חומר רקע
צוות
הפעולה מטעם ור"ה
למאבק בחר
מות אקדמ
יים
דו״ח מס' 2
–
חצי שנתי
מעודכן
לפברואר
2025
עמנואל נחשון, ראש הצוות
פרופ' מלאתשמיר, יו"ר פורום סגני הנשיא לבינ"ל
והחרם האקדמי
פרופ׳ נטע ברק-קורן, ראשהצוותהמשפטי
תמר שטיין-זקן, מתאמתבסיס המידע
נגה זהרי, מתאמתמידע על ארגוני החרם
דבורה מרגוליס, ראשמינהל ור״ה
1
תוכן עניינים
רקע כללי
................................
................................
................................
....................
3
סקירת המצב בחודשים האחרונים של שנת2024
................................
................................
3.
בסיס הנתונים על המצב
באוניברסיטאות המחקר
................................
................................
3.
סקירת פעולות וצעדים מרכזיים כנגד מקרי חרם בולטים
................................
.......................
6
הזירה המשפטית, בהובלת פרופ' נטע ברק-קורן
................................
................................
...
7
פעילות ארגוני החרם האקדמי וה-
BDS
................................
................................
............
9
11
סיכום, מסקנות
והמלצות לעתיד הקרוב
................................
................................
............
מבט לעתיד הרחוק יותר
................................
................................
...............................
13
נספחים –קישורים להרחבה
................................
................................
..........................
14
2
רקע כללי
דו"
ח זה הינו המשך לדו"
ח הראשון, שסיכם את פעילות ור"ה במאבק כנגד חרמות אקדמיים וגילויי
DS
B
, בין אוקטובר 2023
לאוקטובר 2024
. דוח זה יעסוק בחצי השנה האחרונה עד פברואר 2025
.
בדו"
ח הראשון תוארה תשתית הפעילות: מינוי
האחראים בכל אוניברסיטה ל
ריכוז ולטיפול בתלונות
בותופעות חרם באוניברסיטאות שלהם; הקמת צוות הפעולה למאבק בחרם אקדמי מטעם ור"ה; סקירת
הפעילות של ור"ה לאורךאותה שנה.
בדו"
ח שלפניכם ננסה כמובן להמשיך ולדווח בצורה מרוכזת על גילויי חרם ותופעות נלוות, לסקור את
הצעדים השונים שננקטים להתמודדות עם
גילויי חרם
וכעת גם לאפיין את התופעה ולהציע תובנות
והמלצות לחודשים
הקרובים.
סקירת המצב בחודשים האחרונים של שנת
2024
עד פברואר 2025
בחצי
השנה האחרונה, פעילות החרם האקדמי נגד ישראל נמשכה ביתר שאת ואף התעצמה. הפעילות
שינתהצורהלאורךהזמ
ן,כאשר פעילותהסטודנטים
שא
פיינהאתהמחאהוהחרם לאחרה-
.2023
7.10
ופתיחת מלחמת "חרבות ברזל" ירדה בהיקפיה.
כיום הפעילות המובילה הינה
בעל
ת אופי ממדסו יותר, בעיקר
מצד חברי
סגל אוניברסיטאי, אשר כמובן
מגוב
ים
ע״י סטודנטים בקמפוסים שלהם, וא
גודות אקדמיות מ
קצועי
ות.
הנתונים שאנו מקבלים מהאוניברסיטאות הישראליות מעידים על מגמת עלי
י
ה במקרי החרם, על כל
היבטיו, כפי שיפורט ל
הלן.
בסיס הנתונים על המצב באוניברסיטאות המחקר
בסיס המידע שלנו על מקרי החרם
, ריכוזם וכן הניתוח והאפיון שלהם
, מתעדכן
בצורה שוטפת אצלינו.
זאת ע"י העברת פניות ותלונות חדשות המתקבלות אצל סגני הנשיא לבינלאומיות האחראים לטיפול
בנושא בכל אחת מהאוניברסיטאות כמובן תוך שמירה על כללי צנעת הפרט והגנת המידע.,
להלן עיקרי הנתונים המעודכנים (רצ"ב
תרשימים בהמ
שך):
בדו"חהראשוןדווחוכ-
300
תלונותעלחרםאקדמי,
וכיוםאנחנועומדיםעלכ-
500
דיווחים
שנאספו
ע"י האוניברסיטאות
מתחילת מלחמת "חרבות ברזל". זוהי עלייה של 66%
בתלונות
לעומת הדו"ח
הראשון, כלומר 200
דיווחים שנוספו בארבע
ת
החודשים האחרונים של שנת 2024
ותחילת 2025
.
המדינות המובילות במספרהדיווחים עלחרם אקדמי כלפי ישראלים:
כ-
70
דיווחים בארה"
ב (עלייה של 100%
בארבעה חודשים ביחס לדו"ח הקודם)
כ-
60
בבלגיה (עלייה של 50%
)
כ-
45
בספרד (
עלייה של125%
)
כ-
40
באנגליה (עלייה של 60%
)
כ-
40
בהולנד (עלייה של100%
)
כ-
20
באיטליה (
עלייה של 33%
)
כ-
20
בקנדה (עלייה של 100%
)
3
להלן פילוח כלל הדיווחים במדינות המובילות:
כלל התלונותשדווחולור"
העל מקרי חרם אקדמי
מאוקטובר23
עד דצמבר 24
-
לפי 12 המדינות המובילות
80
70
60
50
40
30
20
10
0
זירות נוספות תופסותתאוצה בכל רחבי אירופה וגם באסיה
, באוסטרליה ובאמריקה הלטינית:
כלל התלונותשדווחולור"
העל מקרי חרם אקדמי
מאוקטובר23
עד דצמבר 24
- התפלגותלפי יבשות
350
300
250
200
150
100
50
0
אוסטרליה
אירופה אמריקה
אסיה
אפריקה
צפון אמריקה
הלטינית
4
ניתן להבחין
ב
עלייה חדה
בפניות בשלושה תחומים:
1. פגיעה ב
שיתופי פעולה מוסדיים
–
בספרד באופן כמעט גורף, ובאוניברסיטאות גדולות נוספות,
כגון אונ' גנט בבלגיה, אונ'
רוטרדם
בהולנד ועוד.
2. פגיעה בשיתופי פעולה
אישיים –
כתיבה, מחקר, פרויקטים, פוסט דוקטורט ועוד. בהרבה מקרים
חרמות אלה מושפעים מחרם מוסדי כוללני (סעיף 1
לעיל), אך יש לא מעט מקרים בהם אנשי סגל
וסטודנטים נוקטים צעדי חרם אישיים כלפי ישראלים, תוך הצהרת כוונות מפורשת ומשיקולים
פוליטיים גלויים.
3.
פגיעה
בהרצאות,כנסיםואירועיםנוספים–
ביטולהזמנות,דחייתהשתתפותושיבושיםע"ימחאות
והפגנות. גם פה ניתן לראות השפעות של חרם מוסדי או פרטני, והשפעות נוספות מחוץ לכותלי
המוסדות האקדמיים, כגוןמשחקי כדורגל (הולנד) ואירועים ביטחוניים אחרים
בחו"ל.
מגמות נוספות נמשכות
ומתעצמות:
4. קושי בפרסומים
–
מאמרים, כתבי עת וספרים. רבים ממקרים אלה מדווחים באנגליה ובארה"ב,
כאשר הסיבות
למניעת
הפרסומים הן בבירור פוליטיות.
5. הימנעותמהערכתעמיתים – מתןחו"ד,שיפוטמאמרים,השתתפותבסקרים, כתיבתהמלצותוכו'.
6.
ירידה בהגעה לישראל
–
לצורך מתן שירותים, השתתפות בכנסים וסדנאות
ועוד, הן מסיבות
פוליטיות והן מסיבות ביטחוניות.
7. הערות אנטישמיות
–
נשמעות ע"י אנשי סגל, עמיתים וסטודנטים, בין אם באופן אישי וגלוי, או
כדרישה מישראלים
להצהרת כוונות אנטי ישראלית
כתנאי, להמשך השתתפותבכנס למשל.
8. קושי בקבלת מימון
– למשל בקבלת מענקים מקרנות מחקר תחרותיות, ניסיונות להוציא
חוקרים
מקבוצות מחקר
המגישות בקשות לגראנטים מדעיים, סיוע כלכלי לפרויקטים וכו.' מרבית
המקרים
האלה דווחו בחודשים הראשונים, טופלו, לרוב בהתערבות של חוקרים עמיתים והמימון
הושג.
להלן פילוח כלל הדיווחים
(כ-
500
במספר) לפי סוגיהחרם הבולטים:
כלל התלונותשדווחולור"
העל מקרי חרם אקדמי
מאוקטובר23
עד דצמבר 24
- לפי סוגי החרם
120
100
80
60
40
20
0
הערות
הערכת
שת"פמוסדי
שת"פפרטני קושי בקבלת
אי הגעה
קושי בפרסום פגיעה
אנטישמיות
עמיתים
מימון
לישראל
בהרצאות
וכו'
5
סקירת פעולות וצעדים מרכזיים כנגד מקרי חרם
בולטים
צוות המאבק בחרם האקדמי מטפל
באופן שוטף במקרים רבים של חרם, אשר מופנים אליו לרוב
ע״י
האוניברסיטאות הישראליות. להלן מספר דוגמאות למקרים אשר טופלו בחודשים האחרונים, בחלקם
הסתיים הטיפול, לא פעםבהצלחה, ובחלקם הטיפול והמאמץ המשותף
נמשכים:
•
אוניברסיטת גנט בבלגיה(
Ghent University
)
בסוף מאי
24
החליטה האוניברסיטה על ניתוק קשריה האקדמיים
עם כל
האוניברסיטאות
הישראליותבטענהלפיההאוניברסיטאות
הישראליותמעורבותבפגיעה
בזכויותאדם, וזאת
לנוכח
קשריהן עם ממשלת ישראל ועם מערכת הבטחון. אוניברסיטת גנט לא הסתפקה בהחלטה זו, אלא
פעלה באופן אקטיבי
על מנת לשכנע אוניברסיטאות אחרות בבלגיה ומחוץ לבלגיה,
ללכת
בעקבותיה ולנתק כל
קשר עם האקדמיה הישראלית. בין היתר, אוניברסיטת גנט פנתה
לנציבות
האירופית בבקשה לשלול מהמוסדות האקדמיים הישראלים
את היכולת להשתתף בפרויקטים
של
HorizonEurope
וארסמוס.פנייהזונדחתהע״יהאיחודהאירופי,ועלכןהחליטהגנטעל
יציאה
יזומה מפרויקטים בהם מעורבים שותפים ישראלים.
קישור להודעת האוניברסיטה
•
איגוד הסטודנטים לרפואה (
IFMSA
)
בקיץ 24
החליט האיגוד הבינ״ל של הסטודנטים לרפואה על
השעיית האיגוד הישראלי, משמע
פגיעה בחילופי סטודנטים ובתוכניות חילופין מחקריות וקליניות, ועידוד ונורמליזציה של
אנטישמיות כלפי ישראל בקרב רופאים צעירים. מאז מתנהל מאבק לביטול ההחלטה, הן מטעמי
פרוצדורהוהןמסיבותמהותיות,תוךהסתייעותבגורמיםבינ״לובמיוחדאמריקאים.
קישורלמכתב
הבהרה של האיגוד
•
עצומת המתמטיקאים
עצומת מתמטיקאים נגד ישראל אשר מקורה בצרפת ובצפון אפריקה, לא השיגה מבחינת היוזמים
אתהאפקטהמבוקש.
לאחרדיוןמקיףעםראשיאגודתהמתמטיקאיםהישראלים,הוחלטעלפעולה
בפרופיל נמוך מול בכירי החותמים וגם על עצומה נגדית. נכון לעכשיו היוזמה לא גרמה לנזק,
למיטב ידיעתנו.קישור
לעצומ
ת החרם
קישור לעצומת הנגד
•
אגודת ה
סטודנטים לסיעוד (
INSA
)
האגודה האירית של הסטודנטים לסיעוד פנתהלאיגוד האירופיבבקשה לסלק משורותיואת האגודה
הישראלית. בפעילות מהירה וממוקדת, תוך שימוש בניסיון המצטבר בניסוח טיעונים נגד החרם,
בליווי משפטי ובידידים באגודה האירופית, התקבלה החלטה באיגוד האירופי לדחות את דרישת
החרם.
•
יוזמת חרם בהודו
אוניברסיטהפרטיתבהודואירחהבסוףינואר25
20
כנסגדול,ביוזמתארגוןבינ״להמתמחהבדירוג
אוניברסיטאות.
הארגון הזמין איש אקדמיה ישראלי בכיר לכנס
כדובר, אך לאחר מכן ביטל את
השתתפותובלחץתנועתהחרם.הצלחנולהפוךאתההחלטההודותלמעורבותשגרירישראלבהודו,
אשרגייסאתאחד מאנשיהעסקיםהעשיריםבהודו,ביןהיתרבעלים
שלאוניברסיטה,לפעולה מול
המארגנים אשר מנעה
אתהחרם.
הביקור הושלם בהצלחה.
6
•
יוזמות חרם בצרפת
יוזמת סטודנטים בסורבון לקיום דיון עם ההנהלה על החרמת ישראל נכשלה. כאן נעשתה פעולה
הכוללתגםיצירתקשרעםגורמיםפוליטייםבעזרתראשיהקהילההיהודית בצרפתובליווימשפטי.
עם זאת, הזירה הצרפתית מתחממת. בימים אלה מטופלת יוזמה דומה בבית הספר לשפות nalco
I
,
אשר נלקחת ברצינות בידיהנהלת המוסד, וטרם ידועכיצד תסתיים.
קישור למכתב בסורבון
•
יוזמת חרם באסטוניה
אוניברסיטת אמנויות
באסטוניה החליטה על ביטול סדנה של מרצה אורח ישראלי עקב לחץ של
סטודנטים זרים. נעשתה פנייה ישירה לחברי פרלמנט אסטוניים ו
לשגרירות ישראל בפינלנד,
שאחראית גם על אסטוניה. בעקבות התבטאויות חריפות של ראש ממשלת אסטוניה ושל שר החוץ
נגד החרם, האוניברסיטהחזרה בה מהחלטתה.
קישור לכתבה בעיתון מקומי
הזירה המשפטית,
בהובלת פרופ' נטעברק-
קורן האוניברסיטה העברית בירושלים)(
כפי שצוין בדו"ח הקודם, צוות הפעולה למאבק בחרם אקדמי מטעם ור"ה יצר התקשרות ארוכת טווח
(לשנהבשלבזה)עם
עו"דיו
האןבניזרי,
ראשפירמתעורכיהדיןהבלגית"KESHER
"
,המלווהאותנו
בהצלחההן בא
י
רועיםבעלי מאפיינים
גלובליים(
יארוע
אולימפיאדת
מדעיהמחשב לנוער)
, והןבטיפול
נקודתי ופרטני מול מוסדות ספציפיים ברחבי אירופה.
להלן פילוג מקרי החרםבאירופה:
7
בנוסף לכך, האוניברסיטה העברית הצליחה לגייס סיוע משפטי פרו-
בונו בקנדה ובארה״ב בהיקף
מצומצם,עלמנתלסייעבטיפולבחרםבמדינותאלה,העומדלרשותכללהאוניברסיטאות.סיועזהאינו
בהיקףהעומד לרשותנובאירופה, והפערבאיכות,בזמינות,וביכולתהטיפול–
בולט. להלן
פילוח
מקרי
החרם בצפון אמריקה:
יש להדגיש שלא כל מקרה מתאים לטיפול משפטי, והסוגייה ניצבת תמיד לפתחם של חברי הסגל
ומוסדותיהם. עם זאת, גם כאשר הכלים המשפטיים לא נמצאים בשימוש ישיר, במקרים רבים יש
הסתייעות בידע המשפטי בשביל לטייב את ההתמודדות והמענה, למשל באמצעות כלילת טיעונים
משפטיים רכים בתוך מענה שרובו אקדמי.
הדו"ח של עו"ד בניזרי בקישור,
ולהלן עיקריו:
•
טיפול
במקרים פרטניים הוא הבסיס לפעילות. טיפול זה חייב להיות מלווה בפיתוח אסטרטגיה
שמבוססת על:
בניית קואליציות – שיתופי פעולה עם אקדמיים וקהיליות בחו"ל.
o
שימוש משולב במגוון כלים לרבות משפטיים, פוליטיים ותקשורתיים.
o
יצירת תקדימים משפטיים חיוביים, בהם נוכל לעשותשימוש עתידי ברחבי היבשת.
o
•
יש ליצור מצב שבו המחרימים מתמודדים עם מחירכלכלי ומשפטי לני
סיונות הח
רם.
•
אנחנו זקוקים להמשך התמיכה של הנציבות האירופית כמפורט להלן:,
ההישג המשפטי המשמעותי ביותר של האוניברסיטאות הישראליות
באירופה הוא ללא ספק מכתב
התשובה של הנציבה למחקר וחדשנות,
Iliana Ivanova
, מתאריך
18.7.24
ליו"ר ור"ה
באותו
הזמן, פרופ׳
אריה
צבן,בוהיא מבהירהכיחרםאואפליהכלפיאוניברסיטאותישראליותרק
משום
שהן ישראליות, מנוגד לחלוטין לכללי האיחוד האירופי ומדיניותו, וגוף
אקדמי הנוקט בחרם
שכזה
8
מעמיד בסכנה את זכאותו לכספי תו
כנית
Horizon Europe
. מכתב זה (
להלן)
סייע לנו בכך שהוא
סיפק לנו תשובה מן המוכן לכל מופע של חרם אקדמי באוניברסיטאות אירופה.
האוניברסיטאות העוינות לנו
מצאו
דרך
לעקוף את
הנחיות
האיחוד האירופי, וזאת באמצעות
הטענה
לפיה הן אינן מעוניינות לסיים התקשרויות עם האוניברסיטאות
הישראלי
תו בתור שכאלה, אלא
רק
עם ״אוניברסיטאות
הקשורות לפגיעה במשפט הבינ״ל ובזכויות
האדם״, כאשרהן מפנות את
תהליך
קבלת ההחלטות ול
ועדת האתיקה של האוניברסיטה. ךכ הן יכולות להסתתר מאחורי הטענה כי
אין
זו אפליה אסורה.
יו"ר ור"
ה הנוכחי, פרופ׳
דניאל
חיימוביץ,
שלח
לנציבה
Zaharieva
זכרייבה)(
אשר החליפה
את
איבנובה בתפקיד
לפני
זמן קצר,
מכתב (
להלן) בפנייה לפגישה כדי לחדד את הנושא, ולהבהיר כי
הניסיון להסתתר מאחורי ״ועדות
אתיקה״ אינו אלא אפליה אסורה במסווה.
עד כה לא התקבלה
התייחסות לפנייה זאת.
יחד עם זאת, התבטאות של זכרייבה בתקשורת מאמצע ינואר מעודדת
מאוד:
היא
מציינת שישראל שייכת לקבוצת מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי, אולם החוקרים שלה
זכאים לקחת חלק בפרויקטים של הוריי
זון. כעת, ישנם אקדמאים הקוראים
להשעיית השתתפותה
שלישראל,בטענהשהאיחודהאירופימממןבעקיפיןטכנולוגיהצבאיתהמשמשתנגדאזרחיםבעזה.
מנהלתהמחקרשלהנציבותסקרהאתכל
הפרויקטיםבהשתתפותאוניברסיטאותומדעניםישראלים,
ו
נמצאש
אין
ראיותלכך
שהםמפריםאתכללי
החוזה.
זכרייבה
הוסיפהשלאתתמוךבהדרהעל
סמך
לאום.
פעילות ארגוני החרם האקדמי וה-
BDS
בחודשיםהאחרונים,מתנהלמעקבצמודוהדוקאחר
הפעילותשלהארגוניםהקוראיםלחרםאקדמיו
ה-
BDS. זאת גם אחר
י
מה שמתפרסם ברשתות החברתיות של אותם ארגונים, והן מעקב אחר הדיווח על
גילויי החרם באוניברסיטאות ומכוני מחקר משמעותיים ברחבי אירופה וארה"ב.
מזה כשלושה חודשים אנו
מפיצים דו"
ח שבועי
המנטר ומנתח את
פעילות אותם ארגונים, תוך בדיקת
תוצאות הפעילות בשטח. דו"
ח זה נותן לנו תמונת מצב כללית
על פעילות היריבים בזירה האקדמית,
ו
מאפשר לנו לה
יערך מראש ולה
תכונן לאתגרים החדשים.
סיכום מגמות כלליותמהדו"
חות:
ישנה
נחישות רבה של הארגונים הפרו-פלסטיניים בקמפוסים, כולל נוכחות חזקה מאוד ברשת.
אין
ירידה ב
מוטיבציה וב
מאמצי
ם
של
ה-
BDS
ושל הארגונים השונים בקמפוסים בעקבות הפסקת
האש. להיפך, ישנ
ה קריאה להגביר את פעולות
המחאה נגד
האקדמיה ה
ישראל
ית, דווקא נוכח הפסקת
האש
. ניכר אפוא שגם במקרה שהפסקת האש תחזיק מעמד,
הלחץ הבינלאומי והחרם האקדמי בפרט
ימשי
כולקרואלהטלתחרםאקדמי
עלחוקריםומוסדותישראליים.
נדגיששתנועתה-
BDS
היאתנועה
ותיקה ומאורגנתהיטב,שהוקמהשניםלפניה-
7
באוקטובר.ה-
BDS
מנצלתאתהמצבהנוכ
חיעלמנת
לעצב מחדש את הנרטיב אודות ישראל בקמפוסים השונים בחו"ל, לפיו ישראל היא ישות
קולוניאליסטית.
נראה שהמחאות הגדולות במדשאות הקמפוסים,
שסחפו את הסטודנטים לתואר ראשון בארה"ב בשנה
שעברה,
ברובןמאחורינו.עדייןמתקיימותמחאותגדולותסביבאירועיםמסוימים,ומדיפעםהשתלטות
עלבניינים,מדשאותוכדומה.עםזאת,המחאותלאפסקו,
אלאשינואתצורתןועברו
לאגודותאקדמיות
מקצועיות, איגודים של עובדי אוניברסיטאות
למשל בברקלי)(
והתאגדויות סטודנטים לתארים
מתקדמים.
במגוון אוניברסיטאות יש רוב לתנועת החרם בשלל סקרים ומשאלים שעורכות אגודות
9
הסטודנטים וניסיונות למסד את החרם על ידי פנייה לחבר המנהלים של האוניברסיטאות, או לוועדות
ההשקעות שלהם בבקשה לצמצם או למנוע שיתופי פעולה מוסדיים.
חשובלסייגשתמונתהמצב
ה
משתקפתמהפרסומיםשלארגוניה-
BDS
השונים,לעתיםקרובות
מטעה,
ובמכוון
. הארגונים נוטים להפריז בהשלכות של החלטות חרם מסוימות, ומנגד יש מקרי חרם שקטים
שאנו
מגלים בעקיפין ובדיעבד.
המעקב אחר
הפעילות של תנועות ה-
BDS
השונות ברשתות החברתיות ובאינטרנט,
מאפשר לצוות
המאבק בחרם האקדמי בור"ה לקבל תמונת מבט מקיפה כפי שתוארה לעיל,
ולא רק לעסוק בכיבוי
שריפות. באמצעות המעקב ברשתות אנחנו מקבלים את הלך הרוח הכללי, דוגמים את רמת העוינות
והמחויבות של הצד השני, ומצליחים להבין את האקלים החברתי והפוליטי בקמפוסים בחו"ל.
המידע
שנוגעלאקדמיההישראליתמועברלידיעתהגורמיםהרלוונטייםבמוסדות,וגםלגורמיםחיצוניים,כמו
משרד החוץ והשגרירויותהשונות.
להלן מספר דוגמאות מהחודשים האחרונים של שנת 2024
, על דיווחים שהועברו
לידיעת
המוסדות,
בזכות ניטור מקדים ברשת:
•
קריאה של ה-
BDS
להחרים את כנס הארכיאולוגיה
האס
לאמית (
Islamic Archaeology
Conference
) באוניברסיטת גתה
בפרנקפורט בין 7
-
9
בנובמבר (
מתוך דו"ח מס' 2
.)
•
אתר Complicitymap.eu
, המציג לכל דורש בסיס נתונים נרחב ונגיש עם מידע אודות
פרויקטים הממונים על ידי האיחוד האירופי, בהן משתתפות אוניברסיטאות וארגונים ישראלים.
(
מתוך דו"ח מס' 2
.)
•
יום השבתה ביוזמת ה-
SJP
ב-
21
בנובמבר (מתוך דו"ח מס' 3
.)
•
קמפיין BDS
נגד
אוניברסיטה ישראלית, שארגנה ל
חברי הסגל ולעובדים יום התנדבות באריזת
מנות קרב לחיילים (מתוךדו"
ח מס' 4
.)
•
שלושה ימי הפגנה בין 8
-
10
בדצמבר ביוזמת ה-
BDS
(
מתוך דו"ח מס' 6
.)
•
שביתהשלארגוןהעובדיםFNV
באוניברסיטתאמסטרדם.זוהי
דוגמ
ה
אחתמתוךמגמהמדאיגה
של ארגוני סגל ועובדים שמאמצים עמדות BDS
(מתוך דו"
ח מס' 6
.)
•
אימוץ הגדרות האנטישמיות של ה-
IHRA
באוניבר
סיטאות שונות בארה"ב ו
תגובות הנגד
בתוך
אותן מוסדות
מצד
חברי הסגללאימוץ מדיניות זו (מתוך דו"ח מס' 9
.)
•
התגובותשלתנועתה-
BDS
להכרזהעלהפסקתהאש
כ
קריאהלהגברתהחרםעלישראל(מתוך
דו"ח מס' 9
.)
•
רשימת אוניברסיטאות שאימצו תקנון שלניטרליות מוסדית (מתוך דו"
ח מס' 10
.)
כמו כן,
יש לשים לב לדו"ח האנליטי של מוסד שמואל נאמן על תנועת החרם בקישור לאתר.
הממצאים
העיקריים בדו"ח
שמואלנאמן מתוך
תקציר
המנהלים:
מעמדה של האקדמיה הישראלית בעולם: האקדמיה בישראל נהנית
ממוניטין גבוה בעולם,
ומדורגת
במקומות מכובדים במדדים בינלאומיים מובילים כמו דירוג שנחאי ודירוג
QS
, המבוססים
על
מצוינות
מדעיתופרסומים.אוניברסיטאותישראליותרבותמשתפותפעולהעםמוסדותמחקרבעולםוכמעט
כל
החוקריםבישראלמקיימיםשת"פיםברמההאישיתעםעמיתיהםבחו"ל,דברהמעידעלאמון
הקהילה
המדעית העולמית בעשייה האקדמית הישראלית.
10
תנועתה-
BDS
והחרם
האקדמי:תנועתהחרםהאקדמי(BDS
)רואהבאקדמיההישראליתיעד
מרכזי
במאבקהכנגדמדינתישראל,אותההיאקוראתלמעשהלהחליףבישות
מדיניתאחרתשתיקרא
פלסטין
שגבולותיהיהיומנהרהירדןועדליםהתיכון.התנועההגבירהאתפעילותהבאופןמשמעותי
מאזאירועי
7
באוקטובר
2023
. התנועה משתמשת ברטוריקה אנטי-ישראלית, המכילה לעיתים קרובות
גם
רטוריקהאנטישמית,ומנסהלהפעיללחץעל
מוסדותאקדמייםוחוקריםברחביהעולםלהימנע
משיתוף
פעולה עם עמיתיהם הישראלים, לעצור השקעות בישראל ועוד.
השפעות החרם על האקדמיה הישראלית: אף שהמחקר מצא שהחרם האקדמי טרם השפיע
באופן
מהותיעליכולתהמוסדותהישראלייםלקייםמחקראיכותיולשתףפעולה
ברמההגלובלית,החשש
הוא
מיצירת תהליך שיוביל בסופו של דבר להשפעות שליליות משמעותיות ברמת הפרט. חוקרים
רבים
מדווחיםעלסירובלפרסםמאמרים,הזמנותשהתבטלולכנסים,עיכובבהליכיקידום,וכןחשש
לפגיעה
במוניטין האקדמי ובקשרים עם עמיתים בחו"ל. ישנו גם קושי הולך וגובר על יכולתם של
מוסדות
להשכלה גבוהה בישראל למשוך סטודנטים בינלאומיים וכן על השתתפותם של חוקרים
וסטודנטים
בכנסים או השתלמויות בחו"ל.
פעילות בקמפוסים ברחבי העולם: ארגונים
פרו-פלסטיניים הפועלים בקמפוסים
אוניברסיטאיים
ברחביהעולם,במיוחדבארה"בובאירופה,ממלאיםתפקידמרכזיבקידוםהחרםהאקדמי.ארגונים
אלה
פועלים באמצעות מחאות, הפגנות, קריאה להשקעות נגדיות ולחרם על ישראל, וגם פועלים
לקידום
תודעה אנטי-ישראלית בקרב הסטודנטים וחברי הסגל.
תגובות נגד ופעולות נגד החרם: גורמים רבים בישראל ומחוצה לה הגיבו במגוון דרכים כנגד החרם,
כולל מאמצים
דיפלומטיים, משפטיים וציבוריים. המוסדות האקדמיים
בישראל עצמם נוקטים
פעולות
למניעתהחרםהאקדמי,כולליצירתשיתופיפעולהחדשיםוחיזוקהקשריםהקיימים,והעלאת
המודעות
להשלכות השליליות של החרם על חופש המחקר האקדמי ועל שיתוף הפעולההבינלאומי.
החרם הגלוי והסמוי: כמעט מחצית ממקרי החרם האקדמי המדווחים מתבצעים באופן סמוי, דבר
המקשה עוד יותר על
זיהוי התופעה ומציאת
פתרונות מעשיים. פעמים רבות מתבטא החרם הסמוי
בכך
שהגורם שנוקט בחרם לא מציין באופן מפורש את הסיבה לסירובו לשתף פעולה, אלא מנסה
להסוות
את מניעיו האמיתיים.
הגברת המודעות והתגובה לחרם: עלייה במודעות הציבורית לחרם האקדמי, בעיקר בעקבות
אירועי
7באוקטובר,ומאמציההסברה,גרמוגם
לכךשיותראנשיאקדמיההתארגנובאופניםשונים
כדי
למצוא
פתרונות אפקטיביים להתמודד עם סוגיות החרם.
סיכום, מסקנות והמלצות לעתיד הקרוב
שני אירועים דרמטיים
המתרחשים בימים אלה ממש, עשויים להשפיע על המשך פעילות החרם:
1.
עסקת החטופים והפסקת האש עשויה להביא לסיוםהלחימה בעזה,
ובכך להשפיע על אופי המחאה
נגד ישראל והיקפיה
. נכון לעכשיו מתרחשת תופעה הפוכה, כלומר החרם במגמת עלייה,
וארגוני
החרם לוחצים דווקא בעקבות הפסקת האש למסד חרמות נוספים.
בנוסף, הפסקת האש לא בלמה
תהליכים של בחינת השת״פ
עם האקדמיה הישראלית, שנמצאים בשיאם באוניברסיטאות רבות,
בין
היתרבהולנד. יש לצייןעם זאת כי מנהליםבמגווןאוניברסיטאותבחרו לנצלאתסיוםהמלחמה,
על
מנת לחדש קשרים עם מוסדות ישראלים,
דוגמת נסיעות ל
אוניברסיטאות בישראל
המתוכננות לקיץ
הקרוב.
11
2.
כניסת הנשיא טראמפלתפקיד
ו מלווה בהצהרות פומביות והחלטות נשיאותיות ראשונות נגד הזרם
ה
פרוגרסיביבארה"ב
,תנועתה-
Woke
והחיבורביןשמאלקיצונילפעילים
אי
סלאמיסטיים בנוסף,.
ממשלטראמפ מיהרלמנותאנשים מטעמו לתפקידי מפתחבתחוםהמימוןהאקדמי הפדראלי ובתחום
אכיפת זכויות האדם במשרד המשפטים.
אנו שומעים על יוזמות חקיקה
בארה"ב, שמטרתן הצרת צעדי
מי שמצהירים על תמיכה בפלסטינים
בקרב סטודנטים (בעיקר זרים), וכפועל יוצא בארגונים תומכי חרם ו
ה-
BDS
,
בין היתר בתחום
המימון הפדראלי.
שינויים אלה, אם יבשילו, יכולים לשנות את מערך התמריצים הכלכליים של
האוניברסיטאות המחרימות בארה״ב. ישנו שינוי ברטוריקה של מוסדות
ההשכלה הגבוהה בארה"ב,
שמדגישים את השמירה על ניטרליות מוסדית. בנוסף,
החלה
העמדה לדין משמעתי או משפטי של
חלק ממנהיגי המחאות הפרו-פלסטיניות מהמחאות בשנה שעברה, וחתימה על הסכמי פשרה עם
סטודנטים שתבעו את המוסדות עלטיפוללקוי במחאות ובאנטישמיות בקמפוסים.
כניסתהנשיא
טראמפלתפקיד
ו
והלךהרוחבוושינגטוןיוצרים
במקביל
תנועתנגד,בעיקרבקרבחברי
סגל
שקוראים לשמירה על חופש הביטוי בקמפוסים, שמירה על זכות ההפגנה ופעמים רבות גם
לתמיכה
בתנועת
החרם. ישראל הולכת ונהיית מזוהה באוניברסיטאות
בארה"ב
עם ממשל טראמפ,
ממשל שנתפס בקרב חוקרים רבים
כאויב האקדמיה. הזיהוי בין ישראל לבין ממשל טראמפ עלול
להקשות על האקדמיה הישראלית בקשריה העתידיים עם האוניברס
יטאות בחו"ל, בדגש על
אוניברסיטאות באירופה, שההנהגה האקדמית שלהן אינה תומכת בנרטיב החדש שמקדם ממשל
טראמפ באקדמיה האמריקאית.
ככלל
-
תופעות הטלת חרם אקדמי וגילויי BDS
בעולם המדע והמחקר, לא ייעלמו גם ב
מידה ומלחמת
"חרבות ברזל" תיעצר
בהפסקת אש מלאה או אף תסתיים לחלוטין. סוגיית החרם האקדמי אשר
החלה לתפוס תאוצה לפני
כ-
20
שנה בו
ועידת דרבן
דרא"פ)( ב-
1
200, תמשיך ותלווה
אותנו עוד
זמן רב בתצורות שונות
ומשתנות.
ותיקי ההתמודדות בישראל ובעולם מספרים כי מסבב לסבב,
מעימות לעימות,
היא הולכת ומחריפה.
-
תופעות
החרם האקדמי,
מתמקד
ות
כיום בעיקר
ב
מערב אירופה, ארה"ב וקנדה. אולם חשוב לשים
לבל
זירותאחרות,למשל
האירוע
ים
באוסטרליה,
שםמשתוללגלאנטישמיותנרחב,כמוגם
בהודו,
ביפן ובקניה.
-
קבלת המידע מוקדם ככל הניתן
אודות התארגנות
לקריאה / הטל
ה של חרם אקדמי, היא הערובה
הטובה ביותר ליכולת של האקדמיה הישראלית לצמצם את הא
ירוע או אף לבלום אותו לחלוטין
מראש. פשוט יותר
למנועקבלת
החלט
ה על הטלת חרם,
מאשר להפוך אותה בדיעבד.
-
חשוב
להתייחס
ל
כל מקרה ומקרה,
בין אם נקודתי או רוחבי, ולקיים התייעצות עם הגורמים
האקדמיים הרלוונטיים בכל האוניברסיטאות שעלולות להיפגע מהיוזמהלחרם.
-
ההשפעהשלחרםבתחומיםמסוימיםיכולהלהשתנותממוסד
למוסד,ויכול
ים
להיות
הבדליםבפגיעה
בין קבוצת חברי סגל בכיר מול דוקטורנטים
למשל, וא
חברי סגל שנמצאים בתחילה /
אמצע
של
הקריירה האקדמית שלהם.
אנחנו מוטרדים במיוחד
מההשפעה של גילויי חרם אקדמי
על חברי סגל
צעירים, אותה אנחנו רואים גם בישראל וגם בחו״ל. חברי הסגל הצעירים באירופה הם הלחיצים
ביותרלתנועתהחרם,ומפחדים לשתף פעולהעםעמיתיהםבישראלמחשש לנידויחברתיומקצועי.
-
חשוב
לדווח, להפיץ ולפרסם בהרחבה הצלחות בבלימ
ה / עציר
ה / שינוי של
החלטה במקרי חרם
אקדמי.
פעילי
ארגוני התמיכה בחרם נרתעים מחזרהעל יוזמה שנכשלה.
-
הוכח
ש
הקשר הבינאישי ואיחוד כוחות פנים אקדמי
הם הדרך היעילה ביותר
להיאבק בגילויי חרם
אקדמי: מכתבים אישיים
לקולגות, פניות אישיות ל
מקבלי החלטות באגודות אקדמיות, חשיפה
12
פומבית של גילויי חרם למשל באמצעות עצומות מרובות חותמים, בדגש על הקהילה האקדמית
הרלוונטית, וכד.'
מבט לעתיד הרחוק יותר
•
כאמור,תופעתהחרםהאקדמיעלחוקריםואוניברסיטאותישראלייםלאתיעלםולאנראהשהולכת
להיחלש
, אלא
להיפך.
•
הבנה זו צריכה להביא ליצירת ז
י
כרון ארגוני
והעברת ידע בין בעלי תפקידים אקדמיים המתחלפים
באוניברסיטאות – ללמוד ולהפיק לקחים מא
ירועי חרם קודמים, לייצר רשימות בעלי ברית אישיים
ומוסדיים.
•
כדאי לחשוב על הכשרה ממוקדת בנושא,
לבעלי התפקידים בקרב המנהלים האקדמיים,
על מנת
לחשוף אותם למה שכבר נעשה ולידע הנצבר בנושא.
•
כמו כן,
אנחנו ממליצים לשקול גם ה
דרכה נקודתית בתחום התמודדות עם החרם לחברי סגל
וסטודנטים בתארים מתקדמים,
לקראת השתתפותם בפעילות אקדמית בחו"ל.
•
אפשרלשתףפעולהעםמשרדיהממשלההשונים,בדגשעלמשרדהחוץומשרדהמדע,
אולםחשוב
להבהיר את המגבלות הבסיסיות של אותם משרדים לפעילות בזירה האקדמית. קבלת תמיכה
ממשלתית יכולה להיות למטרת
מימון משלחות אקדמיות יוצאות ומגיעות,
סיוע בארגון כנסים
אקדמיים ו
כדומה,
אך במגבלות השמירה על החופש האקדמי.
•
ישנה תועלתרבה
שהוכחהבשטח,בהיעזרותבשגרירויותישראלבעולםלצורךקבלתמידעעדכני,
יצירת קשר או לחץ נקודתי במידת הצורך, כשמתפתח א
ירוע חרם.
•
יש לבחון בזהירות את המצב החדש המתהווה לנגד עינינו באקדמיה בארה"ב,
לנוכח ההצהרות
וההחלטות הראשוניות עליהן הודיע הנשיא הנכנס טראמפ, למשל לגבי ביטול ההתייחסות לגיוון
והכלה (DEI
)
ואף שלילת מימון פדרלי בהקשר זה.,
עמדת הממשל בארה"ב יכולה מצד אחד
לצמצם במידה רבה א
ירועי חרם וגילויי אנטישמיות
בקמפוסים בארה"ב לפחות לטווח הקצר, אולם מתפתחת גם
תגובת נגד בכיוון ההפוך
בתוך חלק
מהאוניברסיטאות
בארה"ב.
כמו
כן, חלק מראשי האקדמיה באירופה בהחלט אינ
ם שותפ
ים לעמדות
ממשל
טראמפ לגבי ביטול
הצורךבגיווןוהכלהשלקבוצותמוחלשות,
שינוימדיניותכלפיזכויותאדם,אואפילוההתבטאויות
נגד חיסונים.
והאקדמיה בישראל ודאי צריכה להתנהל בזהירות רבה בסוגיות אלה.
לסיכום:
חרם אקדמי יישאר אתגר לאורך זמן
לטיפול האוניברסיטאות.
חשובלהמשיך את השת"פהפנים-
אוניברסיטאי והבינאישי למאבק בחרם–
ככלי מרכזי למאבק.
יהיה צורך לבנות תשתיתמערכתית
קבועה באוניברסיטאות לטיפול מתמשך בנושא.
13
נספחים –
קישורים
להרחבה
CampusAntisemitism Report Card, ADL
What are the challenges within Israel's public diplomacy? – opinion, Emmanuel
Nahshon Schlanger
Boycotts:The Legal Remedy, Netta Barak-Corren
14