חומר רקע
4.5.2025
ניתוח מגדרי של מנכ"לי
ם במשרדי הממשלה, 2025-2003
ד"ר
אסף שפירא,ד
פנהאבירם-ניצן
,עילי גבאי, עו"ד נסריןאבו עסלה
תקציר
מסמך זה בוחן את ייצוגן של נשים כמ
נכ"ליות
במשרדיהממשלה
בשנים
2025-2003
.
להלן הממצאים
העיקריים:
•
נשים סובלות מתת-
ייצוג קיצוני בתפקיד
מנכ"ליות
: רק כ-
16%
מכלל
המינויים למנכ"לים מאז ראשית כהונת הממשלה ה-
30
בשנת 2003
ועד מרץ
2025
–
היונשים (38
מתוך243
).
•
מצב הייצוג של
נשים ב
ממשלה הנוכחית (ה-
37
) נמצא בשפל של לפחות 20
שנה:
2
נשים בלבד מונו למנכ"ליות (
פחות מ-
4%
מכל המינויים,) ונכון
לכתיבת שורות אלה אין ולו מנכ"לית אחת שמונתה באופן רשמי (כלומר –
לא
כממלאת מקום). נקודת השיא הייתה
ממשלת השינוי של בנט-
לפיד (הממשלה
ה-
36
,
שקמה בשנת 2021
), ש
בה
הגיע שיעור
המנכ"ליות שמונו ל-
39%
.
•
בחודש פברואר חייב בג"ץ את הממשלה לגבש בתוך 6
חודשים כלים בדבר
ייצוג הולם של נשים בתפקיד מנכ"ליות. מאז –
מונו 5
מנכ"לים נוספים, כולם
גברים.
•
שרים ממפלגות המרכז והשמאל מינו באופן יחסי יותר
מנכ"ליות
לעומת שרי
הימין.
28%
ו-
29%
מהמינויים של שרי
השמאל
והמרכז (בהתאמה)
היו נשים,
לעומת
רק 10%
מינויים של שרים ממפלגות
הימין.
•
שרות
מינו
באופן יחסי יותר מנכ"ליות
משרים.
31%
מהמ
נכ"לים שמונו בידי
שרות
היו
נשים,לעומת רק
12%
מהמינויים שלהשרים.
•
נשים נוטות להיות מנכ"ליות של משרדים קטנים יותר.
21%
ממנכ"לי
המשרדים הקטנים היו נשים,
לעומת
רק 13%
ממנכ"לי המשרדים הבינוניים
והגדולים.
רקע
במסמך זה אנו בודקים את תמונת המצב בכל הנוגע לייצוג
ומינוי
של
נשים
למנכ"ליות
במשרדי הממשלה בשני העשורים שחלפו מאז שנת 2003
ועד היום.
המסמך נכתב
על
רקע כהונת
הממשלה ה-
37
, ש
דרדרה את ייצוג הנשים בתפקידים
בכירים שונים לשפל
של שנים רבות. כך למשל, בממשלה הנוכחית מ
כהנים, נכון למרץ 2025, חמש שרות
מתוך 34
חברי ממשלה – פחות מ-
15%
; כפי שיפורט בהמשך, ייצוג הנשים כמנכ"
ליות
נמוך עוד הרבה יותר. המסמך
נכתב גם על רקע
התוצאות
העגומות במיוחד של ישראל
במדדים בינלאומיים מוביליםהבוחנים
שוויוןמגדרי
ר' בהמשך.)(
הדרישה לייצוג הולם לנשים ב
תפקידי
ם
בכירים של קבל
ה וביצוע של החלטות
מוצדקת
מכמה נקודות מבט. ראשית,
ייצוג הולם מאפשר מתן ביטוי לתפיסות העולם ולצרכים
הייחודיים של נשים במוקדים שבהם מתעצבת המדיניות –
דבר חשוב במיוחד לאור
העובדה ש
הן מהוות כמחצית מהאוכלוסייה, מכוח העבודה ומהמועסקים במשק,
1
ולמרות זאת שנים רבות הוזנחו נקודות המבט והצרכים
שלהן; שנית, ייצוג הולם עשוי
להבטיח מריטוקרטיה ושוויון הזדמנויות אמיתי, משום
שהוא מסייע להתגבר על אפליה
ועוזר לנשים מוכשרות המתאימות לתפקיד הבכיר להתמנות אליו בזכות כישוריהן;
שלישית, נשים בתפקידי מפתח בעלי נראות ציבורית משדרות מסר ציבורי רחב שנשים
הן אזרחיות שוות ערך ו
כישורים, והן גם משמשות מודל לחיקוי ו
מעודדות
נשים נוספות
לשאוףלהגיע לעמדות בכירות, בשירות הציבוריובזירות
אחרות.
מבחינה חוקית, הדרישה לייצוג הולם של נשים בתפקידים בכיר
ים
בשירות הציבורי
מעוגנת בהתחייבויות בי
נ
לאומיות של ישראל,
ובהן האמנה לביעור כל צורות האפליה
נגד נשים ( Discrimination of Forms All of Elimination the on Convention
Against Women
,
נכנסה לתוקף
לגבי ישראל ב-
1991
), שסעיף 7
שלה נוגע לשילוב
שוויוני של נשים בתפקידים ציבוריים ושלטוניים;
והחלטה 1325
של מועצת הביטחון
שלהאו"ם משנת 2000
,
שעוסקת ספציפית
בשילוב נשים במוקדי קבלת החלטות בנושאי
שלוםוביטחון.
חובת הייצוג ההולם בכל תפקיד בשירות המדינה, לרבות בתפקידי
ניהול בכירים,
מעוגנת גם בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-
1959
. בסעיף 15
א לחוק נקבע
ש"בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת
סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגם של בני שני המינים...
."
לגבי חלק
מהמשרות, לרבות
חלק מהמשרות הפטורות מחובת מכרז,
נקבעו כללים ספציפיים
הנוגעים לייצוג הולם, גם בהקשר של שוויון בין המינים. כך, למשל, בנוגע למשרות
1
נכוןלמרץ2024
נשים הן כמעט49%
מהמועסקים במשק. ראו
הודעהלתקשורת
של הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה מחודשמאי 2024
.
המתמנות באמצעות ועדות איתור נקבע המנגנון הבא (המוזכר גם בחוק שירות
המדינה): "מתן עדיפות למועמדים מקרב
קבוצה הזכאית לייצוג הולם, כאשר הם בעלי
2
כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים"
;
וכן נקבע שבין חברי ועדת האיתור
יהיה ככלל שוויון בין המינים, נקבעה חובת איתור אקטיבי של מועמדים הזכאים לייצוג
הולםונקבע שי
ש
לתעד את הדיון בוועדתהאיתור בעניין הייצוגההולם.
עם זאת, בנוגע למשרות של מנכ"לים במשרדי ממשלה לא נקבעו בפועל כללים דומים.
אחת הסיבות היא שמנכ"ל הוא "מינוי אישי" (מונח שאינו מופיע בחקיקה): כל שר
רשאי, בכל רגע נתון, להדיח את המנכ"ל המכהן ו/או לפתוח בהליכים למינוי מנכ"ל
חדש. ההליך מתבצע כך: השר נוקב בשם מועמדו לתפקיד המנכ"ל; המועמדות נבחנת
בידי ועדת המינויים של הנציבות (הן מבחינת עמידה בתנאי הסף של השכלה וניסיון והן
בהיבטים אחרים, כמו התאמה לתפקיד); ובכפוף להמלצתה, הממשלה מאשרת את
המינוי.
הנוהל הרלוונטי שלפיו פועלת ועדת המינויים, החל גם על מינוי מנכ"
לים במשרדי
ממשלה, לא מתייחס כלל לחובת הייצוב ההולם.3
בהקשר זה יצוין כי בין היתר
בהסתמך על סעיף 15
א לחוק שירות המדינה (מינויים) הוגשו בתקופת כהונתה של
הממשלה הנוכחית עתירות לבג"
ץ בעניין זה.
בחודש פברואר 2025
קיבל בג"ץ את
העתירה, וחייב את הממשלה "
לקבוע, תוך 6 חודשים, הנחיות שתעמודנה בהוראות
החוק והפסיקה לגבי חובת הייצוג ההולם, בכל הנוגע למינוי מנכ"לים למשרדי
הממשלה ולמשרות המאוישות בפטור ממכרז.
4
תמונת מצבכללית –
נשים כמנכ"ליותובזירותהנהגהאחרות
הניתוח שערכנו
מ
תפר
שׂ
על שני עשורים, משנת 2003
ועד שנת 2025
,
כלומר מהממשלה
ה-
30
(ממשלת
שרון השנייה
, שנכנסה לתפקיד ב-
28.2.2003
)
ועד הממשלה הנוכחית,
ה-
37
(
הבדיקה נערכה עד ליום 9.3.25
)
. הוא מתבסס על מאגר נתונים מקיף שנבנה על ידי
חוקרי "הקבינט האזרחי"5וטויב והושלם על ידי חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
חשוב להדגיש כי הנתונים בסקירה זו מתייחסים אך ורק למינויים "רשמיים" של
מנכ"לים, שאושרו בממשלה –
ולא לממלאי מקום, "מינוי בפועל" וכדומה. לשם כך
הסתמכנו על חיפוש החלטות ממשלה באתרים ממשלתיים שונים. המשמעות היא שיש
נושאי משרה שבשיח התקשורתי והפוליטי התייחסו אליהם כמנכ"לים לכל דבר –
אך
הם לא נכללים במאגר שלנו, כיוון שלא מונו באופן רשמי בידי הממשלה;
לצד זה,
ייתכן
2
הנחיות נציב שירות המדינה, מספרהנחיה 1.2
. "נוהלעבודת הוועדה לאיתור מועמדים."
3
הנחיות נציב שירות המדינה, מספרהנחיה 1.3
, "נוהלעבודת ועדת המינויים."
4
בג"ץ 1363/23
שדולת הנשיםבישראל ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'
(החלטה מיום 24.2.2025
.)
5
אלון, גל, ענבל הקמן, ניצן נגר ומאור וקנין, "
המנכ"לים נחשפים: ל-1
מתוך 3
מנכ"לים בממשלה אין
ניסיון תעסוקתי בתחומי המשרד,"
הקבינטהאזרחי,
2021
.
שיש מנכ"לים בודדים שמונו באופן רשמי ולא נכללו ברשימה שלנו, משום שמסיבה כזו
או אחרת החלטת הממשלה לגביהם לא מופיעה באתרים הממשלתיים שאותם בדקנו.
כמו כן נציין שהניתוח סופר כל מינוי: אם אותו אדם מונה בשתי הזדמנויות נפרדות
למנכ"ל –
הואנספרפעמיים.
מהנתונים עולה כי סבך הכ
ול מ
ראשית ימי הממשלה ה-
30
ועד
מאי
2025
מונו 243
מנכ"לים למשרדי הממשלה –
מתוכם רק 38
נשים, כלומר
פחות מ-
16%
בלבד
(רשימת
המנכ"ליות המלאה נמצאת בנספח 1). נ
ציין ש-
11
מ
המינויים של מנכ"ליות התבצעו
בממשלה ה-
36
ממשלת השינוי,)"("
שהייתה חריגה
לחיוב בהיבט זה אבל
כיהנה
פחות
משנתיים
. בניכוי הממשלה הזאת
פוחת
שיעור הנשים שכיהנו בתפקיד מנכ"ל לכ-
13%
בלבד.
אפשר
לראות בשיעורן הנמוך של המנכ"ליות חלק ממגמה כללית יותר בשירות המדינה:
נשים הן רוב מקרב כלל עובדי שירות המדינה, אך שיעורן קטן ככל שמדובר במשרות
בכירות יותר. כך, לפי דוח השוויון המגדרי של נציבות שירות המדינה לשנת 2023
,
62.8%
מעובדי שירות המדינה הן נשים, אך
בדרג הזוטר ביותר ("
מסד") הן
כשני
שליש
ים
–
66.7%
;
ואילו
בסגל הבכיר
ביותר ("בכיר
מוביל)"
-
39%
עם זאת,; ניכרת
עלייה בשיעורן בשנים האחרונות.
6
שיעורן
ה
נמוך-מאוד של נשים בתפקיד הבכיר-מאוד
של מנכ"ליות
משרדי ממשלה ממשיך אפוא את המגמה הזו.
במגזר הפרטי
המצב
דומה.
בדוח של S&P
משנת 2022
נבדק שיעור המנכ"ליות בחברות
הציבוריות
שנמצאות במדד Index Market Broad Global S&P
, הכולל 8,000
חברות.
הדוח מצא ש
שיעור המנכ"ליות של חברות
בכל 65
המדינות שנבדקו
עמד על 5.4%
בלבד.
ב
ישראל, רק ב-
2.1%
מ-
125
ההחברות שבמדד
כיהנו נשים כמנכ"ליות (ירידה
מ-
2.9%
בשנת 2020
.)
7
נוסף על כך,
לפי דוח של הפורום הכלכלי העולמי
, רק בכ-
10%
מהחברות
שנבדקו בישראל אישה היא המנהלת הבכירה ביותר בארגון.
8
הייצוג הנשי
בדירקטוריונים של החברות הציבוריות מעט טוב יותר, אך רחוק מלהיות מספק. לפי
נתוני הרשות לניירות ערך, שיעור הדירקטוריות בקרב החברות הנסחרות במדד ת"א
125
עלה מ-
18%
בשנת 2010
ל-
27%
בשנת 2022
,
9
ככל הנראה בשל
דרישות רגולטוריות
מחמירות באשרלייצוג נשים בדירקטוריונים.
בהקשר זה מעניין לציין כי יש גוף הולך ומתרחב של מחקרים שמראים כי ריבוי נשים
בתפקידי הנהלה
בכירים בחברות מסחריות תור
ם לביצועי החברות.
10
אפשר לשער
6
נציבות שירות המדינה, "
דו"ח שוויון מגדרי בשירות המדינה,"
2023
.
7 Rose M. Burke, "Women CEOs:Leadership for a Diverse Future," S&PGlobal, 2022.
8 World Economic Forum (WEF), "Global Gender Gap Report 2023," World Economic
Forum, 2023.
9
רשות ניירות ערך, "דוח שנתי:פורום+35
לקידום גיוון מגדרי בשוקההון הישראלי"
,
2022
.
10
למשל: ofJournal
Rovers, "Women on Boards and Firm Performance,"
-
Lückerath
Mijntje
Management&Governance17, pp. 491-509, 2013; Helena Isidro and Márcia Sobral, "The
שמחקרים אלה רלוונטיים ותקפים גם לשירות הציבורי –
כלומר שגם שם נשים
בתפקידי ניהול עשויות לתרוםלביצועים.
הייצוג
הנמוך של נשים בתפקידי ניהול בכירים במגזר הציבורי והפרטי הוא חלק מבעיה
כללית יותר של
אי-
שוויון
בין המינים בישראל, שהעצימה
תחת הממשלה הנוכחית.
שני
דירוגים בינ
לאומיים
בנושא שוויון מגדרי
שפורסמו
לאחרונה
העניקו
לישראל ציון נמוך
במיוחד. הראשון הוא
מדד
SIGI
(Social Institutions and Gender Index)
של ה-
OECD
לשנת
2023
, שבו דורגה ישראל במקום ה
לפני-
אחרון (לפני יפן)
מתוך מדינות
הארגון.
11
המדד בודק את הפערים בין גברים ונשים בספרה המשפחתית, החברתית
והציבורית
,לרבות בשכר, בהזדמנויות התעסוקה ו
בייצוג
בזירות ציבוריות.
המדד השני הוא
דוח הפער המגדרי של הפורום הכלכלי העולמי
, ש
משקלל בתוכו
את
הייצוג
הפוליטי, פערי
השכר, השוויון במקום
העבודה, הישגים לימודיים ומצב הרווחה
של נשים.
במדד לשנת 2023
צנחה ישראל מהמקום ה-
60
למקום ה-
83
, ובמדד לשנת
2024
למקום ה-
91
, מתוך 146
מדינות. הנסיגה נבעה בעיקר מהירידה במדד
הייצוג
הפוליטי, שבו צנחה
ישראל מהמקום ה-
61
למקום ה-
96
ואז ה-
106
בעקבות
הירידה
בייצוג של נשים בתפקידים בכירים
בכנסת ובממשלה.
נתונים מדאיגים נוספים במדד
לשנת 2024
הם:
ישראל
דורגה
במקום
ה-
75
בכל הנוגע להשתתפות והזדמנויות
בכלכלה
; ה-
81
בנוגע לייצוג נשים בפרלמנט; ה-
93
בנוגע לפערי השכר בין גברים לנשים,
עם פער ממוצע בשכר של 22.6%
; ה-
109
במדד הבריאות וההישרדות (survival
); וה-
122
בשיעור הנשים בתפקיד של שרות בממשלה.
12
הנתונים
הממשלה
הממנה
מקרב הממשלות
ה-
37-30
(רשימת הממשלות מופיעה בנספח 2)
, הממשלה
ה-
36
ממשלת השינוי,(
ש
הוקמה ב-
2021
) מינתה את מספר ושיעור ה
נשים הגבוה ביותר
לתפקיד מנכ"ליות
–
11
מינויי
ם, שהם כ-
39%
מכלל המינויים לתפקיד זה, היו של
נשים.
הממשל
ה
עם שיעור מינוי
י
המנכ"ליות הנמוך ביותר
היא
הממשלה
ה-
37
הנוכחית)(
–
2
נשים
מתוך 46
, כ-
4%
מהמינויים. מדובר בנקודת שפל של לפחות
20
Effects of Women on Corporate Boards on Firm Value, Financial Performance, and Ethical
and Social Compliance," JournalofBusinessEthics132, pp. 1-19, 2015; Colin P. Green and
Homroy Swarnodeep, "Female Directors, Board Committees and Firm Performance,"
EuropeanEconomicReview102, pp. 19-38, 2018
.
11 OECD, SIGI2023GlobalReport:GenderEqualityinTimesofCrisis,SocialInstitutions
andGenderIndex,Paris:OECDPublishing, 2023.
12 World Economic Forum (WEF), "Global Gender Gap Report 2023," World Economic
Forum,2023;World Economic Forum (WEF), "GlobalGender Gap Report2023," World
EconomicForum,2024.
שנה:
יותר מאשר ממשלת אולמרט וממשלת נתניהו הרביעית של 2020-2015
, שכל אחת
מהן מינתה שלוש נשים (שהיו 10%
ו-
9%
מהמינויים, בהתאמה.) יתר על כן, 2
המנכ"ליות בממשלההנוכחי
ת
מונו לעמוד בראש משרדים קטנים יחסית, שכבר הספיקו
להיסגר
–
משרד ההסברה והמשרד לקידום מעמד האישה; וכאמור,
נכון לזמן כתיבת
שורות אלה לא מכהנת ולו אישה אחת כמנכ"לית (
דרורית שטיינמץ מכהנת כממלאת
מקום של מנכ"ל משרד
ראש הממשלה).
יודגש שגם בזמן שחלף מאז פסיקת בג"ץ
בחודש פברואר, שכאמור חייבה את הממשלה לקבוע כללים ליישום חובת הייצוג
ההולם בתפקידים בכירים –
מונו רק גברים לתפקיד של מנכ"לים במשרד ממשלה (5
גברים מונו בתקופה זו.)
תרשים1. מספר ושיעורהמנכ
"לי
ותשמונו,לפי
ממשלה ממנה,
2025-2003
ההשתייכות המפלגתית של השר
הממנה
הנתונים מלמדים ששרים ממפלגות מרכז ושמאל מינו באופן יחסי יותר נשים לתפקיד
מנכ"ליות, כפי שאפשר לראות בתרשים 2 להלן (את
חלוקת המפלגות לפי גושים אפשר
למצוא בנספח 3): מקרב המינויים שבוצעו על ידי שרים ממפלגותהשמאל והמרכז,
28%
ו-
29%
בהתאמה)( היו של נשים; וממפלגות הימין, לרבות מפלגות
דתיות וחרדיות –
רק
10%
.
כדאי לשים לב גם לנתונים על מפלגות ספציפיות
. הנתון הבולט ביותר הוא
שמתוך 43
המינויים שביצעו שרים ממפלגות דתיות וחרדיות –
לא מונתה ולו אישה אחת
המפלגות הן ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי,(
האיחוד הלאומי-תקומה/
הציונות
הדתית, עוצמה יהודית וימינה.)
בקרב שרי הל
יכוד מדובר ב-
14%
, נמוך במעט מהממוצע
הכלל
י. השיאניות לחיוב במינוי נשים
הן
מפלגות יש עתיד –
6
מתוך 14, שהם
43%
מהמינויים של מנכ"לים, היו של נשים; כחול-
לבן – 4
מתוך 11
, או 36%
; ו
כמה
מפלגות
שמינו בסך הכול מנכ"לים
ספורים:
מפלגת
התנועה (בממשלה שהוקמה ב-
2013
– )
מינוי
של
אישה אחת
מתוך 2
מינויים, מפלגת
שינוי (בממשלה שהוקמה ב-
2003
2 – )
מתוך 4
,
מרצ (בממשלת השינוי שהוקמה ב-
2021
)
–
2
מתוך 3,
ומפלגת דרך ארץ
(בממשלת
נתניהו-גנץ שהוקמה ב-
2020
– )
מינוי של אישה אחתלתפקיד מנכ"לית (1
מתוך 1
.)
תרשים
2. מספר ושיעור המנכ
"ליות והמנכ"לים שמונו, לפי הזהות המפלגתית
של
השר,
2025-2003
מיןהשר
הממנה
כפי שאפשר לראות בתרשים 3 להלן, שרות נטו
למנות יותר נשי
ם, ו
באופן משמעותי:
מתוך כלל המינויים של שרות בשני העשורים החולפים,
31%
היו נשים
–
לעומת 12%
מהמינויים של שרים. בממשלה הנוכחית
השרים לא מינו ולו אישה אחת לתפקיד
מנכ"לית, אך גם השרות לא מצטיינות"" במינויים אלו לעומת שרות בממשלות קודמות
–6השרות מ
ינו
10
מנכ"לים, מתוכם2
מנכ"ליות בלבד (20%
.)
תרשים3.מספר ושיעורהמנכ"ליות
והמנכ
"ליםשמונו,
לפי
מיןהשרהממנה,
2024-
2003
משרדיםספציפיים (
ולפי
גודלהמשרד)
בהסתכלות על גודל המשרד
מתגלה תמונה עגומה גם כן
(ראו תרשים 4 להלן)
.
חילקנו
את המשרדים
לשלוש
קטגוריות
–
גדול, בינוני וקטן – לפי גודל התקציב ולפי
מידת
ההשפעה והחשיבות המשוערת של המשרד (החלוקה מופיעה בנספח
4).
הממצאים
מלמדים כי
שיעור הנשים שמונו למנכ"ליות במשרדים הקטנים עולה בהרבה על
שיעורן
במשרדים
ה
גדולים ו
ה
בינוניים: מתוך כלל המנכ
"לים שמונו ל
משרדים הקטנים,
21%
היו נשים; ב
משרדים
הבינוניים
והגדולים שיעור זה עומד רק על
13%
בכל אחד מהם.
נתונים אלה תואמים את התופעה הכללית שהוצגה קודם לכן: ככל שעולים בדרגת
הבכירות במגזר הציבורי,
כך שיעורן שלהנשיםהולך וקטן.
תרשים4. מספר ושיעורהמנכ"ליות
והמנכ
"ליםשמונו, לפי גודלהמשרד,
2024-2003
עוד עולה מהניתוח
כי ב-
13
משרדים הקיימים כיום לא כיהנו מנכ"ליות
כלל
בשני
העשורים החולפים
. ברשימה זו מופיעים כמה משרדיםחשובים ביותר
(שמות המשרדים
הם שמותיהם הנוכחיים,
אבל
במהלך השנים היו לחלקם שמות אחרים)
–
משרד
הביטחון, משרד החוץ, משרד הבריאות והמשרד לביטחון לאומי. משרדים
נוספים הם
משרד התיירות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבינוי והשיכון, המשרד לשירותי דת,
משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, משרד המודיעין, משרד העבודה, משרד
המורשת, משרד ירושלים ומסורת ישראל. אליהם אפשר להוסיף משרדים שפעלו
תקופה קצרה ולא קיימים כיום, כמו
המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, משרד הדיגיטל
הלאומי
ומשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימ
ה (כולם בממשלת נתניהו-גנץ, שהוקמה ב-
2020
.)
גם כאן
נ
ציין לטובה את הממשלה ה-
36
(ממשלת השינוי
, שהוקמה ב-
2021
), שבה
מונו
נשים
שהיו הראשונות לעמוד בראש משרדיהן: משרד
התפוצות, משרד הרווחה
והביט
ח
ון החברתי, וגולת
הכותרת –
משרד ראש הממשלה
(וקודם לכן משרד ראש
הממשלה החלופי)
–
אשר נעמה שולץ מונתה
על ידי
ראש הממשלה יאיר לפיד לעמוד
בראשו.
המשרד
ים
המוביל
ים
במינוי מנכ"
ליות
(מעל 30%
)
הם
משרד הנגב, הגליל והחוסן
הלאומי, עם 4 מינויים של נשים מ
תוך 8 –
50%
;
המשרד לשיתוף פעולה אזורי (2
מתוך
5
,
40%
,) משרד החינוך (4
מתוך 11
,
36%
,) ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (4
מתוך 14
,
29%
;)
וכן משרדים שפעלו קדנציות מעטות:
במשרדים להסברה ולקידום
מעמד
האישה, שהוקדמו בממשלה
נתניהו של 2022
וכבר הספיקו להיסגר, כיהנה
מנכ"לית אחת (1
מתוך 1)
;ובמשרדרה"מהחלופי מונתהאישה אחת מתוך2
מינויים.
נספח 1 –
רשימת מנכ"ליות
של משרדי הממשלה,
2024-2003
משרד ממשלתי (לפי השם
שנת
הממשלה
שם משפחה
הנוכחי) שם פרטי
מינוי
הממנה
המשרדלהגנתהסביבה מרים
הרן
2003
30
המשרדלהגנתהסביבה
אלונה
שפרקארו
2011
32
המשרדלהגנתהסביבה
גלית
כהן
2022
36
ה
משרדלעניינים אסטרטגיים
סימה
וואקנין גיל
2015
34
המשרדלקידום מעמד האישה
מירב שטרן
2023
37
המשרדלשוויוןחברתי
יעל
מבורך
2020
35
המשרדלשיתוףפעולה איזורי
אורנה
הוזמן בכור
2011
32
המשרדלשיתוףפעולה איזורי
רוני
אלון
2021
36
משרדהאוצר
יעל
אנדורן
2013
33
משרדהאוצר
קרן
טרנר אייל
2020
35
משרדהאנרגיה והתשתיות
אורנה הוזמן-
בכור
2013
33
משרדההסברה
גלי
סמבירא
2023
37
משרדה
חדשנות,
המדע והטכ'
בינה
בר און
2013
33
משרדה
חדשנות,
המדע והטכ' שי-
לי
שפיגלמן
2020
35
משרדה
חדשנות,
המדע והטכ'
הילה
חדדחמלניק
2021
36
משרדהחדשנות,המדע והטכ'
עתליה
רוזנבאום
2003
30
משרדהחינוך
שלומית
עמיחי
2007
31
משרדהחינוך
דלית
שטאובר
2011
32
משרדהחינוך
מיכל
כהן
2013
33
משרדהחינוך
דלית
שטאובר
2021
36
משרדהחקלאותופיתוחהכפר
יעל
שאלתיאלי
2006
32
משרדהחקלאותופיתוחהכפר
נעמה
קאופמן פס
2021
36
משרדהמשפטים
אמי
פלמור
2014
33
משרדהנגב, הגלילוהחוסןהל'
אפרת
דֹובדבני
2005
30
משרדהנגב, הגלילוהחוסןהל'
אורלי
יחזקאל3
2008
31
משרדהנגב, הגלילוהחוסןהל'
אורנה
הוזמן בכור
2010
32
משרדהנגב, הגלילוהחוסןהל'
סיגל
שאלתיאל הלוי 2014
33
משרדהעלייה והקליטה
מירלה גל
2003
30
משרדהעלייה והקליטה
דגנית
סנקרלנגה
2022
36
משרדהפנים
אורנה הוזמן-
בכור
2015
34
משרדהרווחה ו
הביטחוןהחב'
סיגל
מורן
2021
36
משרדהתחבורהוהבטיחות בד'
קרן
טרנר אייל
2016
34
משרדהתחבורהוהבטיחות בד' מיכל
פרנק
2021
36
משרדהתפוצותוהמאבקבאנ'
ציונה
קינג יאיר
2021
36
אבישר
בן-
משרדהתקשורת
לירן
2020
35
חורין
משרדהתרבות והספורט
אורלי
פרומן
2009
32
משרד ראשהממשלה
נעמה
שולץ
2022
36
משרד ראשהממשלה החלופי
נעמה
שולץ
2021
36
נספח 2 –
רשימת
הממשלות
לפי שנים
ממשלה כינוי שנות כהונה
30
ממשלת שרון השנייה
2006-2003
31
ממשלת אולמרט
2009-2006
32
ממשלתנתניהו השנייה
2013-2009
33
ממשלתנתניהו השלישית
2015-2013
34
ממשלת נתניהו הרביעית (לרבות תקופת
2020-2015
ממשלתהמעבר של 2020-2019
)
35
ממשלתהחילופים (נתניהו-
גנץ)
2021-2020
36
ממשלת השינוי (בנט-
לפיד)
2022-2021
37
הממשלה הנוכחית
2022
ואילך
נספח 3 – סיווג המפלגות לגושים פוליטיים
הליכוד
הביתהיהודי
ימין
עוצמה יהודית
ש"ס
יהדות התורה
האיחודהלאומי-
תקומה/הציונותהדתית
המפד"ל
ישראל ביתנו –עדהממשלה ה-
34
כולל)(
תקווה חדשה
ימינה
דרך ארץ
ישעתיד
כחוללבן
ישראל ביתנו –החל מהממשלהה-
35
קדימה
מרכז
כולנו
גשר
שינוי
התנועה
העבודה
שמאל
מרצ
נספח 4 –
סיווג
המשרדים לפי גודל (המשרדים הקיימים כיום –
לפישמותיהם הנוכחיים)
המשרדלהגנתהסביבה
משרדהמורשת
משרדירושליםומסורתישראל
משרדהתפוצותוהמאבק באנטישמיות
המשרדלקידום מעמד האישה
המשרדלשירותי דת
המשרדלשוויוןחברתי
המשרדלשיתוףפעולה אזורי
-
משרדהדיגיטלהלאומי
קטן
משרדההסברה
משרדההתיישבות והמשימותהלאומיות
משרדהחדשנות,המדע והטכנולוגיה
משרדהעבודה
משרדהמודיעין
משרדהתיירות
המשרדלעניינים אסטרטגיים
משרדההשכלה הגבוהה והמשלימה
משרדהנגב, הגלילוהחוסןהלאומי
המזרדלחיזוק וקידוםקהילתי
משרד משאביהמים
לא מונה מנכ"ל)(
משרדהאנ
ריגה והתשתיות
משרדהבינוי והש
יכון
משרדהחקלאותוביטחון המזון
משרדהכלכלה והתעשייה
בינוני
משרדהעלייה והקליטה
משרדהרווחה והביטחוןהחברתי
משרדהתקשורת
משרדהתרבות והספורט
משרדהבריאות
המשרדלביטחוןלאומי
משרדהב
יטחון
משרדהחוץ
גדול
משרדהחינוך
משרדהמשפטים
משרדהפנים
משרדהתחבורה והבטיחות בדרכים
משרד ראשהממשלה
משרד ראשהממשלה החלופי