חומר רקע

החרםהאקדמיעלישראל דוחביניים פרופ'בועזגולני פרופ'רבקהכרמי ד"רציפיבוכניק אלהברזני אשרתכץשחם גולןתמיר פרופ'יאירגולדברג החרםהאקדמי | 12/24 החרםהאקדמיעלישראל דו"ח ביניים בנושא המאבקבחרםעל ה אקדמיהבישראל פרופ'בועזגולני פרופ'רבקהכרמי ד"רציפיבוכניק אלהברזני אשרתכץשחם גולןתמיר פרופ'יאירגולדברג https://www.neaman.org.il/project/scholar-shield/ דצמבר 2024 1 איןלשכפלכלחלקמפרסוםזהללארשותמראשובכתבממוסדשמואלנאמןמלבדלצורךציטוטשל קטעיםקצריםבמאמריסקירהופרסומיםדומיםתוךציוןמפורששלהמקור. הדעותוהמסקנותהמובאותבפרסוםזההןעלדעתהמחבר ים ואינןמשקפותבהכרחאתדעת מוסד שמואלנאמן 2 תוכן ה עניינים 1. תקציר מנהלים ................................ ................................ .............. 6 .2 הקדמה ................................ ................................ ......................... 9 2.1 מעמדה של האקדמיה הישראלית בעולם ושיתופי פעולה איתה ..................... 9 2.2 רקע על תנועת ה- BDS ................................ ................................ .......... 14 2.3 פעילות BDS במישור האקדמי עדה- 6.10.23 ................................ ........... 18 2.4 פעילות כנגד ה- BDS האקדמי עדה- 6.10.23 ................................ ............ 21 2.5 פעילויות BDS במישור האקדמי מאז 7.10.23 ................................ .......... 27 2.6 פעילות כנגד ה- BDS האקדמי מאז 7.10.23 ................................ ............ 34 2.7 סקירה של הארגונים הפעילים במסגרת ה- BDS ובפרט במישור האקדמי ...... 40 3. מתודולוגיה ................................ ................................ ...................47 3.1 שיטת העבודה של צוות הפרויקט ................................ ........................... 47 3.2 איסוף נתונים ................................ ................................ ..................... 47 3.3 שיטות מחקר ................................ ................................ ...................... 53 4. ממצאים ................................ ................................ ......................53 4.1 ממצאים מראיונות עם סגני נשיא לבינלאומיות ולמחקר באוניברסיטאות ...... 53 4.2 ממצאים מטופס הדיווח על מקרי חרם אקדמי ................................ .......... 57 5. המלצות למקבלי החלטות ................................ ..............................72 5.1 שיפור מערך יחסי הציבור ) הסברה ( ................................ ........................ 72 5.2 חיזוק שיתופי פעולה במחקר ובחילופי סטודנטים ................................ ...... 72 5.3 הזמנת מנהיגים בעלי שם אקדמיים לישראל ................................ ............ 73 5.4 הרחבת מעגלי שיתופי הפעולה הבינלאומיים ................................ ........... 73 3 5.5 שיתוף פעולה עם ארגונים הפועלים נגד ה- BDS והאנטישמיות .................... 73 5.6 עידוד ארגונים יהודיים לפעילות פרו-ישראלית בקמפוסים .......................... 73 5.7 יצירת מקורות והזדמנויות חילופיות למשאבי מחקר והכשרות מדעיות .......... 74 5.8 הקמת תשתית דינמית למתן מענים בזמן אמת ................................ ........ 74 5.9 בניית רשתות מאבק בחרם אקדמי ................................ ......................... 74 5.10 היערכות לתרחישי החרם האקדמי ................................ ......................... 75 6. תוצרי המחקר -יצירת כלים לסיוע ................................ ....................76 .7 סיכום ................................ ................................ ..........................76 7.1 משמעות הממצאים ................................ ................................ ............ 76 7.2 מגבלות המחקר ................................ ................................ ................. 78 .8 מקורות ................................ ................................ ........................80 9. נספחים ................................ ................................ .......................85 9.1 צוות הפרויקט ................................ ................................ ..................... 85 9.2 רשימת מרואיינים ................................ ................................ ............... 85 9.3 טופס דיווח על מקרה חרם אקדמי ................................ .......................... 87 9.4 נספח טכני ................................ ................................ ......................... 92 4 רשימתאיורים איור 1 :השפעה מוגבלת של החרם האקדמי עד7.10.2023 ................................ ................................ . 21 איור 2 :אירועים אנטי ישראלים במכללות ואוניברסיטאות בארה "ב2022-2023 ................................ ..... 28 איור 3 :הפגנות אנטי ישראליות באוניברסיטאות ומכללות ארה "בQ3/2023-Q3/ 2024 .......................... 29 איור 4 :דיווחים על פגיעה קיימת ועל פגיעה צפוי בפרמטרים שונים ................................ ....................... 31 איור 5 :הפיזור הגיאוגרפי של ארגונים אנטי-ציוניים שפועלים בקמפוסים בארה "ב ................................ 41. איור 6 :התפלגות הארגונים בקמפוסים האמריקאים לפי סיווג ADL ................................ ....................... 42 איור 7 :הפעילות של ארגוני FJP בקמפוסים נבחרים * בארה "ב ................................ ............................ 44 איור 8 :הפיזור הגיאוגרפי של ידיעות בנושאי החרם האקדמי ................................ ................................ 50 איור 9 :התפלגות הידיעות לפיסוג האירוע ................................ ................................ .......................... 51 איור 10 :הארגונים איתם נערכו שיחות במהלך המחקר ................................ ................................ ........ 52 איור 11 :סיכום השפעות החרם האקדמי על האוניברסיטאות בישראל לאחר ה- 7.10 לפי סגנים למחקר וסגנים לבינלאומיות ................................ ................................ ................................ ...................... 56 איור 12 :דיווח מקרי חרם לפי אוניברסיטאות ................................ ................................ ...................... 57 איור 13 :דיווח מקרי חרם לפי תחומים אקדמיים ................................ ................................ ................. 58 איור 14 :דיווח מקרי חרם לפי מידת הפגיעה בקידום האקדמי או במחקר בערכים מוחלטים ובאחוזים 59.... איור 15 :דיווח מיקרי חרם לפי זירת האירוע בערכים מוחלטים ובאחוזים ................................ ................ 60 איור 16 : דיווח מיקרי חרם בזירת קשרים ושיתופי פעולה במחקר לפי קטגוריות עיקריות באחוזים מהקטגוריה ................................ ................................ ................................ ................................ ......... 61 איור 17 :דיווח מיקרי חרם בזירת מאמרים ופרסומים אקדמיים לפי קטגוריות עיקריות באחוזים מהקטגוריה ................................ ................................ ................................ ................................ ......... 61 איור 18 :דיווח מיקרי חרם בזירת כינוסים לפי קטגוריות עיקריות באחוזים מהקטגוריה ........................... 62 איור 19 :דיווח מיקרי חרם אקדמי לפי תחומים וזירות אירוע באחוזים מתוך כלל המדווחים ..................... 62 איור 20 :דיווח מיקרי חרם אקדמי לפי יבשות בערכים מוחלטים ובאחוזים ................................ ............. 63 5 איור 21 :דיווח מיקרי חרם אקדמי לפי יבשות ומדינות עיקריות ................................ ............................. 64 איור 22 :חמש הזירות שבהן דווחו מרבית הדיווחים על חרם אקדמי לפי יבשת באחוזים מתוך כלל המדווחים על אירוע חרם ביבשת ................................ ................................ ................................ ......... 65 איור 23 :דיווח מיקרי חרם אקדמי לפי חרם גלוי וסמוי בערכים מוחלטים ובאחוזים ................................ 66 איור 24 :דיווח מיקרי חרם אקדמי לפי חרם סמוי וגלוי וזירות עיקריות ................................ ................... 67 איור 25 : דיווח מיקרי חרם אקדמי בחלוקה למקרים שבהם ניתן לזהות מוביל /ים ספציפיים לחרם ומקרים שלא ניתן לזהות מוביל /ים כאלה בערכים מוחלטים ובאחוזים ................................ ................ 68 רשימתטבלאות טבלה1 :מספר האוניברסיטאותהמדורגותביןמאההאוניברסיטאותהמובילותלפימדינה,2019-2024 .. 11 טבלה2 דירוגהאוניברסיטאותהישראליותבמדד,:2019-2024 ................................ ............................ 11 טבלה3 דירוגישראלבמדד,:2025 ................................ ................................ ................................ ... 12 טבלה4 :דוגמאותלאירועיםאנטיישראליםמשמעותיים בקמפוסיםבארה"בבחודשיםאפרילומאי 2024 ................................ ................................ ................................ ................................ ......... 28 טבלה 5 : דוגמאות לאירועים אנטי ישראלים בקמפוסים במדינות שונות בעולם בחודשים הראשונים של מלחמת"חרבותברזל" ................................ ................................ ................................ ....... 30 טבלה 6: דוגמאות לחרם כנגד ישראל של אוניברסיטאות ואגודות בעולם בעקבות מאורעות השבעה באוקטובר ................................ ................................ ................................ .......................... 32 טבלה7 :ריכוזהצעותלהתמודדותעםחרםמתוךטפסיהדיווחעלמקריחרם)N = 25 ( .......................... 70 טבלה8 :צוותהפרויקט ................................ ................................ ................................ ..................... 85 טבלה9 :סגנינשיאלבינלאומיותשרואיינו ................................ ................................ .......................... 85 טבלה10 :סגנינשיאלמחקרשרואיינו ................................ ................................ ................................ 86 6 1. תקציר מנהלים מדינתישראל,כמרכזשלחדשנותטכנולוגיתומדעית,נדרשתלשמראתחוסנההכלכלי,החברתיוהביטחוני על- ידיחיזוק התשתית האקדמיתוהמחקריתשלה. לאורך76 שנותקיומה, הצליחהישראל להפוךאתגרי קיוםלהזדמנויותפורצותדרך,ובכךמיצבהאתעצמהכמעצמתהייטקעולמית. האקדמיההישראליתמילאהתפקידמכריעביצירתהתשתיתהאנושית והמדעית שמיצבהאתישראללארק כמעצמת הייטק אלא גם כמדינה מפותחת בעלת מערכות מתקדמות בשורה ארוכה של תחומים ובהם ביטחון,בריאות,חינוך,רווחהועוד. עםזאת,אירועיה-7 באוקטובר2023 והמלחמהשפרצהבעקבותיהםהביאולשינוייםמורכביםבדעתהקהל העולמית וחשפו את ישראל לאיומים חדשים, ובכלל זה ניסיונות חוזרים ונשנים להטיל חרם אקדמי על מוסדותוחוקריםישראלים.דו"חבינייםזה,פריעבודתושלמוסדשמואלנאמן,בוחןא תהיקףהחרםהאקדמי על ישראל, השפעותיו הקיימות והפוטנציאליות , ואת הדרכים האפשריות להתמודד עמו בצורה יעילה ואפקטיבי ת. ממצאיםעיקריים : האקדמיה בישראל נהנית ממוניטין גבוה בעולם, ומדורגת  מעמדה של האקדמיה הישראליתבעולם במקומות מכובדים במדדים בינלאומיים מובילים כמו דירוג שנחאי ודירוג QS , המבוססים על מצוינות מדעיתופרסומים.אוניברסיטאותישראליותרבותמשתפותפעולהעםמוסדותמחקרבעולםוכמעטכל החוקריםבישראל מקיימיםשת"פיםברמההאישיתעםעמיתיהםבחו"ל,דברהמעידעלאמוןהקהילה המדעיתהעולמיתבעשייההאקדמיתהישראלית. BDS והחרםהאקדמי :תנועתהחרםהאקדמי)BDS (רואהבאקדמיההישראליתיעדמרכזי  תנועתה- במאבקהכנגדמדינתישראל,אותההיאקוראתלמעשהלהחליףבישותמדיניתאחרתשתיקראפלסטין שגבולותיהיהיומנהרהירדןועדליםהתיכון.התנועההגבירהאתפעילותהבאופןמשמעותימאזאירועי7 באוקטובר 2023. התנועה משתמשת ברטוריקה אנטי- ישראלית, המכילה לעיתים קרובות גם רטוריקה אנטישמית,ומנסהלהפעיללחץעלמוסדותאקדמייםוחוקריםברחביהעולםלהימנעמשיתוףפעולהעם עמיתיהםהישראלים,לעצורהשקעותבישראלועוד. : אף שהמחקר מצא שהחרם האקדמי טרם השפיע באופן  השפעות החרם על האקדמיה הישראלית מהותיעליכולתהמוסדותהישראלייםלקייםמחקראיכותיולשתףפעולהברמההגלובלית,החששהוא מיצירתתהליךשיובילבסופושלדברלהשפעותשליליותמשמעותיותברמתהפרט.חוקריםרביםמדווחים עלסירובלפרסםמאמרים,הזמנותשהתב טלולכנסים,עיכובבהליכיקידום,וכןחששלפגיעהבמוניטין האקדמיובקשריםעםעמיתיםבחו"ל.ישנוגםקושיהולךוגוברעליכולתםשלמוסדותלהשכלהגבוהה בישראללמשוךסטודנטיםבינלאומייםוכןעלהשתתפותםשלחוקריםוסטודנטיםבכנסיםאוה שתלמויות בחו"ל. :ארגוניםפרו- פלסטינייםהפועליםבקמפוסיםאוניברסיטאייםברחבי  פעילותבקמפוסיםברחביהעולם העולם,במיוחדבארה"בובאירופה,ממלאיםתפקידמרכזיבקידוםהחרםהאקדמי.ארגוניםאלהפועלים 7 באמצעותמחאות,הפגנות,קריאהלהשקעותנגדיותולחרםעלישראל,וגםפועליםלקידוםתודעהאנטי- ישראליתבקרבהסטודנטיםוחבריהסגל. :גורמיםרביםבישראלומחוצהלההגיבובמגווןדרכיםכנגדהחרם,כולל  תגובותנגדופעולותנגדהחרם מאמציםדיפלומטיים,משפטייםוציבוריים.המוסדותהאקדמייםבישראלעצמםנוקטיםפעולותלמניעת החרםהאקדמי,כולליצירתשיתופיפעולהחדשיםוחיזוקהקשריםהקיימים,והעלאתהמודעותלהשלכות השליליותשלה חרםעלחופשהמחקרהאקדמיועלשיתוףהפעולההבינלאומי. : כמעט מחצית ממקרי החרם האקדמי המדווחים מתבצעים באופן סמוי, דבר  החרם הגלוי והסמוי המקשהעודיותרעלזיהויהתופעהומציאתפתרונותמעשיים.פעמיםרבותמתבטאהחרםהסמויבכך שהגורםשנוקטבחרםלאמצייןבאופןמפורשאתהסיבהלסירובולשתףפעולה,אלאמנסהלהסוותאת מניעיוהאמיתיים. :עלייהבמודעותהציבוריתלחרםהאקדמי,בעיקרבעקבותאירועי7  הגברתהמודעותוהתגובהלחרם באוקטובר, ומאמצי ההסברה, גרמו גם לכך שיותר אנשיאקדמיה התארגנו באופנים שונים כדי למצוא פתרונותאפקטיבייםלהתמודדעםסוגיותהחרם. המלצותעיקריותלמקבליהחלטות : יש לפתח אסטרטגיית הסברה מקיפה ואפקטיבית, הפועלת במספר מישורים  שיפור מערך ההסברה ובמספרשפות.אסטרטגיהזוצריכהלהתמקדבהצגתהתרומההייחודיתשלהאקדמיההישראליתלמדע ולמחקרהגלובלי,וכןבהדגשתהחשיבותשלשיתוףפעולהבינלאומיביןחוקריםומוסדות. : יש להגביר את מאמצי הממשלה וגורמים אקדמיים לחיזוק שיתופי הפעולה  חיזוק שיתופי פעולה הבינלאומיים,תוךדגשעליצירתקשריםחדשיםעםמוסדותמחקרואוניברסיטאותמובילותבעולם.יש לשיםדגשעלמדינותבהןאיןהשפעהמשמעותיתלפעילותה - BDS . :עלמנתלמנועמצבבוהצלחהעתידיתשלתנועתהחרם  הקצאתמשאביםלתשתיותמחקרקריטיות בחסימת האפשרות של חוקרים ישראלים להשתמש בתשתיות מחקר קריטיות הנמצאות בחו"ל, יש לתעדףכמהתשתיותכאלו,להעריךמהםהסיכוייםלתרחיששלילישלחסימהולהקצותמשאביםסבירים כדילהבטיחרציפותשלהמחקר"כחוללבן"באו תםתחומים. :הקמתמוקדמרכזילניטורומעקבאחרפעולותהחרםהאקדמי,שישמש  הקמת"חדרמצב"וירטואלי כפלטפורמהלהחלפתמידע,לייעוץלחוקרים,ולסיועבגיבושפתרונות. :ישלעודדמנהיגיםאקדמייםבעלי  רתימתמנהיגותאקדמיתגלובליתלתמיכהבאקדמיההישראלית שםעולמילבקרבישראלולקייםהרצאותאושיתופיפעולה. :ישלפתחתוכניותהכשרהלחוקריםוסטודנטיםישראליםכדישיוכלו  טיפוח"שגרירים"מקרבהאקדמיה לייצגאתישראלבכבודבעולם,להעבירמסריםפרו- ישראלים,ולבנותקשריםעםעמיתיםבחו"ל. :ישלעודדארגוניםיהודייםולאיהודיםבעליאג'נדה  הגברתהמעורבותשלעמותותוארגונימגזרשלישי חיוביתכלפימדינתישראלוהעםהיהודילהגביראתפעילותםלמעןישראלבקמפוסיםברחביהעולם,תוך שיתוףפעולהעםסטודנטיםוחבריסגל. :ישלספקסיועמשפטילמוסדותאקדמייםבישראלולאנשיאקדמיהישראליםשחוופגיעה  סיועמשפטי בשלחרם. 8 :ישלהמשיך לעקובאחרהתפתחויותבתחוםהחרםהאקדמי,לבחוןאתיעילותהמאמצים  מעקבשוטף השוניםהננקטיםולהתאיםאתהאסטרטגיהבהתאםלצרכיםהמשתנים. מוסדנאמןמחויבלהמשיךלתחזקאתמסדהנתוניםשנבנהבמסגרתהפרויקטהנוכחי,לוודאשהואמעודכן, נוחונגישלכלמקבליההחלטותהרלבנטיים.צוותהמוסדימשיךלפתחכליםשיעזרולמוסדותואנשיאקדמיה ישראלים להתמודד עם תופעות החרם, תוך שיתוף פעולה מתמשך עם עמותות וארגונ ים אחרים בארץ ובעולםהפועליםאףהםכנגדמהלכיהחרםהאקדמינגדישראל. אתרהפרויקטבומוצגיםנתוניםשוניםושנאספועדכה,אנליזותשלהנתוניםוכליםשכברפותחוזמיןבקישור https://www.neaman.org.il/project/scholar-shield/ מסקנה החרםהאקדמיעלישראלמהווהזירתלחימהמשמעותיתהנוספתלזירותהצבאיות, המדיניות,הכלכליות,המשפטיותוהאחרותאיתןמתמודדתהמדינהמאזה- 7.10 . מדובר באתגררב- מימדיהדורשמענהמקיףומתמשך.דו"חהבינייםמציגתמונהמפורטת ומבוססתנתוניםשלהתופעה,ומספקהמלצותמ עשיותוישימותלמקבליהחלטות.עם זאת,עלמנתלהבטיחאתעתידההמדעישלישראלישלהמשיךלעקובאחר התפתחויות,לנתחאתהממצאים,לשפרולעדכןללאהרףאתהכליםוהאסטרטגיות להתמודדותעםהחרם. 9 2. הקדמה 2.1 מעמדהשלהאקדמיההישראליתבעולםושיתופיפעולהאיתה מדינתישראל,בשלמיקומההגיאופוליטיהייחודיואתגריההמתמשכים,נדרשתלבססאתחוסנההכלכלי, החברתיוהביטחוניעליסודותאיתניםשלחדשנותמדעיתוטכנולוגית.לאורך76 שנותקיומה,הוכיחהישראל אתיכולתהלהפוךאתגריםלהזדמנויות,תוךהשגתהישגיםמרשימיםומיצובעצמהכמעצמתהייטקעולמית. יכולתהשלישראל לצלוח משבריםכלכליים וביטחוניים מורכבים בעשורים האחרונים מדגישה לארקאת היתרונות הטמונים בכלכלה מבוססת ידע, אלא גם את החשיבות הקריטית של מדיניות לאומית התומכת ביצירתיות מדעית- טכנולוגית ובטיפוח הון אנושי איכותי. תשתית זו הוכחה כחיונית לחוסנה ולשגשוגה של המדינה. עםזאת,האתגריםהעכשוויים,ובפרטאירועיה-7 באוקטובר2023 והמלחמהשפרצהבעקבותיהם,מציבים את ישראל בפני מציאות מורכבת חדשה. השינויים בדעת הקהל העולמית, המושפעת מתעמולה אנטי - ישראלית חריפההמשולבתלעיתיםרבותעםתעמולהאנטישמית ומפעילותתנועתה - BDS ,יחדעםניסיונות להטיל חרם אקדמי על מוסדות וחוקרים ישראליים, מעלים חששות לגבי יכולתה של ישראל לשמר את מעמדההמובילבזירההמדעיתוהטכנולוגיתהעולמית. אתגריםאלומדגישיםאתהצורךהדחוףבגיבושאסטרטגיהלאומיתמקיפה,שתבטיחאתהמשךצמיחתה של ישראל כמובילה עולמית בחדשנות ובפיתוח טכנולוגי, תוך התמודדות עם המכשולים הגיאופוליטיים והתדמיתיים הניצבים בפניה. יכולתה של ישראל להתאים את עצמה למציאות המשתנה ולהמשיך ל קדם מצוינות מדעית וטכנולוגית תהיה מכרעת בשמירה על עוצמתה הכלכלית, החברתית והביטחונית בשנים הבאות. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל אחראית ליצור ההון האנושי והידע העומד לרשות העשייה המדעית טכנולוגית בכל מגזרי המשק. מערכת זו עברה התפתחות מרשימה במהלך השנים, כשהאוניברסיטאות והקמפוסיםשהוקמולפניואחריקוםהמדינההיוואתהבסיסלהתקדמותמדעיתוטכנולוגיתמרשימה. האוניברסיטאותהראשונותבישראלהוקמועודלפניקוםהמדינה,כאשרהטכניון החלאתפעילותו ב- 1924 , האוניברסיטה העברית ב- 1925 ומכון וויצמן )שנקרא בתחילת דרכו מכוןזיו( ב- 1934 . לאחרקום המדינה, הוקמו מוסדות נוספים -- אוניברסיטת בר- אילן )1955 (, אוניברסיטת תל אביב )1956 (, אוניברסיטת חיפה )1963(ואוניברסיטתבן- גוריוןבנגב)1969 .( כיום פועלות בישראל10 אוניברסיטאות,29 מכללותאקדמיותו- 22 מכללותלחינוך.בעשורהאחרוןמכללת אריאל )2012 ( והמרכז הבינתחומי )2021 ( הוכרו כאוניברסיטאות ובמאי 2024 המועצה להשכלה גבוהה אישרההקמתועדתהיגוילמהלךשלהפיכתמכללתתלחילאוניברסיטה. 10 עלפינתוניהלמ"ס בשנתתשפ"ג)2022/23(למדולתואראקדמי345.3 אלףסטודנטים ) כולל46.3 אלף סטודנטיםשלמדולתוארראשוןבאוניברסיטההפתוחה (. מתוך כ- 300 אלףסטודנטיםשלמדולתואראקדמי בשנתתשפ"גבמוסדותלהשכלהגבוההבישראל)לאכוללתוארראשוןבאוניברסיטההפתוחה(: 72% למדו לקראתתוארראשון 22%; ) 65.5 אלף( למדולקראתתוארשני ;ו-כ- 4% למדולקראתתוארשלישי. ניתן לבחון את מעמדה של האקדמיה הישראלית בעול ם בעזרת מדדים שונים הבוחנים ומשווים בין האוניברסיטאותבעולם. בהמשך נציג אתמעמדהשלהאקדמיההישראליתבעולם ושיתופיהפעולהאיתה בעולם ,באמצעותמדדיםשוניםהמקובליםבספרות . דירוגשנחאי /ARWU ShanghaiRanking מדד זה פורסם לראשונה בשנת 2003 כמיזם פנימי להשוואת הישגי המחקר של אוניברסיטאות סין עם אוניברסיטאות אחרות . הדירוג מתפרסם אחת לשנה ו נחשב לאחד הדירוגים המובילים בעולם. בשנותיו הראשונות ערכה את הדירוג אוניברסיטת ג'יאו טונג שנחאי , ומאז 2009 נערך הדירוג בידי ארגון עצמאי, ShanghaiRankingConsultancy .הדירוגמשווהבין1,800 מוסדותלהשכלהגבוההברחבי העולם ומדרג את1,000 המוביליםשבהם1. דירוגזה מתמקדבנתוניםשלמדעניםמובילים2)חתניפרסנובלוחוקריםמצוטטיםביותר - HighlyCited Researchers ופרסומיםמדעיים.( ששת האינדיקטוריםכוללים:מספר בוגריםואנשיסגל שזכובפרסינובל 3 ופרסים נבחרים אחרים ב תחומי מחקר שונים 30%) ;( מספר חוקרים מצוטטים ביות ר )20% ;( מספר המאמריםשפורסמו בכתבי- העת Nature ו- Science ) 20% ;( מספרהמאמריםשנכלליםבמאגרים SCIE ו- SSCI ) 20% ;( ביצועאקדמיפרחוקרהמחושבבאמצעותנרמול5 המדדיםהראשוניםלפימספרהחוקרים באוניברסיטה)10% .( הטבלההבאהמציגהאתמספרהאוניברסיטאותהמ דורגותב ין מאההאוניברסיטאותהמובילותלפימדד שנחאי לשנים2019-2024 .מהנתוניםעולהכילישראלהייתה קפיצהמשמעותיתבין2020 ל- 2021 :ישראל הכפילהאתמספרהאוניברסיטאותבמאההמובילותמ-1ל-3 משנת2021 ישראלשומרת עליציבותשל3 .4 אוניברסיטאות ברשימה ) מכון ויצמן למדע , האוניברסיטה העברית, הטכניון(. בהתחשב בגודל המדינה, נוכחותשל3אוניברסיטאותבמאההמובילותהיאהישגמשמעותי . ישראלמובילהבהשוואהלמדינותבגודל דומה כמו דנמרק )2 (, בלגיה )2 (, סינגפור )2(. ו משתווה או עולה על מדינות גדולות יותר כמו הולנד )2 ( ושוודיה )2( ברמה אזורית,. עד 2024 ישראל היתה המדינה היחידה מהמזרח התיכון שמופיעה ברשימה . בשנת2024 אוניברסיטה מ ערבהסעודית נכנסה למאיההראשונה . 1https://www.shanghairanking.com/index.html 2 הדירוגספגביקורתעלהמשקלהגבוה)30% (המיוחסלפרסנובלולמדלייתפילדס,חרףהעובדהשהזוכיםבהםמייצגיםרקמקטעמצומצם מפעילותהמוסדהאקדמי.חולשהנוספתשזוהתההיאההתעלמותמפקולטותשאינןמועמדותלפרסיםאלו,דוגמתמדעיהרוח,משפטיםורוב תחומימדעיהחברה . 3HighlyCitedResearchers(website) ישלצייןכי המתודולוגיהשל דירוגשנחאי עברהשינוייםבתקופהזו 4 11 טבלה1:מספרהאוניברסיטאות המדורגותב ין מאההאוניברסיטאותהמובילות לפימדינה 2019-2024, 2019 2020 2021 2022 2023 2024 ארצותהברית 44 43 41 39 38 38 סין 5 6 7 8 11 13 בריטניה 8 8 8 8 8 8 אוסטרליה 7 6 7 7 6 5 צרפת 4 6 5 4 5 6 שווייץ 5 5 5 4 5 5 קנדה 4 4 4 5 5 3 גרמניה 4 4 4 4 4 4 הולנד 4 4 3 4 4 2 שוודיה 3 3 3 3 3 2 יפן 3 3 3 3 3 2 ישראל 1 1 3 3 3 3 דנמרק 2 2 2 2 2 2 בלגיה 2 2 2 2 2 2 סינגפור 2 2 2 2 2 2 נורווגיה 1 1 1 1 1 1 פינלנד 1 1 1 1 1 הונגקונג 1 1 1 ערבהסעודית 1 התחרות בין המוסדות האקדמיים בעולם הופכת יותר ויותר אינטנסיבית. שמירה על דירוג גבוה מחייבת חשיבה מערכתית ואסטרטגית ארוכת טווח, תוך התייחסות ל חוזקות הייחודיות של כל מוסד. בייחוד אחרי אוקטובר2023 ו עלייתהיקףהיוזמות להטלת חרםאקדמי עלהחוקריםוהמוסדותהישראליים. טבלה2:די רוגהאוניברסיטאותהישראליותבמדד 2019-2024, שםהמוסד 2019 2020 2021 2022 2023 2024 מכוןויצמןלמדע 101–150 93 92 83 68 69 האוניברסיטההעברית 101–150 101–150 90 77 86 81 הטכניון 85 101–150 94 83 79 85 אוניברסיטתתלאביב 151–200 151–200 151–200 151–200 201–300 201–300 אוניברסיטתבן- גוריון 401–500 401–500 401–500 401–500 501–600 301–400 אוניברסיטתבר-אילן 401–500 401–500 401–500 301–400 401–500 401–500 אוניברסיטתחיפה 601–700 601–700 501–600 501–600 601–700 601–700 12 דירוגSymonds/QuacquarelliQS QSWorldUniversityRankings הואאחד המדדיםהמובילים בעולם להערכתאיכות האוניברסיטאות 5 וההשכלה הגבוהה. הדירוג החל בשנת 2004 והוא פותח על ידי חברת (QS) Symonds Quacquarelli , המתמחה בניתוח מגזר ההשכלה הגבוהה. מדד QS משלב מרכיבים אקדמיים, תעסוקתיים, בינלאומיים, ותפעוליים כדי לספק תמונה כוללת על הביצועים והתרומה של המוסדות להשכלה גבוהה. בשנת 2025 המדד ה תבסס על חמישה מדדים מרכזיים . מחקר ותגליות 50%) ;( תעסוקה ותפוקות 20%) ;( מעורבות גלובלית )15% ;(חווייתלמידה )10% ;(קיימות )5% .( השנה )2025 ( המדד כלל 1,503 אוניברסיטאות מ- 107 מדינות שונות.ארצותהבריתמובילהעם197 מוסדות מדורגים,ואחריהבריטניהעם90 מוסדות , סיןעם71 ,יפןעם49 וגרמניהעם48 . ששאוניברסיטאותמישראל נכנסולמדד)טבלה3 .( המכון הטכנולוגישלמסצ'וסטס MIT)(שומרעלמעמדוכמדורגראשוןזוהשנהה- 13 ברציפות.אימפריאלקולג'בלונדוןהתקדםארבעהמקומותו תפסאתהמקוםהשני,כאשראוניברסיטת אוקספורדואוניברסיטתהרווארדממוקמותבמקומותהשלישיוהרביעיבהתאמה.אוניברסיטתקיימברידג' משלימהאתחמשתהגדולים . אךבניגודלדירוג שנחאי ,אףאחתמ האוניברסיטאותהישראליות לאבמאההאוניברסיטאותהמובילות.בין האוניברסיטאותהישראליות,אוניברסיטתתלאביבמובילהבדירוגבמקום209 . טבלה3:דירוגישראלבמדד 2025, אוניברסיטה דירוג אוניברסיטתתלאביב 209 האוניברסיטההעברית 281 הטכניון 416 אוניברסיטתבן- גוריון 471 אוניברסיטתבר-אילן 671-680 אוניברסיטתחיפה 671-680 דירוגיםנוספים)THE ו-ליידן ( דירוגיהאוניברסיטאות של Education)Higher(TimesTHEו ליידןמוסיפיםנדבךנוסףלהערכת ה מוסדות ה אקדמיים. בדירוג THE , שמתמקד בהוראה, מחקר, ציטוטים, הכנסות מתעשייה ובינלאומיות , ישראל ממוקמת במקום מכובד, אם כי בדומה ל- QS היא אינה מיוצגת בעשיריה או המא י ה המובילה. מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית הם המוסדות הישראליים שמובילים בדירוג זה, במיוחד בזכות איכות המחקר והציטוטיםהגבוהיםשל ה חוקרים . דירוגליידן,המתמקדאךורק ב מדדי פרסומים מדעיים ונתוניציטוטים ,שםדגשעלפרמטריםכמותייםכמו מספר הפרסומים המשותפיםעםחוקרים בינלאומיים ושיעור המאמרים המצוטטים ביותר. מתוך הנתונים הביבליומטריים מופקים כמה מדדים הנכללים בדירוג . בשונה המ דירוגים האחרים , בדירוג ליידן לא מוצע מדד אחד משוקלל , אלא כל מדד נבחן כשלעצמו . האוניברסיטאות הישראליות אינם במאה המובילות. 5https://www.topuniversities.com/world-university-rankings 13 בדירוגליידן,המבוססעלמדדהמאמריםהמצוטטים)10%P-top (לשנים2016 – 2020 ,רקאוניברסיטתתל אביבמצליחהלהתברגבין200 המוסדותהראשונים)מרכזהמידעוהמחקרשלהכנסת6 .( סיכום דירוגיהאוניברסיטאותהשונים,כמודירוגשנחאי QS, ו- THE ) TimesHigherEducation ( מהוויםכלימרכזי להערכת מעמדם של מוסדות אקדמיים ב רחבי ה עולם , ותת פרק זה ב א להציג את מעמדה של ישראל בדירוגים אלה ולבחון בהמשך האם לחרם האקדמי בעקבות אירועי ה-7 לאוקטובר הייתה השפעה על הנתונים . דירוגי האוניברסיטאות מתבססים על מגוון רחב של מדדים, הכוללים פרסומים מדעיים , מדדי ציטוטים, הישגים של בוגרים ואנשי סגל, ושיקולים נוספים כגון קיימות ותעסוקה. בסביבה הגלובלית שבה התחרותעלמשאביםוכוחאדםאיכותימתעצמת, ה אוניברסיטאות ה ישראליותנדרשותלארקלהתמודד עםהדרישותהמשתנותשלהדירוגים,אלאגםלשמראתייחודןבמדע,טכנולוגיהוחדשנות . ההישגים שלהאוניברסיטאותהישראליות בדירוגים הבינלאומיים מרשימיםבמיוחד - בהתחשבבגודלהשל המדינה ובאתגרים האזוריים והפוליטיים. לפי דירוג שנחאי 2024, ישראל מחזיקה ב-3 אוניברסיטאות ברשימת מאה המובילות בעולם – מכוןויצמן, האוניברסיטה העברית,והטכניון. הישג זה מציבאתישראל בעמדהמובילהבהשוואהלמדינותבגודלדומה , ואףעולהעל תוצאותשל מדינותמערביותגדולותיותר.עם זאת, בדירוג QS, המשקלל מדדיםכמו תעסוקה ושת"פ בינלאומי, המוסדותהישראליים נמצאים במיקום נמוך יותר, אוניברסיטת תל אביב במקום 209 מדורגת במקום הגבוה ביותר מבין האוניברסיטאות הישראליות . ישלציין שה ביקורתעל ה דירוגים האוניברסיטאיים מתייחסת להטיותלטובתאוניברסיטאותגדולותומבוססות במדינותמערביות,וכןלהתמקדות המתודולוגיותשלהדירוגים במדדי פרסומים וציטוטים,מבלילתתמשקל מספקלמעורבותחברתית,חדשנות,ואימפקטמקומישלהאוניברסיטאות. פרסומיםושי תופיפעולה כל האוניברסיטאות בישראל מאופיינות באחוז גבוה למדישלפרסומיםעליהםחתומים מחברים מישראל וממדינותאחרות. האחוזהזהמשתנה מ אוניברסיטה ל אוניברסיטה וכמובןגםבהתאםלתחומיהדעתהשונים )למשל,הואנוטהלהיותגבוהיותרבהנדסהומדעיםמדויקיםמאשרבמדעיהחברהוהרוח( .עובדהזונובעת ביןהשארמכךשחלקגדולשלחבריהסגל במוסדות להשכלהגבוההבישראלעשואתלימודיהדוקטורטאו השתלמות הפוסטדוקטורט שלהם בחו"ל . כמעט כל חברי הסגל בישראל מעדיפים לעשותאת השבתונים שלהםבחו"לואחוזגבוהמאודמאותםחוקריםמשתתפיםבאחדאוכמהכנסים מקצועייםבחו"למדישנה. כל אלו יוצרים עבורם רשת ענפה של עמיתים איתם נוח יחסית לשתף פעולה. תמונת מצב זו מעידה על החשיבותהעצומהשלשת"פבינלאומילעתידושלהמחקרבישראל. תרחישבוחוקריםזריםמסרביםלשתף פעולהעםישראליםינחיתמכהקשהעלהיקףואיכותהמחקרבישראל. לאומייםשלמוסדותאקדמיים,ד"ראלירןזרדויובלוורגן)2021 (,מרכזהמידעוהמחקרשלהכנסת 6דירוגיםבין- 14 לכל אוניברסיטה בישראלישרשימהמכובדתשלהסכמיםעליהםה יא חתמהעם אוניברסיטאות ומוסדות מחקר בחו"ל. בחלק מן המקרים מדובר בהסכמים ארוכי טווח הנפרשים על פני שנים ארוכות, במקרים אחריםמדוברעלהסכמיםעםאופקקצובשלמספרשניםבודדותובמקצתהמקריםמדוברעלהסכמים קצרי טווח שנועדו להשגת מטרה ספציפית . ההילה שנקשרה לישראל כ"אומת הסטארטאפ" הביאה לכן משלחות רבות של נציגים מ אוניברסיטאות ברחבי העולם שביקשו ללמוד מהו "המתכון הסודי" העומד מאחוריתופעתהח דשנותוהיזמותבישראלומהוחלקןשל ה אוניברסיטאות ביצירתהמתכוןהזה. תופעהזו הביאהלמאותרבותשלהסכמי שת"פבינלאומיאלאשברובהמקריםהאלוהיהמדוברעל נייר ות שהונח ו על המדףולא באמת תר מו לשת"פ של ממש. ש ת"פים משמעותייםויציבים מלווים בדרךכללגם במשאבים תומכיםואלומגיעיםמכספיתורמיםאומתמיכה ממשלתיתאומוסדיתבמדינותשונות. הטכניוןיצררףחדששלשת"פיםע"יהקמתשלוחותבחו"ל. הראשונההיא תולדהשלשת"פעם אוניברסיטה קורנללהקמתקורנלטקבאירוזוולדבניויורקבשנת2013 והשנייההיא ה מיזם ה משותףעם אוניברסיטה שאנטובמחוזגוואנגדונגבסין שהושקב- 2017 . כלאחדמשניהמיזמים לווה בתמיכהכספיתשלמעללמאה מיליוןדולרמתרומותשלנדבניםבארה"בובסין. בהקשרלנושאהדו"חהנוכחי,ראוילצייןכי הניסיונותלפגוע ב מיזם המשותף שלהטכניון ואונ'קורנל בניויורק החלו מיד עם השקתו. בתחילת דרכו של המיזם הוא קבל מעון זמני בבניין גוגל בניו יורק. מדי יום שלישי אחה"צהייתהמתייצבתעלהמדרכהממוללבנייןגוגל משמרתמחאהשלנשים)רובןיהודיות( עםשלטים בגנותהשת"פהזהוקריאה ל אוניברסיט ת קורנללהתנערמןהמיזם. 2.2 רקעעלתנועתה- BDS בסקירתספרותזונעשה ביןהשאר שימושב כלי בינהמלאכותית יעודיScySpace ו- ChatGTP4o . לאחר קבלתהתוצאות, נעשה תהליךאימותובדיקה ידני . כללי תנועת ה- BDS ) Boycott, Divestment, and Sanctions ( היא קמפיין בינלאומי שמטרתו הגברת הלחץ הפוליטיוהכלכליעלישראל .ה תנועהמוגדרת עלידימוביליהכ ' תנועתמחאהאוהתנגדותלמדיניותמדינת ישראלבנושאהפלסטיני )Bakan&Abu-Laban,2009 ' .( אתשורשיהשלהתנועהניתןלייחסלוועידתדרבן שלהאו"םב- 2001 ) UNDurbanConferenceonRacism ( שבה הצהירה רשתשלארגוניםלאממשלתיים )NGOs ( על תמיכה בחרמות נגד ישראל במסווה של הגנה על זכויות אדם ומשפט בינלאומי. הקריאה העולמית הרשמית ל - BDS פורסמה ב-7 ביולי 2005 , ו אושרה על ידי למעלה מ- 170 עמותות וארגונים פלסטיניים ופרו-פלסטיניים ). Munayyer , 2016 ( ), (Morrison,2015 . תנועת ה - BDS מנסה לרתום את החברה האזרחית להפעלת לח ץ תוך עקיפת הדיפלומטיה המדינתית שנתפסת על ידי מו בילי התנועה כמוטה , וזאת בהשראת תנועות האנטי- אפרטהייד בתקופת שלטון האפרטהיידבדרוםאפריקה )Bakan&Abu-Laban,2009 ,( (Yi&Phillips,2015) . התנועהצברהאחיזהמשמעותיתבמקומותשוניםבעולם,במיוחדבאירופהובצפוןאמריקה,שםהיא זוכה לסולידריות רעיונית עלידימוסדותאקדמיים,איגודיעובדיםוארגוניזכויותאדם.תמיכהזוממוסגרתלעתים 15 קרובות בתוך שיח רחב יותר של זכויות אדם וצדק חברתי, הפונה לתנועות פרוגרסיביות הדוגלות בשוויון ובאנטיגזענות )Monterescu&Kaddar)(Steinberg,2023 .( למרבההצער, גםבישראלישנם תומכים במטרות תנועת ה - BDS , בעיקר פעילים חברתיים מתחומי האומנות והאקדמיה. אחד הבולטים בהם הוא ההיסטוריון פרופ' אילן פפה, לשעבר מרצה באוניברסיטת חיפה והיום מרצה באוניברסיטת אקסטר בבריטניה. לפי פפה האקדמיה הישראלית שותפה במישרין או בעקיפין למה שנתפס בעיניו כפשעים שמבצעתמדינתישראלבעםהפלסטיני ) ראולמשל2024Pappé,&Cassen .( במקביל קיימתברחביהעולםהתנגדות לתנוע תה-BDSבעיקרמארגוניםוממשלותפרו- ישראלי ות הטוענ ות כי היאאנטישמיתמטבעהומערערתאתהלגיטימיותשלמדינתישראל וכן כיהיאמסמנתאתישראל בלבד תוךהתעלמותמהפרותבוטותשלזכויותאדםבמדינותאחרו ת)2016Felson,&Sheskin ( (Fishman, 2012), ), Chaitin,Steinberg&Steinberg,2017 .( פרופ' קרינלסון מ ציגאתתנועתה- BDS כתנועהשמטרתהאינהרקלהפעיללחץעלמדיניותישראלאלא לערעראתעצםהלגיטימציהשלהמדינההיהודית.בספרו Anti-Semitism,Anti-Zionism,Denial:Israel &TheFacultyCampaignAgainsttheJewishState ,נלסוןטועןכיתומכיBDS נוקטים בדרכיםשל "שלילתישראל" – תהליךשמטרתולייצרהכפשהמגמתיתשלישראלולעוותאתהעובדותההיסטוריותעל מנתליצור תדמיתעוינתכלפי המדינה.הוא משווהאתשלילתהלגיטימציהשלישראל להכחשת השואה, בשל השימוש בעיוותי עובדות מתוך כוונה לפגוע במדינה היהודית )Nelson , 2019 ( . בספרו Case The ofBoycottsAcademicAgainstIsrael,מדגישנלסון בהקשרשלה- BDS האקדמי והתרבותי כימטרות התנועה חורגות בהרבה מביקורת כלפי מדיניות ספציפית של ישראל, ומתמקדות בניסיונות לערער את הלגיטימיותהפוליטיתוהתרבותיתשלהמדינה )Nelson , 2015 A .( השפעתתנועתה - BDS במהלךהשניםהיולתנועתה- BDS השפעות שונות הןבתוךישראלוהןמחוץ לה: מבחינה חברתית-פוליטית התנועה הצליחה לעורר מודעות בינלאומית לסכסוך הישראל- פלסטיני בעיקר סביב הנושא של זכויות אדם , דבר שהגדיל את הקיטוב בשיח הבינלאומי בין תומכי למתנגדי ישראל (Morrison,2020) .התנועההשפיע ה גםעלהשיחהפניםישראליבוהיאנתפסתלעיתים כ איום פוטנציאלי עלהיציבותהכלכליתשלישראל (Topor,2021) . ההשפעה בפועל של תנועתה- BDS מהבחינה הכלכלית היא מעורבת. ישנם מחקרים הטועניםשלתנועה כמעטואין השפעה עלהכלכלההישראליתבכללותה ובפרט ע להיציבותוקשריהמסחרהחזקיםוהענפיםעם מעצמותעולמיות . קיימתהשפעהעלסקטוריםספציפיים ,למשל ביטולאירועיתרבות כאשר לרוב ה נזקאינו משמעותי מהבחינה ה כלכלית , אך לעיתים י ש לו חשיבות ברמה הסמלית Barkay & Shamir, 2020) . ,( ) Katz,2014 .( ל פעילות ה- BDS הייתה הצלחה מסוימת באקדמיה בעולם המערבי, שם נרשמו א י רועים של סירוב של חוקריםבכיריםלקייםקשריםעםישראל , שלאגודותסטודנטיםשהצביעובעדהדרישהלמשוךכספיםשכבר הושקעובחברותישראליות וכן שלאגודותמקצועיות ומחלקותאוניברסיטאות,במיוחדבמדעיהרוח , ובמידה פחותה במדעי החברה , שהצהירו על מדיניות של החרמת אגודות או מחלקות ישראליות מקבילות )הלר, 2017 )) ראופירוטבהמשך( . 16 ישנם חוקרים הטוענים ש מטרת תנועת ה - BDS, בעיקר ברובד הסמוי שלה , איננה פגיעה כלכלית ישירה ומיידית אלא ביצוע דה- לגיטימציה בזירההבינלאומית ויצירתלחץעלישראל) ראולמשלHutchison , 2017 , Fahlevi , 2023 , Jones , 2018 .( תמיכהפאסיבית אוסמויה שלאינדיבידואליםאומוסדות ב מטרותה - BDS יכולהל בואלידיביטויבמספראופניםובהם: )תרבותיים,אקדמייםואףמסחריים(  הימנעותמשיתופיפעולה  שתיקהבנוגעלפעולותהחרם )שיתוףפעולהעםיחידיםאךלאעםמוסדות ,אחתמהאסטרטגיותהבולטותשלה -  מעורבותסלקטיבית BDS )( Garasic&Keinan,2015 .( ראוי להבחין בין השתתפות גלויה בחרם להשתתפות סמויה בו . חברי תנועת ה- BDS או אנשים התומכים במ טרותיה עשויים להשתתף בפעילות חרם והם יכולים לבחור האם להצהיר או לא להצהיר על תמיכתם בחרםעלישראל . תתכןגםפעילותחרםשאיננה נובעתמתמיכהבמטרותהחרם Hale. ) 2008 ( למשל,, מציע שאנשיאקדמיהעלולים לחשוש מההשלכות מקצועיותכמו נידויעלידיעמיתיםאוהתמודדותעםתגובה מוסדיתומעדיפיםלעיתיםלנקוטבדרךפעולהפרגמטיתשאיןמאחוריהמניעיםפוליטיים במטרהלהימנע ממחלוקת. המשמעות היא ש אנשי אקדמיה עלולים להפסיק קשרים עם מוסדות ואישים ישראלים גם אם אינםתומכיםבמטרותה- BDS ) Gould,2013 .( תמיכה סמויה, בין אם איננה מוצהרת או שהיא נובעת ממניעים פרגמטיים שאינם פוליטי ים מהווה אתגר משמעותיל פעילותכנגד החרם )Gerstenfeld , 2003 .( ביקורתעלתנועתה- BDS ביקורתכללית תנועת ה- BDS נגד ישראל עוררה ביקורת רבה סביב המניעים וההשלכות האפשרויות שלה. להלן מספר טענות העולותבהקשרזה: « אנטי- ציונותואנטישמיות הביקורת הנוקבת ביותר על תנועת ה- BDS היא על אנטישמיות במסווה של אנטי - ציונות. הרטוריקה בה משתמשתהתנועה , כולל קריאותלבידודוהשמדתהמדינההיהודית , הןקריאותאנטישמיותמ טבען. קריאות אלו אינן קשורות למדיניות זו או אחרת של ממשלת ישראל אלא לעצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וערעור על זכותם של יהודים למדינה )Fishman , 2012 .( התנועה משתמשת בשפה ופעולות שהן המשךישירשל נרטיביםאנטישמייםהיסטוריים , מהשמצביעעלתנועה שאיננה פוליטיתאלא אנטייהודית )Nelson , 2015 A ,)( Nelson , 2019 )(, Fishman , 2012 ,( Sheskin&Felson,2016) )( Murciano , 2020 .( 17 « הטיותאידאולוגיות המבקריםטועניםשההתמקדות הבלעדיתשל התנועה בישראל מתעלמת מעוולותגלובליותאחרות,כמו אלהבמשטריםאוטוריטרייםאומדינותעםהפרותחמורותשלזכויותאדם.מיקודסלקטיביזהמעלהשאלות לגביהמניעיםוהעדיפויותשלהתנועה (Sheskin&Felson2016),(DeShalit,2016) . « פגיעה ב מטר ות של שלוםובטחון אזורי המבקריםטועניםש ה- BDS היאתנועה שפועלתכנגדהמטרהשל השג תשלוםובטחוןבאזור. האסטרטגיות בהןהיאמשתמשתכמוקריאותלחרםעלהאקדמיה פוגעות בחופשובדיאלוגשהואחיוני לפתרוןקונפליקטים Yi&Phillips,2015) .( « פירוששגוישלתהליכיםהיסטוריים ה תמיכה ב- BDS והקריאה באקדמיה ל- divestment נובעת במידה רבה מנרטיבים הנפוצים במחקרים אמריקאים ומחקר התרבות הילידית-אמריקאית. נרטיבים אלו של אנטי-קולוניאליז ם ואנטי- אימפריאליזם מעידים על כך שהתנועה ותומכיה שוגים בהבנת הקשר ומורכבות היסטורית. הבנה חלקית או מוטה של הנושאים משפיעהעלגישתהתנועהלהשגתמטרותיה )J.Pegues , 2016 (. השוואת ישראל לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד נתפסת אצל המבקרים את תנועת ה- BDS גם היא כקריאהלאנכונהשלתהליכיםהיסטוריים . הסנקציותשסייעו לסייםאתמשטרהאפרטהייד יעילותרקכאשר קיים אמוןהדדי ביןהצדדים, אך הקונפליקטהישראלי- פלסטיני מאופיין עלידיחוסראמוןבסיסי ועמו ק, ולכן ה קריאהלחרםאיננהמקרבתאתהאפשרותלפתרוןהקונפליקט 2021)Topor, .( « שימוש כמרכיבבמאבקשלתנועותקיצון תנועתה- BDS נתפסת כיוזמתחרםטרנס-לאומיתהמיישרתקועםהאידיאולוגיותהאנטי- אימפריאליסטיות והאנטי- קולוניאליותשלהשמאלהקיצוני. יישורקוזה בולטבמיוחדבארצותהבריתובאירופה,שםהתנועה צברה אחיזה משמעותית בקרב קבוצות שמאל הרואות בישראל סמל של אימפריאליזם ודיכוי מערבי )Lustick&Shils2022 .( מסגורהישראלכמבחןלקמוסלזכויותאדםוצדק מצטלב עם הביקורתהרחבה יותרשלהשמאלהקיצוניעלמבניהכוחהעולמיים. חוגיםאקדמייםואקטיביסטייםאימצואתה- BDS ככלי לפעולה פוליטית ומציגים אותו לעתים קרובות כחלק ממאבק גדול יותר נגד עוולות מערכתיות )Divine, 2023 .( « ביקורתעל פגיעה בעקרונותהאקדמיה גםב קרבהרואיםב- BDS תנועההנלחמת במהשהיאתופסתכחוסרצדקישנהביקורתעלהבחירהלעשות זאתבדרךהחותרתתחתעקרונות האקדמיה .להלןמספרטענותבנושא: 18 « שלילתחופשאקדמי כ נשק להשגתמטרות פעילותתנועתה- BDS משתיקהקולותשלאמסכימיםאיתה . המשמעותהיאש בנושאהפלסטינייש ניסיון ליצור חריגהמעקרוןהחופשהאקדמי freedomacademictoexception)"Palestine (" הנתפסת כמנגנון לחניקת התנגדות וביקורת על התנועה עצמה, במחיר של נזק לשיח האקדמי הפתוח Fúnez‐Flores,) 2024 .( הניסיון לבודדול יצורסטיגמהשליליתזולגעםהזמן לכללהחוקריםהיהודים,בעיקרבארה"ב,ונתפס כטקטיקה לדחיקת קולות יהודים באקדמיה 2021)Kramer, ( . התעקשות תנועת ה - BDS שתומכיה ימנעו מקשרעםחוקריםשלהם דעות שונות מחלישהאתהמסורתהאקדמיתשלדיוןפתוח,חילופירעיונותוביטוי חופשי )Elman,2023 ( ומהווההפועלצנזורהעלהפעילותהאקדמית (Wattad,2011), () DeShalit,2016)). « התערבותפוליטיתבחופשהאקדמי תנועתה- BDS נתפסתכחלקמדפוסרחביותרשלהתערבותפוליטיתבמוסדותלהשכלההגבוהההמהווה איוםעלהחופשהאקדמי.התערבותפוליטיתיכולהלהתבטאכלחץמצדגורמיםפוליטי י םעל תורמים מה שיכול להוביל לדיכוי של נקודות מבט אקדמיות מסוימות או אג'נדות מחקר יות מסוימות (Kagee,2022) , ) Jecker, Verweij, Ravitsky, Wangmo, Ghaly, 2023 .( קטיעת קשרים עם חוקרים ישראלים בהשראת תנועתה - BDS משמעותה תי עדוףשלאג'נדה פוליטיתעלפנישיתוףפעולהמחקרי)Wattad , 2015 .( « יציתר אוירהמתוחהבקמפוסים תנועת ה- BDS יוצרת אקליםרעילבקמפוסיםשלאוניברסיטאות,במיוחדבארצותהברית.פעיליBDS מנדים סטודנטים יהודים- ציונים ומונעים מהם להשתתף באופן מלא בחיי הקמפוס Elman, 2023) .( התנהגות תוקפנית של פעילים אנטי - ישראלים, כמו שיבוש פגישות ושימוש בשפה מתלהמת תורמת לקיטוב בין הסטודנטיםואיננהמאפשרתדיאלוג )Nelson&Brahm2014 .( « השפעהעלחדשנותוהתקדמותחברתית כפישנאמרבסעי ף הקודם,עדכה לאהייתההשפעהמשמעותיתלקריאהל חרםוהסטתהשקעות עלתחומי המדעים וההנדסה או על החדשנות הישראלית. חלק ניכר מהקריאות להסטת השקעות התקבלו בגופי סטודנטים ולא על ידי הגופים באוניברסיטאות המוסמכים להחליט על השקעות. אם היו הצלחות הן היו במישורהסמליולאהפרקטיעםמיקוד בדה- לגיטימציהולאבפגיעהפעילהבחדשנות.עם זאת , פוטנציאל הפגיעה קיים אם בשיבוש שיתופי פעולה בינלאומיים ואם ב מניעת מימון או מניעתגישה לתשתיות מחקר )Nelson,2015B .( 2.3 פעילות BDS במישורהאקדמי עדה- 6.10.23 בשנים2005-2023 פעלהתנועתה- BDS במספרמישורים בתוךהקהילההאקדמית.פעולותיהזכולתמיכה מסוימת של אנשיאקדמיה ומוסדותבעולםאשרראובהתנועההמקדמתזכויותאדם וצדק בדרכיםלא - אלימות )Darweish&Rigby , 2018 )( Handmaker , 2014 .( 19 נלסו ן)Nelson , 2015A ( מדגישכיפעולותBDS באקדמיהלאמסתכמותבביקורתכלפימדיניותספציפית של ישראל אלא מכוונות למנוע לגיטימציה תרבותית ופוליטית. הוא מציין כי תומכי BDS באקדמיה נוטים לערבביןהתנגדותלמדיניותממשלתישראללביןהתנגדותלציונותבאופןכללי . אחת האסטרטגיות העיקריות של התנועה היא קריאה לאנשי אקדמיה ומוסדות אקדמיים ברחבי העולם להימנעמשיתוףפעולהעםמוסדותאקדמייםישראליים .רשימותחלקיות שלמוסדותבעולםאשר נענו לקריאהזואפשרלמצוא בויקיפדיה7 , באתר 8 AmchaInitiatives ובאתריה- BDS דוגמת CampaignUS fortheAcademicandCulturalBoycottofIsrael . 9 Garasic ו- Keinan ) 2015 (מביאים דוגמאמאוסטרליה, שבהפרופסורמאוניברסיטתסידני)גיי'לינץ (דחה בקשהשלאקדמאיישראלילמשרתפרופסוראורחכחלקמקמפייןה- BDS . לינץ'הואשםבהפרתחוקאיסור האפליההגזעיתבאוסטרליה אףכילטענתוהחלטתונבעהלאמזהותוהיהודיתשלהמועמד והואראהבה פעולה לאכלפיהיחידאלאכלפימוסדישראלי כמחאהעלמ ד יניותממשלתישראל. בסופושלדברהצד הנתבעבח ר שלאלהגישתביעהאולהיותמעורבבתהליךמהשהובילל דחייתהמקרה עלידיביתהמשפט10. אחתהטענותהמרכזיותהמועלותע"יאנשיה- BDS כנגדה אוניברסיטאות בישראלהיאשהןמשתפותפעולה עםמערכתהבטחוןהישראליתבפיתוחאמצעילחימהוהכשרהטכנולו גיתואחרתשלחייליםוקצינים. אכ ן, יש לא מעטפרויקטי מחקר המתבצעים ב אוניברסיטאות בישראל במימון מערכת הביטחוןאבל הטענהכי בפרויקטים אלו מפותחים אמצעי לחימה היא כוזבת לחל ו טין. אלו הם פרויקטים בהם מפותח ידע, שיטות מחקרוכיו"בהעשוייםלשמשאח"כאת התעשייההביטחוניתבישראלאובארצותאחרות. מבחינהזואיןכל הבדלביןה אוניברסיטאות בישראללאחיותיהןבמדינותהמערב- MIT ,קאל-טקו אוניברסיטאות אמריקאיות רבותאחרותמקבלותמדישנהעשרותמיליונידולריםמסוכנויותבטחוןאמריקאיותוזהוגםהמצב באנגליה, גרמניה ומדינותאחרות. חיילים וקצינים ישראלים אכן לומדים ב אוניברסיטאות בישראל במסגרת תוכניות עתודהאו תוכניותהכשרהא חרות. גםבהקשרזה,איננושוניםמ אוניברסיטאות בחו"לובמיוחדממספרגדול של אוניברסיטאות בארה"ב בהן מתקיימת ת וכנית ROTC ) מקבילה לעתודה בישראל.( מיותר לצייןשאיש מבין המוחים נגד ה אוניברסיטאות בישראל בהקשר זה לא פוצה פה ומצפ צף על המחקרים הביטחוניים ותוכניותההכשרההצבאיות באוניברסיט אות במדינהבההואנמצא . ו אסטרטגיה מרכזית נוספת היא קמפיין למשיכת השקעות (divestments) המעודד אוניברסיטאות ומוסדותאקדמייםלמשוךהשקעות מחברותהמשתפותפעולהעםישראל )ראולמשלKolhatkar , 2024 .( לאוניברסיטאותרבותבעולםהמערביישנן קרנותצמיתות בהןנצבריםכספיתרומות אשרמשמשים לתמיכה במינוייםאקדמיים,מחקר,והגדלתההכנסותהתפעוליות . לפיההערכהקרנותאלו )בארה"בבלבד( ניהלו בשנת3 202 כ- 849 מיליארדדולר11.חלקניכרמהקרנותמנוהל ות עלידיצוותימומחיםפיננסייםומושקע ות בשוק ההון באמצעות תיקי השקעות . קרנות צמיתות אקדמיות בגובה מיליארד דולר ומעלה מנוהלות בארה"ב על ידי משרדי ההשקעות של האוניברסיטה, בראשות מנהל ההשקעות הראשי )CIO (, שאחראי 7Wikipedia:AcademicboycottofIsrael 8AmchaInitiatives:AcademicAssociationsBoycottingIsrael 9USCampaignfortheAcademicandCulturalBoycottofIsrael:AcademicAssociationsEndorsingBoycottandResolutions ראוגםכתבהבנושאבאתרערוץ7 : "שורתהדין " במתקפהעלהחרםהאקדמי|ערוץ７ )בןפורת 2013, ( 10 לפינתוני(NACUBO)OfficersBusinessUniversityandCollegeofAssociationNationalThe HistoricEndowmentStudyData 11 20 לניהול הנכסים, לפעילות היומיומית ולקשר עם הועד המנהל של האוניברסיטה בנוגע לניהול סיכונים ואסטרטגייתההשקעות )Malinova , 2022 (. ההערכההיאכי רק אחוזקטן מכללכספיהקרנותמושקעבאופןישירבישראל, אך הןאחראיותעלבין2% ־ 3% מסך ההון הזר שזורם להייטק הישראלי . החלטות של אוניברסיטאות ל הי מנע מ השקעה בחברות ישראליות עלולה גם להשפיע על כל השוק לגרום נזק משמעותי בגלל תפיסת השוק את האוניברסיטאות כמצפןמוסרי ) גלעד 2024, (. השפעהמוגבלתשלה - BDS האקדמי עלאףהנטייהשלתנועתה - BDS להכריז עלהצלחותמרובות ישנןעדויותרבות דווקא לחוסרההצלחהשל ה- BDS האקדמי להביא ל בידודהאקדמיההישראלית וללחוץ עלישראללשנותאתמדיניותה . להלןמספר דוגמאות: Newman ) Newman,2016 (מציגאתהעובדהשלמרותה- BDS ישראלהמשיכה להיותשחקניתמרכזית בקהילה המדעית הבינלאומית, משכה אליה השקעות במחקר ומשתתפים ל כנסים המתקיימים בישראל . במקריםרבים ממשלותזרותומוסדותאוניברסיטאייםגדולים סירבולשתףפעולהעםתנועת ה- BDS בשם החופשהאקדמיבשילובעם הרמההגבוהה ו המצוינותהמדעיתשמציגההקהילההאקדמיתהישראלית. לפי ניומן הערךשלה- BDS האקדמיהואבעיקרסימלי,ועלאףשהואזוכהלתשומתלבמרובהבתקשורת בפועל השפעת הקריאה ל - BDS על שיתופי הפעולה האקדמיים עם ישראל היא מוגבלת ולא שיבשה בצורה משמעותית אתפעילותהמוסדותהאקדמייםבישראל. Rose ו- Rose&Rose ) Rose,2009 ),( Rose&Rose,2008 ( מסכימיםעםמסקנה זוומציעיםש הצלחתה העיקריתשלהתנועהטמונהביכולתהלהשאיראתהנושאעלסדרהיוםהאקדמיהבינלאומי,ולאבגרימת שיבושיםמוחשייםלפעילותהאקדמית . Berlin ) Berlin,2010 (תומךבגישהזו וטועןשה- BDS לאהשפיע ה כמעטבצורהישירה עלתפוקות המחקר של האוניברסיטאות הישראליותועלהדירוגהבינלאומישלהן.עםזאתהוא מכירבכךשה- BDS הגביראת הקיטובבתוךהאקדמיה . Ben‐Tsur ) Ben‐Tsur,2009 (מסכימהשההשפעההישירהעלתפוקותהמחקר שלהאקדמיההישראלית היא אכן מינימלית, אבל מדגישה שתנועת ה- BDS יוצרת השפעה אחרת, סמויה, המתבטאת באווירה של מתחוחוסרוודאותשישלההשפעהפוטנציאלית עלהנכונותשלחוקריםמסוימיםלהשתתףבפעילותעם מוסדותישראליים. Barkay&Shamir(Barkay&Shamir,2020) חקרואתההשלכותהרחבות של ה- BDS וטענושהשפעת התנועההיאמעברלמטריקההאקדמיתהמיידית. לטענתםהתנועהמשפיעהעלהשיחבנושאחופשאקדמי ותפקיד האקדמיה באקטיביזם פוליטי. השפעה זו הגבירה את הדיון בחוגים אקדמיים אודות נושאים כמו אחריותאתית שלחוקריםומוסדותבנושאיםטעוניםפוליטית . ניתןלסכםולומר ש האימפקטשל ה- BDS האקדמיכנגדישראל באלידיביטוי בעיקרבמישוריםהבאים: 21 • השפעה על השיח האקדמי : הרבה מהשפעה זו מגיע "מלמטה למעלה" מסטודנטים וחברי סגל המעורבים בפעילות פוליטית ומשנים את הדינמיקה של שיח האקדמי (Nelson, 2015B) , ) Riemer, 2022 ( • הגברת מעורבות בפוליטיקה פרוגרסיבית : תנועת ה- BDS האקדמית עוסקת בנושאים פוליטיים פרוגרסיבייםרחביםיותר,כגוןעלייתהימיןהקיצוני . מעורבותזומשפיעהעלהשיחהאקדמיעלידיעידוד חוקרים לשלב אקטיביזם פוליטי והסברה בעבודתם האקדמית, ובכך לעצב מחדש את הגבולות המסורתייםשלחקירהאקדמית )Riemer,2022 ( • פגיעה אפשרית בקריירות של חוקרים אינדיבידואלים , בעיקר חוקרים צעירים ש אין להם את המשאבים או המוניטין לעמוד בפני השפעות החרם , למרות הצהרו ת מובילי ה- BDS כי הם פוגעים במוסדותבלבדולאבאופןאישיבחוקרים )Nussbaum , 2007 )( Nelson,2015A (. איור1:השפעהמוגבלתשלהחרםהאקדמי עד7.10.2023 2.4 פעילותכנגדה- BDS האקדמיעדה- 6.10.23 בישראל פעולות ברמתהמדינה « אחריות מיניסטריאלית באופןמסורתיהטיפולבמאבקב אנטישמיותובחרמות מסוגיםשונים נפלבתחוםסמכותושלמשרדהחוץ . בשנת2009 העבירההממשלהאתהסמכותלטיפול בניסיונותהדה- לגיטימציהשלישראלבחו"ללמשרד לנושאיםאסטרטגייםוזאתמבלילגרועמסמכויותמשרדהחוץבנושא,מהלךשגרםלכפילות ו עוררביקורת )משרד מבקר המדינה, 2016 ( . באוקטובר 2015 החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי )הקבינט המדיני- ביטחוני( להטיל על המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה את האחריות להובלת המערכה נגד 22 תופעת הדה -לגיטימציה והחרמות נגד ישראל באמצעות מערכת בין- משרדית כוללת למאבק בתופעת החרמות. עם פירוק משרד זה ב- 2021 חזרו הסמכויות אל משרד החוץ )אזולאי, 2021 ( . בפברואר 2023 הוחלטלהעבירממשרדהחוץלמשרדהתפוצותאתהובלתהמערכהנגדתופעתהדהלגיטימציהוהחרמות נגדישראל ולשנותאתשםהמשרדלמשרדהתפוצותוהמאבקבאנטישמיות )ממשלתישראל,2023 .( דיפלומטיהציבורית :עםהשניםזיהתהמדינתישראלאתהצורךבשימושבאסטרטגיותמתחוםהדיפלומטיה הציבורית עלמנתלפעולכנגדה - BDS האקדמי. ביןהשאר הובןהצורךבמדיד ה מדעית שלדעתהקהלו של האפקטיביותשלשימושבטכניקותשכנוע, הצורךבפיתוח צוותיתגובהמהירה כדי לתמוך בטענותישראל ולסתור מידעשגוי ) ראולמשל2006Gilboa, ו- Sarvestani,Ameli,&Izadi,2019 .( Steinberg(Steinberg,2023) מכנה סוגזהשלפעולה"מלחמתהכוחהרך "(Soft-PowerWarfare") ומזכיר בהקשר הזה את הקמתו של ה משרד לעניינים אסטרטגיים ב- 2015. משרד זה הופקד על תיאום המאמצים להתמודדות עם הקמפיינים נגד ישראל , כולל קמפיין ה -BDS. תפקידו כלל גם התמודדות עם השימושההולךוגוברבמונחיםכמו"אפרטהייד"כדילבודדאתישראל,וכןתגובהלגינוייםמהאו"ם,משיכת השקעותמקרנותפנסיה וכןהלאה . ר שתהדיפלומטיההציבוריתהישראליתכוללתשחקניםשונים,בהםארגוניםלא- ממשלתיים)NGOs (,מכוני מחקרוקבוצותהסברה,שמפיציםנרטיביםחיובייםעלישראל ,בנוסף, ממשלתישראלמשתפתפעולהעם הלוביהפרו-ישראליבארצותהבריתבמטרהליצורסביבהתומכתבדעתהקהלהאמריקאית Sarvestani, Ameli,&Izadi,2019) .( מאמצי הממשלה להאיר את התרומה האקדמית, הטכנולוגית והכלכלית של ישראל בעולם ותמיכתה בשיתופיפעולהבינלאומייםבתחומיםאלוהםנדבךחשובבמאבקב - BDS האקדמי)2006Gilboa, .( « חקיקה ממשלתישראלהשתמשהבמהלךהשניםב" לוחמהמשפטית "Lawfare"")( הןמתוך גבולותהמדינהוהן מחוץ להם במטרה לפגוע בתנועת ה , -BDS כולל חקיקה האוסרת על אזרחים זרים תומכי BDS להיכנס לישראל (Abu-Laban&Bakan,2023) והגשתתלונותמשפטיותכנגד תומכי BDS באקדמיהבארה"בדרך ארגונים כגון InsurrectionLegal theBrandeisCente . בנוסף ישראלפעלהלשכנועממשלותזרות 12ו-r 13 ומדינותבארה"ב לאמץחקיקהנגדתנועת ה- BDS . Handmaker,2020) ראופירוטבהמשך( . « דה-לגיטימ ציהל- BDS חלק נכבד מפעילות המדינה סב סביב מסגור תנועת ה - BDS כתנועה אנטישמית ו כניסיון לבצע דה - ל גיטימציה למדינת ישראל ככלל. נציגים ישראלים טענו באופן קבוע מעל במות בינלאומיות שונות שאין מדוברבסוגשלהתנגדותלגיטימית ולא- אלימהאלא קמפיין שעיקרו עוינות ושנאה כלפיישראל,ישראלים ויהודים (Carter,Hallward&Shaver,2012)(Sheskin&Felson,2016) . 12LegalInsurrectionFoundation 13Homepage|BrandeisCenter 23 « מעורבות בתחומיה אקדמיהו ה תרבות ישראלפעלהלמניעתחרמותתרבותייםואקדמייםבאמצעותקידוםהתרבותוהאקדמיההישראליתברחבי העולם.במסגרתמאמציםאלה,היא ארגנה אירועיתרבותבינלאומייםושיתופיפעולהאקדמייםהמבליטים את תרומתה של ישראל לידע ולתרבות הגלובליים Chaitin, Steinberg & Steinberg, 2017) (. בנוסף , הממשלה פעלה להבטיח כי אמנים ואקדמאים ישראלים לא יודרו מפורומים בינלאומיים )Steinberg& Steinberg,2017 .( « חיזוקקשריםכלכל י יםודיפלומטיים חיזוק הקשרים הכלכליים והדיפלומטיים עם שחקנים גלובליים מרכזיים מהווה אבן יסוד באסטרטגיה של ישראל.באמצעותטיפוחיחסיסחרחזקיםובריתותאסטרטגיות,ישראלשואפתליצוררשתתמיכהשתוכל לעמודבלחציתנועתה - BDS .מאמציההדיפלומטייםשלישראלהתמקדוגםבהבלטתהיתרונותהכלכליים והטכנולוגייםשבשיתופיפעולהעמה,ובכךלהרתיעמדינותוחברותמלהשתתףבפעילויותהקשורותל- BDS (Lim,2012) . יש לציין ש למרות שפעולות ממשלת ישראל היו אפקטיביות , בחלק מהמקרים המסגור של תנועת ה- BDS כתנועהאנטישמיתלא התקבל בכלמקום , ועדייןישנםקהליםברחביהעולםהרואיםבתנועהתנועתזכויות- אדם הנלחמת כנגד אי ציות לחוק הבינלאומי . גם היעילות שבחקיקה כנגד ה - BDS שנויה במחלוקת, ויש שרואיםבהפגיעהבחופשהביטוישעלולהלגרוםלתגובותנגד (Svirsky,2015)(Morrison,2015) . מאמצימדינתישראל בתחוםהמאבקבחרםהאקדמי לאהיומתואמים במשךשני העשוריםהאחרונים ו נטו להיותספורדי יםונטולימדדיביצועכמותיים,כפישפרסםמבק רהמדינהבדו"ח ל שנת2015 ) משרדמבקר המדינה 2016, .(ריבויעוסקיםבמלאכה,חוסרתיאום ביניהם ,חוסר בתו כניותעבודהוניצולתקציביהמשיכו לה תקיים במשךשניםורבות ,כולל באוקטובר2023 והחודשים הבאים)ראו הוועדהלענייניביקורתהמדינה, 2023 .( פעולותשל האקדמיהו הקהילההאקדמית בישראל הקהילההאקדמית בישראלנקטהבמספראסטרטגיותכדילהילחםב - BDS האקדמי . להלןמספרדוגמאות לאסטרטגיו ת בהןנעשהשימוש: « אקטיביזםאקדמיומעורבותגלובלית במשך השנים חוקרים/ותו נושאי מ שרה בכירים באקדמיה הישראליתשיתפופעולהעם גופים בינלאומיים שה תנגדולחרמותאקדמיים והציגואותםכמנוגדיםלעקרוןהחופשהאקדמי. דוגמהאחתמתוךרבות היא ארגון International Human Rights Network of Academies and Scholarly Societies אשר תמך ברעיון זה במשך השנים ואף ביטא אותו בהצהרותיו , כמו למשל הצהרה שפורסמה בכתב העת Science בשנת 2007 (International Human Rights Network of Academies and Scholarly Societies, 2007). אקדמאים ישראלים השתלבו ברשתות צדק גלובליות ותנועות חברתיות, והם משתתפים בדיונים ובפעולותהמתואמותעםמטרותרחבותיותרשלצדקחברתי (Mason,2013) . 24 דוגמאנוספתהיא מאבק חוקריםורופאיםכנגד עורךעיתוןLancetThe ,לאחרשהעיתוןפרסם מאמראנטי ישראלי שאותוכינהשרתהבריאותדאז'גובלבעלילתדם') גל,2014 (.המכתבעוררדיוןמשמעותי ברחבי העולם כאשר המבקרים כינואתהמכתבאנטי יהודיוהעלושאלותלגביניגודהענייניםשלהמחברים ) Arya et.al,2015 .( במסגרתהדיוןשלחוחוקריםורופאיםישראליםמוביליםובהםשניזוכיפרסנובל,פרופ'אהרון צ'חנובר ופרופ' אברהם הרשקו ונשיאי מוסדות אקדמיים ישראלים כמו פרופ' דניאל זייפמן )מכון ויצמן( ופרופ'פרץלביא)הטכניון(מכתבאשרפורסםב- TheLancet . המכתבדןבדינמיקההמורכבתשלהסכסוך הישראלי-פלסטיני , מבקר את הצגת הפעולות הישראליות כאגרסיביות , מדגיש את תפקידו של חמאס בהנצחתהסכסוךוקורא נגד הקריאה לסנקציותחמורותעלישראל )Ahmed , 2014 .( בהמשך הוזמן ד"ר ריצ'רדהורטון,העורךהראשישלLancetThe ,לביקור בישראל )בי ןהשאר במרכזהרפואירמב"ם ,( במטרה לתרוםלהבנהטובהיותר מערכתהבריאותהישראליתבתוךמתחיםפוליטיים.ד"רהורטוןהביעחרטהעל הקיטוב שנגרם על ידי מכתב שנוי במחלוקת שפורסם ב- The Lancet בנוגע לסכסוך בעזה והציע שיתוף פעולהעםאנשירפואהישראליםלפרסומיםעתידיים )Blazer,2015 .( « קידום ה גיווןוההכלהבמרחב האקדמי האקדמיההישראלית היאבאופןמסורתיכוחחלוץבכלהנוגעלשוויון וזכויותאדם. האוניברסיטאותמציעות תמיכה באוכלוסי ותה מיעוטים בישראל)מוסלמים,נוצרים,דרוזים,צ'רקסיםואחרים( ותהליךהאקדמיזציה שלה ם, קורסים ותו כניות המעודדים דיאלוג בין סטודנטים יהודים לערבים ועוד במטרה להתמודד עם אי - שוויון מבני ולטפח תרבות של פתיחות מחשבתית ורצינות אינטלקטואלית )ראו לדוגמא ,Hager, Saba &Shay 2011 .( החל משנת2016 פועלותבחסותמל"גות"תןמספרקרנותתכניתשמטרתההטמעתמהלכיםשלגיווןוהכלה במוסדותהאקדמייםבישראל.האוכלוסיותהעיקריותשאותןהגדירהמל"גכאוכלוסיותיעדהןערבים)לרבות החברותהדרוזיתוהצ׳רקסית(,בוגריהחינוךהחרדי , יוצאיאתיופיהואנשיםעםמוגבלויות.במסגרתהתוכנית פותח במוסדות האקדמיים התפקיד של ממונה על הגיוון, נערכו פעילויות הכשרה לסגלים האקדמיים והמנהלייםוגובשואסטרטגיות למידהודרכיפעולהכדי לקדםגיווןוהכללה.כיום בחלק מהאוניברסיטאות בארץ)העברית,הטכניון,תלאביבובןגוריון(סגניותנשיאל גיווןוהכלה.באוניברסיטאותהאחרותישמערך גיוון,שוויוןוהוגנותובמכללותישממונותוממוניםעלנושאזה )רוזן,2023 .( « התמודדותעםסוגיותאתיותשלחרמות חוקרים ישראליים ביקרו את הבסיס האתי של חרמות אקדמיים, בטענה כי הם מענישים שלא בצדק אקדמאיםומוסדות.הטענההיאכיאין להטילאחריותעל מוסדותאקדמיים בשלמדיניות ממשלתית,וכי החרמותפוגעותבחופשהתנועהשלרעיונותובשיתוףפעולהמדעי )ראולמשל Pasternak,2011;Sheskin &Felson,2016 , ורביםאחרים( . « שמירהעל מצוינותאקדמית המו ס דותהאקדמי י םבישראל מקפידיםלשמורעל סטנדרטיםאקדמייםמחמירים ולטפח סביבהשל מחקר בתנאיםשלחופשאקדמי. רמת המצוינות המדעית הגבוההשמפגינה האקדמיה הישראלית מבטיחהאת 25 השתתפותההמתמשכתבכנסיםעולמייםושיתופיפעולהמחקריים,ובכךמצמצמתאתהשפעתניסיונותה- BDS לבודדאותה)2023Newman, .( זאתועוד, סירובןשל ממשלותואוניברסיטאותמובילותרבותבעולם לתמוך ב- BDS נובעבחלק ו מההכרהבתרומות האקדמיותשלהמוסדות הישראליים, הנחשבים לשותפים חשוביםבקהילההמדעיתהעולמית 2015Wattad,2023;)Newman, .( פעולות כנגדה- BDS מחוץלישראל 1. פעולות חקיקה כנגדה- BDS באופןכללי ישראל ומדינות המתנגדות ל- BDS פיתחו מגוון דרכים גם ברמה המוסדית וגם ברמה הממשלתית להתמודדותעם הקריאה לחרםאקדמי . אחד הצעדים המשמעותיים הוא מאמץ ח קיקתי שנערך בישראל במטרה להשיתעונשים עלאנשיםומוסדות הקוראים לחרםכזה. דוגמא לכך היא איסור הכניסה לישראל שהוש ת עלפרופ'נועםחומסקי אשרביקשלהתארחבאוניברסיטתבירזייתבשנת2010 . גםארה"בנקטה בגישתחקיקה ,וגם בהנעשהמאמץחקיקתי (Falah,2016) במטרהל נטרלאתתנועתה- BDS . דוגמאותלפעולותחקיקהבעולם « ארה"ב14 חוקיםברמתהמדינה חוקיאנטיBDS המכווניםלחברותשמחרימותאתישראלהופיעולראשונהב- 2015 . חוקיםאלוהתפתחועם השניםבשניערוצים : עלמדינותלהתקשרעםחברותאויחידים,אלאאםהןמתחייבותלאלהחריםאתישראל  חוקיםהאוסרים ים השקעהשלקרנותפנסיהבחברותשמחרימותאתישראל )Friedman. , 2023 (  חוקיםהאוסר חוקיםברמההפדרלית חלקנכבדמהחוקיםהפדרליים הנוגעיםבנושאהחרםבשניםהאחרונותמתרכזב מתןתוקףחוקילחלקים מתוך הגדרת העבודה של Alliance Remembrance Holocaust International ) IHRA ( ה קושרת, בין השאר,ביןאנטישמיותלאנטיציונותאואנטיישראליות. בדצמבר2019 ,עלרקעעלייהבאנטישמיותמצדימיןהמזוההעםתומכינשיאארצותהבריתדאז,דונלד טראמפ, פרסם טראמפ צו נשיאותי העוסק באנטישמיות שהתמקד במידה רבה באכיפת הגדרת IHRA בקמפוסיםבארצותהברית ,זאתלמרותהתנגדות גופיםשוניםלאימו ץה גדרתהעבודהובהםה- American 14Anti-BDSLaws,DatasetbyLaraFriedmanfortheFoundationforMiddleEastPeace https://docs.google.com/spreadsheets/d/1iJu- VvTGPyt76szpkkgg4lN2RuIdz0crK1P4eihpkI8/edit?gid=146340936#gid=146340936 26 (ACLU)UnionLibertiesCivilו אנשיאקדמיה שטענושזיהויביןאנטיישראליותלאנטי שמיותמהווהפגיעה בחופשהאקדמי . במאי 2023, פרס ם ממשל ביידן את האסטרטגיה הלאומית הראשונה אי פעם של ארצות הברית למאבק באנטישמיות המכירה בחשיבות הגדרת ה- IHRAלאנטישמיות בתוךסדרהשלהגדרותנוספות. (Friedman, 2023) בקישורהבאניתןלמלוארשימהמלאהשלכלהחו ק יםברמתהמדי נתית והפדרלית: Anti-BDSLaws,DatasetbyLaraFriedmanfortheFoundationforMiddleEastPeace « בריטניה ב- 19 ביוני2023 ,המפלגההשמרניתהשלטתבבריטניההגישההצעתחוקשמטרתהלאסורחרמותשאינן מאושרים על ידי ממשלת בריטניה כלפי מדינות זרות בכלל, ובפרט חרמות המכוונים כלפי ישראל . זאת בתגובה לאוו ירההפוליטיתבבריטניהשבה מספר גופיממשלברמההמקומית ואוניברסיטאות תמכובחרם עלישראלכאמצעילמחאהעלמדיניותופעילותישראלותמיכהבזכויותהפלסטינים (Friedman,2023) . « גרמניה ואוסטריה הפרלמנט הגרמני הצביע במאי 2019 בעד הצעת החלטה לסווג את תנועת ה- BDS הבינלאומית כגורם המשתמשבטקטיקותאנטישמיותלהשגתמטרותיוהפוליטיות ) (Nasr&Alkousaa,2019 . אוסטריההעבירה החלטת משלה ב פברואר2020 ) (Sion-Tzidkiyahu & Hirsch,2020 . ניסוח החלטותאלו משקף במידה רבהאתהגדרתהעבודהשלה- IHRA . יש לציין שהחקיקה הן בארה"ב והן באירופה משקפת פעמים רבות הפרדה בין ישראל בגבולות 1967 והשטחים בגדה המערבית, במזרח ירושלים ואיננה מתנגדת לפעולות BDS בשטחים אלו )ראו למשל Zanotti,Weiss,Ruane&Elsea,2017 ו- Sion-Tzidkiyahu&Hirsch,2020 .( 2. פעולותלמניעתפגיעהבחופשאקדמי תנועתה - BDS צברהאחיזהבחוגיםאקדמייםמסוימים,במיוחדבאירופה,שםקריאותלחרמותנתמכועל ידיארגוניםכמו איגודהאוניברסיטאותוהמכללותהבריטיים . טענו שחרמותאקדמיותמערבב ים ביןאקדמיה לפוליטיקה בדרך המנוגדת לעקרונות החופש האקדמי והאוניברסליות של המדע Berlin, 2010) ,( ) Executive Committee of the International Human Rights Network of Academies and ScholarlySocieties , 2007 (. בישראל,מעורבותםשלאקדמאיםישראליםבתמיכהבחרםעוררהמחלוקת, ואףלקריאה לצעדיענישהנגד חבריסגל התומכיםב - BDS ) Seliktar , 2005 .( להלן דוגמאות לפעולותשננקטועלידי גופים שונים ב סביבה האקדמי ת בעולםעלמנת להילחם ב- BDS האקדמי: 27 תקשורת אסטרטגית ותדמית: חשיפת האנטישמיות שבקמפיין ה- BDS והכוונה לחיסול מדינת ישראל והדגשת הערכים הדמוקרטיים המשותפים לישראל ו לעולם המערבי (.Cohen & Avraham, 2018) לסוג תקשורת זו הייתה, למשל, השפעה על הדיון באגודות אקדמאיות מקצועיות בארה"ב שסב סביב השפעת החרםעלהחופשהאקדמי (Wattad,2015) . התנגדות מוסדית וארגונית : מוסדות אקדמיים וגורמי שלטון מקומי רבים בארה"ב דחו יוזמות BDS בשם החופש האקדמי. התנגדות ל- BDS מצד מוסדות וגורמי שלטון סייעה רבות לשיתוף הפעולה האקדמי ולהשקעהבאקדמיההישראלית )Newman2023 (.בנוסףהוקמוארגוניםכמו ScholarsforPeaceinthe MiddleEast , CampusWatch , AcademicEngagementNetwork ואחרים המתמקדיםבקידום 15 16 17 חופשאקדמיו הבעת עמדותכנגדנרטיבייםאנטיישראלייםהקמפוסים ) (Hirsh,2012 ), Wagner,2010 .( אסטרטגיותמשפטיות: כדילהגןעלחופשאקדמיולהתמודדעםתנועתה - BDS ,ננקטואסטרטגיותמשפטיות שונות. אסטרטגיות אלו כוללות שימוש במנגנונים משפטיים להגנת אנשי אקדמיה המבקרים את ישראל ולחשיפת מעורבות אפשרית בפשעים בינלאומיים. מנגד, גורמים פרו- ישראליים עושים שימוש בטקטיקות משפטיות)"lawfare"(כדילדכאביקורתעלישראל (Handmaker,2020) . 2.5 פעילויותBDS במישורהאקדמימאז7.10.23 אי רועי השבעה באוקטובר 2023 היוו נקודת מפנה בהיסטוריה הישראלית בכלל ו השפעה משמעותית על האקדמיההישראליתועלחוקריםישראליםברחביהעולם. בעקבותא י רועיםאלו הגבירהתנועתה - BDS את המיקודעל האקדמיהבישראל תוךפגיעה בחופשהאקדמישל חוקריםישראלים ,בביטחונ ם האישיובשיתופי הפעולההבינלאומייםשלהם. « חשיפהלאנטישמיותושנאה בעקבות א י רועי השבעה ואוקטובר חלה עליה באנטישמיות וב ביטויי שנאה כלפי יהודים בכלל וישראלים בפרט. סקר שנערך בארה"ב, קנדה ואירופה גילה עליה דרמתית בחשיפה לשנאה ואנטגוניזם בחודשיים שלאחר השבעהבאוקטובר . נרשמועליותמשמעותיותבדיבור- שטנה) (Hatespeech נגדישראל, חשיפת מידע על חוקרים בניגוד לרצונם ) (doxing ברשתות החברתיות, דה- הומניזציה של יהודים וישראלים, והפגנותופעילויותפומביותנגדישראל. חוקריםישראליםחשושלאבנוחלהביעאמונהפוליטיתאודתית ואף לענוד ס מלים יהודים בקמפוסים בחו"ל ו דיווחו שחשו ש מוסדות להשכלה גבוהה בעולם לא טיפלו בצורה יעילהבהבטחתהבטחוןאישי שלהם בקמפוס (Santos&Yogev2024) . הליגהלמניעתהשמצה)ADL (תיעדה 665 תקריותאנטי- ישראליותבקמפוסבמהלךשנתהלימודים2022- 2023 תשעהמקריםשלונדליזם;:24 מקריםשלהטרדה;303 אירועים;326 מחאות/פעולות; ושלוש החלטות BDS )כלשלושההחלטותהתקבלובגופיסטודנטיםלתוארראשון )Anti-DefamationLegue,2023 ( .( 15https://spme.org/ 16https://www.meforum.org/campus-watch 17AcademicEngagementNetwork 28 הגרףהבא מציגאתהעלייההמשמעותיתבאירועיםאנטיישראלים בקמפוסיםבארצותהבריתלאחרא י רועי השבעהבאוקטוברלפיהליגהלמניעתהשמצה: איור2 : אירועיםאנטיישראליםבמכללותואוניברסיטאותבארה"ב2022-2023 מקור:2023Legue,Anti-Defamation טבלה4:דוגמאות לאירועי ם אנטיישראלים משמעותיים בקמפוסים בארה"ב בחודשיםאפרילומאי 2024 תאריך / אוניברסיטה תיאור האירועי ם 17-18.4.2024 סטודנטיםבאוניברסיטתקולומביההקימומאהלסולידריותבקמפוס במנהטן.18 למעלה מ- 100 מפגיניםפרו- פלסטיניםנעצרולאחרשנשיא אוניברסיטתקולומביה האוניברסיטהביקשממשטרתניויורקלפנותאתהמאהל . 22.4.2024 המשטרהעצרהמאותאנשיםבהפגנותפרו- פלסטיניותבאוניברסיטתייל ובאוניברסיטתניויורק.אוניברסיטתקולומביהביטלהאתהלימודיםבתגובה אוניברסיטתייל למאהלשלה . 24.4.2024 57 מפגיניםפרו- פלסטיניםנעצרובאוניברסיטתטקססבגיןהסגתגבול, אירועשנחשבלעלייתמדרגהבטיפולהמשטרתיבמהומות.כלהאישומים אוניברסיטתטקסס בוטלומאוחריותרמחוסרסיבהסבירה.חמישהימיםלאחרמכןעמדמספר העצוריםבמהומותבארה"בעלכ- 1,000 . 29 תאריך / אוניברסיטה תיאור האירועי ם 25.4.2024 יו"רביתהנבחריםשלארה"ב,מייקג'ונסון,הציעלהביאאתכוחות המילואיםשלהצבאהאמריקאילאוניברסיטתקולומביהכדילהחזיראת אוניברסיטתקולומביה הסדר . 29.4.2024 עימותיםביןמפגיניםפרו-פלסטיניםופרו- ישראליםפרצו ב- UCLA . הרשויות ב- UCLA הכריזועלמחנההמחאהכבלתיחוקי.באוניברסיטתקולומביה UCLA החלולהשעותפעיליםסטודנטיםפרו-פלסטינים . 30.4.2024 סטודנטיםמאוניברסיטתבראוןהסכימולהסיראתאוהליהמחאהבתמורה להצבעהשלנאמניהאוניברסיטהעלהסגתהשקעותמחברותהתומכות אוניברסיטתבראון בישראל. זהוההסכםהראשוןמסוגו . 1-2.5.2024 מחנההמחאהבבנייןאקדמיבקמפוסבאוניברסיטתקולומביהפונהעלידי משטרתניויורקועשרותמפגיניםפרו- פלסטיניםנעצרו.גםההתבצרות אוניברסיטתקולומביה בקמפוס UCLAפונתהבצורהדומה . מקור:Reuters|universitiesUSatprotestsPalestinian - MajoreventsinPro איור3 :הפגנותאנטיישראליותב אוניברסיטאותומכללות ארה"בQ3/2023-Q3/ 2024 מקור: עיבודשלמוסדנאמןל נתוניםמתוך TheNewYorkTimes - WhereCollegeProtestersHaveBeenArrestedorDetained (nytimes.com) 30 טבלה5 :דוגמאותל אירועי ם אנטיישראלים בקמפוסיםבמדינותשונותבעולםב חודשיםהראשוניםשל מלחמת"חרבותברזל" מדינה תיאור האירועים במהלךהחודשיםאפרילומאי2024 הוקמומאהלימחאהבלפחותשבעאוניברסיטאות אוסטרליה אוסטרליותובהןאוניברסיטתקווינסלנדואוניברסיטתסידני.המחאותהאוסטרליותלא הידרדרולאלימותדוגמתזושנצפתהבארה"ב הפגנותפרו פלסטיניו ת החלובבריטניהמיידעםפרוץהמלחמהבעזה והחלמחודשמאי 2024 הוקמוגםמאהלימחאה מחוץלקמפוסים .ביןהאוניברסיטאות שלצידן הוקמו מאהליםאפשרלמצואאת אוניברסיטתניו קאסל,לידס,בריסטולוורוויק. בריטניה ב- LondonSchoolofEconomics(LSE) השתלטומפגינים פרופלסטיניםעלאחד הבניינים18 במאי2024 ופונומשםעלידי האוניברסיטה רקלאחרחודש19 בעקבותצובית משפט20 בפריזפרצוהפגנותפרו- פלסטיניות באוניברסיטתסיינס פוובאוניברסיטתסורבוןבסוף צרפת אפריל 2024 . בשניהמקריםהמפגיניםפונו בתוךזמןקצר מתוךהאולמות שאליהם הם פלשועלידיהמשטרה . באוניברסיטתמקגילבמרכזמונטריאול הקימו סטודנטיםפרו- פלסטיניםמאהלעל המדשאההקדמית ונשארושםתקופהארוכה. מפגיניםפרו- פלסטיניםהקימומאהלים גם קנדה בקמפוסבמרכזהעירשלאוניברסיטתטורונטוובאוניברסיטתקולומביההבריטית בוונקובר . מקור:CNN|worldthearoundhappeningareprotestsuniversityPalestinian - FromAustraliatotheUK:Wherepro « השפעהעלהחופשהאקדמיושיתופיהפעולה תנועתה- BDS השפיע העליכולתםשלחוקריםישראלים ל קחתחלקבשיתופיפעולהבינלאומיים. בעקבות קריאתהתנועה לחרםאקדמינרשמ החוסרהסכמהבקרב מספרחוקריםומוסדותבעולם לשתףפעולהעם חוקריםומוסדות מחקרישראלים. היקף חילופי סטו דנטים ותלמידימחקר ירד ,ו במקרים מסוימים חוקרים ישראלייםמצאואתעצמםמבודדים מחלקמהקהילההמדעית הבינלאומית. מ ראיונות עומק אותם ערך שי פרבר (Farber, 2024) עולה שחוקרים אלו נתקלו בתופעות ובהם ביטול הזמנותלכנסים, סירובלכתיבתחוותדעתלקידוםחוקריםישראליםצעירים, דחייתמאמרים) לעי תים תוך הודאה מפורשתשכתבהעתלאמקבלמאמריםמחוקריםישראלים , ולעיתים בלי נימוק(. 18StudentsoccupyLondonSchoolofEconomicsbuildingoverGaza(bbc.com) 19StudentsevictedfromLSEbuildingafterlivinginpro-Palestinianencampmentforoveramonth|EveningStandard 20LSEgrantedcourtorderbarringpro-Palestineencampmentsafterstudentprotest|EveningStandard 31 סקר שערכה האקדמיה הישראלית הצעירה בשיתוף אפיק באקדמיה שעליו ענו 1,015 חברי סגל בכירים באוניברסיטאות בדצמבר2023 גילהכיחבריהסגל אינם מדווחיםעל רמותגבוהותשלפגיעהבפועל)למעט בנושאשלביקורעמיתבישראל( ,אךמ ביאיםחששמשמעותימפגיעהעתידיתכזוכפישנ יתןלראותבאיור הבאה מסתמךעל נתוניהסקר) האקדמיההישראליתהצעירהואפיקבאקדמיה,2024 (. איור4 : דיווחיםעלפגיעהקיימתועלפגיעהצפויבפרמטריםשונים מקור:האקדמיההישראליתהצעירהואפיק,2024 .העוניםהעריכואתהפגיעהבסולםמ-1 עד5 . אורךהשורותמראהאת ממוצעהפגיעהבקרבהמשיבים « השפעה על השיחהאקדמי פעולות תומכי ה - BDS לאחר השבעה באוקטובר העלו על פני השטח מתחים חברתיים ופוליטיים, הביאו לשסעיםעמוקיםולוויכוחיםבתוךהמוסדותהאקדמיים.להלןשלושמהדוגמאותהמפורסמותלהתבטאויות שנויותבמחלוקתשלאוניברסיטאותבארה"ב: קואליציהשלקבוצותסטודנטיםבאוניברסיטתהרווארדפרסמההודעההמטילהאתהאשמההמלאהעל  הטבחשלחמאסעלישראל,יוםאחדבלבדלאחרהאירועולפנישהחלצעדינגדישראלייםמשמעותיים. אסל ריקפורד, היסטוריון מאוניברסיטת קורנל, הביע "התרגשות" מהטבח של חמאס בגברים, נשים  ר וילדים.למרותשהתנצלמאוחריותרבלחץנשיאהאוניברסיטה,התנצלותו נגעה ל"חלקמהשפה"שבה השתמש,ולאלעיקרתמיכתובטבח . 32 ות שלושה מה מוסדות ה אקדמיים המובילים בארצות הברית נקראו להעיד בפני הקונגרס בנוגע  נשיא לרטוריקה אנטי יהודית ופעילויות בקמפוסים שלהם, תוך הדגשת האופי השנוי במחלוקת של התגובות האקדמיותלאירועים21. לאמירותאלוואחרותישהשפעותעלהשיחהאקדמי,חלקןמשמעותיותוארוכותטווח: הגברת הקיטוב והוויכוח: האמירות מכיוון האקדמיה והתגובות אליהן הגבירו ויכוחים בתוך חוגים  אקדמיים בנושאיםכמוח ופשהביטוי,חופשאקדמיותפקידהאוניברסיטאותבשיחהפוליטי . השפעהעלמתודולוגיות:האירועיםהובילולהערכהמחדששלההנחותהאפיסטמולוגיותוהאתיות  שבבסיסהמחקרהאקדמי וחוקריםנקראו לשקולמחדשאת בסיס המתודולוגיותשלהם . השפעהזו עלולהלהביא לשינוייםבאופןשבו מתבצע מחקרבמדעיהרוחוהחברה . ת לאירועי ם : מעורבותן של שלוש הנשיאות בעדות בקונגרס  השפעה על תגובת האוניברסיטאו והתפטרותן לאחר מכן הפעילה לחץ על מוסדות אקדמיים לטפל בצורה יעילה יותר במקרים של רטוריקה שנויה במחלוקת ואקטיביזם בשטחי הקמפוס. ללחץ זה פוטנציאל לשנות בצורה משמעותיתאתהדרך שבה אוניברסיטאותמגדירותאתתפקידןבנושאיםחברתייםופוליטיים. ת ספציפיות: האמירות והפעולות השנויות במחלוקת של אישים ומוסדות  השפעה על דיסציפלינו אקדמייםהובילו לבחינהמחודשתשלה יסודותהאתייםוהמתודולוגייםשללימודיישראלותחומים קשורים אשרנוגעיםב סוגיותגיאופוליטיותמורכבותו בנושאיםשנוייםבמחלוקתכמו גבולותהביטוי הלגיטימי )Saposnik,2024 . .( להלן מספרדוגמאותשלאוניברסיטאות ופעילותיהןכנגדישראל בעקבותאירועיהשבעהבאוקטובר: טבלה6: דוגמאותלחרםכנגדישראלשלאוניברסיטאותואגודותבעולם בעקבותמאורעותהשבעה באוקטובר Source BDSactivity University UCDavisstudentcourtoverturns Divestment(Overturnedonby UniversityofCalifornia divestmentresolution|TheTimes theuniversity’sCourtof Davis'sstudentsenate ofIsrael(February2024)22 AssociatedStudents) BrownUniversitytrusteeresignsin Divestment BrownUniversity(voteto protestofschool’supcomingIsrael beheldinOctober2024) divestmentvote(September 2024)23 21 דוגמאלהתייחסותישראליתלאירועזההיא גילוי ה דעתשלראשיאוניברסיטאותהמחקרבישראלבנוגעלהתבטאויותשלנשיאות אוניברסיטאותבארצותהבריתבקונגרס .גילוידעתשלראשיאוניברסיטאותהמחקרבישראלבנוגעלהתבטאויותשלנשיאותאוניברסיטאות בארצותהבריתבקונגרס|אוניברסיטתת " א|אוניברסיטתתלאביב (tau.ac.il) 22UCDavisstudentcourtoverturnsdivestmentresolution|TheTimesofIsrael 23TrusteesresignfromBrownIvyLeagueoveranti-IsraelBDSmotion-TheJerusalemPost(jpost.com) 33 Source BDSactivity University ULBsuspendsagreementsand Suspensionofagreementsand FreeUniversityofBrussels researchprojectswithIsraeli researchprojectswithIsraeli universities(May2024)24 universities endingElbitSystems RoyalMelbourneInstitute Statement:Israel-Gazaconflict (19.10.2023)25 partnership ofTechnology(RMIT), Australia Whyfiveinstitutionssuspended SuspendingtieswithIsraeli NorwegianUniversities: tieswithIsraeliuniversities(April universities OsloMet,theUniversityof 2024)26 SoutheasternNorway,the UniversityofBergen,the BergenSchoolof Architecture UniversityofBarcelonafaculty SuspendingtieswithIsraeli Spanishuniversities: passesmotioncallingtobreak universities GranadaandOvideo, academicrelationswithIsrael UniversityofBarcelona (May2024)27 SuspendingtieswithIsraeli Belgium'sGhentuniversitysevers Ghentuniversity tieswiththreeIsraeliinstitutions universities (May2024)28 Trinitystudentstoendprotest Divestment TrinityCollege(Ireland) aftercollegeagreesplanstodivest fromIsraelicompanies(May, 2024)29 Italy’sUniversityofTurintoexit banparticipationinresearch Turinuniversity(Italy) IsraelresearchpactamidGaza initiativeinvolvingIsrael protests(March2024)30 24ULBsuspendsagreementsandresearchprojectswithIsraeliuniversities(brusselstimes.com) 25Statement:Israel-Gazaconflict-RMITUniversity 26WhyfiveinstitutionssuspendedtieswithIsraeliuniversities(universityworldnews.com) 27UniversityofBarcelonafacultypassesmotioncallingtobreakacademicrelationswithIsrael(elnacional.cat) 28Belgium'sGhentuniversityseverstieswiththreeIsraeliinstitutions|Reuters 29TrinitystudentstoendprotestaftercollegeagreesplanstodivestfromIsraelicompanies–TheIrishTimes 30Italy’sUniversityofTurintoexitIsraelresearchpactamidGazaprotests|TheTimesofIsrael 34 Source BDSactivity University AAAMembershipEndorses BoycottingIsraeliacademic AmericanAnthropological AcademicBoycottResolution(Juli institutions Association(AAA) 2023)31 AAUPEndsTwo-Decade Recognizingdivestmentsas AmericanAssociationof OppositiontoAcademicBoycotts ‘legitimatetacticalresponses’ UniversityProfessors (August2024)32 (AAUP) חשוב לזכור ש ההשפעה של חרם אקדמי איננה מידית ו תבוא לידי ביטוי רק בחלוף שנים. היא תתבטא במדדיםישיריםכגוןתפוקות מחקר,מעמדמדעיבינלאומיוכיו”ב, ובמדדיםעקיפים)קשיםיותרלכימות( בתרומה לכלכלה, לביטחון ועוד. לפיכך, אין פלא שחשיבות המאבק בחרם האקדמי נדחקת לקרן זווית בדיווחיהתקשורת,בדיוניהכנסתובהחלטותהממשלה )גולניוכרמי,2024 (. 2.6 פעילותכנגדה- BDS האקדמי מאז7.10.23 פעילותברמתהמדינה כפישנאמרבסעיף2.4 ,גלהאנטישמיותוהקריאותל- BDS ב קמפוסיםברחביהעולם פגש אתהטיפולבנושא בישראל מפוצל בין משרדים שונים ובהם משרד החוץ , משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ומשרדים נוספיםכמו משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה )ראו ועדתהעלייה,הקליטהוהתפוצות 2024, .( להלןמספרפעולותשבוצעועלידימספרמשרדים לאחרה שבעהבאוקטובר : משרדהתפוצות : פעללעיצוב השיחעלהמלחמהבאמצעותתקצובקרנות התומכותבמאבק בארגוניםאנטי ישראליים בקמפוס ים ולהרחבת הגדרת האנטישמיות בחוק האמריקאי כך שזו תכלול ג ם סוגי ביקורת על ישרא ל )הארץ,2024 (. משרד המדע והטכנולוגיה : ועדת השרים לחדשנות אישרה 90 מיליון שקלים למאבק בחרם האקדמי על ישראל וביוני2024 יצא קולקוראבסך10 מיליוןש"ח לאוניברסיטאותומכוניהמחקר לנושאיםכמומ אבק משפטיבחרם , ביצועכנסיםמדעייםבישראל , קידוםהיחסיםהבינ"לשלהמוסדהאקדמיהמגישושלישראל , תוכניות חשיפה של ישראל לסטודנטים מחו"ל באמצעות ביקורים של שבועות עד חודשים בודדים ו סיורי חשיפה של ישראל לחוקרים בכירים והנהלות מוסדות אקדמאיים מחו"ל ) משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ,מאי2024 ו משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה ,יוני2024 .( 31AAAMembershipEndorsesAcademicBoycottResolution-TheAmericanAnthropologicalAssociation 32AAUPendstwo-decadeoppositiontoacademicboycotts(insidehighered.com) 35 « פעולותשלהאקדמיהוהקהילההאקדמית הקהילההאקדמיתנקטה במגווןרחבשל אמצעים במטרהלהילחםב גלא י רועיה- BDS האקדמיש שטפואת ה עולםבעקבותמתקפתהשבעהבאוקטובר. להלןמספרדוגמאותלפעולותשננקטו: האקדמיה הישראלית הלאומיתלמדעים : עםפרוץהמלחמה הוציאההאקדמיה הלאומית מכתביםל נשיאי אקדמיותלאומיות ו ראשיהקהילההאקדמיתוהמדעיתהבין-לאומית , בשיתוףגורמיםישראליםנוספים כמו הוועדהלתכנוןולתקצובשלהמועצהלהשכלהגבוההבישראל ו הקרןהלאומיתלמדע , בדרישהלגנותאת מתקפתהשביעיבאוקטובר .בהמשךהוצאו קריאות לאקדמיותעמיתותלמדעיםברחביהעולםולארגונימדע בין- לאומיים, ופניה אישית ל ראשי אקדמיות אירופאיות למדעים להתנגד לפעולות אנטישמיות ולחרמות אקדמיים ) האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים , ל.ת (. ועדראשיהאוניברסיטאות "ור"ה : ועדראשיהאוניברסיטאות הוציאגילויידעתוהצהרותובהם גילויידעת עלמצבהקמפוסיםבארה"ב, כמוגם תגובה לוועדהמנהלשלועידת הרקטוריםשלאוניברסיטאותספרד ועוד ) ועדראשיהאוניברסיטאות ,ל.ת (.בנוסף הקים ור"ה צוותלמאבקבחרםאקדמי העוסקביןהשאר בגיוס שותפיםלמהלכיםמשפטיים ויועציםפוליטייםבזירותהמרכזיות:מערבאירופה,ארה"בוקנדה, ו כן, פיתוח כליםל התמודדותבמישורהמדיני,הפוליטי,המשפטיובמישוריחסיהציבור ) אוניברסיטתבראילן 2024, (. ארגון בשער : הארגון בו חברים למעלה מ- 2,000 חברי אקדמיה לקח על עצמו להשיב לאמירות העולות מ הקהילההאקדמיתברחביהעולם ש חסר בהן גינוינחרץלטבחהאזרחיםבישראל אוש יש בהן ניסיוןליצור סימטריה בין תקיפת החמאס לבין תגובת ישראל . בנוסף הארגון מרכז עצומות לחתימה של האקדמיה בישראלובעולם בשיתוףארגוןAcademic -7 - Oct (בשער , ל.ת(. 33 להלן רשימה של דוגמאות נוספות לפעולות כנגד ה- BDS של האקדמיה והקהילה האקדמית בישראל ובעולם. הדוגמאותאינןמהוותרשימהממצה. « חקיקהוצעדיםמשפטיים של פנסילבניה העביר הצעת חוק האוסרעלאוניברסיטאות וקרנות פנסיה להכריז עלהס טת  הסנאט השקעות)divestment(מישראל . PennsylvaniaSenatepassesbilltobaruniversitiesandpensionfundsfromdivestingfromIsrael| APNews לפחות13 שופטיםפדרלייםהכריזוכילאיקבלולהתמחותסטודנטיםמאוניברסיטתקולומביהעקב  טיפולהאוניברסיטהבמחאותהאנטיישראליות. Judges'ColumbiaClerkBoycottBlastedbyNewYorkBarGroup עורכי הדין האמריקאית Sullivan & Cromwell , אשר בין לקוחותיה גולדמן זאקס , גוגל  חברת וטסלה , הודיעהכיתפסולמועמדיםלמשרהשהשתתפובהפגנותאנטי-ישראליות . PrestigiouslawfirmSullivan&Cromwelltoscreenjobapplicantsforparticipationinanti-Israel protests|SkyNewsAustralia 33https://sites.google.com/view/israelacademia23/home?authuser=0 36 « פעולותכנגדההפגנותוהמחנותהאנטיישראלייםבקמפוסיםברחביהעולם ישראלייםשהוקמובקמפוס  אוניברסיטאותרבותנקטובאמצעיםמשפטייםלפינוימחנותאנטי- Whathaveuniversitiesdoneaboutanti-Israelencampments? IssueBrief:AnalysisofU.S.CampusEncampmentsRelatedtotheIsrael-PalestineConflict|Bridging DividesInitiative Fromprotestskitstofull-timesurveillance,universitiesandJewishgroupshopetochangethe campusclimateastheschoolyearbegins–TheForward « מאמרים וטורי דעה קבוצה של 25 חברי סגל מאוניברסיטת ייל כתבו מאמר דעה ל- Newsweek המתאר בחיוב את  הלקחיםשהפיקומביקורההזדהותשערכובישראל WhatWeLearnedonOurAcademicVisittoIsrael|Opinion-Newsweek של15 האוניברסיטאות בהולנד כתבו מכתב פתוח לעיתון Trouw ,בוהם מסבירים מדוע  רקטורים הם אינם מתכוונים לנתק את קשריהם עם מוסדות ישראליים , למרות המחאות הסטודנטיאליות . Universiteiten:‘WijwillenIsraëlischewetenschappersnietisoleren’|Trouw פרופ'קרינלסוןפרסם באתרEdHigherInside מאמרדעה המתאראתהסיכוניםשבחרםאקדמי  Whatisatstakeinanacademicboycott?(opinion) « חיזוקשיתופיפעולה :  הסכמיםביןאוניברסיטאותהודיותלאוניברסיטאותישראליותלמרותמלחמתעזה IndianuniversitiesbuildclosertieswithIsraelicollegesandarmsfirmsdespiteGazawar| PressNewsAgency « ביקוריהזדהותבישראל במהלך התקופה שחלפה מפרוץ המלחמה ב- 7.10 הגיעו לארץ עשרות רבות של משלחות הזדהות מאוניברסיטאותשונותבעולםובעיקרמארה"ב. ברובהמשלחותהייתהנציגותבולטתשלחבריסגל אקדמי יהודים שחיפשו דרך כנה וישירה להביע את הסולידריות העמוקה שהם חשים כלפי מדינת ישראל . התלוו אליהם גם חברי סגל לא יהודים שחשו צורך עמוק להתייצב לצד מדינת ישראל בשעתה הקשה ובפרט להתייצב לצידה של האקדמיה הישראלית המותקפת בצורה חזי תית ע"י תנועת ה- BDS . חשוב לציין את הנוכחותהמרשימהשלאוני'עילית)ליגתהקיסוסואחרות(בקרבאוסףהמשלחותשהגיעולישראל . הגעת משלחות אלו עומדת בסתירה מוחלטת ל אווירה העוינת כלפי ישראל ולמחאות הנרחבות נגד שת"פ עם האקדמיהבישראל אשר אפיינואתהקמפוסיםשלה ן בשנההחולפת. ראוילהזכיר גם אתהגעתןשל משלחות מ אוניברסיטאות בעלותצביוןנוצריעמוקבהןנוכחותשלחבריסגליהודיםלאשיחקהכלתפקיד. לה לןמדגם חלקי שלביקוריםכאלו : 37 30 חבריסגלמ אוניברסיטה יי לביקרהבישראלבמרץ2024 .המשלחתביקרהב-5  משלחתשלכ- אוני'ישראליותונפגשהעםהנהלותה אוניברסיטה ,חבריסגלוסטודנטים. InIsraelonasolidaritytour,YaleacademicpremieresOctober7artsongcycle משלחת חוקרים מ- 25 אוניברסיטאות מובילות בארה"ב )ובהןStanford, UCLA, UPenn,  Dartmouth, MIT, Berkeley ו- Cornell ( הגיע ה לביקור הזדהות ב אפריל 2023 , בשיאו של גל הזדהותפרו- פלסטיניבאוניברסיטאותאלו. UScollegedelegationinspiredbyvisittoIsrael USacademicsfromHarvard,Stanford,DartmouthlatestgrouptomakeIsraelpilgrimage משלחתשלחוקריםמאוני אוניברסיטאות UPennהגיעהלביקור הזדהות בינואר2024  UPennfacultysolidaritymissionreceivesrock-starreceptioninIsrael UCLA הגיעהלביקורהזדהותבפברואר2024  משלחתשלחוקריםמאוניאוניברסיטת DelegationofUCLAResearchersVisitHUJI קולומביה הגיעהלביקורהזדהותב אוגוסט2024  משלחתשלחוקריםמאוניאוניברסיטת ColumbiadelegationvisitsIsrael,butfearrepercussionsontheirreturntocampus - ישראליים מאוניברסיטאות כמו New Rutgers, Columbia,  משלחת של סטודנטים יהודים פרו YorkUniversity,WesternOntarioUniversity, ו- TexasofUniversitytheהגיעו במאי2024 לביקורהזדהותשכללפגישהעם בכיריהממשלהישראלי, שמיעתעדויותמניצוליטבח7.10 , פגישה עםנציגיקהילותמעוטףעזה,משפחותחטופיםועוד. USuniversitystudentsarriveinIsraelasantisemitismrockscampuses גריפין )TimGriffin ,(דיקן הסטודנטים באוניברסיטההנוצריתהגדולהבארה"ב )אוניברסיטת  טים גרנד קניון בפניקס , אריזונה(ביקרבישראל. DeanofChristianmegauniversityvisitsIsraeltopushbackagainstboycottefforts סטודנטים נוצרים מארה "ב ביקרו בישראל במסגרת תוכנית "Passages "כדי • קבוצת להתנדב , ללמוד על המורכבות של המדינה ולהביע סולידריות עם העם היהודי בעקבות המלחמה בעזה . ‘Passages’WrapsUpChristian‘Birthright’TriptoIsrael « הקמתקבוצותפרו- ישראליותבאקדמיה ארגון "HarvardFacultyforIsrael "עלידי יותר מ- 430 חברי סגל מאוניברסיטת הרווארד ,  הקמת במטרה לתמוך בסטודנטים ישראלים ולחזק את שיתוף הפעולה האקדמי בין הרווארד לאוניברסיטאות בישראל HarvardFacultyforIsraelLaunchesWithMoreThan430Members 38 הקמת ארגון (FAAM) Movement Antisemitism Against Faculty ביוזמת ארגון Academic  EngagementNetwork . הארגון הוא רשת אקדמאיםהפועלתנגדאנטישמיותבקמפוסוקוראת למנהיגי האוניברסיטאות להצטרף למאבק, תוך דרישה להגן על סטודנטים וסגל יהודים מפני הטרדה,אפליה,בידודאואלימות. FacultyAgainstAntisemitism ניתןלמצוא רשימהשלהתארגנויותנוספותבאקדמיהבארה " בבאתרFAAM בכתובת: Resources—FacultyAgainstAntisemitism הקמת רשת אקדמיה איטליה ישראל )Accademia-Italia-Israele( הכוללת כ - 200 חוקרים  איטלקים וחוקרים ישראליים דוברי איטלקית אשר הצליחו למנוע החלטות חרם גורפות על אוניברסיטאותישראליותאשרהוגשועלידיסטודנטיםבאיטליהלסנאטיםבאוניברסיטאותבמדינה. Accademia-Italia-Israele–UnnetworkdiprofessoriericercatoriitalianichesostengonoIsraele, controilboicottaggio « עצומותומכתביםפתוחיםלתמיכהבישראלונגדחרםאקדמיעלישראל 3,000 אקדמאים ממספר אוניברסיטאות בולטות , כולל אוניברסיטת ייל , אוניברסיטת  עצומהשלכ- קולומביה , אוניברסיטת מרילנד , אוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטת נורת ' ווסטרן כנגד הקריאה להחרמתישראל 3,000AcademicsCondemnIsraelBoycottsinUniversities|UnitedwithIsrael ThousandsofAcademicsSignLetterOpposingAnti-IsraelBDSMovement מעל300 חבריסגלב- BerkeleyUCחתמועלמכתב המגנהאתההתקפותעלישראל באוניברסיטה  UCBerkeleyfacultylettercondemnsstudentsupportforHamas–TheForward 1,200 חברי קהילה מאוניברסיטת פרינסטון , כולל סטודנטים , סגל , בוגרים והורים , חתמועלמכתב  התנגדות להצעת ה- divestment שהוגשה עלידי קבוצת PrincetonIsraeliApartheidDivest . PrincetonStudents,FacultyPushBackonAnti-IsraelDivestmentEffort נגד החרם האקדמי על ישראל ביוזמת ד"ר מרטן בודרי , לשעבר מחזיק כיסא החשיבה  עצומה הביקורתית באוניברסיטת גנט .ד"רבודריביחדעם פרופ'מארקאלחדרוד מ- FreeUniversityof Brussels פרסמו מכתבפתוחכנגד החרםעלישראלבאתרQuillette עליוחתמו כ- 50 חוקרים, רובםמבלגיהוהולנד. UnitedAgainsttheAcademicBoycottofIsrael OpenLetterAgainsttheBoycottofIsraeliUniversities 39 « הכרזותעלתמיכהציבוריתנגד ה- BDS ה- BDS . הוא ציין כי  יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת פן, הביע התנגדות נחרצת לתנועת האוניברסיטהאינהתומכתבחרם,בהשקעותאובסנקציותנגדישראל,והוסיףכיהוארואהבתנועת ה- BDS אנטיתזה לחופשהאקדמיואינהתואמתאתעקרונותההסכמההמשותפת. PennBoardofTrusteeschaircriticizesBDSmovement,sharesgoalsinnewinterview GIHF-AI ,פרויקטהחדשנותבמדיניותדיגיטליתשלELNET ,נחתםמכתבתמיכה  במהלךיוזמתה- עלידינציגיםבכיריםממערכתהבריאותהגרמניתוחברימועצתהמנהליםשלGIHF-AI למעןצוותי הבריאותבישראל. המכתבמגנהאתהמתקפותומביעתמיכהוהזדהותעםהעםהישראלי,במיוחד עםצוותיהרפואהבישראל,אשרעובדיםתחתתנאיםקשיםובלתינתפסיםכדילהעניקטיפולרפואי ברמההגבוההביותר GermanhealthcaresectorstandsinsolidaritywithIsrael-GIHF-AI « הפסקתתרומותלגופיםש מביעיםתמיכהבפעילותאנטיישראלית ו תרומותלגופים שתומכיםבמאבקנגדאנטישמיותבקמפוסים ת הארוורד,ובהם הקרןשל משפחת בלווטניקהשע ו אתהתרומותלאוניברסיטת  תורמיםלאוניברסיט בעקבותעדותהשלהנשיאהקלודיןגאיבפניהקונגרס. LenBlavatnik,abillionairemegadonor,suspendsdonationstoHarvard BillionaireHarvarddonorpullsbackdonationsoverPresident’santisemitismremarks קרן צוקרמן הקפיאה תרומות לאוניברסיטת קולומביה בעקבות התבטאות נשיאת האוניברסיטה  בקונגרסאשרהוגדרהעלידי הקרןכ"מנוגדתלמשימתהאוניברסיטה" BillionaireMortZuckermanCutsOffMillionsinDonationstoColumbia,CitingFailureTo RespondtoAnti-SemitismonCampus דיוויד מג'רמן, תורם בולט לאוניברסיטת פנסילבניה, הפסיק את תרומותיו לאוניברסיטה בשל  תגובתהלאנטישמיותבקמפוס.במקוםזאת,הואהחליטלתרום5 מיליוןדולרלחמשאוניברסיטאות בישראל,במטרהליצורתוכניותלימודשיאפשרולסטודנטיםלהשתלבבחברההישראלית . SpurningalmamaterUPennoverresponsetoantisemitism,benefactorpivotstoIsrael « עזיבתבעליתפקידיםבעקבותתמיכתמוסדותב- BDS 50 פרופסורים התפטרו מהאיגוד המקצועי של הסגל האקדמי באוניברסיטת העיר ניו יורק  לפחות )PSC-CUNY (במחאה על החלטת האיגוד לתמוך בחרם על ישראל Exclusive|CUNYprofessorsquitunioninprotestoveranti-Israelscreed 40 אדלמן ה מכהןכנאמן באוניברסיטתבראוןמאז 2019 ומנכ "ל חברת ההשקעות Perceptive  ג'וזף Advisors ,התפטר במחאה על ההחלטה לקיים הצבעהעלהאפשרותלמשיכתהשקעותבישראל. BrownUniversitytrusteeresignsoverdivestmentvote « הכשרהאקדמיתנגדאנטישמיות אוניברסיטת קליפורניה הכריזה על תוכנית הכשרה לכל חברי הסגל החדשים שלה בנושא  אנטישמיות,אנטי-ציונות,וההשלכותשלהאקדמיהלהחרמתישראל . UCBerkeleytoexpandantisemitismeducationtoallnewstudents 2.7 סקירהשל הארגוניםהפעיליםבמסגרתה- BDS ובפרטבמישורהאקדמי תנועת ה- BDS שהוקמה בשנת 2005 ע"י ארגוני החברה האזרחית הפלסטינית, זכתה לתשומת לב משמעותיתבקמפוסיםאוניברסיטאייםברחבי ארה"ב ואירופה. בפרק זה נבחן את האבולוציה שלפעילות הארגונים במוסדותלהשכלהגבוהה,תוך התמקדות בנקודתהמפנהשלאוקטובר2023 :בעודשלפניכן , הפעילותהתאפיינהבאסטרטגיותארוכותטווחוממוקדותמטרה,לאחרמכןהיאהפכהלאינטנסיביתיותר, רגשיתומיידית . רקעהיסטורי התפתחותהפעילותהפרו-פלסטיניתבקמפוסיםמתוארכתלשנותה- 60 שלהמאהה- 20 ,במקביללעליית תנועות מחאה סטודנטיאליות נגד מלחמתוייטנאם.ארגוניםכגון הסטודנטים למען צדק בפלסטין )SJP ,( שנוסדובתחילתשנותה- 2000 היווקטליזטורמשמעותילהגברתהפעילות., אירועיאוקטובר2023 היווזרז לשינויבדפוסיהפעילותהפרו ־ פלסטינית והביאול הסלמהניכרתהןבהיקףוהן בהשפעה שלפעילויות ה- BDS במסגרותאקדמיות . בנוסףל- SJP,קבוצותאנטי- ציוניות אחרות באוניברסיטאות מילאותפקידיםמרכזייםבארגוןהפגנותאנטי - י שראליותמאז7 באוקטובר וקראו להקמתמאהלים בקמפוסים .קבוצותאלהכוללותאתהסניפיםהמקומיים של מוסלמים אמריקאים למען פלסטין ]AMP [ , Dissenters , קול יהודי לשלום ]JVP [, פלסטין אקשן ]PalestineAction [ , תנועת הנוער הפלסטיני ]PYM [ , המפלגה לסוציאליזם ושחרור ]PSL [ סמידון,, סטודנטים למען חברה דמוקרטית ]SDS [ , הסוציאליסטים הדמוקרטים הצעירים של אמריקה ]YDSA [ ואחרים.34 34CampusAntisemitismSurgesAmidEncampmentsandRelatedProtestsatColumbiaandOtherU.S.Colleges.ADL.April 2024[source] 41 מיפוי שלארגוניםפרו-פלסטינאיםבקמפוסים ארגוניBDS ביססונוכחות ב קמפוסיםבארה"ב,בעיקרבאמצעותקבוצותבהובלתסטודנטים. לפינתוניאתר AMCHA )ספטמבר2024(ניתןלזהו ת870 ארגוניםב- 328 קמפוסים,מתוכם 691– ארגוניםפעיליםב- 35 277 קמפוסים שונים .איור5מתאראתה פיזורהגיאוגרפישלהארגוניםבארה"ב; המספריםבמפהמייצגים אתמספרהארגוניםבכלמדינה.אוניברסיטתקולומביהנמצאתבראשהרשימהעם18 ארגוניםפעילים. איור5 :הפיזורהגיאוגרפישלארגוניםאנטי- ציונייםשפועליםבקמפוסיםבארה"ב תצוגהאינטראקטיביתשלמפהזואפשרלראותבאתרמוסדנאמן דוח36 שפורסםבספטמבר2024 ע"יארגוןADL מציגסיווגשלהארגוניםהפעיליםבקמפוסיםלפיהקבוצות שמתוארותבאיור6: 35AMCHAInitiative|Anti-Zionistcampusgroups[source] 36Anti-IsraelActivismonU.S.Campuses,2023-2024.ADL.September2024[source] 42 איור6 : התפלגותהארגוניםבקמפוסיםהאמריקאיםלפיסיווג36 ADL « StudentsforJusticeinPalestine|SJP -סטודנטיםלמעןצדקבפלסטין SJP הינה רשת של קבוצות סטודנטים אנטי- ישראליות בקמפוסים אוניברסיטאיים בארה"ב שמצדיקה מתקפותטרורנגדישראל,ובמיוחדאתמתקפתה-7 באוקטובר. חבריהארגון עוסקיםברטוריקהותעמולה אנטישמית ו מוביליםקמפייניםלמעןחרם,מניעתהשקעות , סנקציות , והפגנותאנטי- ישראליותבקמפוסים. SJP היהצומתמרכזיבארגוןמחנותהסטודנטים שהוקמו ב אוניברסיטאותו ב מכללותבארה"בבאביבובקיץ 2024 . בנוסף,פרופסוריםואנשיחינוךברחביארה"בהשיקואתרשתסגלהלאומילצדקבפלסטין)FJP (כתגובה לפעולותיה של ישראל בעקבות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר ולסוגיות שהם טוענים שראו בקמפוסים. הרשתכוללת סניפיםביותרמ- 120 מכללותואוניברסיטאות,במטרהלהעציםאתהאקטיביזםשלארגונים אנטי- ישראלייםבקמפוסיםולספק הכוונה לסגלוסטודנטים שחשים כינענשו בצורהלאהוגנתעלאקטיביזם. FJP תומךב - BDS וסייעבארגוןמחנותהאביבשל2024 . « JewishVoiceforPeace|JVP - קוליהודילשלום ארגון אקטיביסטי רדיקלי אנטי- ישראלי שפועל בקמפוסים ובקהילות אחרות . הסניפים האקדמיים של הקבוצה משתפים פעולה באופן הדוק עם SJP בארגון הפעילות האנטי-ישראלית בקמפוס ים JVP . תומך במחיקתהציונותוהקשרלישראלמחייהםשליהודיםברחביהעולם.הקבוצה מחשיבהאתהציונות כ תנועה גזעניתוכצורהשל"עליונותיהודית". SDS « | StudentsforDemocraticSociety -סטודנטיםלמעןחברהדמוקרטית ארגון שהושקמחדשב- 2006 בתגובהלפלישותלעיראקולאפגניסטן ,ל קחאתשמומהארגון המקורי שנוסד בשנותה- 60 ,ו כללקבוצותיהודיותואנטי-ציוניותבולטות .חברי הארגון השתתפו בתכנון והקמהשל מחנות אוהליםומחאותאחרות.במקריםמסוימים שבהם הפעילותשל סניפיסטודנטיםלמעןצדקבפלסטיןנאסר ה זמנית,SDS תפקדכאחתמקבוצותהסולידריותהעיקריותעםפלסטיןבקמפוס. 43 « YDSA | YoungDemocraticSocialistsofAmerica - הסוציאליסטיםהדמוקרטים הצעיריםשלאמריקה YDSA הינו הסניףהצעירשלהסוציאליסטיםהדמוקרטיםשלאמריקה)DSA .( הארגון מתמקדבבנייתתנועת הסטודנטיםדרךאיגודיעובדים,כאשר הסוגייה הפלסטינית ו פעילותאנטי- ישראליתהןנדבךמרכזי בפעילות הקבוצה . סניפיהקמפוסשיתפופעולהבארגוןמחאות,מחנותאוהלים ו הכשרות , ובנוקואליציותעםקבוצות אנטי- ישראליותאחרות,במיוחדעםסטודנטיםלמעןצדקבפלסטין)SJP .( « Dissenters - מתנגדים ארגוןהמגדיראתעצמוכ"תנועהלאומיתחדשההמובילהאתהדורשלנולתבועבחזרהאתהמשאביםשלנו מתעשייתהמלחמה,להשקיעמחדשבמוסדותמעניקיחיים,ולתקןיחסיםשלשיתוףפעולהעםכדורהארץ ואנשיםברחביהעולם."הארגוןהושקרשמיתבינואר2020 וצבר צמיחהמהירהשלסניפיםחדשיםברחבי ארה"ב . אחד הקמפיינים המרכזיים שלו הינו "להפסיק להשקיע במוות" Death from)Divest (, הקורא לאוניברסיטאותומכללותלמשוךאתהשקעותיהןמחברותכמובואינג,לוקהידמרטין,רייתיוןואחרות,מכיוון שהן "מזינות אלימות באמצעות ייצור נשק בשווי מיליארדי דולרים לחימוש משטרים אלימים בפיליפינים, בישראל,ולמחלקותמשטרהמקומיותברחביארה"ב."הקבוצה הינה מארגנת- שותפהמרכזיתשלאירועים אנטי- ישראלייםבקמפוסים. מחקר37 שפורסםע"יInitiativeAMCHA בספטמבר2024 מדווחעלעליהחדהבמספרהארגוניםמסוגFJP - Faculty for Justice in Palestine שהוקמו לאחר אירועי אוקטובר 2023 בתגובה לקריאה של ארגון PACBI שהינוחברמייסדשלתנועתה - BNC ומופקדעלפיקוחעלהיבטיהחרםהאקדמיוהתרבותישל 38 39 ה- BDS . צוותהמחקרשלAMCHA בחן103 מכללותואוניברסיטאותבארה"ב שבהן אוכלוסיותגדולותשל סטודנטים יהודים ומצא כי ב- 57 מהן פועל ארגון FJP שניתן לייחס לו תפקיד משמעותי בהובלת גל האנטישמיותבאקדמיה.ב קמפוסים אלוחלה עליהשלפי7.3 בסבירותלתקיפותפיזיותשלסטודנטיםיהודים ו סבירותגבוההפי3.4 למקריםשל איומימוותואיומיאלימותאחרים ) בהשוואהלקמפוסיםללא סניפיFJP .( הפעילות של סניפי FJP קשורה גם לנוכחות ממוש כת של מחאות ומאהלים, וכן לקבלת החלטות BDS בקמפוסים. החוקרים כותבים " : העלייה במספר סניפי FJP מייצגת חזית חדשה ומסוכנת במאבק נגד אנטישמיותבקמפוס.חבריסגל,המועצמיםעלידיתנועתה - BDS ,משתמשיםבעמדותיהםהאקדמיותכדי להתארגן נגד ישראל ולקדםא נטישמיות )לעתים קרובות מוסווית כאנטי- ציונות( בקנה מידה שמעולם לא ראינוקודםלכן." 37HowaFacultyNetworkFuelsCampusUnrest&AntisemiticViolence.AMCHAInitiative.September2024[source] 38PACBI:PalestinianCampaignfortheAcademicandCulturalBoycottofIsrael[website] 39BNC:BDSNationalCommittee 44 איור7 : הפעילותשלארגוניFJP בקמפוסיםנבחרים*בארה"ב FJP:FacultyforJusticeinPalestine[]FSJP:FacultyandStaffforJusticeinPalestine[]FCJP:FacultyCoalition for Justice inPalestine []AJP: Academics forJustice inPalestine|| ASJP: Academics and Staff forJustice in Palestine[]EJP:EducatorsforJusticeinPalestine[]FLAGSJP:Faculty,Librarians,Alumni,GraduateStudents &StaffforJusticeinPalestine תצוגהאינטראקטיביתשלמפהזואפשרלראותבאתרמוסדנאמן תאי הסטודנטים בקמפוסים מקושרים לתנועתהסולידריותהפלסטיניתהרחבהיותרדרךמגווןארגונים,כגון מוסלמיםאמריקאיםלמעןפלסטין)AMP(,המועצהליחסיםאמריקאיים- אסלאמיים)CAIR ו'פלסטיןליגל'( )PalestineLegal ,(ש מספקיםמימון,הכשרות,סיועמשפטיוסוגיםאחריםשלתמיכה.40 חלק מהקבוצות משתמשות במשאבים של גופים סטודנטיאליים רשמיים הממומנים בדרך כלל מדמי הפעילותשלהסטודנטים,בשילובעםמימוןהמונים.ארגוניםמסוגYDSA גוביםמהפעיליםדמיחברוזוכים לתמיכהכספיתגםמארגוןהאם.ישנםארגונים ש מקבל ים מימון חיצוני מתורמיםפרטייםוקרנותעצמאיות. לפי נתוני 36 ADL , בשנת2023 ,ארגון JVP קיבל150,000 דולרמקרןהאחיםרוקפלר,500,000 דולרמקרן Lannan ו- 214,060 דולרמקרןCharitableSchwab . 40WhoisFundingU.S.Anti-IsraelGroups?.ADL.September2024[source] 45 מאפייניםומגמותשלהארגוניםהחדשים ניתוחהארגוניםהחדשיםשהוקמולאחראוקטובר2023 מצביעעלמספרמגמותומאפייניםבולטים: התמקדותבנושאיםספציפיים:בניגודלארגוניםותיקיםיותרשעוסקיםבמגווןרחבשלנושאים,הארגונים  החדשיםנוטיםלהתמקדבנושאיםספציפיים)כגוןסיועהומניטריאוחופשאקדמי(. גיווןארגוני:ריבויסוגיהארגוניםמאפשרפנייהלמגווןרחבשלקהליםוגיוסתמיכהממגזריםשוניםשל  הקהילההאקדמית. שימושמוגברבטכנולוגיה:הארגוניםהחדשים מציגיםשימושאינטנסיבייותרבפלטפורמותדיגיטליות  ורשתותחברתיות,לקידוםמסריםולגיוספעילים. תחומית: ישנה מגמה של שילוב בין פעילות אקדמית, פוליטית ותקשורתית, המשקפת את  גישה רב- המורכבותהגוברתשלהסכסוך. רשתות בין- לאומיות:ישנהמגמהגוברתשלשיתוףפעולהביןארגוניםמקמפוסיםשוניםומדינותשונות,  המאפשרתהחלפתידעואסטרטגיות . פלסטיניםמגביריםאתשיתוףהפעולהעםתנועות  אינטגרציהעםתנועותחברתיותאחרות:ארגוניםפרו- אחרותכגוןMatterLivesBlack ותנועותלצדקאקלימי,מרחיביםאתבסיסהתמיכהשלהם . גישהפרגמטית:חלקמהארגוניםהחדשים,כמוCIPDF ,מציגיםגישהפרגמטיתיותר,המשלבתעמדות  פרו- פלסטיניותעםניסיונותלדיאלוג. השפעותוהשלכות הופעתםשלארגוניםחדשיםאלהמציבהאתגריםואפשרויותחדשות: אתגריםלמוסדותאקדמיים:המוסדותנדרשיםלהתמודדעםדרישותולחציםחדשים,תוךשמירהעל  איזוןואובייקטיביות. השפעה על השיח הציבורי: הארגונים החדשים מביאים נרטיבים ונקודות מבט שונות לשיח הציבורי  בקמפוסים. חשובלצייןכיהתפתחויותאלההןחלקממצבגיאופוליטימורכבומתמשך,והשלכותיהןלטווחהארוךעדיין לאהובנובמלואן . סיכום תנועת ה - BDS בקמפוסים האקדמיים פועלת באופן אגרסיבי במאות אוניברסיטאות ומכללות. התנועה מצליחהלהשפיעעלהחלטותשלארגוניסטודנטיםנגדישראלבמיוחדבמקרים שבהם המאמץקשורלסדרי יוםפרוגרסיבייםרחביםיותר . התמיכההגוברתבתנועתה- BDS בקרב סטודנטים מצביעהעלכךשהרגשות האנטי- ישראלייםבקמפוסכנראהמשפיעיםעלעמדותהמצביעיםבקבוצותהגילהצעירותיותר.41 41Oxnevad,I.(2023).TheCompanyTheyKeep:OrganizationalandEconomicDynamicsoftheBDSMovement.National AssociationofScholars. 46 עםזאת, היכולתשל תנועת ה- BDS ל גרום לשינוי מדיניותכלפיישראל בקרב הנהלות של אוניברסיטאות מוטלת בספק. כשארגוני הסטודנטים מצליחים להעביר החלטות נגד ישראל, הם נתקלים לעתים קרובות במכשוליםמרוביםמצדמנהלי המוסדותהאקדמיים וב התנגדותציבורית. 47 3. מתודולוגיה 3.1 שיטתהעבודהשלצוותהפרויקט צוותהמחקרפעלבאופןשיטתיומובנהלאורךכלתקופתהפרויקט.במסגרתזוהתקיימומפגשיםשבועיים קבועים בהם נדונה התקדמות העבודה ותוכננו הצעדים הבאים. בתום כל מפגש הוקצו משימות אישיות לחבריהצוות,אשרדיווחועלביצועןבמפגשהעוקב.הצוותקייםשיתוףפעולההדוקומת משךעםועדראשי האוניברסיטאות,ועדראשיהמכללותוגורמיםרלוונטייםנוספים.לצורךהפצתמידעלחבריהסגלהאקדמי, נעשה שימוש מושכל ברשתות כגון: ה אקדמיה ובפורטל ב שער. במקביל, פעל הצוות להגברת המודעות הציבורית על הפעילות המתבצעת במטרה להגדיל את הדיווחים באמצעות ט ופס הדיווח לו מתן עדכונים והמלצותל מענהופעולהעלמקריחרםאקדמי. פעילותזובוצעה באמצעותפרסומיםבעיתונות, מאמרים, השתתפות בפודקאסטים , יצירת קשרים ושותפויות עם הגורמים העוסקים בנושאים אלה ונוכחות פעילה ברשתותהחברתיות. 3.2 איסוףנתונים ראיונותעומק כחלקמתהליךאיסוףהנתוניםבוצעושיחותעם שבעה סגנים. י ותלבינלאומיותו ארבעה סגנים.יות . למחקר באוניברסיטאות . מטרת הפגיש ות הייתה לאסוף נתונים והתרשמויות על השפעת החרמות האקדמיים על האוניברסיטהעדכה . ביןהשארנשאלוהסגנים.יותעלהשפעתהחרמותהאקדמיי ם עלהמחקר,הסכמיהשת"פ,ניידותחוקרים וסטודנטיםועלהצפילהשפעותעתידיות. התובנותוהמסקנותמראיונותעומקאלומוצגיםבפרקהממצאים לעיל. אתרשימתסגני.ותהנשיאיםשרואיינואפשרלמצואבסעיף9.2 בנספחים. טופסדיווחעלמקרהחרםאקדמי בהמשךלראיונותעםסגניהנשיאיםבאוניברסיטאותולידעשנצברבפרויקט פותחעלידיצוותהפרויקט טופס דיווחעלמקרהחרםאקדמי )אתהטופסהמלאניתןלראותבנספח9.3 ( « מטרתהטופס איגוםנתוניםעלמקריחרםאקדמי לאורךזמןלצורךניתוח התופעה והסקתמסקנות « בנייתה טופס הטופסנבנהבאפליקצייתהסקריםSurveyLime בעבריתובאנגלית 48 « הפצתהטופס הטופס הופץ במספר סבבים ובדרכים מגוונות, ובהן דרך ור"ה וור"מ, סגני נשיא לבינלאומיות באוניברסיטאות, אתרמוסדנאמן, הרשתותהחברתיותשלמוסדנאמן,רשתאקדמיהובשער , פלטפורמות שלהקהילההרפואית, פרסוםבעיתונות ועוד . « תיאור השאלון השאלוןכלל4 חלקים: פרטיהמדווח: שייכותאקדמיתנוכחית )אוניברסיטה,מכללהאואחר( ,שםהאוניברסיטה/מכללה, תחום , דרגהאקדמית . פרטי האירוע: האם הדיווח קשור למחקר או ל הוראה או פעילות סטודנטיאלית , איזה סוג מחקר )בסיסי/יישומי/ קליני/ אחר( אופעילות, זירתהאירוע וקטגוריה , המדינהבההתרחשהאירוע, המוסד/ארגוןבו התרחש האירוע, תאריך בו זוהה הא י רוע, האם מדובר בחרם גלוי או סמוי, מה רמת הפגיעה בקידום או במחקרבעקבותהאירוע, האםישאדםספציפישניתןלזהותכמובילא י רועהחרם. התמודדותעםהאירועבפרטועםאירועיחרםבכלל: האםהתבצעניסיוןעצמאילטפלבאירועוכיצד , האם קיימתציפיי ה לעזרהמהמוסדאורשותכלשהי ואיזועזרה,ו האםיש הצעותכיצדלהתמודדעםאירועיםשל חרםאקדמי. אישור העברתהדיווח לגורםשלישילצורךידועו/או בחינתאפשרותלסיוע נתוניםמהאוניברסיטאות במקביללתהליךאיסוףהנתונים שלמוסדשמואלנאמן בוצעתהליךשלאיסוףנתוניםבאוניברסיטאות עצמן ו אשרהועברוגם לוועדראשיהאוניברסיטאות. ועדראשיהאוניברסיטאותהעבירנתוניםאלו )כ- 300 מקריחרם( למוסדנאמן לאחרהתממה, וצוותהפרויקט הטמיעאתהנתוניםבתוךבסיס הנתוניםשהכילאתהדיווחיםשהתקבלומטפסיהדיווחשלמקריחרםאקדמי שלמוסדנאמן. ישלציין שהאוניברסיטאו ת אספונתוניםשלאתאמובמלואםל סוגהנתונים אותםאסף צוות הפרויקט דרך טפסי הדיווח ולכן בוצע ו תהלי כי הרמוניזציה )איחוד שמות אוניברסיטאות, מדינות, תחומים מדעיים ועוד( ומיפוי) ייחוסזירתאירועוקטגוריתאי רוע לפיתיאורהאירועוכו'(. הנתוניםשהתקבלומהאוניברסיטאותמהוויםאתמרביתמאגרהמידע,אולםהםחסרים התייחסותלנושאים כמומידתהפגיעהבחוקר,הצעותלהתמודדותעםהחרםועוד. 49 בנייתמאגרמידעמאובטח ודשבורד הפרויקט משלב מערכות מתקדמות לאיסוף, עיבוד והצגת נתונים, תוך שמירה על אבטחת מידע גבוהה. הדשבורד מבוסס Power BI מאפשר ניתוח והצגה ויזואלית של המידע, מה שמסייע בקבלת החלטות מבוססותנתונים ) ראונספח9.4 .( כרייתנתוניםבמרחבהדיגיטלי שיטתאיסוףהמידע התבססהעלמנגנוןשלעדכוניםיומייםבאמצעותמערכת GoogleAlerts תוךשימוש במילותמפתחשהוגדרוע"יצוותהמחקר. מתודולוגייתהאיסוףכללהסינוןוניתוחשלמקורותמידעמגוונים, לרבותכליתקשורתעולמיים,עיתונותמקומית, בטאונים אקדמיים,בלוגיםומקורותמידע אחרים42 . לאחר הליך מיון שכלל הסרת כפילויות43 ותוצאות בלתי רלוונטיות, תועדו 808 פרסומים בנושאי חרם אקדמי שנכתבובמהלךחציהשנההחולפת) מאזתחילתהמחקרביוני2024 (,ממוצעשל135 ידיעותבחודש 354. מהפרסומיםעסקובדיווחים עלמקריםשלחרםאקדמיו סווגובהתאםלמערכתקטגוריזציהמובניתאשר פותחה לצורך המחקר44. בנוסף, תועדו 137 אינדיקציות של תגובות נגדיות לחרם )אמצעים משפטיים וחוקיים , יישוםהליכימשמעת,תחקירים, הצהרותמוסדיות, ועוד(,ו- 317 דעותוכתבותשונותבנושא. התרשימיםהבאיםמתאריםאתסיווג354 האירועיםשדווחובתקופהשנבדקה45 .כשנישלישמהידיעותדיווחו עלאירועיחרםאקדמישהתרחשובארה"בוקנדה,חמישיתמהמקרים – באירופה)איור8 .( 42 יש לצייןכימערךהאיסוףהתמקדבמקורותהמפרסמיםבעיקר באנגליתובעברית,דבראשרעשוילהטותאתהייצוגלמדינותדוברות אנגלית 43 מענייןלצייןשחלקמהכפילויותנבעומהבדליםבנוסחהדיווחעלאותומקרהבמקורותיהודייםומקורותפרו- פלסטינים סיווג הנתוניםהתצבעלפיתאריך,יבשת,מדינה,מוסדאקדמי,סוגהמקרה)הפגנה,מאהל,אלימותוכד'( 44 נכוןלמועדהכנתהפרקב- 5.12.24 . 45 50 איור8 : הפיזורהגיאוגרפישל ידיעותבנושאיהחרםהאקדמי הכיסוי התקשורתישלאירועי החרם באקדמיהמשקףמרחבחברתי- פוליטי מורכב. 27% מהידיעותעסקו בהפגנותשנערכובקמפוסים,23% דיווחיםעלקריאותועצומותלחרםאקדמי,11% מקריםשלאלימותאו ונדליזם,10% מאהליםבקמפוסים.התפלגותשלסוגיהאירועיםשתועדוניתןלראותבתרשיםהבא : 51 איור9 : התפלגותהידיעותלפיסוגהאירוע כדי להבין את ההשפעה של היחס לאקדמיה הישראלית בזירה הבינלאומית, יערך בהמשך מחקר מקיף המבוססעלאלגוריתמיםמתקדמיםלכרייתמידעועיבודשפהטבעית)NLP (.המחקריתמקדבניתוחתכנים מאתריחדשותמוביליםברחביהעולם,תוךמיפויוהתמקדותבכתבותהעוסקותביחסלאקדמיההישראלית. נשתמשבכליםלניתוחסנטימנטכדילאפייןאתהאזכורים — חיוביים,שלילייםאו ניטרליים — ולזהותמגמות מרכזיות, כמו צמצום או הרחבה של שיתופי פעולה אקדמיים, קריאות לחרמות או דווקא יוזמות חדשות לחיזוקהקשרים.תקופתהמחקרתכלולחלוןזמןנרחב,שיכלולכמהשניםלפניפרוץמלחמתחרבותברזל ועדלסוףתקופתהמחקר.חלוקהזותאפשרלנתחשינ וייםבתדמיתהאקדמיההישראליתלאורךזמן,תוך בחינתההשפעותהישירותוהעקיפותשלהאירועיםהביטחונייםעלהשיחהציבוריוהמדיני. חבירהעםארגוניםשהנושאחשובלהםושאיבתנתוניםמהם תהליך המיפוי וההתחברות לארגונים העוסקים בנושא החרם האקדמי היווה ציר מרכזי במתודולוגיית המחקר.צוותהחוקריםפיתחאסטרטגייתחקירהשמטרתהזיהויגופיםבעליענייןישירועקיףבסוגיה,תוך מיקודבארגוניםבעליידעמעמיק,נגישותלמידעייחודיונכונותלשיתוףפעולה בנושא .תהליךהאיתורכלל סריקתמאגרימידע,ניתוחפרסומיםמקצועיים,והיוועצותעםמומחיםבתחום,במטרהלייצר רשימת ארגונים רלוונטייםהמשקפיםמגווןנקודותמבטורבדיםשוניםשלהנושא. 52 לאחרזיהויהארגונים,גובשהאסטרטגיית התקשרות שנועדהלהפיקאתהמרבמהידעהארגוניהקיים.הצוות פיתחהצעתשיתוףפעולההמדגישהאתהערךהמחקריהמשותף,תוךהבטחתשקיפותמלאהוהגנהעל האינטרסיםשלכלהגופיםהמעורבים. נשלחו פניותאישיותלבעליתפקידים בארגוניםהרלבנטיים תוך הצגת מטרותהמחקר ו פוטנציאל התועלתההדדית בקידוםמטרותהפרויקט. השיחות שנערכו עםנציגיהארגוניםשענולפניותהיוונדבךמשמעותיבהעמקתההבנההמחקרית.מתוך כללהפניות,16 ארגוניםהביעונכונותלשיתוףפעולה. רשימתהארגוניםמופיעהבתרשיםהבא )איור10 .( השיחות התמקדובחשיפתתובנותייחודיות,מידעסטטיסטיומקריבוחן ייחודיים .נציגיהארגוניםחלקומידע עלהשפעותהחרם,אסטרטגיותההתמודדות,והיבטיםמשפטייםוחברתיים שגיבשובמהלךהעיסוקשלהם בנושא . כל ראיון תועד בהקלטה ובתמלול מפורט, תוך הקפדה על אישור המרואיינים ושמירה על כללי האתיקההמחקרית. כליםיישומייםשהוצגובמהלךהשיחותונתוניםנבחריםשנאספובמהלךמיפויהארגונים פורסמובדףהפרויקטשל'חרמותברזל'באתרמוסדנאמן46. איור10 : הארגוניםאיתםנערכושיחותבמהלךהמחקר חרמותברזל|אתרמוסדנאמן]קישור[ 46 53 3.3 שיטותמחקר סטטיסטיקהתיאורית הנתוניםשנאספובאמצעותטופסהדיווחעלמקריחרםאקדמיהועברולמאגרמידעמאובטח ו מוצגיםב - dashboard ייעודיבאתרמוסדשמואל נאמן. אתהדשבורדאפשר למצואבאתרהפרויקט : shield - https://www.neaman.org.il/project/scholar / תיאור מאפייניהמדווחים , מאפייניי מקריהחרםהאקדמי והשפעת ם, נעשו באמצעותסטטיסטיקהתיאורית ומוצגיםבסעיף4להלן . 4. ממצאים 4.1 ממצאיםמראיונותעםסגני נשיא לבינלאומיותולמחקרבאוניברסיטאות ממצאיםמראיונותעםסגנים .ות לבינלאומיות « הסכמישיתופיפעולה בינלאומיים חלק מהסגנים.ות דיווחועלהשעיהאוביטולשלהסכמישיתופיפעולה.להלןמספרדוגמאות: אוניברסיטתגנט)בלגיה(השעתהתכניותמשותפות עם פקולטהלמשפטים באחתהאוניברסיטאות  )בלגיה( ביטלההסכמי"ארסמוס"במחלקותמשפטיםובחוגיםנוספים.  אוניברסיטתאנטוורפן UniversityMetropolitanOsloוTechnologyandScienceofUniversity-Norwegian )נורבגי ה(  השעותכניותחילופיסטודנטים. אוניברסיטת 'אוטונומה' בברצלונה )ספרד( ביטלההשתתפותבשתיתכניותבמסגרת"הורייז ן".  אוניברסיטתקונקורדיה בקנדה צמצמהשיתופיפעולהבשללחץסטודנטים.  ישלצייןשנרשמהגםמגמההפוכהשל מאמציםלשימורוהרחבתשיתופיפעולה .לדוגמא: ) כוללאוניברסיטאותכמו MITוסינסינטי ( פנולחידושהקשריםעםמוסדות  מוסדותבגרמניהובארה"ב בישראל . אוניברסיטהאחתדיווחהעלביקוריםרשמייםשלמשלחותמאוניברסיטאותיוקרתיות)כמוהארוורד,ייל  ופרינסטון(שהובילולשיתופיפעולהחדשים. 54 דווחגםשידוע עלכך ש חלקמהחרמותהם אישייםו סמוייםוכולליםהוצאהשלחוקריםישראלייםמקבוצות מחקראו מאגודותמקצועיות,פרישהשלחוקריםמחו"למקבוצותמחקרשבהןשותפיםחוקריםישראליים ואף אי- מענהלפניותמצדעמיתיםבחו"ל. « סטודנטיםבינלאומייםות ו כניותחילופים מרביתהאוניברסיטאותדיווחועל ירידהבהשתתפותסטודנטיםבינלאומיים : Abroad"Study"שלאוניברסיטהאחת,מספרהסטודנטיםירדמ כ- 300-400 בשנהרגילה ל-  בתכנית 10 בלבד לשנתהלימודים2024-2025 . באוניברסיטהאחרת כ- 80% מהסטודנטיםהבינלאומייםעברוללמידההיבריד י תאחריארועיה- 7.10 .  15 בלבד לשנתהלימודים2024-2025 .  בתכניתחילופיסטודנטיםבאוניברסיטהאחרתנרשמהירידהל- יש לציין שהירידה הורגשה במידה פחותה בהרבה כאשר מדובר בסטודנטים ממדינות כמו הודו וסין או ממדינותאפריקה: באוניברסיטהאחתדווחכיכ- 2/3 מהסטודנטיםהבינלאומייםנשארולמרותהמצב,במיוחדסטודנטים  מהודו,סיןואפריקה. באוניברסיטהאחרת,90% מהפוסט-דוקטורנטיםשהגיעומהודועזבובתחילתהמלחמהאךחזרומאז.  חלק מסגני הנשיאים.ות דיווחו שהמוסדות מנסים להתאים עצמם למגבלות באמצעות למידה מקוונת לסטודנטיםבינלאומיים . « חששותמנסיעותלחו"ל האוניברסיטאות דיווחו על ירידה מסוימת בביקוש להשתתפות בכנסים בשל חשש ל תקריות אנטי-  י שראליותו אנטישמיות . עםזאתהסגניםוהסגניותלבינלאומיותלאדיווחועלמקריםספציפיי ם למעט מקרהשל חוקרתשהשתתפהבכנסבמדרידנתקלהבמחאהאלימהונאלצהלעזובתחתאבטחה. המוסדותמציעים סדנאותלחבריסגלכהכנהלנסיעות,וכןמסמכיםעםהנחיותלהתמודדותבחו"ל.  « חוקריםאורחיםודוקטורנטים דיווחועלמגמה מסויימת של ירידהבמספרהמשתלמים . באחתהאוניברסיטאות,  האוניברסיטאות מספרהפוסט-דוקטורנטיםירדמ- 380 ל- 350 בשנתהלימודים2023-2024 ו נרשמה ירידהשל30% בהרשמה לתארים מתקדמים ולפוסט- דוקטורנטים לשנת הלימודים 2024-2025 . אוניברסיטה נוספתדיווחהעלירידהשל20% - 30% בקרבחבריסגלודוקטורנטיםבינלאומיים . הועלהחשש שהירידה במספר ה דוקטורנטיםו ה פוסט- דוקטורנטים ת שפיעעלפעילותהמחקרלטווח  הארוך. אוניברסיטאותפועלותלהקיםת ו כניותייעודיותלאירוח חוקרים זריםבקיץ.  חלקמה 55 « אסטרטגיות התמודדותעם BDS אקדמי : רב ה אוניברסיטאות פנו למוסדות שהשעו הסכמים איתן במטרה לחדש את  פעולות משפטיות שיתופי הפעולה. לדוגמה, באוניברסיטת אנטוורפן התקיימו שיחות עם רקטור חדש שהביא לשינוי בגישה. כניות חדשות : האוניברסיטאות מנסות להתמודד עם ירידה בניידות הסטודנטים וחברי סגל  תו באמצעות תוכניותחדשות.למשל: " שנהראשונהבאנגלית" – תכניתבאחתהאוניברסיטאותשנועדהלמשוךסטודנטיםמחו"לתוך  שילובבלמידהבעבריתבשניםהבאות.  יוזמותלשליחתחבריסגללהשתלמויותבחו"לכחלקממענקיקליטה. י: יוזמות כמו יצירת פורום לאומי נועדו לשפר את המיתוג  דגש על מיתוג ושיתוף פעולה ארצ הבינלאומישלהאקדמיההישראלית. באחת האוניברסיטאות צוין שאין צורך ב אסטרטגיה כוללת לטיפול בתופעות החרם, אלא פעולות נקודתיותבלבד . משותפות לכלל האוניברסיטאות  סוגיות 1. ירידהמשמעותיתבת ו כניותחילופיסטודנטיםותכניות StudyAbroad . 2. חששגוברבקרבחבריסגלמנסיעותלחו"ל . 3. תמיכהברמההמוסדיתבשימורשיתופיפעולהבינלאומיים,למרותקשיים . 4. פעולותמשפטיותלהחזרתשיתופיפעולהולמניעתהוצאהשלחוקריםישראלייםמקבוצותמחקר . 5. מאמציםלאיסוףנתוניםוהבנהאסטרטגיתשלההשפעההכוללת . ממצאיםמראיונותעםסגני נשיא למחקר « שיתופיפעולהבמחקר לאזיהו עדיין מגמותשלירידהבאחוזיהזכייהבמענקימחקראובהגשותלפרסים  במרביתהמוסדות בינלאומיים . ERC נותרו יציבות באחוזי קבלת הצעות מחקר ברמה האגרגטיבית של כלל  קרנות כמו האוניברסיטאות. להפסקת שיתופי הפעולה הבינלאומיים במחקר )למשל עם אוניברסיטת גנט בבלגיה( הייתה  השפעהכלכליתמינוריתבלבדעלהאקדמיהבכללותה.בחלקמהמקריםהאוניברסיטאותהצליחו להדוףניסיונו ת לחרם. 56 האוניברסיטאותדיווחו ירידהבפרויקטיםהקשורים לקונסורציה בינלאומיים )דרךhorizon , COST  ו-ארסמוס (.ניתנהדוגמהשל קונסורציוםבתחום Building"Capacity"ש התפרקבשלהתנגדות מוסדותזריםלכלולשותפיםישראלים .הירידהמשפיעהבאופןמידיבעיקרעלאוניברסיטאות כמו האוניברסיטההפתוחה שעיקרעיסוקההואבתחוםההוראה. « משתלמיםזריםוחבריסגלאורחים בחלקמהמוסדותנרשמה ירידהבמספרהמשתלמים והמבקרים, בעיקרעקבחששותביטחונייםולא  בהכרחעקבלחץמצד תנועתה - BDS לדוגמה:. בטכניוןדווחעל30 נסיעותבמסגרתשיתופיפעולהעםיורוטק,אךתדירותהגעתשותפיםזרים  לישראלנותרהנמוכה. מעבדות מחקר באנגליה ובהולנד צמצמו את שיתופי הפעולה.  באוניברסיטה הפתוחה דווח ש באוניברסיטאותאלוישהיסוסלהמשיךבשיתוףפעולהעקבחששמהמצבהבטחוניומהתדמית הבינלאומית. « תגובותוהתמודדותעםחרםאקדמי מתקיימים מאמציםלשמרשיתופיפעולהבאמצעותדיפלומטיהאקדמיתומסגרותמשפטיות  סיכוםהממצאיםהעיקריים מראיונותעםסגניםלבינלאומיותוסגניםלמחקר באוניברסיטאות איור11:סיכוםהשפעותהחרםהאקדמיעלהאוניברסיטאותבישראללאחרה- 7.10 לפיסגניםלמחקר וסגנים לבינלאומיות 57 4.2 ממצאים מטופסהדיווחעלמקריחרםאקדמי נכוןלתחילתדצמבר2024 כללמאגרהמידע332 דיווחיםעלמקריחרם. הסעיפיםהבאיםמציגיםאת התפלגותפרטיהמדווחים במאגרהמידע ואתהדיווחיםשהתקבלו. פרטיהמדווח ים « שייכות ודרגה אקדמית מרב ית הדיווחים )298 , 90% ( הם מאוניברסיטאות. ישנם 17 דיווחים מ מכלל ות בארץ ו- 11 דיווחים מאוניברסיטאותאו מכללות בחו"ל )דוקטורנטיםאופוסט דוקטורנטים(. שאר הדיווחים הם מ מכוני מחקר ובתיחולי ם. מתוך האוניברסיטאות, מרבית הדיווחים התקבלו מאוניברסיטת תל אביב )127 דיווחים( ולאחריה האוניברסיטההעברית)62 דיווחים( .משארהאוניברסיטאותהתקבלובין10 ל- 22 דיווחיםמכלאחת. הפערנובעבעיקרמנכונותחבריהסגל באוניברסיטאותהשונותלמסורדיווחעלמקרהחרם ו לכןהוא לא בהכרחמלמד על כךשישנן אוניברסיטאות ש חוותבאופןמשמעותייותרמקריחרםמאחרות. איור12:דיווח מקריחרםלפיאוניברסיטאות)N=296 ( דיווחיהמכללות הגיעומהמ וסדותהבאים: שנקרהנדסהעיצובאמנות )3 דיווחים( , המכללהלמנהלהמסלול האקדמי 2) דיווחים( , מכללת כנרת 2) דיווחים( , המכללה האקדמית ספיר 2) דיווחים( , מכללת תל חי 2) דיווחים( , מכללת עמק יזרעאל )דיווח אחד( , סמינר קבוצים )דיווח אחד( , מכללת אפקה )דיווח אחד( , 58 המכללה האקדמית להנדסה בראודה )דיווח אחד( , המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט )דיווח אחד( , המרכז האקדמירופין )דיווחאחד(. מתוך86 אנשיםשמילאובטופסהדיווחאתדרגתםהאקדמית63 הםחבריוחברותסגל)73% )9(. 10% ( מתוכם הם תלמיד י.ות מחקר)דוקטורנטיםופוסטדוקט ו רנטים (ו- )4 5% ( סטודנטיםלתוארראשון.9 מדווחים נוספים)10% הםבדרגהאקדמיתאחרת,גמלאיםאומוריםמןהחוץ.( « תחוםאקדמי מרביתהדיווחיםממאגרהמידעהגיעומתחומימדעיהרוח) כ- 20% מכללהדיווחיםבהםישאתהנתון(ומדעי החברה)כ- 17% .( אתהתפלגותהדיווחיםעלמקריחרםבמאגרהמידעלפיתחוםאקדמיניתןלראותבאיור הבא: איור13:דיווחמקריחרםלפיתחומיםאקדמיי ם)N=259 ( מידתהפגיעהבקידוםאוהמחקר 54% מבין המדווחיםעלמידתפגיעתמקרההחרםהאקדמיבקידום אובמחקר )86 דיווחים( דיווחועלחוסר פגיעה או פגיעה קלה בלבד. השאר דיווחו על פגיעה בינונית )17% (, משמעותית )23% ( ואף משמעותית מאוד)6% האיורהבאמציגאתהדיווחיםלפימידתהפגיעה:(. 59 איור14 : דיווחמקריחרםלפי מידתהפגיעהבקידוםהאקדמיאובמחקר בערכיםמוחלטיםובאחוזים )N=86 ( פרטי האירוע « האםה אי רוע קשורלמחקראולהוראה? מתוך 187 אנשים שענו על שאלה זו 138 ) 74%( דיווחו שא י רוע החרם קשור למחקר ו- 49 ) 26% ( דיווחו שהאירועקשורלהוראהאולפעילותסטודנטיאלית. 47 אנשיםדיווחועלסוגהמחקר 23: ) 49% (דיווחושא י רועהחרםהיה קשור למחקרבסיסי,20 ) 43% ( דיווחו שאירועהחרםקשורלמחקריישומיו-4) 9% ( דיווחושהאירועהחרםקשורלמחקרקליני. זי רת וקטגורית האירוע כ- 61% מהדיווחים על מקרי חרם התרחשו בשלוש זירות עיק ריות: קשרים ושיתופי פעולה במחקר )25% מהדיווחים(, מאמרים ופרסומים אקדמיים )23% מהדיווחים( וכינוסים )כנסים, סימפוזיונים, סמינרים וכו '( )13% מהדיווחים.( זירותאירוענוספות שדווחוהן: הרצאותואירועיםאקדמיים ,מע נק/קרן מחקר , אירועבאוניברסיטה/קמפוס , חוותדעתוהערכות , ניידות , הסכמישיתוףפעולהאקדמיביןאוניברסיטאות ו מייל/פוסטפוגעני . 60 איור15 :דיווחמיקריחרםלפיזירתהאירוע בערכיםמוחלטיםובאחוזים )N=313 ( בתוךזירתקשריםושיתופיפעולהבמחקר דווחושלושקטג וריותעיקריות: השהייהאועיכובהסכמישיתוף פעולהאקדמיביןאוניברסיטאות )27% ,(הפסקתקשריםמחקריים )39%(ו סירובלעבודתמחקרמשותפת )18% )מספרהדיווחים:( 62 ( בתוךזירתמאמריםופרסומיםאקדמיים80% מהדיווחיםהםבקטגוריהשלאיקבלה/דחייתפרסום.8% הם דיווחיםעל אימתןביקורתעלמאמרים ו- 6% על הפסקתתקשורתבנושאמאמרים )מספרהדיווחים: 66 ( 73% מתוךהדיווחיםב זירתכינוסים הם מקריםשל ביטול/מניעתהשתתפות 11%, הםמקריםשל איקבלת הצעות לכנסים 8% , הם דיווחיםעל סירוב להתארח בישראל ו- 8% נוספים הם דיווחיםעל אי מתןקרדיט )מספרהדיווחים:37 ( האיוריםהבאיםמציגיםאת התפלגותהקטגוריותהעיקריותבתוך3הזירותהעיקריותשדווחו . 61 איור16 : דיווחמיקריחרם בזירת קשריםושיתופיפעולהבמחקר לפיקטגוריותעיקריות באחוזים מהקטגוריה איור17 : דיווחמיקריחרם בזירת מאמריםופרסומים אקדמיי ם לפיקטגוריותעיקריות באחוזים מהקטגוריה 62 איור18 : דיווחמיקריחרם בזירת כינוסים לפיקטגוריותעיקריות באחוזים מהקטגוריה קיימיםהבדליםבין זירותהאירוע עבור מדווחיםמתחומים מדעיים שונים.באיורהבאניתןלראות,למשל, שתחוםמדעיהחברהמובילב שיעורהדיווחיםעלא י רועיחרםהקשוריםלקשריםושיתופיפעולהבמחקרבעוד תחוםההנדסהוהאדריכלותמוביל בדיווחיםעלמקריחרםאקדמיהקשוריםלמאמריםופרסומיםאקדמיים. תחוםהמדעיםהפיזיקלייםמובילבדיווחיםהקשוריםלמענקיםוקרנותמחקר.ישלשיםלבש המספרהמוחלט שלהדיווחיםקטןולכןבשלבזהלאמוצגותמסקנותסטטיסטיותמהנתוניםאלארקתיאורם. איור19 : דיווחמיקריחרם אקדמי לפי תחומיםוזירותאירוע באחוזים מתוךכללהמדווחים 63 יבשתומדינהבהןהתרחשהאירוע « אירועיםלפייבשות מרבית הדיווחים על אירוע י חרם הם על אירועי ם שהתרחשו באירופה 68%) מהדיווחים( ו בצפון אמריקה )22% מהדיווחים( 10%. מהדיווחיםהתרחשו ביבשות אחרות . איור20 : דיווחמיקריחרם אקדמי לפי יבשות בערכים מוחלטיםובאחוזים )N=279 ( האיורהבאמציגאתהדיווחיםעלמקרי חרםאקדמילפייבשותומדינות: 64 איור21 : דיווחמיקריחרם אקדמי לפי יבשותומדינותעיקריות47) 279 N= ( קייםהבדלביןזירותאירועהחרםשדווחובצפוןאמריקהלעומתאלושדווחובאירופה .מקריהחרםהאקדמי שאי רעובאירופההיוברובם בזירתהקשריםושיתופיהפעולהבמחקר)38% (והכינוסים)20% .( מקריהחרם האקדמישא י רעובצפוןאמריקההיובחלקםהגדולבזירתהמאמריםוהפרסומיםהאקדמיים)34% ( ובזירת שיתופיהפעולהבמחקר)26% .( אירועיםבקמפוס)כדוןהפגנותאומקריאלימות(דווחורקבצפוןאמריקה ו אילואירועיםשקשוריםלכינוסיםלמיניהםדווחורקבאירופה.האיוריםהבאיםמציגיםאתחמשהזירות שבהן דווחומרביתהדיווחים עלחרםאקדמילפייבשת: אירופהאחר:סלובניה)4 (,צ'כיה)3 (,אוסטריה)3 (,אירלנד)3 (,דנמרק)2 (,שוויץ)2 (,סקוטלנד)2 (,פינלנד)2 (,יוון)1 (,פולין)1 .( 47 יבשותאחרותאחר:מקסיקו)2 (,הונגקונג)2 (,צ'ילה)2 (,סין)1 (,דרוםקוריאה)1 (,סינגפור)1 (,ערבהסעודית)1 (,מרוקו)1 (,יפן)1 .( 65 איור22 : חמשהזירות שבהן דווחומרביתהדיווחיםעלחרםאקדמילפייבשת באחוזים מתוךכללהמדווחים עלאירועחרםביבשת 66 חרםגלויוחרםסמוי 86 מהמדווחים ) (% ענועלהשאלה האםמדוברבחרםסמוי)לאנאמראונכתבבמפורששמקרההדיווח בוצעעקבהיותהחוקר/תבעל/תזיקהישראלית(אוגלוי)נאמראונכתבבמפורששמקרההדיווחבוצעעקב היותהחוקר/תבעל/תזיקהישראלית(. מתוךמקריםאלוכ- 56% ) 48 מקרים(הםמקריחרםסמויו- 44% ) 38 מקרים(הםמקריחרםגלוי. איור23 : דיווחמיקריחרםאקדמילפי חרםגלויוסמוי בערכיםמוחלטים ובאחוזים )N=86 ( מרביתהמקריםשלחרםסמויקשוריםלמאמריםופרסומיםאקדמיים .החרםהגלוי מתפרשעלפני זירות שונותכפישאפשרלראותב איורהבא: 67 איור24 : דיווחמיקריחרם אקדמי לפי חרםסמויוגלויוזירותעיקריות )N = 86 ( מוביליהחרם 80 אנשיםדיווחוהאםמקרההחרםבונתקלואורגןעלידיאדםאוספציפי אולא.44% מהמדווחיםדיווחו שלחרםהיהמארגןספציפי,כמו עורך ,חוקר,חברארגו ן אובעלתפקיד . למידעזהעשויהלהיותמשמעות עבוראסטרטגייתההתמודדותעםמקרההחרם. 68 איור25 : דיווחמיקריחרםאקדמי בחלוקהלמקרים שבהם ניתןלזהותמוביל/ יםספציפייםלחרםומקרים שלאניתןלזהותמוביל/יםכאלה בערכיםמוחלטיםובאחוזים )N=80 ( ה צעותלהתמודדותעםמקריחרם « דיווחעל התמודדותעצמאית ממלאיטופסהדיווחהתבקשולצייןהאם ניסולטפלבאירועוכיצד.שאלהזוהניבה רשימהשל 65 מקרים של ניסיונו ת עצמאייםלטיפולבא י רועהחרם. להלןהפעולותהעיקריותשביצעוהחוקריםבכלאחת מהקטגוריות: מאמריםופרסומיםאקדמיים  פעולותבולטות: פנייהלעורכיכתבהעתעם בקשותלערעוראולקבלתהסבר.   שליחתמכתביםלהוצאהלאורבניסיוןלשכנעאולמחות. הצעותלשופטיםחלופיים)שאינםישראלים(.   מעברלכתביעתאחריםלאחרדחייה. :  דוגמאות "פניתישובלעורכתוביקשתיהסבראולםהיאסרבהלתתליהסבר."  " שלחתימכתבלעורךולהוצאה לאור...והצגתיאתחוסרההגינותשבדחייתהמאמר."  " ניסיתילפנות לז 'ורנלים מקביליםעםתחומימחקרדומים.התוצאהזהה."  69 קשריםושיתופיפעולהבמחקר :  פעולותבולטות  ניסיונותלפנותאישיתלחוקריםאולשותפיםבמחקרכדילשנותאתדעתם.  הבעתמחאהבמכתביםאובהתכתבויותישירות.  הפסקתשיתוףהפעולהעםגופיםשדרשותנאיםמפלים.  דוגמאות: "כתבתימכתבמחאהלשותףבמחקרוביקשתישיבחןמחדשאתהמדיניות."  "ניסיתילשכנעאתהשותפהל הי אבקבמדיניותהאוניברסיטה."  כינוסים)כנסים,סימפוזיונים,סמינריםוכו('  פעולותבולטות: שליחתמכתבים למארגניהכנסיםבניסיוןלשנותהחלטות.   הבעתהתנגדותלמניעתהשתתפותםבכנס. ת:  דוגמאו "שוחחתיעםהמרצהשהודיעהתחילהשרקחלקמהביקוריבוטל,אךלבסוףגםזהלאאושר."  "שלחתימיילבתפוצהרחבהשבוהתנגדתינחרצותלחרםאקדמי."  מייליםופוסטיםפוגעניים פעולות בולטו ת:   ניסיונותמענהמנומסומכבדלתוקפים.  כתיבתתגובותשמטרתןלהסביראתהמצבולהפחיתאתהעוינות. ת:  דוגמאו "השבתילהםבנימוס,הוספתיכמהעובדותלידיעהעלהמצבבישראל."  "כתבתימיילתשובהשבוהסברתיעלהמצבבישראלועלההשפעהשלהחלטותיהם."  חרםגורףברמתמדינה ת:  פעולותבולטו  כתיבתמכתביםרשמייםעלידיהנהלותאקדמיותכדילהביעמחאה.  הדגשתהפגיעהבחופשהאקדמי. 70 סיכום מגמותמרכזיותבפעולותהעצמאיות 1. מחאה ישירה : רוב החוקרים שדיווחו ניסו לפנות ישירות לגורמים המעורבים )עורכים, מארגנים או קולגות( . 2. מעורבותמוסדית : לעיתיםנעשהניסיוןלערבגורמיםמוסדייםכמונשיאיםאודיקנים . 3. שימושבערוציםחלופיים : מעברלכתביעתאחריםאוכנסיםחלופייםכתגובהלאפליה . 4. פעולהפרטיתמולציבורית : חלקמהחוקריםבחרולהביעמחאהאישית,בעודאחריםפנולמהלכים ציבוריים)למשלמכתביםבתפוצה רחבה( . הצעותכיצדלהתמודדעםאירועיםשלחרםאקדמי ממלאיטופסהדיווחהתבקשו לכתוב הצעות כיצדלהתמודדעםאירועיםשל חרם אקדמי . להלןריכוזן. טבלה7 :ריכוזהצעותלהתמודדותעםחרםמתוךטפסיהדיווחעלמקריחרם)N = 25 ( הצעות להתמודדות מתוךטפסיהדיווח קטגוריה חיזוקהקשריםעםתומכיםקיימיםוהשקעהבהםבמקוםלבזבז משאביםעלמתנגדים . השתתפותבמוסדותאואירועיםשמחרימיםאתישראלכדילהשפיע חיזוקקשריםושיתופיפעולה מבפניםולתמוךבקשריםקיימים . אימוץמודליםבינלאומיים לשיתוףפעולה,כמו CERN שמשלבים תחרותועבודהמשותפת . - הדגשתהערךשלהאקדמיההישראליתכמרכזידעוחדשנו ת. - פנייהלמובילידעהבמוסדותאקדמייםבעולםוהצגתנקודתהמבט הישראלית . הדגשתהנזקיםשגורםהחרםלאקדמיההעולמיתולצדדיםהפועלים הסברהוהעברתמסרים לכאורהנגדו . יצירתתכניםחינוכייםהמעודדיםראייהמורכבתוהבנתחשיבות האקדמיהכזירהעצמאיתובלתיפוליטית . הקמתאתרהמפרטאתשמותהמחרימיםכדילהעלותמודעותולייצר לחץנגדי . שימושב־ shaming מעלבמותשונותאובתקשורתכדילהוקיעאת פעולותנגדמחרימים המחרימים . הגשתתלונותלמנהליםבכיריםעלאירועיםהקשוריםלחרם . 71 הצעות להתמודדות מתוךטפסיהדיווח קטגוריה התאמתקריטריוניםאקדמייםשלמצוינותלמציאותהפוליטית תמיכהפנים- אקדמית המורכבת,כדילהתמודדעםקשייםבפרסום . קידוםשיתופיפעולהביןחוקריםישראליםומוסדותאקדמייםבתוך ישראל . תיאוםמראשעםמוסדותמארחיםלהבטחתקיוםאירועיםללאהפרות הכנהלפניביקורישראליםבחו"ל סדר . אוזריםבישראל שיחותאישיותעםמבקריםבמטרהלהציגתמונהמאוזנתומורכבתיותר עלישראל . « עזרהמהמוסדהאקדמי אומרשותכל שהי מבין75 אנשיםש ענולשאלה" האםהייתמצפהלעזרהמהמוסדשלךאורשותכלשהי 41" אנשים )55% (ענו "כן"ו- 34 ) 45% ענו"לא."( 45 מתוך אלו שענו כתבו בהערות מדוע נדרשת או לאנדרשת עזרה ואיזו סוג עזרה. מהערות אלו עולות תחושתבדידותוחוסראונים הנובעותמחוסרהידיעהכיצדלהתמודדעםמקריחרם ובחלקמהמקריםגם תחושתחוסראמוןביכולתהמוסדלסייעאוביעילותהמענהשניתןלטווחהארוך . חלקמהעוניםמעדיפים להתמקדבפעולותמניעהומדגישיםאתחשיבותשימורהיחסים ואתהסכנהשפעולה ישירהתגרוםלהחרפתהבעיה. « מסקנותמהערות המדווחיםלגביסיוע הנדרשמהמוסדהאקדמי אוממוסדכלשהו הנקודותלהלןהן סיכוםמתוךההערות שלהחוקריםשפירטו כחלקמהשאלון איזוסוגעזרה נדרשתלדעתם מהמוסדהאקדמי. ישצורךבהסברהרחבהיותרבקרבחוקריםעלהכליםוהאפשרויותהקיימותלטיפולבמקריחרם.  חשובלהקיםמסגרותתמיכהייעודיותברמההמוסדיתאוהלאומיתלטיפולבמקריםכאלה,כוללייעוץ  אישי,הפצתמידע,וסיועמשפטיאודיפלומטי. שיתופיפעולהבינלאומייםככלימרכזילשיפורהתדמיתוליצירתקשריםשימנעואתהחרם.  ישלחזק קריטריוניםאקדמיים לנוכח הקשיים המיוחדיםשישראלייםחווים בתקופותאלה על- מנת  יש להתאים להקלעל תהליכיקידוםשל חוקרים. 72 5. המלצותלמקבליהחלטות החרם האקדמי על ישראל מציב אתגרים משמעותיים בזירה הבינלאומית ומשפיע על יכולתן של אוניברסיטאות ישראליות וחוקרים ישראלים להשתלב במרחב המדעי העולמי. מדובר בתופעה שחורגתמהתחוםהאקדמיגרידאומשקפת השפעות שלה- BDS עלהעמדות ה פוליטיות, ה חברתיות וה תרבותיות, המתבטאות בפגיעה הולכת וגוברת בשיתופי פעולה, קשרים , גיוס משאבים ובניידות שלסטודנטיםוסגלאקדמ י ישראלי . כדילהתמודדעםמציאותמורכבתזו,נדרשתגישהרב-תחומית המשלבתמאמציהסברה,חיזוק קשריםבינלאומיים,טיפוחשיתופיפעולהמחקרייםוהתמודדותעםההשלכותהמקומיותשלהחרם. להלןהצעותמדיניותהמתמקדותבצעדיםפרקטייםויישומייםשאוניברסיטאותומוסדותממשלתיים יכוליםלאמץכדילשפראתמעמדההאקדמישלישראלבעולםו לנטרל אולהפחיתאתהשפעתושל החרם . 5.1 שיפור מערך יחסי ה ציבור )הסברה( המאבק בזירה התקשורתית והאקדמית מציב אתגר רב-ממדי ומורכב , הטעון במתחים פוליטיים ותרבותיים עמוקים . אל מול המאמץ האינטנסיבי והנחרץ מצד מתנגדי ישראל והתסכול הפנימי המקומי שהואמייצר , נדרשת גישה אסטרטגית עקבית ונחושה . האוניברסיטאות הישראליות צריכות לגבש אסטרטגיית הסברה רב-ערוצית שתפרוש מענה מקיף ואפקטיבי בזירה הבינלאומית . הגישה המוצעת מחייבת בחירת נציגים מיומנים ומוסמכים ל הופעהב קמפוסים עולמיים , תוך מיצוי מגוון פלטפורמות לגיטימיות להעברת המסר . זיהוי וגיוס " סוכני הסברה " פוטנציאליים – בדמות פרופסורים יהודים וישראלים בעלי השפעה , סטודנטיםישראליםמוכשריםהשולטיםהיטבבשפהזרה בה הם ישתמשו לצורך הסברה, ועוד – הינו מרכיב מפתח באסטרטגיה זו. הכשרתם המקצועית , הספקת כלים אנליטיים , מידע עדכני ונתונים מדויקים יאפשרו להם להוות גשר תקשורתי אפקטיבי . השארת הבמה האקדמית בידי תומכי BDS ללאמענהיהודי - ישראלי תהווה טעות אסטרטגית חמורה . לפיכך , נדרשת התערבות יזומה , שיטתית ומתמשכת אשר תבטיח נוכחות ישראלית פעילה ומשמעותית בשיח הבינלאומי . 5.2 חיזוקשיתופיפעולהבמחקרובחילופיסטודנטים ישלאתרולתעדףהזדמנויותלשיתופיפעולהמחקרייםולת ו כניותניידותלסטודנטים,תוךדגשעל יוזמותבעלותפוטנציאללתועלתמירבית.קרנותגדולות בבעלות יהוד ית בארה"ב ובמדינותנוספות, שהוקמובמיוחדלתמיכהבישראל,מהוותמשאבמשמעותילקידוםיוזמותאלו. חשוב לעצב שיתופי פעולה שיפנו לארק לקהל היעד הטבעי של סטודנטים וסגל יהודים, אלאגם לאקדמאיםממעגליםרחביםיותרשאינםנחשפיםלמגעישירעםישראל.גישהזותתרוםלהרחבת 73 קשרים אקדמיים, לבניית גשרים מדעיים חדשים ולהעמקת מעמדה הבינלאומי של ישראל בזירה האקדמית. 5.3 הזמנתמנהיגיםבעלישםאקדמייםלישראל שימוש בכלים אקדמיים מסורתיים , כגון הענקת תוארי כבוד או הקצאת מימון ייעודי , יכול לשמש אמצעי אפקטיבי להזמנת מובילי דעה לאיהודים מהשורה הראשונה , דוגמת זוכי פרס נובל , לביקורים באוניברסיטאות בישראל . במהלך ביקוריהם , ייחשפו אורחים אלו ליכולות המחקריות והחדשנות הישראלית , תוך מפגש עם חוקרים ממגוון תחומים מובילים . חוויות חיוביות אלו עשויות להניב תועלת ארוכת טווח באמצעות יצירת רשת שגרירים אקדמיים שיפעלו בקמפוסים שלהם לקידום תדמית ישראל , ויסייעו ביצירת שיתופי פעולה מדעיים נוספים עם מוסדות וחוקרים מקומיים . 5.4 הרחבת מעגלי שיתופיהפעולההבינלאומיים יש להרחיב את שיתופי הפעולה האקדמיים מעבר לצפון אמריקה ומערב אירופה ,ל מדינות כמו הודו , דרום קוריאה , סינגפור , יפןוצ'כיה . במדינות אלו פועלים מוסדות מחקר מתקדמים וחוקרים מובילים , אשר לא הושפעו משמעותית מפעילות ה- BDS ומהחרם האקדמי על ישראל . שיתוף פעולה עם מדינות אלה מציע הזדמנויות חדשות , תורם לקידום חדשנות מדעית ומסייע בצמצום התלות ב" שווקים " המסורתיים . 5.5 שיתוףפעולהעםארגונים הפועלים נגד ה- BDS וה אנטישמיות יש לחזק את הקשרים עם ארגונים בינלאומיים , כגון הליגה נגד השמצה )ADL ,(המובילים את המאבק באנטישמיות ובחרם . אוניברסיטאות ישראליות יכולות לתרום למאמץ זה באמצעות העברת מידע , נתונים ועדויות , שיסייעו לארגונים הללו לנקוט צעדים משפטיים נגד גופים ואנשים המפרים חוקים מקומיים בקידום פעולות ה- BDS .שיתוף פעולה זה יגביר את המודעות ,את יעילות המאבק ויחזק את ההגנה על האקדמיה הישראלית בזירה הבינלאומית . 5.6 עידודארגוניםיהודייםלפעילותפרו-ישראליתבקמפוסים יש לעודד ארגונים יהודיים , כמו הלל , להרחיב את פעילותם התומכת בישראל בקמפוסים שבהם קיימת נוכחות משמעותית של תומכי BDS תוך שיתוף פעולה עם סטודנטים וחברי סגל ישראלים . הפעילות צריכה להתמקד בנטרול מחאות קולניות ואגרסיביות באמצעות קיום אירועים שקטים , מכובדים ובעלי מסר ברור , המכוונים לקהלים מגוונים . מטרת יוזמות אלו היא לטפח שיח פתוח , לבנות גשרים של הבנה ולחזק את התמיכה בישראל בזירה האקדמית . 74 5.7 יצירתמקורות והזדמנויותחילופי ותלמ שאבימחקרוהכשרותמדעיות רתימה משותפת של קרנות פילנטרופיות ומשרדי ממשלה ליצירת משאבים כספיים חילופיים משמעותיים למחקר בכלל ובמיוחד למחקר בתחומים חדשים ועתידיים שגם יקדמו את הובלתה המדעית והטכנולוגית העולמית של ישראל . בנוסף, הקמת תוכניות דוגמת כלניות ב MIT באוניברסיטאות מובילות בצפון אמריקה וככל האפשר באירופה , לתמיכה בפוסט דוק ט ורנטים ישראלים וחוקרים בתקופת שבתון אשר ישמשו גם שגרירים , בשיתוף פעולה עם ארגונים יהודים , להסברה בקמפוסים. 5.8 הקמת תשתיתדינמית למתןמעניםבזמן אמת יצירת"חדרמצב "וירטואלי לניטורמעודכןומתמשךשלתופעותחרםאקדמי)ראה להלן דשבורד ,( ינגיש כליםלהתמודדותעםמצביםמוגדריםויאפשרגםאינטרקציהעםגורםאנושילהתייעצותאד הוקבמקרים שארגזהכליםלאנותןמעניםרלבנטיים. 5.9 בנייתרשתותמאבקבחרםאקדמי בניית רשתות לא פורמליות של חוקרים פרו ישראליים במדינה או באוניברסיטה בשיתוף חוקרים ישראליים דוברי שפת המדינה או בוגרי האוניברסיטה, דוגמת רשת אקדמיה איטליה ישראל ) Israele - Italia - Accademia (או דוגמת ההתארגנות שנוצרה למטרת מניעת העברת החלטת חרם של אוניברסיטת סורבון כנגד כל האוניברסיטאות בישראל . להלןמספרתובנותלבנייתרשתותכאלה: 1. זיהויובנייתבסיסתמיכה : זיהוי חוקרים מקומייםאו דוברי השפהשיש להםקשר לישראלומוכנים  איתור חוקרים ותומכים להיותפעילים. : שמירה עלקבוצהבגודלאפקטיבי)כ- 50-200 חברים(,כדילאפשר  יצירתקבוצותקטנותופעילות שיחאינטימיופעילותיעילה . 2. מיקודאסטרטגי : מיקוד במניעתחרמותובהעברתמסריםפרו- ישראליים.  הגדרתמטרותברורות ם )דגש על אלו שאינם משתייכים לקהילה היהודית( : מתן  תמיכה באנשים פרו-ישראליי פלטפורמהבטוחהלדיון,במיוחדבמדינותעםאקליםאנטי-ישראליבאקדמיה. 3. שיתוףפעולהעםגורמיםרשמייםוא-רשמיים : בניית קשרים עם שגרירויות ישראל במדינות הרלוונטיות ולקבל תמיכה  עבודה עם שגרירויות במימוןובמידע. 75 : רתימת גורמים מקומיים להשפעה על  שיתוף פעולה עם פוליטיקאים ואנשי אקדמיה בכירים מקבליהחלטותבאקדמיה. פעולה עם גורמים משפטיים : העזרות במומחיות הנדרשת כדי להיאבק בהחלטות חרם  שיתוף באמצעים משפטיים במידת הצורך . 4. שיטותפעולהאפקטיביות : עבודה דרך קשרים לא- רשמיים בתוך האוניברסיטאות ולזהות שותפים  יצירת קשרים אישיים פוטנציאלייםמקומיים. : זיהוי מקרים של יוזמות חרם מקומיות ולהתמקד במניעתן באופן ממוקד, כגון  תגובה ממוקדת מניעתהצעותבסנאטהאוניברסיטאי. : יצירת מערכותניטוריעילותושיתוףמידעביןמוסדותכדילמנוע ני סיונות  ניטורשוטףושיתוףמידע להעביר החלטותעלחרםעלאוניברסיטאותישראליות במחטף ,למשל מבלי שיצאה הצהרה רשמית עלכך בסדר היום . 5. חיזוקההסברה : יצירת קורסיםאותוכןפרו- ישראליייחודי,כמוקורסעלתולדותהציונות,שיכוללהדהד  תוכןייחודי בקרבקהלמקומי. : דגשעלכךשחרםאקדמימנוגדלערכיהאקדמיההפתוחה .  שינויהשיח 6. הבנהוהתאמהלצרכיםמקומיים : שיח עם אנשים מקומיים באקדמיה על מנת להבין מהם הצרכים, האתגרים  למידה מהשטח והאפשרויותהייחודייםלמדינה. : התאמת אתגודלהרשתלנסיבותהמקומיות)לדוגמה,רשתברמתאוניברסיטה  אדפטציהלגודל אחתיכולהלהיותמתאימהבארה"ב(. שמירהעלתחושתדחיפות  : ניצול אירועים או קריאות אנטי- ישראליות כקטליזטור לאיחוד הרשת  תגובה מהירה לאירועים והגברתהפעילות . 5.10 היערכות לתרחישי החרם האקדמי גם אם כלל הצעדים המוצעים ייושמו , החרם האקדמי עשוי להוביל לסגירת דלתות מסוימות בפני חוקרים ואוניברסיטאות בישראל .עלכן,יש להיערך לתרחישים כאלה באמצעות הקצאת משאבים ממשלתיים לפיתוח תשתיות מחקר עצמאיות בישראל . אמנם מתקנים כמו CERN אינם ניתנים לשכפול בשל עלותם הגבוהה ,אך ישנן תשתיות מחקר רבות שניתן להקים ולתחזק ברמה המקומית . שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות , בתמיכת הממשלה , יאפשר יצירת מאגר מתקנים משותף שיבטיח זמינות של תשתיות מתקדמות לכל החוקרים בארץ , ויסייע בצמצום התלות במוסדות ובקרנות זרות . 76 מסקנותאלומדגישותאתהחשיבותשבשילובפעולהאסטרטגיבזירההאקדמית,תוךיצירתשיתופי פעולהחדשיםושימורהקשריםהקיימים,עלאףהאתגרים . 6. תוצריהמחקר-יצירתכליםלסיוע צוות המחקריצררשימהשלכלים שמטרתם לעזור לקהילה האקדמיתומקבלי ההחלטות ל קבל החלטות מבוססותנתונים עלמנת לטייבולייעלאת ההתמודדות עםמקריחרםאקדמי. להלן תוצריהמחקר ברוחזו: 1. יצירת דשבורד המציגתמונתמצב עדכנית בכלרגענתוןעלבסיסהנתוניםהמצטבריםשהגיעועדאותו זמן 2. כליםבאתרהפרויקט shield - https://www.neaman.org.il/project/scholar :/ ארגז כלים מעשיים: קישורים לארגונים בחו"ל שעשויים לס י יע בחלק ממקרי החרם או בהעמקת  קשרים)בעתפרסוםהדו"חהמדינותהרלוונטיותהןארה"בואוסטרליה( ותבניותמכתביםמוצעות לפניותלעורכיכתב- עת. ם ,נתוניםוא י רועיםנבחרים  רשימתארגוני רשימתעצומותנגדהחרםהאקדמי  רשימתמאמרים,דוחותוכתבותבנושא  רשימתהכרזותשלאוניברסיטאותוארגוניםמקצועיים   מאמריםשנכתבועלידיצוותהמחקר 7. סיכום 7.1 משמעותהממצאים הממצאים המוצגים בדו"ח הביניים הנוכחי מצביעים ללא ספק על עלייה ניכרת בהיקף הניסיונו ת להטיל חרמות מסוגים שונים על האקדמיה הישראלית מאז 7.10 . יוזמות החרם מופנות כלפי מוסדות אקדמ יים בישראל, חברי סגל וסטודנטים ישראלים וגורמים אחרים המזוהים בצורה כזו או אחרת עם האקדמיה בישראל . אףשאיןלזלזלבכך, הנזקשנגרםעדכהממהלכיהחרםהיהמוגבללמדיונגעבעיקרלרמתהפרט- חברי סגלשמאמריהםנדחומפרסוםעלרקעשלחרם, כאלושהזמנתםלהרצותבכנסאובאוניברסיטהזרהבוטלה עלרקעהחרם,אחריםשתהליךהקידוםשלהםנפגעכיסוקריםאליהםנשלחותיקיםלהערכה סרבולנפק הערכתעמיתיםעלרקעהחרםועוד. 77 עם זאת, נראה כי לפחות עד למועד כתיבת דו"ח זה, לא נרשמה פגיעה מהותית במוסדות האקדמיים בישראל. אמנם נרשמו מקרים בודדיםשל ביטולי מסגרות לפעילות משותפת )חילופי סטודנטים,פרויקטי מחקרמשותפיםוכיו"ב(אבל איןה מדוברבפגיעהמהותיתשישבהכדילהורידאתרמתןשלה אוניברסיטאות בישראלויכולתןלממשאתייעודןבמחקרובהוראה. יתרהמזאת,אלמולהמקריםהספוריםשלביטול אואיחידוש הסכמיםאוהימנעות מחבירהעםמוסדות אקדמיים ישראלים לצורך פעילות כזו או אחרת , נרשם מספר גדול בהרבה של יוזמ ות חיוביות להתנעת שת"פיםחדשיםבמחקרכוללמציאתמקורותמימוןראוייםעבורם. ליוזמותאלוצריךגםלצרףאתהמספר המרשיםואיכותהמשתתפיםבמשלחותהזדהותשהגיעומ אוניברסיטאות שונותבעולםלבקר בישראלולחזק אתמוסדות יה האקדמיים . ממצאחשובאחרנוגעלתמהילהמחאותוביטוייהעוינותכנגדישראלוהמוסדותהאקדמייםבה. ברובגדול שלהמקרים,ניתןלראותבבירור כייוזמותהחרםוביטוייהעוינותהגיעומכיוונםשלסטודנטיםלתוארראשון. התגובההראשוניתשל הנהלותהאוניברסיטאות הייתה רופסת למדיאולםבהדרגה,ובמיוחדלאחרשהלחץ הציבורי עליהן הלך ו גבר , א י מצו ההנהלות והוועדים המנהלים שלה ן קו תקיף יותר המדגיש את חשיבות השת"פהאקדמי כחלקבלתינפרדמערכיהיסודשל אוניברסיטה באשרהיא. ע מדהזויצרהעימותיםרבים ביןהנהלותאונ יברסיטאות לביןסטודנטיםואלוהובילובמ קרים מסוימים למעורבותשלרשויותאכיפתהחוק שנקראו לה ש ליט סדר בקמפוסים בהם סטודנטים נקטו בפעילויות אלימות תוך שהם רומסים את קוד ההתנהגותשלהאוניברסיטהומתעלמיםמקריאת הנהלותה אוניברסיטה לנהוגבאיפוק. נק ודת אורחשובה בממצא זה היאעמי דתןהאיתנהשלרובה אוניברסיטאות בהןננקטויוזמות BDSנגדישראל אבלישבוגם צל עתיד ימאיים – מקרב הסטודנ טיםלתוארראשוןכיום יצאו מנהיגיהאוניברסיטאות והציבורבכלל בעוד 20 שנה ואם לא ייעשה דברשיגרום להם לשנות את עמדתם, יש בהחלט מקום לחשש כי עם חלוף הזמן ה אוניברסיטאות בישראלימצאועצמןמנותקותיותרויותרמשארהעולם . כפי שניתן היה לצפות, עוצמת הניסיונות לחרם אקדמי הייתה גבוהה במיוחד בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה ונמוכה יותר בתחומי המדעים המדויקים, ההנדסה והטכנולוגיה. תופעה זו מוכרת היטב מעשרות שניםשלהתמודדותעםתנועת ה- BDS במהלכןהיאזכתהלקשברביותרבקרבהמדעיםהמכונים "רכים" ולאזכתהלדריסתרגלמשמעותיתבמדעיםהמדויקיםובהנדסהשםישלאקדמיההישראליתמוניטיןמצו ין כ גורם איתו כדאי לשתף פעולה לאור התועלות ההדדיות המתקבלות משת"פים כאלו. ראוי לציין בנוסף שפיזורהדיווחיםשנאספואינונמצאבהלימהמלאהלגודלה אוניברסיטאות וה מכללותבישראל) אילו העוינו ת כלפיה אקדמיההישראליתהייתהאחידה ,היהמקוםלצפותלמתאםביןהדיווחיםלביןגודלה אוניברסיטה במונחימספרסטודנטיםומספרחבריהסגל(. כךלמשל, אוניברסיטה אריאלהממוקמתמזרחהמהקוהירוק שלגבולות1967 "מושכתאש"הרבהיותרמאוניברסיטאותאחרותבגודלה . רקשנישלישיםמאלושענועלסקרמוסדנאמןהסכימוכינתוניהדיווחשלהםישותפועםאחרים. עובדהזו מעי דהעלחששטמירשלאנשיאקדמיה מנזקים נוספים העלולים להיגרם להםאם נתוניהםייחשפו. זהו ממצאמדאיגהמ עלהתהייה לגביהחוסןהערכישל קהילותהאקדמיותבהןקייםחששכזה. כלליהאתיקה הבסיסייםשל האקדמיה מדגישיםאת חתירתה הענייניתונטולתהפניות לאמת ה מדעית ה טהורה . מצבבו חוקרים חוששים מפגיעה אפשריתע"יעמיתים לאחרשייחשףכי הם התלוננועל התנהלותשלאנשיםאו מוסדות בתוך הקהילה מעיד על תרבות אקדמית מנוגדת לעקרונות הבסיס ע ל פיהן אמורה האקדמיה לפעול. 78 קשה לשפוט בשלבזהאתיעילותם לטווח ה ארוךשל הצעדים השוניםשננקטו עד כה ע"י מדינתישראל, האוניברסיטאותוגורמיםאחריםבמסגרתה מאבקנגדהחרםהאקדמי. איןספקשהסברההי תהות ישארכלי חשובבונדרשתהשקעהמתמשכת וגםאיןספקשישמקוםניכרלשיפורבתכניההסברהבהםנעשהשימוש ובאופן בו הם מונגשים לציבורים שונים. אבל, ברור כי הסברה לבדה אינה מספקת ויש לנקוט בשורה של צעדים פרו-אקטיביים על מנת לשמר את הקשרים האקדמיים שנרקמו עוד לפני ה- 7.10 ולהוסיף להם נדבכיםנוספים ,במישוריםשונים אשר יבטיחו מניעתהפגיעהוכמובן יביאו לכישלון הניסיונותלהחריםאת האקדמיהבישראל. כמוכן,ישמקוםלבחוןגם צעדיםנוספיםשי גרמו לכךשיוזמי החרמותיצטרכולשלם מחירכלשה ועלמעשיהם. ולבסוף,השפעותחרםאקדמ י, ובעיקראלההסמויותמןהעין , יכולותלבאלכללביטוי רחוקטווחו לאורך ה זמן . גםכאשר ידומוקולותהמלחמהישלהניחשפעולותגלויותוסמויותשלחרםאקדמיעלישראל ימשכו ומשכך יש צורך בניטור צמוד ומתמשך של האימפקט הפוטנציאלי שלו על משתנים ומדדים מדעיים ואקדמיים שקובעיםאיכותוחוסןמדעיוטכנולוגישלמדינה. 7.2 מגבלותהמחקר בעודהמחקר , מבוסס ה מידעהמתקבלממעקבשוטףאחריוכרייתנתוניםמתוךמקורות רלבנטייםלענין החרםהאקדמיבמובנו העמוקו הרחב , הואתלוימיומנותמידענותית ועדכון מתמשך,המחקרמבוססנתוני שטח תלויבגורמיםשונים שאינםבהכרחבשליטהמרכזית. המידעש נאסףלאורך2024 וממשיךלהיאסף מתוךהמרחבהמ ק ווןמצטיין בכךשהוא מעמיקו מגווןביותר מבחינת ה כוחות ה פועלים ובעלי הענין דהיינו , פרסומים מטעם אוכלוסיות שונות בקרב אוניברסיטאות והמרחבהאקדמיבכלל:אגודותסטודנטים,ארגוניסגל,הנהלות כוללועדיםמנהלים,וועדותהשקעה וכיו'ב ; פרסומיםוהודעות ציבוריות מטעם גופים מדינתיים מדעיים ופוליטיי ם כאחד ; ארגונים פרטיים ; התאגדויות אדהוק , וכלזאת בהתבססעלהגדרותחיפוש רחבותמחדומדויקותככלהני תן.התוצאההיאמבטרחבעל החרםהאקדמי המאפשר איפיונים, הבנותותובנותאודות מניעים, התארגנויות, אופניפעולה, תגובות נגד אפקטיביות וכאלה פחות וכל זאת כבסיס להמלצות לטיפול כוללני ככל האפשר בביטויי ם השונים של התופעה. מאידךגיסא, מקורמידעחשובשעדייןלאטופל באופן מסודרוייסודיהןהרשתותהחברתיות. חלק גדולמהשיח ,בעיקרשל הפעיליםבשטחומפעיליהםמתרחשב עולמותהמרחבהמקוון ואיןספקשמידערב אודותהלכירוח, שיטותאינדוקרינציהו תוכניותפעולה לאבאלידיביטויבמחקרהנוכחי. רשתותהקשרהללו הן מרחב הפעולה המשמעותי ביותר של הצעירים בימינו ו המחקר ה מידעני המתמשך והמתעדכן חייב להידרש הן להשגת נתונים מהמרחב הזה והן לשימוש בו כאחד מאמצעי המאבק והמניעה של החרם האקדמי . אולם המגבלה העיקריתשלהמחקר נמצאת ב השג ה מהשטח האקדמי הישראלי של מידעאוטנטי , דינמי ולאורך זמן . בעוד שהשגת נתונים פורמליי ם לגבי השפעות מאקרו של אירועי חרם על פרסומים, מענקי מחקר ,מעמדאקדמי גלובליפשוטהיחסית , מידעאודותאירועים מוסדייםובעיקרפרטניים שלחרםאקדמי מהווה אינדיקציה כללית בלבד ולא תמונת מצב מהימנה ומעודכנת. בהיעדר רשות "סטטוטורית" אחת, קבלתנתוניםאודותאירועיםברמהמוסדיתהיאהתנדבותית בלבדולפיכךלאבהכרחמייצגת. מורכבתעוד יותרקבלתנתונים אודותאירועים פרטניים לגבי חבריוחברות סגל. במקביללהפצת שאלון המחקר אשר הורכבב אופןמקצוע יביותר ,הופצובמוסדותשאלונים פנימיים שוניםבמטרהלהשיגמידעמהירומידי דבר 79 שפגעבאופןמשמעותיביותרבהיענות למילוישאלוןהמחקר .המידעשהתקבלמאוסףהשאלוניםהפנימיים , גםאםהתייחסבחלקוהגדוללנתוניםשהתבקשוהשאלוןהמחקר ,היהמורכבלניתוחאחיד מבחינהמדעית. גוףהידעשהתקבלמסךהדיווחי םאמנם נתן אינדיקציה בסופושלדברעל תופעות שלחרםאקדמי פרטני אבל ללאספקהיהבבחינתקצההקרחוןשלהתופעה ו הגבילמאדאתיכולתהסקתהמסקנות. מגבלה זואף מיתחזקת לנוכח תופעתהחרם השקטאו הסמוי. על-מנת לקבל תובנות ברורותועמוקותיותר לגבי היקף ובעיקראופיהתופעה הזו, נדרש ניתוחשל מספרגדוליחסיתשלדיווחים .המחקרהנוכחימוגבלמאדבאשר ליכולתהבעתדעה בנושאהזה. ולבסוף,מחקר , ובעיקרכזהשלאירועדינמי בזמןאמת , הואמטבעו רלבנטי לתקופהבוהתבצע. ה מחקר הנוכחי מספק נתוניםותובנות ל כדי הסקתמסקנות בינייםוהמלצות לפעולותעקרוניותכאלהואחרות. טיפול עמוק בתופעה ובוודאיפעולות למניעתה דורשים מעקבוניתוח מגמות עקבי ומתמשך הןשל מידע מקוון , כוללרשתותחברתיות, והןשלתופעותשטחבאוניברסיטאותישראל , וכלזאת באופןמרכזימובנהומוסדר. מחקרעתידי להלןמספרכיווני מחקרנוספיםאותםישכוונהלממשבשנת2025 : (informationretrieval) שיאפשרואוטומציהמלאהשלתהליך  פיתוחכליםממוחשביםשלאיחזורמידע ניטורהמידעהרלבנטיעלפעולות BDS אקדמיותופעולותכנגדןמתוךהאינטרנטוהרשתותהחברתיות. ישכוונהלערבסטודנטיםלתוארשנישיעשואתתזתהמחקרשלהםבנושאזה. פיתוחשיטותלניתוחהדינמיקה השלילית המאפיינתפעולות BDS אקדמי- ניסיוןלהביןכיצד אירועמסוים  משפיע על פעילויות BDS אקדמי במרחבים גיאוגרפיים שונים, כיצד נוצר "גל הדף" שהולך ומתעצם ככדורשלגכאשר כלמהלךבודדמלבהאתהמהלכיםהבאיםומעציםאותםוכיו"ב. בכיווןהמקביל,הבנה כיצ דנוצרתדינמיקהחיוביתשלבלימת הסחףכנגדהאקדמיהבישראל מאירועבודדאושורהשלאירועים המתחבריםזהלזהוביחדיוצריםסכרמוצקכנגדה-BDSהאקדמי . פיתוחמודליםשלתחזיתבהםניתןיהיהלהשתמשבעתידכדילנבאהתפרצויותשלמאמציחרםבעקבות  מהלכיםשוניםשייעשואולאייעשובאזורנו. המודליםיסתמכועלהמידעשנאסףעדכהוכמובןשא יכותם תעלהככלשמאגרהמידעהזהיגדל . 80 8. מקורות 1. Abigail,B.,Bakan.,&Abu-Laban,Y.(2009).Palestinianresistanceandinternationalsolidarity:theBDS campaign.Race&Class.https://doi.org/10.1177/0306396809106162 2. Abu-Laban,Y.,&Bakan,A.B.(2023).Israel/Palestine,NorthAmerica,andSurveillance.InM.Kwet(Ed.), TheCambridgeHandbookofRaceandSurveillance(pp.123–136).CambridgeUniversityPress. 3. Ahmed,Q.,Avidan,A.Y.,Ciechanover,A.,Shechtman,D.,Zajfman,D.,Reichman,U.,Kornberg,R., Hershko,A.,&Lavie,P.(2014,August17).Israel–Gazaconflict.TheLancet,384(9945),e34–e37. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(14)61184-9 4. Anti-DefamationLeague.(2023).Anti-IsraelActivismonUSCampuses,2022–2023.Anti-Defamation League.September,12. 5. Arya,N.,Birch,M.,Boulton,F.,Hodgson,S.,Holdstock,M.,Ingram,A.,Karamoskos,P.,Kett,M.,McCoy, D.,Pountney,M.,Rushton,S.,Smith,J.,vanBergen,L.,&Willis,E.(2015).TheLancet,Gazaand academicpublishing:Defendingpoliticalengagement.Medicine,ConflictandSurvival,31(2),81-87. https://doi.org/10.1080/13623699.2015.1050933 6. Barkay,T.,&Shamir,R.(2020).Israelvs.BDS:corporatesocialresponsibilityandthepoliticsofhuman rights.Globalizations,17(4),698-713.https://doi.org/10.1080/14747731.2019.1689689 7. Berlin,S.(2010).Ittakestwototango.EMBOReports.https://doi.org/10.1038/EMBOR.2010.3 8. Blazer,S.(2015).Opencommunicationanddiscussionfacilitatereconciliation:TheMaimonides approachtopublicationofManduca’sletterinTheLancet.RambamMaimonidesMedicalJournal,6(1), e0001.https://doi.org/10.5041/RMMJ.10176 9. Buheji,M.,&Hasan,A.(2024).ChallengingInjustice-Stretchingthe‘AcademicBoycott’AfterWaron Gaza2023.Gradiva,63(5). 10. Carter,M.,Hallward,P.W.,&Shaver,P.W.(2012)."WARbyotherMeans"orNonviolentResistance? ExaminingtheDiscoursesSurroundingBerkeley'sDivestmentBill.Peace&Change,doi:10.1111/J.1468- 0130.2012.00756.X 11. Cassen,F.,&Pappé,I.(2024,June1).ShouldacademicinstitutionsboycottIsrael?Twoscholarsdebate. TheGuardian.https://www.theguardian.com/commentisfree/article/2024/jun/01/academic- institutions-boycott-israel-debate 12. Chaitin,J.,Steinberg,S.,&Steinberg,S.(2017).‘BDS–it’scomplicated’:Israeli,Jewish,andothers’ viewsontheboycottofIsrael.TheInternationalJournalofHumanRights,21(7),889–907. https://doi.org/10.1080/13642987.2017.1298093 13. Chen,L.(2023).Israel’sResponsetoBoycottsandSoft-PowerWarfare.https://doi.org/10.1007/978-981- 16-2717-0_105-1 14. Cohen,R.,&Avraham,E.(2018).NorthAmericanJewishNGOsandStrategiesUsedinFightingBDSand theBoycottofIsraeliAcademia.IsraelStudies,23(2),194-216. https://doi.org/10.2979/ISRAELSTUDIES.23.2.09 15. Darweish,M.,&Rigby,A.(2018).Theinternationalisationofnonviolentresistance:thecaseoftheBDS campaign. 16. DeShalit,A.(2016).Theethicsofacademicboycott.TheJournalofPolitics,78(3),642-652. 17. Divine,D.R.(2023).BDS:HowaCrusadeagainstIsraelBecameaPre-OccupationoftheAcademy.In ChallengingtheBoycott,DivestmentandSanctions(BDS)Movement(pp.123-136).Routledge. 18. Elman,M.F.(2023).TheAnti-IsraelMovementontheUSCampus.InChallengingtheBoycott, DivestmentandSanctions(BDS)Movement(pp.106-122).Routledge. 81 19. ExecutiveCommitteeoftheInternationalHumanRightsNetworkofAcademiesandScholarlySocieties, Aluwihare,A.,Cohen-Tannoudji,C.,Daar,A.S.,Jacob,F.,Koiller,B.,…&Corillon,C.(2007).Insupportof academicfreedom.Science,316(5833),1840-1840.https://doi.org/10.1126/science.316.5833.1840b 20. Fahlevi,M.(2023).Economicdiplomacyandconflictresolution:Harnessingtheeconomicpeace leveragetheoryinthePalestine-Israelcontext.JournalofEconomicsandBusinessLetters,3(5),7-10. 21. Falah,G.W.(2016).DoesaBoycottofIsraeliAcademicInstitutionsHelpinEndingIsrael'sMilitary OccupationofPalestinianTerritories?.GeographicalReview.https://doi.org/10.1111/J.1931- 0846.2016.12166.X 22. Farber,S.(2024).Thehiddenboycott:experiencesofIsraeliacademicsduringtheIsrael-Hamaswar. IsraelAffairs,1–19.https://doi.org/10.1080/13537121.2024.2394303 23. Fishman,J.(2012).TheBDSmessageofanti-Zionism,anti-Semitism,andincitementtodiscrimination. IsraelAffairs.https://doi.org/10.1080/13537121.2012.689521 24. Frank,D.A.(1981).“ShalomAchshav”—RitualsoftheIsraelipeacemovement.Communication Monographs.https://doi.org/10.1080/03637758109376057 25. Friedman,L.(2023).TargetingFreeSpeech&RedefiningAntisemitism:HowPro-IsraelActorsAreUsing USLawstoAttackPalestinianActivism&Solidarity.U.PAC.L.REV.,54,612. 26. Fúnez‐Flores,J.I.(2024).TheColonialityofAcademicFreedomandthePalestineException.MiddleEast Critique.https://doi.org/10.1080/19436149.2024.2375918 27. Garasic,M.D.,&Keinan,S.(2015).BoycottingIsraeliacademia:Isitsimplementationanti-Semitic?. InternationalJournalofDiscriminationandtheLaw,15(3),189-199. 28. Gerstenfeld,M.(2003).TheAcademicBoycottAgainstIsrael.JewishPoliticalStudiesReview,15(3/4),9– 70.JSTOR.http://www.jstor.org/stable/25834576 29. Gilboa,E.(2006).PublicDiplomacy:TheMissingComponentinIsrael'sForeignPolicy.IsraelAffairs. https://doi.org/10.1080/13533310600890067 30. Gould,R.(2013).ToBoycottorNot?Amoralconundrum.PeaceReview,25(4),584-589. 31. Hager,T.,Saba,T.,&Shay,N.(2011).JewishArabactivismthroughdialogicalencounters:Changingan Israelicampus.JournalofPeaceEducation,8(2),193-211. 32. Hale,C.R.(2008).Engagingcontradictions:Theory,politics,andmethodsofactivistscholarship.Univof CaliforniaPress.https://escholarship.org/uc/item/7z63n6xr 33. Handmaker,J.(2014).TakingAcademicFreedomSeriously:ExploringtheLegalandMoral UnderpinningsofBDS.https://doi.org/10.1163/22116141-01701007 34. Handmaker,J.(2020).Lawfareagainstacademicsandthepotentialoflegalmobilizationas counterpower.EnforcingSilence:AcademicFreedom,PalestineandtheCriticismofIsrael,233. 35. Hirsh,D.(2012).Boycott,Divestment,andSanctions(BDS)andAntisemitism. 36. Jecker,N.S.,Verweij,M.,Ravitsky,V.,Wangmo,T.,&Ghaly,M.(2023).Academicfreedomundersiege. JournalofMedicalEthics.https://doi.org/10.1136/jme-2023-109498 37. Jones,L.(2018).SanctioningApartheid:ComparingtheSouthAfricanandPalestiniancampaignsfor boycotts,disinvestment,andsanctions.InBoycottsPastandPresent:FromtheAmericanRevolutionto theCampaigntoBoycottIsrael(pp.197-217).Cham:SpringerInternationalPublishing. 38. Kaddar,M.,&Monterescu,D.(2021).Dancingwithtearsinoureyes:politicalhipsters,alternativeculture andbinationalurbanisminIsrael/Palestine.EthnicandRacialStudies. https://doi.org/10.1080/01419870.2020.1862271 39. Kagee,A.(2022).TheAcademicBoycottofIsrael:JuxtaposingAcademicFreedomandHumanRightsin InternationalRelations.Politikon.https://doi.org/10.1080/02589346.2022.2065152 40. Katz,Y.(2014).AnIsraeliBobDylanisyettobeborn:thepoliticsofIsraeliprotestmusic.IsraelAffairs, 20(2),271-279.https://doi.org/10.1080/13537121.2014.889888 82 41. Kolhatkar,S.(2024).StudentDemandsforDivestmentAreNotNew.CounterPunch. 42. Kramer,M.(2021).Theunspokenpurposeoftheacademicboycott.IsraelAffairs. https://doi.org/10.1080/13537121.2021.1864846 43. Lim,A.(2012).TheCaseforSanctionsAgainstIsrael. 44. Lustick,I.S.,&Shils,N.(2022).ThePalestinians,Israel,andBDS.IsraelStudiesReview. https://doi.org/10.3167/isr.2022.370303 45. Mason,K.(2013).AcademicsandSocialMovements:KnowingOurPlace,MakingOurSpace.ACME:An InternationalJournalforCriticalGeographies. 46. Munayyer,Y.(2016).BDS:Whereitcamefromandwhereitisheaded.GeographicalReview. https://doi.org/10.1111/J.1931-0846.2016.12165.X 47. Murciano,G.D.(2020).UnpackingtheglobalcampaigntodelegitimizeIsrael:Drawingalinebetween criticismofIsraelanddenyingitslegitimacy.SWPResearchPaper,No.7/2020,StiftungWissenschaft undPolitik(SWP),Berlin.https://doi.org/10.18449/2020RP07 48. Nelson,C.(2015A).TheProblemwithJudithButler.TheCaseAgainstAcademicBoycottsofIsrael,164- 201. 49. Nelson,C.(2015B).TheFragilityofAcademicFreedom.TheCaseAgainstAcademicBoycottsofIsrael, 60-74. 50. Nelson,C.(2019).Israeldenial:Anti-Zionism,anti-semitism,&thefacultycampaignagainsttheJewish state.IndianaUniversityPress. 51. Newman,D.(2016).TheFailureofAcademicBoycotts.GeographicalReview. https://doi.org/10.1111/J.1931-0846.2016.12162.X 52. Newman,D.(2023).TheMutualWeaponisationofBDS:APerspectivefromIsrael.InChallengingthe Boycott,DivestmentandSanctions(BDS)Movement(pp.151-169).Routledge. 53. Nussbaum,M.(2007).Againstacademicboycotts.Dissent,54(3),30-36. 54. Pasternak,A.(2011).TheDistributiveEffectofCollectivePunishment. https://doi.org/10.1017/CBO9780511976780.009 55. Pegues,J.H.(2016).Empire,Race,andSettlerColonialism:BDSandContingentSolidarities.Theoryand Event,19(4). 56. PitchBookData,Inc.(2020).HowUniversityEndowmentsInvestintheCapitalMarkets.PitchBook. 57. Reuters.(2019,May17).GermanydesignatesBDSIsraelboycottmovementasanti-Semitic.Reuters. 58. Riemer,N.(2022).BoycottTheoryandtheStruggleforPalestine:Universities,Intellectualismand Liberation.Rowman&Littlefield. 59. Rose,H.,&Rose,S.P.R.(2008).Israel,Europeandtheacademicboycott.Race&Class. https://doi.org/10.1177/0306396808093298 60. Rose,S.P.R.(2009).AcademicfreedominIsraelandPalestine.EMBOReports. https://doi.org/10.1038/EMBOR.2009.229 61. Saposnik,A.B.(2024).HumanitiesandtheHuman:TheCrisisofIsraelStudiesandtheEthicsofour Methodologies—ReflectionsafterOctober7th.IsraelStudies.https://doi.org/10.2979/is.00015 62. Sarvestani,F.S.,Ameli,S.R.,&Izadi,F.(2019).IsraelipublicdiplomacytowardtheUnitedStates:a networkandnarrativeapproach.AsianJournalofCommunication,29(2),181-200. 63. Seliktar,O.(2005).‘TenuredRadicals’inIsrael:FromNewZionismtoPoliticalActivism.IsraelAffairs. https://doi.org/10.1080/13537120500233979 64. Sengupta,S.(2023).TheCentralRoleoftheNGONetworkinPromotingtheBDSMovement. https://doi.org/10.4324/9781003271352-6 65. Sheskin,I.M.,&Felson,E.(2016).IstheBoycott,Divestment,andSanctionsMovementTaintedbyAnti‐ Semitism?.GeographicalReview,106(2),270-275. 83 66. Steinberg,G.M.(2023).Israel’sResponsetoBoycottsandSoft-PowerWarfare. https://doi.org/10.1007/978-981-16-2717-0_105-1 67. Svirsky,M.(2015).BDSasamediator.Concentric:LiteraryandCulturalStudies,41(2),45-74. 68. Topor,L.(2021).TheCovertWar:FromBDStoDe-legitimizationtoAntisemitism.IsraelAffairs. https://doi.org/10.1080/13537121.2021.1864855 69. Wagner,L.(2010).WatchingthePro-IsraeliAcademicWatchers.JewishPoliticalStudiesReview. 70. Wattad,M.S.A.(2015).WhenFreedomofExpressionSays“No”:TheCaseagainstAcademicBoycott. Telos,2015(171),76-92. 71. Weiss,E.(2019).StrugglingwithComplicity:Anti-militaristActivisminIsrael.CurrentAnthropology. https://doi.org/10.1086/699359 72. Yi,J.,&Phillips,J.(2015).TheBDSCampaignagainstIsrael:LessonsfromSouthAfrica.PSPolitical Science&Politics.https://doi.org/10.1017/S1049096514002091 73. Zanotti,J.,Weiss,M.A.,Ruane,K.A.,&Elsea,J.K.(2017).Israelandtheboycott,divestment,and sanctions(BDS)movement.CurrentPoliticsandEconomicsoftheMiddleEast,8(3),285-328. 74 . אזולאי,מ.)2021 , 11 ביוני(.יאירלפידונפתליבנטחתמועלהסכםלהקמתממשלתאחדות .Ynet. https://www.ynet.co.il/news/article/ByctYAlsu 75 . אוניברסיטתבראילן.)2024 , 28 יולי(.כךנלחמיםבחרמותאקדמייםובגילוייאנטישמיותבאקדמיה . https://www.biu.ac.il/article/581674 76 . בןפורת,ע.')2013 ,נובמבר24 (."שורתהדין"במתקפהעלהחרםהאקדמי.ערוץ7 . https://www.inn.co.il/news/260261 77 . בשער.)ל.ת(.ישראלבמלחמה|"בשער"מגיב .https://www.bashaar.org.il/academia-community/israel-at- war23/ 78 . גל,א.)2014 , 22 ביולי(.משרדהבריאות:מכתבהרופאים'גובלבעלילתדם .'Ynet. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4550228,00.html 79 . גולני,ב ,.& כרמי,ר.)2024 , 18 ביולי(.מצאואתהשיטה:המהלךשלה-BDSשיכוללפגועבישראלאנושות.מעריב . https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/article-1117948?utm_source=whatsapp 80 . גלעד,א.)2024 , 3ביוני(.החרםבאוניברסיטאותהעיליתבארה"במגיעלקרנותההשקעהבהייטקהישראלי.גלובס . https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001480279 81 . הוועדהלענייניביקורתהמדינה.)2023 , 8בנובמבר(.ישיבתהוועדהלענייניביקורתהמדינהשלהכנסתה- 25 . https://oknesset.org/meetings/2/2/2211118.html 82 . הארץ.)2024 , 26 ביוני(.משרדהתפוצותפועלבארה"בלעיצובהשיחעלהמלחמהולהשפיעעלחקיקה . https://www.haaretz.co.il/news/politics/2024-06-26/ty-article/.premium/00000190-50ec-de5e-abd0- fbfe1eee0000 83 . האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים.)ל.ת(.גילויידעתשלהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים . https://www.academy.ac.il/RichText/GeneralPage.aspx?nodeId=1706 84 . האקדמיההישראליתהצעירה.,אפיקבאקדמיה.)2024 (.סקרסגלאקדמיבאוניברסיטאות:התמודדותבזירההאקדמית העולמיתבעת המלחמהואחריה . https://young.academy.ac.il/SystemFiles/Academic%20staff%20survey%2022%20Jan%202024.pdf 85 . הלר,מ.)2017(.ההתמודדותעםה־BDS: מגבלותכוחהשלההסברבתוךתופעתהדה־לגיטימציה:אתגריםומענים)עמ' 25-30 (.המכוןלמחקריביטחוןלאומי.תופעתהדה־לגיטימציה:אתגריםומענים-המכוןלמחקריביטחוןלאומי (inss.org.il) 86 . ועדראשיהאוניברסיטאות)ל.ת(.עמודהבית .https://vera.org.il/ 87 . ועדתהעלייה,הקליטהוהתפוצות)2024 , 7במאי(.דיוןחירוםבנושאאנטישמיותבקמפוסיםבתפוצות- מעקבעלפעולות הממשלהלמאבקבאנטישמיותבקמפוסיםוברשתותהחברתיות. https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25ptv4558691.doc 84 88 . ממשלתישראל.)2023 , 5 בפברואר(.החלטתממשלה100 :שינוישםמשרדהתפוצותל"משרדהתפוצותוהמאבק באנטישמיות";העברתשטחפעולהממשרדהחוץלמשרדהתפוצותוהמאבקבאנטישמיותותיקוןהחלטותממשלה . https://www.gov.il/he/pages/dec100-2023 89 . משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה.)2024 , 27 מאי(.לבקשתהשרהגמליאל:ועדתהשריםלחדשנותאישרה90 מיליון שקליםלמאבקבחרםהאקדמיעלישראל .https://www.gov.il/he/pages/most-budget-academic-boycott 90 . משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה.)2024 , 25 יוני(.המאבקבחרם:קולקוראבסך10 מיליוןש"חלאוניברסיטאותומכוני המחקר- פעימהראשונהמתקציבבסך90 מיליון₪שאושרביוזמתהשרהגמליאל . https://www.gov.il/he/pages/most-academic-boycott-budget 91 . משרדמבקרהמדינה.)2016(.המאבקהדיפלומטי-תקשורתיבתנועתהחרמותובגילוייהאנטישמיותבחו"ל)דו"חג66 (. https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/169-22.aspx 92 . רוזן,ר.)2023 (.הכשרותגיוון,שותפותוהכללהלחבריוחברותהסגלהאקדמיוהסגלהמנהליבמוסדותאקדמייםבשנים תש"ף – תשפ"ב.גישהבאקדמיה . 85 9. נספחים 9.1 צוותהפרויקט טבלה8 :צוותהפרויקט שםהחוקר תפקיד מייל פרופ'בועזגולני מובילהמחקר [email protected] פרופ'רבקהכרמי מובילתהמחקר [email protected] ד"רציפיבוכניק חוקרת [email protected] גב'אושרתכץשחם חוקרת [email protected] גב' אלהברזני חוקרת [email protected] מרגולןתמיר מנהלמערכותמידע [email protected] פרופ' יאירגולדברג ייעוץסטטיסטי [email protected] 9.2 רשימת מרואיינים להלןשמותסגני הנשיא איתם נפגשנו : טבלה9 :סגני נשיא לבינלאומיות שרואיינו אוניברסיטה תפקיד שם מועד המפגש אוניברסיטת ראשהיחידהלבינלאומיות פרופ'קונסטנטיןבורודיאנסקי 11.8.2024 אריאל אוניברסיטת בן- סגניתנשיאלקשריםבין- לאומיים פרופ'מיכלבר-אשרסיגל 11.8.2024 גוריון אוניברסיטת חיפה ראשהמערךלבינלאומיות פרופסורטליכץ- גרו 11.8.2024 אוניברסיטתתל סגניתהנשיאלבינלאומיות פרופ'מילאתשמיר 20.8.2024 אביב 86 אוניברסיטה תפקיד שם מועד המפגש אוניברסיטתבר משנהלנשיא פרופ'משה וינשטיין 20.8.2024 אילן הטכניון משנהלנשיא עודדרבינוביץ 22.8.2024 האוניברסיטה סגןהנשיאלבינלאומיות אורוןשגריר 9.10.2024 העברית טבלה10 :סגני נשיא למחקר שרואיינו אוניברסיטה תפקיד שם מועדהמפגש הטכניון משנהלנשיאלמחקר פרופ' נועםאדירי 15.8.2024 בן- גוריון סגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח פרופ' רזילינק 15.8.2024 האוניברסיטה דיקן מחקר פרופסור עופרריעני 15.8.2024 הפתוחה 30.7.2024 מכוןויצמן סגניתנשיא פרופ'מיכלנאמן תשובהבכתב() בנוסף לסגניהנשיאניהלוחבריהצוותשיחותנוספותעםגורמיםמוביליםבאקדמיההישראליתובהםפרופ' יוסימקורי, יו"רהוועדהלתכנוןולתקצוב , פרופ'דניאלזייפמן, נשיאמכוןויצמןלשעבר. 87 9.3 טופסדיווחעלמקרה חרםאקדמי 88 89 90 91 92 9.4 נספחטכני הפרויקט משלב מערכות מתקדמות לאיסוף, עיבוד והצגת נתונים, תוך שמירה על אבטחת מידע גבוהה. הדשבורד מבוסס Power BI מאפשר ניתוח והצגה ויזואלית של המידע, מה שמסייע בקבלת החלטות מבוססותנתונים . מערכותוכליםבשימוש מערכת סקרים מבוססת קוד פתוח: מערכת זו משמשת לאיסוף נתונים מהמשתתפים בסקר ,  המערכתמאובטחתומאפשרתהתאמהאישיתשלהשאלותוהפורמט . הסקרדולשוני . לאחראיסוףהנתונים,הםמועתקיםלאתרמבוסס SharePoint ולאחרבחינהוהתאמותהנתונים  נמחקיםממערכתהסקריםלצורכיאבטחתמידע.ב-SharePoint מבוצעותהתאמותוהמרותשל הנתונים . הנתוניםהמעובדיםמוצגיםבאמצעותדשבורדבBI,-Power המאפשרניתוחוהצגהויזואליתשל  המידע . 93 תהליךהעבודה . 1. איסוףנתונים:המשתתפיםממלאיםאתהסקרבמערכתהסקרים ונמחקיםלאחראימותהעברת 2. העתקתנתונים:הנתוניםמועתקיםמשרתהסקריםל-SharePoint הנתוניםלצורכיאבטחתמידע . עיבודנתונים: ב- SharePoint מבוצעותהתאמותוהמרותשלהנתוניםכדילהתאיםאותםלפורמט 3. הנדרש . שםנבנהדשבורדלהצגתהמידעבצורה 4. הצגתנתונים:הנתוניםהמעובדיםמועבריםלBI,-Power ויזואליתוברורה . אבטחתמידע מערכת הסקרים: מאובטחת ומבוססת על קוד פתוח, עם הגדרות אבטחה מתקדמות מערכת הסקרים מתעדכנתאחתלשבוע,קייםגיבוימלאלמערכת . SharePoint :משמשכמאגרנתוניםפנימישלהסקרוצוותהמחקרעםגישהמוגבלתלמורשיםבלבד . PowerBI :הדשבורדמוגןבאמצעותהרשאותגישהמבוקרות . אימותכפול:כלהמערכותכוללותאימותמרובה שלבים MFA)(כדילהבטיחאבטחהמרביתשלהנתונים . דשבורדמבוסס PowerBI דשבורדפנימי:קייםדשבורדפנימילצוותהמחקר,המאפשרגישהלנתוניםמעמיקיםוניתוחיםמתקדמים . דשבורדציבורי:בעתיד,הדשבורדיהיהפתוחבאתרהפרויקט,ויאפשרלציבורהרחבגישהלמידעולתובנות מהמחקר . PowerBI מאפשרחיבורלמאותמקורותנתונים,כוללמקורותמקומייםומבוססיענן,בעתידנשקולחיבור לבסיסי נתונים מהעולם. יצירת ויזואליזציות אינטראקטיביות ומושכות מסייעות בהבנת נתונים מורכבים במבטאחד,ומאפשרותיכולתלנתחנתוניםבזמןאמתולספקתובנותמיידיות.בשלבהבאנשת משביכולות AIמתקדמותלמציאתדפוסיםבנתונים,יצירתדוחותמיידיים,ומתןתשובותלשאלותבשפהטבעית . תיעודפגישות הפגישות של צוות המחקר מתועדות ומסוכמות על ידי מערכת בינה מלאכותית, המבטיחה תיעוד מדויק ומפורטשלכלהדיוניםוההחלטותכוללחלוקתמשימות . neaman.org.il מוסדשמואלנאמןלמחקרמדיניותלאומית|קריתהטכניון, החרםהאקדמי חיפה 3200003 | טל. 04-8292329 | [email protected]