חומר רקע
הערות ארגון בזכותלפרקים א'וב'
לטיוטת תקנות שירותי רווחהלאנשים עם מוגבלות,
התשפ"ד –
2024
לקראת דיון בוועדת העבודהוהרווחה,,12.5.2025
כללי:
התקנות מנוסחות באופן מסורבל המקשה על הבנתן ומעלה חשש כי
תווצרנה אי הבנות בקרב
הגורמים שיתבקשו לישמן.
פרק ב': סוגי מוגבלויות והגבלותלענייןהכרה במוגבלות:
מרבית האנשים עם המוגבלות אשר יבקשו לממש את זכויותיהם מתוקף חוק שירותי רווחה
לאנשים
עם מוגבלות (להלן 'החוק' או'חוק שירותי רווחה)' יהיו כאלו שעברו כבר תהליך איבחון והכרה על ידי
מערכת ממשלתית אחת לפחות, על פי רב יותר מכך. לפיכך אין שום היגיון ביצירת מנגנון נפרד ייעודי
לחוקזהאשריעמיסמעמסהבירוקרטיתמיותרתעלהאנשיםויצריךהשקעהלאמבוטלתשלמשאבים.
נוסח התקנות לכאורה מכיר באפשרות להסתמך על הכרה בביטוח הלאומי (תקנה 19
וכן התוספת
הראשונה לתקנות) אולם מתנה זאת בכך שהאיבחון נעשה בהתאם לאמור בתקנות. התניה זו מותירה
שיקול דעת נרחב
למשרד הרווחה ו
פותחת פתח לאפשרות ש
המשרד לא יכיר במוגבלותם של אנשים
שהמוסדלביטוחלאומי כבר הכירבהם. תוצאה זו אינה סבירהוהיא תייצרעומס בירוקרטי מיותרעל
מי שיבקשו לקבל שירותי רווחה
כמו גםהוצאות מיותרו
ת.
ישלקבועבתקנותבצורהברורהכיכלאדםהמוכרבביטוחהלאומיכמישישלומוגבלותמהמוגבלויות
המנויות בחוק יוכר באופן אוטומטי כזכאי לשירותי רווחה מתוקף החוק ולא יאלץ להוכיח מחדש את
מוגבלותו, ודאישלא לעבור איבחונים נוספים.
ההכרה תעשה בהתבסס על סעיפי הלקות הרלוונטים
בביטוח הלאומי,
אשר יוגדרו בתקנות (בדומה
לקיים בנוסח הנוכחי בהתייחס למוגבלות מוטורית,) או בהתבסס על פרוטוקול הוועדה הרפואית בו
מצוינת המוגבלות למשל בהתייחס לאנשים עם אוטיזם)(
. כל זאת
מבלי שיבדק
הליך
ההכרה בביטוח
הלאומי ומבלי שידרשו מסמכים נוספים. אנשים אלו יוכלו, ככל שיהיו מעוניינים בכך, לאפשר למוסד
לביטוח לאומי להעביר למשרד הרווחה את המידע על היותם מוכרים בביטוח הלאומי, על המוגבלות
המוכרת ועל אחוזי הנכות שנקבעו להם
. מי שלא יהיה מעוניין לאפשר לביטוח הלאומי להעביר מידע
זה
יוכללהעביר אתהמסמכיםהרלוונטיםבעצמו.
בנוסף, רובן המכריע של המוגבלויות אינן חולפות עם הגיל.
לפיכך יש לקבוע מפורשות כי מי שהוכר
כילדכזכאילשירותיםמתוקףחוקשירותירווחהיהיה אוטומטיתזכאילהמשיך ולקבלשירותיםגם
כבגיר.
במקביל יש לאפשר לאנשים אשר מסיבות שונות בוחרים שלא לפנות למוסד לביטוח לאומי, או שטרם
עשו זאת, לקבל הכרה כמי שזכאים לשירותים מתוקף חוק שירותי רווחה באמצעות איבחונים ש
נעשו
בעבר או שיעשו לצורךההכרה בזכאותם.
נציין כי מנגנון דומה קיים בחוק שיקום
מתמודדי נפש בקהילה התש"ס-
2000, קרי
זכאות אוטומטית
למי שמוכר בסע
יפי לקות מסויימים במוסד לביטוח לאומי (בהקשר זה מי שיש לו לפחות 40%
נכות
רפואית בסעיפים33
ו 34
) ומסלולמקביל עבור מי שאינו מעונייןלפנות ל
מוסד לביטוחלאומי.
יש להבהיר בתקנות
את האפשרויות השונות ולהדגיש כי זכאותו של מי שכבר מוכר בביטוח הלאומי
עםאחת המוגבלויות הנזכרות בחוק תוכראוטומטית.
לאור האמור יש לתקן את נוסח תקנות 2-6
כך שיכלול התייחסות לסעיפי הלקות הרלוונטים לכל
מוגבלות ומוגבלות וככל שהדבר נדרש גם לסוג המוגבלות כפי שמצוין בפרוטוקול הוועדה הרפואית
במוסד לביטוח לאומי, בדומה לקיים בנוסח הנוכחי של התקנות בהתייחס למוגבלות מוטורית (תקנה
3
.)
לחלופין,ישלהסדיר זאת
בפרק ג' אוד'לתקנות.
כמו כן, ישלוודא כי ההגדרותהמופיעות בתקנות אינן מביאותלצימצום זכאויות הקיימות כיום.
תקנה 7 - הגבלות לעניין הכרה במוגבלות:
אין להחריג אנשים עם מוגבלות רק בשל נסיבות גרימתה
של המוגבלות
ודאי
שלא כאשר מדובר באוכלוסיה אשר זכאותה לשירותים המעוגנים בחוק שירותי
רווחה אינה מעוגנת
בדבר חקיקה אחר. הכלל אשר צריך להנחות הוא הצורך של האדם עם המוגבלות
בשירותים
המעוגניםבחוקולאהנסיבותבהןנגרמההמוגבלות.
לפיכךהחרגתםשלאנשיםעםמוגבלות
אשרנובעת מדמנציה (7(2)) אינה
ממין העניין.
בדומה,הקביעהכיאנשיםעםמוגבלות
הנובעתמ
מחלהניוונית-
פרוגרסיביתאונוירו-דגנרטיבית
אשר
חלו בה לאחר שהפכו
לבגיר
ים
לא
יהיו זכאים לשירותים אם קצב התפתחות המחלה מהיר וזאת
בהתאם
לשיקול הדעת של הגורם המכיר
(סעיף 7(3
)) אינה ממין העניין
ויש לבטלה.
ככל שמדובר
באנשים אשר חלו לפני גיל 67
וזקוקים לשירותים המעוגנים בחוק שירותי רווחה יש לאפשר להם
לקבלם,גם אם
עיקרהתשומותהנדרשותלאנשים אלו הינן רפואיות.
לאור כל זאת יש למחוקאת סעיפים7(2
) ו7(3)
מהתקנות.
ליצירת קשר: ד"ר עדית סרגוסטי, אחראית קידום מדיניות,ארגון בזכות, טלפון:
054-5314830