הודעה לעיתונות

דוברות הכנסת – יחד ננצח ​ הועדה החליטה לדחות בשבוע את ההצבעה על התקנות המקלות את תנאי הסף לקבלת רישיון לנשיאת נשק לבוגרי צה"ל, כדי שיכללו גם ספורטאים ויוצאי מג"ב יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל: "נשק הוא מציל חיים בתנאי שהוא נמצא בידיים מיומנות כפי שאנחנו מגדירים אותן, אם אני יכול לדחות את ההצבעה בשבוע ולהרוויח גם את הספורטאים ויוצאי מג"ב – אעשה זאת" הוועדה לביטחון לאומי, בראשות ח"כ צביקה פוגל, דנה היום (ב'), בטיוטת תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבל רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות) (תיקון מס' 2) התשפ"ה- 2025, שגיבש המשרד לביטחון לאומי. התקנות המוצעות מרחיבות את מעגל הזכאים לרישיון כלי ירייה פרטי תוך הוספת רשימת המקצועות בתבחין "שירות בכוחות הביטחון". על פי התקנות, בוגרי צה"ל בעלי מיומנות גבוהה בתפעול ובשימוש של כלי ירייה יהיו זכאים להגשת בקשה לרישיון פרטי לכלי ירייה בכפוף לעמידתם ביתר התנאים הנדרשים. רשימת המקצועות שגובשה, הכוללת 11 מקצועות חדשים, כוללת: מדריכי תותחנים, מדריכי חי"ר, מ"כ שאינו לוחם, מדריכי שריון, מדריכי הגנה אווירית ועוד. הוועדה החליטה לדחות בשבוע את ההצבעה על תקנות אלו, כדי שיכללו גם ספורטאים ויוצאי מג"ב, אך החליטה להשאיר על כנו את התבחין שקובע שהוצאה של רישיון נשק תתאפשר עד 20 שנה לאחר השירות הצבאי.  בפתיחת הדיון, ציין יו"ר הוועדה כי גובשה רשימה מקצועית וראויה של זכאים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה, אך עדיין יש צורך להרחיבה, ולהוסיף מעגלים שזכאים להיכלל בה: "מדובר באנשים ראויים ומקצועיים שאנחנו חושבים שגם הם ראויים לשאת נשק. אם עד היום התמקדנו בבעלי תעודות לוחם, ההרחבה המוצעת כוללת מדריכים, מ"כים שאינם לוחמים, מג"בניקים ותצפיתניות. לכולנו ברור היום ערכם ויכולתם להוסיף למעגל האנשים שנמצאים חמושים ברחובות. זהו נדבך נוסף שיוסיף לביטחון האישי שלנו", אמר היו"ר.  ​  מנהל אגף בכיר רישוי ופיקוח כלי ירייה, דוד ויצמן: הטיוטה גובשה לאחר עבודת מטה מקיפה בשילוב גורמים רבים, בהם צה"ל והמשטרה. התפקידים שנוספו כוללים בעיסוקם מרכיבי לוחמה וירי, והם בעיסוקם היומיומי משתתפים בלחימה בצורה זו או אחרת. וייצמן הדגיש את חשיבותה של הרחבת התבחינים המוצעת: "זיהינו מקרים רבים שבהם אזרחים מיומנים מנעו פיגועי פח"ע או את התדרדרותם. לא מן הנמנע שישנם תפקידים נוספים שאותם מאיישים אנשים מקצועיים שאנחנו רוצים שיישאו כלי ירייה פרטיים באזרחות, הם לא פחות ראויים לכך. הרחבת התפקידים בוצעה בשום שכל". במהלך הדיון, הוועדה דנה בתבחין הקיים, אשר מגביל את האפשרות לקבלת רישיון נשק 20 שנה לאחר תום השירות הצבאי. לטענת רבים מהמשתתפים בדיון, השארת תבחין זה על כנו תמנע מנשים רבות הנשארות בעורף לבדן להגן על עצמן, כאשר בני משפחתן מגוייסים. "אין הבדל בכשירות בגיל 40 לעומת גיל 50, ואין הבדל בלשון החוק אם כתוב 20 או 30 שנה. כמי שנושאות את הדגל, אנחנו נשמח להרגיש בטוחות", אמרה חכ"ל קרן ברק. ד"ר רות קבסה-אברמזון מארגון "אמהות למען ישראל" הוסיפה: "בשירותי הצבאי ניהלתי מטווחים והכשרתי טירונים ומ"כים רבים לרמת רובאות 02. הגבלת רישוי הנשק ל20 שנה מתום השירות היא לעג להכשרה שעברתי. אין ספק שיש לעבור ריענון ועדכון של הידע, המניעה הזו היא אפליה לא ראויה והסעיף הזה צריך להיות מנוסח אחרת, כדי שלא יפלה מי שלא צריך להיות מופלה".  בסיום הדיון הגיב לדברים מנהל אגף בכיר רישוי ופיקוח כלי ירייה, דוד ויצמן: "הסעיף שעוסק בהגבלה ל20 שנה תוקן באוקטובר 2023. הרציונאל שלו הוא פשוט: בחלוף הזמן הערך המוסף של השימוש בנשק חולף ויורד מהעניין. לצד הרצון מהשטח יש רצון של ההנהלה ושל גורמי המקצוע, הרגולטור מתקן חקיקה ונדרש לחשיבה על איזונים ובלמים. ישנו קו חתך שממנו אני לא יכול לזוז – העובדה שנשים לא עשו מילואים ושחלף זמן רב מאז היו לאחרונה בשירות". בסיום הדיון, ולאור חוות דעתו של היועץ המשפטי לוועדה, אפשר יו"ר הוועדה לגורמי המקצוע במשרד לביטחון לאומי לנסח מחדש את התקנות כך שיכללו גם ספורטאים ויוצאי מג"ב, ולהביאן להצבעה בשבוע הבא.