הודעה לעיתונות
דוברות הכנסת – יחד ננצח
מפגינים העידו בפניי הוועדה לביטחון לאומי: "יש תחושה שהשוטרים פועלים עם מוטיבציית יתר לנקיטת אלימות כלפיי מפגינים"
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "אזרח שיוצא להפגין לא צריך להגיע בתחושה של פחד"
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) קיימה היום (ה') דיון בנושאים הבאים: 1. אלימות שוטרי מחוז ירושלים כלפי מפגינים. 2. אוזלת ידה של המשטרה בטיפול באלימות כלפי מפגינים. הדיונים התקיימו בהתאם להוראות סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת - לבקשתם של חה"כ גלעד קריב, נאור שירי, אעידה תומא סלימאן, ואליד אל הואשלה ומירב בין ארי.
ח"כ גלעד קריב (העבודה): "אנחנו לא מבקשים לעסוק באירוע ספציפי כזה או אחר, אלא בשאלת המדיניות שמתורגמת לפעולות משטרתיות. יש לי הערכה גדולה למשטרת ישראל. העמידה של השוטרים אל מול קהל של מפגינים היא מורכבת מאוד. לאור האתגרים המרובים בשמירה על הסדר בהפגנות, יש חשיבות רבה לשמור על הפקודות ועל החוקים. צריך לברר לעומק מה המדיניות לגבי הפעלת פרשים ומכתזיות. הייתי עד פעמים רבות לשימוש בכלים אלה בניגוד לחוק כלפי אזרחים שעומדים על המדרכה ולא מפריעים לסדר הציבורי. בנוכחות שלי בהפגנות השונות ראיתי הפעלת כוח פיזי כלפי מפגינים שלא לצורך, כולל החרמת ציוד לגיטימי של מפגינים כמו מגפון ושלטי מחאה. משטרת ישראל מבצעת אכיפה בררנית – אני מבקש להבין מדוע יש מדיניות לא אחידה לאכיפת ההפגנות בעלות אופי פוליטי שונה".
אופק בלמקר, נוער למען חטופים: "כאשר אני יוצא להפגין, קרובי המשפחה שלי מזהירים אותי מפני אלימות השוטרים. אני מגיע להפגנות מאושרות שגם הן מסתיימות באלימות. יש תחושה שהשוטרים פועלים עם מוטיבציית יתר לנקיטת אלימות כלפיי מפגינים". יעל ביטון, מחזיקת תיק התיירות בעיריית ירושלים: "חשוב לי שמשטרת ישראל תישאר ממלכתית. אזרחי ישראל צריכים להרגיש שהשוטרים שומרים על הסדר הציבורי. המפגינים הם ציונים, פטריוטים ואוהבי ישראל. כל ישראלי באשר הוא יכול לשמור על זכות המחאה וחופש הביטוי באופן מלא". עופר קורן, פעיל מחאה: "לא ברור לי למי אני צריך לפנות כאשר אני חווה אלימות משטרתית. כרגע יש לי אינסטינקט של פחד מפני שוטרים במדים. אנחנו מרגישים שיש יחס שונה של המשטרה בין מפגינים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית לבין מפגינים מהצד הימני". עו"ד זהבה לב: "המשטרה עושה הכל כדי שנחשוש ללכת להפגנות. במקום שהמשטרה תשמור על הסדר היא מעוררת פרובוקציות כדי שאזרחים יחששו ללכת להפגנות".
עו"ד רונן יצחק, המשנה למנהלת מח"ש: "יש איסור מוחלט לשוטרים להגיע רעולי פנים להפגנות, גם אם שוטר מגיע רעול פנים לא מדובר בעבירה פלילית אלא בעבירה משמעתית שמטופלת בהתאם. אנחנו פועלים לא רק בטיפול בתיקים אלא גם במניעה והדרכה של שוטרים ועל מדריכים את הכוחות שיורדים אל השטח על דרך הפעלת הסמכות שלהם. בארבעת החודשים האחרונים העברתי 30 הדרכות לשוטרים במגוון של פורומים רלוונטיים. אנחנו מטפלים בתיקי המכתזיות ומגלים כשלים פנימיים בהפעלת הכלי הזה. אנחנו מדווחים על התקדמות החקירה לכל מי שזה רלוונטי אליו".
נצ"מ יוסי אהרון, סגן מפקד תחנת מוריה: "מרבית ההפגנות והמחאו נגמרות בדרכי שלום. יש מספר מחאות מצומצם שבהם המוחים בוחרים לנקוט בצעדים קיצוניים ובהתאם לכך המשטרה מגיבה באמצעים לפיזור הפגנות. בהפגנות רבות, השוטרים בעצמם חווים אלימות שמגיעה מצד המפגינים. יש החלטת יועמ"ש שלא ניתן להפגין בתחום של עד 100 מטרים מבית רה"מ ואנחנו אוכפים את ההחלטה הזאת. אנחנו לא מפעילים מכתזית בלי להזהיר מראש את המפגינים במקום".
עינת עובדיה, מנכ"לית מכון זולת: "השר לביטחון לאומי הוא אדם שהשתלט על המשטרה באופן פוליטי. זה מביא למצב של אכיפה בררנית. יש לנו נתונים של מאות מקרים של אלימות משטרית שמתרחשים לפני, תוך כדי ואחרי ההפגנות. מתוך 307 תיקים שהוגשו למח"ש בשנתיים האחרונות, רק שלושה תיקים הגיעו לכתבי אישום. אני מבקשת מהוועדה להוביל תיקונים נדרשים לנהלים של פיזור הפגנות. הנהלים בשטח לא ברורים ולא שקופים".
ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי:
"אני יודע שהמשטרה מבצעת תהליכים לבירור התלונות שמגיעות אליהם כלפי אלימות. בדיון המעקב הבא אני רוצה לקבל נתונים רשמיים של המשטרה ושל מח"ש. המשטרה יכולה להתגאות בנתונים שלה. משטרת ישראל התמודדה עם כמויות גדולות מאוד של מפגינים בשנתיים האחרונות. אזרח שיוצא להפגין ולהביע את זכותו הדמוקרטית לא צריך להגיע להפגנה בתחושה של פחד. אין לנו משטרה אחרת והיא עסוקה במגוון רחב של עיסוקים. יש לחץ אדיר על המשטרה תוך כדי שהיא מתמודדת עם מחסור גדול בכוח אדם. אני רוצה לראות מהמשטרה שהיא מצליחה להפיק לקחים מתוך התלונות שמוגשות".
בנימין גל, דוברות הכנסת.