חומר רקע
5/5/2025
לכבוד
ועדתהכלכלה
כנסתישראל
הנדון: תקנותהדיג –
תיקון 5
202
:הערות החברה להגנת הטבע
החברהלהגנתהטבע מברכת על
תיקון
התקנות שבנדון.
אנו תומכים בקידומן, אךעל מנתלממש את
תכליתהתקנות,
נדרשלהוסיף מספר רכיבים חיונייםלתקנות: חובתהתקנתמכשיריאיכון, וקביעת
מהירותשיט מינימלית באזורים אסוריםלדיג,
בלעדיהםלאניתןיהיהלפקח ביעילותעל האיסור שנקבע,
ולהבטיחאת שלוםהסביבה הימית, בטיחותהדייגים,והמשק.
1.
בתמצית
איןחולק כיחיונילמנוע דיג מכמורת בקרבת תשתיות גז, מהנימוקים שפורטו בדברי ההסבר
לתקנות. אין חולק גם כיהאכסניה היעילהוהמתאימהלכךהיא תקנות הדיג, שיאפשרופיקוח
ע"י יחידת האכיפה הקיימת ברשותהטבע והגנים. אולם, האיסור המוצע במסגרת תיקוןהתקנות
לאיוכללהיות מפוקחולהיאכף ביעילות, בהיעדרשני רכיביםחיוניים לרגולציה –
חובתאיכון
לווי
יני, ומהירותשיטמינימלית באזורים האסוריםלדיג מכמורת.ניסיון לפקחעל איסורהדיג
ללא שני רכיבים אלה, במרחביים עצומים, בריחוק מהחוף,לרבות בשעות הלילה, משוללניסיון
למצוא מחט בערימת שחת.
במקרה שלהגנה על תשתיות, מספיק מעבר אחד לא מבוקר שלגרירת
מכמורתעל קוגז בכדי לגרוםלאסון סביבתיוכלכלי. לכן, התקנות המוצעות חסרות רכיבים
חיונייםלהבטחת מימוש תכליתן
, וראוילהשלים רכיביםאלה בהצעת התקנות.
ספינות המכמורת פועלות במרחק רב מהחוף בשעות היום והלילה,
במרחבי הים העצומים. נדרשת
מערכת אי
כון על ספינות הדיג על-
מנת שניתן יהיה לוודא בבקרה מרחוק כי הן אינן גוררות רשת
בתחום הצנרתהאסור.
המדובר
באמצעי מקובל בעולם, מערכת ייעודית לספינות דיג המכונה VMS
(
vessel monitoring
system
) שמשדרת את מיקום הספינה ליבשה ומהירות השיט שלה באופן
מוצפן הנקלט על-
ידי גורמי
הבקרה בלבד.
באופן זה יכול מפקח בודד היושב בחדר בקרה ביבשה לפקח על פעילות של כל ספינות
המכמורת המשייטות באלפי קמ"ר של ים, בכל מרחק ובכל שעות היממה, ואף להכווין ביעילות את
מאמציהשטח של ספינותהפיקוח.
מדובר בפתרון שעלותו זניחה. עלות ההתקנה של מערכת VMS
לכל ספינה הינו בין 1500$
-
3,000$
,
ועוד עלות חודשית שוטפת של כ-
200
₪ (תלוי במידת השימוש). העלות של התקנת המערכות על כל
ספינות המכמורת לא תעלה אפוא על 200,000
₪
-סכום זניח,
בוודאי ביחס לעלויות העצומות שהמשק
ישא בהן אם חלילה תתרחש פגיעת מכמורתן בקו תשתית.
לכן, יש להוסיף לתיקון התקנות את
הרכיבים הבאים:
חובת התקנת מכשירי
1.
(א)
לא ידוג אדם דגים בספינת מכמורת או באמצעות מערך
איכון
חכות צף, אלא אם כן הותקן בספינה מכשיר איכון
תקין.
מכשיר איכון"" –
מכשיר מסוג VMS
(
Vessel Monitoring
) המאכן באופן רציף את המיקום הגיאוגרפי של
System
הספינה
באמצעות
לווין ומשדר באמצעות אנטנת שידור
נתוני מיקום ומהירות בזמן אמת למרכז מידע ובקרת דיג
ב)(
בעל הרישיון
לדוג דגים אחראי לכך שמכשיר האיכון יפעל
באופן רציף וקבוע בכל עת שהספינה שטה, בין אם בעל
הרישיון
כאמור נמצא על הספינה ובין אם
הוא לא נמצא
עלהספינה.
ג)( לא ישחית אדם את מכשיר האיכון,
לרבות את אנטנת
השידור שהותקנו בספינהלפי סעיף קטן (א).
ד)(
נתגלתה תקלה במכשיר
האיכון, יודיע על כך בעל הרישיון
לדוג דגים לפקיד הדיג הראשי, באופן מיידי
; כל עוד לא תוקנה
התקלה, לא ידוג אדם אלא אם כן קיבל אישור מאת פקיד הדיג
הראשי; אישור כאמור יהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 7
ימים,
אלא אם כן החליט פקיד הדיג הראשי להאריך את תוקף האישור,
מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב.
מרכז מידע ובקרת דיג
2.
א)( יוקם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מרכז מידע ובקרת דיג
(להלן –
מרכז מידע ובקרת דיג)
לשם קבלה, עיבוד ושמירה של מידע
אלקטרוני המגיע ממכשירי האיכון.
ב)(
מרכז מידע ובקרת דיג ינהל רישום של
הנתונים המתקבלים
ממכשירי האיכון.
ג)(
במרכז
מידע ובקרת דיג ירוכזו הנתונים והדיווחים שהועברו
אליו לפי הוראות חוק זה וכן נתונים נוספים שיקבעהשר.
ד)(
השר ימנה, לפי המלצת
פקיד הדיג הראשי, מבין עובדי
האגף
לדיג ולחקלאות מים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר,
אדם שיהיה
מנהל
מרכז
מידע ובקרת דיג.
נוהל מכשירי איכון
3.
א)(
פקיד הדיג הראשי יפרסם
באתר האינטרנט של משרד
החקלאות ופיתוח הכפר (בסעיף זה –
אתר המשרד)
נוהל מכשירי
איכון שיכלול את כ
ל
אלה:
(1)
המידע שיועבר מהספינה, לרבות שם ומספר
ספינה,
מספר רישיון לדוג דגים
, מיקום גי
אוגרפי, מהירות, נתיב,
תאריך ושעה;
(2)
רמת הדיוק של מכשיר האיכון;
(3)
הגדרת מרווחי הזמן לשידור מיקומו של המכשיר;
(4)
משך
זמן שמירת המידע במרכז מידע ובקרת דיג.
ב)( השר יקבע את התנאים בהתקיימם אדם זכאי להיות ספק
מורשה של מכשירי איכון; שמות הספקים המורשים כאמור
יפורסמו באתר המשרד.
מהירות שיט מזערית
3
ו.
א)(
לא ישוט אדם בספינת מכמורת מתחת למהירות 5
קשר
באזורים אסורים לדיג מכמורת בסעיף 8(1
) לתקנות
2.
הצורך
בהטמעתחובת מכשיריאיכון כתנאי הכרחי לפיקוחיעיל על איסור דיג בקווי גז
א.
תנאי חיוני לקיום אכיפה אפקטיבית של
האיסור
הוא קביעת חובת התקנה והפעלה רציפה של
מערכות איכון מתאימות על ספינות דיג המכמורת.
ספינות המכמורת פועלות במרחק רב
מהחוף בשעות היום והלילה, במרחבי הים העצומים, ומכיוון שלא ניתן להציב פקח על כל
ספינת דיג נדרשת מערכת איכון על ספינות הדיג על-
מנת שניתן יהיה לוודא בבקרה מרחוק כי
הן אינן גוררות רשת בתחום הצנרת האסור. לשם השוואה, לא ניתן לפקח על ספינות
המכמורת באמצעות סירות פיקוח בלבד ללא מבוסס מערכות איכון, בדיוק כשם שלא ניתן
לשמור ביטחונית על מרחבי המים הטריטוריאליים ועל גבולה הימי של המדינה באמצעות
ספינותחילהים בלבד וללא מערכות מכ"
ם
הפועלותמהחוף.
ב.
כיום מותקנת בספינות המכמורת מערכת איכון מסוג AIS
אולם מערכת זו מופעלת
וולונטרית,והשימוש בה לצרכי פיקוח הוא מוגבל מאוד מכמה סיבות:
i.
אין חובת הדלקה של המערכת ולכן מרבית ספינות המכמורת לא משתמשות בה,
ובוודאי שלא ישתמשו בה בעודן מבצעות דיג באזור אסור.
ii
.
מכיוון שמדובר על מערכת המשדרת ב'קוד פתוח', יש קושי משפטי בשימוש בנתוני
המערכת כראיות מסייעות לצרכיפיקוח ואכיפה.
ג.
בהעדר מערכות איכון קבועות על ספינות הדיג, שיש חובה להפעילן, ושיש אפשרות להיעזר
בנתונים שלהן לצרכי פיקוח (לדעת שהספינה שטה באזור שאסור בדיג) ואכיפה (מיקום
הספינה ומהירותה כראיה מסייעת בתיק התביעה,) קשה מאוד לקיים פיקוח ואכיפה
אפקטיבי
יםעלהאיסור.
ד.
המדובר
באמצעי מקובל בעולם, מערכת ייעודית לספינות דיג המכונה VMS
(
vessel
monitoring system
) שמשדרת את מיקום הספינה ליבשה ומהירות השיט שלה באופן
מוצפן
הנקלט על-
ידי גורמי הבקרה בלבד (ולא חשוף כלפי כולי עלמא), שאינו נתון למניפולציית
(ושלכן יכול לשמש כראייה בהליכים משפטיים), ושניתן לתכנתו בהתאם לרגולציה שתיקבע
באופן שייעל את הפיקוח (למשל, התרעה אוטומטית לפיקוח בכל מקרה של כניסה לאזור
אסור, מעקב אחר מהירות
השיט במקרה שהכניסה לאזור מותרת אך הדיג בו אסור, ועוד.)
באופן זה יכול מפקח בודד היושב בחדר בקרה ביבשה לפקח על פעילות של כל ספינות
המכמורת המשייטות באלפי קמ"ר של ים, בכל מרחק ובכל שעות היממה, ואף להכווין
ביעילותאת מאמציהשטח של ספינות הפיקוח.
ה.
יצוין, כי המדובר בפתרון שעלותו זניחה. עלות ההתקנה של מערכת VMS
לכל ספינה הינו בין
1500$
-
3,000$, ועוד עלות חודשית שוטפת של כ-
200
₪ (תלוי במידת השימוש). העלות של
התקנת המערכות על כל ספינות המכמורת לא תעלה אפוא על 200,000
₪
- סכום זניח,
בוודאי
ביחסלעלויות העצומות שהמשק ישאבהן אםחלילה תתרחשפגיעתמכמורתן בקו תשתית.
ו.
גם עלות הפעלתו של חדר בקרה ביבשה אשר יעקוב אחר הספינות אינה משמעותית, ובכל
מקרה נמוכה בסדרי גודל מהעלות של הפעלת מערך שלם של סירות דיג ומפקחים שישוטו בים
ויבצעו אכיפה בלתי יעילה, ולעיתים בלתי אפשרית (בחושך, במרחקים, במרחבי הים
העצומים). עלות ההפעלה של מערך סירות שיבצע אכיפה בכל שטח הים ביעילות דומה לזו של
מערכת בקרה מבוססת מערכות איכון הינה דמיונית, שכן נדרש מספר עצום של סירות דיג
ומפקחים כדי להשיג אכיפה באיכות דומה. ואכן, מעולם לא הועלה עניין העלות כגורם לאי
ביצוע המהלך הרגולטיבי הנדרש של התקנת מערכות איכו
ן
על ספינות המכמורת. המענה
הריאלי הוא שילוב של מערך פיקוח (סירות ופקחים) בהיקף מצומצם (הקיים כיום), בשילוב
עם אמצעי איכון.
ז.
תמוהה במיוחד העובדה שמסמך ה-
RIA
שהוכן לטיוטת התקנות, התעלם לחלוטין מסוגיית
האיכון, הצורך בו, העלויות שלו, והמשמעויות שלו.
וזאת, כשמסמך מסודר בנושא הכולל
ניתוח רגולטורי וכלכלי, הוגש למשרד החקלאות ולרשות הגז הטבעי ע"י
החברה להגנת הטבע
כבר בשנת2018
מצ"ב כנספח א.)(
מתוךמסמך"בחינתחלופות
לאיכוןומערכותמיקוםבתחוםהדיגבים
התיכון,"TASC
,
2018
.הוגש
למשרדהחקלאותולרשותהגזהטבעי.
ח.
במיוחד תמוהה ההתעלמות של התקנות המוצעות והRIA
מסוגיית האיכון, לאור השימוש
הנרחב בטכנולוגיות איכון לצרכי פיקוח דיג ברחבי העולם. כך, למשל,
בארה"ב
קיימת
רגולציה פדרלית מאז 2004
, ובאיחוד האירופי
מאז 2005
, המחייבת כל ספינת דיג מעל 12
מ'
אורך בהתקנת מערכות VMS
. באוסטרליה
רגולציה דומה שבתוקף משנת 2005
מחייבת
בהתקנת VMS
בכל ספינה באורך 10
מ' ומעלה.
גם
נציבות הדיג בים התיכון (
GFCM
,)
המאגדת את
כל מדינות הים התיכוןלרבות ישראל, קבעה כבר בשנת 2009
סטנדרט מחייב של
התקנת מערכות VMS
וקבעה כי מדינת ישראל מפרה את הסטנדרט הנ"ל בכך שלא הסדירה
את חובת התקנת מערכות ה-
VMS
ברגולציה המדינתית שלה, ובכך מאפשרת לספינות הדיג
לשוטללא כל יכולת בקרה ואכיפה של ממש.
ט.
לכלהעניינים הנדונים כאן (מאפייני מערכתה-
VMS
ויתרונותיה, עלויות, רגולציה בעולם,
ועוד), ר' בעבודת מטה בעניין שהוכנהעל-
ידי חב'ייעוץ TASC
והוגשה למשרדי הממשלה
הנוגעים בדבר [מצורפת כנספח א.]
מתוךמסמך"בחינתחלופות
לאיכוןומערכותמיקוםבתחוםהדיגבים
התיכון,"TASC
,
2018
.הוגש
למשרדהחקלאותולרשותהגזהטבעי.
י.
חובת התקנת מערכת איכון מתאימה והפעלתה הרציפה מהווה
רכיב הכרחי
לכל מערך
רגולטורי שנועד לאכוף את
האיסור על דיג ברצועת הצנרת, ובאזורים אחרים האסורים לדיג
זה (שטחים אסורים לדיג בתקנות הדיג 2016
, שטחי אש סגורים, אזורי נפלים, שמורות טבע
ועוד),
באופן אפקטיבי, וכל אסדרה שתחסר את הרכיב הנ"ל תאפשר אכיפה מוגבלת בלבד
של האיסור. מערכות ה-
VMS
(או הטלת חובת הפעלה
של מערכת הAIS
והסדרת השימוש
בהלצרכי פיקוח) מהוות פתרון מדףזול ויעיל,שמיושם בהצלחה
במדינות העולם, ונדרש על-
ידינציבות הדיג ליםהתיכון,שישראלחברה בו.
3.
הצורךבהטמעתמהירותשיט מינימלית עבור ספינות מכמורת באזוריםהאסוריםלדיג בקרבת
צנרתגז(ולצורך העניין –
גם באזוריםאסוריםאחריםלדיג מכמורת)
התקנותהמוצעות
אינן אוסרותעל שיט ספינותמכמורת בקרבת צנרתגז, אלא רקעל דיג ועגינה
באזורים אלה (וזאת בהתאמהלאיסור שנקבע בתמ"א 37
ח.)'
אולם, קשה מאודלקבוע באמצעים של איכון, מכ"מ, או כל אמצעי "חכם" (שאינו מגעישיר בין
סירתהפיקוחלבין ספינת המכמורת),ובעיקר בלילהובלבים –
האםהספינה המצויה באזור
האסורלדיג אכן מבצעת דיג, או רקחולפת באזור.
הדרך המקובלת בעולםלוודא זאת –
וכך להכווין מאמצי פיקוחיעילים,היא לקבוע מהירות שיט
מינימלית עבור ספינותמכמורת באזורים שנקבעו כאסוריםלגרירת רשת. ספינתמכמורתהגוררת
רשת מסוגלת לשוט במהירותנמוכהיותר (בגלל הגרר המוגבר),ולכן קביעת מהירות מינימום
באזורים אלההיא אמצעייעיל שיאפשרלגורמי הפיקוח לדעתהאם מדוברעל ספינת דיג
המבצעת דיג אסור (שטה במהירות נמוכה) או רק"חולפת" באזור זה. כךניתן יהיה להכווין את
אמצעיהפיקוחלמקומות הנכונים, ולחסוךעלויותניכרות.
תמוה שגם מסוגייה זוהתעלם מסמך
הRIA
.
4.
פגמים וטעויות נוספות במסמך ה-
RIA
מעברלפגמיםהבולטים שצוינו לעיללגביהתעלמותהRIA
מסוגיית האיכון ומהירות השיט
המינימלית,נבקש להצביע על מספרפגמים נוספים במסמך.
א.
תועלות סביבתיות ממימוש האיסור המוצע –
לצדהתועלות הסביבתיות שצוינו ליישוםהאיסורהמוצע על דיג מכמורת בקרבת קווי גז
(סעיפים 34
ו-
58
למסמך הRIA
,) לאניתן להתעלם מהתועלות האקולוגיות המוכחות
למהלך זה.
לאיסור דיג מכמורת יש השפעהחיובית מוכחתעל שיקום הפאונה של קרקעיתהים
בשטח שנאסרלגרירת רשתות. כךלגבי
תכונות
פיזיות (מורכבות) כימיות (תכולתחומר
אורגני)ואחרות של הקרקעית, שיקום אורגניזמים ישיבים כמונוצותים וספוגים,
ואורגניזמיםדמרס
ליים מוגנים כמו בטאיםודגי סולית, והרכבהחברההאקולוגית
בכללותה.
נושא זה מוכרהיטב מהספרותהמדעית, ונסקר בהרחבה במסמכים שונים1.
תמוה שמסמך הRIA
התעלם מסוגייה זו.
ב.
חלופת השבתה כוללת של דיגהמכמורת
חלופה זו נסקרה בצורה מוטהומגמתית.
לחלופה זו תועלות החורגות בהרבה מסוגיית
איסור דיג בקרבת צנרת גז.
תועלות אלה נסקרו בהרחבה במסמכים שונים,והן בעלות
תועלת משקית מוכחת,הןלמשק כולו
(הוערכה בעבודה כלכלית בהיקף של למעלה מ800
מלש"ח –
טאסק,2013
)
,הן לסביבהולטבע, ובעיקר –
עבורענףהדיג שמרביתהדייגים
שלו נפגעים מדיג המכמורת2.
1 https://bit.ly/3xfCIJY ; https://bit.ly/3B3oPRD; http://mafish.org.il/wp-
content/uploads/2016/03/Fishing_Nir_Stern_final.pdf
2 https://bit.ly/3B3oPRD
לא זואף זו,ההגדרה של מדיניות זו כ"קיצונית"חוטאת לאמת. שהרי, גם מסמך
המדיניות למרחב הימי (מנהלהתכנון,2020
) המליץ, בתוםעבודת מטהרחבה שכללה את
כל משרדיהממשלה ובעליהענייןהרלוונטיים,להפסיק את דיגהמכמורת (תוךפיצוי
הדייגים).ההערכה של חברת TASC
לעלות מהלך זה,עבור16
ספינותמכמורת,היא כ-
32
מלש"ח,ולא 48
מלש"ח כפי שנכתב בRIA
.
עוד,נקבע בRIA
(סעיף 56.1
כי איסור דיג מכמורת יביא ל")ירידה משמעותית
בהיצע
הדגים שתביאלעליה במחירים ולתלות בייבואובגידול דגי
בריכה". זו קביעה מופרכת
במיוחד,שכן ידוע שענף המכמורת מספק פחות מ-
1%
מצריכתהדגה בישראל.
לסיכום,
החברהלהגנת הטבע תומכתבקידום התקנות,אך על מנתשהתקנותישיגואת תכליתןלמניעה (אולמצער –
מזעור
משמעותי)של הסיכוןלפריצת צנרתגז/ קונדנסט, הןחייבותלכלול גםאת רכיבי חובתהתקנתמכשיריאיכון
וקביעתמהירותשיטמינימלית לספינות מכמורת באזוריםהאסורים, וזאת
בהתאם לניתוחשנערך ע"יחברת טאסק
והוגשלמשרדי הממשלה בשנים 2017-8
, ובהתאם להצעת החוק הפרטיתשקודמה בשנים2019-2021
ע"י חברי
הכנסתמיקי לוי ורם בן ברק, וח"כים נוספים.
בכבוד רב,
אלון רוטשילד,
מנהלתחום המגווןהביולוגי