חומר רקע
18 מאי 2025
לכבוד:
עו"ד ראובן אידלמן
עו"ד דנה נויפלד
ח"כ יונתן מישרקי
יועץ משפטי
יועצת משפטית
יו"ר ועדת הבריאות
הרשות להגנת הפרטיות
משרד הבריאות
כנסת ישראל
משרד המשפטים
שלום רב,
הנדון: חוזר משרד הבריאות 9/2024 מיום 13.11.2024 ("אמות מידה לצילום בחדרי טראומה וטיפול נמרץ
במחלקה לרפואה דחופה") והדיון הקבוע ליום 21.5.2025 בנושא צנעת הפרט של חולים במערכת הבריאות
בשםהקליניקהלפרטיותבאוניברסיטתתלאביב,ולקראתישיבתהמעקבשלועדתהבריאותבנושאשמירהעלצנעת
הפרט של חולים במערכת הבריאות שתתקיים בתאריך 21.5.2025, נבקש להביא לידיעת הוועדה נושא רלוונטי ובעל
חשיבות רבה לנושא הדיון.
בתמצית: הקליניקה לפרטיות מציעה לוועדת הבריאות לדון בחוזר המנכ"ל שבנדון במסגרת הדיון שקבוע
.1
בוועדה.חוזרמשרדהבריאותפוגעפגיעהקשהבזכותהיסודהחוקתיתלפרטיותברגעפגיעמאודבמהלךאשפוז,
ולוקה בפגמים משפטיים מהותיים במשפט החוקתי והמנהלי.
נפרט בקצרה את הרקע:
בתאריך 13.11.2024 פורסם חוזר חטיבת הרפואה בעניין אמות מידה לצילום בחדרי טראומה וטיפול נמרץ
.2
במחלקהלרפואההדחופה.חוזרזהקובעאמותמידהלהתקנהשלמצלמותשיתעדובווידאוובאודיואתהטיפול
הרפואיבחדריטראומהובטיפולהנמרץ,וזאתבטענהשהדברישפראתאיכותהטיפולהרפואי.ביןהיתר,החוזר
מתיר לבתי חולים לצלם מטופלים ללא יידוע פרטני (אלא בתליית שלטים כלליים בלבד) וללא קבלת הסכמתם
(בחוזר אף נטען במפורש שאין צורך בקבלת הסכמה לצילום).
החוזרמצ"בומסומןנספחא.'
בתאריך 25.11.2024 פנו מספר מומחיות ומומחים העוסקים בהגנת הפרטיות (ביניהם החתומים מטה) למנכ״ל
.3
משרדהבריאות,מרמשהברסימןטוב,ולראשחטיבתהרפואהבמשרדהבריאות,ד״רהגרמזרחי,בנוגעלחוזר.
בפנייה, ביטאו המומחיות/ם את התנגדותם לחוזר, ובפרט להוראה המאפשרת צילום מטופלים ללא הסכמתם,
בשל הפגיעה בפרטיות הגלומה בהוראה.
הפנייהבנושאהחוזרמיום25.11.2024מצ"בומסומנתנספחב.'
עד כה, לא התקבלה התייחסות לגופן של הטענות שהובאו בפנייה. בתאריך 9.3.2025 מסרה עו"ד טליה אגמון,
.4
המשנה ליועמ"ש משרד הבריאות, בהתכתבות דוא"ל עם ד"ר אימי לב (מחותמות המכתב), שבתי החולים
המפעיליםחדריטראומהעודלאהחלוליישםאתהוראותהחוזר,ושבתקופההקרובהמתוכנניםדיוניםפנימיים,
לרבות דיון במועצה הלאומית לטראומה עם יוזמי החוזר. נמסר כי במסגרת דיונים אלו ייבחנו בכובד ראש
ההערות לשיפור ההנחיות המפורטות שבחוזר, לשמירת פרטיות ואבטחת המידע.
עו"ד נועה דיאמונד - טל. 03-6405786 פקס 03-6407422 דוא"ל [email protected]
הקליניקה לפרטיות מברכת על קיומם של דיונים בנוגע לחוזר, אף שאנו סבורים כי אין להסתפק בדיונים
.5
פנימיים, אלא לערוך דיון ציבורי שקוף ופתוח בנושא. בימים אלה הקליניקה עומלת על פנייה למשרד הבריאות
המפרטת את הטעמים להתנגדותה לחוזר. בקצרה, עמדתנו היא שהחוזר לוקה בשלושה פגמים מרכזיים, ועל כן
יש לבטלו.
ראשית,צילוםמטופליםללאהסכמהמדעתומרצוןחופשישלהם היאפגיעהחמורהוקשהבפרטיותם.צילום
.6
ברשותהיחידהואפגיעהבפרטיותלפיחוקהגנתהפרטיות,ועמדתנו(הנתמכתבפסיקה)היאשהמרחבהטיפולי
בבית חולים מהווה רשות היחיד, בוודאי ובוודאי המרחב הטיפולי אליו מגיע אדם ללא בחירה ולעיתים קרובות
ללאהכרה(חדרטראומה).כיווןשהפרטיותהיאזכותיסודהמעוגנתבחוקיסוד:כבודהאדםוחירותו,פגיעהזו
בפרטיות מהווה פגיעה בזכות חוקתית. יודגש כי עצם הפגיעה לא יכולה להירפא בהוראות החוזר העוסקות
באבטחת מאגר הצילומים, ניהול הרשאות גישה וגם לא בטשטוש מסוים של פני המצולמים, משום שעצם
הצילום בסיטואציה המדוברת הוא פגיעה חמורה בפרטיות ובכבוד האדם.
שנית, החוזר פסול גם במישור החוקתי כיוון שהוא מתיר פגיעה בזכות לפרטיות, שהינה כאמור זכות יסוד
.7
חוקתית,בהיעדרהסמכהחוקיתמפורשת.נוסיף,למעלהמןהצורך,שאףאםההוראההייתהנקבעתעםהסמכה
חוקית כנדרש, היא אינה צולחת לדעתנו את מבחני המידתיות של פסקת ההגבלה של חוק יסוד: כבוד האדם
וחירותו.
שלישית, החוזר פסול גם במישור המינהלי. הוראה הקובעת פגיעה בזכות יסוד חוקתית, כגון ההוראה בחוזר
.8
המתירה צילום מטופלים ללא הסכמתם, מהווה הסדר ראשוני, ולכן עליה להיקבע בחקיקה ראשית. המקום
הראוישלהוראהכזואינובחוזר,שכןהנחיותמנהליותאינןיכולותלאפשרפגיעהבזכויותאדם.מעברלכך,לא
בוצע שיתוף ציבור מספק (או כלל) בגיבוש אמות המידה, והדבר אף לא מתיישב עם הסדרים דומים אחרים
במשרד הבריאות שנקבעים לכל הפחות בתקנות על ידי שר הבריאות.
אנוסבוריםשראוילדוןבחוזרזהבדיוןהקבועבוועדהבשלהקשרההדוקביןהוראותיווביןמטרתהשמירהעל
.9
צנעת הפרט של חולים במערכת הבריאות. לחלופין, ואולי אף עדיף שכך, ניתן להקדיש דיון נפרד וייעודי לנושא
זה,ולאפשרשיחשקוףביןמומחיםמתחומיהבריאותורפואתהטראומה,פרטיות,זכויותהחולה,המשפטועוד.
החתומים מטה ישמחו להציג בפני הוועדה את עמדת הקליניקה בנושא, ולהרחיב אודות נימוקינו.
בברכה,
עו"ד נועה דיאמונד
פרופ' מיכאל בירנהק
מנחה קלינית
מנחה אקדמי
הקליניקה לפרטיות בשיתוף מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי,
הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב
פנייה זו נכתבה בסיוע הסטודנטים ניקיטה גרומברג ובן לוי דיבנר, תלמידי הקליניקה לפרטיות בשנה"ל תשפ"ה
העתק
ד"ר יוסי ולפיש- יו"ר הלשכה לאתיקה, ההסתדרות הרפואית בישראל
מירי כהן – מנהלת תחום בכיר, קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות
2
נספח 1
חוזר מס':
9/2024
ירושלים,
י
"ב חשון, תשפ"ה
13
נובמבר, 2024
אל: מנהלי בתי החולים
כללים
מנהלי האגפים הרפואיים –
קופות החולים
הנדון:
אמות מידה לצילום בחדרי טראומה ו
טיפול נמרץ במחלקה ל
רפואה הדחופה
סימוכין: חוזרנו מס:' 05/1999
בהמשך לחוזרנו שבסימוכין ועל פי המלצת המועצה הלאומית ל
טראומה ולרפואה דחופה
מצ"ב חוזר בנושא
שבנדון המחליף ומבטל את חוזרנו שבסימוכין.
1
.
רקע
הטיפול בטראומה הינו מורכב בהיבטים שונים ובשל כך מצריך
הליך קבוע של למידה לצורך שיפור
איכות ובטיחות הטיפול, במטרה לשפר את תוצאות הטיפול ולהציל חיי אדם. צילום סביבת הטיפול
בחדרי
ה
טראומה ו
הטיפול
ה
נמרץ במחלקות לרפואה דחופה
מלר"ד,)(
היונ אחד מהאמצעים
המוחשיים
ועל כן אחד מהיעילים ביותר לצורך כך.
צילום כאמור מחייב ביצוע בקרת איכות צמודה ויש לבצעו
בכפוף לכללי התיעוד המקובלים על פי הוראות כל דין ובמסגרת פעילות ועדת בקרה ואיכות במוסד
הרפואי.
הצילום והצפיה בו הינם כאמור כלי
משמעותי
בחתירה לשיפור מתמיד של הטיפול הרפואי, אך יחד עם
זאת יש בהם משום חדירה לצנעת הפרט
של
המטופלים והצוות. לע
כן יש לבצע איזון מידתי בין אינטרס
הלימוד והשיפור לבין אינטרס השמירה על פרטיות המטופלים והצוות ו
להשתמש ב
הם
רק במצבים
רפואיים המצדיקים זאת, ובאופן שיקטין למינימום את הפגיעה בפרט.
חוזר זה אינו קובע חובת צילום אלא מתווה את הכללים להפעלה ושימוש, כאשר הנהלת ביה"ח בוחרת
בכך.
.
מטרה
2
קביעת כללים ל
תיעוד בצילום
בחדרי הטראומה והטיפול נמרץ במלר"ד.
1
3
.
הגדרות
3
חדר הלם"" –
חדר טראומה וטיפול נמרץ במחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד) לטיפול בחולים / פצועים
קריטים או מורכבים
מבוגרים וילדים.)(
ועדת בקרה ואיכות"" –
ועדה
שפועלת
בבית החולים מכוח סעיף 22
לחוק זכויות החולה התשנ"ו –
1996
.
.
הנוהל
4
4.1
.
עקרונות
.
בחדרי
הלם ניתן לתעד
טיפול
באמצעות צילום בהתאם לעקרונות ולכללים בחוזר זה.
4.1.1
.
המצלמות יקליטו קול (אודיו) וצילום וידאו חזותי
ובלבד שהוצב שילוט המיידע את
4.1.2
העובדים והמטופלים בנוגע לצילום, לרבות
הקלטת השמע, בהתאם להוראות חוזר זה
ובכפוף ליידוע מקדים
בעל פה או בכתב של העובדים
, בנוגע לקיומן של מצלמות כאמור.
.
ה
צילומים ה
מתעדים אירוע רפואי המצריך לימוד ותחקור של ועדת בקרה ואיכות, ישמרו
4.1.3
לפי שיקול דעת
הגורם
שהוסמך על ידי ועדת בקרה ואיכות או על ידי הוועדה, לפרק זמן
שיקבע על ידי
הוועדה
ובלבד שלא יחרוג משלושה חודשים. צילומים אחרים ימחקו.
.
ככל שניתן, יעשה שימוש בטכנולוגיה המצמצמת פגיעה בפרטיות המטופלים
והמטפלים
4.1.4
ומטשטשת את פני המצולמים (כשהסרת הטשטוש מתאפשרת במידת הצורך בלבד, ועל
ידי גורם בכיר מורשה
שיקבע על ידי
ועדת בקרה ואיכות.)
.
המורשים ל
צפייה בצילומים יהיו חברי ועדת בקרה ואיכות, וכן גורם בכיר שהוסמך על
4.1.5
ידם, ובלבד
שאותו
גורם
לא
שימש כמטפל
באירוע הרפואי אשר צולם במצלמה.
כמו כן,
הוועדה תהא רשאית לאחר צפייה בצילומים,,
לאשר לגורמים נוספים לצפות בחומרי
הצילום. ובלבד שהצפייה בהם נדרשת לשם לימוד ושיפור איכות ובטיחות הטיפול
ותוך
שימוש באמצעים לצמצום הפגיעה בפרטיות כאמור לעיל, ולפרק זמן של עד 3
חודשים.
.
מערכת הצילום תהיה מוגנת מפני
שימוש למטרות החורגות מהמטרות הקבועות בנוהל
4.1.6
זה ו
צפייה לא מורשית כפי שיפורט להלן.
.
צפייה ושימוש בצילומים למטרותהחורגות מן התכלית האמורה בהוראות חוזר זה אסורה,
4.1.7
אלא אם השימוש החורג מחויב מהוראות הדין או מדרישת רשות מוסמכת וזאת באישור
היועץ המשפטי של המוסד הרפואי.
.
אישור התקנת
המצלמות וביצוע הצילומים:
4.2
.
החלטה על התקנה של מערכת תתקבל על ידי ועדת הבקרה ואיכות של בית החולים,
4.2.1
באישור מראש ובכתב של מנהל בית החולים.
.
אמצעי הצילום
בחדר ה
לם במלר"ד יוצבו במקום גלוי לעין ויותקנו
באופן שיבטיח כי יהיו
4.2.2
ב
הישג יד
ם של כל מי שמורשה לטפל בה
ם.
.
באזור המצולם יוצב שילוט ברור בסמל ובשפות עברית, ערבית, רוסית ואנגלית.
4.2.3
2
4
המציין את עובדת היותו של האזור לעתים מצולם ולעיתים מוקלט בו קול, וכן את מטרת
הצילומים, ופרטי גורם בבית החולים אליו ניתן לפנות בנושא מדיניות השימוש במצלמות.
.
באחריות המוסד הרפואי לפרסם נוהל מפורט לידיעת כלל עובדי בית החולים, המתייחס
4.2.4
לאופן הפעלת השימוש במצלמה (אזורי כיסוי, היקף השימוש במצלמות, זמני הצילום,
רזולוציית התמונה וכדומה ותרחישי הפעלתה), מורשי הצפייה והשימוש במידע, השימוש
בהקלטת קול, אופן
שמירת המידע ותכליות השימוש בו.
4.2.5
.
יש
לוודא כי כל הצוותים העובדים העשויים להיקרא לחדר הלם יהיו מיודעים על אפשרות
הצילום וההקלטה בצורה אקטיבית וברורה, עוד בטרם התקנת והפעלת המצלמות.
.
ניתן יהיה לראות האם המצלמות מ
ופעלות
או כבויות.
4.2.6
4.2.7
.
התאריך והשעה יתועדו בכל
צילום.
.
אבטחת הרשת, המצלמה והצילומים יהיו
בהתאם לעקרונות אבטחת מידע של מאגרי
4.2.8
מידע ברמת אבטחה גבוהה, באחסון מאובטח המצוי בשליטת בית החולים, וצילומים לא
יועלו לענן או יועברו לרשת חיצונית שאינה מאובטחת, או למכשירים החשופים לרשת
החיצונית כגון טלפונים סלולריים.
.
הצילומים ישמרו בצורה מאובטחת לפרק זמן המינימלי הנדרש, שיקבע על ידי מנהל
4.2.9
המוסד ובלבד שלא יחרוג משלושה חודשים.
.
ההקלטות ורישומים אודות המערכת ישמרו לפרק זמן שתקבע ועדת הבקרה ואיכות
של
4.2.10
המוסד הרפואי, שיהיה פרק הזמן
הנדרש.
.
אין חובה לידע פרטנית כל מטופל על קיום הצילומים ואין צורך לקבל הסכמ
ת המטופל
4.2.11
לצילום, מראש או בדיעבד, שכן הם מהווים כלי לבקרת איכות רוחבית במוסד הרפואי,
ולא חלק מטיפול פרטני במטופל. הוראה זו מתייחסת גם לצילום מטופלים שהם קטינים,
חסרי ישע ואנשים שמונה להם אפוטרופוס, שלעניין מטרת הצילום אין הבדל בינם לבין
מטופלים אחרים.
.ככלל יש להיענות לבקשת מטופל למחוק צילומים המתעדים את הטיפול בו, ביחס לאותו
4.2.12
מקרה.
.
מנהל המערכת
4.3
.
למערכת הצילום ימונה
מנהל מערכת
ע"י מנהל
ועדת הבקרה והאיכות, שיהיה גורם בכיר
4.3.1
בבית החולים, מתחום הרפואה או הסיעוד, על מנת שיהיה בעל יכולת להעריך את מידת
תרומתו של כל צילום לתהליכי למידה ושיפור איכות ובטיחות.
.
מנהל המערכת יוכל להיעזר בגורמים אחרים, לצורך ביצוע מטלות טכניות או מנהלתיות.
4.3.2
.
מנהל המערכת יהיה האחראי לתפעול השוטף של המערכת ולשמירת המידע בה, ויהיה
4.3.3
מורשה לקבוע אם יש למחוק
מידית את ה
הקלטות או לשמור אותן, לאחר בדיקת
תוכנן.
אם מנהל המערכת אינו מנהל הטראומה /
המלר"ד -
מחיקת צילום תיעשה לאחר
התייעצות עם אחד מהם לפחות.
3
5
.
מנהל המערכת יהיה אחראי לניהול
ושמירת רישום מלא ומפורט לגבי הצילומים–
רישום
4.3.4
כל הצילומים שנערכו,
ועיתד הצפיות בצילומים (רישום מלא של מי שצפה בצילומים
ובאיזה חלק מהם, מתי ולאיזו מטרה וכיו"ב), מחיקת צילומים ודרישות לקבלת צילומים
במקרים חריגים, וכן לתעד אירועים הנוגעים לאבטחת מידע ולהגנת הפרטיות, והטיפול
באירועים אלה.
.
מנהל המערכת יהיה אחראי לביצוע בקרות תקופתיות על תקינות המצלמות, ועל היקף
4.3.5
השימוש בהן לצרכי לימוד ובקרת איכות.
.
מנהל המערכת יקבע נוהל פנימי
כתוב לנושא הצילומים, הצבת המצלמות, צפי
יה
4.3.6
בצילומים, מחיקתם ושמירתם.
בהתאם לנוהלי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע בנושא:
04/2012
שימוש במצלמות אבטחה ומעקב ומאגרי התמונות הנקלטות בהן""
05/2017
שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה""
"
מצלמות מעקב -
הדין החל ואופן השימוש"
–
https://www.gov.il/blobFolder/policy/surveillance_cameras_guidelines/he/Surveillance
Cameras.pdf
מנהל המערכת יהיה אחראי ליישום חוק הגנת הפרטיות על מאגר הצילומים
.
צפי
יה בצילומים ושימוש חוזר
4.4
.
צילום שימצא
על
ידי מנהל המערכת, חיוני לתחקור נוסף -
יועבר לצפייה ותחקור בוועדת
4.4.1
הבקרה ואיכות.
.
ועדת הבקרה ואיכות ומנהל המערכת יכינו כלי תיעוד להערכת הטיפול שצולם,
שיאפשר
4.4.2
את תיעוד המרכיבים הרלוונטיים לטיפול(למשל זמני ביצוע פעולות חשובות) בצורהשלא
תאפשר את זיהוי ה
מטופל וה
מטפלים
, אך תאפשר שימוש במידע לשיפור איכות הטיפול.
.
מבלי לפגוע בחיסיון הצילומים,
ועדת הבקרה ואיכות תפרסם המלצות לשיפור האיכות
4.4.3
הנובעות מצפיה בצילומים
, לפחות אחת לשנה.
ועדת הבקרה והאיכות תפעל בשיתוף פעולה עם ועדות בקרה אחרות וגורמים נוספים,
לצורך קידום שיפור איכות ובטיחות הטיפול.
.
ועדת
בקרה ואיכות רשאית להורות שמטפל יצפה בצילומים של אירוע בו הוא נותן טיפול,
4.4.4
והכל
לשם סיוע בתחקור אירוע לימוד ושיפור איכות ובטיחות הטיפול.,
ש
ימוש בצילומים
לצרכים האמורים, ייעשו תוך
3
חודשים ממועד הצילום.
.
יש לדאוג להשמט
ה
או טשטוש פרטים העלולים לזהות מטופל או לפגוע בפרטיותו
טרם
4.4.5
הצגת
הסרט
ל
אנשים כגון: טשטוש פני המטופל, שימוש רק בחלק מהצילום ועוד.,
.
אם נצפה בצילומים מידע
שצריך היה להיות מתועד ברשומה הרפואית
ש
לא תועד כראוי,
4.4.6
תורהוועדת הבקרהואיכות על השלמת המידע ברשומה הרפואית ע"פהכללים המקובלים
וכמתחייב מסעיף 22
לחוק זכויות החולה.
4
6
.
צילום שהובא לדיון ותם השימוש בו, ימחק.
4.4.7
.
עם מחיקת הצילומים יש למחוק גם את הגיבוי, ללא יכולת שחזור ואחזור.
4.4.8
4.4.9
.
במידה ומתקבלת בקשה לקבל את הצילומים בעניינו של מטופל ספציפי, הבקשה תועבר
לטיפולו של היועץ המשפטי של בית החולים. במידה והבקשה התקבלה בטרם נמחקו
הצילומים –
הצילומים ישמרו לא ימחקו.
.
סודיות וחסיון הצילומים
4.5
.
החומר המתועד בצילומים הוא מידע רפואי רגיש
וסודי. צפי
יה בו על ידי מי שאינו מורשה
4.5.1
לכך או מתן הרשאת צפ
י
יה למי שאינו מורשה צפי
יה -
אסורה ומהווה הפרה של חובת
הסודיות הרפואית, וכן פגיעה בצנעת הפרט של המטופל -
שהן עבירות על חוק זכויות
החולה
התשנ"ו –
1996
וחוק הגנת הפרטיות
התשמ"א -
1981
.
.
כל מורשה צפייה וצילום, יחתום על התחייבות לשמירה על סודיות.
4.5.2
.
צילומים,
שצולמו לפי הוראות חוזר זה הם חומר חסוי
של ועדת הבדיקה והאיכות ואין
4.5.3
למסרו לגורם כלשהו שאינו מורשה לכך ובכלל זה המטופל עצמו או מי מטעמו.
.
במקרה בו נצפה בצילומים אירוע חריג, תעודכן ועדת הבקרה והאיכות, וימולא דו"ח
4.5.4
אירוע חריג אם טרם מולא כזה. במקרה בו נצפה בצילומים אירוע זקיף יעודכן בנוסף גם
מנהל בית החולים.
הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם.
ב ב ר כ ה,
ד"ר
הגר מזרחי
ראש
חטיבת הרפואה
העתק : המנהל הכללי
המשנה למנהל הכללי
הנהלה מורחבת
מנהלי קופות החולים
קרפ"ר –
צ.ה.ל
קרפ"ר –
שרות בתי הסוהר
קרפ"ר –
משטרת ישראל
רכז הבריאות, אגף תקציבים –
משרד הבריאות
יו"ר ההסתדרות הרפואית
יו"ר ההסתדרות האחיות
יו"ר מועצה מדעית –
ההסתדרות הרפואית
מנכ"ל החברה לניהול סיכונים ברפואה
בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
ארכיון המדינה
מנכ"ל חברת ענבל
סימוכין : 22679124
5
7
נספח 2
1
11.24
25.
לכבוד:
מר משה בר סימן טוב ד"רהגר מזרחי
מנכ"ל משרד הבריאות ראשחטיבתהרפואה במשרדהבריאות
שלום רב,
הנדון:
חוזר משרדהבריאות מספר 9/2024
מיום13.11.24
בנושא אמות מידה לצילום בחדרי טראומה וטיפול
נמרץ במחלקות לרפואה דחופה
אנו החתומים/ות מטה, אנשי ונשות אקדמיה, טכנולוגיה, חברה, מידע ומשפט העוסקים בהגנת הפרטיות,
קוראיםוקוראותלכםלגנוזלאלתראתהחוזרשפרסמהחטיבתהרפואהבמשרדהבריאותבתאריךה-
13.11.24
העוסק באמות מידה לצילום מטופלים/ות בטיפול נמרץ ובחדרי טראומה בבתי חוליםבישראל.
מפרסום החוזר אנו למדים כי מדובר בנוהל המתיר לבתי החולים לתעד מטופלים/ות בחדרי הלם ובמחלקות
טיפול נמרץ בעת אשפוזם והטיפול בהם בהקלטות וידאו ואודיו ללא קבלת הסכמתם, לצרכי למידה ובקרת
איכות. בחוזר נכתב בסעיף 4.2.11
כי "אין חובה לידע פרטנית כל מטופל על קיום הצילומים ואין צורך לקבל
הסכמת המטופל לצילום מראש או בדיעבד, שכן הם מהווים כלי לבקרת איכות רוחבית במוסד הרפואי ולא
חלק מטיפולפרטני במטופל.הוראה זו מתייחסתגם לצילום מטופלים בהם קטינים,חסריישע ואנשים שמונה
להם אפוטרופוס, שלעניין מטרת הצילום איןהבדל בינםלבין מטופלים אחרים."
מטופלים/ות מגיעים לחדרי הלם ולטיפול נמרץ בבתי החולים לרוב שלא מרצונם החופשי, בעקבות תאונות,
מחלות,פיגועיםועודלמטרתקבלתטיפולמצילחיים.נוהלתיעודהטיפולבהםבחדריהטראומהובטיפולנמרץ
לצרכים מוסדיים, ללא קבלת הסכמה, ושלא כחלק מהטיפול הרפואי הפרטני בהם, הופך אותם בעל כורחם
לאובייקטים וכלי שרת של בתי החולים, בעודם נמצאים במצב פגיע של סכנת חיים ובהיותם תלויים במוסד
הרפואיהמטפל.
שמירת פרטיות וכבוד המטופלים/ות במחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים בישראל היא חובה חוקית וציווי
אתי ומוסרי מן המעלה הראשונה. הנוהל המפורט בחוזר זה מפר מושכלות יסוד של הזכות לפרטיות, מנוגד
לעקרונות שבבסיס חוק זכויות החולה, אינו אתי ופוגע באמון הציבור בצוות הרפואי ובבתי החולים. אמון כזה
הוא תנאי לטיפול רפואי מיטביומכבד. נפרט אתהדברים.
הזכות לפרטיות
1.
הזכות לפרטיות היא זכות יסוד חוקתית, ופגיעה בה, כולל לתכליות ראויות כמו למידה מחקר רפואי
ושיפור הטיפול הרפואי, מחוייבת לעמוד הן בהוראות חוקהיסוד, ובמרכזן פסקת ההגבלהובה דרישת
המידתיות, והן בהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-
1981
, המסדיר את הכללים החלים על איסוף
ועיבודמידע.
בפרט,עלאיסוףמידעועיבודהמידעלהתבצעבהתאםלהוראותהדין.ברורלכלכיכאשר
אדםנזקקלטיפול רפואי, בפרט רפואת חירום,הוא במצבהחשוף והשברירי ביותר.
8
2
2.
סעיף 2(3
) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי צילום אדם כשהוא ברשות היחיד, ללא הסכמתו, הוא פגיעה
בפרטיות. מטופלים/ות השוהים במתחמי טיפול נמרץ נמצאים במצבים רגישים פגיעים ואינטימיים
(עם או ללא הכרה) הכרוכים במתן טיפול חירום, כגון עירום, התמודדות עם פציעות ודימומים, ביצוע
פרוצדורותפולשניות,ועוד. מימהםשבמצבעירנות,עשוייםלשוחחעםקרוביהם,וישלהניחמדווחים
על מצבם הרפואי. צילומי וידאו והקלטות אודיו המתעדים מטופלים/ות במצבים אלו ללא הסכמה
כאמור פוגעים באופן קשה מאוד בפרטיותם.
3.
עקרון יסוד בדיני הגנת הפרטיות בישראל הוא עקרון ההסכמה, שקיומה מאיינת פגיעה בפרטיות.
ואולם, כדי לעמוד בתנאי זה, על ההסכמה להיות מדעת, מיודעת ומרצון חופשי. ואילו, החוזר מרדד
אתחובתהיידועבדברהפגיעהבפרטיותלתלייתשלטבאזוריםהרלוונטיים,שמיועדלאנשיםשנמצאים
במצב רפואי טראומתי ולעיתים, כלל אינם בהכרה. ההוראה לפרסם את השלט במספר שפות (סעיף
4.2.3
לחוזר) היא, בהקשר זה,לא רק לעגלרש אלא ציניות של ממש.
זכויותהחולה
4.
בנוסףלאמור, הנוהלפוגעפגיעה אנושה גם בעקרונות משפטיים שקבועים בחקיקה ובאתיקה רפואית.
סעיף 10א לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-
1996
שכותרתו "שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל",
קובע כי:
(א) מטפל, כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן כל עובד אחר של
המוסד הרפואי
ישמרו על כבודוועלפרטיותו שלהמטופל בכל שלביהטיפולהרפואי.
(ב) מנהל מוסד רפואי יקבע הוראות בדבר שמירה על כבודו ועל פרטיותו של המטופל
הנמצא במוסדהרפואי.
5.
גישה שמתייחסת לאירועי טראומה וטיפול חירום רפואי כאירועים שיש ללמוד מהם ולתעדם, תוך
התעלמות ממושאי אותם אירועים -
המטופלים עצמם -
והיותם תכלית הטיפול ולא אמצעי ללמידה
והוראה, היא גישה שמפרה באופן יסודי את התפיסה שביסוד חוק זכויות החולה, גישה שמעמידה
במרכז,בראשובראשונה,אתהמטופלים/ותוצרכיהם/ן.אכן,מכלאירועטיפולניתןללמודולהשתפר,
ואכן,
למידה כזו יכולה לשפר את הטיפול ואולי אף להציל את המטופל/ת "הבא/ה בתור". אך החוזר
הוא כה גורף וחסר איזונים שעולה ממנו שהטיפול התיאורטי במטופלים עתידיים עולה בחשיבותו על
הטיפול והזכויות שלהמטופלים/ות בהווה.
החוזר נעדר איזונים והגנה על זכויות מטופלים/ות כנד
רש
6.
מבלילהיכנסלעוביהקורההמשפטי,הנחתהבסיסשלהחוזרכיכאשרמטופלים/ותנכנסים/ותלחדרי
בית החולים, ובפרט למתחם רפואת החירום, הם מתפשטים מזכויותיהם, ולכן די בהשתדלות
אנונימיזציהובחובתהודעה,משקפתפערמשמעותימולהחובותהחליםעלמוסדותרפואייםלפיהדין
הקיים. רקלאחרונה תוקן חוקהגנת הפרטיות (תיקון 13
)ופירט שורה ארוכה שלחובות החלותעל מי
שאוסףומעבד מידערגיש כגון זה שעוסק בו החוזר.
7.
סוגייתטשטושהפניםאינהפותרתאתהפגיעהשמתרחשתכברבשלבהצילוםוההקלטה.עצםהפעולות
הללו,ללאהסכמה,וללאצורךרפואי,מפראתזכותהיסודהחוקתיתלפרטיות.גםלגביצמצוםהפגיעה
בדיעבד,טשטושהפניםאינו מוגדרבחוזרכתנאימחייבלפרקטיקהזו,אלארק"ככל שניתן",וכןבשל
העובדה שגם בעת טשטוש פנים עדיין ניתן לזהות אדם על פי הקלטת אודיו שבה מוזכר שמו על ידי
הצוותהמטפל,אושקולועשוילהישמעבהקלטהבמידהוהואנמצאבהכרהומתקשרעםהצוותהמטפל
או עם קרוביו. כמובן שגם גופו של אדם מאפשר זיהוי בהסתברות גבוהה (לדוגמא באמצעות קעקועים
9
3
מזהים). כמו כן, לא ברור מה מוגדר כצורך מוצדק להסרת טשטוש הפנים "במידת הצורך". בנוסף,
מצויין בחוזר שחברי ועדת
הבקרה והאיכות המורשים לצפות בצילומים יהיו רשאים לאשר לגורמים
נוספיםלצפותבחומריהצילוםובלבדשהצפייהבהםנדרשתלשםלימוד,אולםלאברורעלאילוגורמים
מדובר, מה מספרם ובמסגרת אילו הקשרים ותפקידים יוכלו לצפות בחומרים אלו בפועל, ואילו
פרקטיקות יבטיחו את שמירת פרטיות המטופלים/ות כאשר הצפיה בהקלטות אלו מותרת לגורמים
נוספים.
כל זה הואפלסטר קטן, רופףוחלקי, שאין בכוחולרפא אתהפגיעה היסודית בפרטיות.
8.
אםכן,הנוהלמתעלםלחלוטיןממכלולהאמצעיםהנדרשיםכדילהגןעלהפרט,עלמנתלבחוןאפשרות
שימוש בטכנולוגיה למטרה של
שיפור הטיפול הרפואי. פגמים יסודיים אלה עוסקים הן בשאלת
הסמכות הבסיסית של משרד הבריאות להסדיר נושא זה בחוזר, עובר לשאלת בחינת החלופות להשיג
את המטרה בדרכים פוגעניות פחות, הכללים הרכים אודות איסוף אנונימי של המידע, וההיתר הגורף
לצפות במידע מזוהה. הרי לא עולה על הדעת כי משרד הבריאות היה מאפשר בהסדרה כה מרושלת
שימוש בטכנולוגיה רפואית חדשה,והדברים אינם שונים גם בעת שימוש בטכנולוגיה חדשה שלהסקת
מסקנות לגבי טיפול.
9.
בחוזר לא מוזכרים מנגנונים המאפשרים לוודא כי הטכנולוגיה תשמש רק למטרה המוצהרת. למשל,
כיצד תהיה המערכת מוגנת מפני שימושים לא הולמים. מנגנונים כגון בקרת גישה או רישום של מי
שקיבל גישה אינם מוזכרים בנוהל.
לסיכום, החוזר, שנמצא בתחתית המדרג הנורמטיבי של דברי חקיקה, מבקש באבחה אחת לבטל, למעשה, את
הזכותלפרטיותשלמישמקבלטיפולרפואיבחירום.תוצאהכהמרחיקתלכתנורמטיביתראויהלדיוןציבורי,
אתיומשפטי.יתרהמזו,החוזרחושףאתהמוסדותהרפואייםהפועליםלפיולפיקוחמנהליולתביעותאזרחיות,
ובכךגם אינו משרת את מטרתוהמוצהרת,להגדיר את אופן התחקור במוסדות רפואיים.
לאורזאת, אנו קוראים למשרדהבריאותלבטללאלתרנוהל זה.
בכבוד רב,
ד"ר אימילב, החוג לקידום בריאות, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל-
אביבוהמכללה
האקדמית גורדון
פרופ' מיכאל בירנהק,הפקולטהלמשפטים, אוניברסיטת תל אביב
עו"ד עמית אשכנזי
עו"ד נועה דיאמונד, הקליניקהלפרטיות, הפקולטה למשפטים,
אוניברסיטת תל אביב
פרופ׳ ערן טוך,הפקולטהלהנדסה, אוניברסיטת תל אביב
עו״ד חיים רביה,פרל כהן צדק לצר ברץ
פרופ' אור דונקלמן,החוג למדעיהמחשב, אוניברסיטת חיפה
10
4
ד״ר אייל רונן, ביתהספרלמדעיהמחשב, אוניברסיטת תל אביב
עו״ד דן אור-חוף
העתקים:
עו"ד
דנה נויפלד- היועצת המשפטית של משרדהבריאות
עו"ד גלעד סממה- ראש הרשותלהגנת הפרטיות
ד"ריוסי ולפיש- יו"ר הלשכהלאתיקה,ההסתדרות הרפואית בישראל
11