חומר רקע

הסדרת הפעילות במרחב השהייה של כרישים במוצא המים החמים, חדרה, למען שמירת הטבע ובטיחות האדם עמדת החברה להגנת הטבע יוני 2021 התקבצות כרישים בחדרה. צילום: עידו מאירוביץ. כתיבה: עתרת שבתאי, ארז יר וחם, הדס גן-פרקל, אלון רוטשילד. החברה להגנת הטבע: ע"ר ,הארגון הסביבתי הגדול והוותיק בישראל ,עמית בישראל של הארגונים הבין- לאומיים IUCN וInternational- .Birdlife החברה להגנת הטבע פועלת בכלים חינוכיים, תכנוניים, ציבוריים, מחקריים ומשפטיים לשמירה על המגוון הביולוגי של ישראל ועל נגישותו לציבור. החצי הכחול: פרויקט הים התיכון של החברה להגנת הטבע. הפרויקט מקדם שמורות ימיות בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, הטמעת שיקולים אקולוגיים בתכנון הימי, קידום חקיקה סביבתית למים הכלכליים וממשק דיג בר קיימא. הפרויקט מפעיל את מוקד watch sea לדיווח על מפגעים סביבתיים בים באמצעות יישומון )אפליקציה(. www.mafish.org.il * תודתנו על ההערות המועילות שהתקבלו על טיוטת המסמך מהאנשים הבאים: עדי ברש, יערה גרוסמארק, עמותת "כרישים בישראל". תקציר מנהלים כטורפי ם גדולים, כרישים מהווים חלק חשוב ביותר במערכות אקולוגיות ימיות. אולם, רוב מיני הכרישים הגדולים נמצאים כיום בסכנת הכחדה כתוצאה מפעילות אדם לא מבוקרת בים ובעיקר כתוצאה מדיג מכוון או בלתי מכוון שלהם. בשנים האחרונות, מתרחשת מדי חורף תופעה ייחודית ביותר של התקבצות כרישים סביב מוצא מי הקירור של תחנות הכח החופיות בים התיכון הישראלי , ובעיקר בחדרה. כרישים, כמו שאר דגי הסחוס, מוכרזים בישראל כערך טבע מוגן ולכן אינם סובלים מדיג מכוון שלהם. יחד עם זאת, באזור התקבצויות הכרישים מתקיימת פעילות דיג יומ יומית שמסכנת אותם כמו גם פעילות דיג בלתי חוקית באזורים אחרים של החוף. התקבצויות הכרישים המתרחשות בסמוך לחוף מעוררות עניין ציבורי רב ומושכות אליהן קהל צופים רב. תופעה זו היא הזדמנות לקדם מודעות ציבורית לסכנות העומדות בפני אוכלוסיות הכרישים בעולם, לקדם הגנה עליהם ולהמריץ כלכלה בת קיימה המבוססת על תיירות אקולוגית ועל ערכי שמירת טבע ימית. המעוניינים לצפות בכרישים, מגיעים מהחוף, בצלילה ושנירקול, על גבי סאפים, קיאקים וכלי שיט ממונעים, באופן בלתי מוסדר. אמנם בבסיסה תיירות זו שואפת לשמירה והגנה על כרישים, אך יש לה השפעות שליליות פוטנציאליות על אוכלוסיות הכרישים המוכרות זמן רב במחקר. ידוע כי נוכחות אנושית בקרבה מיידית לכרישים, נתפסת על ידי הכרישים כאיום ועלולה לגרום לשינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים, שמובילים לירידה בכשירות הפרט ובמקרים קיצוניים אף להשפיע על האוכלוסייה כולה. לדוגמה, מחקרים הראו שינויי התנהגות וסימנים פיזיולוגים לעקה (כמו קצב נשימה מואץ) בכרישים אליהם התקרבו צוללים למרחק הקטן מ- 6 מטרים. מחקרים אחרים הראו את ההשפעה על האוכלוסי יה, כמו למשל בסיציליה שם נרשמה ירידה של 80% בנו כחות הכרישים כתגובה לריבוי צוללים באתר ההתקבצות שלהם. המצב שהתפתח סביב התקבצויות הכרישים במוצא המים החמים, בו פעילות לא מוסדרת של דיג, שיט מנועי, צלילה ושנירקול בכפיפה אחת, מהווה לא רק סיכון לכרישים, אלא גם סיכון בטיחותי בין המשתמשים השונים במיוחד,. פעילות דיג ושיט מנועי מהווה סכנה משמעותית לרוחצים, צוללים ומשנרקלים כאשר פעולות אלו נעשות באותו המרחב. לכך יש להוסיף את הסיכון הפוטנציאלי כתוצאה מהחיכוך הקרוב עם טורף ימי גדול. משום כך עולה צורך להסדיר את השימוש האנושי במרחב רגיש זה, על מנת להגן על הכרישים מחד, ולמנוע קונפליקט בטיחותי לאדם מאידך. כערכי טבע מוגנים, מוטלת על המדינה החובה להגן על הכרישים ולהבטיח את שלומם באתרי ההתקבצות. לפיכך, יש צורך למנוע לחלוטין פעילות דיג המסכנת אותם (מהחוף ובים), בעונה בה הכרישים נוכחים באתר. פעילות הצפייה בכרישים חייבת להיות מנוהלת, הן כדי למזער השפעות שליל יות שלה על הכרישים, והן כדי לקיימה באופן שאינו מסכן את האדם. מסמך זה סוקר את הסיכונים הן לכרישים והן לבני האדם כתוצאה מהפעילות הגוברת של צפייה בכרישים במים וכתוצאה מפעילות דיג וכלי שיט במקום. בהמשך, המסמך בוחן חלופות ניהול לשמירה על הכרישים באתרי ההתקבצות, תוך מתן אפשרות צפייה בטוחה לאדם בתופעת טבע מרתקת זו. 2 עקרונות היסוד של פתרון ניהולי לשטח הם סגירה עונתית של אזור התקבצויות הכרישים לדיג באופן גורף (מהים ומהיבשה), הגבלת גישת כלי שיט ממונעים לאזור בו נמצאים צוללים, והגדרת אזור צפייה בטוח המאפשר תנועה חופשית של הכרישים ומרחק בטיחות לבני האדם מהם. אכיפה יעילה, מהיבשה ומהים, גם היא תנאי יסוד להצלחת הניהול: א. התקבצות הכרישים במוצא המים החמים היא תופעה ייחודית, אשר כפי הנראה קשורה ליתרונות פיזיולוגיים עבור הכרישים השוהים בה. ב. התופעה היא עונתית, למשך מספר חודשים בחורף עד חצי שנה, ולכן גם ההסדר הניהולי עבורה צריך להיות עונתי, כשבשאר חודשי השנה, כשהכרישים לא נמצאים באתר – אין צורך בהסדרה מיוחדת למעט סילוק ציוד דיג שננטש באזור ועלול לסכן את הכרישים בעונה הבאה. ג. כרישים הם ערכי טבע מוגנים בישראל, ומכאן אסורה על פי חוק כל הפרעה להם, להתפתחותם, לרבייתם ולמהלך חייהם הטבעי. ד. מכאן, שנקודת המוצא הראשונה להסדרת הפעילות היא מניעה של סיכון לבריאותם של הכרישים במקום. המצב בו באתר התקבצות כרישים מבוצע דיג יומיומי הן בחכות מהחוף, והן ברשתות דיג מסחריות, הוא מצב לא חוקי ובלתי נסבל. בהינתן כך, יש להטיל איסור על דיג ועל שיט מנועי לא מבוקר באתר. לאיסור כזה יש כמובן גם תועלות משמעותיות לשמירה על בטיחות בני אדם השוחים, משנרקלים וצוללים במים, ככל שאלה יותרו באתר בהתאם לסעיפים הבאים. ה. היבט נוסף שיש לנהל אותו על מנת למזער את הסיכון וההפרעה לכרישים, הוא פעילות הצפייה במים. בהיבט זה, ברור שיש לכל הפחות לבצע ניהול מבוקר, עם כלי פיקוח ואכיפה לצידו, של כמות הצופים באתר ברגע נתון, על בסיס כושר נשיאה שיקבע משיקולים אקולוגיים, הקפדה על כללי התנהגות מחייבים (מרחק, מניעת נגיעה, איסור האכלה וכד'), מניעת כניסה במועדים בעייתיים (לדוגמה שעות הלילה והדמדומים שהן בעלות פוטנציאל סיכון מוגבר לקונפליקט, וכדומה.) על בסיס הנחות מוצא אלה, ניתן לשרטט קווים לדמותו של ההסדר הנדרש לניהול הקונפליקט: א. עונתי – ההסדר נדרש במקום רק למשך חודשי השהייה של הכרישים באתר ים, קרי בחודשי החורף ( נובמבר - אפריל בחדרה ומרץ- אפריל באשדוד, נכון להיום). ב. מבוסס אקולוגיה ומדע, על מנת לקבוע כללי התנהגות, כושר נשיאה וכדומה המבוססים על מאפיינים התנהגותיים ופיזיולוגיים של אוכלוסיית הכרישים במקום. ג. בעל מקור סמכות חוקית להטיל את כללי ההתנהגות הנדרשים: הן איסור דיג, הן איסור שיט מנועי ללא בקרה, והן כללי התנהגות ופעילות מבוקרת לצפייה. ד. נשען על יכולות פיקוח ואכיפה אפקטיביות (פקחים, אמצעים, מוטיבציה ויכולת למיצוי תיק אכיפה.) המצב הרגולט ורי הקיים, במסגרתו המקום מוגדר "חוף אסור לרחצה", אינו מספק מענה מכיוון שגם אם יאכף ביעילות, עדיין תמשיך במקום פעילות דיג (מהחוף ומהים), שיט מנועי, צלילה ואף שיט בסאפ ובקייאק. חלופת הניהול המיטבית שזוהתה היא אכרזה עונתית על האתר כ"ערך טבע מוגן" ע"י השר/ה להגנת הסביבה, וניהול הממשק בשטח (איסור דיג, ממשק מבקרים) על ידי רשות הטבע והגנים בעונה הרלוונטית בלבד. בנוסף, היבטים פרטניים שיש להטמיע בכל הסדר לניהול האתר, כוללים: 3 1 . הגדרת אזורי צפייה המבטיחים תנועה חופשית של הכרישים במרחב. 2 . הגדרת שעות צפייה בצלילה ושנרקול המוגבלות לשעות הבוקר המאוחרות וצהרי היום. 3 . איסור גורף על דיג, הן מהחוף והן בים, באזור בחודשי התקבצות הכרישים. 4 . איסור האכלה (גם מהחוף.) 5 . הגדרת שעות צפייה בכרישים באמצעות כלי שיט מנועיים אשר לא חופפות את שעות הצפייה בשנרקול וצלילה ולא בשעות הלילה. 6 . הגבלת מספר הצופים (בין אם בצלילה ושנרקול ובין אם מכלי שיט) המקסימלי הנמצא באזור התקבצות הכרישים ברגע נתון. רצוי לא יותר מ- 10 אנשים במים ולא יותר מ- 3 כלי שיט לא ממונעים ( Bell 2010, Ziegler et al. 2012 ). כלי שיט מנועיים יפעלו רק באזור המותר בתחום של מעל 300 מטרים מקו החוף. 7 . אכיפה רציפה באזור התקבצות הכרישים כדי להבטיח שמירה על הכרישים ועל בטיחות בני האדם. 8 . ליווי מחקרי וניטור במהלך פיתוח התחום הן מההיבט האקולוגי, הן מההיבט החברתי והן מההיבט הכלכלי. מהלך הניטור יכול ל כלול סקרי רחפן תדירים בעונת ההתקבצות. מוצע כי תיוג כרישים יעשה רק בשעות ובימים בהם אין פעילות אדם אחרת באזור, ללא שימוש בצ'אם פיתיון מבוסס על חלקי דגים)( וכן במידה המינימלית הדרושה למחקר., קהל מסביב לכרישים במים רדודים בסמוך ליציאת מי הקירור של תחנת אורות רבין בחדרה. אפריל 2021. צילום: בר שטרנבך 4 1 . פתיח כרישים הם קבוצת טורפים קדומים מבחינה אבולוציונית, אשר הופיעו על פני כדור הארץ לפני 400 מיליון שנה, עוד לפני הדינוזאורים. חיה מרשימה זו היוותה לאורך ההיסטוריה האנושית מושא למיתוסים ואגדות ומציתה עד היום את הדימיון של בני האדם יותר מכל בעל חיים אחר כמעט. ברוב תרבויות העולם, מזוהים כרישים עם תחושות של פחד, מסתורין ועוצמה. אולם, אלו למעשה בעלי חיים שבריריים אשר הולכים ונעלמים מהעולם כתוצאה מפגיעה של בני האדם בהם. חוסר ידע מדעי, הערכת חסר של השפעת האדם על הסביבה הימית ותפיסות תרבותיות שגויות הביאו לכך שכרישים כמעט ולא זוכים להגנה נאותה, ובחלקים נרחבים של העולם הם ניצודים בהמוניהם באופן מכוון או אגבי. כטורפי ם , כרישים מהווים חלק חשוב ביותר במערכת האקולוגית- הם מווסתים אוכלוסיות דגים המתרבות בקצב מהיר, בעוד הם מתרבים לאט ומעט, ובכך נשמר איזון המערכת כולה (2007 al. et Myers ) . מאפייני הרבייה של הכרישים הופכים אותם גם לפגיעים במיוחד. אוכלוסיית הכרישים הגדולים בעולם הצטמצמה ביותר מ- 70% במהלך חמישים השנים האחרונות ומרבית המינים נמצאים בסכנת הכחדה ( Pacoureau et al. 2021 ). מדי שנה נידוגים באופן מכוון או בלתי מכוון כ- 100 מיליון כרישים בעולם כולו (2013 al. et Worm ) . בים התיכון, הסובל מדיג יתר באופן מיוחד, הכרישים כמעט ונעלמו כליל מהחופים המערביים. כיום אוכלוסיות הכרישים שנותרו נמצאות בעיקר במים פלגיים ובאזורים מסוימים במזרח ובדרום הים התיכון, גם הם במספרים נמוכים בי ותר, לאחר ירידה של יותר מ- 95% בכרישים החופיים הגדולים ( Marina et al. 2005, Ferretti et al. 2008 ) . לכן, נוכחות של התקבצות כרישים לאורך חוף הים התיכון הישראלי, היא ייחודית, נדירה ביותר, מבורכת וראויה להגנה אקטיבית ויעילה מצד הציבור והרשויות כאחד. כריש סנפי רתן בחופי ישראל. צילום: אורן קליין סביב מוצא המים החמים בתחנות הכח אורות רבין בחדרה, אשכול באשדוד ורוטנברג באשקלון, נצפית בשנים האחרונות התקבצות ייחודית של כרישים. בין החודשים נובמבר- אפריל, מגיעים בין 40 ל- 80 כרישים מהמינים כריש עפרורי (obscurus Carcharhinus , בעיקר נקבות) וכריש סנפירתן [ הנמצא בסכנת הכחדה בים התיכון] ( Carcharhinus plumbeus , בעיקר זכרים) לאזור תחנות הכח, מסיבה שעדיין לא לגמרי ברורה למדענים אך כפי הנראה קשורה בטמפרטורת המים הגבוהה באזור המוצא לעומת טמפרטורת הסביבה ( Ferretti et al. 2016, Barash et al. 2018, Zemah Shamir et al. 2019a ) תופעה זו מושכת אליה ציבור המבקש לצפות בכרישים, לצד פעילות דיג ושיט מנועי.. צפיפות הפעילות האנושית באתרים קטנים אלה, ובעיקר החפיפה המרחבית בין התקבצות הכרישים מחד, ובין פעילות צלילה ושנירקול, שייט ודיג, מאידך, מהווה סיכון כפול: הן סיכון לכרישים, והן סיכון בטיחותי לבני האדם. 5 2 . התקבצות כרישים במוצא מי קירור של תחנות הכח – אתגר ניהולי המחייב הסדרה פעילות דיג בחכות מהחוף וברשתות מהים בצמידות לאתר התקבצות כרישים ה יא קונפליקט ברור המסכן את הכרישים. במקביל, האתר הפך אבן שואבת לציבור המבקש לצפות בכרישים בשנירקול, צלילה, גלישה ושיט. התקבצות הכרישים הייחודית בסמוך לנקודות יציאת מים חמים מתחנות הכח לאורך החוף הישראלי, מושכת צוללים ומשנרקלים אשר מגיעים לצפות בכרישים מתחת למים ממרחק קצר. פעילות פנאי זו מתרחבת בכל שנה, כך שבחורף 2017-2018 הוערך כי 1,767 צוללים השתתפו בה וערכה הכלכלי עמד על כ- 4 מיליון ₪ לעונה ( Zemah Shamir et al. 2019b ) . תופעת התקבצות הכרישים מושכת גם צופים אחרים המגיעים לאתרי ההתקבצות באמצעות קיאקים, גלשני סאפ וסירות מנוע. אחרים צופים בכרישים מהחוף. עד כה, לא נעשתה הערכה של כמות האנשים הנמצאת במים בקרבת הכרישים הכוללת גם את הצופים שאינם צוללים. פעילות זו אינה מנוהלת כלל ומתבצעת באופן עצמאי או במסגרת מועדוני צלילה, מועדוני שיט וכדומה. תיירות כרישים נמצאת בשנים האחרונות במגמת עלייה חדה ברחבי העולם. קרוב ל- 600 אלף אנשים משתתפים בפעילות של צפייה בכרישים ביותר מ- 20 מדינות ברחבי העולם מדי שנה. הערך הכלכלי של פעילות זו מוערך בכ- 314 מיליון דולר בשנה. אולם, מחקרים מראים כי ניהול כושל של תיירות מסוג זה מביאה לפגיעה קשה באוכלוסיות הכרישים ומעלה באופן משמעותי את הסיכון הבטיחותי לתיירים ( Healy et al. 2020 ) לפיכך, פעילות הצפייה בכרישים באתרי מוצא המים החמים בישראל, כמו גם פעילות דיג המתבצעת באתר, עלולה להוות סכנה הן לכרישים והן לבני האדם (איור 1 :) א. סכנה לכרישים כרישים וכל דגי הסחוס האחרים, מוכרזים בישראל כערכי טבע מוגנים ופגיעה בהם, לרבות הפרעה למהלך התפתחותם הטבעית ולרבייתם, אסורה ללא היתר. הכרישים מאוימים כיום הן מפעילות דיג באתר וסביבו (חכות מהחוף ודיג ברשתות עמידה הנפרשות מסירה), והן מריבוי פעילות אדם לצרכי צפייה בכרישים מתוך המים, בקרבה מיידית אליהם. ב. סכנה לאדם נוכחות אדם צפופה ולא מוסדרת באתר מהווה סכנה בטיחותית למבקרים במקום, ממספר סיבות מסודרות בסדר הסתברות יורד:)( 1 . פעולות דיג מהחוף ומסירות מסכנות את הצוללים והמשנרקלים בגלל סכנת הינעצות קרסים, הסתבכות ברשת, ואף פגיעה אגבית מסירת דיג השטה במקום. 2 . חוסר הסדרה של תנועת כלי שיט מנועיים העלולים לפגוע בצוללים ומשנרקלים. 3 . אזור מוצא המים החמים של תחנות הכח הינו אזור המאופיין בראות ירודה ובזרמים חזקים ובלתי צפויים ולכן, כניסה למים באזור זה הינה מסוכנת ביותר. 4 . אינטר א קציה בין כרישים ובני אדם במים עלולה להוות סכנה לבני האדם כתוצאה מנשיכת כריש. הקונפליקטים השונים מפורטים בפרקים הבאים. 6 מיפוי הקונפליקט ים בין פעילות האדם ובין אוכלוסיית הכרישים באזור התקבצות הכרישים, וכן בין פעילויות האדם השונות לבין עצמן. פעילות האדם באזור ההתקבצות מסכנת כיום את אוכלוסיית הכרישים. כמו כן, פעילות דיג ושיט מנועי מהווה סכנה בטיחותית משמעותית לאנשים המגיעים לצפות בכרישים. מידת הפגיעה הפוטנציאלית בכרישים, כתוצאה מהפעילויות השונות באזור ההתקבצות. לדיג ההשפעה החמורה ביותר כיוון שמתרחש באופן תדיר וכל פגיעה גורמת לפציעת הכריש, לכל הפחות. 7 3. סיכון לכרישים כתוצאה מדיג באתר דיג באזור בו מתקבצים כרישים מסכן באופן משמעותי את אוכלוסיית הכרישים. על אף שדיג מכוון של כרישים אסור בישראל מעצם היותם ערכי טבע מוגנים, פרטים רבים נידוגים כשלל לוואי או באופן בלתי חוקי (אדליסט and רילוב 2014 , ירוחם 2019 , רוטשילד 2019 ) . באזור התקבצויות הכרישים, ההערכה היא כי דיג אגבי זה מבוצע על ידי דייגים חופיים רשתות עמידה ומערך קרסים שוקע)( (רילוב ואדליסט 2014 ) והן על ידי דייגי חכות ספורטיביים אשר דגים באזור מהחוף . תיעוד לכך נמצא בעיקר ברשתות החבר תיות1 2. כריש שנתפס (ולאחר מכן שוחרר) על ידי דיג חכה שהשתמש בכבל מתכת. צולם על ידי רועי שנהר, פברואר 2021 ודווח על ידי משתמש אנונימי באפליקציית SeaWatch כריש שנתפס בחכה והוצא מהמים בחופים הדרומיים של ישראל. צילום: רשות הטבע והגנים / 1 08503487915/permalink/2152600321688728 https://m.facebook.com/groups/16346 2 https://www.youtube.com/watch?v=Czni5C5nhw8 8 למעט דיג עם רובה, מרבית שיטות הדיג, החל מדיג חכות, דרך מערכי קרסים ועד דיג רשתות מסוגים שונים, אינן סלקטיביות ושללן כולל לעיתים קרובות דגי סחוס ובכללם כרישים (ירוחם 2019 ) . על אף ששיעור הלכידה של כרישים בשיטות הדיג השונות בישראל לא הוערך עד היום, מסקרי שלל דיג מאזור הים התיכ ון עולה שיעור לכידה גבוה יותר שמגיע אף ל- 20% מהפרטים בשלל של שיטות מסוימות (ירוחם 2019 ) לדוגמה:. ברשתות עמידה נרשמים שיעורי לכידה גבוהים של בעלי חיים גדולים כולל כרישים שאינם - מבחינים ברשת בעת שחייה או בעת שהם מתקרבים לשלל הדיג שנתפס ברשת ומסתבכים ברשת בעצמם. באזורים מסוימים בעולם, נתפסים ברשתות עמידה 2.5 כרישים בממוצע בשעה ( Thorpe and Frierson 2009 ) - דיג באמצעות מערך קרסים שוקע (שאראק) גורם לפגיעה קשה בכרישים אשר נמשכים לפיתיונות בהם משתמשים הדייגים או לשלל שנתפס בקרסים. שיטה זו (יחד עם מערך קרסים צף) תורמת הכי הרבה להדלדלות אוכלוסיות דגי הסחוס אשר מהווים 18% משלל הדיג של שיטות דיג אלו ( Ferretti et al. 2008, Oliver et al. 2015 .) - בדיג חכות מסירה בים התיכון נתפסים באופן בלתי מכוון כל שנה אלפי פרטים של כרישים ממינים פלגים שונים הנמשכים לפיתיונות בהם משתמשים הדייגים אך רוב המקרים אינם מדווחים ולא ברור שיעור הלכידה המדויק ( Panayiotou et al. 2020 .) - בדיג חכות מהחוף עלולים לה ילכד גם כן כרישים במידה ואלו מתקרבים לחוף. אולם, קרבה ניכרת של מיני כרישים לחוף כפי שנצפה לאורך חופי ישראל, הינה תופעה נדירה ולכן לא קיימים נתונים רבים בספרות לגבי היקפה. כאמור, בישראל תועדו מספר מקרים של דיג כרישים באמצעות חכה מהחוף. דיג באזור התקבצות של כרישים, בכל שיטות הדיג, מגדיל את הסיכוי לדיג בלתי מכוון של כרישים. הפגיעה באוכלוסיית הכרישים כתוצאה מדיג בלתי מכוון היא משמעותית כיוון שבעלי חיים אלו מתאפיינים בקצב רבייה נמוך והגעה מאוחרת לבגרות. עקב כך, קצב התאוששות אוכלוסיית כרישים נמוך יחסית לדגים אחרים, ועל כן פגיעה יותר לתמותה לא טבעית כתוצאה מדיג ( Dulvy et al. 2014, Gallagher et al. 2017 ) . אפילו אם הכרישים משוחררים חזרה למים לאחר דיג בלתי מכוון שלהם, הפגיעה בפרט כתוצאה מהעקה והשלכותיה הפיזיולוגיות, וכתוצאה מהפציעות השונות לגופו, פוגעת ביכולת ההזנה והרבייה שלו באופן זמני או קבוע3 ( Adams et al. 2018 , ירוחם 2020 ) . לכן, כל פגיעה בכרישים כתוצאה מדיג היא בעלת פוטנציאל משמעותי להפחתת כשירות הפרט להתרבות ולהיזון ומכאן לפגיעה באוכלוסייה כולה, והיא כמובן גם מנוגדת לחוק. 3 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5495861,00.html 9 סירת דייגים ברקע חכות דיג פרושות באזור התקבצות הכרישים בחדרה, פברואר 2021 . דווח באפליקציית SeaWatch דיג בלתי חוקי של כרישים בישראל . פורסם ב- MAKO , צילום: אורי פרו רשות הטבע והגנים 10 4. סיכון לכרישים כתוצאה מפעילות צפייה לא מוסדרת בתוך המים לא רק פגיעות פיזיות ברורות כמו דיג מסכנות את הכרישים, אלא גם נוכחות אינטנסיבית של אדם בקרבתם המיידית. במחקר שפורסם לאחרונה, ובו נבדקה השפעת תיירות ימית על התקבצויות כרישי סנפירתן בשמורה ימית במרכז הים התיכון (סביב האי לאמפיונה הסמוך לסיציליה), נצפתה ירידה של 80% בצפיפות הכרישים במהלך הקיץ (שיא עונת הצלילה). החוקרים מייחסים ירידה זו לצפיפות גבוהה של צוללים וכלי שיט בתקופה זו החוקרים שללו גורמים אחרים שהיו יכולים להסביר את התופעה)( 2021) al., et (Cattano . זהו אינו מקרה בודד – העלייה החדה בהיקף הגלובלי של תיירות הכרישים בשנים האחרונות העלתה חשש שנוכחותם המתמדת של צוללים, משנרקלים וכלי שיט בסביבת התקבצויות כרישים עלולה להוביל לפגיעה בבעלי חיים אלו (Barnett et al., 2016; Bessa et al., 2017; Gallagher and Huveneers, 2018) . ואכן, גם בישראל, תועדה התרחקות של כרישים בגלל נוכחות האדם האינטנסיבית באזור התקבצות הכרישים בסמוך למוצא המים החמים מתחנות הכח לאורך חוף הים התיכון. כרישים מהמין כריש סנפירתן נמלטו במהירות מצוללים למרחק של לפחות שלושה אורכי גוף כריש (בערך 10 מטרים). גם כרישים מהמין כריש עפרורי נמלטו מצוללים אך במהירות איטית יותר. יחד עם זאת, כאשר היו יותר משמונה זוגות צוללים במים, מין זה החל להפגין התנהגות טריטוריאלית כמו דחיפה של צוללים ( Zemah Shamir et al. 2019a ). השפעות שליליות של תיירות צפייה בבעלי חיים מוכרות זמן רב במחקר בסביבות יבשתיות. ממחקרים אלו עולה, שנוכחות אנושית נתפסת כאיום ועלולה לגרום לשינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים, שמובילים לירידה בכשירות הפרט ובמקרים קיצוניים אף להשפיע על האוכלוסייה כולה 2016) al., et Larson 2017; al., et (Blumstein . כתוצאה מכך, באזורים רבים בעולם שבהם צפייה בבעלי חיים נחשבת לאטרקציה תיירותית, תחום זה מפוקח ומנוהל על ידי הרשויות בכדי לצמצם פגיעה זו ולאפשר תיירות בת קיימא. לעומת זאת, המחקר המקביל לכך בסביבה הימית נמצא בחיתוליו, בעיקר עקב קושי טכני ולוגיסטי לכמת שינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים בכרישים מתחת למים. עיקר המחקר מתמקד בהשפעה של תופעות כגון צלילה בכלובים והאכלה לצורך משיכה – שאינן רלוונטיות בים התיכון הישראלי 2017) al., et (Bessa אולם,. גם לפעילויות שכוללות צפייה בלבד (כמו תיירות הכרישים בחדרה) עלולה להיות השפעה בלתי מבוטלת, ובשנים האחרונות פורסמו שורה של מחקרים שממחישים את פוטנציאל הפגיעה של מטיילים ימיים (צוללים ומשנרקלים) המגיעים לצפות בבעלי חיים אלו (Baronio, 2012; Cattano et al., 2021; Healy et al., 2020; Juhel et al., 2018) . עבודות מחקר אלו מבוצעות בשיטות דומות למחקרים מקבילים ביבשה ומתבססות בדרך כלל על מעקב רציף אחרי הכרישים (באמצעים ויזואליים או מישדור לווייני) לפני, תוך כדי ואחרי מפגש עם בני אדם, או באמצעות השוואת מאפיינים שונים של אוכלוסיות כרישים בין אזורים בעלי לחץ מבקרים שונה (Baronio, 2012; Blumstein et al., 2017; Gallagher and Huveneers, 2018; Larson et al., 2016) . 11 תצפיות של כריש סנפירתן (a ) ושכיחות יחסית שלהם (b) באי למפיון- הים התיכון, ביחס ללחץ התיירות (ירוק= נמוך, אדום= גבוה). מספר התצפיות קטן כמו גם השכיחות היחסית של הכרישים באתר בלחץ תיירות גבוה. מתוך: Cattano et al., 2021 א. פגיעה בפרט בדומה לחולייתנים יבשתיים, גם עבור כרישים (ודגים בכלל) נוכחות אנושית נתפסת לרוב כאיום ועלולה להוביל לעקה (stress ), שמתבטאת בשינויי התנהגות ואפילו נזק פיזיולוגי 2017) al., et (Bessa . שינויי התנהגות נחשבים לאינדיקטור העיקרי לעקת כרישים בתגובה להתקרבות צוללים. בין השינויים שתועדו בכרישים החיים בין השאר בקרבת החוף (כמו כרישי הסנפירתן המתקבצים בחדרה) באזורים שונים בעולם (כגון אוסטרליה, דרום אפריקה, הים הקריבי ואיי הגלפגוס:)  מעבר מיידי ממצ ב מנוחה לרמת פעילות גבוהה (סימני עצבנות, עלייה במהירות השחייה ושינוי דפוסי הנשימה.)  העתקת מקום ומעבר לשחייה כפרטים (היפרדות הלהקה) (Barker et al., 2011a, 2011b; Baronio, 2012; Bessa et al., 2017; Bouyoucos et al., 2019; Cubero-Pardo et al., 2011; Smith et al., 2010) . בנוסף לכך, מחקרים אחרים, שבדקו השפעת תיירות ימית על כרישי לוויתן, הראו שדפוסי האכילה משתנים בעקבות כך, ותדירות שיחור המזון יורדת ב- 24% לאחר אינטראקציות עם בני אדם (Montero-Quintana et al., 2020; Quiros, 2007) . תחת לחץ מבקרים מתמיד, העלייה ברמות הפעילות במקביל לירידה בצריכת מזון, עלולה לפגוע במאזן האנרגטי של הכריש ולהוביל לפגיעה בבריאותו ובפוטנציאל הרבייה (Baronio, 2012; Bouyoucos et al., 2019; Smith et al., 2010) . 12 מידת ההשפעה של מטיילים ימיים קשורה באופן ישיר לצפיפות הצוללים ולמרחקם מהכרישים: בדיקת הקשר בין צפיפות צוללים לתדירות הופעת סימני עקה בכרישי שונית (כריש חול נמרי,Carcharias 11% כאשר מספר taurus ) באוסטרליה הראתה שאחוז הכרישים שנמצאים ברמת פעילות גבוהה עולה מ- הצוללים בסביבת הכריש קטן מ- 6, ל- 34% כאשר מספר הצוללים גדול מ- 6 ראה איור)( al., et (Smith 2010). תופעה זו תועדה במחקר נוסף שהראה עלייה הדרגתית במהירות השחייה הממוצעת ושינוי בדפוסי הנשימה (ירידה בקצב איוורור אקטיבי של הזימים – מאפיין מצב מנוחה במיני כרישים רבים) בתגובה לעלייה בצפיפות הצוללים מארבע לשמונה ולשנים עשר. מחקר זה המחיש גם את חשיבותה של שמירת המרחק מהכרישים – עליה בהופעת סימני עקה נצפתה רק כאשר הצוללים (בכל הצפיפויות שנבדקו) שהו במרחק של 3 מטר. כאשר הצוללים שמרו על מרחק של 6 מטר מהכרישים לא חל שינוי מובהק במצבם (ראה איור) 2011a) al., et (Barker . אחוז הכרישים שנמצאים ברמת פעילות גבוהה (אפור מקווקו) ובמצב מנוחה (אפור חלק,) תחת צפיפות צוללים גבוהה (יותר מ- 6 צוללים בקבוצה, עמודה ימנית) ונמוכה (פחות מ- 6 צוללים, עמודה שמאלית. מתוך 2010aletSmith קצב שחייה (עמודות לבנות) ואיוורור זימים (עמודות אפורות) של כרישים במפגש עם צפיפויות צוללים שונות ששומרים על מרחק של 6 מטר (ימין) לעומת 3 מטר (שמאל). מתוך 2011aaletBarker . 13 למרות שמחקרים אלה בוחנים מצבים שונים באופן מהותי מהתקבצות הכרישים במוצא המים החמים של תחנות הכח בישראל (כאן הכרישים נמשכים לבית גידול שאינו טבעי), סביר להניח שהם מאויימים בצורה דומה: ממחקרים שבדקו השפעת מבקרים על מספר מיני כרישים במקביל ועל פני טווח גאוגרפי רחב עולה כי על אף שקיימת שונות מסויימת בתגובת כרישים ממינים ואזורים שונים, בדרך כלל ניתן להבחין באופן מובהק בהשפעות התיירים 2015) al., et Gallagher 2011; al., et (Cubero-Pardo . בנוסף, ההתקבצות במוצא המים החמים של תחנות הכח עונה על שני קריטריונים שהופכים אותה למאויימת במיוחד: 1 . הפרעה לכרישים המתקבצים בבית גידול ספציפי (ייחודי בסביבתו – בדומה לאתר ההתקבצות בחדרה, באזור יציאת המים החמים) עשויה לגרום להתרחקותם ולמנוע גישה לאזור המועדף (Barker et al., 2011a, 2011b) . 2 . התקבצויות עונתיות של בעלי חיים בכ לל ושל כרישים בפרט נחשבות למאוימות יותר, עקב הפגיעה הפוטנציאלית במחזוריות הרבייה והנדידה של בעל החיים (Blumstein et al., 2017; Gallagher et al., 2015; Wilson et al., 2020) . כמו כן, כלי שיט מנועיים עלולים לפגוע בכרישים ולסכן אותם. בעיקר התקבצות של כלי שיט שאינה מאפשרת לכרישים מרחב תנועה, מפריעה לפעילות הביולוגית הבסיסית של הכרישים- שיחור מזון ןשחייה שהכרחית בין השאר לנשימה ( Blumstein et al., 2017; Gallagher et al., 2015; Wilson et al., 2020 .) צוללים נוגעים בסנפיר כרישים באופן מכוון ואף מנסים לרכוב על גבם באזור תחנת הכח אורות רבין בחדרה, ינואר 2021 . צילום: לא ידוע. דווח באפליקציית SeaWatch 14 ב. פגיעה באוכלוסייה העקה שנגרמת לכרישים עקב נוכחות צוללים מתמדת, עלולה להוביל בטווח הארוך לפגיעה באוכלוסייה כולה 2018) 2019, al., et Juhel 2011b; 2011a, al., et (Barker . דוגמא בולטת לפגיעה כזו מגיעה מגיע ממחקר שנערך בקלדוניה החדשה, ובו בדקו את צפיפות כרישי שונית (מהמין amblyrhynchos Carcharhinus ) באזורים לא מוגנים, שמורות שבהן הדיג אסור (no- take) ושמורות שבהן הכניסה לאנשים אסורה (entry no ). החוקרים גילו כי בעוד שההסתברות למפגש עם כריש בשמורות ללא כניסת אנשים היא 62% , בשמורות שאליהן מותרת כניסת תיירים (אך דיג אסור) היא 15%, ובאזורים לא מוגנים שואפת לאפס. בנוסף, החוקרים גילו שלחץ הצלילה (הוערך לפי זמן ההפלגה אל היעד) הוא גורם בעל השפעה משמעותית על צפיפות הכרישים. כלומר, ככל שיש יותר אנשים במים כך יש פחות כרישים (רא ו איור) 2019) al., et (Juhel . תדירות מפגש עם כרישים באתרי הדיגום השונים, לפני אופן הניהול, משמאל לימין: שטחים לא מוגנים סמוכים, שמורות ללא דיג סמוכות, שמורות ללא כניסה סמוכות, שמורות ללא כניסה מרוחקות, שטחים לא מוגנים מרוחקים. 2019)al.,et(Juhel 15 ריבוי כלי שיט באזור התקבצות הכרישים סמוך לתחנת הכח אורות רבין בחדרה. לא מצייתים להגבלת השיט במרחק של 300 מטרים מהחוף, מסכנים בני אדם אחרים במים ומפריעים לתנועה החופשית של הכרישים. צילום: משה גלעד (הארץ.) 16 5 . סיכון לאדם - פוטנציאל לפגיעה בצוללים, משנרקלים, חותרים וגולשי סאפ א. סיכון לבני אדם כתוצאה מציוד דיג באתר חדרה ציוד דיג הנמצא במים בעת שימוש או לאחר שננטש על ידי דייגים, מהווה סכנה בטיחותית ממשית לצוללים ומשנרקלים. לכן, פעילות דיג ככלל נמצאת בקונפליקט עם שימושים אלו. עיקר הסכנה היא היתקלות של הצולל או המשנרקל בקרסי דיג, רשתות דיג ורובי דיג. מקרים אלו כמעט ואינם מדווחים אם הם לא נגמרים באסון ולכן חסר מידע רב לגבי התדירות שלהם. אולם, מקרים אלו מתרחשים באופן כמעט יומיומי לאורך חוף הים התיכון הישראלי באזורים בהם מותר דיג ואשר מהווים מוקד משיכה לצוללים, משנרקלים ושחיינים ( להרחבה, ראו נספח 1 .) מקרה הממחיש את החפיפה הבעייתית בין דיג, צוללים וכרישים באזור התקבצות הכרישים בחדרה, דווח לאחרונה ברשת חברתית לאחר שצולל נתפס בחוט דיג שהיה נעוץ בגבו של כריש. הצולל הספיק לחתוך את החוט עוד לפני שהכריש צלל או התרחק ובכך ניצל. מקרה זה מדגים אמנם את הקונפליקט המשולש שבין דייגים, צוללים וכרישים, אך מקרים "פשוטים" יותר של צוללים שנתפסים בקרסי דיג באזור התקבצות הכרישים, מתרחשים באופן יומיומי בתדירות גבוהה וכמעט ואינן מדווחים. דיווח ברשת חברתית על חוט הדיג שננעץ בכריש ולאחר מכן בצולל. ינואר 2021 צילום:. חזי שוחט. צולל מנסה להשתחרר מקרס דיג שבו נתפס במהלך צלילה ספורטיבית בחוף קיסריה. צילום: בר שטרנבך, 2020 . 17 ב. סיכון לאדם כתוצאה מסירות מנוע (כולל סירות דיג) פגיעה של כלי שיט במשנרקלים וצוללים מתרחשת באופן טראגי ובלתי מכוון ובמקרים רבים גורמת למוות. לרוב, המש יט כלל לא מבחין באדם הנמצא במים ולעיתים אף לא מבחין בפגיעה בו ( Cross 2010, John et al. 2012, Lippmann et al. 2013, Pakasi 2018, Brophy and Bernholt 2019 ) . בישראל התרחשו מספר תאונות בין צוללים ומשנרקלים ובין כלי שיט שהסתיימו במוות או פציעה קשה של האדם ששהה במים (להרחבה, ראו נספח 1 על אף שתקנות השיט (תקנות הנמלים (בטיחות השיט,)). תשמ"ג- 1982 ) מגבילות שיט בתחום של 300 מטרים מקו החוף, סירות דיג מוחרגות מאיסור זה. כמו כן, כלי שיט המגיעים לאזור התקבצות הכרישים כדי לצפות בכרישים עוקבים אחרי הכרישים, ולא בהכרח מקפידים על מגבלת המרחק המותר מהחוף ועל מגבלת 200 מ' מרחק ביטחון מדגל צוללים או כלי שיט אחר4 לכן,. נוכחות של כלי שיט באזור בו יש צפיפות רבה של משנרקלים וצוללים מהווה סכנה בטיחותית חמורה לבני האדם הנמצאים במים. ג. סיכון לאדם כתוצאה מתנאי הים אזורי מוצא מי הקירור של תחנות הכח שלאורך החוף מאופיינים בראות נמוכה עקב הרחפת חול מתמדת וזרמים חזקים ביותר ובלתי צפויים הנוצרים מזרם מוצא המים עצמו ומהפרשי הטמפרטורה שבין מי הקירור ומי הים. לכן, באזורים אלו קיימת סכנת טביעה ממשית ואף התרחשו בארץ מספר מקרים כאלו בעבר5 6 . אזורים אלו מוגדרים כחופים אסורים לרחצה על פי צו הסדרת מקומות רחצה מקומות רחצה אסורים ומוכרזים בים התיכון, בים כנרת,( בנהר הירדן, בים המלח ובים סוף), התשע"ז 2017 7 . חברת החשמל ורשויות אחרות כמו רשות הטבע והגנים, מפרסמים באופן תדיר אזהרות לציבור בדבר רחצה או פעילות אחרת בסמוך לתחנות הכח החופיות8 9 . יחד עם זאת, לא בכל האזורים המועדים מוצבים שלטי האזהרה והשטח בו הרחצה מסוכנת אינו מסומן באופן ברור. לפי כך, משנרקלים, צוללים וחותרי סאפ וקיאקים המתקבצים בסמיכות רבה למוצא מי הקירור של תחנת הכח אורות רבין כדי לצפות בכרישים, מסתכנים בטביעה כתוצאה מתנאים מאתגרים אלו. פרסום אזהרה לציבור של חברת החשמל בדבר רחצה ושהייה במים בסמוך לתחנות הכח החופיות. 4 בנוסף, אזור התקבצות הכרישים בסמוך לתחנת הכח אורות רבין הוא אזור אסור בעגינה. - 5 dodnet.com/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA https://ash D7%90%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%93/48768 % 6 https://news.walla.co.il/item/3090510 - 7 https://www.hadera.muni.il/media/16488147/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5 7817.pdf - D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA % - 8 https://www.parks.org.il/new/%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA / D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D % 9 https://haipo.co.il/item/99431 18 ד. סיכון לבני אדם מנשיכת כריש לצד החשש הגובר לאוכלוסיות הכרישים כתוצאה מהעלייה בתיירות הכוללת צפייה בכרישים, עולה גם החשש כי תיירות מסוג זה מהווה סכנה בטיחותית לתיירים הצופים בכרישים. סטטיסטית, הסיכון להנשך על ידי כריש הוא אפסי. אולם, יצירת מגע קרוב עם כריש, ובוודאי באתר בו הכרישים מצויים בעקה עקב צפיפות משתמשים שאינה מנוהלת, מעלה את הסיכון הפוטנציאלי לתקרית לא נעימה. על אף שנשיכות של כרישים בבני אדם מתרחשות בתדירות נמוכה ביותר, תשומת הלב הציבורית אליהן היא אדירה, ובמקרים רבים עלולה להביא לצעדי מדיניות מרחיקי לכת בתחום של ניהול ענפי תיירות ואף לפגיעה בכלכלה מקומית ( Chapman and McPhee 2016, Gallagher and Huveneers 2018, Lagabrielle et al. 2018, Healy et al. 2020, Shabtay et al. 2020 ) . לכן, ניהול תיירות כרישים הוא הכרחי החל משלביה הראשוניים של התיירות כדי להבטיח את המשך קיומה באופן שאינו מסכן את האדם ואת הסביבה הימית. מקרים של נשיכת כריש בשחיינים, רוחצים וצוללים שלא בעקבות פעילות מתגרה דווחו ברחבי הים התיכון. בים התיכון 49 מינים של כרישים, מהם 15 בעלי פוטנציאל להיות מסוכנים לבני אדם ( Bradai et al. 2012 ) . לדוגמה, בשנת 2020 דווח על מקרה שבו כריש נשך סנפיר של אדם ששנרקל בסמוך למוצא המים החמים של תחנת הכח בחדרה במטרה לצפות בכר ישים10. מקרה נוסף התרחש ב- 2021 בעזה כאשר דייג ננשך ברגלו על ידי כריש ונהרג11. בלבנון דווח ב- 2015 על דייג שצלל להוציא מלכודות דיג ננשך בראשו על ידי כריש12 , בטורקיה דווחו בעשורים קודמים 3 מקרים בהם כרישים נשכו רוחצים ועוד 3 מקרים של נשיכת דייגי רובה ( Kabasakal and Gedikoğlu 2015 ) . ביוון דווחו גם כן 14 מקרים של נשיכת כריש שלא בעקבות פעילות מתגרה ( GSAF 2020 ) . נשיכות מתועדות ברחבי העולם גם בגלשני סאפ וקיאקים שלא ביצעו פעולה מתגרה בכריש ובמקרים מסויימים נפצעו או נהרגו כתוצאה מהנשיכה ( ISAF 2020 ) . התנהגות אגרסיבית של כרישים מתועדת באתרי תיירות כרישים ברחבי העולם- 56% ממפעילי צלילות כרישים ברחבי העולם דיווחו על התנהגות כרישים שעלולה לסכן צוללים ומשנרקלים ( Richards et al. 2015 ) על אף שמרביתם דיווחו על מיעוט מקרים של נשיכה,. 93% מהם קבעו בבירור כי התנהגות הכרישים אינה צפויה, ללא קשר למין הכריש ולסוג התיירות (עם או בלי האכלה מכוונת של הכרישים). אולם, מחשש לפגיעה כלכלית בענף תיירותי זה, מרבית המקרים אינם מדווחים ( Clua 2018 ) . על פי מוזיאון פלורידה, המנהל את מסד הנתונים הרחב והעדכני ביותר לגבי מקרים של נשיכות כרישים, בשנת 2020 התרחשו בעולם כולו 129 מקרים של נשיכה, מתוכם, 13 מקרים קטלניים ( ISAF 2020) . רוב מקרי הנשיכה היו שלא בעקבות פעילות מתגרה, יחד עם זאת, פעילות שמטרתה מראש היא צפייה בכרישים ממרחק קצר, בהכרח חותרת לקרבה עם הכריש ולכן הגדרה של פעולה מתגרה או לא מתגרה במה לך פעילות כזאת היא מעט מעורפלת. בכל מקרה, הנתונים של (2020) ISAF מצביעים על כך שגם ללא התגרות בכרישים מצד בני האדם, מקרה נשיכה יכול בהחלט להתרחש באופן בלתי צפוי. חוקרים ומפעילי תיירות כרישים מודעים היטב לתנאים המעלים את הסיכוי לנשיכת כרישים בבני אדם ( Richards et al. 2015, Chapman and McPhee 2016 ) . מחקרים רבים מצאו התאמה בין משתנים סביבתיים ואנושיים מסוימים לבין מקרי נשיכת כרישים כפי שמפורט בטבלה הבאה: 10 https://www.israelhayom.co.il/article/709783 11 https://t.me/abualiexpress/26909 12 .com Annahar 19 טבלה 1 . תנאים סביבתיים והתנהגות אנושית שנמצאו בעלי השפעה להגדלת הסיכוי לנשיכת כרישים שלא בעקבות התנהגות מתגרה13 המשתנים התנאים מקורות תנאים סביבתיים תנאי המים טמפרטורה גבוהה, עושר בנוטרי ינטים וזרמים מסוימים ידועים כגורמים המשפיעים על דגם ( Chin et al. 2010, שיחור מזון של כרישים וקרבה שלהם לאזורי חוף ומים רדודים- אזורים בהם נמצאים Chapman and משתמשי ים כגון גולשים, צוללים ורוחצים. חפיפה מרחבית זו מעלה את הסיכוי לנשיכת McPhee 2016) כריש. בנוסף, עכירות מים גבוהה פוגעת ביכולת האדם לזהות כריש בקרבתו ולכן גם כן נחשבת לגורם המעלה את הסיכוי לנשיכת כריש. במקרים רבים התנאים הנ"ל הם תוצאה של פעילות אדם לאורך החוף (פיתוח והזרמת מים ממקורות יבשתיים) ושינויי אקלים. שעה ביממה שעות הדמדומים ושעות הבוקר המוקדמות ידועות כזמן שיחור המזון של מיני כרישים רבים ( West 2011, ואכן מספר גבוה יחסית של מקרי נשיכה אירעו בשעות אלו. Lagabrielle et al. 2018) עונה שינויי טמפרטורה עונתיים (בעיקר חודשים חמים) וכמות משקעים (בעיקר כמות גבוהה של ( Chapman and משקעים) נמצאו כגורמים המשפיעים על נוכחות מיני כרישים מסוימים בקרבת החוף ולכן גם McPhee 2016, עולה שטח החפיפה בין אזור המחייה של הכרישים לאזור פעילות בני האדם ומכאן גם עולה Lagabrielle et al. הסיכוי לנשיכה בלתי מכוונת. אולם, עבור מרבית מיני הכרישים לא נחקר דפוס התנועה 2018, Werry et al. כתלות בעונה. 2018, McPhee et al. 2021) התנהגות אנושית האכלה או משיכה האכלת כרישים או שימוש בתמציות דם למשיכת כרישים נעשית במקומות רבים בעולם בהם ( Gallagher et al. מכוונת של כרישים מתקיימת תיירות כרישים. האכלה ומשיכה מכוונת מגבירה באופן מובהק התנהגות 2015, Clua 2018) אגרסיבית של כרישים. כאשר התיירות המתבצעת כוללת שהייה של צוללים או משנרקלים במים (שלא בתוך כלוב), נצפית עלייה במקרי נשיכת כרישים בבני האדם הצופים בהם. כתוצאה מכך, האכלה ומשיכת כרישים באמצעות ריח נאסרו במספר מקומות בעולם פלורידה, הוואי, איי הבהאמה, פיג'י ועוד)( דיג פעילות דיג נמצאה כמושכת מינים שונים של כרישים כתוצאה מריכוז טרף והתנהגות ( Lippmann 2018, המצוקה של הדגים (כמו פרפור במים). קרבה לטרף מעודדת התנהגות אגרסיבית יותר של McPhee et al. 2021) כרישים. לכן, קרבת צוללים ורוחצים לאזורים בהם מתבצע דיג יכולה להעלות את הסיכוי לנשיכת כריש . צלילה למטרות דיג בדומה לשיטות דיג אחרות, גם שיטת דיג זו עלולה להוות משיכת לכרישים הנמשכים לשלל ( Lippmann 2018, הדיג. בצלילה למטרות דיג, הדייג נושא על גופו, או במרחק מה ממנו, את שק השלל ולכן ISAF 2020) 13 תנאים אלו עשויים להיות בעלי השפעה שונה על מיני כרישים שונים ובאזורים שונים בעולם. 20 עלול למשוך לקרבתו כרישים ובכך להסתכן בנשיכה או תקיפת כריש. מקרי נשיכה של דייגי רובה תועדו במספר רב של מקומות בעולם בשכיחות יחסית גבוהה. גלישה רוב מקרי נשיכת כריש שלא בעקבות פעילות מתגרה הן של גולשים (גלישה מבוססת גלים ( Burgess et al. 2010, מסוגים שונים). כפי הנראה, פעילות זו חשופה יותר לסיכון נשיכות כרישים כתוצאה משילוב Chapman and השעות המרובות במים, המרחק הרב מהחוף, הבידוד ממשתמשים אחרים ותנועות חתירה McPhee 2016, ISAF על פני המים (ראה סעיף הבא "תנועות נמרצות על פני המים.)" 2020) תנועות נמרצות על תנועות גפיים נמרצות של רוחצים, גולשים ומשנרקלים נמצאו כמעוררות תשומת לב של ( Caldicott et al. פני המים כרישים, כפי הנראה בגלל הדימיון לתנועה של בעל חיים פצוע או במצוקה שעלול להוות טרף 2001, Burgess et al. קל. 2010, Chapman and McPhee 2016) 21 6. אמצעי ניהול בעולם על אף הסכנות לאוכלוסיית הכרישים ולבני האדם הצופים בהם במים, ניהול נכון של תיירות מסוג זה, יכול להבטיח פגיעה מינימלית באוכלוסיית הכרישים ובבני אדם ואף למנף את ההזדמנות להמריץ כלכלה בת קיימה המבוססת על תיירות אקולוגית ועל ערכי שמירת טבע ימית ( Healy et al. 2020 ) . לדוגמה, תיירות כרישים היא הזדמנות מצוינת לקידום מודעות הציבור לסכנות העומדות בפני אוכלוסיות כרישים בעולם ולגבי הצורך בהגנה עליהם ( Apps et al. 2017, Zemah Shamir et al. 2019b ). צלילות שבמהלכן ניתן לצפות בכרישים מתבצעות ביותר מ- 300 אתרים ברחבי העולם, ערכם הכלכלי עומד על מעל 300 מיליון דולר בשנה בעולם כולו ואף הוערך בישראל בכ- 4 מיליון שקלים לעונה באתר יחיד ( Topelko and Dearden 2005, Cisneros-Montemayor et al. 2013, Zemah Shamir et al. 2019b ) . לכן, בפיתוח תיירות המבוססת על צפייה בכרישים, יש לבחון את ההזדמנויות והאתגרים המקומיים ולפתח אמצעי ניהול התואמים את מדיניות שמירת הטבע המקומית, סוג התיירות, מיני הכרישים הנצפים, ענפים כלכליים אחרים הפועלים באזור והדרישה הציבורית לפיתוח הענף, כמו גם את הסיכונים הבטיחותיים המשולבים שהיעדר ההסדרה באתר מייצר (לרבות סיכוני בטיחות מדיג ושיט לא מבוקרים.) א. צמצום פגיעה באוכלוסיות כרישים כתוצאה מדיג באזורים בהם מתקיימת תיירות כרישים מכיוון שדיג מהווה פגיעה חמורה באוכלוסיות הכרישים, הוא מהווה גם תחרות כלכלית לענף התיירות המתבסס על צפייה בכרישים. לכן, במקומות שונים בעולם בהם דיג כרישים היה מתקיים באופן חוקי, אסרו פעילות זאת עם צמיחת ענף התיירות מתוך הבנה שערכה הכלכלי של התיירות עולה בהרבה על ערכו הכלכלי של הדיג. לדוגמה, באיי המלדיבי ים נאסר דיג כרישים בשנת 2010 כאשר תיירות הכרישים תרמה ל- GDP של המדינה יותר מ- 30% ( Gallagher and Hammerschlag 2011 ) באתרי תיירות כרישים אחרים בעולם,. פעילות דיג באופן כללי מורחקת כדי למנוע סכנה הן לכרישים והן לתיירים ( Techera and Klein 2013, Healy et al. 2020 ) . ב. צמצום פגיעה באוכלוסיות הכרישים כתוצאה מצלילה ושנירקול. ההכרה הגוברת בפוטנציאל הפגיעה של תיירות כרישים לא מבוקרת ,הובילה להחלת הגבלות על ענף זה באזורים רבים בעולם 2015; al., et Gallagher 2012; al., et (Catlin Healy et al., 2020 ). בתורכיה, למשל, צלילה וש נירקול נאסרו לחלוטין באזור מסוים בשמורת גוקובה (Gökova) שבו מתקבצים כרישי סנפירתן לאורך השנה 2019; (Filiz, Filiz and Gulsahin, 2016 ) . אולם הגבלה מרחבית זו היא נדירה למדי, ולרוב ממשקי הגנה ייעודיים לכרישים מורכבים מהגבלות "רכות" יותר, כגון: 1 . צמצום לחץ הצלילה על ידי הגבלת פעילות מסחרית באתרי התקבצות כרישים, באמצעות הנפקת רישיונות למועדוני צלילה מקומיים 2020) al., et (Healy . בהקשר זה חשוב לציין, שמרבית הצוללים והמשנרקלים בחדרה מגיעים לאתר באופן פרטי ולא מסחרי. 2 . החלת קוד התנהגות מחויב בחוק, לצמצום השפעת התיירים. באוסטרליה למשל, צוללים באתרי התקבצות כרישי שונית מחויבים לכללים כגון: איסור על האכלה, נגיעה וחסימת נתיב שחיית הכריש. גודל הקבוצה המקסימלי הוא 10 אנשים ואסורה צלילת לילה באתרים אלו. מועדוני הצלילה הפועלים באזור מחויבים להעביר תדריך על קוד ההתנהגות הרצוי ולהקפיד על שמירת הנחיות אלו (DPI, 2014 ) כמובן שכלי זה מחייב גורם מנהל ויכולות אכיפה באתר.. 22 ג. מזעור הסיכון לתיירים צמצום השפעות התיירות על הכרישים יביא בהכרח גם להפחתת הסיכוי להתנהגות אגרסיבית מצד הכרישים ולכן בראש ובראשונה שמירה על אוכלוסיית הכרישים תביא גם להפחתת הסיכ ון לבני אדם. בנוסף, כמפורט בטבל ה 1 לעיל, ישנן מספר התנהגויות בני אדם שזוהו כגורם המעלה את הסיכון לנשיכת כרישים ורוב התנאים האלו מאפיינים את התיירות בסמוך לתחנות הכח בחוף הישראלי. לכן עיקרם של אמצעי הניהול למזעור הסיכון לתיירים, כוללים הימנעות מהתנהגויות אלו. למשל, הימנעות מהאכלה או משיכה מכוונת של כרישים לאתרי הצפייה, הקפדה על צלילה או שנרקול בקבוצה ולא לבד, הימנעות מצלילה ושנרקול בשעות השחר, הדמדומים והלילה, שהן שעות שיחור המזון של מיני כרישים רבים, הימנעות מצלילה ושנרקול במים עכורים עם תנאי ראות ירודים, והימנעות מצלילה באזורי דיג. ברור שכללים אלה צריכים לה יקבע על ידי גוף מנהל, ולהיאכף, ולא יכולים להתבסס על ציות וולנטרי. 23 הפריסה המרחבית של הפעילויות השונות, ההגבלות והמלצות הניהול באזור מוצא מי הקירור של תחנת הכח אורות רבין בחדרה מוצא מי הקירור של תחנת הכח אורות רבין בחדרה נמצא מדרום לתחנת הכח ומצפון לשפך נחל חדרה. זהו האתר הבולט במיוחד להתקבצות כרישים בחודשי החורף ואשר ידוע כאטרקטיבי במיוחד לקהל המבקש לצפות בכרישים מהחוף ומהמים באמצעות צלילה, שנרקול, חתירה ושיט. שטח זה נמצא בתחום השיפוט המוניציפלי של חדרה. אזור התקבצות הכרישים בסמוך ליציאת מי הקירור של תחנת הכח אורות רבין בחדרה- שטח זה דינמי ביותר ומשתנה לפי העונה אך חסר מידע מרחבי מדוייק לגבין ולכן סומן השטח באופן שמרני 24 הגבלות מרחביות באזור מוצא מי הקירור של תחנת הכח כוללות שטח חוף אסור לרחצה, רצועת 300 מטר מקו החוף בה נאסר שיט מנועי מלבד סירות דיג ותחום 100 מטרים מתשתיות תחנת הכח הנכלל בצו 100 צו סגירת שטחים בים (מס'( 100 ( ) 01), תשע"ט- 2019 14 .) הגבלות פעילות קיימות באזור התקבצות הכרישים בסמוך ליציאת מי הקירור של תחנת הכח אורות רבין בחדרה. 14 0006295 - 2019 - 030 - no - http://asp.mot.gov.il/he/n2r/2110 25 הפעילויות המתקיימות באזור מוצא מי הקירור של תחנת הכח כוללות דיג בחכה מהחוף, דיג באמצעות סירות, צלילה ושנרקול, חתירה, ושיט מנו עי. פעילויות אלו מתקיימות בשטח על אף המגבלות המרחביות הקיימות באזור. פעילות באזור התקבצות הכרישים בסמוך ליציאת מי הקירור של תחנת הכח אורות רבין בחדרה. 26 המלצותינו לניהול השטח בתקופת התקבצות הכרישים באזור כוללות איסור דיג גורף באזור, בתקופת ההתקבצות, אשר יבטיח הגנה על הכרישים מדיג בלתי מכוון שלהם וכן הגנה לקהל המגיע לצפות בכרישים מהסתבכות בציוד דיג. פ עילות צלילה* באזור תעשה באזור מוגדר מדרום למוצא מי הקירור בהתאם להמלצות פרויקט "כרישים בזרם",15 , במרחק של לפחות 200 מטרים מהאזור המותר לשיט מנועי ובכפוף לניהול ורישוי על ידי הגורם המנהל לעניין היקפי וכללי הצלילה . ההמלצות לניהול השטח כוללות גם הגדרת האזור שמצפון וממערב למוצא מי הקירור כאזור בו לא מתקיימת שום פעילות, ואשר יאפשר מרחב מחייה לכרישים ללא נוכחות אדם. שיט מנועי ימשיך להתקיים אך ורק במרחק של יותר מ- 300 מטרים מקו החוף. אנו מציעים לא להחריג את סירות הדיג מהגבלה זו (כפי שנעשה כיום) בתקופת ובאזור התקבצות הכרישים. *פעילות שנרקול אסורה בשטח זה מכיוון שזהו חוף אסור לרחצה. ככל שישתנה סטטוס החוף, ניתן יהיה לבחון אפשרות שנרקול לצד פעילות הצלילה בשטח המוגדר לצלילה המלצות מרחביות לניהול השטח: איסור עונתי של דיג בכל השיטות מהחוף ומהים בתקופת התקבצויות הכרישים, הגדרת אזור עם איסור כניסה גורף, אכיפת איסור שיט מנועי, כולל סירות דיג במרחק 300 מטרים מקו החוף. נוהג מיטבי לצפייה בכרישים בסמוך לתחנת הכח בחדרה, פרויקט "כרישים בזרם" 15 27 10 . חלופות ניהול להסדרת הפעילות באזור שפך המים החמים מתחנות הכח לאורך חוף הים התיכון הישראלי, לשמירה על בטיחות הכרישים והאדם גם יחד לצורך הצעת פתרון להסדרת הפעילות באתר, יש ראשית לקבוע מספר הנחות מוצא: ו. התקבצות הכרישים במוצא המים החמים היא תופעה ייחודית בעולם, אשר כפי הנראה קשורה ליתרונות פיזיולוגיים עבור הכרישים השוהים בה. ז. התופעה היא עונתית, למשך מספר חודשים בחורף, ולכן גם ההסדר הניהולי עבורה צריך להיות עונתי, כשבשאר חודשי השנה, כשהכרישים לא נמצאים באתר – אין צורך בהסדרה מיוחדת למעט סילוק ציוד דיג שננטש באזור ועלול לסכן את הכרישים בעונה הבאה. ח. כרישים הם ערכי טבע מוגנים בישראל, ומכאן אסורה על פי חוק כל הפרעה להם, להתפתחותם, לרבייתם ולמהלך חייהם הטבעי. ט. מכאן, שנקודת המוצא הראשונה להסדרת הפעילות היא מניעה של סיכון לבריאותם של הכרישים במקום המצב בו באתר התקבצות כרישים מבוצע דיג מאסיבי הן בחכות מהחוף,. והן ברשתות דיג מסחריות, הוא מצב לא חוקי ובלתי נסבל. בהינתן כך, יש להטיל איסור על דיג ועל שיט מנועי לא מבוקר באתר. לאיסור כזה יש כמובן גם תועלות משמעותיות לשמירה על בטיחות בני אדם השוחים, משנרקלים וצוללים במים, ככל שאלה יותרו באתר בהתאם לסעיפים הבאים. י. היבט נוסף שיש לנהל אותו על מנת למזער את הסיכון וההפרעה לכרישים, הוא פעילות הצפייה במים. בהיבט זה, ברור שיש לכל הפחות לבצע ניהול מבוקר, עם כלי פיקוח ואכיפה לצידו, של כמות הצופים באתר ברגע נתון, על בסיס כושר נשיאה שיקבע משיקולים אקולוגיים, הקפדה על כללי התנהגות מחייבים (מרחק, מניעת נגיעה, איסור האכלה וכד,)' מניעת כניסה במועדים בעייתיים (לדוגמה שעות הלילה והדמדומים שהן בעלות פוטנציאל סיכון מוגבר לקונפליקט, וכדומה.) על בסיס הנחות מוצא אלה, ניתן לשרטט קווים לדמותו של ההסדר הנדרש לניהול הקונפליקט באתר: ה. עונתי – ההסדר נדרש במקום רק למשך חודשי השהייה של הכרישים באתר, קרי בחודשים נובמבר - אפריל, חודשי החורף. ו. מבוסס אקולוגיה ומדע, על מנת לקבוע כללי התנהגות, כושר נשיאה וכדומה המבוססים על מאפיינים התנהגותיים ופיזיולוגיים של אוכלוסיית הכרישים במקום. ז. בעל מקור סמכות חוקית להטיל את כללי ההתנהגות הנדרשים: הן איסור דיג, הן איסור שיט מנועי ללא בקרה, והן כללי התנהגות ופעילות מבוקרת לצפייה. ח. נשען על יכולות פיקוח ואכיפה אפקטיביות (פקחים, אמצעים, מוטיבציה ויכולת למיצוי תיק אכיפה.) לכן, ניתן להציב מספר חלופות אפשריות לניהול האתר, שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. בעיננו, לחלופה אחת יש יתרון ברור על פני כל השאר, והיא חלופת הכרזה אזורית עונתית על תחום מוצא המים החמים כ"ערך טבע מוגן", שתחום אזורית ועונתית, בסמכות השר/ה להגנת הסביבה. בחלופה זו יש את הגמישות הנדרשת מחד, ברמה העונתית, את הסמכות החוקית להטיל את ההסדרים הנדרשים באתר, ואת היכולות הן המדעיות (באמצעות חטיבת מדע ברט"ג) והן האכיפה (באמצעות חטיבת אכיפה וגורמי הפיקוח ברשות, לרבות יחידה ימית ייעודית:) 28 חלופה/פרמטר חוק מסמיך ישימות יתרון חסרון דירוג (מ- 1 וגוף מנהל/ [נמוך] ועד אוכף 5 [מיטבי]) אכרזה אזורית חוק ג"ל גבוהה. עונתי, גמיש, מחייב רתימת השר/ה 5 למספר ושמורות, אין צורך בהליך ומאפשר כלי להג"ס חודשים בשנה סמכות תכנוני או בשינוי הניהול הנדרשים בהתאם השר/ה חקיקה, אלא (יכולות מדעיות וכלי לסעיף ערכי להג"ס, בקידום תקנה ניהול ואכיפה). ניתן טבע מוגנים ניהול רט"ג בסמכות הג"ס. להתאים לאזורי בחוק ג"ל התקבצות שונים ושמורות. חוק עזר חוק עזר בינונית (מחייב ניהול מקומי וגמיש היעדר יכולות פיקוח 2 עירוני רתימה ומחויבות ואכיפה ימיות לרשות של הרשות המקומית, היעדר המקומית) יכולות מדעיות לניהול הממשק, ספק לגבי המוטיבציה של הרשות המקומית לקחת אחריות. איסור דיג תקנות הדיג בינונית. מצריך מספק הגנה מצריך הירתמות אגף 2 באזור בסמכות תיקון תקנות לכרישים מהאיום הדיג. ההתקבצות פקיד הדיג הדיג ביוזמת שר המרכזי עליהם. יש לא מונע איום לכרישים החקלאות ואישור יכולת אכיפה כתוצאה מהתגודדות ועדת הכלכלה אנשים וכלי שיט סביבם. לא מונע סכנה לצוללים ומשנרקלים כתוצאה מכלי שיט. קידום תכנית חוק תו"ב, נמוכה. זהו מהלך יספק את מלוא סל זמן ארוך, ישימות 1 לשמורת טבע/ חוק ג"ל רגולטורי מורכב, הכלים הנדרש נמוכה, נעדר גמישות גן לאומי ושמורות, בשטח שלא לניהול (יכולות נדרשת - לפחות במקום ניהול רט"ג מיועד לכך מדעיות וכלי ניהול מחצית השנה הערך בתכניות המתאר, ואכיפה) עליו נועדה להגן ובצמידות לאתר השמורה לא נוכח תשתית. בשטח, לא נותן פתרון להגנה על התקבצויות כרישים באזורים שונים ומשתנים אכיפת צו הסדרת בינונית – פקחי מניעת רחצה באתר לא נותן מענה: לא מונע 1 האיסור הקיים אזורי רחצה משרד הפנים ו/או דיג, לא מונע שיט כחוף אסור הרשות המקומית מנועי, לא מונע צלילה, ברחצה אינם בהכרח לא מונע הטרדה של רתומים וערוכים הכרישים. לנושא שילוב איסור חוק עזר, נמוכה שכן שילוב של ניהול מצריך תיאום בין מספר 2 דיג ורחצה תקנות דיג מצריכה הוצאה מקומי ויכולת גופים, לא ניתן וצו הסדרת לפועל של אכיפה טובה. ייתן להעתקה בקלות אזורי רחצה שלושה מהלכים מענה למספר לאזורי התקבצות מקבילים. איומים לכרישים אחרים וסכנות בטיחותית לאדם. 29 חלופות הניהול ומידת היכולת שלהן לענות על האתגרים השונים. ירוק= יכולת גבוהה, כתום= יכולת בינונית, אדום= יכולת נמוכה. 30 היבטים פרטניים שיש להטמיע בהסדר עתידי: 1 . הגדרת אזורי צפייה המבטיחים תנועה חופשית של הכרישים במרחב. 2 . הסדרת אזור צפייה מהחוף כדוגמת מרפסת תצפית אשר יכולה להוות אלטרנטיבה מיטבית לצפייה בכרישים באופן בטוח, ובכך לתרום להעלאת המודעות לצרכי השימור שלהם וקידום התיירות האקולוגית ויתרונותיה הכלכליים. 3 . הגדרת שעות צפייה בצלילה ושנרקול המוגבלות לשעות הבוקר המאוחרות וצהרי היום. 4 . איסור גורף על דיג, הן מהחוף והן בים, באזור בחודשי התקבצות הכרישים. 5 . איסור האכלה (גם מהחוף.) 6 הגדרת שעות צפייה בכרישים באמצעות כלי שיט מנועיים אשר לא חופפות את שעות . הצפייה בשנרקול וצלילה ולא בשעות הלילה. 7 . הגבלת מספר הצופים (בין אם בצלילה ושנרקול ובין אם מכלי שיט) המקסימלי הנמצא באזור התקבצות הכרישים ברגע נתון. רצוי לא יותר מ- 10 אנשים במים ולא יותר מ- 3 כלי שיט שאינם ממונעים( Bell 2010, Ziegler et al. 2012 ). כלי שיט מנועיים יפעלו רק באזור המותר בתחום של מעל 300 מטרים מקו החוף. 8 אכיפה רציפה באזור התקבצות הכרישים כדי להבטיח שמירה על הכרישים ועל בטיחות בני . האדם. 9 . ליווי מחקרי וניטור במהלך פיתוח התחום הן מההיבט האקולוגי, הן מההיבט החברתי והן מההיבט הכלכלי. מהלך הניטור יכלול סקרי רחפן תדירים בעונת ההתקבצות ותיוג כרישים יעשה רק בשעות ובימים בהם אין פעילות אדם אחרת באזור, ללא שימוש בצ'אם (פיתיון המבוסס על חלקי דגים) וכן במידה המינימלית הדרושה למחקר., 31 מקורות Adams,K. R.,L. C. Fetterplace, A. R.Davis,M.D. Taylor, and N. A. Knott.2018. Sharks, rays and abortion: the prevalence of capture-induced parturition in elasmobranchs. Biological Conservation 217:11-27. Apps, K., K.Dimmock,D. J.Lloyd, and C. Huveneers. 2017. Is there aplace foreducation and interpretation in shark-based tourism? Tourism Recreation Research 42:327-343. Barash, A., R.Pickholtz,E.Pickholtz,L. Blaustein, andG. Rilov. 2018. Seasonalaggregations of sharks nearcoastal power plants in Israel:an emerging phenomenon.MarineEcology Progress Series 590:145-154. Barker, S.M.,Peddemors, V.M., Williamson, J.E.,2011a. A video and photographicstudyof aggregation, swimming and respiratory behaviour changes in the grey nurse shark (carchariastaurus) in response to thepresenceof SCUBA divers.Mar. Freshw. Behav. Physiol. 44,75–92. https://doi.org/10.1080/10236244.2011.569991 Barker, S.M.,Peddemors, V.M., Williamson, J.E.,2011b. Recreational SCUBA diver interactions with thecritically endangeredGrey NurseShark Carchariastaurus. Pacific Conserv. Biol. 16,261–269.https://doi.org/10.1071/pc110261 Barnett, A.,Payne,N.L., Semmens, J.M., Fitzpatrick, R., 2016. Ecotourism increases thefield metabolicrateofwhitetipreef sharks. Biol. Conserv.199,132–136. https://doi.org/10.1016/j.biocon.2016.05.009 Baronio,M.,2012. Theuseof amicro remotelyoperated vehicle asa tool for studies of shark behaviour and diver impact.PhDthesis.South. Cross Univ.166. Bell, C.M. 2010. Encounternormsof snorkelers and scuba divers atMolokini, Hawai'i: methodologicaland managerial applications. Bessa,E., Silva,F., Sabino, J., 2017.Impactsof FishTourism, in: Ecotourism’sPromise and Peril. pp. 59–72.https://doi.org/10.1007/978-3-319-58331-0_5 Blumstein, D.T., Geffroy, B., Samia,D.S.M.,Bessa, E.,2017. Ecotourism’sPromiseand Peril, Springer, Cham. https://doi.org/10.1007/978-3-319-58331-0 Bouyoucos, I.A., Simpfendorfer, C.A., Rummer,J.L., 2019. Estimatingoxygen uptake ratesto understand stress in sharksand rays. Rev.Fish Biol. Fish. https://doi.org/10.1007/s11160-019-09553-3 Bradai, M. N.,B. Saidi, andS. Enajjar. 2012. Elasmobranchs oftheMediterraneanand black sea: Status,ecology and biology bibliographic analysisFAO, GFCM, Rome, Italy. Brophy,R. H., andD. L. Bernholt. 2019. Aquaticorthopaedic injuries. Journalofthe American Academyof OrthopaedicSurgeons27:191-199. Burgess, G. H.,R. Buch, F. Carvalho,B. Garner, and C.Walker.2010. Factorscontributing to shark attackson humans: AVolusia County, Florida,case study.Peer J:541-565. Cadiou, G., C.F. Boudouresque, P. Bonhomme,and L.LeDiréach.2009. Themanagementof artisanal fishing withintheMarineProtected Areaof the Port-Cros NationalPark (northwestMediterraneanSea): asuccess story?ICESJournal ofMarineScience66:41- 49. Caldicott, D.G. E.,R. Mahajani, and M. Kuhn.2001.The anatomyof ashark attack: acase reportand reviewofthe literature. Injury32:445-453. Carreño,A., P.-Y. Hardy,E.Sánchez, E. Martínez,Piante C, and J.Lloret.2019. Safeguarding MarineProtected Areas inthe growingMediterranean Blue Economy. Recommendations forLeisure Boating., PHAROS4MPAs project. 32 Catlin, J., Jones, T., Jones,R., 2012.Balancing commercial and environmental needs: Licensing asameansofmanaging whale sharktourism on Ningaloo reef. J. Sustain. Tour.20,163–178. https://doi.org/10.1080/09669582.2011.602686 Cattano,C., Turco,G.,Di Lorenzo,M., Gristina, M.,Visconti,G., Milazzo,M., 2021. Sandbar shark aggregation in thecentral MediterraneanSea and potentialeffectsoftourism. Aquat. Conserv.Mar. Freshw. Ecosyst. 1–9. https://doi.org/10.1002/aqc.3517 Chapman, B.K., andD. McPhee.2016. Globalshark attack hotspots: Identifying underlying factorsbehind increased unprovokedshark bite incidence. Ocean& Coastal Management133:72-84. Chin, A., P.m. Kyne,T. i.Walker, and R.b. Mcauley.2010. Anintegrated risk assessment for climate change: analysing the vulnerabilityof sharks and rayson Australia's Great Barrier Reef. Global Change Biology16:1936-1953. Cisneros-Montemayor, A.M.,M. Barnes-Mauthe,D.Al-Abdulrazzak, E. Navarro-Holm,and U. R. Sumaila.2013. Globaleconomicvalueofshark ecotourism: implications for conservation. Oryx47:381-388. Clua, E. E. G.2018. Managing bite risk for diversin thecontextofshark feeding ecotourism: A casestudy from FrenchPolynesia (EasternPacific). TourismManagement68:275-283. Cross,C. R.2010.BOATING. Cubero-Pardo,P., Herrón,P., González-Pérez, F.,2011. Shark reactions to scubadivers intwo marine protectedareasofthe Eastern TropicalPacific.Aquat. Conserv.Mar. Freshw. Ecosyst.21, 239–246.https://doi.org/10.1002/aqc.1189 DOC,U. 1996. Florida KeysNationalMarine Sanctuaryfinal management plan/environmental impactstatement (FMP/EIS),vol.1:themanagementplan. NOAA, Washington. DPI,2014. Protectingthe Greynurse Shark - A guide for recreationalfishers and divers,New South. ed. Dulvy, N. K., S.L. Fowler, J.A. Musick,R.D. Cavanagh,P. M.Kyne, L.R. Harrison, J. K. Carlson, L. N. Davidson,S. V. Fordham, andM.P. Francis.2014.Extinction risk and conservation of theworld’s sharks and rays. elife 3:e00590. Ehler, C., and F.Douvere. 2009. Marine SpatialPlanning: a step-by-step approachtoward ecosystem-basedmanagement.,UNESCO,Paris. Ferretti,F., Walls, R.H.L.,Musick, J., Stevens, J., Baum,J.K., Bradai, M.N., Fergusson, I., Grubbs, D., Soldo,A., Vacchi, M. &Vooren,C.M. 2016. Carcharhinus plumbeus.The IUCN Red List ofThreatened Species 2016:e.T3853A16527809. Downloadedon27 April 2021. Ferretti,F., R. a.Myers, F.Serena, and H.k. Lotze.2008. LossofLargePredatory Sharks from the Mediterranean Sea. Conservation Biology22:952-964. Filiz, H., 2019.Year-RoundAggregationof Sandbar Shark, Carcharhinus plumbeus (Nardo, 1827),in Boncuk Cove inthe southern Aegean Sea,Turkey (Carcharhiniformes: Carcharhinidae). Zool.Middle East65,35–39. https://doi.org/10.1080/09397140.2018.1540148 Filiz, H., Gulsahin, A., 2016.First 12monthsof sandbarsharkmonitoring inTurkey. Francour,P., J. G. Harmelin, D.Pollard,and S. Sartoretto.2001. Areviewofmarine protected areas in the northwesternMediterranean region:siting, usage, zonation and management. Aquatic Conservation:Marine and FreshwaterEcosystems11:155-188. Gallagher, A. J., and C.P.M. Huveneers. 2018. Emerging challenges to shark-diving tourism. MarinePolicy96:9-12. 33 Gallagher, A. J., and N. Hammerschlag.2011.Globalshark currency:the distribution, frequency, and economicvalueof shark ecotourism. CurrentIssues in Tourism14:797-812. Gallagher, A. J., G.M. S. Vianna, Y. P.Papastamatiou,C. Macdonald, T.L. Guttridge, and N. Hammerschlag.2015.Biological effects,conservationpotential,and research priorities of sharkdiving tourism. Biological Conservation 184:365-379. Gallagher, A. J., N. Hammerschlag, A. J. Danylchuk, andS. J. Cooke.2017. Shark recreational fisheries: Status,challenges, and research needs. Ambio 46:385-398. Gallagher, A.J., Huveneers,C.P.M.,2018. Emerging challenges to shark-diving tourism.Mar. Policy 96,9–12. https://doi.org/10.1016/j.marpol.2018.07.009 Gallagher, A.J., Vianna, G.M.S., Papastamatiou, Y.P.,Macdonald,C., Guttridge,T.L., Hammerschlag, N.,2015. Biologicaleffects,conservation potential,and research prioritiesofshark diving tourism. Biol. Conserv. https://doi.org/10.1016/j.biocon.2015.02.007 Gonson,C.,D. Pelletier, F.Alban, C. Giraud-Carrier, and J. Ferraris. 2017. Influence of settingsmanagementandprotectionstatuson recreational uses and pressures in marine protectedareas. Journal of Environmental Management200:170-185. Gray,D. L.,R. Canessa, R.Rollins, C.P. Keller,and P.Dearden. 2010. Incorporating recreational users into marine protected areaplanning: a studyof recreational boating in British Columbia, Canada. Environmentalmanagement 46:167-180. GSAF. 2020. Global SharkAttackFile- Incidentsby country. sharkattackdata.com. Healy,T. J., N. J. Hill, A. Chin, and A. Barnett.2020. A global reviewof elasmobranch tourism activities, management and risk. MarinePolicy118:103964. Healy,T.J., Hill, N.J., Chin, A., Barnett,A., 2020. A global reviewofelasmobranchtourism activities, management and risk. Mar.Policy 118. https://doi.org/10.1016/j.marpol.2020.103964 ISAF. 2020. The ISAF 2020 shark attack report.FloridaMuseum, https://www.floridamuseum.ufl.edu/shark-attacks. John, L.,OAM,MAppSc,Dip Ed, and M. Christopher Lawrence.2012. Diving-related deathsin Hong Kong waters,2006-2009. Undersea &Hyperbaric Medicine39:891. Juhel, J.B., Vigliola, L.,Mouillot,D.,Kulbicki,M., Letessier, T.B.,Meeuwig, J.J., Wantiez, L., 2018.Reefaccessibility impairs the protectionofsharks. J. Appl. Ecol.55, 673–683. https://doi.org/10.1111/1365-2664.13007 Juhel, J.B., Vigliola, L.,Wantiez, L.,Letessier, T.B.,Meeuwig, J.J., Mouillot,D.,2019. Isolation and no-entrymarine reservesmitigateanthropogenic impactson grey reefshark behavior.Sci. Rep. https://doi.org/10.1038/s41598-018-37145-x Kabasakal, H.,and S. Ö. Gedikoğlu. 2015. Shark attacks against humansand boats in Turkey’s watersin thetwentiethcentury. 25:115-122. Lagabrielle,E., A. Allibert, J. J. Kiszka, N.Loiseau, J.P.Kilfoil, and A.Lemahieu.2018. Environmental and anthropogenic factors affectingthe increasingoccurrenceofshark- human interactionsarounda fast-developing IndianOcean island. Scientific reports 8:1-13. Larson,C.L.,Reed,S.E., Merenlender, A.M., Crooks,K.R., 2016. Effectsof recreation on animals revealed aswidespread through aglobal systematicreview.PLoSOne. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0167259 Lippmann, J. 2018. Fatal shark attackson divers inAustralia, 1960-2017.Divingand hyperbaricmedicine48:224-228. Lippmann, J., C.Lawrence,T. Wodak, A. Fock, S. Jamieson,D. Walker,and R. Harris. 2013. Provisional reporton diving-related fatalitiesin Australian waters 2008.DivingHyperb Med43:16-34. 34 Manna, G.L., and G. Sarà.2019. AFalse SenseofProtection: RecreationalUsesand Illegal Behavior in aMediterranean MarineProtected Area and Implications for Management. Integrated EnvironmentalAssessmentand Management 15:961-973. Marina, A., N. BAŞUSTA, Ç.KESKİN, F. SERENA, and B.SERET.2005.THEPROCEEDINGS OF THE INTERNATIONALWORKSHOP ON MEDITERRANEAN CARTILAGINOUSFISH WITH EMPHASISON SOUTHERNAND EASTERN MEDITERRANEAN. McPhee,D.P., C.Blount,M. P. Lincoln Smith, and V.M. Peddemors. 2021. Acomparison of alternative systems to catch and kill formitigating unprovokedshark biteon bathers or surfers atocean beaches.Ocean& CoastalManagement 201:105492. Ministères transitionécologique cohésion desterritoiresmer.2018.Réglementation dela pêchemaritime de loisir dans la Réserve Naturelle desBouches de Bonifacio. http://www.dirm.mediterranee.developpement-durable.gouv.fr/reglementation-de-la- peche-maritime-de-loisir-dans-a2840.html. Montero-Quintana, A.N., Vázquez-Haikin, J.A., Merkling, T., Blanchard,P., Osorio-Beristain, M., 2020. Ecotourism impactson thebehaviourof whale sharks: An experimental approach. Oryx54,270–275. https://doi.org/10.1017/S0030605318000017 Myers, R. A.,J. K. Baum,T.D. Shepherd, S.P.Powers,and C. H. Peterson. 2007. Cascading effectsofthelossofapexpredatory sharks froma coastal ocean. Science315:1846- 1850. NSW, T. f.2016.MarineSafety Regulation 2016.in N. government,editor., https://www.rms.nsw.gov.au/maritime/safety-rules/rules-regulations/know-the- rules.html#Designatedswimmingareas. OECD.2017. MarineProtected Areas-Economics,Management and EffectivePolicyMixes. Oliver,S., M.Braccini, S. J.Newman, and E. S. Harvey.2015. Global patterns inthe bycatch of sharks and rays. MarinePolicy54:86-97. Pacoureau, N., C.L. Rigby,P. M.Kyne, R.B. Sherley, H. Winker,J. K. Carlson, S. V.Fordham, R. Barreto,D. Fernando,M.P. Francis,R. W.Jabado,K. B. Herman, K.-M. Liu,A. D. Marshall, R. A.Pollom,E. V. Romanov, C.A. Simpfendorfer,J. S. Yin, H. K.Kindsvater, and N. K. Dulvy.2021. Halfa centuryofglobal declinein oceanicsharksand rays.Nature 589:567-571. Pakasi,L.2018.Health risksassociatedwith recreational water activities.Page012329 in IOP Conf Ser:MaterSci Eng. Panayiotou, N., S. B.PORSMOGUER,D. Κ.MOUTOPOULOS, and J.Lloret.2020.Offshore recreational fisheriesof large vulnerablesharksand teleostfish in the Mediterranean Sea: first informationon the species caught.Mediterranean MarineScience 21:222-227. Quiros, A.L., 2007. Touristcompliance to aCodeof Conduct and the resulting effectson whale shark(Rhincodontypus) behavior inDonsol,Philippines. Fish. Res. 84,102–108. https://doi.org/10.1016/j.fishres.2006.11.017 Richards, K.,B. C. O’Leary,C. M. Roberts, R.Ormond,M. Gore, and J.P. Hawkins.2015. Sharks and people: Insightinto the global practicesof tourismoperators andtheir attitudesto Shark behaviour. MarinePollution Bulletin 91:200-210. Shabtay, A., E.Lagabrielle,V. Plot, G.Potin, andD. Guyomard.2020.Marinespatial planning providesa comprehensiveframework for building evidence-based shark risk managementpolicies withsea-users. Environmental Science&Policy111:18-26. Smith,K., Scarr,M., Scarpaci, C.,2010. Grey nurse shark (Carchariastaurus) diving tourism: Touristcomplianceand shark behaviour at fish rock,Australia. Environ. Manage.46, 699–710. https://doi.org/10.1007/s00267-010-9561-8 35 Techera,E. J., and N. Klein.2013.The roleof law in shark-based eco-tourism:Lessons from Australia. MarinePolicy 39:21-28. Thorpe,T., andD. Frierson.2009.Bycatchmitigation assessmentforsharkscaught in coastal anchored gillnets. FisheriesResearch 98:102-112. Topelko,K. N., andP.Dearden. 2005.The shark watching industry and its potential contribution to sharkconservation. Journalof Ecotourism 4:108-128. U.S. CoastGuard, and U.S.Department ofHomeland Security.2019. 2018 Recreational boating statistics.U.S. Coast Guard, www.uscgboating.org. U.S. Departmentof Homeland Security.2014.A boater’s guide to the federal requirements for recreational boats.in U.S. D. o.H. Security, editor., https://www.uscgboating.org/images/420.PDF. U.S. DepartmentofHomeland Security, Werry, J. M.,W. Sumpton,N. M. Otway,S. Y.Lee, J. A.Haig, and D. G.Mayer.2018. Rainfall and sea surface temperature: key drivers foroccurrenceof bull shark,Carcharhinus leucas, in beach areas. Global Ecologyand Conservation 15:e00430. West,J. G. 2011. Changingpatternsof shark attacksin Australian waters.Marineand Freshwater Research62:744-754. Wilson,M.W.,Ridlon, A.D.,Gaynor, K.M., Gaines, S.D.,Stier, A.C., Halpern, B.S.,2020. Ecological impactsofhuman-induced animal behaviour change. Ecol. Lett.23, 1522– 1536. https://doi.org/10.1111/ele.13571 Worm, B.,B.Davis,L.Kettemer,C. A. Ward-Paige,D. Chapman, M.R. Heithaus, S.T. Kessel, and S. H. Gruber. 2013. Global catches, exploitation rates, and rebuilding optionsfor sharks. MarinePolicy 40:194-204. Zemah Shamir, Z.,S. Zemah Shamir,D. Tchernov, A. Scheinin, and N. Becker.2019b. Shark aggregation and tourism:opportunities andchallenges of anemerging phenomenon. International Journalof Sustainable Development& WorldEcology26:406-414. Zemah Shamir, Z.,S. Zemah Shamir, N. Becker, A. Scheinin, and D. Tchernov.2019a. Evidenceofthe impacts ofemerging shark tourism inthe Mediterranean. Ocean& CoastalManagement178:104847. Ziegler, J.,P. Dearden,and R. Rollins.2012.But are tourists satisfied? Importance- performanceanalysisofthe whalesharktourism industry on Isla Holbox,Mexico. Tourism Management33:692-701. אדליסט, דand., ג. רילוב. 2014 . מגמות בדיג הישראלי. אקולוגיה וסביבה 1:90-97 . יהל, רand., נ. אנגרט. 2012. מדיניות שמירת הטבע בים התיכון- שמורות טבע ימיות ככלי לשימור הסביבה והמגוון בים התיכון. ירוחם, א. 2019. דיג בשטחים ימיים מוגנים: האם ניתן לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה? , החברה להגנת הטבע. ירוחם, א. 2020. לכידה ושחרור של בע"ח ימיים במסגרת דיג- השפעות שליליות על הפרט והאוכלוסייה וכיצד לצמצם את הנזק. החברה להגנת הטבע. מנהל התכנון. 2020. מסמך מדיניות למרחב הימי של ישר אל- ים תיכון- דו"ח שלב ב'- מדיניות למרחב הימי, מאי 2020 . רוטשילד, א. 2019. הפסקת דיג המכמורת בישראל- צעד חיוני לתכנון ימי מושכל ולשמירת משאב הדגה והסביבה הימית. החברה להגנת הטבע. החברה להגנת הטבע. רשות הספנות והנמלים. 2014 הודעה לימאים/משיטים מס'. 001/2014 . מ. ה. ו. בדרכים, in editor., https://diving.org.il/loadedFiles/__heb__efdse_mjnajo_2014_- _yspfq_efyafT_bspjjq_TafpfT_jnjfT_-_04342214.pdf. 36 נספח 1 - הקונפליקט הבטיחותי בין שיט מנועי וציוד דיג לבין משתמשי ספורט ורחצה בים – הפרדה מרחבית כפיתרון כתיבה – ד"ר עתרת שבתאי, החברה להגנת הטבע ינואר 2021 1. הבעיה פעילות כלי שיט ככלל (לרבות סירות דיג) והנחה של ציוד דיג בשטח הימי, מהוות סכנה בטיחותית משמעותית לפעילות פנאי ונופש כדוגמת רחצה, צלילה, שנירקול, גלישה, שיט לא ממונע וחתירה. ככלל, הסקירה הקצרה שלהלן של מקרים מארץ והעולם בהן התרחשה תאונה בין כלי שיט או ציוד דיג לבין אדם שביצע פעילות פנאי במים, מעלה את הנקודות המרכזיות הבאות:  קיימים מקרים של פציעות ואף מוות כתוצאה מעירוב השימושים, אולם מרבית המקרים של סיכון וקונפליקט אינם מדווחים אם האירוע לא הסתיים במוות או פציעה, ולכן יש כנראה הערכת חסר לעוצמת הבעיה.  מרבית הקונפליקט בין כלי שיט מנועיים ובין נופשים וספורטאים בים מרוכז ברצועת הים במרחק של עד 500 מ' מהחוף.  בתאונות עם כלי שיט, הגורם העיקרי הוא חוסר תשומת לב של המשיט. סיבה נוספת שנמצאה כמשמעותית היא מהירות שיט גבוהה.  ציוד דיג הנמצא במים בעת שימוש או לאחר שננטש על ידי דייגים, מהווה סכנה בטיחותית ממשית למשתמשי פנאי וספורט. לכן, פעילות דיג כלל, בין אם נעשית עם סירה ובין אם לא, נמצאת בקונפליקט עם שימושי פנאי וספורט ימי.  ברחבי העולם מוכר הקונפליקט, ומסמכי מדיניות שונים ממליצים להפריד מרחבית בין פעילויות שיט ודיג לבין פעילויות פנאי וספורט ימי. בישראל, התחום מוסדר בצורה טובה יחסית בתחום חופי רחצה מוכרזים, בהם אסור שיט ודיג, וכן על ידי מגבלת שיט ברצועה של 300 מ' מקו החוף בשאר האזורים. יחד עם זאת, סירות דיג מוחרגות ממגבלת ה- 300 מ', למעט בחופי רחצה (המהווים רק 6.5% מקו חוף הים התיכון הישראלי.) . א. פגיעת כלי שיט בנופשים וספורטאים במים פגיעה של כלי שיט ברוחצים, משנרקלים וצוללים מתרחשת באופן טראגי ובלתי מכוון ובמקרים רבים גורמת למוות. לרוב, המשיט כלל לא מבחין באדם הנמצא במים ולעיתים אף לא מבחין בפגיעה בו ( Cross 2010, John et al. 2012, Lippmann et al. 2013, Pakasi 2018, Brophy and Bernholt 2019 ). יותר מ- 1,000 תאונות כלי שיט למטרות פנאי התרחשו באוקיינוסים ובמפרצים של ארצות הברית בשנת 2018 , מתוכן עשרות מקרים בהם פגע כלי שיט באדם הנמצא במים. ברוב מקרי התאונות, היו מעורבים כלי שיט מסוג סירות מנוע (עם קבינה פתוחה) ואופנועי ים והגורם העיקרי לרוב התאונות היה חוסר תשומת לב של המשיט. סיבה נוספת שנמצאה כמשמעותית היא מהירות שיט גבוהה ( U.S. Coast Guard and U.S. Department of Homeland Security 2019 ) . גם בישראל מתרחשות לעיתים תאונות בין נופשים בים ובין כלי שיט. בשנת 2014 הוציאה רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה מזכר מיוחד בעקבות ריבוי מקרים של תאונות בין כלי שיט ומשתמשים אחרים. הרשות מציינת כי רוב פגיעות כלי השיט בצוללים או שחיינים מתרחשים במרחקים סמוכים לחוף ובטווח של עד 500 מטרים מהחוף (רשות הספנות והנמלים 2014 ) . לדוגמה: 37  בשנת 2013 צולל שצלל מכלי שיט ללא שהניף דגל צלילה מול חוף סדני עלי, נפגע קשה ממדחף סירה שחלפה בסמוך ולא הבחינה בו16 .  מגזין השיט והספורט הימי סקר מספר מקרים ישנים יותר בהם היה מעורב כלי שיט ממונע: גבר שנהרג מפגיעת סירה מול חוף שדות ים, גבר שנפגע מיאכטה בחוף בת גלים בחיפה, נער שנהרג מפגיעת סירה מול חופי תל אביב ושני צוללים שנפגעו מאופנוע ים בסמוך לחומות העיר עכו17 . תאונות בין כלי שיט מסוג סירות דיג לבין משתמשים העוסקים בפעילות פנאי וספורט מתרחשות אף הן ועלולות להיות קטלניות. לדוגמה:  בשנת 2018 נהרג אדם אשר עסק בצלילה חופשית בחוף פלמחים כתוצאה מפגיעה של סירת דיג שכפי הנראה לא הבחינה בו18 .  מספר ימים קודם לכן תועדה פגיעה של סירת דיג בסאפ. הגולש ניצל כשהספיק לקפוץ למים ולצלול ברגע האחרון19 . באזורנו, קרבה של סירות דיג לרוחצים, גולשים ומשתמשים אחרים מדווחת באופן תדיר לאורך כל חופי הים התיכון20. תיעוד מקרים אלו מופיע גם בתמונות הבאות: תמונה 1 - סירות דיג בקרבת רוחצים, שחיינים וגולשים חוף פלמחים וחוף נתניה. צילום: בר שטרנבך; sea watch , 2020 . 16 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4449817,00.html 17 http://kachol.co.il/ContentPage.aspx?id=96 18 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5366059,00.html 19 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5364957,00.html 20 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5366879,00.html 38 ב. סכנה למשתמשי פנאי וספורט כתוצאה מציוד דיג במים סכנה בטיחותית נוספת למשתמשי פנאי ונופש בקרבת החוף הוא ציוד דיג הנמצא באותו המרחב. עיקר הסכנה היא התקלות של משתמש פנאי או ספורט בציוד דיג (רשתות, חוטים, קרסי דיג ואף רובי דיג) הנמצא בשימוש ובציוד שננטש בשטח על ידי דייגים. התקלות כזו עלולה לגרום לפציעה ואף למוות. מקרים בהם צוללים או שחיינים נתפסים בקרסי דיג או ברשתות מתרחשים ברחבי העולם במקומות בהם יש חפיפה במרחב ובזמן בין פעילויות אלו21 22 23 24 25 . בשלב פיתוח תכנית הניהול של הפארק הלאומי keys Florida למשל, נמצא כי דיג בשיטת "טרולינג" (גרירת חוט עם קרסים מאחורי הסירה, תוך כדי שיט) היא פעילות דיג הקרסים המסוכנת ביותר לשחיינים וצוללים במידה והיא נעשית קרוב לחוף ( DOC 1996 ). גם בארץ ידועים מקרים בהם היו מעורבים משתמשי פנאי בתאונות עם ציוד דיג, למשל, תקרית מסוכנת למדי שבמזל לא נגמרה באסון התרחשה בשנת 2019 כאשר גולש צעיר נתקל בציוד דיג, התהפך וידו נתפסה בקרסי דיג. הגולש המדמם נגרר במים זמן מה אחרי סירת הדייגים שלא שמו לב לכך שנתפס, עד אשר חברו הצליח לשחררו ואף נפצע בעצמו26 . תקריות אלו כמעט ואינן מדווחות אם הן לא מסתיימות באסון, ולכן חסר מידע רב לגבי התדירות שלהם. תמונה 2 - צולל מנסה להשתחרר מקרס דיג שבו נתפס במהלך צלילה ספורטיבית בחוף קיסריה. צילום: בר שטרנבך, 2020 . תאונות קשות שעלולות להיות קטלניות מתרחשות גם עם ציוד דיג באופן כללי בין אם הדיג נעשה מסירה ובין אם לא: 21 https://www.timesnownews.com/the-buzz/article/bizarre-scuba-diver-gets-caught-on-fishermans- hook-almost-reeled-to-surface-like-a-big-fish/616649 22 https://apnews.com/article/4f5c7794b97d4bb4a3be401071e3ee2a 23 https://mumbaimirror.indiatimes.com/mumbai/other/ace-swimmer-drowns-after-getting-trapped-in- fishing-net/articleshow/15882747.cms 24 https://www.youtube.com/watch?v=P20COdaoujs 25 https://www.telegraph.co.uk/news/newstopics/howaboutthat/8708684/Angler-catches-scuba-diver- on-fishing-line.html 26 https://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=6045&docID=308568 39 - רובי דיג- דייגים מסכנים אנשים אחרים (או דייגים אחרים) בקרבתם. מרחבי העולם ידועים מקרים רבים של פציעות קלות עד אנושות כתוצאה מתאונות מסוג זה27 28 29 . גם בארץ מתרחשות לעיתים תאונות דומות, למשל, בשנת 2005 בחוף הרצליה, דיג רובה בטעות ירה בחברו ששחה בסמוך אליו וגרם לפציעתו30 . - ציוד דיג שנשאר במים- מ הווה סכנה משמעותי לא רק לבעלי חיים ימיים אלא גם לשחיינים, משנרקלים וצוללים. מקרה בחורף 2020 תועד באזור שפך המים החמים של תחנת הכח בחדרה שם נתפס צולל בחוט דיג שהיה נעוץ בגבו של כריש. הצולל הספיק לחתוך את החוט עוד לפני שהכריש צלל או התרחק ובכך ניצל. דיג חכות- נמצא כי קרבה מופרזת של דייגי חכות לאתרי שחייה וצלילה הם גורם משמעותי - בהעלאת הסיכון הבטיחותי לרוחצים וצוללים ( DOC 1996 ). תמונה 3 - דייגי חכות מהחוף בקרבת רוחצים, שחיינים וצוללים בחוף פלמחים ובחוף קיסריה. צילום: בר שטרנבך, 2020 . 27 https://au.news.yahoo.com/south-african-scuba-diver-impaled-spear-beach- 095336382.html?guccounter=1&guce_referrer=aHR0cHM6Ly93d3cuZ29vZ2xlLmNvbS8&guce_referrer_si g=AQAAADhqmJo5ufO0t1W2lEnz7p768YKmCPVI_OtRCWOnb9JaoBBxRjGAzos_iGJ_4a- OQIsbQ8fRa1SAMV-NERZMaT7D-bcn3ZT0NNtKGlgWZNoSAWUJlidar483gGPEFZ0i9_Unt0FOitu- lc7sMPWUNzISezuoF0Btti1QSA95ofxT 28 https://www.bbc.com/news/av/world-us-canada-18517422 29 https://www.winknews.com/2015/07/09/man-injured-in-spearfishing-accident-taken-off-life-support/ 30 https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART/991/736.html 40 2. הפתרונות א. הפרדה מרחבית בין פעילות שיט לבין שימושי פנאי וספורט תהליכי תכנון מרחבי ימי31 בישראל כמו גם רחבי העולם, מזהים כקונפליקט את החפיפה בין פעילות שיט לבין פעילות פנאי ונופש מסוג רחצה, שנרקול, צלילה, וגלישה. לרוב, הנימוק לאפיון זה נובע מהסכנה הבטיחותית של קיום שימושים אלו:  מסמך של UNESCO משנת 2009 , המקובל ברחבי העולם כמסמך המנחה תהליכי תכנון מרחבי ימי, זיהה שימושים אלו כ- Incompatible , משמע שאינם יכולים להתקיים באותו מרחב באותו הזמן ( Ehler and Douvere. 2009 ) .  מסמך מדיניות המרחב הימי של מנהל התכנון מבהיר כי נדרשת הפרדה בין פעילות שיט ובין חופי רחצה מוכרזים ופעילים וכן כי יש לפעול על מנת להסדיר את מעמדם של אתרי צלילה תוך החלת מגבלות שיט מנועי בשטחים אלו (מנהל התכנון 2020 ). מדינות רבות בעולם הכירו במגבלות של אמצעי בטיחות אחרים, ולכן, מופעלים במקרים רבים, כלי מדיניות של הפרדה מרחבית בין שימושי שיט מנועי לבין פנאי ונופש ימי. כמו בישראל, ברמה המינימלית מקובל בעולם להטיל מגבלות שיט באזורי רחצה וגלישה מוכרזים:  באוסטרליה, קיים איסור מוחלט של תנועת כלי שיט באזורי רחצה וגלישה מוכרזים (המסומנים באמצעות דגלים ומשתרעים על פני רצועה של 500 מטרים מקו החוף) ואיסור מוחלט של תנועת כלי שיט באזורי רחצה פעילים אחרים, במרחק של 60 מטרים מהחוף ו- 60 מטרים משני צידי הדגלים המסמנים את אזור הרחצה ( NSW 2016 ) .  בצרפת, אסורה תנועת כלי שיט במרחק 300 מטרים מקו החוף באזורי רחצה פעילים.  בארצות הברית, הפעלת כלי שיט באזור רחצה מסומן מהווה עבירה פדרלית ( U.S. Department of Homeland Security 2014 ). ב. הפרדה מרחבית בין פעילות דיג לבין שימושי פנאי וספורט מסמך מדיניות המרחב הימי של מנהל התכנון וכן המסמך של UNESCO משנת 2009 המוזכרים מעלה, מזהים קונפליקט גם בין פעילות דיג לבין שימושי פנאי וספורט, לא רק מעצם הסכנה הבטיחותית הכרוכה בהימצאות השימושים באותו המרחב, אלא גם בגלל התחרות על אותם משאבים. למשל, אתרי צלילה מספקים הזדמנות לציבור לצפות בבעלי חיים מתחת למים ופעילות דיג באותו השטח פוגעת באותם בעלי החיים. בעוד ההפרדה המרחבית בין פעילות דיג ואזורי רחצה או צלילה ברורה באזורים של אגמים ונהרות ברחבי העולם32 33 , בסביבה הימית הפרדה זו ניכרת בעיקר בתחום שטחים ימיים מוגנים (סעיף 4 במסמך זה.) ג. פתרונות נקודתיים נלווים להפרדה מ רחבית 1 . סימון משתמשים- בישראל נקבע כי סימון צוללים במים ייעשה על ידי דגל אלפא בצבעים כחול ולבן כשהוא מונף מעל גבי מצוף, או כל אמצעי הצפה אחר ובמידות של 30 X 37 ס"מ. הנפת דגל צוללים נעשה גם על גבי כלי שיט המוביל צוללים לאתר צלילה, בעת הצלילה בלבד. לעיתים, גם משנרקלים מחויבים לשאת דגל צלילה מסוג זה המסמן את מיקומם ובכך תכנון מרחבי ימי הינו תהליך שמטרתו הסדרת שימושים במרחב הימי באופן שיפחית או ימנע קונפליקטים 31 עם שימושים אחרים ועם הסביבה הימית הטבעית ובכך יתאפשר קיום ופיתוח בר קיימה לצד ייתכנו ת כלכלית של מגוון השימושים ופעילויות האדם בים. במסגרת תהליך זה מאופיינת החפיפה המרחבית (והזמנית- Temporal) בין שימושים קיימים במרחב הימי על פי מנעד שבקצהו האחד קיים קונפליקט בין השימושים ובקצהו השני קיימת סינרגיה בין השימושים. 32 https://themdc.org/lake-mcdonough/ 33 https://vtfishandwildlife.com/newsroom/fishing-access-areas-not-safe-for-swimming-0 41 מאותת למשיטי סירות להתרחק מאותו אזור. שחיינים במקומות רבים נוהגים לשאת מצוף זוהר המשמש לאותה מטרה. בישראל, כלי שיט מחויבים לשמור מרחק ביטחון של 200 מטרים ממצוף או מכלי שיט המניפים דגל צלילה (רשות הספנות והנמלים 2014 ). 2 . מגבלות מהירות- במקומות רבים בעולם נוהגים להטיל מגבלות מהירות בקרבת החוף בכלל ו בקרבת אזורי רחצה וצלילה בפרט על מנת להפחית את הסיכון. o בניו זילנד, מהירות כלי שיט מוגבלת ל- 5 קשרים (קצב הליכה מהירה) ברצועה של 200 מטרים מקו החוף, 200 מטרים ממבנה כלשהו, 200 מטרים מדגל צוללים, 50 מטרים מכלי שיט אחר, 50 מטרים מאדם שוחה. בדרום אפריקה מהירות שיט מוגבלת ל- 8 קשרים ברצועה של 500 מטרים o מהחוף. בסן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית, מהירות שיט מוגבלת ל- 5 מיילים לשעה o במרחק 200 רגל מחוף רחצה מוכרז או פעיל ובמרחק 100 רגל משחיין או גולש. 3. המצב בישראל על אף כי מסמך המדיניות למרחב הימי (מנהל התכנון, 2020 ) קובע כי נדרשת הפרדה מרחבית בין פעילות שיט ודיג לבין חופי רחצה, בפועל, בישראל כיום, החפיפה בין שימושים אלו נמנעת באופן חלקי בלבד באמצעות תקנות עירוניות ותקנות השיט (תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשמ"ג- 1982 הקובעות:) 1 . איסור שיט ודיג בחופי רחצה מוכרזים. אולם, חופים מוכרזים מהווים רק 6.5% מרצועת החוף ופעילות רחצה, שנרקול, שחייה וצלילה נעשית גם בחופים "חסרי סטטוס" המהווים 55% מרצועת החוף ובהם לא מוגדר אם ואיזה פעילויות מותרות או אסורות. חמור מכך, לא ברור כיום מי גוף האכיפה שאמור לאכוף את האיסורים האלה. 2 . הגבלת שיט בתחום ה- 300 מטרים מקו החוף. מהגבלה זו מוחרגת פעילות דיג. 3 . מהירות כלי שיט בשטחי מעבר מוגבלת ל- 5 קשרים. 4 . יוזמות עירוניות האוסרות הורדת כלי שיט בתחומי חופיהן אומצו בשנים האחרונות על ידי העיריות נתניה, תל אביב, אשדוד והרצליה. בעצם כך, שטחי הרחצה בחופים אלו אינם מאוימים מתנועת כלי שיט המוגדרת כ"לצרכי מעבר לשטח מותר לשיט" 34 . אולם- ת קנות אלו לא מאפשרות הפרדה מרחבית בין השימושים כיוון ש: א. הן לא חלות על סירות דיג כך שסירות דיג וציוד דיג נמצאים ברצועת ה- 300 מטרים מקו החוף ומסכנים את הרוחצים. קונפליקט זה בולט במיוחד, משום שפעילות הפנאי והנופש ברצועה הקרובה לחוף היא אינטנסיבית במיוחד. ב. לא מוגדרים נתיבי כניסה ויציאה של כלי שיט לאורך החוף כולו, אלא רק במקומות מסוימים בהם נעשתה הסדרה של נתיבים אלו מטעם הרשות המקומית. 34 https://blinker.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA- %D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA- %D7%91%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA- %D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94/%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA- %D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%90%D7%A9%D7%A8- %D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%99- %D7%A9%D7%99%D7%99%D7%98-%D7%9E%D7%9E%D7%95/243577/ 42 4 . קונפליקט בין פעילות שיט ודיג לבין פעילות פנאי וספורט בתחום שטחים ימיים מוגנים אחד הייעודים המרכזיים של שטחים ימיים מוגנים הוא לאפשר לציבור גישה לערכים שעליהם השטח מגן, בצורה של שחייה, שנירקול, צלילה, גלישה וחתירה (יהל and אנגרט 2012 , OECD 2017 ) . גישה זו צריכה, מן הסתם, להיות בטוחה, ולכן הקונפליקט הבטיחותי בין שיט מנועי ודיג לבין שאר המשתמשים מועצם בשטח המוגן, אם אינו מנוהל או אם חלק מהשימושים אינם נאסרים.  מחקר מקנדה מראה שכלי שיט ממונעים מהווים מטרד עבור שאר משתמשי השמורה (כולל שייטים בכלי שיט שאינם ממונעים) כתוצאה מהסכנות הבטיחותיות, ההשפעות הסביבתיות, הרעש ואפילו הריח הנפלט ממנועי כלי השיט ( Gray et al. 2010 ).  מחקר מניו- קלדוניה מצא שצפיפות השימושים הגבוהה בתוך שטחי השמורה לעומת מחוץ לה, הכוללים פעילות רחצה, שנרקול וצלילה אך גם שיט ודיג, מביאים לירידה משמעותית בערכה של השמורה עבור המשתמשים ועלולים להביא לחוסר תמיכה ציבורית בקיום השמורה ( Gonson et al. 2017 ).  באיטליה, חוקרים המליצו להדיר תנועת כלי שיט משטחי שמורה רגישים וכאלו המשמשים לפעילות פנאי אחרת, לאחר שתדירות גוברת של כלי שיט ממונעים בשטח שמורת טבע פגעה בערכה והציבה אתגרי ניהול משמעותיים כתוצאה מפעילות מופרזת ולעיתים בלתי חוקית של כלי שיט ( Manna and Sarà 2019 ) . מדוגמאות אלו ואחרות בעולם, נראה כי הכלים הבולטים בניהול קונפליקט זה הם הגבלת כניסת כלי שיט לשטחי שמורות או לאזורים מסוימים בשמורות.  במונקו אסורה הכניסה של כלי שיט ממונעים לשטח השמורה הימית ( Francour et al. 2001 )  בשמורת פורטופינו באיטליה אסורה כניסת כלי שיט לרוב שטחי השמורה ( Carreño et al. 2019 )  בשמורת יוסטיקה באיטליה, כניסה של כלי שיט מכל סוג אסורה במרכז השמורה ( Francour et al. 2001 ) כלים נוספים לניהול הקונפליקט מתמקדים בהגבלת מהירות בשטחי שמורות (פארק לאומי פורט- קרוס, צרפת) ומתן מכסות לכניסת כלי שיט לשטחי שמורות (פארק לאומי קבררה, ספרד) ( Carreño et al. 2019 ) . מעבר למגבלות שיט, ומעבר למגבלות על הדיג הנובעות משיקולים אקולוגיים, שטחים מוגנים ברחבי העולם מגדירים תקנות ספציפיות לדיג בשטחם מטעמי בטיחות, אשר מטרתן למנוע חפיפה בין פעילות פנאי ונופש לפעילות דיג. לדוגמה, בשמורת פורט קרוס בצרפת, חל איסור להשתמש בקרסי דיג ברצועה של 50 מטרים מקו החוף וכן בקרבת אתרי צלילה ( Cadiou et al. 2009 ) . גם בשמורת בוניפסיו בקורסיקה, דיג אינו יכול להתבצע מהחוף אלא רק מסירה בכדי להפחית בין השאר סכנה לרוחצים ( Ministères transition écologique cohésion des territoires mer 2018 ) . 43 מקורות (נספח 1 ) Brophy, R. H. and D. L. Bernholt (2019). "Aquatic orthopaedic injuries." Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons 27(6): 191-199. Cadiou, G., C. F. Boudouresque, P. Bonhomme and L. Le Diréach (2009). "The management of artisanal fishing within the Marine Protected Area of the Port-Cros National Park (northwest Mediterranean Sea): a success story?" ICES Journal of marine science 66(1): 41-49. Carreño, A., P.-Y. Hardy, E. Sánchez, E. Martínez, Piante C and J. Lloret (2019). Safeguarding Marine Protected Areas in the growing Mediterranean Blue Economy. Recommendations for Leisure Boating., PHAROS4MPAs project: 52. Cross, C. R. (2010). "BOATING." DOC, U. (1996). "Florida Keys National Marine Sanctuary final management plan/environmental impact statement (FMP/EIS), vol. 1: the management plan." NOAA, Washington. Ehler, C. and F. Douvere. (2009). Marine Spatial Planning: a step-by-step approach toward ecosystem-based management. Intergovernmental Oceanographic Commission and Man and the Biosphere Programme, IOC Manual and Guides. Paris, UNESCO. IOC Manual and Guides No. 53, ICAM Dossier No. 6. . Francour, P., J. G. Harmelin, D. Pollard and S. Sartoretto (2001). "A review of marine protected areas in the northwestern Mediterranean region: siting, usage, zonation and management." Aquatic conservation: marine and freshwater ecosystems 11(3): 155-188. Gonson, C., D. Pelletier, F. Alban, C. Giraud-Carrier and J. Ferraris (2017). "Influence of settings management and protection status on recreational uses and pressures in marine protected areas." Journal of Environmental Management 200: 170-185. Gray, D. L., R. Canessa, R. Rollins, C. P. Keller and P. Dearden (2010). "Incorporating recreational users into marine protected area planning: a study of recreational boating in British Columbia, Canada." Environmental management 46(2): 167-180. John, L., OAM, MAppSc, Dip Ed and M. Christopher Lawrence (2012). "Diving- related deaths in Hong Kong waters, 2006-2009." Undersea & Hyperbaric Medicine 39(5): 891. Lippmann, J., C. Lawrence, T. Wodak, A. Fock, S. Jamieson, D. Walker and R. Harris (2013). "Provisional report on diving-related fatalities in Australian waters 2008." Diving Hyperb Med 43(1): 16-34. Manna, G. L. and G. Sarà (2019). "A False Sense of Protection: Recreational Uses and Illegal Behavior in a Mediterranean Marine Protected Area and Implications for Management." Integrated Environmental Assessment and Management 15(6): 961-973. Ministères transition écologique cohésion des territoires mer (2018). Réglementation de la pêche maritime de loisir dans la Réserve Naturelle des Bouches de Bonifacio. http://www.dirm.mediterranee.developpement- durable.gouv.fr/reglementation-de-la-peche-maritime-de-loisir-dans-a2840.html. 44 NSW, T. f. (2016). Marine Safety Regulation 2016. N. government. https://www.rms.nsw.gov.au/maritime/safety-rules/rules-regulations/know-the- rules.html#Designatedswimmingareas. OECD (2017). Marine Protected Areas- Economics, Management and Effective Policy Mixes. Pakasi, L. (2018). Health risks associated with recreational water activities. IOP Conf Ser: Mater Sci Eng. U.S. Coast Guard and U.S. Department of Homeland Security (2019). 2018 Recreational boating statistics. www.uscgboating.org, U.S. Coast Guard, U.S. Department ofHomeland Security, U.S. Department of Homeland Security (2014). A boater’s guide to the federal requirements for recreational boats. U. S. D. o. H. Security. https://www.uscgboating.org/images/420.PDF. יהל, ר. and נ. אנגרט (2012). מדיניו ת שמירת הטבע בים התיכון- שמורות טבע ימיות ככלי לשימור הסביבה והמגוון בים התיכון. מנהל התכנון (2020). מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל- ים תיכון- דו"ח שלב ב'- מדיניות למרחב הימי, מאי 2020 . רשות הספנות והנמלים (2014 הודעה לימאים/משיטים מס'). 001/2014 מ. ה.. ו. בדרכים. https://diving.org.il/loadedFiles/__heb__efdse_mjnajo_2014_- _yspfq_efyafT_bspjjq_TafpfT_jnjfT_-_04342214.pdf. 45