חומר רקע
בס"ד
16.3.2025
ט"ז אדר,התשפ"ה
לכבוד:
יו"ר ועד
תהחינוך, התרבות והספורטשלהכנסת
ח"כ יוסי טייב
הנדון: הצורך בגיבוש מדיניות מפוקחת להטמעת בינהמלאכותית במערכת החינוך
רקע:
משרד החינוך השיק לאחרונה בבתי הספר את מערכת הבינה המלאכותית בינה"",
כאמצעי חינוכי מתקדם
לשיפור
תהליכיההוראהוהלמידה זאתכחלקמהתוכניתהשנתיתשלמשרדהחינוך"בינהמלאכותיתלכל",
שבמסגרתה גיוסו אלפי "מנטורים" מהשורה הראשונה של חברות ההיי-
טק. מערכת זו נועדה לספק מענה
תומך
לתלמידיםבלימודיהם,
וכןלסייעלמוריםבשיפורחווייתהלמידה.עםזאת,בפועל,השימושבהמעלה
בעיות משמעותיות המחייבותבחינהמחודשת של תהליך ההטמעהוהפיקוח.
כאיש אקדמיה שמגיע מתחום המדעים
, אשר עוסק לאורך השנים בהתפתחות האבולוציונית של ממשקי
מוח-
מכונה בהיבטים הפדגוגיים והאקדמיים השונים, אני יכול לומר בפה מלא ששילוב מושכל של
טכנולוגיות חכמות בתהליכי הוראה יכול להעצים את חוויית הלמידה, לחזק את יכולות ההסקה והניתוח
של תלמידים, ולהנגיש מידע מורכב בדרכים חדשניות. לצד זאת, אני מבקש להתריע כי ללא מנגנוני פיקוח
מתאימים, היא עלולה להפוך לכלי המנציח הטיות, מחליש את סמכות המורים ומוביל לחינוך שטחי. כל
ניסיון להאיץ את השימוש במערכות בינה מלאכותית ללא בקרה מספקת, עלול לגרום לתלות יתר של
תלמידים בטכנולוגיה, להקהות את יכולתם לחשוב בצורה עצמאית ולערער על מקומו של המורה כמנהיג
חינוכי וכמעצבעמדותוערכים.
הביקורתשתפורטלהלןכלפימערכת"בינה"במתכונתההנוכחיתמבוססתעלבדיקותשנעשובפועלשהראו
כיצד המערכת מתחמקת מהתמודדות עם נושאים היסטוריים וחינוכיים רגישים, תוך העדפת ניסוחי
פוליטיקלי קורקט"",
שאינם משרתים אתמטרותהחינוך.
הדיון הציבורי שהתעורר בעקבות מקרים שבהם המערכת נמנעה מלהשיב על שאלות עובדתיות או סיווגה
נושאים היסטוריים כחומר פוליטי, לצד חששות מכרסום נוסף במעמד המורה, מחייבים גיבוש מדיניות
מאוזנת ומפוקחתלשימוש בבינה מלאכותיתבחינוך.
בס"ד
בעיות מרכזיות שעולות מתהליך הטמעת הבינה המלאכותית במוסדותהחינוך:
1.
לאנעשו תהליכי הטמעה ראויים ומספקים
א.
משיחותרבותשקיימתיבמהלךהחודשייםהאחרוניםעםעשרותרבותשלמורים,מנהליםומפקחים
במערכתהחינוך, לרבות בוגריהמכללה שלנו, עולה כי הכנסת מערכת "בינה" לכיתותהתבצעהללא
הכשרה מספקת למוריםוללאפיקוח מסודרעל האופן שבוהיא משפיעהעלההוראה בפועל.
ב.
יתרה מכך, גם המכללות לחינוך המכשירות כמדי שנה עשרות אלפי מורות ומורים כלל לא עברו
השתלמות או היכרות בסיסית עם המערכת
הספציפית הזו
באופן סדור. כיצד ייתכן שהמוסדות
האקדמיים שמופקדים על הכשרת הדור הבא של ההוראה בישראל טרם פגשו את הכלי הזה שטומן
בחובו שינויים מרחיקי לכת בתהליכי ההוראה והלמידה. יצוין שתהליכי הטמעה של AI
במערכת
הכשרתהמוריםהחלו ונעשו עודלפני פריצת הכלי הספציפיהזה למערכת החינוךהכללי.
ג.
בעיה נוספת שעולה מהשטח הינה היעדר
במנגנוני בקרה ברורים על תוכן התשובות שמספקת
המערכת.
הדבר גורר לא אחת בלבול בקרב התלמידים ואף
מ
ביא למצב של העברת מידע שגוי או
מוטה. גם לאחר "תיקון" לכאורה של מערכת "בינה" הרי שתוספת המגבלות מעקרת את השימוש
בה. כל אפליקציה אחרת חינמית מטיבה להשיב על שאלות פשוטות ומידע שמערכת "בינה" –
לא
מאפשרת.
ד.
על מערכת החינוך לקבוע סטנדרטים ברורים להטמעת טכנולוגיות חדשות באופן הדרגתי ומתוך
שיתוף מלא של אנשי חינוך ומומחים טכנולוגיים.
תהליך ההטמעה המהיר לא כלל בחינה אמפירית
מספקת, שתבדוק כיצד שילוב המערכת משפיע בפועל על הישגי התלמידים ועל תפקוד המורים
בכיתה.
ה.
חייבים להדק את ה
פיקוח
מקצועי על התכנים שמספקת המערכת ולהתאימה לכל שכבות הגיל
ובהתייחסות
לפעריםהקיימים בין סוגי מוסדותהחינוך בישראל.
2.
כרסום נוסף במעמד המורה ובצורךבבינה
אנושיתבחינוך
א.
מערכת "בינה" מחלישה את תפקיד המורה כמנחה וכמעצב ערכים, שכן תלמידים עלולים להעדיף
לפנות ישירות למערכת במקום למוריהם.
הלמידה החווייתית והדיאלוג הפדגוגי בין מורים
לתלמידים אינםיכולים להתחלף במענה טכנולוגי אוטומטי, שלעיתיםחסר הקשרחינוכי עמוק.
ב.
תפקידו של המורה בהנחלת חשיבה ביקורתית ובהכוונה אישית לתלמידים מחייב חיזוק ולא
החלשה.
בנוסף, המערכת
עלולה להביא לתחושת ניכור בין המורה לתלמידים, שכן התלמידים
רואים בה מקור מידע אובייקטיבי לכאורה, בעוד שלמעשה היא אינה מספקת תמיד תשובות
חינוכיות מעמיקות. הסמכת מערכת AI לספק תשובות במקום המורה מחלישה את התהליך
החינוכי הטבעי שבו התלמיד מתמודדעם רעיונות, שואל שאלותומנהל דיון מונחה.
ג.
תופעת ה-
Offloading
-
ההישענות על AI
מנוונת את יכולת העיבוד המחשבתי שלנו. זהו סוג נוסף
של "מיקור חוץ לזיכרון" שלנו. פעם זכרנו עשרות מס' טלפון ועוד. היום הכל ב"אנשי קשר" של
הסמרטפון. השימוש ב AI
עלול לגרום לנו לוותר לא רק על הזיכרון שלנו אלא גם על העיבוד
המחשבתי שלנו. לפיכך, רק איזון מושכל יוכללהביאלשימוש אפקטיבי וחכם.
בס"ד
ראומאמר:( inToolsGerlich:AIMichael
.
Society:ImpactsonCognitiveOffloadingand
theFutureofCritical Thinking
4698/15/1/6
-
https://www.mdpi.com/2075
3.
בעייתיות התקינות הפוליטיתשל מערכת "בינה"
א. דוגמאות שנבדקו רק לאחרונה הראו כי המערכת נמנעה מהשבת תשובות על נושאים היסטוריים
ועובדתיים, מתוךחששלהיכנסלשיחפוליטי או אתי.
ב.כךלמשל,כאשר
המערכתנשאלה
"מהםמאורעותתרפ"ט?"
היאסירבהלענותבטענהשמדוברבנושא
"
שנוי במחלוקת" –
אף שמדובר בעובדה היסטורית והנושא הינו חלק ממבחני הבגרות. בנוסף, כאשר
נשאלהמערכת הבינהמלאכותית"האםחמאסהואארגון
טרור," תשובתה הייתה
כי היאאיננה
יכולה
לענותעל השאלה הזו משום שמדוברב"שאלהפוליטית."
סימוכין:
https://www.now14.co.il/article/1119697
https://www.youtube.com/watch?v=_4qTIcZo7Kc
ד.
תקינות פוליטית מוקצנת כזו אינה מאפשרת למערכת "בינה" לשמש כלי עזר יעיל ללמידה, אלא
דווקא מכשול בפני הקניית ידע אמין ומדויק לתלמידים, מה שעלול להביא לטשטוש ערכי ומוסרי
בדיון במרכיבים היסודיים שלנו כאומה.
ה.
התנהלות זו עלולה לפגוע במיומנויות החקר של התלמידים, שכן הם אינם נחשפים למגוון רחב של
פרספקטיבותהיסטוריות ולומדיםלהימנע משאלות"רגישות."
ו.
היעדר אמון במערכת מצד המורים והתלמידים עלול להוביל להזנחת השימוש בה, ובכך להפוך
השקעה משמעותית שלהמדינה לבזבוז משאבים.
הצעותלפתרון:
1.
ראשית כל -
מותר לחזור אחורה!
יש לקבוע אוכלוסיית פיילוט של בתי ספר ומורים. שם תתבצע
הטמעה מושכלת בקרב המורים ואחר-
כך בקרב בתי הספר ומחקר מלווה. רק
לאחר
מכן, שהכלי
הוטמע בהצלחה במסגרת הפיילוט תוך בקרה ומשוב כל העת, יש לפנות להטמע
תו בכל
ל
מערכת
החינוך.
2.
פיתוח והטמעת תוכניות הכשרה חובה למורים ולפרחי הוראה -
יש להקים מסלול הכשרה ייעודי
לכללהמוריםלשימושבטכנולוגיותAI
בכיתה,הכוללהבנתהכלים,שימושמושכלושילובהמערכת
כעזר ולא כתחליף להוראה אנושית.
כמו כן, יש צורך לגבש מתכונת לימוד מוסדרת במוסדות
האקדמייםלהכשרת מורים, להיכרותעם מערכותהבינה המלאכותית שמוטמעות בבתיהספר.יש
לבססאת "הבינה המלכותית" רק עלהבינה האנושית.
בס"ד
3.
הגדרת סטנדרטים מחייבים לתוכן
-
על משרד החינוך להקים ועדה מקצועית שתגדיר כללים
ברוריםלתשובותשמספקת מערכת"בינה",תוךהבטחתדיוקעובדתיוהימנעותמהטיותפוליטיות
או תרבותיות.
4.
יצירת מנגנון פיקוח והערכה שוטפת
-
על המדינה להפעיל גוף עצמאי שיבחן מדי תקופה את
התכניםשמוצגיםבמערכת,יבדוקאתהתאמתםלתוכניותהלימודויאפשרתיקוניםבמידתהצורך.
5.
הגדרת שילוב מבוקר של המערכת -
יש לנסח מדיניות ברורה שלפיה מערכת "בינה" היא כלי עזר
בלבד כתומך בהוראההמסורתית
, תוך הדגשת תפקידה המשליםולאהמחליף.
6.
ביצוע מחקרי השפעה חינוכיים-
מחקרים ארוכי טווח נדרשים כדי להבין כיצד משפיעה המערכת
עלהישגי
התלמידים,תהליכיהחשיבההביקורתית ורמת המעורבות של המורים בכיתה.
סיכום:
שילוב בינה מלאכותית בחינוך מהווה הזדמנות פז
לקידום למידה מותאמת אישית.
אך ללא בקרה קפדנית
ורגולציה אחראית, הוא עלול לגרום לנזקים חמורים. על המחוקקים, מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות
לפעול בדחיפות לתיקון הליקויים שעלו מהשימוש במערכת "בינה", להבטיח הטמעה זהירה ומפוקחת,
ולוודא שמערכת החינוך תמשיך להיות מונעת בראש ובראשונה על ידי בינה אנושית וערכים חינוכיים
איתנים.
בברכה,
פרופ' אבילוי, נשיאהמכללההאקדמיתהדתיתלחינוך שאנןבחיפה
העתקים:
חבריועדתהחינוך,התרבות והספורט שלהכנסת
שרהחינוך,
ח"כיואבקיש
מנכ"ל משרד החינוך, מר מאיר שמעוני
מנהלת מנהל חדשנותוטכנולוגיה במשרדהחינוך,הגב' מירב זרביב