חומר רקע
19
במאי 2025
כ"א באיירהתשפ"ה
לכבוד
חברי הוועדהלפיקוחעל הקרןלאזרחיישראל
לקראת הדיון בנושאתום תקופת הזיכיון שלכי״ל
הנדון:התייחסות לובי 99
בשםלובי99
(חל״צ),אנומברכיםעלקיוםדיוןנוסף
בנושאתוםתקופתהזיכיון
שלחברתכימיקליםלישראל
(כי״ל) בים המלח
, אשר
יגיע לקיצו בשנת 2030
.
כידוע,
ים המלח הוא משאב יחיד מסוגו בעולם ועבודת
ההפקה
והעיבוד על בסיס הזיכיון
מובילה ל
השלכות כלכליות וסביבתיות מרחיקות לכת
, אשר כפי שהצביע
לאחרונהמבקרהמדינהבדו"חמיוחדשהוציאבנושא,
1נראהכיכי"ל
מתחמקתמלשאתבעלויותהסביבתיות
והכלכליות של פעילותה.
לפני למעלה מחצי שנה פירסמו הצוותים הבינמשרדיים, בראשות החשכ"ל, את
טיוטת ההמלצות שלהם לקראת תום הזיכיון הנוכחי והיערכות לזיכיון הבא
להלן: "הטיוטה)"(.
הגשנו
לצוותים את התייחסותנו,
2 אשר עיקר
י
ה מובא
ים
להלן. בנוסף, אנו מבקשים לחזור ולהדגיש כי יש לפעול
לביטול זכותהקדימה שלכי"ל.
יש
להבטיח
שהזיכיון
הבא יוחזק באופן שמבטיח את מיקסום האינטרס של הציבור –
הן בפן הסביבתי והן
בפן הסביבתי.הכל,
כ
מפורט:
א.
היערכותהמדינהלפקיעת הזיכיון
1.
כאמור, הזיכיון הנוכחי
יפקע עוד
פחות
מחמש שנים.
מדובר בזמן קצר ביותר להש
למת הליכי
חקיקה
מסובכים,פרסוםוניהולמכרזו
בחירת
זוכה,בוודאיבשיםלבלעיכוביםבלוחותהזמניםביןהצפישהוצג
לציבורוביןהמציאות,
שכברעתה
טמיליםבספקאתמוכנותהמדינהלשנת2030
.ביתרשאת,ובשיםלב
ל
סבירות
הגבוהה שכל אחד מהשלבים הבאים צפוי לה
יתקף בערכאות משפטיות, הליכים שיכולים
להמשך שנים רבות,ישלהיערךלמצבשההליךהמתוכנןלא יושלם טרם פקיעת הזיכיון.
2.
אילכך,ובהמשך
גםלהמלצההמופיעהכברבדו"חנווה,
3
אנוקוראיםלמדינהלהיערךלהפעלתהכרייה
שלא באמצעות זיכיון. בין השאר, על-ידי הו
תרת הזיכיון בידיה של המדינה, ו
הפקת
המשאבים
באמצעות
קבלנות
מש
נה או באמצעות חברה ממשלתית. מודל ה
פעלה של
תפעול שוטף של פעולות
הכרייה, תוך הותרת מלוא הזכויות וקבלת ההחלטות האסטרטגיות בידי המדינה
או חברה בבעלותה,
מתגבר על בעיית זכות הקדימה
, ויכול להיעשות בקבועי זמן קצרים
יותר מהדרוש לצורך חקיקת חוק
זיכיוןח
דש
וביצועמכרזלקבלתהזיכיון.
1 מבקר
המדינה,דוח מיוחד:ניהול זיכיון ים המלחוהפיקוח עליו -
היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין,
מרץ
2 להרחבה
ראו אתעמדת
לובי
99
ל
טיוטה
כאן
3 דו"ח הצוות
לעניין פעולות הממשלההנדרשות לקראתתוםתקופת זיכיוןים המלח, ינואר
2019
("דו"ח
נווה"),
פסקה
22
1
ב.
עיקרי התייחסותנולעבודת הצוותים הבינמשרדיים
3.
דמי הזיכיון: מתחשיב שביצענו4
לבחינת גובה דמי הזיכיון המינימליים שעל המדינה לדרוש במסגרת
המכרז,
המתבסס על הנתונים הכספיים של
כי"ל
וההערכות המפורטות בעבודת הצוות, עולה כי עליהם
לעמוד על כ-
4.6
מיליארד דולר, לתקופת זיכיון של 15
שנים שתחילתה בשנת 2030
.
זאת,
לעומת
סכום
של
4-4.8
מיליארד דולר ש
צויין בטיוטה כשווי הזיכיון לתקופה ארוכה מכך.
4.
חלק
המדינה ברווחים:
גובהו של חלק המדינה שנקבע בטיוטה, קרי 50%
, הינו נמוך מדי, ויש לקבוע
כי חלק המדינה יעמוד על בין 50%
-
80%
כתלות ברווח של בעל הזיכיון העתידי., העובדה כי משאבי
הטבע המצויים בים המלח שייכים לציבור הישראלי בכללותו; היתרונות התפעוליים הטמונים בהפקה
בים המלח והסיכון הנמוך עבור היזם; וחלק המדינה המקובל במדינות אחרות –
כולם מצדיקים שחלק
גבוה יותר מהרווחים המופקים מהמחצבים ביםהמלח יישאר בידי הציבור.
5.
מודל הכנסות המדינה:
לאור החסרונות הרבים של היטל רווחי יתר, עליהם
עמדנו בהרחבה בתגובתנו,
והכישלון שלו בהשגת מטרתו, אנו קוראים למעבר למודל של שני זרמי תשלומים בלבד: תמלוגים
שייגבו מהכנסות הזכיין, ומס חברות שייגבה מהרווח. כך ניתן יהיה להבטיח כי התשלומים השוטפים
למדינהיתבססועל שני עקרונות: שקיפות ופשטות.
6.
מודלהתמלוגים:
אנומציעיםשהתמלוגיםשייגבועל המחצביםהשוניםיהיודיפרנ
ציאליים,וזאתעל-
מנת לשמור על התכלית של היטל רווחי היתר –
גבייה פרוגרסיבית של חלק המדינה מרווחי הזכיין. אנו
מציעיםלעצבאתמשטרהתמלוגיםכךשמדרגתהתמלוגהתחתונהתביאלכךשחלק המדינהמהרווחים
עלכלמחצביעמודעל50%,ויעלהבאופןמדורגכךשבמדרגההגבוההחלק
המדינההשולייעמודעל80%
מהרווחים.
7.
אורךתקופתהזיכיון:
אנוסבוריםכיעלתקופתהזיכיוןהעתידילהיותקצרהככלהניתן,ולאלעלותעל
15
שנים, או לחילופין –
תקופה של 10
שנים עם אופציה להארכה ב-
10
שנים נוספות, ככל שהזכיין
עומד במחויבויותיו.
8.
הוראות
בנוגע
למלאיהמינרלים:
בטיוטתעבודתהצוותחסרההתייחסותלנושאהמלאישייוותרבידיה
של ICL
עם תום הזיכיון הנוכחי. אנו מציעים להתייחס למלאים אלו, שטרם נמכרו, כאל חלק מנכסי
הזיכיון, ולהעבירםלידיהזכיין הבא יחד עםשאר הנכסים.
9.
הריכוזיות
העודפת שבאחזקה צולבת במחצבי ים המלח:
אנו קוראים לבחינת המשמעויות של הותרת
זיכיוןיחיד הנוגעל
כלל המחצבים המופקים בים המלח עלהיבטי תחרות וריכוזיות.
ג.
זכותהקדימה
10
.
סעיף25
לשטרהז
יכיון,המופיע כתוספת לחוק
זיכיון ים המלח, תשכ"א-
1961
(להלן: "חוק הזיכיון)"
,
קובעכיהמדינהמחויבתלתתל
מפעלייםהמלח
זכותקדימהבזיכיוןעתידיביםהמלח.זכותזו,שנוסחה
כאשר היה מדובר בחברה ממשלתית,
מעקרת
כל אפשרות לתחרות על הזכות להפיק משאבים מים
4
ראו ה"ש2
,עמודים 5-2
2
המלח, מעניקה לכי״ל יתרון בלתי סביר בהקצאת הזיכיון הבא, וכך פוגעת ביכולת של המדינה למצות
אתמלוא
הפוטנציאלבמסגרתהזיכיוןהעתידי.
עלכן,ישלבטלמבעודמועדאת
זכותהקדימהשלכי"ל.
11
. בדיונים קודמים
בנושא,
העלו נציגי החשכ"ל רעיונות שונים להתמודד עם זכות הקדימה של כי"ל
באמצעות מנגנונים מכרזיים שונים, למשל החזר הוצאות עבור הגשת המועמדות לחברות שלא תזכנה
במכרז.5
כוחם של מנגנונים כאלה הוא צמצום הפגיעה בתחרות במקרה הטוב, בעלות גבוהה מאוד עבור
המדינה.
אנומתנגדיםלאפשרותזובכלתוקף–
לאייתכןשאזרחיישראליישאובהוצאותיהןשלחברות
פרטיות, רק מכיוון שהממשלה חוששת להתעמת עם כי"ל ולבטל את זכות הקדימה.
אנו קוראים
לקידום תיקוןחקיקהשיבטלאת זכותהקדימהשל כי"ל, ויפהשעהאחת קודם.
12
.
לסיכום,
תום הזיכיון של כי"ל על ים המלח נמצא מעבר לפינה ממש, וישנן סוגיות רבות שעוד אינן
מעובדות דיין, על מנת להבטיח שהזיכיון הבא יוחזק באופן שמבטיח את מיקסום האינטרס של הציבור
– הן בפןהסביבתי
והן בפן הסביבתי. אנו מבקשים שתדרשומגורמיהמקצועלהבטיח זאת.
בברכה,
אופיר פאר
עו"דזהר אלטמן-רפאל
לוביסט ציבורי
מנהלת תחוםממשלה
5 על-
פידבריו של מר אורי שאשא, סגןבכיר לחשב הכללי,בישיבתהוועדה לענייני צעירים
שנערכה
ביום 4
18.03.2
,ובשיבהבוועדה
זו
שנערכה ביום
26.03.2024
.
3