חומר רקע
הצעת חוקחובת הצגה של נתוני
צפייה לצופה, התשפ"ד-
2024
התנועהלמען איכות השלטון
האגף הכלכלי
נובמבר 2024
1
פתח דבר
1.
בשם התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר (להלן: "
התנועה"), אנו מתכבדים להעביר
לעיונכם את הערות התנועה להצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד-
2024
של חה"כ שלום דנינו (פ/4726/25
(להלן:)"הצעתהחוק.)"
2.
למען הסדר הטוב,
נציין כי הצעת החוק נדונה ביום 28.10.2024
בפני ועדת השרים לענייני
חקיקה, שהחליטה לתמוך בהצעה בכפוף לשני תנאים כלהלן:
ראשית, הצעת החוק תקודם
בהסכמת שר התקשורת, בתיאום עם משרד המשפטים ובכפוף להערות מערך ייעוץ וחקיקה
בסוגיית הגנת הפרטיות;
שנית, הצעת החוק תמוזג להצעת החוק הממשלתית של חוק
השידורים, ככל שזו תקודם בכנסת.1
3.
ביום 30.10.2024
אושרה הצעת החוק בקריאה טרומית, ונכון למועד כתיבת נייר עמדה זה,
הצעת החוק מצויה
בתהליכיהכנה בוועדת הכלכלהלק
ראתק
ריאה ראשונה.
4.
כבר פתח הדברים יובהר כי עמדת התנועה היא שאין
לאשר את הצעת חוק זו
כלל, ולמצער
במתכונתה הנוכחית,
וזאת משלושה טעמים עיקריים:
4.1
משמעותה של הצעת החוק היא פוליטיזציה של שיטת מדידת המדרוג (להלן נשתמש
במונח זה
או
במונח הלועזי "
רייטינג") ואופן הצגת הנתונים, באופן שעשוי לשרת
אינטרסים פוליטיים ושלטוניים.
הפוליטיזציה של שיטת מדידת נתוני הצפייה עלול
לגרום לפגיעה חמורה בתקשורת החופשית ובדמוקרטיה הישראלית. מדובר בצעד אחד
שהוא חלק ממגמה רחבה ומדאיגה של צעדים המקודמים על ידי הממשלה הנוכחית
שתכליתם האמיתית היא ל
פגוע בעצמאות
ה של התקשורת.
4.2
הצעת החוק פוגעת בזכות לפרטיות של אזרחי המדינה, בחופש הביטוי ובחופש
העיתונות,וזאתללאתכליתראויה
ובאופןלאמידתי.הצעתהחוקמ
קנהסמכותלעריכת
איסוף שיטתי ונרחב של נתוני צפייה של אזרחי ישראל ללא קבלת הסכמה מפורשת, על
אף שמדובר במידע אישי רגיש שיכול ללמד, בין היתר, על העדפות פרטיות בתחומים
כגון אמונות, אידיאולוגיה,זיקה פוליטית, נטייה מינית ועוד.
4.3
הצעת החוק אינה מבוססת על תשתית עובדתית רלוונטית, היא אינה כוללת כל מנגנוני
היוועצות ותיאום עם נמעניה –
גופי השידור והמפרסמים. אין בהצעת החוק היגיון
מקצועי, ולמעשה היא חותרת תחת התכליות של מדידת הרייטינג באופן מדויק והצגת
נתוניאמת לציבור.
א.
רקע
א.1
.
חשיבות התקשורת במדינה דמוקרטית
"
עיתונות חופשית היא לא רק תוצאה הכרחית של דמוקרטיה, אלא היא גם תנאי הכרחי
לדמוקרטיה. היא תנאי הכרחי למשטר ייצוגי, לממשל תקין והוגן, לחירויות האדם. בפועל
היא יכולה לשמש נייר לקמוס של הדמוקרטיה: יש עיתונות חופשית –
יש דמוקרטיה; אין
2
ההדגשות במסמך אינן במקור)(
עיתונות חופשית –
אין דמוקרטיה."
1
החלטה מספר חק/1322
שלועדתהשרים לענייניחקיקה מיום28.10.2024
אשר צורפה לפרוטוקולהחלטות
הממשלה וקבלהתוקףשלהחלטת ממשלהביום07.11.2024
ומספרה הוא 2361
חק/(1322
.)
2
דנ"א7325/95
ידיעות אחרונות בע"מ נ' יוסף קראוס,
נב(3
)
1
,
53
(
1998
.)
2
5.
אחד מתפקידיה העיקריים של התקשורת במדינה דמוקרטית, ובכך כוחה והשפעתה על
הדמוקרטיה, הוא תפקידה כמתווך, כחוט המקשר בין החברה לבין נבחריה ומקבלי
ההחלטות בשלטון. תקשורת איכותית ואמינה היא
למעשה תנאי הכרחי למימוש זכויות
היסוד של בחירה והשתתפות
חופשית ומודעת. הציבור ניזון מעדכונים וידיעות על המתרחש
במדינה דרך כלי התקשורת ובכך מגבש את תמונת המציאות בנוגע לפעילות השלטון והמצב
במדינה.
אם כן,
התקשורת
מהווה "צינור" מידע
קריטי
לאזרחים ולשלטון במדינה
דמוקרטית, ועלינו לוודא כי הוא מ
גוון, מ
הימן ואיכותי.
3
6.
עם זאת, תפקידה של התקשורת כ-
"כלב
השמירה" של הדמוקרטיה, ויכולתה (וחובתה)
לחשוף את הליקויים בשלטון, מעמידים אותה באופן מובנה בסיכון ל
חלחול של
שיקולים
זרים –
פוליטיים או כלכליים. שוק התקשורת בישראל הוא מהקטנים בעולם, וכמות צרכני
התקשורת והשחקנים בזירה התקשורתית מועטה באופן יחסי (בעיקר בשל השוק דובר
העברית המצומצם.)4
על כן,
נדרשת זהירות רבהבבוא השלטון להתערב בעולם תוכן זה.
7.
הצעת החוק האמורה מצטרפת למספר הצעות חוק פרטיות בתחום התקשורת שהועלו בשנה
האחרונה,ובהמשךלתזכיר
חוקהשידוריםשהונחעלשולחןהכנסתלפנייכשנה
ואשרלתוכנו
הביעה התנועה את
התנגדותה
בעבר
, והוא ספג ביקורות רבות מקשת גורמי השוק וגופים
נוספים בעקבות פגיעתו בעצמאות התקשורת.
5
8.
שר התקשורת, שלמה קרעי
, במקביל לקידום
תזכיר חוק השידורים החדש, ממשיך לקדם
שינויים בשוק התקשורת בטענה שאלו נועדו להפרטה של השוק וגיוון התוכן בו.
עם זאת,
הצעות החוק פרטיות, שמוגשות ללא תשתית מקצועית או עובדתית, בשילוב עם מינויים
6 לא ניתן
שאינם עומדים בתנאים מקצועיים, מעלים
תהיות בנוגע למטרת
ן.
להתעלם
מהעובדהשמרבית הצעדים
המקודמיםביחס לענף
התקשורתבחודשיםהאחרונים, חותרים
להעניק לשלטוןמעורבות נרחבת עד כדי שליטה בשוק התקשורתוכיוצאבזה בתוכןשצורך
הציבור לחקיקה מסוג זה אין אח ורע במדינות דמוקרטיות ליברליות,.
וניתן לראות דמיון
בינה לבין הרפורמה בתקשורת שהעביר אורבן בהונגריה וכן לפרקטיקות הנוהגות במדינות
לא דמוקרטיות נוספות, כגון
רוסיה וסין.7
3 בג"
ץ6218/93
כהן נ' לשכתעורכי הדין פ''ד מט(,2
)
529
,
בפס'18
ל
פסק הדין של
כב'השופטשמגר(
1995
); חוות-
ד
עת לוועדתשרים לחקיקה בעניין הצעת חוקחובת הצגה של נתוניצפייה לצופה, התשפ"ד-
2024
,)
פ/4726/25
,(
(חוות
דעת הייעוץ המשפטי לממשלה27.10.2024
)
להלן:("חוות דעתהיועמ"ש"
.)
4
תהילה שוורץאלטשולר "נכניסלכםתחרות ביןהעיניים":מה ששר התקשורת החדשצריך להבין"
The Marker
(
.2023
,-)2.6
def6
-
fd78
-
article/.premium/00000185
-
06/ty
-
02
-
https://www.themarker.com/magazine/2023
fd7e73e30000
-
a7b5
.
5
הערות ציבורלתזכיר חוק התקשורת (שידורים)-התשפ"ג-
2023
התנועה למעןאיכות השלטון,
אוגוסט2023
;
עדיאלאיתן מוסטקי "מהועדהאולימפיועד נטפליקס:התנגדות מקיר לקיר לחוקהשידוריםשל קרעי"
כלכליסט
(
.2023
8
22.
,)
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/sjbnzbz6n
.
6טל הלל "
שיטתהסלמי שלקרעי: מעקב זולת אחר תכנית הממשלה להשתלטותעלהתקשורת"
זולת לשוויון וזכויות
אדם,
בע"מ11
( -9
7.11.2024
,-)
https://zulat.org.il/2024/11/07/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA
-
%D7%A9%D7%9C
-
%D7%94%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%99
-
%D7%9E%D7%A2%D7%A7%D7%91
-
D7%A7%D7%A8%D7%A2%D7%99
%
-
%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA
-
D7%90%D7%97%D7%A8
%
D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C
%
/
.
7
תהילה שוורץאלטשולר ואלעדמן "פוליטיזציהשלהרייטינג:הסכנה מאחורי חוק חובתהצגת נתוניצפייה" המכון
הישראלי לדמוקרטיה(
27.10.2024
)
בעמ' 8
להלן:("
חוות דעתהמכון הישראלי לדמוקרטיה)"
,
-
to
-
data
-
viewing
-
of
-
presentation
-
mandatory
-
of
-
bill
-
on
-
https://www.idi.org.il/media/25567/opinion
viewers.pdf
;
רועי גולדשמיט ואלירןזרד מדידתצפייה בטלוויזיה
(הכנסת,מרכז המחקר והמידע2022
בעמ'), 41
להלן:("מדידתצפייה בטלוויזיה)"
-,
8128
-
eb11
-
faf4
-
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/3ab4ab8a
00155d0af32a_11_18446.pdf
-
8128
-
eb11
-
faf4
-
00155d0af32a/2_3ab4ab8a
.
3
9.
כל אלו, לצד פעולות ומהלכים נוספים
שקודמו
על ידי משרד התקשורת בשנה האחרונה,
עשויים להיראות כצעדים נקודתיים לכאורה. בהסתכלות רחבה, נראה כי אלו כרוכים
בפגיעה בעקרונות היסודשלמשטר דמוקרטי ובזכויות החוקתיות של חופשהביטוי וחופש
העיתונות אשר מוכרותכזכויות יסוד במשטרנו. לכך יפים דברי כב' השופט
עמית:8
"במשטר דמוקרטי יש לעמוד על המשמר, מאחר שדמוקרטיות מתות
בסתר, לא במספר אבחות
גדולות אלא בשורה של צעדים, שעל כל אחד מהם בנפרד ניתן לומר שאינו מביא לקץ הדמוקרטיה,
אך בהצטברותם הם עלולים להביא לשינוי משטרי".
א.2.
מדידת נתוני צפייה כיוםועיקרי הצעתהחוק
10
.
מדדי הצפייה בטלוויזיה נקבעים על ידי "הוועדה הישראלית למדרוג"
שהוקמה בשנת 1995
,
בה חברים נציגים של רוב גופי התקשורת המרכזיים בישראל
להלן:( "
הוועדה" או "ועדת
המדרוג)"
. הוועדה פועלת כגוף
שלא למטרות רווח וממומנת על ידי חבריה.9
המדידה
מתבצעת על ידי שיטה שנקראת "פיפל-
מיטר" (
people-meter
)
ובמסגרתה
נמדדים
700
משקי אב
, הכוללים כ-
2,200
צופים,
שצפייתם מנוטרת ומפולחת לפי זהות הצופה בבית.
המדידהמתבצעת על ידי חברת "קנטאר מדיה"
אחת משתי החברות המובילות בעולם.,10
11
.
למדדי הרייטינג יש בראש ובראשונה השפעה כלכלית משמעותית על ערוצי הטלוויזיה, שכן
רווחיהם של הערוצים המסחריים נובעים בעיקר מפרסום
ונתוני הצפייה נדרשים לצורך
תמחורהפרסום.כדילקבועאתתעריפיהפרסום,ישצורךבמערכתמדידהאחידהומוסכמת
ביןכלהשחקניםבענף.משכך,ניתןלומרכי
ועדתהמדרוגיוצרת"מטבעאחיד"שבאמצעותו
ניתן לקבוע את מחירה של דקת שידור.11
12
.
לצד התכלית הכלכלית,סיבה נוספת לצורך במדידת נתוני הצפייה היא על מנת לאפשר לגופי
השידור לבחון כיצד הציבור מגיב לתכנים שהם מפיקים ובהתאם ללמוד כיצד ליצור תכנים
טובים ומתאי
מים יותר לקהל. יתרה מכך, ככל ששידורי טלוויזיה נתפשים בבחינת "שירות
ציבורי", הרי שיש חשיבות מיוחדת לכלי שמאפשר לבחון האם אותו שירות, קרי שידורי
הטלוויזיה, מגיעים ליעדיהם.12
13
.
עיקרי הצעתהחוק אשר מונחת על שולחןהכנסת הם להלן:
13.1
במהלך שעות השיא (
שהוגדרו בהצעת החוק בין
השעות 6:00-11:00
וכן 19:00-
23:00
),כלמשדרטלוויזיהיהיהמחויב להציג לצופיםאתנתוני הצפייההנמדדיםבזמן
אמת (סעיף 3
א) להצעת החוק.)(
13.2
שר התקשורת יוסמך לקבוע את שיטת המדידה של נתוני הצפייה במערכת אחת
או יותר, זאת תוך שקילת שיקולי דיוק המערכת ויכולתה לפלח נתונים בנוגע לזהות
הצופים
(סעיף4
להצעת החוק).
13.3
בנוסף,
על כל משדר טלוויזיה
להגיש לגוף המפקח עליו דו"ח נתוני הצפייה לפי
פילוחשלגיל,מגזר,מיןומקוםמגוריםשלהצופיםמידיחודש
.זאת,בנוסףלדו"
חשנתי
של סקירת כלל הנתונים שיוגש לשר התקשורת ויפורסם באתר של משרד התקשורת
(סעיף 5
להצעת החוק).
8
בג"ץ5658/23
התנועה למעןאיכות השלטון בישראל נ' הכנסת נבו,(1.1.2024
בפס'), 8
לפסקדינו של כב'השופט
עמית.
9
"מדידת צפייה בטלוויזיה", לעילה"ש 7,
בעמ'20
.
10
שם,בעמ'44
;
חוותדעת המכוןהישראלי לדמוקרטיה, לעיל ה"ש7
,
בעמ'3.
11
חוות דעת המכוןהישראלי לדמוקרטיה,לעילה"ש7 בעמ'2.
12
שם, בע"מ9-7
.
4
14
. אם כן, הצעת החוק מבקשת לשנות מן המצב המשפטי הקיים
ממצב בו הגוף האחראי על
המדידה הוא גוף וולונטרי שמייצג את רוב השחקנים המרכזיים בשוק התקשורת, לכך
שלראשונה תוקנה סמכות לשר התקשורת לקבוע מערכת למדידת נתוני הצפייה בטלוויזיה,
לחייב את משדרי הטלוויזיה להשתמש במערכת מדידה זו ואף להציג לצופים את נתוניה
בשעותהשיאכמוצעבהצעתהחוק.
אםכן,מדוברבהצעתחוקשמשמעהמעורבותשלטונית
ופוליטית בשוק השידורים בישראל.
ב.
עמדת התנועה
15
.
כנזכרלעיל,התנועהסבורהכיהצעתהחוקאינהראויהולכןאיןלקדמה,ולמצערבמתכונתה
הנוכחית, וזאת משלושה נימוקים שיפורטו בפרק זה בהרחבה.
ב.1
. הצעת החוקמבקשת לעשות פוליטיזציה למדידתהרייטינג בישראל
16
.
כאמור לעיל, כיום בחירת
שיטת מדידת נתוני הצפייה
וביצועה בפועל
נעשית
בידי גוף לא
פוליטי,שמייצגבאופןוולונטרי
אתרובהשחקניםהמרכזייםבתחוםופועלללאמטרותרווח
-
ועדת המדרוג.13
הצעת החוק מבקשת לשנות את המצב הקיים ולהקנות סמכות רחבה לגוף
פוליטי – שר התקשורת, לו
אינטרסים פוליטיים, לבצע את המדידה, לאסוף נתונים ולקבוע
את אופן הצגתם. משכך, מדובר ב
פוליטיזציה של שיטת המדידה והצגת הנתונים, כך
ששיקולים פוליטיים יוכלו לחלחל לעיבוד נתוני הצפייה, ואף להשפיע כלכלית על ערוצים
שהממשלה רוצה לקדם ולפגוע בערוציםאחרים.
17
. לפי ה
צעת החוק לשר אין מחויבות להיוועץ באף גורם מקצועי בבחירת שיטת המדידה,,
עובדה שרק מחזקת את החשש
מכך
ששיקולים
פוליטיים
ולא מקצועיים הם שינחו אותו
בקבלת החלטותיו. חוסר המעורבות והתנגדותם של השחקנים המשמעותיים בשוק, לצד
היעדרה
מ
גבלותעלסמכותוהנרחבתשלהשר,
מעצימה
אתה
חששכי
התכליתשעומדתביסוד
הצעת החוק
היא
השגת שליטה בנתוני הצפייה ובכך בשוק התקשורת
, והשפעה על מ
צבם
ויחסיהכוחות שלשחקני השוק.
18
. נצייןכי
עמדתנואינהשלעולםהמדינהלאיכולהאוצריכה
להיותמעורבתבפיקוחעלקביעת
שיטת מדידת נתוני
הצפייה והוצאתה לפועל.
זאת ועוד, יתכן שיש מקום לשפר ולייעל את
אופןמדידתנתוניהצפייהעלמנתלהתאיםאותםלאתגריםשלהשניםהאחרונות(אפשרויות
של "צפייה נדחית"; תכנים שנצרכים במרשתת ועוד.)
19
.
אולם,
א
ין כל הצדקה שהמדינה תתערב ותקבע בעצמה את שיטת המדידה, אופן הצגתה
ואכיפתה.
מעורבות פוליטית ושלטונית בשיטת המדידה אינ
ה רק מעצימה את החשש מפני
השפעותעלתוכןהשידוריםאלאגם
מפני
התערבותבמימוןותקצובלפינתוניהצפייה,חשיפת
נתוניםשגורמיםלהתערבותביחסיםביןשחקניהשוקושינוייםמשמעותייםבמצבםהכלכלי
והציבורי שלכל אחד מהגופים
המשדרים.
20
.
ויוער כי אין מדובר
בנבואות ספקולטיבי
ות
גרידא, כי אם אישוש להם ניתן למצוא גם
בהתבטאויות שונות של שר התקשורת. לראיה,
כאשר נדונה הצעת החוק במליאת הכנסת
לפניהקריאההטרומית,שרהתקשורתלאהסתירכיהצעתהחוקנועדה"
לשקף לציבור"את
13
בישראל,כמו במרבית מדינות העולם,מדידת הרייטינג מבוצעת עלידיגוףשהוא משחקנים בתעשייה-
Joint
Industry Committee
-
JIC
.
ראו: "מדידת צפייה בטלוויזיה",לעיל ה"ש 7
בעמ', 1.
5
נתוני הצפייה באותם ערוצי טלוויזיה שלשיטתו מציגים תמונת מציאות מעוותת.14
וכך
בלשונו:
"
תקבלו קצת עובדות ולא מצגי שווא. תפסיקו להאזין לשקרים. החוק הזה שאנחנו
מעבירים עכשיו רק ישקף לציבור את הרייטינג האמיתי של אותם שופרות תעמולה, שמנסים
כל הזמן לשקף מציאות מדומה לציבור."
15
21
.
כאמור, במסווה של שינוי מקצועי בשיטת מדידת הרייטינג, נעשה ניסיון להשפיע ולהתערב
בכוחם של גופי התקשורת השונים ובהרגלי הצפייה שלהצופים.
ב.2.
הצעת החוק פוגעת אנושות בזכות לפרטיות, חופש הביטוי וחופש העיתונאות
22
.
התנועה מצטרפת לעמדת
הייעוץ המשפטי לממשלה
, כי הצעת
החוק במתכונתה הנוכחית
עלול
ה
לגרום לפגיעה חמורה בזכות לפרטיות וכן בזכות לחופש הביטוי והעיתונות כתוצאה
מהתערבות בוטה של גורמים פוליטיים בשוק השידורים.16
הצעת החוק, שמאפשרת לשר
התקשורתלקבועמנגנוןאיסוףשלנתוניהצפייהשלאזרחיישראלללאהסכמתםהמפורשת,
מהווה פגיעה חמורה בזכות לפרטיות. נתוני צפייה כוללים את תמהיל התוכן שאדם צורך
בדלת אמותיו ועשויים להעיד בין היתר,, על העדפות פוליטיות, אידיאולוגיות, מיניות, לצד
מגוון של היבטים אישיים נוספים.
23
.
איסוף שיטתי של נתוני הצפייה של אזרחי ישראל, בין השאר בשילוב עם מידע על שיוכם
המגזרי, מגדרם ומקום מגוריהם עשוי לפגוע בחופש הפעולה של התקשורת אל מול השלטון
וכן בזכות לחופש הביטוי שהוכרה כזכות חוקתית במשטרנו.17
מעורבות זו עשויה לגרום
אפקטמצנןהןבקרבגופיהתקשורתוהןבקרבהאזרחים,שכןאםאלויודעיםשנתוניצפייתם
מועברים לגורמים פוליטיים הם עשויים להימנע מהתבטאויות מסוימות בתקשורת או
להימנע מצפייה בתכנים מסוימים.18
כמו כן, פרסום נתוני הצפייה לכלל האזרחים עשוי
להטות את דעת הקהל לבחירה בצפייה בתוכן כזה או אחר ובתוך כך לצמצם את מגוון
התכנים שאליו נחשף הציבור.
24
.
מתןסמכותרחבהלשרלקבועמנגנוןאיסוףנתוניםוהעברתםלרשויותהשלטוןמהווהכאמור
פגיעה חמורה בזכות לפרטיות
ובחופש הביטוי הפוליטי
, היא אינה מידתית והיא נעשית ללא
תכלית ראויה.
25
.
כאמור,
בדברי ההסבר להצעת החוק לא הוצגה כל תכלית לגיטימית
שיש בה להצדיק פגיעה
חמורהשכ
זו.
ויוער,כיוםנתוניהצפייהשאוספתועדתהמדרוגמאותם700
משקיביתתלויים
בקבלת הסכמתם להיכלל בפאנל ולכך שיאספו נתוני
הם. הצעת החוק אינה מתנה כל צורך
בקבלת הסכמה לאיסוף השיטתי של נתוני הצפייה, וכן אין בה הגבלה שתמנע את האפשרות
לעשות "דה-
אנונימיזציה" של הנתונים כך שניתן לשייך נתוני צפייה לאנשים פרטיים.19
26
.
כלשנכתבבדבריההסברלהצעתהחוקהואשתכליתה
שיפורטכנולוגייתהמדידה,
ביןהשאר
כדי להתחשב בשינויים בשוק התקשורת (טכנולוגיות שידור חדשות, צפייה דרך מכשירים
ניידים ועוד).
כפי שסבר הייעוץ המשפטי לממשלה, תכלית זו אינה מצדיקה את הפגיעה
החמורה
בזכות החוקתית לפרטיות, ובכלמקרה היא אינה מידתית.
14
פרוטוקול ישיבהמס' 211
שלהכנסת ה-
25
, בע"מ50
-
49
(
30.10.2024
.)
15
שם בעמ',50
.
16
חוות דעת היועמ"ש,לעיל ה"ש3.
17
בג"ץ5239/11
אורי אבנרינ' הכנסת בעמ',8)
נבו,15.4.2015
.)
18
שם בפס',32
לפסק הדין שלכב'השופט דנציגר.
19
חוות דעת המכוןהישראלי לדמוקרטיה,לעילה"
ש7, בע"מ6-5.
6
27
.
כמוכן,ניתןלהניחכיככלשהתכלית
האמיתיתהייתה לשפרולדייקאתמנגנוןהמדידה,כלל
השחקנים בשוק התקשורת היו
מעוניינים בשינוי ומעורבים בגיבושו.
אך לא כך והדבר אומר
דרשני.
ב.3. היעדר תשתית עובדתית להצעת החוק
וחוסר התאמהמקצועית
28
. הצעת החוק מסמיכה את שר התקשורת לקבוע את שיטת המדידה או מספר שיטות מדידה,
כשהוא שוקל שיקולים של דיוק המערכת ויכולתה למדוד באמצעים טכנולוגיים שונים.
באמצעותמדידתהרייטינג
המפרסמיםוהמשדרים
מתמחריםאתהפרסוםבערוציםהשונים,
ולכןישחשיבותלמדדאחידומדויק.
נדגיש,
איןמניעהמעצםהאפשרותלשנותאולשפראת
שיטת המדידה הקיימת,
וקיימות שיטות נוספות למדידה שהפעלתן עשויה להיטיב עם
השוק.
20
29
. אך
כנזכר לעיל,
לעמדתנו
יש
פסול בכך ששר התקשורת, גורם פוליטי ורגולטור בשוק, הוא
הגורם שיחליט בדבר שיטת המדידה
ויכפה את
המעורבות השלטונית בבחירה זו וכן בחיוב
לשידור נתונים שאינם מדויקים לציבור.
30
.
לראיה,
הועדההמייעצתלהסדרתהרגולציהעלשוקהשידורים(להלן:"ו
עדתפילבר")סברה
כי על אף שיש מקום לשפר את פעילות ועדת המדרוג, המלצתה הייתה כי "אין מקום ליצור
גוף מתחרה לוועדת המדרוג."
21
כמו כן, הוועדה לא שללה את האפשרות של כניסת גופים
מקצועיים לוועדת המדרוג הקיימת, למשל מכוני סקרים, או לחלופין לשקול אף את ביטול
הוועדהולרכושבמקוםעבודתהבאופןמרוכזנתוניםממכוניםאוגופיםפרטיים.ודוק,וועדת
פילבר מעולם לא הציע, ולכך גם אין אח ורע במדינות אחרות, אפשרות שהשלטון הוא
שיתערב בשוק ויבצעאת המדידה בעצמו.
31
.
בנוסף, סקירה משווה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא מדידת צפייה
בטלוויזיה,בחןאתשיטתהמדידההנהוגהבישראלאלמולשיטותהמדידההנהוגותבמדינות
אחרות בעולם.
בכלל המדינות שנסקרו, המדידה המרכזית נעשית על ידי גוף מונופוליסטי
אחד, אם על ידי חברה פרטית אחת, ואם על ידי גופים משותפים של התעשייה בהם לוקחים
חלק גופישידור פרטיים וציבוריים, חברות פרסום וסוכנויות, בדומהלישראל.22
עםזאת,על
אף ששיטות המדידה משתנות בין מדינה למדינה,
לא הוצגה כל דוגמה של מדינה
דמוקרטית
שבה
גוףפוליטי
הואשקובעאתשיטתנתוניהמדידה,אושמחייבאתהמשדרים
להציג אתנתוני הצפייה בשידור.
23
32
.
לאבכדיהצעתהחוקספגהביקורתרבהמצדגורמיהשוקהרלוונטייםלרבותהרשותהשנייה
ופורום הערוצים הישראליים,
שהלינו על כך שהצעת
החוק נעשתה ללא כל
תיאום או
היוועצות עימם, הן לטובת רכישת אמונם והן לטובת גיבוש מתווה שתואם את צרכיהם.
33
.
יתרה מכך,
בהיעדר כל
הצדקה מקצועית, יצירת מדד נוסף על ידי המדינה, המקביל לוועדת
המדרוג הקיימת, עלולאףלהיותלאאפקטיבי והלכהלמעשהיוביללבזבוזכספיציבור,
שכן
20
שם.
21 הוועדה המייעצת להסדרת הרגולציה על שוק השידורים,
דו"ח הוועדהבעמ'68
, נספח ה': ועדת המדרוג (2016
.)
22 מדידת צפייה בטלוויזיה, לעיל ה"ש 7
בעמ',41
.
23
יוסימזרחי"ועדת המדרוג, דרךהמדידה הנוכחית ותוכניתהממשלה להשתלט על השיטה | עושיםסדר בחוק
הרייטינג"
N12
(
.11.2024
-4),
entertainment/2024_q4/Article
-
https://www.mako.co.il/news
c1d09b83a77f291027.htm
; שוקי טאוסיג "ועדתהמדרוג: רוסיה של פוטין היא המקום היחיד בעולם בוהמדינה
שולטת בנתוניהצפייה"
העין השביעית (
.2023
8
22.
),
https://www.the7eye.org.il/495325
.
7
משרדי הפרסום הרוכשים את זמן השידור יהיו נאמנים לנתונים המופקים על ידי ועדת
המדרוג הקיימת, שבה הם חבריםותורמים למימונה.
24
34
. ככל שהצעת החוק עשוי להיווצר מצב בו חוסר האמון בין הגופים המפרסמים
והמשדרים
לבין שיטת המדידה הממשלתית יגרור את הגופים התקשורתיים להמשיך לבצע מדידה
עצמאית. עם זאת, הצעת החוק הנוכחית גם מחייבת את גופי הפרסום לפרסם את נתוני
הצפייה כפישנמדדו בשיטה הממשלתית,מצב היוצר חוסר תיאום בין מדדים שוניםוקיימת
איוודאותבנוגעלהשפעהשלחוסרהתיאוםעלהשוק.לאברורבאיזהמדדיבחרוהמפרסמים
ואיך יתומחרו פרסומים בערוצים השונים.
35
.
אם כן,
השינוי שמוצע בהצעת החוק אינו מיטיב עם השוק ועם השחקנים בו, ועל כן לא צפוי
להגשיםאתתכליתו.כןיצוין
כילאהוצגהתשתיתידעמספקתבנוגעלהשפעהשלהצעתחוק
זו על שוק התקשורת ברמה הכלכלית ועל היחסים בין השחקנים בו.
36
. ב
נוסף, באשר לסעיף 3
א)( להצעת החוק, הקובע כי במהלך שעות השיא יוצגו נתוני הצפייה
של הערוץ בזמן אמת,
לפי
עמדות
מקצועיות,
ובהן גם עמדתו של
פרופ' צבי גילולה, יועץ
סטטיסטי של ועדת המדרוג הישראלית, שידור הנתונים לציבור בזמן הצפייה אינו מאפשר
ניתוחופילוחמדויקשל הנתונים
והצגת נתונים אלולציבורתהא
לכלהיותר
הצגת חציאמת
לצופים.נתונירייטינגאינםנתוניםגולמייםאלאמידעמצרפי.כלומרכדישנתוניצפייהייצגו
את הרייטינג יש לנתח אותם באופן מעמיק בשילוב עם נתונים נוספים.
25
37
.
לפיכך, הצגת נתונים גולמיים לציבור בשידור לא יאפשר קבלת מידע אמיתי לגביי נתוני
הצפייהמכיווןשאלולא ינותחובצורהמעמיקהבזמןאמת,ובמידהרבה הצגתםתיצורמצב
בו חצי אמת היא למעשה שקר שלם.26
נוכח המשמעות של נתוני הצפייה עבור המפרסמים
ומצבם של השחקנים בשוק, הצגת מידע לא מדויק לצופים וגיבוש תמונת מציאות שגויה
תייצר כאוס, תחטא למטרות המדידה ולא תיטיב עם השוק.
לסיכום, התנועה
מתנגדת לקידום
הצעת החוק. מעורבות של גוף פוליטי בקביעת נתוני הצפייה
היא בעלת השפעות משמעותיות על השוק ועל השחקנים בו. השפעות אלה עולות בכדי שליטה
פוליטית לא לגיטימית בגופיהתקשורת החופשית.
בכבוד רב,
אריאל ברזילי, עו"ד טלילה דביר, עו"ד
דורשדה
ראש האגף הכלכלי
האגף הכלכלי
האגף הכלכלי
התנועה למעןאיכות השלטון
התנועה למעןאיכות השלטון
התנועה למעןאיכות השלטון
24 גלית חתן "איגוד הפרסום לקרעי: "שמור על מדדרייטינג אחד"" גלובס (
.2023
,)8.8
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001454487
;
נבו טרבלסיוגלית חתן "למרותהתנגדותהשוק
וגורמיהמקצוע:ועדת השריםלחקיקה אישרה את חוק הרייטינג"גלובס(
28.10.2024
,)
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001492495
.
25 חוות דעת המכוןהישראלי לדמוקרטיה, לעילה"ש 7, בעמ' 6.
26
שם,בע"מ 8-7
;
פרופ'צבי גילולה
מצרף נתוני צפייה (ושמע)"–
נייר עמדה",
https://www.the7eye.org.il/495325
.
8