חומר רקע

25 באוקטובר2024 ל כבוד ח"כ שלום דנינו חברי וועדת השריםלחקיקה הנדון: הצעתחוקחובתהצגהשל נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד– 2024 פ/4726/25 , של ח"כ שלום דנינו 1. מוגשת בזאתהתייחסותהמכוןהישראלי לדמוקרטיה והצלחה – לקידום חברההוגנת, להצעתהחוק שבנדון. הצעת החוק מבקשת להסמיך את שר התקשורת (ולא גורם מקצועי- אסדרתי) לקבוע שיטות מדידת רייטינג/מדרוגמחייב ו תלגופיהשידורבישראל. בכך,הצעתהחוקמשקפתפוליטיזציההןשלשיטתהמדידה, הן של הצגת הנתונים: הצעת החוק מבקשת לבטל בפועל את וועדת המדרוג ולהעביר את השליטה בשיטת מדידת הרייטינג אל שר התקשורת. ההצעה מבקשת עוד לחייב את גופי השידור להציג על המסך בזמן אמת אתנתוניהמדידהבדרךשאותהיקבעהשר,וכןהיאמבקשתלחייבאתגופיהשידורלהעביר למאסדר,שבתורו יעביר לשר, דו"חחודשישל נתוני הצפייה מפולחים .זאתלרבות מידע רגיששל פילוחיםלפיאפיוני הצופים. 2. אנוסבוריםכיאיןכלמקום להצעתהחוקהנוכחי תוכי איןלקדמה.ה מדוברלמעשהבניסיון פסוללהביאלשינוי יסודי באופןמדידת ה רייט י נגבישראל והכלבאמצעותהצעתחוק פרטית, בלאעבודתתשתיתומטהמסודרת, ללא מסד עובדתי מתאים, ותוך מעקף של מנגנוני הבקרה , הבחינה והניסוח הממשלתיים. זאת בעת שעל המדוכה נמצא כעת תזכיר חוק השידורים החדש - המובל בידי משרד התקשורת והשר - לאחר הטמעה מבורכת)( של שינויים שונים ביחס לנוסח שהוצג להערות הציבור ביולי 2023 . לפי הצהרותיו של שר התקשורת באמצעי התקשורת בהזדמנויות שונות, בכוונתו להניח את ההצעה על שולחן הכנסת במושב החורף הקרוב אשר נפתח בימים אלה. משכך, אין לטעמנו,, לאפשר הסדרים מקבילים הסותרים זה את זה והעוסקיםבעניינים זהים. 3. יש להדגיש: מדובר הצעת החוק בעניין מדידת הרייטינג סותרת את ההגיונות שביסוד תזכיר חוק השידורים הממשלתי. זאת, הואיל והיא משקפת התערבות בוטה באופן הבחינה המקצועי של נתוני שוק, והעמקה חודרניתשל מעורבות השר בהתנהלותגופי התקשורת. 4. לתפיסתנו,הניסיוןהנמשךלקדםשינוייםתכנוניים,תפעולייםומבנייםבשוקמפוקחבאמצעותחקיקהפרטית מהווהכשלעצמופגםמהותיואיןלקבלו.לאיתכןמצבשבומשרדהתקשורתהחליטשלאלכלולבתזכירהחוק המעודכן הסדר שהוצע בתזכיר חוק קודם, אך במקביל, הוא תומך באותו הסדר המובא באמצעות בחקיקה פרטית. 1 5. הצעות חוק שיש בהן מורכבות והשלכות משמעותיות על אסדרת שוק כלכלי, חייבות להיתמך בתשתית עובדתית, הצגה מקצועית ומקיפה של נתונים והערכה של השלכות באופן נרחב, קבלת הערות מנציגי אקדמיה, שוק, וחברה אזרחית, וכמובן – עירוב של הגוף המאסדר הרלבנטי או הגופים)(, במקרה זה הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו , מועצתהכבלים והלווין ורשות התחרות. רק כךניתן לממשבאופן מהותי את סמכותה של הכנסת, להשביח את בסיסי המידע והניתוח ולא לאיין אותם. רק כך יכולים חברי הכנסת לגבש עמדה מלאה על מלוא משמעותו של תיקון ושל השלכותיו. הצעת החוק האמורה איננה נסמכת על אף לא אחד מאלה:מןהסקירהשהוכנהבשנת2022 מטעםמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,עולהדווקא תמונההפוכה מזושמוצגתבהצעתהחוק .בנוסף,לאנשמעהעמדתהדרגהמקצועיבמשרדהתקשורת,במשרדהמשפטים במשרד האוצר, אין דיון בחוות דעת או בנתונים שמתבקשים מהייעוץ המשפטי לממשלה, מהרשות השניה לטלוויזיה ורדיו , ממועצת הכבלים והלווין או מהרשות לתחרות וגם לא מן השחקנים עצמם. 6. מדידת רייטינג היא כלי עבודה קריטי בשוק התקשורת1 . ראשית, ממנ ה נגזרים בין השאר, תעריפי הפרסום באמצעי התקשורת השונים ובערוצים השונים. ישנם שני משתמשים עיקריים בנתונים אלה: רוכשי מדיה (כלומר סוכנויות ומפרסמים) ומוכרי מדיה (כלומר מו"לים ופלטפורמות), וכל גוף מסתכל על מדידת שיעורי הצפיה בטלוויזיה מזווית מעט שונה. לכן קיים צורך במכניזם סדור, מוסכם ואחוד עבור השחקנים השונים - גופיהשידור;המפרסמים;והפרסומאיםעצמם,הזקוקיםל"מטבעאחיד"לפיויוכלולקבועאתמחירהשלדקת שידורבערוץ נתון ובזמן נתון. 7. שנית, היא מאפשרת למפיקי התוכן והשידורים ושאר הגורמים המעורבים בשרשרת הייצור, להבין כיצד מגיבים הצופים לתכנים המשודרים ומהם טעמי הקהל. 8. שלישית, היא עשויה לשמש כמקור נוסף אך לא בלעדי)( ללגיטימציה של שידור – בעיקר ציבורי, בבחינה האם השירות המוצע לתועלתהציבור ומכספי ציבור אכןמגיעאל יעדו. 9. רביעית, רגולציה איכותית בענף מורכב כמו ענף התכנים התקשורתיים חייבת להתבסס על אלמנטים של מדידה חיצונית ושל סקרי צפייה, ולא רק על הדיווח של השחקנים עצמם. כבר בעבר טענו כי כדי להצליח לממש אתהרפורמה המוצעתלאורך זמןנדרשעדכוןשלשיטתהמדידה שלועדתהמדרוג, וכןשכלול מדידה באמצעות סקרי צפייה, כפי שעושה רגולטור התקשורת הבריטי בהצלחה כבר שנים באמצעות הרגולטור OFCOM וארגון המדרוגBARB . 10 . אל מול אלה ניכר כי קיימות תכליות שלגבי ןה מדידת הרייטינג אינה כלי לגיטימי. בין השאר, אין לעשות בה שימוש ככלי פוליטיבידי המבקשים לעצמם מידע רגיש על העדפות צופים/צרכני תקשורת/אזרחים/בוחרים, ו בחינם, או מי שמבקשים ליצור התערבות לא נחוצה בשוק מסחרי. זאת יש לזכור: שליטה והשפעה בשוק השידורים מצד גורמים פוליטי ים, אינה מוגבלת רק לתוכן השידורים – אלא יכולה להתבטא במופעים נוספים דוגמת התערבות בתקצוב ומימון, חשיפת מידע והתערבות באופני הייצור וביחסים בין השחקים בשוק 1 Jérôme Bourdon and Cécile Méadel , Ratings as Politics - Television Audience Measurement and the State: An International Comparison . InternationalJournalof Communication 9(2015), 2243–2262 1932–8036/20150005 2015. 2 הרלוונטי.התערבותכזוצריכהלהיעשותבזהירות,במתינותורקלאחרשהוכחכשלשוק,בוצריךלטפלבאופן המתאיםורקבמידההמתאימהולאמעברלכך, ובעיקרעליההיעשותעלידיהרגולטורהמפקחולאעלידישר פוליטי. 11 . מדידת רייטינג – שיטת המדידה. מדידת הרייטינג של תוכניות טלוויזיה בישראל נעשית באמצעות הפיפל- מיטר, טכנולוגיה המשמשת גם בעולם מאז שנות השמונים של המאה העשרים וכוללת כשבע מאות משקי בית כמדגם מייצג. בשנים האחרונות עודכנה המדידה כך שהיא כוללת גם התייחסות לצפיה נדחית; לצפיה באמצעותפלטפורמותדיגיטליות;ולתיקוןותיקוףהנתוניםבאמצעותנתונילמ"סוכןנתוניביגדאטהאחרים2. המדידה מתבצעת על ידי קנטאר מדיה3 – אחת משתי החברות המובילות בעולם, אשר מבצעת מדידה בלמעלה מ- 60 מדינות כולל אנגליה, צרפת, הולנד, ספרד4. בנוסף לכך, ישראל היא אחת מ- 25 מדינות בהן קנטאר מדיה הטמיעה כלי בשם "Meter Focal ", המנטר צפייה במסכים נוספים מלבד מסך הטלוויזיה – טלפונים ניידים, מחשבים וטאבלטים, ומודד את הצפייה באמצעי תקשורת דיגיטליים5 . זאת, הן בשל הצורך במדידהאחודהעבורהטלוויזיההמסורתיתוהדיגיטל,והןבשלהתפתחותאפשרויותחדשותשלאיסוףדאטה וניתוחו.נעירכידרכי מדידהאחוד ותעדייןמתקבלותבחשדנותבעולםאבלהניסיונותלהתקדםלמטבעאחיד ומשודרג של מדידה נמשכים כל העת. Europe IAB , איגוד הפרסום האירופי המאגד את כלל אקוסיסטם הפרסום, פיתח כבר בשנת 2020 מסגרת חדשה שנקראת "Effectiveness Advertising "Digital Measurement Framework כאחתמןהיוזמותהחדשות6. 12 . מדידת רייטינג – מוסד המדידה. מדידת הרייטינג נעשית על ידי וועדת המדרוג, כלי עסקי והשא גוף משותף ( JointIndustryCommittee – JIC ) לאתלויהממומןעלידיגופיהשידורוהמפרסמים– קשת12 ,רשת13 , 2 להסבר פשוט כיצד מודדים רייטינג נפנה אל אתר חברתנילסן האמריקנית, כאן: audiences/ - tv - measure - to - https://www.nielsen.com/insights/2023/how 3 להסבר כיצד נערכת המדידה על ידי קנטאר מדיה, ראו כאן: https://www.kantarmedia.com/services/audience-measurement/people-based-audience- data/technology 4 ראו התייחסות וועדת המידרוג לתזכיר חוק השידורים, יולי 2023 הנמצאת כאן: https://www.the7eye.org.il/495325 . כן ראו רועי גולדשמיט, מדידת צפיה בטלוויזיה, סקירה השוואתית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר 2022 נמצאת כאן:, - https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/3ab4ab8a 00155d0af32a_11_18446.pdf - 8128 - eb11 - faf4 - 00155d0af32a/2_3ab4ab8a - 8128 - eb11 - faf4 5 ראו ה"ש 3 לעיל. 6 תיאור המדד נמצא כאן: - advertising - digital - europe - https://iabeurope.eu/knowledge_hub/iab framework - measurement - effectiveness / וראו גם דוגמאות נוספות לדיונים בבריטניה לגבי שינויים שונים הנדרשים במדידה בשל שחקנים דיגיטליים והשפעתם על השוק: - effective - about - talk - lets - ground - common - the - https://www.barb.co.uk/news/wheres ; exposure/ ; mrc/id/5126193 - joins - live.com/article/news/barb - https://www.research adverts - uk - plots - tv - https://www.telegraph.co.uk/business/2024/07/27/apple / ; ; 13042493 - sale - 1bn - for - bankers - screens - media - kantar - firm - ratings - https://news.sky.com/story/barb - and - discovery - include - to - planning - campaign - total - extends - https://www.barb.co.uk/news/barb etflix/ n 3 תאגיד השידור הציבורי, ערוץ 9 , הלא טיוי, ערוץ 24 , ערוץ 14,איגוד חברות הפרסום ואיגוד השיווק הישראלי. זהוהמודלהמקובלברובמדינותהמערב. לאורךהשניםחלושינוייםבהרכבוועדתהמדרוג,ועםהשניםפרשו ממנה הרגולטורים של הטלוויזיה (מועצת הכבלים והלווין והרשות השניה לטלוויזיה ורדיו) וכן תאגיד השידור הציבורי.ברורכיוםכיהמדידהצריכהלהיעשותעלידי גוףנייטרלי כדילנטרלולהפחיתככלשניתןאתהשפעת הגורמים המעוניינים על דרך המדידה והנתונים הנוגעים אליה, והשאלה כיצד אמור להיראות גוף כזה אמורה להעסיק את התעשיה ואתהגופיםהמפקחים. אך, אין לאפשרמדידה באמצעות הדרג הפוליטי. 13 . כאמור, ה צעתהחוקמשקפתפוליטיזציה הןשלשיטתהמדידה,הןשלהצגתהנתונים: הצעתהחוקמבקשת לבטל בפועל את וועדת המדרוג ולהעביר את השליטה בשיטת מדידת הרייטינג אל שר התקשורת. בהתאם לסעיף 4 להצעה, השר הוא שיקבע מערכת, אחת או יותר, למדידת נתוני צפיה. השר, לפי הסעיף, יתחשב ברמתהדיוקשלהמערכת,נתוניההגולמייםויכולותהמדידהשלה. לפיההצעההשראינוחייבאפילולהיוועץ בשום גורם מקצועי וגוף מפקח. 14 . בנוסף, לפי סעיף 3 להצעה, השר, באישור ועדת הכלכלה שלהכנסת, ייקבע הוראות לעניין אופן הצגתם של נתוני הצפייה, ובכלל זה הוראות לעניין זמני שידור נתונים, גודל מזערי של הנתונים ועיצובם. כלומר השר ישלוט אפילו באופן בו הערוצים חייבים להציג את הנתונים על המסך, כשהצעתו דורשת את אישור ועדת הכלכלה,שבכנסותהאחרונותנשלטתבידיהקואליציהבאופןקבוע. לפיסעיף5 להצעההגוףהמפקחיצטרך להעביר אל השר דו"חות לגבי נתוני הצפיה, ולפי סעיף 6 כללים שיקבע הגוף המפקח לגבי פרסום הנתונים יצטרכו לקבל את אישור השר. הצעת החוק מבקשת מעורבות עמוקה ומהותית של שר התקשורת בהיבטים שוניםשלמדידתהרייטינג– מבחירת המערכתועד הכרעותלגבי הצגת נתונים עלהמסך. 15 . דבר זה עומד בסתירה מוחלטת למצב הקיים בתחום רגולציית התקשורת בישראל, שלפי ו הגורם המוסמך לבצע רישום במרשם ולקבוע כללים, תנאים, הוראות, הגבלות, תקנים, וכן לפקח על מימושם של כל אלה - הוא מועצת הרשות השניה ו המועצה לשידורי כבלים ולא שרים כ דמויות פוליטיות. 16 . בתזכירחוקהשידוריםשהופץלהערותהציבורביולי2023 הוצעהסדרבעייתישל"הלאמתמדידתהרייטינג," להסדר זה התנגדנו כבר אז7 ולפי הידוע לנו הוא אינו נמצא עוד בתזכיר החוק שמבקש שר התקשורת להציג בפני הכנסת. השימוש בדרך פעולה של הסרת חלק מתזכיר החוק, אך באותה עת קידומו באפיק חלופי של הצעות חוק פרטיותהיא פסולה. 17 . בגרסתו הנוכחית של תזכיר חוק השידורים נקבע כי המועצה היא זאת ש רשאית, אם מצאה כי נדרשת התערבות על מנת לספק מידע ואומדן אמינים של נתוני צפייה בתכני צפייה- ושמע שמספקים ספקי תכנים בישראל, להורות,באופןחדפעמיאובאופןקבוע,לספקתכניםרשוםלפרסםמידעמצרפיאודותנתוניצפייה בתכני צפייה- ושמע (להלן – המידע) באופן שתקבע בכללים. בדברי ההסבר נקבע כי מוצע להסמיך את המועצה להורות בכללים לספקי תכנים רשומים על פרסום מידע מצרפי אודות נתוני צפייה, ובכך מופג חלק 7 תהילה שוורץ אלטשולר ואלעד מן, חוות דעת על הצעת חוק התקשורת (שידורים), אוגוסט 2023 נמצאת כאן:, https://www.idi.org.il/media/21427/communication-bill-broadcasting-opinion.pdf 4 ניכר מהחשש מפני פרסום סודות מסחריים ומידע עסקי רגיש אחר. המדובר במועצה סטטוטורית, חוץ ממשלתיתועצמאית הכפופהלמשפטהמנהליולתהליכיםהמוכתביםעלידו.זאתלאחרשקיימהתהליךסדור שלבחינתהצורךבהוראהועיצובהבאופןהמתאיםוהמידתי.אישורשלהצעתהחוקדנןמשמעהניסיוןלעקוף את תזכיר החוק ואתדפוסי הפעולההמתחייבים ממנו. 18 . להלן נפרט מדוע אין להסכיםלפוליטיזציה של שיטתמדידת הרייטינג: א. ה כנסתשיקוליםפוליטיים לתהליךמדידהמקצועיתתיצורמשבראמוןמולהציבורהרחבומולהמפרסמים וגופי השידור גם יחד. מ דידת המדרוג צריכה להיות מקצועית, באמצעות מתודולוגיות מקובלות ומוכרות ונטולתפניותואיאפשרלבצעאותה באופןהמוצעובאמצעותהענקתהסמכותלשר.המגמההמובהקת שלחקיקתתקשורתבשניםהאחרונותהיאיצירתחיץביןפיקוחואסדרהעלתקשורתלביןהדרגהפוליטי והעברת עיקר הסמכויות המהותיות לגופי אסדרה מקצועיים ועצמאיים. זוהי גם הסיבה לחשיבות שבעצמאותם של גופי איסוף ועיבוד מידע אחרים, כגון רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחלקת המחקר של בנק ישראל וכיוצא באלה. החשש מפני הנגשה מוטה של נתוני מדרוג לציבור עצום, וכך גם החשש מפני הנגשת נתונים כאלה לשחקנים מתוך השוק, למשל לחברות הפרסום המחליטות על סמך הנתונים האלה כיצד לחלק את תקציב הפרסום שלהן בין הפלטפורמות השונות,ומהוהערך המוסף שהן מקבלות מפרסום בכלפלטפורמה. ב. ככלשהטענה המובאת להצדקתהחקיקה היא שנתוני רייטינגהם מדד ציבוריהמשקף את "רצון העם" ונותן תוקףלצרכיםולהעדפותשל הציבור, הרי שהיא דווקא מסכלתאת תכלית החקיקה המוצעת – לא ניתן לטעון ביושר כי מדובר במדד המשקף את רצון העם ובה בעת לפעול כדי להשפיע ולשלוט על אופן יצירתו . ג. יתרה מזאת, נתוני המדרוג אמורים להיות מחוון גם עבור הממשלה באשר לשאלה האם כלי המדיניות שבהם בחרה אכן מוכיחים את עצמם. כך למשל, התפיסה המוצגת ומקודמת על ידי שר התקשורת לעתים תכופות מגולמת בסיסמה העם יצביע בשלט."" ככל שהשר שולט גם בשיטות המדידה, הרי שהחשש הגלוי הוא מכך הגורם המחליט יעדיף להורות על שימוש בשיטות וגופים המקדמים ומחזקים את הסנטימנטהציבורי שלעמדותיו ותפיסותיו. ד. מעבר לכך, הואיל ומדידת רייטינג נחשבת ל"מונופול טבעי" – מצב שבו, בשל עלויות כניסה גבוהות, יש גוףמדידהאחדשמספקנתונים,תלותשלהגוףהזהבשלטוןעלולהלהיותמשמעותית,עלכלהמשתמע מכך. 19 . בהתאם לסעיף 5(א) להצעת החוק יועברו נתונים בחתך של כלי תקשורת ספציפי אל הגופים המפקחים ומהם אל שר התקשורת, וזאת בפילוחים הכוללים את מספר הצופים בשידור לפי שעה, אמצעי הצפייה בשידור, פילוח האוכלוסייה לפי גיל, מגזר, מין, ומקום מגורים. ראשית, זהו כלי רב עוצמה ו"מתנת מידע" לא מוצדקת משחקני השוק הפרטי אל הממשלה. נתוני צפיה וצריכה של תוכן חדשותי הם במובן ישיר – 5 נתוניעמדותפוליטיותשלאזרחיהמדינה ובתחומיםנוספים. עלכןישלחתורלביסוספיקוחהולםעלאופן המדידה כפי שנעשה בקשר לסקרים בהיבטי בחירות והגנת הצרכן למשל, ולא שליטה באופן המדידה ובנתונים עצמם. שנית, לא הובררו עד תום, בשים לב לפילוחים ולחתכים הרלוונטיים, כי לא ניתן יהיה לעשות דה אנונימיזציה של הנתונים במיוחד ככל שטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית משתכללות. שלישית, קיימת סתירה אינהרנטית ברצון לקדם דה-רגולציה של השוק ובמקביל להדק את ה משטור שלו המבוסס עלאיסוף מידע רגישכל כך על ידירשותשלטונית. 20 . תכלית החוק המופיעה בדברי ההסבר אינה משכנעת. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב ראשית, כי טכנולוגייתהמדידההקיימתאינהמתאימהלעידןהדיגיטליוישצורךלעבורלכלימדידהאחרים. אםענייןזה הוא נכון, כלומר שמדובר באינטרס מהותי ומרכזי של השוק, יש לצפות שדווקא השחקנים המושפעים מתוצאות המדידה (בעיקר אלו שמתמחרים לפיה ומשלמים לפיה) יהיו מעוניינים באופן המדויק והרלוונטי ביותר של דרך המדידה. אך לא כך הדבר. יתרה מזאת, הצעתהחוק אינה מציעה דרך מדידה חלופית ואפילו לאדרךמוסדיתחלופית לפתוראתכשליהשוקהנטעניםוהנוגעיםלוועדתהמדרוגהקיימת.לכןלאמיתושל דבר אין מדובר בהתמודדות עם הסוגיה המצריכה התמודדתו מקצועית עם כשלי שוק, אלא בהעברת השליטה במדידה לידי שר התקשורת. 21 . שנית, בדברי ההסבר נכתבו הדברים הבאים: "מלבד הטענות כי השימוש בשיטה מיושנת למדידת נתוני צפייה אינו רלוונטי לימנו, נאמר לא אחת כי נתוני המדרוג אינם שקופים, אינם אמינים ולעיתים אף סובלים מעיוותים חמורים אשר נועדו ליצור מצג של הצלחה ועניין ציבורי בתוכניות שונות בטלוויזיה". הנה יצא המרצע מן השק: ללא הפניה וללא הוכחה, נחזה כי מטרת ההצעה האמיתית היא למעשה להעניק כלים אפקטיביים לשר כדי להתמודד עם עניין ציבורי בתוכניות שונות בטלוויזיה, ואולי למצוא דרכים להשפיע על הציבור באמצעות נתונים מתופללים לפיהם תוכניות אלה אינן כה נצפות או משפיעות. זהו שימוש פסול, פרסונלי ופוליטי בצורך למדודרייטינג. 22 . סעיף 3 (א) להצעה קובע כי במהלך שעות השיא, יציג משדר טלוויזיה לצופה, את נתוני צפייה של ערוץ הטלוויזיה הנצפה בזמן אמת. החובה להציג את נתוני הרייטינג בזמן אמת על גבי המסך נראית כשליפה מן המותן בהיבטים שונים ומעל לכל, היא אינה ישימה. ראשית, כפיית המנגנון אותו בחר השר על השוק, באמצעותחובתהצגתנתוניהצפייהבזמןאמתעלמסכיהערוציםוההתערבותבהצגהעלהמסךהיאפגיעה קניינית משמעותית ופגיעה בחופש הביטוי.איננומכיריםחובה כזאת במדינותמערביות. 23 . שנית, אין בנמצא נתוני אמת בזמן אמת, אלא רק נתונים גולמיים שיש צורך לעבד אותם בדיעבד. אין דרך לדעת את מספר הצופים בתוכנית באמצעות הממיר או מכשיר אחר בזמן אמת, אין דרך לשקלל בזמן אמת את נתוני הרייטינג של הציבור הערבי שברובו צורך צפיה דרך צלחות לוויין, ואין זהות בין הנתונים הנאספים ממקורותשונים. הדרישהשהערוציםימדדוויציגונתוניהצפייהבשידורחילארקשפוגעתבאמינותהנתונים אלא היא גם אינה אפשרית טכנית מאחר והערוצים אינם מבצעים את המדידה בעצמם אלא היא נעשית באמצעותעלידי גוףחיצוני.לפימנכ"לועדתהמדרוגהוועדהמודדתגםצפייהנדחיתעד7ימים;מאז2020 6 מודדתגםצפייהבדיגיטלממסכיםשונים– סלולרי,מחשבאוטאבלטוכדומה,באמצעותאיסוףנתוניהצפייה בנגניםדיגיטלייםשל ערוצי השידור הנמדדיםכיום. 24 . התפיסה שלפיה ניתן לצרף נתונים גולמיים של הפלטפורמות ולהציגם כנתוני צפיה בזמן אמת איננו שיקוף מדעי של נתוני הרייטינג. בהקשר זה נפנה גם לחוות דעתו המקצועית של פרופ' צבי גילולה, סטטיסטקאי ותיק ובעל מומחיות, שצורפה לחוות הדעת של וועדת המידרוגבשנה שעברה8 . 25 . לכן,טענתיוזםהצעתהחוק כיחיובהצגתנתוניהצפייהבזמןאמתתגביראתאמינותם, הפוכהמהמציאות. הצגתנתוניםבזמןאמתאינהמאפשרתעיבודראוישלהמידעכךשיהפוךלמפולחומייצגכפישנעשהכיום. לא שקיפות מבקשיםכאן, כי אם כאוס. 26 . עודנעירכיבהתאםלהצעתהחוקיוכלשרהתקשורתלבחורבשיטתמדידהאחתאויותר,דברשניכרשייצור בלבולבכללהשווקיםויגרוםלחוסריכולתליצורמטבעאחידבעולםהפרסום.המאפשרהשוואותביןתוכניות, תכנון אסטרטגיות שידור, וכן משמש ככלי בניהול שוק הפרסום. כפי שציינו למעלה, עיקר מטרת יצירת המדרוג היא כדי לכוון את השוק למטבע אחיד ובר החלפה (currency once ) כמקובל בעולם. האם יש כאן ניסיון ליצור כאוס בשוק הטלוויזיה ובשוק הפרסום לשם ניצול עתידי של כאוס זה? 27 . גם אם יש צורך לבחון לעומק את נושא מדידת הרייטינג בישראל, הצעת החוק שלפנינו באה במקומו של תהליך ניתוח ובחינה מקצועית. לתפיסתנו, יש ליצור הליך שימוע ובחינה סדור של הנושא, בהשתתפות ובמעורבות בעלי מקצוע ומומחיות רלוונטיים לשם גיבוש עקרונות ומנגנוני יישום לדרך המדידה ולזהות המודדים. למרבה הצער בשנים האחרונות אף אחת מהועדות הציבוריות שהוקמו לבחינת שוק השידורים המסחרי לא נכנסהלעובי הקורה בעניין זה. וועדתפילברקבעה בשנת2016 כי"ישמקום לשיפור בפעילות וועדת המדרוג וכי עליהלשקףנכונה יותראתנתוניהצפייה שלכלל הגופיםהמשדרים. לפיכךהוועדה אינה שוללת כניסה של גופים מקצועיים לוועדת המדרוג, כדוגמת מכוני סקרים בתחומים שונים בשוק. כמו כן, הוועדה ממליצה כי ועדת המדרוג תשתמש בכלי מדידה מתקדמים ומשוכללים שיאפשרו ניטור לינארי בזמן אמת של כל סוגי השידורים וכן תאפשר מעורבות גדולה של כלל הגורמים המשדרים ותגביר את השקיפות בפעילותה. בנוסף, הוועדה ממליצה לבחון לעומק את הגברת המעורבות והפיקוח של הגופים הציבוריים בעבודתהוועדה. לחילופין,הוועדה ממליצה לשקול לבטל לגמריאת ועדת המדרוג, ובמקום עבודתה, לרכוש במרוכז נתוני צפייה ממכונים או מגורמים פרטיים". הנה כי כן, הצעת החוק אינה נמצאת בהלימה עם מסקנות דו"חזה. 28 . דו"ח וועדת פולקמן משנת 2021 לא כלל המלצות קונקרטיות לגבי אופן מדידת המדרוג, על אף שהוועדה הבינה כי מדובר בתנאי מוקדם לכל יכולת אסדרה של השוק. בדו"ח נרחב שהוכן בשנת 2022 על ידי מרכז המידע והמחקר שלהכנסת לאנמצאכי המדידה בישראלאינה בהלימה עם שארהמדינותבעולם המערבי. 8 פרופ' צבי גילולה, מצרף נתוני צפיה ושמע: נייר עמדה, אוגוסט 2023 נמצא כאן:, https://cdn.the7eye.org.il/uploads/2023/08/%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%A3- %D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94- %D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf 7 המחקר מצא כי בכל המדינות מתבססת המדידה על פאנל אחד מרכזי, בדומה למדידה בישראל. בהתאם למחקר,מבנהועדתהמדרוג המורכבתמנציגיהתעשייה(מודלJIC הואהמודלהנפוץברובמדינותהעולם.) גם מסמך הRIA של תזכיר חוק השידורים משנת 2023 לא כלל התייחסות לנושא מדידת המדרוג, והואיל ובנוסחהמחודששלהתזכיר סוגייתהמדרוגלאנדונה,ממילאישלהניחשלאיופיעגםבמסמךהRIA החדש, ככלשיהיה כזה. 29 . בהקשרזהישלצייןכיבחודשמרץ2024 התקבלבאיחודהאירופיחוקחדש– חוקחופשהעיתונות""9 כחלק מחבילתהחקיקההדיגיטליתהכוללתאתתקנותאבטחתהמידע(GDPR ),חוקהשירותיםהדיגיטלייםמשנת 2023 וחוק השווקים הדיגיטליים משנת 2023 . סעיף 24 לחוקהחדש עוסק בשיטותמדידתרייטינג באמצעי התקשורתוהנחתהיסודשלוהיאכיהגופיםהמשמשיםלמדידהכזאתהםלעולםגופיםפרטייםואינםנתונים לבחירה ממשלתית או לפיקוח מצד גופים פוליטיים. לכן, קובע החוק כי עליהם לפעול תחת עקרונות של שקיפות, אי אפליה, מידתיות, הכללה וללא משוא פנים. עליהם לספק לשחקנים הרלבנטיים מידע מדוייק, מפורט, שלם ועדכני על המתודולוגיה שלפיה הם פועלים ולאפשר אודיטינג שנתי מקצועי על המתודולוגיה הזאת. מערכת היחסים שבין גופי המדידה לבין השחקנים האחרים אינה כוללת גופים ממשלתיים אלא את השחקניםבשוק,שולחיהםוגופיפרסום.הסעיףכוללקביעהמיוחדתכיאסורשמדידתהרייטינגתפגעבאופן בלתיחוקיבתקנותהגנתהפרטיותהאירופיות.שיקוליהתאמהוהתחשבותבסטנדרטיםבינלאומייםבהקשר זה – הם שיקולים מסדר ראשון ואין להקל בהם ראש, מעבר לכך שהפערים באופן ההסדרה מטרידים בפני עצמם ומעידים על הכשליםבאסדרה המוצעת. 30 . המעורבות היחידה של גופים רגולטוריים לפי ההסדר החוקי ה חדש ב אירופ ה היא בעידוד השחקנים השונים בשוק – מערוצי תקשורת ועד ספקי תוכן מקוון, מפלטפורמות ועד ארגוני פרסום ושיווק – לקבל על עצמם קודיםשלהתנהגותביחסלמדידתרייטינג,שתכליתםלהבטיחניטורעצמאי,שקוףובלתיתלוישלהרייטינג, ולציית להם; וכן להציע קווים מנחים למדידה עצמאית, שקופה ומידתית של נתוני צפיה ולעודד החלפת רעיונות בין מאסדרים גופי מדידה וגופי תוכן לגבי פרקטיקות מדידה מיטביות., החוק מבטא את התפיסה כי המערכת המדידה בתעשייה המ אסדרת את עצמה מוכרת כמי שקבעה את הסטנדרט האידיאלי, ומבקש לחזק את גופי התקשורת המסורתית מול הפלטפורמות הדיגיטליות ואת זכותן לקבל מידע מן הפלטפורמות לגבי צריכת התוכן של גופי התקשורת על גבי הפלטפורמות. הואיל והחוק האירופי עתיד להיכנס לתוקף באוגוסט 2025 , השנה הקרובה תהיה שנה שבה יעבדו כלל הגופים יחד לקידום יצירת קודים של התנהגות ביחס למדידת רייטינג. ייתכן שמוטב למדינת ישראל להמתין ולראות מה מתפתח באירופה וליטול אחר כך את מה שנכון ומתאים עבורה. אם לשפוט לפי ההצלחה של דברי החקיקה האחרים בחבילת החקיקה האירופית בשנים האחרונות, והכסף המושקע בחשיבה ובפיתוח דרכים חדשות להתמודדות עם היבטים שוניםשלשווקי תוכן דיגיטליים באירופה - ייתכן שנכון בהחלטלהמתין. 9 European Media Freedom Act (EMFA) - Regulation (EU) 2024/1083 of 11 April 2024. 8 31 . סיכומו של דבר, הצעת החוק מבקשת להביא למהפכה ממשית במדידת המדרוג בישראל, בלא עבודת מטה ובלא הצגת תשתית עובדתית ומקצועית אשר תאפשר לחברי הכנסת לממש את תפקידם המהותי ולאזרחי ישראל להבין מהן ההשלכות של ההסדר. היא יוצרת הסדר חסר ומזיק שאינו בר מימוש, מעמיקה את הפוליטיזציהבשוקהתקשורתומעוררתאתהתחושהשמטרתהלשרתאוכלוסיותספציפיותאוגורמיםאחרים בעלי עניין על חשבון האוכלוסייה הכללית; לפגוע בערוצי הטלוויזיה הקיימים בלא בחינת עומק של ההשלכות – והכל תוך שימוש בטיעו ן של הגברת התחרות באופן חלול ושאינו נתמך בניתוח כלכלי-תחרותי. רפורמה כזאתראוי שתיעשה בכובד ראש ובזהירותהמתחייבת והדבר,בפשטות,איננו מתקיים כאן., 32 . אנו מציעים שהגוף האחראי על המדרוג יהיה גוף חיצוני לממשלה, בלתי תלוי, מוסכם על השחקנים השונים בשוק ושיהיה כפוף לאמות מידה מקצועיות אשר ניתן לאכוף . כמו כן, אין כל טעם שרק הגורמים המפוקחים כיום או בתזכיר חוק השידורים ייבדקו, וחישוב המדרוג, וגם המתודולוגיות לחישוב, צריכות להביא בחשבון את כלל שוק התוכן , כולל השחקנים הדיגיטליים והפלטפורמות הבינלאומיות כדי להפעיל את סמכויות הפיקוח,. הבקרה והתקנת הכללים של המועצה המפקחת, יש טעם והיגיון לציידה בסמכות דרישת נתונים וביכולת לעבדם ולפרסמם רק לאחר התממה ובכפוף לשמירת סודות מסחריים של השחקנים השונים. יש אף לקבוע כלליגילוימחמיריםומקיפיםלענייןהמתודולוגיהשלעיבודהנתוניםבידיהמועצהומימטעמה,ולאפשרהצגת ראיותסותרותבמקריםהמתאימיםשלהסדרהאואכיפההמבוססתעלהנתוניםהאלה.זאתבדומהלסמכויות פיקוח ומעקב של מאסדרים שונים עלנתוני שוק ואופן הצגתם. 33 . נשמח לעמודלרשותכםבכל עניין נוסף שיתבקש. בברכה ובתקווה לימים טובים יותר, ד"ר תהילהשוורץ אלטשולר עו"ד אלעד מן עמיתה בכירה,המכוןהישראלי לדמוקרטיה יועמ"ש הצלחה העתקים: שר התקשורת,ד"רשלמהקרעי ברוריה מנדלסון, יועמ" שית משרד התקשורת גלי בהרבמיארה,היועצתהמשפטית לממשלה מאיר לוין, משנה ליועמ"שכלכלי-פיסקלי ד"ראודליהמינס , יו"רהרשותהשניה לטלוויזיה ורדיו בפועל מישל קרמרמן, מנכ"לית הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו אופירביתן, יועמ"ש הרשותהשניה לטלוויזיה ורדיו רוני ארן, יו"ר וועדתהמידרוג 9