חומר רקע
ו' באייר, התשפ"ה
4 במאי 2025
לכב' ועדת החינוך של הכנסת
יו"ר הוועדה- חה"כ יוסף טייב
נייר עמדה בנושא הצעת חוק הרשות לגיל הרך (פ/4873/25)
מבוא
תנועת "מובילי חינוך" מוקירה את חשיבות החינוך לגיל הרך כאבן יסוד בבניית חברה ישראלית שוויונית, חזקה ומתקדמת. התנועה פועלת לחיזוק מערכת החינוך הציבורית, להבטחת שוויון הזדמנויות לכלל הילדים ולביסוס אחריות המדינה לחינוך ציבורי איכותי ומפוקח. אנו מברכים על ההכרה הציבורית והפרלמנטרית בחשיבות ההשקעה בתחום זה. אנו מבקשים להביע התנגדות עקרונית להצעת חוק הרשות לגיל הרך במתכונתה הנוכחית, בשל חשש ממשי שהיא תפגע במערכת החינוך הציבורית, תעמיק את הפיצול המוסדי, תגביר מגמות של הפרטה ופוליטיזציה, ותכביד על התקציב הציבורי ללא הצדקה מקצועית. להלן יובאו הנימוקים להתנגדותנו להצעת החוק.
רקע
הצעת החוק מבקשת להקים רשות עצמאית לחינוך לגיל הרך, אשר תרכז את כלל הפעילות הממשלתית בתחום. היוזמה נועדה לשפר את איכות השירותים הניתנים לילדים ולהוריהם, לקבוע מדיניות מתכללת ולהבטיח תיאום בין גורמי הטיפול השונים. עם זאת, במדינת ישראל כבר הוקמה מועצה לאומית לגיל הרך משנת 2017, המאגדת נציגי ממשלה, אקדמיה וחברה אזרחית.
נימוקים להתנגדות להצעת החוק
א. פיצול אחריות מוסדית ופגיעה ברצף החינוכי
הצעת החוק מציעה להקים רשות נפרדת לחינוך לגיל הרך, המנותקת ממשרד החינוך ומהמערכת הציבורית הכוללת. מהלך זה יוצר פיצול מבני, העלול להקשות על עיצוב מדיניות חינוכית רציפה ומתכללת, לפגוע בתיאום בין שלבי הגיל השונים ולהעמיק את הפערים הקיימים בין מסגרות חינוך שונות. לדידנו, ישנה חשיבות מכרעת בפיתוח מדיניות חינוכית אינטגרטיבית, המבטיחה רצף חינוכי בין הגיל הרך למערכת החינוך הפורמלית. בנוסף, הצעת החוק מותירה את האחריות לחינוך לגיל הרך במשרד העבודה והרווחה, במקום ליצור אכסניה אחת מקצועית תחת משרד החינוך. העברת האחריות על מסגרות הגיל הרך, לידה עד שלוש, תחת משרד החינוך תוביל לרצף חינוכי ופדגוגי בין הגיל הרך לשלבי החינוך הבאים, ותייצר מדיניות חינוכית כוללת.
ב. כפילות מוסדית ובזבוז משאבים
הקמת רשות חדשה ונפרדת ממשרד החינוך וממוסדות קיימים, יוצרת כפילות מוסדית מיותרת ומעמיסה על התקציב הציבורי. בתקופה הנוכחית, המאופיינת בצורך לצמצום הוצאות ולהתייעלות כלכלית, אין הצדקה להקמת גוף נוסף במקביל למוסדות קיימים. במדינת ישראל כבר פועלת מועצה לאומית לגיל הרך, שהוקמה בשנת 2017 ביוזמת שר החינוך דאז, נפתלי בנט, ומאגדת נציגי ממשלה, אקדמיה וחברה אזרחית.
ג. איזון בין סמכויות ובקרה מקצועית
הצעת החוק מעניקה לרשות החדשה סמכויות מקיפות בתחומי רישוי, פיקוח, הכרה והקצאת תקציבים, אך אינה קובעת מנגנוני פיקוח ובקרה אפקטיביים ואינה מייצרת ערוצי ערעור מוסדרים. מצב זה מעלה חשש לפעולה ללא בקרה חיצונית מספקת, ופוגע בעיקרון האחריותיות והשקיפות הציבורית.
ד. השלכות אפשריות על שוויון ההזדמנויות
החוק מאפשר לגופים פרטיים ועמותות להפעיל מסגרות חינוכיות ולהוביל הכשרות מקצועיות, תוך הסתמכות ניכרת על שוק חופשי. גישה זו עלולה להרחיב את ההפרטה בחינוך לגיל הרך ולהעמיק את הפערים בין ילדים בהתאם למעמדם החברתי-כלכלי. בהיעדר רגולציה מובנית וסטנדרטים אחידים, תיפגע היכולת להבטיח חינוך ציבורי איכותי, שוויוני ונגיש לכלל הילדים. בנוסף, הצעת החוק מטילה על הרשויות המקומיות אחריות לפיקוח ולהנחיית מסגרות החינוך לגיל הרך, מבלי להבטיח תקציב מספק, ליווי מקצועי ותמיכה שוטפת.
ה. פוליטיזציה של ניהול המערכת
החוק מעניק לשר העבודה סמכויות נרחבות למנות את מנהל הרשות, יושב ראש המועצה ורוב חברי המועצה, באופן שאינו מבטיח רוב מקצועי בלתי תלוי. מצב זה יוצר חשש ממשי לפוליטיזציה של ניהול החינוך לגיל הרך, להעדפת אינטרסים מגזריים, ולפגיעה באמון הציבור. על אף הקמת מועצה מייעצת, הצעת החוק מעניקה לשר הממונה סמכויות נרחבות במינויה ובניהולה. מבנה זה עלול להותיר את הרשות תלויה בהחלטות פוליטיות, תוך החלשת היסוד המקצועי והעצמאות הנדרשת לעיצוב מדיניות חינוכית מיטבית. לדעתנו, יש להבטיח ייצוג מקצועי, עצמאי ומאוזן, שאינו תלוי בשיקולים פוליטיים.
ו. החלשת החינוך הציבורי
החוק מאפשר הפעלה של מסגרות חינוך לגיל הרך בידי עמותות, ארגונים פרטיים וגופים חוץ-ממשלתיים, תוך שימוש בתקציבי מדינה, ללא מחויבות להבטחת הפעלה ציבורית ומפוקחת. בכך נשחק עקרון החינוך הציבורי כאחריות מדינתית, ונפתחת דלת להפרטה ולסקטוריאליות.
ז. חוסר מחויבות לתקצוב ולהבטחת תנאי עבודה הולמים
החוק מזכיר תנאי סף ומדדים איכותיים, אך אינו מעגן בחוק תקציבים ייעודיים, שכר הוגן ותכנית הכשרה מוסדרת לצוותי החינוך. בהיעדר תנאים אלו, לא ניתן יהיה לגייס ולהכשיר כוח אדם מקצועי ואיכותי, שייתן מענה לצרכים בשטח. העברת כלל מסגרות הגיל הרך, מלידה ועד שלוש, תחת משרד החינוך, תאפשר השוואת קריטריונים של הכשרה נאותה, היקפי משרות, פיקוח ותמנע חלק נכבד מהתחלואים הקיימים היום במערכת.
ח. היעדר מנגנוני שקיפות, שיתוף ציבור ובקרה ציבורית
הצעת החוק אינה כוללת חובה לשיתוף ציבור בתהליך קבלת ההחלטות, ואינה מחייבת דיווח פומבי ושקוף על פעולות הרשות, החלטותיה ועמידתה ביעדים. בכך נחלשת האחריותיות הציבורית ומוגבלת יכולת הציבור לפקח על פעילות הרשות.
ט. תפקיד הרשויות המקומיות והצורך באחידות לאומית
הצעת החוק מקבעת את האחריות לפיקוח ולהנחיית מסגרות הגיל הרך בידי הרשויות המקומיות, תוך הותרת שונות גבוהה בין רשויות. בכך מוחמצת הזדמנות לבנות מערך חינוכי-פדגוגי אחיד ברמה הלאומית, הנשען על מחקר, ידע מקצועי ותשתיות שוות בכל הארץ. החוק אינו מתייחס לצורך בהבטחת רצף חינוכי-פדגוגי בין הגיל הרך לבין מערכת החינוך מגיל שלוש ואילך. היעדר אינטגרציה זו מחליש את תשתיות החינוך הארציות, פוגע בהמשכיות התהליכים החינוכיים ומונע יצירת תשתית אחידה לכלל ילדי ישראל.
המלצות לתיקון הצעת החוק
אם תבחר הכנסת להמשיך בקידום החוק, אנו ממליצים על תיקונים מהותיים שבלעדיהם תיפגע טובת הציבור:
איחוד תחום החינוך לגיל הרך תחת משרד החינוך ולא תחת משרד העבודה והרווחה, להבטחת רצף חינוכי ופדגוגי מלא.
ביטול הקמת הרשות החדשה ושילוב התחום במועצה הלאומית לגיל הרך הקיימת, תוך הרחבת סמכויותיה.
קביעת חובה להפעלה ציבורית של כל מסגרות החינוך לגיל הרך, תוך הגבלת אפשרות ההפעלה בידי גופים פרטיים רק במקרים חריגים ובפיקוח הדוק.
הבטחת תקצוב דיפרנציאלי והעדפה מתקנת לרשויות מוחלשות, לצמצום פערים ולהבטחת שוויון.
קביעת רוב מקצועי בלתי תלוי במועצת הרשות, לצמצום מינויים פוליטיים והבטחת החלטות מקצועיות.
עיגון סטנדרטים מחייבים לתקינה, שכר ותנאי עבודה של צוותי החינוך, כולל תכנית הכשרה והסמכה מחייבת.
הוספת מנגנוני שקיפות, שיתוף ציבור ודיווח פומבי מחייב, כדי להבטיח פיקוח דמוקרטי ובקרה ציבורית.
סיכום
תנועת "מובילי חינוך" סבורה כי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית אינה נותנת מענה מערכתי מספק, ואף מחזקת מגמות של פיצול, הפרטה והעדר אחריות מדינתית כוללת לחינוך הציבורי. הצעת החוק במתכונתה הנוכחית אינה משרתת את מטרות החינוך הציבורי, אינה מחזקת את אחריות המדינה ואינה מקדמת שוויון הזדמנויות לכל ילדי ישראל. היא מוסיפה שכבת בירוקרטיה מיותרת, מכפילה מבנים קיימים, ומגבירה מגמות של הפרטה ופוליטיזציה. אנו קוראים לוועדת החינוך שלא לקדם את הצעת החוק במתכונתה הנוכחית, ולפעול לגיבוש רפורמה כוללת שתכלול את החינוך לגיל הרך כחלק בלתי נפרד ממערכת חינוך לאומית, מקצועית וציבורית, מגיל לידה ועד סיום מערכת החינוך. רפורמה זו צריכה להבטיח אחריות מדינתית ישירה, עצמאות מקצועית, פיקוח אפקטיבי, סטנדרטים חינוכיים אחידים, ושוויון הזדמנויות לכל ילדי ישראל.
בתקופה הקרובה מתעתדת תנועת "מובילי חינוך" להגיש לחברי הוועדה הצעה מקיפה להקמת מועצה לאומית לחינוך, אשר תכלול את כלל שלבי החינוך בישראל, לרבות הגיל הרך, כחלק ממדיניות חינוך כוללת, מתואמת ושוויונית. תנועת "מובילי חינוך" תשמח להציג את עקרונות הרפורמה המוצעת, ולהיות שותפה לדיון מקצועי ומעמיק לקידום חינוך ציבורי איכותי, שוויוני ובר קיימא.