חומר רקע
בס"ד
12
מאי 2025
י"ד אייר תשפ"ה
לכבוד
חה"כישראל אייכלר יו",
ר
ועדת
העבודה והרווחה
שלום רב,
הנדון: נייר עמדה 'ארגון העו"ס הלאומי'
הפרטה בשירותים החברתיים בישראל -
בחינה ערכית, מקצועית ואתית
רקע והקשר מערכתי
מערכת השירותים החברתיים בישראל ניצבת בעשור האחרון בפני אתגרים הולכים ומתרחבים, ובמרכזם
עומסגוברעלהמחלקותלשירותיםחברתיים,מחסורבכוחאדםמקצועי,שחיקהבקרבעובדיםסוציאליים,
ותשתיות שאינן תמיד עומדות בקצב השינויים הדמוגרפיים והחברתיים. על רקע זה, הולכת ומתחזקת
המגמה של הפרטה –
או ליתר דיוק, מיקור חוץ –
של חלק מהשירותים החברתיים, בין אם דרך עמותות,
חברותעסקיות או מודלים מעורבים.
מהלך זה, שנשען לעיתים על שיקולים כלכליים, אך גם ניהוליים ומבניים, מעורר שיח ציבורי וערכי חשוב
בשאלתהאיזוןבין השירות הציבורילביןמעורבותשלגורמיםחיצונייםבזירההחברתית.תהליךההפרטה
מביא עמו הבטחות של חדשנות, גמישות תפקודית וייעול, אך גם אתגרים ניכרים של פיקוח, אחריות
ציבורית, אתיקה מקצועיתושוויוןבגישהלשירותים.
על פי דו"ח מרכז טאוב (Center Taub
,
2016
), שיעור מיקור החוץ של שירותים חברתיים בישראל עלה מ־
70%
בשנת 2000
לכ־80%
בשנת 2015
, דבר המעיד על מגמה מובהקת ומתמשכת. עם זאת, המחקר מדגיש
כי התחרות בין הספקים מוגבלת, וכי ריכוזיות היתר בשוק עשויה לפגוע באיכות השירות וביעילותו
(
Benchetrit, Gal, & Shlomi
,
2016
. )
במסגרת ניסיונות להתמודד עם מצוקת כוח האדם והעומסים במחלקות לשירותים חברתיים, נבחנים גם
מודלים חדשים המבוססים על שילוב עובדים סוציאליים מהמגזר הפרטי למתן מענה בתחומים ממוקדים.
גיוסם יתבצע בשיתוף עם מנהלי המחלקות, שיזהו אילו שירותים מצריכים תגבור ייעודי – למשל בטיפול
בילדים בסיכון או בקשישים בודדים –
תוך שמירהעל איכות השירות ורציפותהטיפול.
בד בבד, נבחנת האפשרות לאפשר לעובדים סוציאליים מתוך המערכת הציבורית להעניק שירותי רווחה
וטיפולמחוץ לשעות עבודתם הרשמיות, תוך שימוש מוסדר במרחבי המחלקה.יוזמה זו דורשת התמודדות
עם סוגיות אתיות כמו ניגוד עניינים, גבולות מקצועיים ושמירה על סודיות, ולכן מחייבת
פיתוח קוד אתי
מחייב ומנגנוני פיקוח ברורים.
יתרונותהמהלך:הזדמנויות ויכולות
מגמת ההפרטה, כשהיא מיושמת בזהירות ותוך פיקוח הדוק, עשויה להוות הזדמנות משמעותית לחיזוק
מערכת השירותים החברתיים. שילוב גורמים חוץ ־
ממשלתיים עשוי לאפשר גמישות תפעולית, זמינות
מהירה יותר של כוח אדם מקצועי, התמחות ייעודית באוכלוסיות שונות, והכנסת טכנולוגיות או שיטות
הממוסדת.
הציבורית
במסגרת
להתבסס
שמתקשות
חדשניות
טיפול
בנוסף, המודלים המוצעים יוצרים פתח להרחבת מגוון השירותים, בפרט בתחומים בהם ניכרת מצוקה
מערכתית מתמשכת. שילובם של גופים פרטיים לביצוע משימות מוגדרות יכול לאפשר תגבור נקודתי
באזורים או אוכלוסיות שבהם השירות הציבורימתקשה לתת מענה עקבי, ובכך לקדם מענה מותאם ונגיש
יותר גם בפריפריה הגאוגרפיתוהחברתית.
לצדההיבטהתפעולי,קיימיםגםיתרונותהנוגעיםלרווחתהעובדיםהסוציאלייםעצמם.מחקריםמצביעים
עלכךשעובדיםסוציאלייםבישראלחוויםרמותגבוהותשלשחיקה,עומסרגשיותנאישכרשאינםתואמים
את מורכבות עבודתם (Levin & Slonim-Nevo
,
2020
). יצירת מסלולים מגוונים לעיסוק מקצועי, לרבות
אפשרות לעבודה במשולב גם במגזר הפרטי או מול גופים חיצוניים, עשויה לשפר את תחושת השליטה של
העובדעלמסלולוהמקצועי,לתרוםלשביעותרצוןגבוההיותרואףלהפחיתשחיקהבטווחהארוך.אפשרות
זו, כאשר היא מעוגנת באת
יקה מקצועית ובהסדרה מבנית, יכולה לאפשר לעובדים להרחיב את תחומי
עיסוקם תוך שמירהעל תפקודםהמרכזי במחלקה הציבורית.
חסרונות ואתגרים עקרוניים
חרף היתרונות המובנים במהלך, ארגון העו"ס הלאומי מצביע על החשש מפני שורה של אתגרים מוסריים,
מקצועיים ותפעוליים שעלולים להתעורר בעקבות הרחבת מגמת ההפרטה והמעבר לעבודה בשתי זירות
ציבורית ופרטית.)(
ראשית ישלהיזהר מפגיעה ברציפותהטיפול.עבודתהעובדהסוציאלי מבוססתעל קשראישי, ארוך טווח,,
המושתת על אמון, יציבות והיכרות עמוקה עם עולמו של הפונה. כאשר השירותים ניתנים על ידי עובדים
מתחלפים או גופים בעלי מחויבות חלקית למרחב הקהילתי, עלולה להיווצר שבר בטיפול. ניסיון שנעשה
בבריטניהמראהכיאףשהופעלומסגרותחיצוניותלשירותיילדים,לאנרשמההצלחהבשימורקשרטיפולי
משמעותי אובחיסכון כלכלי (Manthorpe &Ixer, Baginsky,
,
2020
.)
שנית, קיימת סכנה לפגיעה בעקרון השוויון ובאחריות הציבורית. כאשר שירותים ניתנים על ידי גופים
פרטיים שפועלים לפי שיקולי יעילות או רווח, קיים חשש להיווצרות אפליה עקיפה –
לדוגמה, העדפה של
לקוחות"קליםלטיפול" או הימנעות ממקרים מורכבים, מתוך שיקולים כלכלייםולא טיפוליים.
שלישית, הרחבת אפשרות לעבודה פרטית יוצרת אתגר אתי משמעותי. במצבים בהם אותו עובד סוציאלי
פועל הן בשירות הציבורי והן במסגרת פרטית, עלול להיווצר ניגוד עניינים, טשטוש גבולות תפקיד, ואף
פגיעה באמון הציבור. הקוד האתי של הפדרציה הבינלאומית של העובדים הסוציאליים (IFSW
,
2018
)
מדגישאתהחובהלהפרדהברורהביןתפקידים,שמירהעלסודיותומניעתמצביםשלהטיהבשיקולהדעת
המקצועי.
רביעית ישלהישמרמהשפעהשליליתעלזהותםהמקצועיתשלהעובדיםהסוציאלייםבמערכתהציבורית.,
תחושת שליחות, שייכות למערכת וערכים של שירות חברתי –
כולם עשויים להיפגע כאשר המוקד עובר
מדגש ציבורי לערכים של תחרות, תמרוץ אישי או ניהול על פי יעדים. עובדים שיחושו כי משימות הליבה
מועברות החוצהעשויים לאבד מוטיבציהולחוותירידה בתחושתהערךהעצמיוהמשמעות בעבודתם.
חמישית, קיים חששלפגיעה ביציבות ובביטחוןהתעסוקתי שלעובדים סוציאלייםהמועסקים דרך גורמים
חיצוניים,בפרטכאשרההעסקהנעשיתללאפיקוחרגולטוריהדוק.כךלמשל,כאשרתמחורהמכרזמתייחס
באופן כללי לשירות כולו או לרכיב כוח האדם בלבד – ולא לשקלול רמות הוותק או הצרכים התעסוקתיים
של העובדים –
קיים תמריץ לספקים להעדיף העסקת עובדים ללא ניסיון משמעותי, על מנת להפחית
בעלויות. מעבר לכך, תקופות של חילופי ספקים בעקבות מכרזים חוזרים עשויות להותיר עובדים פגיעים –
בהם נשים בתקופת לידה או הורות, עובדים הנמצאים לקראת פרישה, או כאלה המתמודדים עם משבר
אישי –
מחוץ למסגרת ההעסקה, ללא רשת ביטחון או הגנה. מצב זה שונה בתכלית מההעסקה במסגרת
השירות הציבורי, שםנהנים העובדים מהסדריםסוציאליים מבוססיםוממנגנוני
הגנה
מוסדרים.
עמדת הארגון בעו"ס הלאומי: תמיכהזהירה וביקורתית
ארגוןהעו"סהלאומירואהחשיבותרבהבבחינהרציניתומקצועיתשלכליוזמההמבקשתלשפראתמערך
השירותיםהחברתייםבישראל.ככלשמדוברבמהלכיםשמטרתםחיזוקהשירותהציבורי,הגברתזמינותם
של מענים טיפוליים, והטבת תנאי ההעסקה של העובדים הסוציאליים –
הארגון יבחן אותם ברוח חיובית
ושותפה. במיוחד יתמוך הארגון ביוזמות שיוכלו להקל על עומסי העבודה, להרחיב את אפשרויות
ההתמקצעות,ולחזק את תחושתהערך, האוטונומיה וההשפעה של העובדים בשטח.
עם זאת, הארגון מדגיש כי מהלכי הפרטה, מיקור חוץ או יצירת מסלולים מעורבים (ציבוריים-
פרטיים,)
אינם יכולים להתבצע אלא תוך הקפדה על תנאים הכרחיים וברורים: רגולציה מדינתית תקפה, מנגנוני
פיקוחבלתיתלויים,מערכתאתיתנוקשהומוסדרת,
והגנהמלאהעלזכויותהעובדים,ביטחונםהתעסוקתי
והתפתחותםהמקצועית.
כלתהליךכזהמחייבגםגיבושקריטריוניםשלאיכות,בקרהוהמשכיותטיפולית,
באופן שיבטיח שהמודלים החדשים אינםפוגעים ברקמה הרגישה שליחסי מטפל–
מטופל.
האחריות הציבורית אינה ניתנת להעברה. ארגון העובדים הסוציאליים הלאומי מסתייג באופן נחרץ מכל
צורת הפעלה שבה טובת הפונים עלולה להיפגע כתוצאה משיקולים כלכליים טהורים. במיוחד יש להיזהר
מהפיכת האוכלוסיות המוחלשות –
אלה שפונות למחלקות לשירותים חברתיים בעת מצוקה –
לשדה
ניסויים עבור מודלים ארגוניים שמטרתם העיקרית חיסכון תקציבי. עקרון יסוד שמנחה את עמדת הארגון
הואכי שירותירווחהאינם"ספקישירות"גרידא,אלא שליחיםשלמדינתרווחהערכית,מחויבתוצודקת.
לכן, הארגון מביע נכונות מלאה להשתתפות פעילה, אחראית וביקורתית בכל שלב של תכנון וניסוח
מדיניות עתידית. הצלחת המהלך תלויה בשיתוף מלא ובקול מקצועי עצמאי של העובדים עצמם –
לא רק
כמשתתפים במערך,אלא כמי שמוביליםאת השיח המקצועי והערכי.
על החתום
חברי הוועד המייסד
ארגון העו"ס הלאומי
הסתדרותלאומית
העתקים:
מריע
קב מרגי, שרהרוו
חהוהביטחון החברתי
מר ינון אהרוני,
מנכ"ל
שרהרוו
חהוהביטחון החברתי
חבריהוועדה
מקורות
Baginsky, M., Ixer, G.,& Manthorpe, J. (2020). Practiceframeworks in children’s
services in England: Anattempt tosteersocial work back on course?Practice, 33(1), 1–
https://doi.org/10.1080/09503153.2019.1709634
17.
Benchetrit, S., Gal, J., & Shlomi, Y. (2016). TheOutsourcing ofWelfareServices: Trends and
https://www.taubcenter.org.il
.
TaubCenterforSocialPolicyStudiesinIsrael
Changes.
IFSW. (2018).GlobalSocialWorkStatementofEthicalPrinciples. International Federation of
principles/
-
ethical
-
of
-
statement
-
work
-
social
-
https://www.ifsw.org/global
Social Workers.
Madhala-Brik, S., & Gal, J. (2016). The outsourcing ofwelfareservices: Trends and changes.
InA. Weiss (Ed.),StateoftheNationReport:Society,EconomyandPolicyinIsrael2016(pp.
353–387). Taub Centerfor Social Policy Studies in Israel.
-
and
-
trends
-
services
-
welfare
-
of
-
outsourcing
-
https://www.taubcenter.org.il/en/research/the
hanges/
c
Slonim-Nevo, V., & Levin, L. (2020). Social workersin Israel: Daily stressors, workbenefits,
https://doi.org/10.1093/sw/swz049
73.
–
, 65(1), 65
SocialWork
being.
-
burnout and well