החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2025-050793
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ט בטבת התשפ"ה, 29.1.2025 בנושא:,
גביית תמלוגים ושימוש במשאבי טבע - משרד האוצר, דוח שנתי 64א
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - דו"ח מבקר המדינה פורסם בשנת 2013, ונראה כי לא חל שינוי
בתחום. הדו"ח מתח ביקורת קשה על האופן בו מנהלים מוסדות המדינה את משאבי הטבע. הוא
מצביעעלמחדליםחמוריםבפיקוחהמדינהעלחברותענקשמחזיקותבזיכיוןעלמשאביטבעושל
אופן גביית התמלוגים בגינם.
לפי נתוני החשכ"ל - שווי התמלוגים העתידיים ממשאבי טבע,שרובם מנפט, גז ואשלג, עמד על כ-
12 מיליארד ₪ )נכון לשנת 2012( לחברות גז, נפט וכיל. השבוע פורסם כי חברת כיל רותם הכניסה
מיליארדי ש"ח מכריית פוספטים, וטענה שהמשאב נוצל כמעט במלואו. הזיכיון תם בשנת ,2024
ובמשרד האנרגיה העריכו שאין בשדות עתודות נוספות. לאחר מכן החברה מצאה עוד פוספטים
וקיבלה אישור זיכיון לכרות בקול קורא ל- 20 שנה. המדינה נתנה לחברה להרוויח מיליארדי ש"ח
על חשבון משאבי הטבע של הציבור מבלי לקיים מכרז חדש.
לאברורהאםהתמלוגיםשהחברהשילמהלמדינהתואמיםאתהרווחים.מהעמדתרשותהמיסים
בנושא שקיפות מיסוי משאבי טבע? האם נשקלה אפשרות להרחיב את השקיפות שקיימת לגבי ים
המלחגםלמאגריהגז?חוקמיסוירווחיםממשאביטבעאינומכירבהשקעותעבורתשתיותייצוא
כהוצאה. בשנה האחרונה מאגרי הגז השקיעו מעל חצי מיליארד דולר בתשתיות ייצוא, מה
המדיניות של רשות המיסים בנושא? האם משולם מס רווחי יתר על הפוספטים? עד כמה עמוקה
הבדיקה של רשות המיסים למנוע מניפולציות?
אבקש לשמוע ממשרד האוצר: באיזה אופן נגבים תמלוגים מהכנסות בתחום משאבי הטבע, איך
מתבצעים הניכויים, האם יש הסדרה ממשלתית בתחום הפוספטים בדומה למה שיש לגבי ים
המלח, והאם נשקלת אפשרות הסדרה?
המשרד להגנת הסביבה: האם מנגנון הבטוחות שנקבע מול כיל לטובת שיקום מכרות הפוספטים
הוא מספק מבחינת המשרד לנוכח הניסיון שהיה עם החברה הזו בעבר? האם אין בדעת המשרד
לעצור הכול ולהוציא את נושא כריית הפוספטים נוכח גילוי מרבצים חדשים למכרז?
אבקש את התערבות משרד המשפטים לאור קבלת הזיכיון לכרייה באמצעות קול קורא. במעט
משאבי טבע שמדינת ישראל התברכה ראוי שהיא תקבל את הנתח הראוי.
משרדמבקרהמדינה–אהודלנגרמן-מנהלאגף–חלפוכ13-שנהממועדביצועהביקורת.הבדיקה
נעשתה בעיקר על פיקוח המדינה על מתן רישיונות וזיכיונות לניצול משאבי טבע ואופן גביית
התמלוגים בגינם.
ניהול תקבולי המדינה ממשאבי טבע וגבייתם ביעילות ובמהירות הם סוגיה עקרונית ומערכתית
בעלתהשלכותכלכליותמרחיקותלכת.מדוברבמיליארדיש"חשלמדינהחשובלגבותאותםולנהל
אותם באופן תקין ונאות, ולשם כך יש להפעיל כלי בקרה ופיקוח הדוקים.
הביקורת העלתה ליקויים רבים וניכרים במערכי הבקרה והפיקוח של המדינה על התמלוגים
המתקבלים במשרדי הממשלה, ונמצא כי בשל היעדר גבייה של מלוא התמלוגים בגין השימוש
במשאבי הטבע נגרם למדינה נזק כספי גדול מאוד. משרד מבקר המדינה סבור כי על הממשלה
לפעול על מנת להבטיח שכלל האזרחים ודורות העתיד יהנו ממשאבי הטבע המוגבלים שקיימים
במדינת ישראל. לצורך כך יש לבצע בחינה מקיפה של סוגיית התקבולים ממשאבי הטבע, לרבות
1
משאבי טבע שבגינם לא נגבו כלל תמלוגים, בשיתוף כלל המשרדים הנוגעים בדבר, כדי לוודא כי
המשאבים הללו יחולקו באופן הוגן ועל פי עקרונות של צדק חלוקתי.
רשותהמיסים–שלומיפיליפ-מנהלתחוםמפקחארצי–בעקבותועדתששינסקיהוסדרהסוגיית
חלקה של המדינה בהכנסות. הרווחים מתחלקים בין היזם – החברה לבין המדינה. שיעור רווחי
המדינהנמדדבצורהחשבונאית,המכנהזהסךכלהרווחיםוהמונההואסךכלהמיסיםשהמדינה
גובה, והם מתחלקים ל- 3 רכיבים: תמלוגים שגובה משרד האנרגיה, תמלוגים שגובה החשכ"ל
ורשות המסים גובה שני מיסים מהותיים נוספים: מס חברות והיטלי רווחי נפט, גז ומשאבי טבע.
ועדת ששינסקי המליצה על 2 מודלים. ועדה אחת המליצה על מודל תזרימי מיוחד שגובה היטלי
רווחינפטונמדדעלבסיסמזומן.כלההשקעותבפרויקטנכללותהןלענייןחישובשיעורההיטלוהן
לשיעור בסיס המס )המכפלה נותנת את המס של החברה(. ההשקעות השוטפות נחשבות בבסיס
המס.
שיעורההיטלנמדדבהתאםלכמותהחזרתההשקעותע"יהחברה. הואהולךוגדלעדשמגיעלמיצוי
של 50% היות והוא תלוי במס חברות שעומד כיום על כ-, 47% אם יש למעלה מ-. 50% השקעות -
החברה תתחיל לשלם היטלים. לכן ההשקעות משפיעות על שיעור ההיטל ועל בסיס ההיטל.
לאחר ועדת ששינסקי אחת ושתיים הוקמו 2 חוליות מיוחדות לעניין ברשות המיסים. הן מטפלות
במס הכנסה שחל על חברות משאבי הטבע וגם על ההיטלים שחלים על החברות. מבוצעות שומות
וחלקן יוצאות לציבור באמצעות דיווחים של החברה שהיא בורסאית. לעניין הנפט והגז – עפ"י
המלצות הוועדה חלקה של המדינה הוא 62% ויש עמידה ביעד זה פחות או יותר. לעניין משאבי
הטבע המודל פחות עובד היות ומדובר במודל חשבונאי ויש יותר אפשרויות להצגה.
חלקה של המדינה ברווחים ממאגרי הגז השונים - היטל משאבי טבע לא עומד בציפיות והוקמו
ועדות לסוגיה לאורך השנים. בנוסף הוקמה ועדה לקראת זיכיון ים המלח החדש, ואנחנו פועלים
לשפר ולעדכן את המודל כדי שנוכל להגיע בסופו של דבר לשיעורי הGT- שהותוו במסגרת ועדת
ששינסקי השנייה, קרי שיעורים של מעל 50% ועד 55%.
בהתאם למודל ששינסקי הראשון היטל רווחי נפט הוא על בסיס מזומן, ההשקעות מוכרות לפי
בסיס ההיטל ושיעור הנפט. לפי המודל הבסיסי צינורות שנמשכים מישראל למצרים וירדן, לא
אמורים להיות כלולים. אך אם יש רצון לכלול הכנסות מייצוא – יש להכניס גם אותם. החוק אינו
מכירבהכנסהעודפתשישלחברותמהדלתאשלהייצוא.המיסוישלששינסקיהואעדיציאתהנפט
והגז משטח מדינת ישראל, כלומר עד נקודת היציאה החוק ממסד. לא משולם מס רווח היתר על
פוספטים.
בדו"ח הביניים של הוועדה הבין-משרדית בראשותו של סגן החשכ"ל הומלץ על ידי חברי הוועדה
שהזכיין החדש יפרסם את הנתונים הפיננסיים שלו, כולל גביית המסים. אך הצעת חוק ממשלתית
בנושא זיכיון ים המלח צריכה לעבור ב- קריאות.3
משרדהאוצר–תמרפרחי-מנהלתתחוםזיכיוןיםהמלח,חשכ"ל–הפוספטיםהםבאחריותמשרד
האנרגיה. המשרד עוסק בים המלח.
מאזכתיבתהדוחקיימנוהליךבוררותשהתחילב-2014לענייןהתמלוגיםמולכי"ל.הדוחקבעאת
המסגרת שבה מדווחים התמלוגים. נעשית ביקורת תמלוגים באופן שוטף יחד עם הגורמים
הרלוונטיים. אנו בעבודה לקראת הזיכיון העתידי שמסתיים בשנת 2030, ונמצאים בעיצומו של
פרסום תזכיר חוק לציבור.
משרד האנרגיה והתשתיות - חן בר יוסף-מנהל מינהל אוצרות טבע – ייצוא גז היא החלטה
מקצועיתוחיונית,ללאייצוא-ישראלתישארעםהמאגריםהקיימיםשלה.כמותהגזשאנוצורכים
מוגבלת.כלתחנותהכוחבישראלחתמועלהסכמיםארוכיטווח.חייבעודפיתוחולשםכךישצורך
בעוד לקוח.
אין הבדל בין קול קורא למכרז. היה שלב של שאלות, נבדקו המציעים ומי שעמד בקריטריונים -
זכה לחפש. מטרת המשרד היא למצות את משאבי הטבע. אם בשלב החיפוש נמצאה תגלית, יש
זכות לקבל את היכולת להפיק עד 20 שנה. הפוספטים מזינים מפעלים, והפסקת הכרייה משביתה
מפעלים. ראוי לזכור כי מדובר במאות משפחות שחיות בנגב וזה מקור פרנסתן. ולכן חשבנו שלא
נכון שתושבת הרציפות התפקודית של המפעלים.
2
לאחר שנה שהחברה הוכיחה את הרווחיות הכלכלית, ניתנה לה תעודת תגלית והיא זכאית להנות
מהפירות. מדובר בתהליך שקוף ושיטתי והוא נכון למשרד מבחינה גנרית. ניתן לקיים ישיבה
מסווגת שבה יוצגו הנתונים.
התמלוגים היו 2%, ובעקבות דוח המבקר אנו עומדים על 5% תמלוגים. פותחה מערכת למדידת
כמות החומר שנכרה. יש לשפר את מערכת המידע הממוחשבת ואנו זקוקים לשם כך לתקציב.
יש מקומות שידוע שיש בהם נפט וגז, אולם לא מפיקים מהם גרם בשל כדאיות כלכלית. נשארו
כיום פוספטים שהתהליכים עבורם הרבה יותר קשים. בקול קורא רשמנו את כל המידע הגאולוגי
לבחינת הכדאיות הכלכלית.
משרד האוצר – רז פרוגל -אג"ת – מיצוי ההכנסות ממשאבי הטבע של מדינת ישראל הוא ראוי
וחשוב לאוצר המדינה. אנחנו חלק מהצוות שכותב את הזיכיון החדש של ים המלח, ויושבים על
המדוכה בוועדת מדיניות ייצוא הגז של ישראל.
המשרד להגנת הסביבה – רני עמיר-סמנכ"ל משאבי טבע – המשרד הוא רגולטור ואינו עוסק
במיסוי. יש להבחין בין הכנסות לבין דרישות פורמליות. המשרד לא משופה במשאבים, והייתי
מצפה שחלק מהמשאבים שנגבים ע"י המדינה יפונו גם לטובת הגנת הסביבה.
משרד האנרגיה והתשתיות - שמעון כהן-מנהל אגף תמלוגים חשבונאות וכלכלה – מפרסום דוח
מבקרהמדינהבנושאנעשופעולותבנושאהמחצבים.בשיתוףפעולהעםמשרדיממשלהרלוונטיים
הוקמהועדתששינסקישתיים,העלינואתהתמלוגיםמ2%-ל5%-והכנוגםעלמשאביטבעאחרים.
בשנת 2021 הוצאנו צו בתחום המחצבים שמסדיר את החישוב של התמלוגים. הצו חל
רטרואקטיבית מ- 2016, והתמלוגים של המחצבים עלו משמעותית.
לעיתים נעשות פניות לקבלת הבהרות בתחום הנחיות של גז ונפט והן נענות. אולם לגבי ההנחה על
עלות הפוספטים – לא נעשו הבהרות וההתבססות היתה על דוחות של כיל. לכיל יש פוספטים
בעולם, והנתון של ההכנסות שמופיע בדוח המאוחד של ICL הוא מתוך הכנסות פוספטים בסין
ואינו רלוונטי לישראל. לרותם אמפרט יש את חטיבת הסלע.
הפקת משאב טבע היא סוג של הכנסה מסוימת, הופכים אותו לפוספט מעושר ולאחר מכן למוצרי
המשך שמהם יש רווחיות.
מחיר הפוספט עלה בצורה משמעותית ב- 3 שנים לא רצופות מסיבות שונות: עליית מחירים,
מלחמותועוד.במשךשניםרבותמחירהפוספטהיה60-140דולר.החברהעדייןמשלמתתמלוגים,
אבל היא מפסידה כסף במשך שנים רבות. רשות המסים גובה את הכסף בהתאם לרווחי החברה.
אם היא אינה מגיעה ל תשואה על נכסים, היא לא משלמת.14%-
אנחנומתחיליםלגבותסכומיםמאודגדוליםבשנהבתחומיהגזוהנפט)כמעט5מיליארד₪(,והצפי
לעודארבעשניםהוא מיליארדש"חבשנה.מדוברבסכומיםגדוליםשיסייעולהכנסותהמדינה.10
המשרדמפרסםפעמייםבשנהדו"חעםגרפיםונתוניםעלכלההכנסותמתמלוגיגז,נפטומחצבים.
לשם כך המשרד מעסיק משרד רואי חשבון שמסייע למשרד ובודק את הנתונים לעומקם. על סמך
הנתוניםישלנולעיתיםמידע,תגליותאותכנוניםואנומעדכניםאתרשותהמסיםעלכךהיותוזה
משפיע גם עליה. פעמים רבות חייבנו את החברות בתוספת תמלוגים משמעותית בשווי עשרות
מיליוני שקלים.
פורסמוהנחיותהמסדירותאתהנושאשלתמלוגעלפיהבארבצורהמאודמפורטת,ועלפיהןאנחנו
עובדים. ההנחיות האלו תרמו להגדלת הכנסות מתמלוגים למדינה - תוספת של אחוז ששוויו הוא
כמעט 50 מיליון דולר בשנה משנת 2013 30 שנה קדימה.
לובי 99 – אריאל פז סוויצקי-מנהל מחקר - הובטח לציבור בוועדת ששינסקי אחת ובוועדת
ששינסקי שתיים – חלק של המדינה. בששינסקי אחת דובר על 52% עד 62%, בששינסקי שתיים
דובר על 46% עד , ואנחנו רחוקים מהנתון הזה.54%
לפנימס'חודשיםהצוותהממשלתיהודהשהחלקשלהמדינהברווחייםהמלחהוא33%עד.35%
ההערכהשלנוהיאשבמאגרתמרחלקהמדינהעומדעלכ-40%.ישבעולםמודעותמוגברתשתחום
מיסוי משאבי טבע ראוי לשקיפות מוגברת, הוא שייך לציבור, ולכן הציבור צריך לדעת כמה הוא
מקבל מהרווחים. ישראל לא חברה בארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים ולא מחילה את השקיפות
הזו.
3
בעניין הפוספטים אנו חושבים שסכום התמלוגים רחוק מ- 5% ונשמח לשקיפות. כל מי שקיבל
זיכיוןלכרותמשאביםבישראל,יפרסםמההיוהכנסותיוכדישנוכללדעתכמהתמלוגיםנגבולמול
הכנסות.
לפניכמהשניםהתקייםדיוןבכנסתבנושאיםהמלח.נציגתרשותהמסיםדיווחהעלחילוקידעות
עמוקים בינה לבין כימיקלים לישראל בנושא של חישוב היטל רווחי היתר. נציגת כיל התייחסה
ואמרהשאינהרוצהלגרוראתהמדינהלעשורשלהליכיםמשפטיים.לצערנו,ראינובהליךהבוררות
שמדובר באיום די קרדבילי כשהחשב הכללי רצה לעמוד על הרגליים האחוריות ולדרוש את
התמלוגים. כיל גררה אותו בעשור של הליכים בבתי משפט והנושא הזה נסגר בפשרה מאחורי
דלתייםסגורות.ההנחההיאשמאותמיליונישקליםהיואמוריםלהגיעלציבורונשארובכיסהשל
כיל. לגבי מאגרי הגז לא פורסמו הפרטים של הפשרה.-
תשתיות יצוא - החוק מגדיר שתשתיות שמיועדות לייצוא, גם מבחינת המיקום הפיזי שלהן וגם
מבחינתהתכליתשלהן,לאמוכרותלהיטלרווחיהיתר.ההבנההיאשהדברהזהאכןאושרבמתווה
הגז תוך הסתייגות והנחיה שרשות המסים תסדיר את הנושא בהקדם ולדעתנו זה לא קרה.
בעיית היסוד היא שקיפות - ההתנהלות בין התאגידים לבין הרגולטורים מאחורי דלתיים סגורות.
היעדר השקיפות מעוות את התמריצים ונותן יתרון לתאגידים הגדולים. חייבים להחיל את
השקיפות המוגברת כדי שהציבור ידע שהוא מקבל את חלקו. אגף תמלוגים במשרד האנרגיה פועל
בשקיפות ואנחנו מעריכים את זה מאוד.
משרד המשפטים – עו"ד טל וינברג-רפרנטית אנרגיה - יש עתירה תלויה ועומדת בנושא, והדברים
יבחנו ע"י המשרד.
משרד האוצר - תומר דובורוסקי - מנהל פרויקט ים מלח, חשכ"ל – גיבשנו את המלצותינו בדו"ח
ציבורי שיצא להערות ציבור, ועשינו הליך שימוע. כעת אנחנו בהליך התעניינות בינלאומי ונמצאים
לקראת חקיקה שתפורסם להערות הציבור, היות וחוק הזיכיון הקודם הוא מ1961- ואינו רלוונטי
יותר.יששיתוףפעולהפורהביןכלמשרדיהממשלהבהיבטהזה,ואנורואיםזאתגםעלהפוספט.
משרד האוצר – עו"ד איתי כהן-לשכה משפטית – התזכיר להערות הציבור יפורסם בקרוב.
איגוד הגז הטבעי - אמיר פוסטר-מנכ"ל – עבודת ועדת ששינסקי אחת קשורה לחברות הגז. עד
היום 50% מההכנסות הכוללות של המדינה הגיעו מתמלוגים. הכנסות המדינה מגז טבעי בשנת
2023 היו בסך 25 מיליארד ₪ וכיום הן עברו את ה-, 30 מיליארד ₪. יש 3 שכבות של מיסוי, והצפי
לעשור הקרוב הוא הכנסות בסך 85 מיליארד ₪ נוספים. כלומר קצב ההכנסות עתיד לעלות באופן
דרמטי. תחום הגז הטבעי הולך לספק למדינה הרבה יותר כסף. בשנת 2032 אנו עתידים להגיע ל-
1.5 מיליארד ₪. תשתיות הפקה משמעותן ביטחון אנרגטי למדינה. המדינה צריכה עוד יכולת
להפקת גז טבעי כדי לשפר את רמת הביטחון האנרגטי.
מדבר קיימא )התארגנות פעילי סבבה( - גיל סופר-פעיל – הנושאים הסביבתיים כרוכים בנושאים
כלכליים. בהארכת הזיכיון בסוף שנת 2021 המשרד להגנת הסביבה קיבל ערבויות בסך 60 מיליון
₪ והן התגלגלו מבלי שנעשתה עבודה על ההשפעות לסביבה בנוגע לזיכיון ל-, 20 שנה. יש מאות
מיליוני טונות של חומר מסוכן שנערם ואיש אינו יודע מה לעשות איתו, זיהומי מים ומעיינות
שנחרבים באזור הדרום. גודל הנזק עובר מתחת לרדאר.
בתהליך החיפוש של משרד האנרגיה היה מציע אחד בלבד, והמשמעות היא שלא נמצאו פוספטים
והעבודה עליהם באיכות נמוכה. התיקון השלישי לפקודת המכרות משנת 2023 מנוסח בצורה דו-
משמעית. לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל מקבלת על סלע פוספט תמלוג נמוך מחצץ. מילוני
טונות נכרתים מדי שנה, והמספרים אינם מסתדרים מבחינת רווחים. חברת רותם כיל משלמת
קנסות של מיליוני שקלים על עברותיה הסביבתיות.
התנועה לאיכות השלטון – אבירם רוזן-רכז האגף הכלכלי - בדוח מבקר המדינה נכתב שיש צורך
לפרט יותר את המונח "על פי הבאר", לפיו ייגבו התמלוגים בסעיף 32)א( לחוק הנפט, היות והוא
עמום. הניסוח מאפשר ליברליות יחסית רחבה להכרה בהוצאות. משרד האנרגיה הוציא הנחיות
מסודרות ב- 2020, הכוללת הוצאות שראוי להכירן והוצאות שלא ראוי להכיר בהן, אך גם בתוכן
קיימים סעיפים שהם מעורפלים. נראה שהדרך להתגבר על הערפול הזה היא באמצעות הקביעה
הפרטנית של הממונה לגבי ההוצאות המוכרות לבעל חזקה ספציפי )סעיף 3)ג((. בנוסף בסעיף 9
להנחיותנכתבשתתבצעביקורתע"יאגףהתמלוגים,חשבונאותוכלכלהבמינהלאוצרותהטבע.על
בעלי החזקות לשתף את המידע באופן מלא עם המבקרים.
4
אבקש לשאול 2 שאלות: האם מתבצע בפועל הליך הקביעה הפרטני של ההוצאות המוכרות ע"י
הממונה? והאם התבצעה ביקורת ע"י המינהל לאחרונה, ומה היו מסקנותיה העיקריות?
רשות הטבע והגנים – אסף צוער-מנהל אגף סביבה - סביבה, חברה וכלכלה הם בקשר שלא ניתן
לפרוםאותו.אחדמהקשייםהואשעיקרהידעלגביאיכותוכמותהפוספטאינונמצאבידהמדינה,
אלא בחברות והן בוחרות כמה ומתי להעביר את המידע.
רשות מקרקעי ישראל – ישי לוי-ראש תחום מחצבות – אנו עוסקים בתחום חומרי חציבה. בשנים
האחרונותשיננואתהדבריםבעקבותדוחהמבקרועברנולשיטתהמכרזים,שיטתגבייתהתמלוגים
עודכנה. אין יותר נושא של מחירונים, הכל נמצא במערכת ומעודכן. אין מכרז בתחום הכריה
והחציבה בתחום החצץ ללא התייעצות עם רשות התחרות.
תחוםשיקוםהמחצבותמנוהלע"יהקרןלשיקוםמחצבות.במסגרתתהליכיהגביהאנוגוביםסכום
מסוים על כל טון שיוצא מהמחצבה, והוא נכנס לקרן. יש נושאים נוספים שאנו מקדמים כדי
להעמיק אותם ברשות.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
.1
הוועדה שמעה מרשות המסים כי חלקה של המדינה ממשאבי הטבע לא עומד בציפיות,
.2
ולכןהוועדהמבקשתאתהתייחסותהשלהיועמ"שיתלממשלה לשאלה-מהניתןלעשות
לאחר מתן הזיכיון לחברה.
הוועדה מבקשת מחשכ"ל, אג"ת, רשות המיסים ומשרד האנרגיה להתכנס יחד כדי לדון
.3
בנושא: מיצוי רווחים ותמלוגים של פוספטים ע"י המדינה ורווחי יתר, ולדווח לוועדה
באמצעות חשכ"ל על המסקנות בעוד חודשיים.
הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לערוך דוח השלמה שיתייחס לפוספטים.
.4
הוועדה מבקשת מרשות המיסים לבחון את נושא מיצוי רווחים במסגרת ועדת ששינסקי
.5
שתיים.
הוועדה התרשמה שהמשרד להגנת הסביבה אינו פועל מספיק בנושא, ולכן הוועדה דורשת
.6
שהמשרד יהיה מעורה יותר בעניין וידווח בישיבת המעקב על תכניותיו.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד 3 חודשים.
.7
5