הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, ט"ז באייר התשפ"ה
14/05/2025
הודעה לעיתונות
נציגי החקלאים בוועדת הכלכלה: הורדת המכסים לייבוא מארה"ב – פצצת אטום; שר החקלאות דיכטר: רה"מ מעורב בזה אישית – הבאנו תכנית שמשתלמת גם לארה"ב ויכולה לשכנע אותם לרדת מהסיפור שלנו
הדברים נאמרו בדיון בו קיבלה הוועדה את סקירת שר החקלאות על תכנית המשרד; היו"ר ביטן הציד נתונים באשר לפריון הנמוך של החקלאות בישראל ולאופן התמיכות; השר דיכטר: הנתונים ממחישים את העליהום על החקלאים – פער התיווך בין החקלאי לצרכן חזירי
קישור לסרטונים ותמונות מהדיון (קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ): https://photos.app.goo.gl/E14RhH1HB5BN4Lxb6
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיבלה הבוקר את הדיווח של שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, על פעילות משרדו. בישיבה השתתפו רבים מחברי וחברות הכנסת ועל רקע נתונים שהציג היו"ר ביטן מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת ושאלות חברי הכנסת ונציגי החקלאים התייחס השר דיכטר לסוגיית הפחתת המכסים ואמר: "ראש הממשלה מעורב בזה אישית והוא אמור לנהל שיחה עם נציב הסחר. משרד החקלאות הביא תכנית שמשתלמת גם לארה"ב ויכולה לשכנע אותם לרדת מהסיפור שלנו. אנחנו רואים שיותר קל לנו להתמודד עם האדמיניסטרציה האמריקאית מאשר זו הישראלית, אבל אנחנו לא פראיירים".
בפתח הדיון שיבח השר דיכטר את עבודת הוועדה והיו"ר ביטן ואמר כי החקלאים והחקלאות נשענו בשנה האחרונה על הוועדה, היו"ר ביטן השיב לו בבדיחות כי אחרי המחמאות אין צורך בדיון. עם זאת, היו"ר ביטן ציין במהלך הדיונים נתונים מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המעלים כי פריון ענף החקלאות בישראל נמוך ממוצע ה-OECD כאשר אמדן התמיכות הוא בשיעור דומה אך התמיכה בישראל עקיפה ומביאה למחירים גבוהים, בעוד שהתמיכה באירופה היא ישירה ומביאה למחירים נמוכים, ואמר כי בדברים האלה צריך לטפל.
השר דיכטר התייחס לכך ואמר כי הנתונים ממחישים את העליהם על החקלאים. לדבריו, ב-2022 דחקו את החקלאים להסכים לרפורמה מטורפת ומרחו אותם בסיפורים של תמיכות ישירות, אך הן היו משפילות והחקלאים לא באו לבקש אותן. "אני קורא לזה תכנית IBM – אינשאללה, בוקרא, מעליש", אמר. הוא הוסיף כי "פער התיווך בין מה שמקבל החקלאי לצרכן הוא חזירי. יצא לי לשבת עם חקלאי בירושלים בכנס, כשהוא מקבל 3 שקלים לקילו על תפוחי פינק ליידי, ובחנות ליד הוא נמכר ב-29 שקלים. אמרו הלכת לבוטיק, אבל ברשת זה 18 שקליםץ אז פי 6 ולא פי 10, איך הגענו לזה?". בהקשר זה ציין דיכטר כי כדי לממש את החזון של מדפים מלאים במחירים סבירים צריך לשים את הפוקוס על אמצעי הייצור – מים, קרקע, מחקר וכוח אדם.
מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, ציין את התכניות שמקדמים במשרד ואמר כי לפני שנה הוקם מינהל ביטחון המזון ומגובשת תכנית לביטחון מזון 2050 – במחשבה ל-25 שנה קדימה. עוד הוא ציין את תכנית לוחמים לחקלאות, כדי לייצר עוד חקלאים ולהוריד את הגיל הממוצע שלהם.
ח"כ יצחק קוריזר התייחס לבצורת ולהסרת המכסים על יבוא מארה"ב ואמר כי זה פוגע בכלל הענפים וביעקר בחלב ובמטעים. ח"כ אלון שוסטר הוסיף כי הוא מקווה שוועדת השרים לחקיקה תאשר בשבוע הבא את חוק החקלאות שהניח, שנועד להתחייב לספק תנאים בסיסיים וסבירים לייצור מזון, במדינה חושבת שטראמפ צודק בזה שהוא דואג לחקלאים ולייצרנים שלו עצמו. ח"כ רם בן ברק אמר כי החקלאות חייבת להיות רווחית לחקלאי, וזו המשימה הראשונה.
ח"כ אפרת רייטן שאלה אם האירוע של המכסים הוא מינורי או מז'ורי, ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, כינה זאת: "פצצת אטום". דורמן ציין כי הוועדה טיפלה בנושאים רבים בהם הדבש והמים, אך הוסיף כי נושא היטלי הסחר מאוד מדאיג.
יו"ר מים לישראל, איתן ברושי, אמר כי נכון לשנות את שם המשרד למשרד החקלאות ובטיטחון המזון, אבל לא לוותר על פיתוח הכפר, כי היום הכפר הוא שמאפשר לחקלאות להתקיים. יו"ר התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, דובי אמיתי, אמר כי יש עוד המון אתגרים, אך מה שמחזק הוא שיתוף הפעולה בין משרד החקלאות לחקלאים, ושיבח גם את שיתוף הפעולה עם הוועדה, היו"ר ביטן וחברי הכנסת.
מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, ציין כי "תודות למדיניות השר הרפתות בעוטף עזה מייצרות 25% יותר חלב ממה שייצרו לפני המלחמה, וזו אמירה ברורה שהחקלאות תוביל את השיקום". אך הוסיף, כי "האיום של הייבוא מארה"ב זה פצצת אטום ויכול לייתר את כל התכניות שראינו. זה איום אסטרטגי על ביטחון המזון של מדינת ישראל. אני לא יודע מי החליט להקריב את החקלאות בניסיון לקבל הטבות שלא קיבלנו מארה"ב".