חומר רקע
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2025-020122
סיכום דיון
מיום שלישי, ז' בטבת התשפ"ה, 7.1.2025, בנושא:
שירות חרדים בצה"ל - דוח ביקורת שנתי 62 - דיון מעקב
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - שנה וארבעה חודשים לתחילת המלחמה. צה"ל עדיין פועל בעזה, ביו"ש, בלבנון ובסוריה, והצורך המבצעי בחיילים רק הולך וגדל.
הוועדה קיימה 3 דיונים בנושא שירות חרדים בצה"ל: התוכניות הקיימות כיום בצה"ל עבור חיילים חרדים, הוקרה על פעילות גדוד "נצח יהודה" ותנאי שירות תוך שמירה על דרך חיים והאמונה של המשרתים החרדים.
הוועדה ניסתה לבחון מול צה"ל מה הפער הקיים בין כוח האדם הנדרש בצה"ל כיום לעומת המתגייסים בפועל מעל גיל 18, ואחוזי הגיוס בקרב המלשב"ים מהמגזר החרדי. עד כה לא הצלחנו לקבל תשובות, אפילו לא כלליות, על כמה נדרש וכמה בפועל מתגייסים.
השבוע צה"ל פרסם כי חטיבת החשמונאים (החטיבה המיועדת לחרדים) התחילה את דרכה והחלה לקלוט חיילים. המספרים שצה"ל פרסם אינם גדולים אך נרצה לשמוע מה הצפי שהחטיבה תהיה מבצעית.
מעבר למעמסה הפיזית, הנפשית והפגיעות בגוף ובנפש שהשירות גובה מחיילנו, צריך לזכור גם את העול הכלכלי על מערכת הביטחון והמדינה אשר משלמת מאות ימי מילואים בזמן שעשרות אלפים אחרים אינם משרתים שירות סדיר. לפי הערכת משרד האוצר עלות מערך המילואים הצפויה בשנת 2025 היא כ- 30 מיליארד ₪. לאחרונה פורסם כי חוות דעת כלכלית שנכתבה על ידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר מעריכה כי משק בית חרדי מייצר גירעון חודשי של 10,300 שקל בהכנסות המדינה. מסקנותיו שעולות מהדוח הינם כי סנקציות אישיות הכוללות שלילת כלל ההטבות ברווחה ובחינוך יכולות להשפיע על אחוזי הגיוס. העומס על המשק אינו נתפס והוא לא צפוי להשתנות. אנחנו מדברים על מעטפת שלמה של הוצאות שאפשר להסיט למקומות אחרים שגם בהם נדרש תקצוב.
הוועדה מבקשת לקבל מענה לנקודות הבאות:
נתוני הגיוס האחרונים בחברה החרדית.
מספרי התייצבות
לאן מיועדים אלו שכן התייצבו?
אילו סנקציות מוטלות על אלו שלא התייצבו?
מה הפער כיום בין צרכי הצבא לחיילים לוחמים כאשר אנחנו לוקחים בחשבון הארכות שירות סדיר ומילואים למשרתים לבין קצב הגיוס והמספרים, ומה הצפי בהקשר הפער לשנים הקרובות?
כמה חרדים צה"ל ערוך לקלוט החל מהשנה הנוכחית?
חה"כ אלעזר שטרן – לצה"ל יש 2 מקורות: כ"א וכסף, ובתוקף תפקידו הוא היה צריך להעביר נתונים בדבר מס' החרדים שמתגייסים לשירות צבאי. תפקיד הכנסת, הממשלה והלאום לעסוק בגיוס ולהביא את הבחורים החרדים לבקו"ם. לצבא אין כלים לנבא את אחוזי הגיוס. כחדלות הבניין הכנסת הצביעה אתמול על הארכת צווי 8 לשנת 2025. ראשי הישיבות הם השותפים ויש להכריח אותם לשת"פ עם המדינה במסירת שמות המועמדים לגיוס. הצבא הכין קורסים והיערכות שלמה, כולל חטיבת חשמונאים, אולם החיילים החרדים לא הגיעו. יש פה עניין של להרוויח זמן, אולם בזמן זה ילדינו ימשיכו לקבל צווי 8.
מרכז המחקר והמידע – יובל וורגן-ראש צוות – צה"ל לא מפרסם באופן מסודר ועקבי את נתוני הגיוס בחלוקה לאוכלוסיות שונות. כתוצאה מכך יש לא מעט נתונים חסרים. ביקשנו מהלמ"ס עיבוד נתונים מיוחד ומשוכלל שבאמצעותו אנו מציגים את גודל השנתון של בחורים חרדים. מדובר במודל חדש ומדויק יותר מתחזיות קודמות. הנתונים האחרונים שצה"ל הציג בכנסת הם רלוונטיים לשנת 2022, ולכן גיל 16 רלוונטי להיום. יש גידול במס' הבנים החרדים בני גיל 6 - 19,538, והנתון גדול ב- 58% מבני גיל 18.
התפלגות בני 18 בקבוצות האוכלוסייה השונות: יהודים ואחרים – 57%, חרדים – 16%, מוסלמים – 14% ומיעוטים אחרים – 13%.
התפלגות בני 6 בקבוצות האוכלוסייה השונות: יהודים ואחרים – 56%, חרדים – 21%, מוסלמים – 11% ומיעוטים אחרים – 12%.
ביחס לשנת 2021 צה"ל הציג 2 סוגי נתונים על חרדים. בהגדרת החוק יש רשימה סגורה של מוסדות חינוך חרדי מוכרים והרלוונטיות היא עבור תלמיד שלמד שנתיים לפחות במוסד בין הגילאים 14-18 (החוק פקע). צה"ל הציג נתון נוסף שלשיטתו יש חרדים נוספים שצריך להוסיף אותם מעבר להגדרה הסגורה. 1,266 חרדים התגייסו בשנת 2022 לפי הגדרת החוק בעוד שמס' הבנים חרדים בסוף שנת 2022 בני גיל 18 עמד על 12,337 איש.
חרדים הם במעמד תורתו אומנותו עד גיל 26, ודיווח צה"ל היה על 63,000. צה"ל דיווח בפברואר 2024 על 66,000 חרדים.
משרד הביטחון-צה"ל – תא"ל שי טייב-רח"ט תומכ"א - צה"ל מודד לפי שנת גיוס ולא לפי שנה קלנדרית. נתוני שנת גיוס 2023 (התחילה באוגוסט 2023 והסתיימה ביולי 2024) טרם פורסמו, כדי לבצע ספירת מתגייסים חרדים לפי הכללים שנקבעו בעקבות מסקנות ועדת נומה (שדייקה את שיטת הספירה). בסוף שנת הגיוס מעבירים את הנתונים למשרד החינוך ומשרד העבודה והם מחזירים פידבקים שלפיהם צה"ל בודק את המספרים. יש עדיין פער מול משרד החינוך משום שהוא טרם העביר לנו את כל הנתונים הנדרשים. היעד לשנת 2024 הוא מיולי 2024 עד יוני 2025. הדלתא הוא בין המס' 1,200 ל- 1,800 כיוון שבהגדרת החוק יש צו השר, והוא לא עודכן משנת 2014. עדיין נפתחים מוסדות חינוך חרדים שצה"ל בודק אותם.
לא כל המלש"בים מתגייסים בגיל 18, ולכן לא ניתן לעשות את החלוקה והיחס בין מס' הבנים בשנתון לבין מס' המתגייסים בשנה.
בשנת הגיוס 2024 צה"ל יוכל לגייס 4,800 חיילים חרדים למרות שמס' זה אינו ממלא את כל הצרכים. מס' זה נקבע לאחר ניתוח תחת ההנחה שצה"ל קולט חרדים תוך שמירה על אורחות חייהם במהלך השירות הצבאי. הצורך הוגדר כבר בתחילת הדרך עם הנחתן של הצעות החוק בהתאם לבניין כוח ובהתאם למס' הנפגעים שעומד על 10,000 חיילים, מתוכם 6,000-7,500 לוחמים. צה"ל זקוק לחיילים מכלל הציבור. לחיילי החובה יש משמעות גדולה בהקלה על עומס המילואים ובהיבט של הכשרה. בנוסף צה"ל צריך גם את חיילי מילואים, ואנו עסוקים בהקמת גדודים באופן מידי לצורך סד"כ מילואים. כמות הנפגעים במילואים ובשירות סדיר היא גדולה ולא הורגלנו אליה. עפ"י הצרכים אנו זקוקים לבין 10,000-12,000 חיילי חובה.
בנוסף ביקשנו חקיקה להארכת שירות החובה. הדברים הם כלים שלובים, והכלי האפקטיבי הוא הפעלת המילואים.
צה"ל יודע לעלות בשנת הגיוס 2025 בעוד 20% בכמות המתגייסים (5,700), והחל משנת הגיוס 2026 צה"ל מסוגל לקלוט ללא מגבלה.
שר הביטחון הקודם אישר להוציא 3,000 צווים ראשוניים בפעימה הראשונה, ולאחר מכן בפעימה השניה (בשלישון השני), לאחר הערכת מצב, התווספו עוד 7,000 צווים וזה קשור ביכולות המידיות של צה"ל. הצווים נשלחו לפי תבחין גילאי (50% בין גיל 18-20) . צו ראשון שהושלם גורר צו גיוס. במקביל לתהליך זה כל מלש"ב בן 16.5 מקבל זימון רגיל ומלא לצו. הפעימה הראשונה הניבה כמות נמוכה של התייצבות, והכמות עולה אט אט (כיום 470 מתייצבים). במידה וההתייצבות בשלישון הזה תהיה נמוכה, יתכן והמספרים יגדלו. הגיל הרלוונטי ללחימה ולשירות ביחידות קצה נע בין 18 ל- 20. לגילאי הגיוס יש השפעה על יכולת המיצוי. כרגע יש בחוץ 10,000 צווי זימון.
ההתייצבות בלשכות הגיוס היא דינמית ומיצוי הצו אורך זמן. התגייסו כ- 70 חיילים חרדים. בשלישון הראשון התגייסו עפ"י הספירות שלנו 916 חרדים, מתוך פעולות של רתימה. העלייה במספרים נובעת ממסלול האכיפה, שזהה לכל הציבור, ומשפיע על אנשים. הסנקציות אינן חזקות מספיק, ויש לעשות סנקציות משמעותיות יותר. הסקציה הנוכחית היא איסור יציאה לחו"ל לאחר קבלת צו 12.
יש משמעות כלכלית להקמת מסגרות גדולות שמותאמות לשירות חרדי. הקמת החטיבה החרדית נעשתה מתוך משאבי צה"ל. כדי לעלות ל- 5,700 חיילים חרדים בשנת 2025 יש לצה"ל את התקציב הדרוש, אולם לשנת 2026 הוא זקוק לתוספת. אני סבור שראוי שהסנקציות יכללו דברים שפוגשים אדם ביום יום ולא רק יציאה לחו"ל או מעצר ע"י המשטרה. הסנקציות צריכות להיות כלפי כל סוגי האוכלוסיה, והאכיפה שווה לכולם.
עברתי על הנתונים הנדרשים לדיון בבג"ץ. צו פוקד כללי יצא והוא למקרה גיבוי למי שטוען שלא קיבל צו. שר הביטחון הוא הפוקד והוא מאציל את סמכויותיו.
אנו רוצים להגיע למצב יציב עם כמות הסד"כ, וזה תלוי במצב המבצעי. אנו רואים את החקיקה מתייצבת על 40 ימי מילואים בשנה.
אלוף דן הראל – סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר – המתגייסים הם בעיקרם יהודים. גודל המגזר החרדי בישראל הוא בסביבות 12%, וגודל מחזור גיוס בני ה- 18 כיום הוא 20%+. בעוד 10 שנים הם יהיו כמעט 35% מהאוכלוסייה ויש השפעה על עצם קיומה של המדינה. מבין בוגרי החינוך הממלכתי – 88.4% מתגייסים, מבין בוגרי החינוך ממלכתי דתי – 85% מתגייסים, ובאוכלוסיית הדרוזים – כ- 80% מתגייסים. אין מקור נוסף לגיוס חיילים ובפרט לוחמים. לצה"ל חסרות 3 אוגדות. מדינת ישראל פירקה 6 אוגדות ב- 40 שנים האחרונות בשל מחסור במשאבים, ולכן בשלב הראשון מדובר על הקמת אוגדה סדירה. עמדת צה"ל היא שנדרשים 12 אלף חיילים נוספים. בשנה וחצי הקרובות צה"ל יודע לקלוט 10,000 חיילים, ולאחר מכן את כל המחזור החרדי.
צה"ל רוצה בעיקר לוחמים בני 18, לפני שיהפכו לבעלי משפחות. יש להטיל סנקציות עפ"י החוק הקיים היות והוא לא יצליח לגייס חיילים. אני סבור שלא נחוץ חוק מיוחד, אלא שכל מחזור יקבל צווים והגיוס יעשה עפ"י היכולת. צה"ל הציג לשר הביטחון סנקציות אישיות ולא סנקציות מוסדיות. אנשים עושים מעל 300 ימי מילואים ומתמוטטים, אחוזי ההתייצבות הם נמוכים מאוד. יש לגייס את עתודת הכ"א האחרונה שנשארה והיא החרדים.
המכון למחקרי ביטחון לאומי-INSS – תא"ל ראם עמינח – יש חיילים ומועמדים לשירות ביטחון שהם רלוונטיים להיות לוחמים, ואנו זקוקים להם. אכ"א צריך לעשות את חלקו בהוצאת צווים. היה ראוי לשלוח צו ראשון לגילאי 17-19, ולגייס 3,000 חיילים. אם הצווים היו נשלחים לכולם, היו מגיעים יותר חיילים. מועמד לגיוס שנשלח לו צו חש שהוא חרדי סוג ב'.
חה"כ אורית פרקש – מתוך 3,000 צווי גיוס שנשלחו - חוילו רק 56 חיילים חרדים. כדי לגייס 4,800 חיילים, יש להוציא 256,000 צווי גיוס.
חה"כ יואב סגלוביץ' – יש לתת למלש"ב את הזכות להחליט האם הוא מתגייס. לא ניתן להטיל על אדם סנקציות ללא אפשרות בחירה. מדוע לא מוציאים צו לכלל המלש"בים היות ומדובר בצעד אפקטיבי?
התנועה לאיכות השלטון בישראל - עו"ד אליעד שרגא-יו"ר – צה"ל לא מנפק נתוני אמת בכל הקשור לגיוס בני ישיבות. ב- 27 השנים האחרונות מאז בג"ץ רובינשטיין התנועה הביאה לביטול חוק טל, חוק שקד וביטול החלטת ממשלה שפטרה את בני הישיבות משירות צבאי. אנו רואים בחצי שנה האחרונה איך צה"ל גורר רגליים ו- 0 לוחמים גויסו. צה"ל מהנדס את התודעה של בימ"ש העליון כדי להציג מגמות שינוי בחברה החרדית. ועדת נומה דרשה, חקרה והבינה כי צה"ל לא הציג נתוני אמת. יותר מ- 300 אלף איש בני ישיבות יכלו להתגייס, ונמצאו פטורים מגיוס במשך 30 שנים האחרונות. צה"ל נמנע מלומר מהו המס' האמיתי של לוחמים שהוא זקוק לו מפאת לחצים פוליטיים. נכון לאתמול, צה"ל איבד 827 לוחמים וכ- 13 אלף פצועים, הוא זקוק לגיוס אוגדה שלמה כדי לחזור למספרים שהיו טרם המלחמה.
צה"ל מסר שיכולת הקליטה שלו היא 4,800 חיילים חרדים, ומדובר בשקר. בנוסף 916 חיילים אינם בני ישיבות. בימ"ש העליון קבע שחוק שירות ביטחון חל על כולם ויש צורך להוציא 80 אלף צווים, ולא 3,000 צווים כפי שהוצאו. אם לא מוציאים צווים, לא ניתן להטיל סנקציות כלכליות.
משרד האוצר – נטע בר זיו-רכזת תעסוקה באג"ת - לא נעשתה פניה ספציפית בנושא, ולא מכירה חסמים שקיימים.
חה"כ שרון ניר – ראוי לקיים את החוק ככתבו וכלשונו ולהוציא צווים לכולם למען מרחב תמרון. למרבה הצער זה לא נעשה, ונקודת האור היא שבשנת 2026 צה"ל יהיה מסוגל לגייס את כולם ללא יעדים ומכסות. אמירה זו צריכה להתכתב עם חוק הגיוס לצה"ל.
חה"כ אפרת רייטן מרום – אין את עמדת המדינה וצה"ל לדיון מחר בבג"ץ. היו כבר 10 דחיות במסירת העמדות. מדובר באירוע חריג ולא ברור איפה הבעיה נמצאת.
צו פוקד כללי היה מונע פטור אוטומטי משירות צבאי בגיל 20, אבקש לדעת האם המצב עדיין כך? מה אחוזי ההתייצבות למילואים? אנו זקוקים לכ"א נוסף בגבולות לבנון וסוריה.
חה"כ מתן כהנא – ביד אחת הצבא מחפש מועמדים לגיוס, ואילו ביד השניה המדינה מתקצבת ישיבות נושרים כדי לגרום להם לא להתגייס.
חכ"ל אייל בן ראובן – הדיון הוא על היכולת של מדינת ישראל לממש חוק שקיים ולגייס מגזר שלם, שכיום הוא הכרח מבצעי. הדיון הוא כנגד ממשלה שהולכת לייצר חוק השתמטות שמשמעותו שבירת ערכים במדינת ישראל. אם המדינה לא תיתן לצבא את הכלים לגייס את כולם ולא יוטלו סנקציות משמעותיות - לא יגיעו חיילים לצה"ל.
עמותת נצח יהודה – יוסי לוי-מנכ"ל – אם היה קיים גדוד אחד חרדי הוא היה מייתר שירות של 12 גדודים. דוח נומה קבע שהבעיה היא אינה צה"ל, אלא ממשלת ישראל שלא פיתחה מעולם תכנית לגיוס חרדים לצה"ל. כדי לגייס חרדים, צריך להביא אותם יד ביד למכינה קדם צבאית חרדית או לשערי הבקו"ם, משום שזה לא יקרה לבד. העמותה היא גוף אזרחי שמתוקצב ע"י משרד הביטחון בסך מיליון ₪. אין תקציב לגיוס חרדים לצה"ל. החטיבה מוכנה והתגייסו רק 54 חיילים חרדים, כלומר הצווים לא הועילו. אין שום סיבה בעולם שחרדי יעבוד ולא ישרת בצה"ל.
עמותת הלל ליוצאים בשאלה – יאיר הס-מנכ"ל– העמותה מלווה את יוצאי החברה החרדית. מאז פרוץ המלחמה 350 אנשים שירתו למעלה מ- 50 ימי מילואים. אנו מצדיעים ליוצאי החברה חרדית שמשרתים בסדיר ובמילואים והגיע הזמן שחבריהם יצטרפו אליהם.
אחים ואחיות לנשק – עו"ד ליאת וייס שחף – לפני למעלה מחצי שנה הוגש בג"ץ ודבר לא התקדם. בשנת 2013 צה"ל הצהיר שהוא בונה תשתיות ומתקנים ולא ברור היכן הם היום. אבקש מהוועדה לעקוב אחר ההתחייבויות של צה"ל בהיבטים של לוחות זמנים ותכניות עבודה. אנו רוצים לראות חרדים היום בצה"ל.
ארגון שותפות לשירות – מלי שטריגלר – המדינה קוראת בכל פעם לאותם אנשים לשירות מילואים לימים רבים, ובינתיים יש אנשים שאינם מתגייסים. יש לשלול הטבות לחרדים שאינם מתגייסים, כמו: סבסוד מעונות יום, מחיר למשתכן ועוד.
ההונאה הראשונה בדיון הוא השימוש בביטוי "תורתו אומנתו". ההונאה השניה היא השיח על 50% מהמחזור שנתי שילקחו מ- 8 מחזורי גיוס במקום 100%. קיבלנו 875 מתגייסים וזה המצב כיום. גיל 26 לפטור אינו רלוונטי. איך ההסדר יכול לכלול סנקציות אישיות במידה ומדברים על כמות? רק סנקציות אישיות יעבדו.
תנועת המילואימניקים – שלמה תוסיה כהן –אם החרדים לא התגייסו ב- 8 באוקטובר, זה גם לא יקרה עכשיו. ולכן יש לנקוט בסנקציות אישיות.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה שמעה כי דרישת הרמטכ"ל היא לגייס 12 אלף לוחמים, ובשנת 2026 צה"ל יהיה ערוך לקלוט לגייס את כל המועמדים ללא הגבלה.
הוועדה מבינה כי גיוס האוכלוסיה החרדית לצה"ל יחסוך 30 מיליארד ₪ לקופת המדינה.
הוועדה סבורה כי הפוקד חייב עפ"י חוק להוציא צווים לכלל אוכלוסיית המלש"בים. ללא סנקציות אישיות, התהליך לא יתקדם.
הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא.