חומר רקע
עבור
הוועדהלביקורת המדינה
הכנסת
ניירעמדההפורום להתחדשות עירונית.
בעניין
:
דוח
מבקר המדינה,
דוחביקורתשנתי71
ג,'
התשפ"א-
2021
.
לקרת הדיון ב
ועדהל
ביקורת המדינה
,בכנסת
ב 13/05/2025
.
מבוא:
מהמקרה הפרטי למערכת כולה,
דו"ח מבקר המדינה לשנת 2021
, העוסק במוכנות הרשות הארצית לכבאות
והצלה, הוא יותר מדו"ח ביקורת מנהלית –
הוא כתב אישום חמור נגד אחת מאבני היסוד של הביטחון האזרחי
בישראל. הדו"ח מתאר מציאות שבה מערך הכבאות, שאמור להגן על חיי תושבי המדינה, פועל לאורך זמן באי-
סדירות מבצעית, תוך כשלים מערכתיים עמוקים, העדר תכנון לטווח ארוך, ומבנה ארגוני שאינו נותן מענה
לצרכיםהדינמייםשל המרחבהאורבניהישראלי.
הרשות,שהוקמהלאחראסוןהכרמלכתגובהלמחדליהעבר,אינהעומדתביעדיםהמרכזייםשנקבעולה.במקום
להפוךלגוףמתכלל,מתקדםומודרניהפועלבשיתוףעםכללזרועותהתכנון,הפיקוחוהביצוע–
היאנותרתארגון
מנותק,בלתימתואם, שחסרהבותפיסת הפעלהכוללת לעתותחירום.
הביקורת החריפה חושפת שורת כשלים מצטברים: לוחמי אש שלא עוברים הכשרות ייעודיות, העדר מדדים
מוסדרים לכשירות מבצעית, פערים חמורים בין התכנון השנתי לביצוע בפועל, ורמת מוכנות נמוכה לתרחישי
ייחוס – כולל אלו שנוגעים באופן ישיר להתחדשות העירונית, כמו התמודדות עם שר
יפות בבניינים רבי-
קומות,
טיפולבחומריםמסוכנים,אותרחישי חילוץבמנהרותובמערכותתחבורהתת-
קרקעיות.
מעבר לפן המקצועי –
הכשל הוא מוסדי. מבקר המדינה מצביע על כך שאין בקרה אפקטיבית על הרשות, אין
חקיקה משלימה שמחייבת עמידה בתקנים, ואין מנגנוני פיקוח חיצוניים על אופן יישום מדיניות ההדרכה
וההיערכות.בהקשריםאלה,מדוברבמבנהארגוניבעייתי,הפועלבחסותממשלתיתאךללאשקיפותוללאבקרה
משמעותית.
במילים פשוטות –
הגוף שאמור להיות "קו ההגנה האחרון" של החברה האזרחית, מתפקד כיום כגורם מעכב,
מחליש ולעיתים אף מסכן. זהו מחדל שמחייב לא רק תיקון נקודתי, אלא חשיבה מחודשת על תפקיד הרשות
בעידן של צפיפות עירונית, שינוייאקלים, עלייהבבנייהרוויהותהליכי התחדשות
עירוניתמואצים.
מכאן–
גזירתמסקנותמערכתיות:לאניתןלהפרידביןרשותהכבאותלביןהאופןשבוישראלמתכננתאתהערים
שלה, בונה שכונות חדשות, או מתמודדת עם סכנות חירום. המחדלים שזוהו בדו"ח הנוכחי אינם מקריים –
הם
שיקוף שלמדיניותכושלת,שמעדיפה לדחותבעיותבמקום לטפלבהןבאופןמערכתי.
כרונולוגייתמחדל–עשור שלהחמצה.
לאחר אסון הכרמל בשנת 2010
, שבו נספו 44
בני אדם, הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה כגוף ממלכתי
מרכזי, תחת אחריות המשרד לביטחון הפנים. מטרת הרפורמה הייתה לתקן את הליקויים המבניים, לרכז את
כלל מערכי הכיבוי תחת גוף אחד, ולבנות תשתית מקצועית, תקנית ומתואמת שתספק מענה מהיר ואחיד לכל
תרחישחירום–
בשגרהובחירום.
אלא שמאז ועד לדו"חמבקר המדינה לשנת 2021
, חלפו כעשר שנים של החמצות חוזרות ונשנות: התקציבים לא
הותאמולצרכיםהמבצעיים;כוחהאדםלאאוישלפיהתקןשנקבע;ההכשרותוהתרגוליםנקטעושובושובבשל
שיבושים ארגוניים; והפיקוח הפנימי כמעט ואינו קיים. הדו"ח מתאר רשות שלא מצליחה ליישם אפילו את
המדדיםשקבעה לעצמה,ושהפערביןמהשתוכנן למהשבוצע–
הולךומעמיק.
הפערים בין היעדים המקוריים של הקמת הרשות לבין הביצוע בפועל אינם תוצאה של טעות רגעית או תקלה
נקודתית –
אלא של תהליך מתמשך של כשל ניהולי, היעדר מדיניות ארוכת טווח, והתנערותממשלתית מהובלה
אפקטיבית שלאחד התחומים הרגישיםביותרבמדינתישראל.
עמוד
1
מתוך 3
בתוך כל זה, הולכת ומתבהרת ההבנה: מדובר לא רק בבעיה תפעולית –
אלא בכשל תשתיתי עמוק, שיש לו
השלכות מרחיקות לכת על ביטחון הציבור, על מוכנות המדינה לאירועי חירום, ועל היכולת לחדש ולבנות מחדש
את המרחב האורבניבישראל.
השוואהביןהמצוי לרצוי.
לפי חוק רשות הכבאות, על הרשות להבטיח כוננות רציפה, אימון שוטף, התאמה פיזית ומקצועית של לוחמיה,
ותגובהמיידיתבאירועיחירום.בפועל,לוחמיהאשאינםמקבליםהכשרהבמגווןתחומיםקריטיים,הרשותאינה
מתרגלתתרחישיםמורכבים,ואינהשותפהמלאהבתכנון עירוני.
משמעות הדבר ברורה: כאשר מתכננים שכונה חדשה או מבצעים פרויקט פינוי-
בינוי בבנייה גבוהה, רשות
הכבאות מתקשה לספק אישורי בטיחות, מעכבת פרויקטים, ולעיתים אף מתנגדת לבנייה –
ללא יכולת מבצעית
חלופיתראויה.
מהכשלהטכני אלההשלכההאזרחית.
כשלים טכניים בתחום הכבאות וההצלה אולי נשמעים לציבור הרחב כעניינים מקצועיים "פנימיים", אך בפועל
מדובר בבעיות בעלות השפעה דרמטית על חיי היומיום של מיליוני אזרחים –
במיוחד בערים צפופות, באזורים
המתחדשים,ובשכונותשבהן המדינהמקדמת פרויקטים של פינוי-
בינויותמ"א 38
.
ההשלכותהאזרחיות של ליקוייהרשות נוגעותבאופןישיר לשלושהממדיםקריטיים:
.1
בטיחות פיזיתשל הדייריםוביטחון חייאדם:
כאשר תחנת כיבוי אינה ממוקמת ברדיוס תגובה מהיר מאזור צפוף –
כמו מרכזי ערים או שכונות חדשות –
המשמעות היא ששריפה או אירוע חירום אחר עשויים להסלים במהירות לפני שמגיעים כוחות הצלה. הדבר
בולטבמיוחדבבנייהלגובה,שבהמורכבותהפעולההיאגבוההיותר,ודורשתידע,ציודוכוחאדםשלאתמיד
זמינים–
בטח לאכשאין הכשרות ייעודיות לכך.
.2
חסםרגולטורישמעכב התחדשות עירונית:
בפועל, יזמים, מהנדסי ערים ואדריכלים נתקלים בדרישות כבאות מחמירות, אשר לעיתים אינן מעוגנות
בתקנות ברורות אלא נובעות משיקול דעת נקודתי או היעדר יכולת מבצעית מצד הרשות. המשמעות:
פרויקטים נתקעים חודשים ואף שנים בשל "התנגדויות בטיחות", ללא פתרון מערכתי, ובעלות כלכלית
הולכתותופחת עלחשבוןהדייריםוהציבורכולו.
.3
פגיעהבאמוןהציבורובמוסדות המדינה:
כאשר רשות הכפופה למשרד ממשלתי אינה מתפקדת, אך ממשיכה לדרוש ולהכתיב דרישות מחמירות
ליזמיםותושבים–
מתעצמתהתחושהבקרבהציבורשמדוברבגוףבירוקרטיש"פועלנגדהאזרחים",במקום
לספק להם הגנה. במקרים רבים, תושבים שממתינים שנים רבות לפרויקט שיביא שיקום סביבתי, ביטחוני
וחברתי–
מגליםכי הגורם המעכבאותם הואדווקא מישאמור להבטיחאתביטחונם.
במילים אחרות –
כשל טכני בהכשרות, בציוד או בכוח אדם אינו בעיה סקטוריאלית של רשות אחת, אלא פגיעה
ישירהבזכותהבסיסית שלאזרחיישראל לביטחון, לדיוראיכותיולחייםבמרחב עירונימתפקד.
כל עוד הרשות פועלת ללא יכולת מקצועית מספקת, וללא תיאום עם רשויות התכנון והביצוע, ההתחדשות
העירוניתבישראלתישארמדיניותתקועה–
עלהניירבלבד.
סיבתיות ישירה–הקשר להתחדשותעירונית.
הקשרביןתפקודרשותהכבאותלביןקידוםהתחדשותעירוניתאיננוקשרעקיףאותיאורטי–
אלאסיבתי,ישיר
וחד-
משמעי. מחדלים במוכנות הרשות מתורגמים בשטח לעיכובים ניכרים, לדרישות בלתי אפשריות, ולנטישת
פרויקטים שנועדו לחלץאזרחיםמשכונותמוזנחותומסוכנות.
כאשרהרשותאינהפרוסהבהתאםלצרכיםשלעריםמתחדשות,איןתחנתכיבויפעילהבקרבתמקום–
ולכןלא
ניתןלאשרפרויקטיםחדשים,אושישלהציבבהםאמצעיבטיחותיקריםומסורבליםשהופכיםאתהביצועלבלתי
כדאי.
כאשראיןללוחמיהאשהכשרהמעשיתללחימהבאשבבנייניםרבי-קומות,הרשותנמנעתמלאשראולסרב
בנייה
מבניםבני יותרמ-
22
קומות–
גםאםתוכנית המתאר הארציתמאשרת זאת.
עמוד
2
מתוך 3
כאשר הרשות אינה שותפה קבועה בוועדות התכנון, הדרישות שהיא מציבה מופיעות באיחור –
לאחר שתוכניות
כבר הופקדו–
וגורמות לחזרה עלשלביםתכנוניים, הארכת לוחותזמניםוהכבדהכלכלית עלכלל המעורבים.
התוצאה הישירה היא שפרויקטים נתקעים, שכונות נשארות מוזנחות, ואלפי משפחות ממשיכות לחיות במבנים
מסוכנים–
לאמשוםשאיןתוכנית,אלאמשוםשאיןמוכנות מבצעיתשתומכתבה.
מסקנות והמלצות
מסקנהעיקרית:
המערכת הנוכחית של רשות הכבאות פועלת בניתוק מתהליכי התכנון הלאומי, תוך הזנחה חמורה של תרחישי
הייחוס שעליהם היא אמורה להיערך. זוהי לא רק בעיה תפעולית –
זו סכנה אסטרטגית לאומית. ההתחדשות
העירוניתאינהיכולה להתקייםבאקליםתכנונישבושירותי החירוםאינםמתפקדים.
המלצות אופרטיביות לפעולה מיידית:
.1
הקמת ועדת תיאום בין משרד השיכון, משרד הפנים, רמ"י, רשות הכבאות והרשויות המקומיות –
לשילוב
מערך הכבאותכבר בשלבי התכנון.
.2
קביעתיעדממשלתי לבנייתתחנתכיבויחדשהבכלרובע עירונישבומקודם פרויקט פינוי-
בינוי.
.3
חקיקתתקנות מחייבות להכשרת לוחמיאש לפעולהבבנייניםרבי-
קומותובמערכותאנרגיה חדשות.
.4
יישוםחובתייצוגקבועשלכבאותוהצלהבוועדות המחוזיותלתכנוןובנייה.
.5
פרסוםדוחשקיפותשנתי עלמוכנותהרשות לאירועיחירוםבאזוריםמתחדשים.
קריאה לסדרציבוריחדש.
הפורוםלהתחדשותעירוניתקוראלחבריהכנסתלפעולללאדיחויליישוםמסקנותמבקרהמדינה.לאניתןלקדם
שינוי אורבני אמיתי –
ללא שירותי הצלה מוכנים, מאומנים ומצוידים. המדינה אינה יכולה להפקיר את שכונות
הדרום, המזרח והפריפריה–
ולצפות שהשוקיפתוראתהכול.
08
מאי2025
דודסונינו–
יו"ר
העתק:
חברי הועדה
לבקרות המדינה,כנסת.
עמוד
3
מתוך 3