חומר רקע
שריפות יער בישראל על רקע משבר האקלים:
סקירה מדעית והמלצות מדיניות
בעקבות אירועי 30
באפריל 2025
ד"ר אבנר גרוס; פרופ' נדב דוידוביץ; נועה ניימן
המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאי 2025
תקציר
•
אירועהשריפההנרחבבשפלתיהודהממחישאתהקשרהישירביןשינוייהאקליםלעלייהבסיכון
לשריפות יער.
•
שילוב של חורף שחון, גלי חום, רוחות מזרחיות ויובש קיצוני יוצר תנאים להצתה והתפשטות
מהירה של אש, גם ללא מקור אנושי ברור.
•
מחקריםמצביעיםעלעלייהעקביתבמדדהסיכוןלשריפות(
FWI),והתחזיות
מצביעותעלהכפלת
מספר הימים המסוכנים עד סוף המאה.
•
השריפות
הן
גם איום בריאותי חמור –
מעשן רעיל, דרך פגיעות באוכלוסיות בסיכון ועד עומס על
מערכת הבריאות.
•
עלות סביבתית גבוהה: פגיעה במגוון ביולוגי, זיהום קרקע ומים, ושחרור מסיבי של גזי חממה.
•
למרות דוחות מבקר המדינה והחלטות ממשלה קודמות, יישום ההמלצות נותר חלקי.
•
בין ההמלצות: יישום מלא של החלט
ת ממשלה
1091
, חיזוק תשתיות התרעה, טיפול בביומסה
דליקה, התאמת יערות לאקלים משתנה, והיערכות מערכתית בתחום הבריאות והרשויות
המקומיות.
•
מעבר ממענה לשריפות למניעתן הוא תנאי בסיסי להתמודדות עם מציאות אקלימית חדשה.
רקע
ב-
30
באפריל 2025
פרצו שריפות נרחבות במספר מוקדים בשפלת יהודה, כשהן מכלות
אלפי
דונמים של
יער: עשבייה,שיחיםוביומסהיבשה.אףשהצמרותשלרובעציהאורןהבוגריםלאנשרפו,גזעיהםהתפחמו,
וצמחיית התחתית נחרכה לחלוטין – מאפיין אופייני לשריפות קרקע מהירות, המונעות על ידי תנאי
מזג אויר
קיצוני. אירועים מסוג זה כבר אינם חריגים – הם סימפטום מתמשך שלשינויי האקלים, והם צפויים להחמיר.
שינויי האקלים ושריפות יער בישראל – סקירה מדעית
תנאימזגהאווירביוםהאירוע:
ביוםהשריפהנרשמוטמפרטורותחריגותלעונה,רוחותמזרחיותעזות(משבים
מעל 40
קמ"ש) ולחות יחסית נמוכה מ-
20%
–
שילוב של גורמים התואמים לרמות סיכון גבוהות במדד מזג
האוויר לשריפות (FWI Index, Weather Fire
). תנאים אלו תואמים לפרופיל של "weather fire
" כפי
שמוגדר במחקר הגלובלי על מגמות מדד FWI
באזור הים התיכון.
תדירות, עוצמהועונתיותמשתנות:מחקרים עדכניים 2021) IPCC 2022;al.,et (Jones
מצביעים עלמגמה
עקביתשלעלייהמדד
מזגהאווירהמסוכ
ןלשריפותIndex)WeatherFire–(FWI
באזורהיםהתיכון,לרבות
ישרא
ל
(איור 1
)
. עלייה זו נובעת מהתחממות מואצת, ירידה בלחות הקרקע והאוויר, ושכיחות גוברת של גלי
1
חום
. כן נצפתה הארכה של עונת השריפות, המתחילה מוקדם יותר באביב ומסתיימת מאוחר יותר בסתיו.
תחזיות אקלימיות לתרחישי קיצון
מצביעות על עלייה של עשרות אחוזים במספר הימים המסוכנים
לשריפות עד סוף המאה.
חורף שחון, קיץ דליק:
חורף 2024
–
2025
היה מהשחונים ביותר בעשורים האחרונים. מיעוט
גשמים הוביל
לייבושמואץשלעשבייהושיחים–
מהשיצר
"מטעןדלק"ביולוגיבתחתיתהיער
שאיפשרלשריפהלהתפשט
במהירות.
תנאים אלה בשילוב עם חום ורוח הפכו א
ת היער לדליק במיוחד, מבלי שנדרש
ת
הצתה נרחבת
לצורך התפשטות מהירה.
דינמיקה אקולוגית מסוכנת:
עצי אורן
מאוקלמים
לאזורים עם שכיחות
שריפות גבוהה –
אצטרובליהם
נפתחים בחום, וזרעיהם מופצים לאחר שריפה. במקרים מסוימים, שריפה אף מקדמת את התרבותם.
כמו
כן,
יערות אורן
נטועים בצפיפות,
הם בעלי רגישות גבוהה לשריפות תכופות. שריפות חוזרות יוצרות מעגל
של התדלדלות צומח, התרבות עשבייה דליקה ונטייה להישנות אירועים (
Pausas & Keeley 2019
)
. כך נוצר
היזון חוזר
שמגביר את הסיכון עם כל שריפה נוספת. גם יערות אורן, שלכאורה מותאמים לאש, אינם עומדים
בתנאי הלהט הנוכחיים: זרעים נפגעים, הקרקע מתבתרת וההתחדשות נעצרת.
תחזית עתידית: על פי תחזיות שינויי האקלים, מדד הסיכון לשריפות (FWI)
בישראל צפוי לעלות בעשרות
אחוזיםעדסוף
המאהה־21
,מהשיביאלהקצנהבמשטרהאש–
עלייהבתדירות,בעוצמהובשטחהשריפות,
גם באזורים שבעבר נחשבו יציבים. מגמות אלו, הנובעות מריבוי ימי יובש, גלי חום ורוחות חזקות, צפויות
להוביל להתרבות אירועי שריפות רחבי היקף, בדומה לזה שאירע בשפלת יהודה, ולהפוך אותם לשכיחים
וחמורים יותר בעתיד הקרוב.
השלכות בריאותיות (
Johnston et al., 2024
)
השריפות הן גם איום בריאותי חמור, הכולל:
חשיפה לעשן: המכיל חלקיקים נשימים, כימיקלים מסרטנים ופחמן חד-
חמצני –
הגורמים לשיעול, קוצר
נשימה, החמרת מחלות לב וריאה, ואף סכנת חיים.
אוכלוסיות
בסיכון:
ילדים, קשישים, נשים בהריון וחולים כרוניים פגיעים במיוחד, עם עלייה בסיכון לאשפוזים
ואף תמותה.
התייבשות ומכות חום:
גל חום קיצוני, בשילוב מאמץ גופני ותנאים יבשים, מגבירים את הסיכון לאירועים
רפואיים חמורים.
מחוללי מחלות:
מחקרים מצביעים על כך שעשן עשוי לשאת פתוגנים למרחק רב, ולגרום להשפעות
בריאותיות עקיפות.
השלכות סביבתיות (
Martin et al., 2016; Mcnamee et al., 2011; Gajendiran et al., 2024
)
לשריפות ישנן השלכות סביבתיות ישירות ועקיפות על הסביבה הטבעית, ביניהן:
זיהום אוויר:
מענן העשן והפיח של השריפה המכיל חלקיקי פיח, גזים רעילים ומגוון כימיקלים מסוכנים
לסביבה. שיקועו של ענן הפיח עלול לזהם בהמשך קרקע ומים.
זיהוםקרקעומקורותמים:
עלידיהצטברותחומריםרעילים,כימיקלים,חומצותועוד,להםגםהשפעהשלילית
על צמחים ובעלי חיים.
2
פגיעה במגוון
הביולוגי:
בטווח המיידי נוצרת פגיעה בבתי גידול טבעיים ופגיעה ישירה בבעלי חיים. תהליכים
אלהעלוליםלשבשאתהמארגהאקולוגיהמקומי,כתוצאהמהיעלמותםשלמיניצמחיםומיניםפונקציונליים
במערכת. בנוסף, שריפות נרחבות עשויות ליצור קיטוע בין מקבצי אוכלוסייה ולפגוע ברציפות המרחבית של
בית הגידול. לאחר השריפה, ייתכן שינוי בהרכב הצומח, עם נטייה לטובת מינים עמידים לאש או מינים
אופורטוניסטיים–
לרבותמיניםפולשים–
שיכוליםלנצלאתהתנאיםהחדשים,בעודשמיניםמקומייםרגישים
עלולים להתקשות בהתחדשות. כמו כן, השריפה עלולה לפגוע בפוריות הקרקע, להאיץ סחף ולצמצם את
יכולת ההתחדשות הטבעית של הצומח.
תרומה להתחממות הגלובלית: שריפות הן מקור משמעותי לפליטות של גזי חממה כדוגמת פחמן דו-
חמצני
(
CO2) לאטמוספירה כתוצאה משריפת חומר אורגני. בנוסף, שריפות יער וחורש
מקטינות את מבלע הפחמן
הטבעי של היערות
בשל צמצום כמות הביומסה סופחת הפחמן.
סקירת מדיניות
אירועי השריפות החוזרים בישראל אינם מנותקים מהקשר מתמשך של הזנחת היערכות, חוסר תיאום בין
גופים, ויישום חלקי של המלצות קודמות
, ביניהן:
החלטת ממשלה ודוח מבקר המדינה בעקבות השריפה בכרמל (2012
-
010
2
)
:
לאחר השריפה הקטלנית
בכרמל
בדצמבר 2010
, שבה נספו 44
איש,
הומלץ על שורת צעדים, המרכזי שבהם הקמת רשות כבאות
ארצית (בוצע). דוח מבקר המדינה מיוני 2012
הצביע על שורה של ליקויים, ובהם היעדר מדיניות לאומית
למניעת שריפות,
ליקויים בתחזוקת היערות ואיזורי ה
חיץ, חוסר תיאום בין הרשויות
ואי העברת תחזיות
מטאורולוגיות לגופי הכיבוי. רוב ההמלצות לא יושמו.
דוח מבקר המדינה
, היערכות הרשויות המקומיות (
2019
)
:
הדוח התריע על העדר שיתוף פעולה בין משרדי
ממשלה, אי-
היערכות של רשויות מקומיות, העדר מיפוי שיטתי של סיכונים. גם כאן ההמלצות התקבלו –
אך
לא יושמו.
דוח מבקר המדינה, רשות ארצית כבאות והצלה (2021
): הדוח התריע על חוסרים
באיוש וכשירות כוחות
האש.
החלטת ממשלה
4079
– היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים (2018
)
:
ההחלטה קבעה כי יש לכלול
תרחישי אקלים בתכניות לאומיות, לרבות
שריפות, אך לא כללה תקציב.
החלטת ממשלה 1091
–
תכנית לאומית להתמודדות עם שריפות יער וחורש (2022
)
:
התקבלה בעקבות
השריפה בהרי ירושלים באוגוסט 2021
. ההחלטה האחרונה והממוקדת ביותר, הכוללת תכנית רב-שנתית.
ההחלטה זיהתה צורך תקציבי של 155
מליון שח, אך תוקצבה ב-
65
מליון בלבד. ברובה לא יושמה.
מסקנ
ות והמלצות
השריפה בשפלת יהודה ב-
30
באפריל 2025
ממחישה כיצד שינויי האקלים –
דרך החמרת תנאי מזג האוויר,
גלי חום, יובש וירידה במשקעים –
מובילים לעלייה חדה בסיכון לשריפות בישראל. ממצאי הספרות המדעית
והתחזיותהאקלימיותמצביעיםעל
כךשמדדהסיכוןלשריפות(FWI
באזורנונמצאבמגמתעלייהמתמשכת,)
ושהאירועים הקיצוניים של ההווה יהפכו לנפוצים יותר בעתיד.
על כן, המלצות המדיניות כוללות:
1.
יישום מיידי של החלטת ממשלה 1091
פרסום התכנית הלאומית, העברת תקציבים לרשויות,:
תיקצוב טיפול באזורי החיץ.
3
2.
נ
יטורוהתרעהמוקדמת:חיזוק
מערך
השמ"ט
לניטוריומיומישלFWI
ברמהמקומית;
שילובתחזיות
מזג אוויר קיצוניות במערך התרעה לאומי לשריפות.
3.
ניהול מושכל של ביומסה דליקה:
הפחתת עומס דלק (load fuel
) ביערות ובשולי יישובים: דילול
שיחים, פינוי גזם יבש ויצירת אזורי חיץ;
שריפת ביומסה מבוקרת; עידוד רעייה מבוקרת בעונות
מתאימות להפחתת עשבייה דליקה.
4.
חיזוק מערך
הכבאות ושיתופי פעולה בינלאומיים:
הפניית תקציבים נוספים לחיזוק מערך הכבאות
בדגש על שיתופי פעולה אזוריים על מדינות שכנות באגן הים התיכון.
5.
תכנוןיערותמותאםלאקליםמשתנה:מ
עברממטעיאורניםאחידיםליערמגווןעמידיותרלשריפות;
תכנון מחדש של נטיעות בשטחי ספר תוך שימור מרחבים פתוחים ובקרת ביומסה.
6.
היערכות קהילתיתומוסדית
: חיזוק הרשויות המקומיות
דרךתיקצוב,ציוד והכשרותכוחות מקומיים;
עידוד מודעות הציבור בעונות ותנאי מז"א מסוכנים.
7.
קידום רגולציה ושילוב שיקולים אקלימיים בתכנון מדיניות:
אישור סופי של חוק האקלים, ותיקונו כך
שיכלול הערכת סיכון מחייבת לרבות בתכנון עירוני ומרחבי.
8.
הקמת מאגר נתונים לאומי
אחוד של שריפות בי
שראל
9.
היערכות מערכת הבריאות לאירועי שריפות: יש לדאוג לאמצעים ומוכנות מערכת הבריאות בבתי
החולים ובקהילה לאירועי קיצון בפרישה ארצית המותאמת לסיכונים.
10
.
יצירת אינטגרציה בין המערכות השונות:
החל מנתונים אקלימיים, גורמי החירום השונים, מערכות
בריאות ורווחה, לטובת מענה ברמה הפרטנית והקהילתית, לשיתוף מידע בשגרה ובחירום, כולל
תכלול ניהול המניעה והמענה בשעת
אירוע.
סיכום
שריפותכמוזושפקדהאתשפלתיהודההןלארקא
סוןטבע,אלאכשלמערכתי.הןתוצרשל
שינוייהאקלים,
אך גם של הזנחה
מתמשכת. השאלה איננה אם יתרחשו שריפות –
אלא האם ניערך אליהן נכון. זה הזמן
להחליף את מנגנון התגובה במנגנון מניעה, המבוסס מדע, תכנו מוקדם, ובריאות האדם והסביבה.
מקורות
1.
M.W.Jones,etal(2022).GlobalandRegionalTrendsandDriversofFireUnderClimate
https://doi.org/10.1029/2020RG000726
.
Reviews of Geophysics
Change.
2.
IPCC,2021:ClimateChange2021:ThePhysicalScienceBasis.ContributionofWorking
Group I to the Sixth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate
6
https://doi:10.1017/978100915789
Change.
3.
Martin, D., Tomida, M., & Meacham, B. (2016). Environmental impact of fire. Fire
Science Reviews, 5(1), 5.
4.
Mcnamee, M. S., Blomqvist, P., & Andersson, P. (2011). Evaluating the Impact of
Fires on the Environment. Fire Safety Science, 10, 10-43.
5.
Pausas, J. G., & Keeley, J. E. (2019). Wildfires as an ecosystem service.
Frontiers in Ecology and the Environment, 17(5), 289–295.
6.
Johnston, F. H.,Williamson,G., Borchers-Arriagada, N.,Henderson,S.B., & Bowman,
D. M. (2024). Climate change, landscape fires, and human health: a global
perspective. Annual Review of Public Health, 45(2024), 295-314.
4
7.
Gajendiran, K., Kandasamy, S., & Narayanan, M. (2024). Influences of wildfire on the
forest ecosystem and climate change: A comprehensive study. Environmental
Research, 240, 117537.
8.
https://doi.org/10.1002/fee.2044
9.
החלטת ממשלה 1091
מיום 6
בפברואר2022
10
. החלטת ממשלה
40709
מיום 29
ביולי2018
11
. דוח מבקר המדינה
2019
12
.
דוח מבקר המדינה רשות כבאותוהצלה 2021
איור 1
. סדרת זמן של מדד סכנת שריפה (FWI
), כולל השינוי בעשורים האחרונים והשינוי הצפוי עד סוף המאה. מבוסס
עלנתוניERA5
ומודליםשלCMIP5
בתרחישקיצון(RCP8.5)
כוללמגמותלינאריותושינוייםמובהקיםסטטיסטית.,איזור
אגן הים התיכון מסומןבריבועאדום.
מקור:
Jones, et al (2022)
5