חומר רקע
חלקיחילוף
הבאהוניצולשלמהגרי
עבודהבזמןהמלחמה
תוכןעניינים
א.מבוא 3
ב.השפעתמתקפתחמאסוהמלחמהעלהגירתהעבודה 4
ג.מצבםשלמהגריהעבודהבישראל 11
12
1.שיעבודיחוב
14
2.איתשלוםשכר
17
3.מגוריעובדיםזרים
19
4.העסקהתחתירירקטי
21
5.חוסריכולתלעבורביןמעסיקים
ד.טיפולהמדינהבתופעותהאמורות–היעדראכיפה 28
30
ה.סיכוםוהמלצות
הדוחנכתבע"יעו"דאלעדכהנאועו"דאוריתרונן
כלהזכויותשמורות2025()קולעובד
הנגב8,תלאביב
www.kavlaoved.org.il
2
א.מבוא
בשנהוחצישחלפומאזמתקפתחמאסב7.10.2023-,חלשינוייסודיבתחוםהגירתהעבודהלישראל.
הזעזועשחווהשוקהעבודההשניוניוהמחסורהחמורשנוצרבעובדיכפייםבענפיםהשוניםבמשק,הביאו
אתהממשלהלשינוימדיניותחדבכלהקשורלהגירתעבודה.
עדלפרוץהמלחמההייתההממשלהמחוייבת,לפחותברמההפורמלית,לעידודתעסוקתישראליםבשוק
העבודההשניוניולרגולציהשתגןעלמהגריהעבודהבמסגרתגיוסםועבודתםבישראל.מאזפרוץהמלחמה,
הלכה-למעשההממשלהשינתהאתמדיניותהוכעתהיאממקדתאתמירבמאמציהבהבאתכמהשיותר
מהגריםלישראל,לכמהשיותרענפיתעסוקה,תוךהפחתתכמהשיותררגולציהעלהמעסיקים,לרבותזו
שנועדהלהגןעלהמהגריםועלהעובדיםהישראליםכאחד.
הגםשבחלוףשנהוחציקשהלומרששינוייםאלוהקלועלהמעסיקיםאוהורידואתיוקרהמחייהבישראל,
הםבהחלטהשפיעולרעהעלזכויותהמהגריםבישראל,שמספרםעלהמ110,000-ערבפרוץהמלחמה,
ל146,000-נכוןלספטמבר2024(טרםפורסםנתוןעדכנייותר).עשרותאלפיםמהעובדיםהללוהגיעו
לישראללאחרפרוץהמלחמה,חלקםלענפיםשבהםמעולםלאהועסקוקודםלכןמהגריעבודהממדינות
הדרוםהגלובלי;למעסיקיםחדשיםבתחוםהעסקתמהגריעבודה;באפיקיגיוספרוציםהמאופייניםבהטעיה
וגבייהאסורהשלתשלומיעתק;וכשהםדוברישללשפות,כשבמקריםרביםאנגליתאינהאחתמהן.שינויים
אלוהעמיקואתהיקףניצולהעובדים,שינובאופןדרסטיאתפניהענפיםשאליהםהובאו,והביאולמספר
הולךוגדלשלעובדיםשסומנובידיהמעסיקיםכ"לאטובים".
דוח זה הוא תולדה של כשנה וחצי של טיפול בפניות של מהגרי עבודה שהגיעו לישראל בזמן מלחמה
לעבודותבענפיהחקלאות,הבנייןוהתעשייה.שלושתהענפיםהאלו–שעדלמלחמההתבססועלעבודת
עובדיםפלסטינים,ישראלים,מבקשימקלטומספרמוגבלשלמהגריעבודהשהגיעוממדינותמסוימות
במסגרת הסכמים בינלאומיים ותיקים – עברו שינויים מהותיים מאז מתקפת חמאס באוקטובר 2023.
הגםשהפרותזכויותעובדים,ובפרטמהגריעבודה,הןתופעותקיימותבישראלמאזומעולם,השנהוחצי
האחרונותהעצימותופעותקיימותוהביאולהתפתחותןשלתופעותבעייתיותחדשותבשלושתהענפים
האמורים.בדוחזהנעמודעלהשינויבעמדתהממשלהמאזפרוץהמלחמה,הסיבותלכךוהאופןבו(לא)
נעשתהחשיבהיסודיתוארוכתטווחביחסלשינוייםאלו;כמוגםעלהתופעותשהתפתחואוהתעצמובשנה
החולפתביחסלמהגריהעבודהבענפיהחקלאות,הבנייןוהתעשייה,כתוצאהמשינויזה.
3
ב.השפעתמתקפתחמאסוהמלחמהעלהגירתהעבודה
אחתמהשלכותהמלחמההממושכתשהחלהב7.10.2023-הייתהשינויחדומהירבגישההמדיניתביחס
להגירתעבודהלישראל1.אםעדלפרוץהמלחמהממשלותישראלהשתדלולתחוםאתהגירתהעבודה
לעבודותבסיעודהביתיולענפיהחקלאותוהבניין2ולפחותבאופןרשמישאפולצמצםאופןהדרגתיולאורך
זמןשלמספרהמהגריםבענפיםהמסחרייםהאמורים3 מאזהמלחמההשתנתההגישהלחלוטיןוהבון-;טון
הפךלהיותלהביאכמהשיותרמהגרים,לכמהשיותרענפים.
כך,לפיהחלטתממשלהשהתקבלהבמאי2024(החלטהמס'1752)ולפיהחלטותשהתקבלובהמשך
מכוחועדתמנכ"ליםשהוקמהלצורךזה4,השאיפהכעתהיאלאפחותמאשרלשלשאתמספרםשל
מהגריהעבודהבישראל,מכ110,000-עובדיםערבהמלחמהלכ עובדים.330,000-
מדוברבשינוימהירומשמעותישלמדיניותארוכתשנים,שהייתהמשותפתלכללממשלותישראלוהתבססה
1 ישראלאינהמדינתהגירה,אךהיאמאפשרתלאזרחימדינותזרותלהעתיקאתחייהםלישראללתקופהשל 63חודשיםואף
למעלהמכך,כדילמלאצרכיםשלהמשקהמקומי.מדוברבהעסקהבשיטת"דלתמסתובבת",שבההעובדאמורלעזובאת
ישראל בסוף התקופה אחרת יהיה חשוף לסנקציות, ועובד אחר וחדש אמור להגיע תחתיו – וזאת נוכח הכפפת כל ההסדר
האמורלמדיניותההגירהולחששמפניהשתקעותהעובדיםבישראל.תחתמדיניותזוגםמוטלותהגבלותאישיותעלהעובדים
כגוןאיסורליצורקשריזוגיותעםעובדיםאחרים;כספיהפנסיהשלהםמוחזקיםבידירשותהאוכלוסיןבפקדוןכערובהליציאתם
מהארץ;ושהייתםבישראלכפופהלרגולציהנוקשתשמצמצמתאתהווייתםלזוגידייםעובדותותולא,ושכפישנראהבהמשך,
מחלישהואףמאיינתאתכוחהמיקוחשלהםמולמעסיקיהם.
זאתלצדכמהאלפי"מומחיםזרים"המוזמניםלישראלשלאלעבודהענפיתמסוימתאלאלצורךעבודתמומחהקונקרטיתאצל
2
מעסיקמסויםבהיעדרמומחיםכאמורבישראל.בנוסף,בשניםהאחרונותהתאפשרהלראשונההעסקהשלאלפיםבודדיםשלמהגרי
עבודהברישיוןגםבענףהתעשייה,בתנאישאלוהגיעוממדינותשהתמ"גלנפשבהןשווהלזהשבישראלאוגבוהממנו;במוסדות-
סיעוד,עקבמחסורכוחהאדםבתקופתמשברהקורונה;ובמלונות(ככלהנראהכחלקמהמשאומתןלהסדרתגיוסהעובדיםלתחום
הסיעודהביתימולממשלתהפיליפינים).
בפועל,החלטותהממשלהשהתקבלובמשךהשניםאמנםהורועלהורדההדרגתיתשלהמכסותשנקבעולמהגריעבודה,אולם
3
בהמשך אלו תמיד תוקנו בדיעבד והמכסות דווקא הועלו, על רקע לחצים מצד מעסיקים. על דינמיקה זו ר' שרון אסיסקוביץ,'
הכלכלההפוליטיתשלהגירתהעבודהלישראלומדיניותההגירהכלפיעובדיםזריםבשנותה90-,עבודה,חברהומשפט,כרךי'
תשס"ד),עמ'(88-85;אדריאנהקמפורבקהרייכמן,עובדיםוזרים–הכלכלההפוליטיתשלהגירתעבודהבישראל,מכוןוןליר
בירושלים,הוצאתהקיבוץהמאוחד2008( עמ'),119;וכןמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,סוגיותהקשורותלהעסקתעובדים
זריםבחקלאות,3בפברואר.2010
החלטתממשלה1752קבעהלראשונהמכסהכלליתל"עובדיםזרים"בישראל,330אלףכאמורנכוןלמועדזה,שתחולק
4
בהמשך בידי ועדת מנכ"לים שהוקמה לצורך זה בין ענפי המשק השונים. בחודשים שלאחר הקמתה, חילקה וועדת
המנכ"לים חלק ניכר מהמכסה לשלל ענפים, בהם: חקלאות, בניין, תשתיות, מוסדות סיעוד, מלונות, מסעדות, מפעלי
תעשייה, מיזמי תשתית, חברות הובלות, מוסכים, אולמות אירועים, חברות ניקיון, רשתות שיווק, עתיקות ועוד. לתחום
הסיעודהביתי,ולמומחיםזרים,נקבעשלאייקבעומכסותענפיותהגםשהעובדיםהעובדיםבתחומיםאלוכלוליםבמכסה
הכללית של אלף.330
4
עלדוחותמקצועייםשלועדותוצוותיםשהוקמולנושאזהושבחנואתהשלכותיהשלהגירתעבודהלישראל.5
אלומצאושהגירתעבודהלישראלגוררתהישענותעלכוחעבודהקללניצול,שמועסקפעמיםרבותתוך
הפרותשלחוקיהעבודה,מהשבתורוגוררגםפגיעהבעובדיםהישראלייםודחיקתםהחוצהמענפיהעבודה
שאליהם מגיעים מהגרי העבודה; על כן הגירת עבודה
נתפסהכהטבהלמעסיקיםמסוימיםבתחומיםמסוימים,
ב',עובדבנייןמהודושהגיע
עלחשבוןהעובדיםהחלשיםבחברההישראלית.
לישראלב"מסלולהפרטי",הגיע
למשרדיקולעובדבקיץ2024,
שינוי המדיניות האמור, שנעשה בפועל בתוך תקופה
כשהואמבוהלוחרד:הואהגיע
קצרה,לאנעשהעלבסיסבחינהמסודרתשלהסוגיה
לישראלכחודש-חודשייםקודם
אועלבסיסדיוןציבוריסדור,ועלפניוהואנעשהמבלי
לכן,וכעתחברתכוחהאדם
לבחוןבאופןראויאתההשלכותארוכותהטווחשלועל
שהעסיקהאותוקנתהלוכרטיס
טיסהלארצומהיוםלמחר,לאחר
שוקהעבודהבישראל.המדיניותנוצרהכפשרהפוליטית
שנפצעבתאונתעבודה.ב'סיפר
ביןמשרדיממשלהשונים,במסגרתשיחפנים-ממשלתי
שאינויכוללחזורלארצוועליו
בינםלביןעצמם,אשרהחללהתנהלבחודשיםהראשונים
להמשיךלעבוד,היותששילם
למלחמה.השינויהיהתגובתיוללאחשיבהסדורהוראייה
5,000דולרכדילהגיעלישראל,
לטווחבינוניאוארוך,אלאכמענהלדרישותהולכותוגוברות
וביקשאתעזרתקולעובדכדי
לאפשרלולהישארבישראל
מצדסקטוריםעסקייםשונים,שדרשועודועוד"עובדים
ולעבוד.עקבהתערבותקו
זרים"–דרישותשבהמשךגובובאופןמוחלטעלידימשרדי
לעובד,הודיעהחברתכוחהאדם
הממשלה שאמונים על המגזרים הללו (למשל משרד
שתאפשרלולהמשיךלעבוד
הבינויוהשיכוןביחסלענףהבניין,משרדהחקלאותביחס
אצלהבכפוףלהצגתמסמכים
לחקלאות,משרדהבריאותביחסלמוסדותגריאטריים,
רפואייםעלמצבוהרפואי,וכי
משרדהכלכלהביחסלענפיהתעשייהוהמסחרועוד).
תבטלאתכרטיסהטיסה.
טענותהמעסיקיםבסקטוריםהשוניםלצורךב"עובדים
זרים"מבוססותעלקושילאיישמשרותבשוקהעבודההשניוני(שנכוןלמועדכתיבתדוחזה,אכןמאופיין
ברמתאבטלהנמוכהמחד,ומנגדבביקושגבוהלמשרות,בעיקרברמותהשכרהנמוכות).בהיעדרבדיקה
יסודיתוגלויהמצדמשרדיהממשלהאודותמהותהקושילגייסעובדיםכאמורוהסיבותלו,ומאחרשלפחות
בחלקמהסקטוריםהאלוטענותכאמורמועלותמזהשנים,קשהלהעריךאתהאופןוהמידהשבהםהמלחמה
ר'למשלדוחועדתאקשטייןלעיצובמדיניותבנושאעובדיםלאישראלים,2007 דוחאקשטייןבדברהעסקתעובדיםזרים,;
5
.2010
5
הנוכחיתהשפיעהעלקשייםאלו.נראהשלפחותחלקמהקושיהאמורנובעמהגיוסהמסיבישלעובדים
ישראליםלמילואיםלפרקזמןממושךומפינוייםשלמאותאלפיישראליםמצפוןהארץודרומה,מהשהוביל
ליציאתםשלאלו(ביןאםבאופןזמניאולאורךזמן)ממעגלהעבודה;וכןמהחלטתהממשלהלמנועאת
כניסתםלישראלשללמעלהמ100,000-עובדיםפלסטינים–שעדהמלחמהנכנסולישראלמדייוםבהיתר
כדילעבודבשללענפים,ביןהיתרמתוךתפיסהביטחוניתשקושרתביןתעסוקתפלסטיניםלרגיעהבטחונית
בשטחים6.
בהתאם,החלטותועדתהמנכ"ליםבדברהעלאתמכסותשלמהגריהעבודה,התקבלופשוטעלדרךהמרה
אריתמטיתשלמספרהעובדיםהפלסטיניםבמהגריעבודה–חרףהשוניהמהותיבמבניהעסקתם,עלויות
העסקתם,המניעיםלהעסקתםועוד,וכאמורמבלילעצורולבחוןאתהשלכותההחלטותעלשוקהעבודה
בטווחהבינוניוהרחוק,אואתיכולתהמעסיקיםוהרשויותלקליטתמהגריהעבודההחדשיםולהעסיקם
לאורךזמן.
מכיווןששינויהמדיניותנעשהכאמורללאדיוןמסודרוללאבחינהמקיפהשלשללהשיקוליםוהגורמים,גם
המענהשניתן–שילושמספרמהגריהעבודהשמצופהשיגיעולישראל–נעשהבהתאם.המדיניותהחדשה,
שהתעצבהתוךכדיתנועה,תחתלחציהשעהומצוקותהמעסיקים,אופיינהבהיעדרהיערכותמצד
המדינהלקליטתםשלמאותאלפינשיםוגבריםענייםשמצופיםלהעתיקאתחייהםלישראללתקופה
שלכ5-שנים7.כךלמשל,אישבממשלהלאקייםדיוןמסודרבשאלה,היכןיתגוררו200,000מהגריעבודה
חדשיםשיגיעולישראל,בטרםהוחלטלהביאם.אישלאקייםדיוןבשאלה,כיצדעובדיםאלואמוריםלהסתדר
לאורךזמןולמשך5שניםבענףשאליוהוזמנו,ככלשהמעסיקהספציפישהזמיןאותםלישראלהחליטלסיים
אתהעסקתםועליהםלאתרבמהירותובכוחותעצמםמעסיקחוקיאחרבענףשאליוהוזמנו.לאניתנההדעת
לכךשרובםאינםדובריאנגליתברמהמספקת,ושידרשולתרגוםלשפתםבשללסיטואציותיומיומיות,לרבות
בפניהלשירותירפואה,בעיקרלאורהענפיםבסיכוןגבוהשבהםהםעובדים.עלפניו,אישלאקייםבחינה
מסודרתהמבוססתעלנתונים,אודותיכולתםשלמעסיקיםשהעסיקועובדיםפלסטיניםיומייםבמתכונת
עלהקשרביןתעסוקתפלסטיניםבישראללשיקוליבטחוןר'למשלקמפורייכמן,ה"ש2לעיל.עלמנתלהמחישאתהדבריםואת
6
חוסרהקשרהאינהרנטיביןהעסקתפלסטיניםבישראללביןצרכיםבאיושמשרות,נצייןשבשנת2021אףהותרהתעסוקתעובדים
פלסטיניםבהייטקהישראלי.
חוקהכניסהלישראל,תשי"ב1952- קובעשככללתקופתעבודהל"עובדזר"תהיהל63-,חודשים,לאחריהיצטרךהעובדלעזובאת
7
ישראל.במקריםמסוימיםניתןלהאריךאתהתקופה,אולםמהשאמורהיהלהיותחריגהפךעםהשניםלתופעהמוכרתבפרטבענפי
הסיעודוהבניין,בהםהמדינההאריכהבשלצרכיהמטופליםוהמעסיקיםאתרשיונותהישיבהשלהעובדיםהרבהמעברל5-שנים.
6
מסוימת,לעבורלהעסקתמהגריעבודהבמתכונתאחרתלגמרי8.למעשה,החלטותהוועדההתקבלוכולן
ללאשיתוףציבורמסודרתוךהדרתארגוניעובדים,ועדיעובדיםוארגוניזכויותאדםמההליך9,אךתוך
שיגושיחשוטףעםהמעסיקים10.גםבחלוףלמעלהמשנהמתחילתהמלחמה,ממשיכותלהתקבלהחלטות
מהותיותללאבחינהעניינית,ועלפניומבלילתתאתהדעתעלהשלכותההחלטותבטווחהבינוניוהארוך.
במקביל,ובניגודלמדיניותהקודמתשמטרתההייתהלתעדףעבודתישראליםבענפיםהשונים,פעלה
הממשלהלהוזילאתהעסקתםשלמהגריהעבודהכדילעודדמעסיקיםלהעסיקםו"להקל"עליהםאת
המעברמהעסקתעובדיםישראליםאופלסטיניםלהעסקתמהגרים.נציגיהסקטוריםהשוניםשביקשולאפשר
להםלהעסיקמהגריעבודה,אכןהתלוננועלכךשהעסקתםשלאלואינהבהכרחזולהיותרמהעסקתכוח
העבודההמקומי,ולאפעםאףיקרהיותר.ואמנם,לארקשמהגריעבודהזכאיםלאותןהזכויותשלהם
זכאיםעובדיםישראליםוחוקיהעבודההקוגנטייםבישראלחליםעליהםבאופןשווהללאקשרלמעמדם,
אלאשעלהמעסיקגםלדאוגלהםלמגורים,לרכושעבורםביטוחרפואי,לשלםאגרותבגיןהעסקתםועוד11.
זאת,ביןהיתרכדילהגןעלכוחהעבודההמקומי,ומכיווןשמדינתישראלחתומהעלאמנותבינלאומיות
שמבטיחותשוויוןבתנאיהעבודהביןכוחהעבודההמקומילביןמהגריעבודה.
למשל,בענףהחקלאות,חלקניכרמהעובדיםהפלסטיניםהועסקובמתכונתעונתית,שהיאגמישהבהרבהממתכונתההעסקההקבועה
8
בענףובהיקףשלמשרהמלאהשבהנדרשיםחקלאיםלהעסיקמהגריעבודהשהוזמנולגורבישראל.בענףהבניין,עובדיםפלסטינים
הועסקועלידיהקבלניםהישראליםבהעסקהישירה,בעודשביחסלמהגריעבודה,מזה20שנהחלאיסורעלהקבלניםלהעסיקבאופן
ישירמהגריעבודה,והםיכוליםלהעסיקםרקבאמצעותחברותכוחאדםזרייעודיותשהוקמולנושאזהושמייקרותאתההעסקהלקבלנים.
ביולי2024,קולעובדעתרהנגדאופןעבודתהוועדהשהוקמהמכוחהחלטתהממשלה,יחדעםארגוןהעובדיםמעןוהאגודהלזכויות
9
האזרח בישראל ועם הקליניקה לזכויות עובדים באונ' ת"א (בג"ץ 5879/24, העתירה נדחתה ביום 9.3.2025). במסגרת העתירה
התבקשההוועדהלכלהפחותלפרסםפרוטוקוליםמדיוניה(בדיוןהמקדמישהתקייםבעתירהביום23.12.2024מסרההוועדהכי
למעשהאינהעורכתפרוטוקולים);ולפחותלפרסםסדריוםשיאפשרלגורמיםכמוקולעובדאוההסתדרותהכלליתלפנותאלהוועדה
ביחסלנושאיםהעומדיםעלהפרקלפנישתקבלהחלטותיהבנושאולהביעעמדה,נושאשהוועדהסירבהלו.הוועדההודיעהשתחת
פרסוםסדריוםהיאתשלחפניותפרטניותלגורמיםשתסבורשהםרלוונטייםלדיון,כמוקולעובד,במקריםהמתאימים.עלבסיס
הודעהזווחזקהשכךהמדינהתנהג,נדחתההעתירה.עדכהלאנשלחהלקולעובדולופנייהאחת,לרבותאודותמספררבשלדיונים
שקיימההמדינהבזמןשהעתירההייתהתלויהועומדתולאחרשהודיעהכאמורלביתהמשפט.ביתהמשפטקבעשהעובדהשהמדינה
לאנהגהכךבפועל,לאאומרתשלאתנהגכךבעתיד.
10 כךלמשל,בדיוןשלהוועדההמיוחדתשלהכנסתלענייניעובדיםמיום17.7.2024,תיארמייסדפורוםהמסעדותאתאופיהאינטראקציה
עםיו"רהוועדהבמלים:"אני'חופר'לוומתקשרבשעותהמאוחרותשלהלילה"(עמוד19לפרוטוקול);בדיוןשהתקייםביום12.11.2024
בוועדתהכספיםשלהכנסת,סיפרכיעודכןבפרטיהחלטתהוועדהלפניהדיוןבה,בשיחישירעםנציגיהממשלה.בדיוןבוועדת
העובדיםהזריםמיום17.7.2024, נציגתהתאחדותהתעשייניםהודתהעלהקשבשהיאזוכהלומצדנציגיהוועדה,ותיארהכיצד
היאמקבלתתשובותמהירותבאופןיומיומימנציגיהממשלה.בדיוןבוועדתהפניםבכנסתמיום2.12.2024,הובהרכימתקייםקשר
ישירביןהוועדהלביןנציגהתאחדותבוניהארץ.בדיוןשהתקייםבוועדתהעבודהוהרווחהבכנסתביום4.8.2024,בירכויו"רארגוני
מעסיקיםבענףהניקיוןובענףאולמותהאירועיםעלמהירותקידוםהחלטותבוועדהועלהקשבלוהםזוכים.
11 ר'חוקעובדיםזרים,תשנ"א.1991-
7
למרותזאת,במהלךשנת2024החליטההממשלהלתמוךבהצעותחוקפרטיותלביטולזכותםשלמהגריעבודה
בסיעודלפנסיה12וכןלבטלאולהפחיתמשמעותיתאגרותלמעסיקיםבשללתחומיםמסחריים.צוותממשלתי
בין-משרדישהוקםעודבשנת2023המליץלשרהעבודהבתחילת2025עלהגדלתהניכוייםהמותריםמשכרם
שלמהגריעבודהבגיןמגורים,כדילחסוךבעלויותההעסקהולהקלעליוקרהמחייהבישראל,וככלשיתקבלו
המלצותיוניתןלשערשיחלהליךחקיקהבנושא.
עודפעלההממשלהלהסרתכלמהשנתפסבעיניהכ"חסם"בפניהבאהמהירהשלמהגריםחדשים.
מאחרשהממשלהמעוניינתבשילושמהירשלכוחהעבודההזר, ומכיווןשחלקלאמבוטלממדינותהמוצאשל
העובדיםהללו,לרבותכאלושחתמועםישראלעלהסכמיםבנושא,סירבולשלוחעובדיםלישראלבשלהמלחמה;
הממשלההחלהלפעוללהחשתהליכיגיוסהעובדים,מכמהשיותרמדינותומכמהשיותראפיקים.כך,הליכי
המיוןשלהעובדים,שנועדולהבטיחמקצועיותוהתאמהלעבודההנדרשת,נוהלותחתמכבשלחציםלהביא
לישראלכמהשיותרעובדים"מהרמהר";ודרישותלידיעהבסיסיתשלאנגליתהומרולהמלצהבמקרההטוב.
התוצאההיאשמשקיםחקלאייםשעדהמלחמההתבססועלעבודתמהגריםמתאילנדבלבד,ואתריבניה,
שבהםהועסקוערבהמלחמהבעיקרדובריערביתלצדמיעוטדובריסיניתאורוסית,הפכולהיותמגדליבבלשל
עובדיםמשללמדינותהדובריםשללשפות(תאית,הינדי,מאליאלם,סינהלהועוד),ללאיכולתלתקשרזהעם
זהאועםמעסיקיהם.כמוכן,בשניהענפיםהללונציגיהמעסיקיםמתלונניםעלאיהתאמתהעובדיםהחדשים
לעבודהורביםמהמעסיקיםמסרביםבאופןגורףלהעסיקעובדיםשהגיעוממדינותמסויימות.
כחלקמ"הסרתהחסמים",ויתרהישראללראשונהמזהעשורגםעלאחתהדרישותהקריטיותשהתפתחובה
ביחסלגיוסמהגריעבודה–גיוסמפוקחשלהעובדיםבמדינותמוצאם,במטרהלהדירמהליךהגיוסמאכרים
(מתווכיםפרטיים)ותשלומיעתקאסורים.ואכן,הגירתעבודההיאכרפורהלרווחיםאסוריםואסטרונומיםשנגבים
מהעובדיםבארצותיהםבידימאכריםמקומייםכדמיתיווך,ושלפיממצאיהרשויותהישראליותחלקניכרמהם
מוצאדרכוגםלגורמיתיווךבישראל13.דמיהתיווךהאסורים,כךלפיממצאיהמדינהעצמה,הולידומספרתופעות
שליליות–שיעבודיחובשלהעובדבסכומיעתקכברעםתחילתעבודתו;הוןשחור;ביקושיםמזוייפיםלעובדים
משיקולירווחאסור;הונאהבהליךהגיוסבדברהמובטחלעובדבישראל;ועוד14.כדילהיאבקבתופעהזו,
12 ר'דברישרהעבודהבשםהממשלהבדיוןבמליאתהכנסתביום.26.7.2024
13 ר'למשלדברינציגימשרדהתמ"תבישיבותבוועדתהכנסתלענייןעובדיםזריםבימים31.1.2007ו10.5.2010-;ודברינציגירשות
האוכלוסיןוההגירהבדיוןהאמורמיום31.1.2007ובדיוןבוועדתהפניםשלהכנסתמיום.27.7.2015
14 עלמשמעותההסכמיםהבילטרלייםלמניעתדמיתיווך,ועלהתפתחותןשלתוכניותלהגירתעבודהשאיפשרואתעקיפתםבפועל
בתחומיהחקלאותוהבנייןעודלפניהמלחמה,ראודוחקולעובדממרץ2022,"בתחבולותתעשהלךעבדים:חתירתהשלמדינת
ישראלתחתמאמציהשלהלמניעתעבדותוסחרבבניאדם".
8
מאזתחילתהעשורהקודםהתירההממשלהגיוסמהגרים
באוקטובר2024,קבוצתעובדי
לענפיהחקלאות,הבנייןוהתעשייהרקממדינותשעמן
בנייןמהודושהגיעהמדרום
נחתמוהסכמיםליצירתאפיקגיוסמפוקח15,הןעלידי
המדינהב"גיוסהפרטי"פנתה
הממשלההמקומיתוהןעלידיממשלתישראל,ושכולל
לקולעובדבבקשהלעזרה,לאחר
בתוכואלמנטשלהגרלהושנמצאכמאייןאתתופעתדמי
שתאגידכוחהאדםשלהםלא
התיווךהאסורים.מאזפרוץהמלחמה,בשלהשינויהאמור,
נתןלהםעבודהאושכר.הם
חששולהתלונןעלהתאגיד
ישראל התירה גיוס של עשרות אלפי עובדים לענפים
וביקשוהכוונהלפחותלגביזכותם
אלו(ולאחרונהגםל"ענףהמסחרוהשירותים",שכולל
ויכולתםלעבורלתאגידאחר.קו
למעשהעבודותקמעונות,הובלות,מוסכים,ניקיוןועוד)
לעובדנאלץלהשיבלהםשהוא
מחוץלהסכמיםכאמורוללאפיקוח16.במקביל,חתמה
אינויכולאורשאילסייעבתיווך
ישראלבמהשנראהכהליךבזקעלהסכמיםבילטרליים
עבודה,שאיןגורםחוקישאמור
לעשותזאת,אךשביכולתם
חדשים שאת רובם ישראל מסרבת לחשוף17, שנחתמו
להתקשרלמוקדהתלונותשל
בחסותהמלחמהויושמותחתהלחציםהאמוריםלהבאה
רשותהאוכלוסיןוההגירהשבפועל
מהירהשלעובדים.
יכוללתתלהםמידעעלתאגידים
שמחפשיםעובדים.בתשובה,
מסרוהעובדיםשניסוליצורקשר
15 בענף החקלאות נחתם הסכם עם תאילנד, ובענף הבניין נחתמו
הסכמיםעםסין,מולדובהואוקראינה(ובמקורגםרומניהובולגריה,
עםהמוקד,אולםבעודשהוא
מהן הפסיקו להגיע עובדים עוד לפני המלחמה). בענף התעשייה
מעסיקדובריםלשפתההינדי,
לא נחתמו הסכמים כאמור ועל כן הותר גם גיוס של עובדים ללא
הםדוברימאליאלםואינםדוברי
הסכמים – אולם בתנאי שמדובר במי שהגיעו ממדינות עם תמ"ג
הינדיולכןלאיכוליםלתקשר
לנפש השווה לזה שבישראל או גבוה ממנו, כדי לאיין את החשש
שישולמותשלומיםאסוריםעלמנתלהגיעלעבודבישראל.
עמו.קולעובדשלחפניהלרשות
האוכלוסיןוההגירהבבקשהלדעת
16 כאמור, בענף התעשייה גיוס מהגרי עבודה מחוץ להסכמים
בילטרליים היה מותר כבר ערב המלחמה – אולם רק ממדינות
כיצדעובדיםאלויכוליםלאתר
שהתמ"גלנפשבהןשווהלזהשבישראלאוגבוהממנו,כדילמנוע
תאגידחלופי–פניהשלאנענתה
ניצולוגבייתדמיתיווךמעובדיםעניים.במהלךשנת2024,הסירה
עדהיום.העובדיםבחרולהמשיך
המדינה תנאי זה, ואיפשרה לראשונה גיוס של עובדי כפיים עניים
לענף, מחוץ להסכמים, תחילה בהחלטת מנכ"ל רשות האוכלוסין
ולחכותאצלתאגידכוחהאדם
וההגירהשהתקבלהבחוסרסמכות.קולעובדהגישעלכךעתירה
לעבודה;בפעםהאחרונהששוחחנו
יחדעםהקליניקהלזכויותבעבודהבאונ'ת"א,עת"מ(י-ם)5865-
עמם,שנייםמהםמסרושעדייןלא
03-24קולעובדנ'ממשלתישראל)עקבהעתירהההחלטהבוטלה,
נמצאהלהםכזו.
אולם עוגנה מחדש בהחלטת הממשלה 1752 ובהמשך הותר גיוס
פרטיבענףעלידיועדתהמנכ"לים.
17 ישראל חתמה על הסכם עם הודו להבאת עובדים לענף הבניין,
ונרחיבעלתוצאותיובהמשך.עםסרילנקהחתמהישראלעלהסכמיםחדשיםבשללענפים,ביןהיתרבניין,חקלאות,מסעדנות
ומלונאות,והיאמסרבתלחשוףאותם.בנוסףלפניחודשיםספוריםהחללהיותמיושםהסכםעםמלאוויבענףהחקלאותונראהכי
נחתםגםהסכםעםאקוודורבענף.
9
התוצאההמצטברתהיא,שהעובדיםשהגיעולענפיהבניין,החקלאותוהתעשייה,החלמנובמבר2023
ובעיצומהשלהמלחמה,היומוחלשיםיותר,וממדינותעניותיותר.כתוצאהמכךהםגםחשופיםיותר
להפרותשלזכויותעבודהובסיכוןמוגברלסחרבבניאדם,עבודותכפייהוהעסקהבתנאיעבדות.
עלפניו,שנהוחצילאחרפרוץהמלחמה,נדמהשמאמציהממשלהלאסייעולמעסיקים.בסקטוריםרבים
עדייןלאהגיעועובדיםכלל,אושהגיעובמספריםנמוכיםיחסיתולאחרעיכוביםמשמעותיים.בסקטורים
שאליהםכברהגיעוכמהעשרותאלפימהגרים–חקלאותובניין–מעסיקיםמתלונניםעלאיהתאמהוחוסר
מקצועיותהעובדים;בענףהבנייןהתפתחהתופעהשלסירובקבלניםלהעסיקעובדיםשהגיעומהודו,בפרט
במסגרתההסכםהחדששנחתםעמהלאחרהמלחמהלענףהבניין,בטענהגורפתשאלואינםמתאימים
לעבודהוחסריניסיוןבענף;ובענףהחקלאותחקלאיםמסרביםלהעסיקעובדיםשהגיעומהודוומסרילנקה
בטענהשהםאינםעובדיםטובים.לגורלםשלעובדיםאלו,שהעתיקואתחייהםלישראלולעיתיםלאחר
ששילמואלפידולריםלשםכך,נדרשבדוחזה.
10
ג.מצבםשלמהגריהעבודהבישראל
בשנההאחרונהפנולקולעובדעשרותמהגריעבודהשהגיעולישראללאחר7.10.2023לענפיהחקלאות,
הבנייןוהתעשייה18.חלקםפנובשםקבוצותשלעשרותואףמאותעובדיםשהיועמםבאותומצבובשמם,כך
שהמידעשנצבראצלנומבוססלמעשהעלסיפורםשלמאותאםלאלמעלהמכך.במהלךהשנהשוחחנו
עםעובדיחקלאותשהגיעומתאילנד,הודו,סרילנקה,מלאוויונפאל;עםעובדיבנייןשהגיעומהודווסרי
לנקה;ומספרמצומצםשלעובדיתעשיהשהגיעוממדינותמזרחאירופה,דרוםאמריקהומזרחאסיה.רובם
המוחלטלאידעואנגלית(ובטחשלאעברית),והתקשרותעמםנעשתהבאמצעותמתורגמניםלשפתםאו
באמצעותאפליקצייתתרגום.
חלקמהעובדיםשעמםשוחחנופנוכדילקבלמידעעלזכויותיהםועלהמגיעלהם.אחריםפנובתלונות
עלמעסיקיהם,אועלהלשכותהפרטיותשאחראיותעלהטיפולבהם,בבקשהלעזרהמולםאומולגורמים
אחריםעקבהפרותזכויותאובעיותשאליהןנקלעובקשרלעבודתם,אובבקשהלעצהוהכוונהכיצדלנהוג.
חלקםאישרולקולעובדלהעביראתפרטיהם,כמוגםראיותהתומכותבסיפוריהם,לגופיהאכיפה.חלקם,
מחששמהתנכלותמצדמעסיקיהם,ביקשולהגישתלונהאנונמית;אחריםביקשושלאלחשוףכללאת
שסיפרובפניהרשויותבשלחששזה.
פניותאלומשקפותאתהשינוייםהמשמעותייםשחווענפיהחקלאות,הבנייןוהתעשייה,בתקופהקצרהזושל
כשנהוחצי,ואתהשלכותיהםעלהעובדיםבהם–עובדיםשרביםמהםהגיעולישראלבזמןמלחמה,לעיתים
מבלישהבינואתשמצפהלהםבישראלולאחרששילמוהוןעתקכדילעשותזאת.פניותאלושיתוארולהלן,
מצביעותעלמגמהמדאיגהבקליטתםשלמהגריעבודהבישראלכשהםחשופיםלהפרותזכויותאדם,
היעדרפיקוחואכיפהעלזכויותיהםותנאימחייהלאנאותים,ובמקריהקצה–לעבירותפליליותשלממש,
כמוגםלמעצרולגירוש.קייםחששממשי,כיכלהבעיותוהתופעותהשליליותבשלושתהענפיםהמתוארים
בדוחיחולו,ואףביתרשאתבעתידהקרובכלהענפיםהחדשיםשהממשלהאישרהלהגירתעבודה.
18 אין בידינו נתונים מלאים ועדכניים, אך לפי פרסומים שונים מאז תחילת המלחמה הגיעו לעבודות חקלאות בישראל כמה אלפי
עובדיםמסרי-לנקהבאמצעותההסכםהחדששנחתםעמהתחתהמלחמה,לצדקצתפחותמ3,000-עובדיחקלאותשגוייסומשלל
מדינות(הבולטותבהןהןמלאווי,הודו,סרילנקה,נפאלותאילנד)במסלוליהגיוסהלאמפוקחים,במקביללאלפיעובדיםמתאילנד
שהמשיכו להגיע תחת ההסכם הבילטרלי עם תאילנד (שהוקפא בתחילת המלחמה וחזר לפעול בקיץ 2024). בענף הבניין הגיעו
כ15,000-עובדיםלישראל,כשנישלישמהםמכוחההסכמיםהחדשיםעםהודווסרי-לנקה,כשלישבגיוסיםהלאמפוקחים(בעיקר
מהודו,סרי-לנקה,אוזבקיסטן,תאילנדוסין)ומעטממולדובהתחתההסכםהוותיקעמה.לצדזאתנראהשהגיעוכ2,000-עובדי
תעשייה,כולםמחוץלהסכמיםבילטרלייםשלאקיימיםבענף(בעיקרמתאילנד,סרילנקה,הודוואוזבקיסטן).
11
1.שיעבודיחוב
עובדיםשהגיעולישראלבמסגרתה"גיוסיםהפרטיים"(דהיינובאופןלאמפוקח,מחוץלהסכמיםבילטרליים)19
סיפרועלאלפידולריםשנדרשולשלםכדילהגיעלישראל,כשחלקניכרמהסכוםהואבגיןדמי-תיווךאסורים20.
עובדיםמהודוסיפרועלתשלומיםשנעיםבין6,000$ל9,000$-בענףהחקלאותועלבין4,000$ל7,000$-
בענףהבניין.עובדיםמסרילנקהשהגיעולעבודבענפיהבנייןוהתעשייהסיפרועלסכומיםשנעיםבין
12,000$ל16,000$- עובדיחקלאותמנפאלסיפרועלסכומיםשלכ9,500$-9,000-.,ועובדיםמתאילנד
שהגיעומחוץלהסכםהבילטרליבענףסיפרועלסכומיםשל5,000$-4,000בחקלאותועל7,000$בבניין.
ברובםהמוחלטשלהמקרים,הסכומיםהאמורים,ששוויםעשרותחודשיעבודהבמדינותהמוצאשלהעובדים,
אינםבהישגידם.רובהעובדיםמממניםאתעלויותהגעתם
עובדבנייןמסרילנקהפנהלקו
לישראלבאמצעותהלוואות–מחבריםוקרובים,מבנקים
לעובדבאביב2024בבקשה
אומגורמיםבשוקהאפור,לאפעםבריביותגבוהות(חלק
לעצה:הואהגיעלישראל
מהעובדיםדיווחועלריביתדו-ספרתית).משמעותהדבר
לעבודבענףהבנייןב"מסלול
היא,שהםמתחיליםאתעבודתםבישראלכשהםתחתחוב
הפרטי"ושילם12,000דולר
גדול,ותקופתעבודתםהקרובהבישראללאתוקדשלעשיית
דמיתיווךטרםהגעתו;אך
נפצעסמוךלאחרמכן.הוא
רווחיםכיאםלהחזרחובות,כשכלאיחורבתשלום,חודש
פנהלקולעובדבבקשהלסייע
ללאהכנסהאואפילוהפרתזכויותקלההיאמשמעותית
לובאיתוררופאשיוכללטפל
ביותר.
בו,מאחרשלדבריוהואחושש
לחלוקאתהמידעעםחברת
כוחהאדםשלוכדישלאישאר
19 גורמיםשוניםבענףהבנייןטענולאורךהשנהשגםההסכםהבילטרלי
בליעבודהאויגורשלארצו.
עםהודוביחסלענףהבנייןפרוץלדמיתיווך,אםכיחשובלצייןשבקו
משנשאלעלמצבו,סיפרשהוא
לעובדלאנתקלנובעובדיםשהגיעובאופןזהוטענולתשלומיםאסורים.
טענותביחסלתשלומיםאסוריםבמסגרתהסכמיםבילטרלייםעלוגם
סובלמכאביםאךממשיך
ביחסלעובדיםמסרילנקה,אםכיאנוהתקשנולהביןמחלקהעובדים
לעבוד.הואעמדעםקולעובד
שהגיעומסרילנקהופנואלינוהאםהגיעובאמצעותהמסלולהבילטרלי
בקשרעלמצבועודחודשים
אולא,ולאנתקלנובעדותישירהלתשלוםבמסלולהבילטרלי.כאמור,
משרדהחוץמסרבלחשוףאתההסכמיםעםסרילנקהכךשאיננויכולים
לאחרמכן,שגםבהםהמשיך
לדעתהאםהםבכללמספקיםבטוחותלמניעתתשלומיםאסורים.
לעבודכשהואסובלמכאבים,
עדשהוכרעוביקשלנוח
20 חלקמהוצאותההגעהלישראלהןעלהעובדעלפיחוק,ובהןהוצאות
כרטיסי טיסה, בדיקות רפואיות לצורך הגעה לישראל, נסיעות בתוך
ולהחלים,ולאחרמכןפוטר.
מדינתהמוצאבמסגרתהטיפולבאשרה,ובענףהחקלאותגםהוצאות
בגובהשלעד2,000דולרכדמיטיפולחוקייםלגורמיהתיווך(כ1,000$-
מותריםלגביהללשכתהתיווךהמקומית,ועודכ1,000$-כדמיטיפולמותריםללשכותהפרטיותבישראל).העובדיםעמםשוחחנולא
תמידידעולערוךאתהאבחנהביןהתשלומיםהמותריםששילמולאלושאינםמותרים,ולהערכתנובחלקניכרמהמקריםהסכומים
כולליםגםתשלומיםחוקיים.
12
מאזישראלהחלה,לפנילמעלהמעשור,להקפידעלגיוסמהגריעבודהבאמצעותהסכמיםבילטרליים
בלבדלענפיםהאמורים,תשלוםדמיתיווךאסוריםנעלםלחלוטיןבענפיםאלו.עקבפתיחתמסלוליהגיוס
הלאמפוקחבחסותהמלחמה,תופעותאלוחזרוכעתלענפיםאלווהןגוררותשללתופעותשלאנראובהם
מזהשנים:לקולעובדהגיעועובדיםשסיפרושהמשיכולעבודלמרותשנפצעוקשהבעבודה,משוםשחששו
שמעסיקיהםיחזירואותםלארצותיהםכשהםתחתחובות(באחדהמקריםאףהגיעאלינועובדשמעסיקו
אכןניסהלהחזירולארצועקבתאונתעבודה);עובדיםשלקחוהלוואותבריביתנשךכדילהגיעלישראל
רקכדילגלותשהמעסיקלאערוךכלללהעסיקם,ולבסוףגםהחזיראותםלארצםכשהםבחובות;עובדים
שחששולעזובאתמעסיקיהםולהיוותרללאעבודה,גםבמקריםששוכנובמחסן,אוללאמיטה,וללאמיגון,
הועסקו13שעותביוםבשכרהנופלמשכרמינימום,אותחתירירקטי(עלכךבהמשך).
בחלקמהמקרים,הגיוסהלאמפוקחבמדינתהמוצאלווהגםבהטעיהשלהעובדיםביחסלזכויותיהם
וחובותיהם ובדבר הצפוי להם בישראל. בהודו למשל נפוצה תעשייה שלמה שהבטיחה לעובדים הרים
וגבעות,אישוריעבודהמזוייפיםלשללענפיםושכרגבוה–בניגודגמורלמהשציפהלהםבפועללאחר
שהגיעולישראל,כשגילושהםכבוליםלענףמסויםשהשכרבונמוךמזהשהובטחלהם.לצדזאת,עובדים
רבים–בענףהחקלאותלמשל–עזבואתמעסיקיהםחודשיםספוריםלאחרשהגיעולעבודאצלם,מאחר
שלאקיבלושכרמינימום,כפישהובטחלהם,אלאשכרשעתינמוךמשמעותית.חלקמעובדיםאלועברו
למעסיקיםאחריםבענף,אךאחריםהגיעולעבודהלאמתועדתבענפיםאחרים(עלכךנרחיבבהמשך),
שבהםעבודתםאסורה,ביןהיתרבשלחרבהחובות.
אזרחיתסרילנקהפנתהלקולעובדבסתיו2024בבקשהלעזרה.היאהגיעהלישראלכחודשיים
קודםלכןלאחרשהוזמנהלעבודבמפעלשעדפרוץהמלחמההעסיקעובדיםפלסטיניםוכעת
נפתחהבפניוהאפשרותלהעסיקמהגריעבודהב"גיוספרטי".תמורתההגעהלישראלשילמה
בארצה15,000דולרכדמיתיווך(ואףהציגהעלכךקבלותלקולעובד),אותםמימנהבאמצעות
הלוואותבריביתגבוהה.בפועל,לאחרהגעתההיאנשלחהלהתגוררבביתושלמנכ"להחברה
המעסיקהולעבודשםכעובדתניקיון,לאחרשנמסרלהש"ישבעיה"עםמגוריהעובדיםבמפעל.
א'הועסקהכחודשייםכעובדתמשקבית,בניגודלתנאיאשרתהובשכרשנפלמזהשעבורושילמה
15,000דולר.משהתלוננהוביקשהלעבורלעבודבעבודהשעבורהשילמה,נשלחה–למעשה
גורשה–עלידיהמעסיקחזרהלארצה,ללאיכולתחוקיתלחזורלישראל.היאפנתהלקולעובד
עלמנתשיעזורלהלשובלעבודבישראלכדישתוכללהשתכרשכרשיאפשרלהלהחזיראת
חובותיה.בסופושלדבר,בשלמחלהנאלצה לחזורבהמבקשתהונשארהבארצה,בחובות.
13
2.איתשלוםשכר
עלאףשאי-תשלוםשכראינהתופעהחדשה,במהלךשנת2024היאהפכהלהיותתופעהכמעטקולקטיבית
ביחסלקבוצותשלמותשלמהגריעבודהבענפיהחקלאות,הבנייןוהתעשייה–כלאחתמסיבותשונות.21
בענףהבניין,תופעהזואפיינהבעיקרעובדיםמהודו,בפרטכאלושהגיעותחתההסכםהבילטרליהחדש
בענףשנחתםתחתלחציהמלחמה,אךלארק.לקולעובדהגיעועודועודפניותשלעובדיםמהודוומסרי
לנקה,הןכאלושגוייסובמסלולהבילטרליוהןכאלושגוייסוללאפיקוח,שסיפרושתאגידיכוחהאדםשלהם
לאנותניםלהםעבודהאצלקבלנים,והםיושביםכלהיוםבחדרם–בחוסרמעשוללאתשלום,לעיתיםאף
מבלישניתןלהםכסףלקנותמזון(במקרהאחדאףנתקלנובתלוששכרשבוסךהשכרנטוהיהבמינוס,
לאחרניכויים).זאת,למרותטענותהקבלניםעלמחסורבכ"אוהקפאתהבנייהוהשלכותעלהמשק.ואכן,
תאגידיכוחאדםרביםטענו,מסיבותשונות,שהםאינם
יכוליםלשלוחאתהעובדיםלעבודהאצלקבלנים–בין
בתחילת2025פנולקולעובד
משוםשקבלניםמסרביםלקבלעובדיםמהודוהיותשאלו
שניעובדיבנייןמסרילנקה,
כביכולאינםמוכשרים,בהכללה,בעבודותבניין;ביןמשום
בבקשהלעזרה.שניהםלאדיברו
אנגליתוהתקשורתאיתםנעשתה
שאיןמספיקעובדיםכדילפתוחאתאתרהבנייה;ביןמשום
באופןמגומגם.ממהשהצלחנו
שהחברותקיבלובבת-אחתיותרעובדיםמשהיוערוכים
להבין,תאגידכוחהאדםשהביא
להםולאלכולםישעבודהמידעםהגעתםלישראלועוד
אותםלישראלהפסיקלספק
ועוד.תופעהזומוכרתהיטבלרשותהאוכלוסיןוההגירה,
להםעבודהבחודשיהסתיווהם
שפרסמה בקיץ 2024 מתווה חריג וזמני לתאגידי כוח
עברולתאגידאחר,שגםהוא
הפסיקלתתלהםעבודהכחודש
אדםזרבבנייןשהעסיקועובדיםשהגיעומהודובמסגרת
לפניהפניהאלינו.הםהמשיכו
ההסכםהבילטרלי,ואיפשרהלהםלשלוחאתהעובדים
לשבתבמגוריהתאגידולהמתין
לעבודותאחרות.22
לעבודה,בזמןשעלפניוהתאגיד
דיווחעליהםכ"נוטשים".הם
עזבולבסוףאתמגוריהתאגיד
21 ישלצייןשבקבלותהקהלובפניותלקוהחםשלקולעובדאנונתקלים
החדשעקבאירועאותותיארו
בעלייהמשמעותיתשלאי-תשלוםשכרוהלנותשכרגםביחסלעובדים
כאליםמולהתאגיד,ושפרץלאחר
ישראליםהמרוויחיםשכרנמוך,וכןביחסלמבקשימקלט.
שאחדהעובדיםבמקוםביקש
22 לפי "הוראות ביצוע לעניין העסקת עובדים זרים חדשים מהודו
עבודהלאחרחודשייםללאשכר.
שהגיעולישראלבמסגרתהסכםבילטרלי"שפרסמההרשותביולי
2024,ניתןהיהלהשיםעובדיםכאמורשאינןעבודותרטובותבבניין
לדבריהם,הםכברחודשוחצי
אצלקבלנים,בהיקפישעותנמוכיםיותרמהרגיל(עבודותשיפוצים,
ללאשכר,וזאתלאחרששילמו
עבודות תשתיות, ועבודות במפעלים חיוניים). בנוסף איפשרה
15,000דולרכדילהגיעלישראל.
ההוראהלהעבירעובדיםאלו,עדלתאריךמסויים,למעסיקיםבעלי
היתרלהעסקתעובדזרבענףהתעשייה.
14
יצויין,שתאגידיכוחאדםזרבבנייןמחוייביםלשלםלעובדיםשכרגםאםלאהייתהלהםעבודהלספק
לעובדים.ככלהנראהכדילעקוףחובהזובהיעדרהכנסה,תאגידיםרביםפשוטדיווחועלעובדיהםכמי
ש"נטשו"אתהתאגיד(מהשכביכולפוטראתהחברהמחובתתשלוםשכרוזכויות),למרותשאלולא"נטשו"
כלל אלא המתינו במגוריהם לתעסוקה, או בכלל הועברו על ידי תאגיד כוח האדם עצמו, לעיתים מעל
לראשםוללאידיעתם,לגורמיםאחרים(חוקייםאולאחוקייםכאחד).קולעובדאףהגישהמספרתלונות
בשנההאחרונהעלהתנהלותכאמורשלתאגידים.כך,לארקשהעובדיםלאקיבלושכר,אלאגםדווחו
באופןשגויכמיש"נטשו"אתהתאגידיםוהיוחשופיםבתקופהזולסיכוניםשונים.
שניעובדיבנייןמהודופנולקולעובדבחורף2024,לאחרשלאקיבלושכרעלחודשאוקטובר.
הםעבדואצלאותותאגידבמשךחודשים,הקבלןשאצלועבדוהודיעלהםבסוףחודש
ספטמברשעבודתםאצלוהסתיימה,ומאזועדאמצעחודשנובמברהמתינובמגוריהםלעבודה
תוךשהםפוניםלחברתכוחהאדםומבקשיםלעבוד.החברה,כךהתבררבדיעבד,דיווחהעליהם
כ"נוטשים",וכךנמנעהמתשלוםשכרםעבורחודשאוקטובר;בחודשנובמברחזרהלספקלהם
עבודהלכמהימים,שעליהםקיבלותשלום;לאחרמכןחדלה,והםעזבואותה.קולעובדפנה
לרשויותבתלונהעלדיווחכוזבאודות"נטישה"ובקשהלוודאכיהעובדיםיקבלושכרמלאעל
התקופהבהישבובמגוריהתאגידבהמתנהלעבודה.
ד'הגיעלישראלבאביב2024לעבודותבניין.כברעםהגעתוהואנשלחלמגוריחברתכוח
האדםמבלישסופקהלועבודה,שםישבכמהימים,ולאחרמכןנלקחלאתרבנייה.בדיעבד
הסתבר,שהחברהדיווחהעליוכ"נוטש",העבירהאותולידיחברהאחרתשלארשמהאותו
ומבלילעדכןאותו,ובמשךחודשייםהואעבדאצלמעסיקיםשהואלאיודעמימהם,ששילמו
לובאופןחלקיבלבד,כךשבפועללאקיבלשכרעבורחודשעבודה.במשךכלהתקופההזוהוא
פנהלחברהשחשבשעדייןמעסיקהאותו,שאללגביעבודותנוספתושכר,והחברה,שכאמור
דיווחהעליוכ"נוטש",המשיכהלהתכתבאיתוולהבטיחלותשלום.קולעובדהגישתלונה
לרשויותעלהחברהועלשרשרתהמעסיקיםשהעסיקואותולאחרמכן.
ט'הגיעמהודולעבודבישראלבבניין.הואפנהלקולעובדמשוםששכרועלחודשנובמבר
היהנמוךמאד–הואלאקיבלתשלוםעלהימיםשבהםחברתכוחהאדםלאמצאהלועבודה.
לאחרפנייתקולעובדהענייןסודר,אולםבחודשינוארשובלאסופקהלועבודהוהואעזב
אתהחברהבאמצעהחודש–ולארקשלאשולםלושכרעבורמחציתהחודששבוהיהתחת
החברה,אלאששכרוהופיעבתלושכ"מינוס"(לאחרשהחברהניכתהמשכרוהאפסיניכויי
רשותבגיןחודשעבודהמלא).לאחרהתערבותקולעובדהחברהשילמהלעובדאתהמגיעלו.
15
בענף החקלאות, בעיקר בחודשי העבודה הראשונים
ג'הגיעלישראלממלאווי
שלאחר הגעתם, עובדים רבים מהודו (וכן עובדים מסרי
בדצמבר2023,במסגרת
לנקה)הועברוועברוביןמעסיקיםפעמיםרבות.לעיתים
ה"מסלולהפרטי"לענף
הייתהזוהעברהשנעשתהע"ילשכותההשמההפרטיות
החקלאות.הואפנהלקולעובד
הפועלותבענף(עלכךראובהמשך),למשלבשלהגעת
בינואר2024לאחרשכלשכרו
שולםבמלואולחשבוןהבנק
העובדיםלמעסיקמחוץלעונה,כאשראינונזקקלעובדים
במלאווי,שםשימשלהחזר
רבים;לעיתיםהעובדיםעזבועצמאית,למשלנוכחהפער
חובותיובגיןגיוסולישראל,למעט
הגדול בשכר ובתנאים בין מה שהובטח להם במסגרת
כמהמאותשקליםשהמעסיק
גיוסםלביןהמציאותבפועל.במקריםאלוהעובדיםכלל
שילםלובמזומן,כמקדמהע"ח
לא נרשמו אצל המעסיקים אצלם עבדו תקופות קצרות
השכרלשםרכישתמזון.לדבריו,
כךהיהביחסלכלחבריושהגיעו
ולאנחתמועמםחוזים,ורביםמהמעסיקיםהאלולאשילמו
לענףממלאווי,וכיאישלאשאל
את שכר עבור תקופות שיכלו להגיע גם לחודש עבודה.
אותםלגביהעדפותיהםבדבר
ללארישוםותיעודראוישלעבודתםאצלאותםמעסיקים,
אופןתשלוםהמשכורתלפני
התקשוהעובדיםהללולהוכיחאתעבודתםולקבלשכרם.
העברתהשכרישירותלמלאווי.
לצד זאת התקיימה תופעה נוספת של אי-תשלום שכר
בחורף2024פנולקולעובד
בענף החקלאות, וזאת בתחילת שנת 2024 וביחס
מספרעובדיםמכמהמדינות
לעובדי חקלאות ממלאווי. אלו הגיעו לישראל לאחר
מאמריקההלטינית.הםהועסקו
שגוייסו ב"מסלול הפרטי", ללא פיקוח; מהעדויות
בישראלכמהחודשיםבעבודות
שהגיעולקולעובדעולהשהםאמנםלאנדרשולשלם
מיכוןקשותבאמצעותקבלנים
דמי תיווך גבוהים עבור הגעתם לישראל, אך גורמי
בעליהיתר,בחברהישראלית
התיווךבארצותיהםחייבואותםלפתוחבמלאוויחשבון
גדולה,וחזרולארצותיהםעוד
בקיץ2024מבלישקיבלואת
ייעודישאליויועברשכרם,כדילהחזיראתה"הלוואה"
משכורתםהאחרונה.לדבריהם
שקיבלו מהם ושמימנה כביכול את הגעתם לישראל,
היועודעובדיםרביםבמצבם,
וכך להזרים מטבע זר למדינה הענייה. כך, בחודשים
וסה"ככ200-עובדים.הם
הראשונים להעסקתם, עובדים ממלאווי לא קיבלו את
פנולקולעובדבבקשהלסייע
שכרםלידיהם,שכןזההועברעלידיהמעסיקיםכמעט
להםבקבלתשכרםהאחרון,
חודשיםלאחרשסיימואת
במלואו ישירות לחשבונות הבנק במלאווי (לעובדים
עבודתם.בעקבותפנייתקו
ניתנים רק סכומים נמוכים במזומן כדי לאפשר להם
לעובדלרשויות,העובדיםעדכנו
לקנותאוכל).לפיהחוקהישראלי,עלמעסיקשלעובד
שהשכראכןשולםלהם.
זרלשלםאתמשכורתולחשבוןבנקבישראל,ובעקבות
16
פניהשלקולעובד,רשותהאוכלוסיןוההגירההוציאה,הבהרהלמעסיקיםוללשכותבענף23,ולעובדים
נפתחוחשבונותבישראל.
בענףהתעשייההגיעואלינושובושובתלונותמקבוצותשונותשלעובדיםמדרוםאמריקה,שהועסקובענף
תחתחברותקבלןבמסגרתמתווהייחודישנפתחעודלפניהמלחמה24.עובדיםאלוסיפרועלאי-תשלום
שכר,לרבותחודשיםלאחרסיוםהעבודהכשעובדיםאלוכברהוחזרולארצותיהםעלידימעסיקיהםעקב
סיוםעבודתם(לעיתיםמשוםשהתלוננועלאי תשלוםהשכר).-
ח'הגיעלישראללעבודבעבודותתעשייהמאחתממדינותאמריקההלטינית.הואהועסקבידי
חברהקבלניתששלחהאותולחברתטכנולוגיהגדולהבישראללביצועעבודותמיכוןקשות,
והואפנהלקולעובדלאחרשהואוחבריוהתלוננובפניהחברהעלכךשלאקיבלושכרבמשך
כמהחודשיםובתגובההחברההשיבהלהםכיעליהםלשובמיידיתלארצם,מהיוםלמחר.
פנייתםלקולעובדהייתהבמהלךחגהסוכות2024ובהינתןלוחהזמנים,קולעובדלאיכולהיה
לסייע.ח'חזרלארצו,ושבופנהלקולעובדכחודשלאחרמכןמשוםשעדייןלאקיבלאתשכרו
(אךעדכןסמוךלאחרמכןשהתשלוםהועבר,ומשוםכךביקששלאלהתלונןעלהמעסיק).
3.מגוריעובדיםזרים
פ'פנהלקולעובדוסיפרכי
למהגריעבודהאיןבישראלדיורמשלעצמם.חוקעובדים
נשלחעלידילשכתההשמה
זרים, תשנ"א1991-, קובע שעל המעסיק לספק להם
לעבודבמשקחקלאיחדש.
מגורים הולמים שעומדים בתנאים מסוימים, תוך ניכוי
כשהגיעלמקוםראהשאיןבו
סכוםמשכרםהחודשיעדגובההסכוםשקבועבחוקבגין
מספיקמיטותלכלהעובדים,
וכדילאלישוןעלהרצפה,
מגוריםאלו.
הואנאלץלישוןעל דלתעץ
שנעקרהממקומהועליההונח
במשךהשניםנתקלנובתלונותרבותשלמהגריעבודה,
מזרוןדק.למחרתבבוקרהוא
בפרט בענף החקלאות, על שיכון במבנים לא ראויים
ביקשכיימצאולומעסיק
שערוךלקליטתוויכוללספק
תנאימגוריםהולמיםכחוק.
23 הודעתרשותהאוכלוסיןוההגירהמיום1.2.2024,"הפקדתשכרעובדי
חקלאותזריםבחשבונותבנקבישראל."
24 נוהלהעסקתעובדיםזריםבעבודותטכנולוגיהומיכוןייחודיים,שמאפשרהעסקתעובדיםבפרוייקטיםספציפייםאצלמעסיקים
ספציפיים,בעבודותתשתיתותעשייה,תחתאשרותמומחהזר.
17
למגוריאדםשלאעמדובתנאיהחוק25.תופעהזוהחריפהמשמעותיתבענףמאזהמלחמה,עםהגעתם
שלעודלמעלהמ-10,000עובדיםחדשיםאליו,מבלישהענףוהרגולטורהתאימואתהמגוריםהקיימיםאו
וידאואתהתאמתםלהלנתמספרכהגבוהשלעובדים.במהלךהשנהנתקלנובעובדיםשסיפרושנשלחו
להתגוררבחדריםצפופיםשבהםלאהייתהלהםמיטהפנויה,ללאארונותומקוםאחסון,כאשרעדהיום
הםאחסניםאתחפציהםבמזוודותשלהםבליתברירה.בפניותאחרותסיפרועובדיםשאיןמספיקציוד
מטבח,מקרריםו/אומכונותכביסהלכלהעובדים.במקרהאחרהתלוננוהעובדיםשבשלריבויהעובדים,
איןמספיקמיםחמיםבמקלחותלכולם.
באביב2024פנתהלקולעובדקבוצתעובדיחקלאות.העובדיםהגיעולישראלחודשים
ספוריםקודם,והםסיפרועלתנאימגוריםירודים.מגוריםבמקוםמוזנח,שלאמותאם
לכמותהעובדיםבפועל.הםהתלוננועלצפיפותרבהבחדריהשינההמשותפים,מחסור
בפרטיות,ומעללכלהפריעלהםשאיןבמטבחמספיקציודוכירייםלכלהעובדים.הםחלקו
מגוריםעםעובדיםמשתימדינותמוצאנוספות(סה"כ3לאומים),וסיפרושישרקכירת
גזאחתתקינהבמטבח.לכןהםנאלצולבשלב"תורות".כאשרכלקבוצתעובדיםבישלה
לעצמהאתמאכליה,וההמתנהלארוחתהערבבשלכךהתארכהעדמאוד,ואףפגעהבשעות
השינהשלהם.
תלונות דומות התקבלו אצלנו השנה גם ביחס לעובדי בניין. כך למשל בתחילת 2025 פנה אלינו עובד
שהגיעלענףבשנההאחרונה,ושלחתמונותהמעידותשהואוחבריושוכנובתוךאתרהבנייהעצמוונאלצו
לאלתרלעצמםכירייםעלבלוקיםשלבטון,באזורפתוחולאמקורהבסמוךלחדרם.
במהלך 2024 החלה להתעורר גם השאלה, היכן יתגוררו מספרים כה גדולים של מהגרי עבודה. ועדת
העובדיםהזריםשלהכנסתקיימהמספרדיוניםבנושאבמהלךהשנה,בפרטעלהלנתעובדיחקלאות
ובניין,במהלכםהציעההוועדהלגורמיהתכנוןלשקולהקמתערי-ספרלמהגרים,הרחקממקומותהיישוב
העירוניים,כדי"להקל"עלתושביישראלו"למנועהשתקעות"עובדים.לדיוןשהתקייםביום4.3.2024אף
הוזמנוחברותפרטיותשעוסקותבתכנוןעריםכאמורברחביהעולם,ונציגיאחתמהןאףהסבירשהדבר
יכוללסייעבהפחתת"ברחנות"עובדים.עמדהזוהחלהלהיותמהודהדתגםבקרבגורמיםנוספיםכמו
חלקמראשירשויותמקומיות.
25 ר'למשלדוחקולעובדמשנת2020 "כאןגרים...:הפרתזכויותמהגריעבודהבחקלאותלמגוריםהולמים.",
18
כחלק ממאמצי המדינה להקל על מעסיקי זרים, בינואר 2025 פורסמה המלצותיו של צוות בין-משרדי
שהוקםטרםהמלחמהבקיץ2023בנושאגובההניכויהמותרמשכרהעובדיםעבורהמגורים.לפיההמלצות,
שהוגשולשרהעבודה,ישלהעלותמשמעותיתאתהניכוייםמשכרהעובדים,בפרטיבענפיהבנייןוהסיעוד,
כדילהורידלכאורהאתיוקרהמחייהבישראלאךבפועלאיןזואלהדרךנוספתלהקלעלהמעסיקים,ע"י
הורדתשכרהנטושעליהםלשלםלעובדים26.לפידבריםשנשאונציגימשרדהעבודהבוועדתהעובדים
הזריםשלהכנסת,כוונתהמשרדהיאלקדםבמהירותאתשינויהרגולציהשעליויוחלטלאחרסיוםבחינת
ההמלצות.
4.העסקהתחתירירקטי
במשךהשנהוחציהאחרונות,חלקיםנרחביםמישראלהיונתוניםלירירקטימסיבי,בפרטבדרוםוצפון
הארץ,אזוריםשמטבעהדבריםישבהםשטחיםחקלאייםרבים.יישוביםרביםבאזוריםאלופונומתושביהם,
אךפיקודהעורףהתירבהםעבודותמסוימותשהוגדרוכחיוניות,לרבותבאזוריםהסמוכיםלגבולושבהם
איןכמעטיכולתלזמןהתגוננותסביר.חלקמהעבודותשהוגדרוכחיוניותעלידיהמדינההןחקלאותובניין
דהיינו,עבודהבשטחיםפתוחים,ללאיכולתסבירהלהתגונןבזמןאמת,ועםשיעורגבוהשלעובדיםלא-–
ישראלים.
כתוצאהמכך,עובדיחקלאותובניין,רובםלא-ישראלים,המשיכולהיותמועסקים(ולעיתיםאףמולנים)
תחתירירקטיביישוביםשתושביהםהישראליםפונומהם.רביםמהעובדיםהאלולאחוומעולםמלחמה,
ולקולעובדפנועובדיםשסיפרושלאידעומהמשמעותהאזעקהוכיצדעליהםלהגיבבזמןאזעקה;אחרים
סיפרוכיאיןלהםמרחבמוגןאושאינםיודעיםהיכןהוא.בעבודותהחקלאות,המבוצעותבשטחיםפתוחים
רחוקים מתחום היישוב, פעמים רבות אף לא נשמעה אזעקה כלל טרם הירי. בהמשך, כאשר מתקפות
חיזבאללהכללושטחיםנרחביםגםבאזורחיפה,הגלילוהעמקים,ולצידםירישלהחות'ים,מעגלהעובדים
ששוכנוללאמיגוןמספקתחתאיוםירירקטי,אושהועסקובשטחיםפתוחיםללאמיגוןכלל,הלךוגדל.היו
עובדיםשהגיעולישראלבעיצומהשלהמלחמהונשלחולעבודבדרוםאובסמוךלגבולהצפון,וסיפרושלא
קיבלוהסברכיצדואיךעליהםלהתגונןבזמןאזעקהויריטילים.
עודפנואלינועובדיםשסיפרושמעסיקיהםדורשיםמהםלצאתלעבודהגםבתקופותשבהןהיהירירקטי
מסיבי על האזור, לרבות מי שעבדו ביישובי הדרום ערב מתקפת החמאס, חוו על בשרם את המתקפה
ונדרשו לחזור לעבוד כבר בימים שלאחר המתקפה. למשל, כבר ב10.10.23- נהרגו שני מהגרי עבודה
26 ר'הערותקולעובד,מרכזאדווהוהקליניקהלזכויותבעבודהבאונ'ת"אמיום.9.2.2025
19
בחקלאותועובדנוסףנפצעקשהבמושבתלמיאליהובעוטףעזה,וכפישאחדהעובדיםסיפרלקולעובד,
3ימיםבלבדלאחרמתקפתה7.10-,המעסיקשלחאותםלעבוד,תוךהתעלמותמהעובדהשהםבקרבת
עזהובאזורישלחימהפעילה.
בדיוןשהתקייםבוועדתהעובדיםהזריםשלהכנסתביום5.3.2024בנושאהקושילחתוםוליישםהסכמים
בילטרלייםבשלהמלחמה,יממהלאחרשעובדיחקלאותמתאילנדנפגעומירירקטי,סיפרהנציגתמשרד
החוץש"אחדמהפצועיםשלהתאילנדיםאתמולשוחררכיהואנפצעקל,תודהלאל,ובאותויוםהמעסיקשלו
באלקחתאותווהחזיראותו,והיוםבבוקרהואביקשממנו
ללכתלעבודבאותןשדותשהואנפצעאתמול.אנחנולא
מ',עובדחקלאותעבדבמטע
מתפלאיםשהשגרירותהתאילנדיתבארץעלהרגליים.הם
עםחבריוביישובשפונה
מבקשיםתשובותלממשלהשם,אזמהאניאמורהלהגיד
מתושביוהישראלים,לאחר
להם?".תשובתיו"רהוועדההייתה,ש"מצופהממךכמי
שמשרדהבטחוןהתיראת
שמייצגתאתמשרדהחוץעםכלהאינטרסיםשלהמדינה,
העסקתםשםכ"חיונית",
כשרקטהפגעהבהם.אחד
לאלנסותולהבליטאתהמשמעויותשלהעסקהבגבולות".
העובדיםנהרגואחרים
ובהםמ'נפצעו.מ'ביקש
חלקמהעובדיםעמםשוחחנובמהלךהשנהסיפרושחששו
להחליםבארצוופנהלקו
לסרבלדרישותכאמורמצדהמעסיק,אושביקשולעבור
לעובדהיותשמעסיקואף
מעסיקאךלאידעואיךלעשותזאת(עלכךראהלהלן).
לאהסדיראתאשרתוקודם
לפחות מניסיון העבר במסגרת "סבבי לחימה" קודמים
ליריומשכךנמנעממנו
באזורהדרום,עובדיםרביםהמשיכולעבודפשוטכילא
לצאתולחזור.בסופושלדבר
הואיצאלהחליםבארצו,
ידעומההנחיותפיקודהעורף(שלאהיוזמינותבשפתם)
התאוששוחזרלישראל–
אומכיווןשחששו(ובצדק)שאםלאיעבדולאיקבלושכר.27
לאותומעסיק,שדרששיחזור
לעבודבגבול,באותומקום
ואכן, שיעור הנפגעים הזרים מכלל הנפגעים מירי רקטי
בונפגעבעברוחברונהרג,
בשנהוחציהאחרונההיהגבוהלמדי,וחלקניכרמהםהם
חרףהסכנהוחרףהטראומה
שחווה.הואפנהשובלקו
לעובדלעזרה,ולבסוףהצליח
27 ואכן,בניגודלהיעדרותמעבודהבנסיבותמוצדקותאחרותכמומחלה,
לאתרמעסיקאחרבענף
לידהאומילואים,זכותושלעובד(ישראליולאישראלי)לשכרבשל
באופןעצמאי.
היעדרותבגיןמצבחירוםאינהמוסדרתבחקיקה,ועלפניולאקיימת
חובהלמעסיקלשלםשכרלמישנעדרמעבודתובאירועכזה.בפועל,
הדבר מוסדר בדיעבד במסגרת הסכמים בין ההסתדרות הכללית
לארגוני המעסיקים, שמורחבים בצווי הרחבה בידי משרד העבודה, ובמקביל למתווה פיצויים שמגבש משרד האוצר בדיעבד
למעסיקים.עודעלכךועלהבעייתיותשבכך,בפרטביחסלעובדיםמוחלשיםובהםעובדיםהמועסקיםעלבסיסשכרשעתי,ר'
דוחקולעובד,"מלחמהואבטלה",מאי.2024
20
מהגריעבודהבחקלאותובבניין.זאתמעברלמחירהכבדששילמומהגריהעבודהבאותהשבתארורה
שלה7.10.23-,בהעשרותרבותמהםנרצחו,נחטפוונפצעו.כךלמשל,בענףהחקלאות,מאז8.10.2023
נהרגומירירקטי11עובדיחקלאות,מהם8מהגריעבודה;ונפצעו19,מהם12מהגריעבודה.בענףהבניין
נהרגעובדישראליונפצעו8עובדים,מהם3מהגריעבודה28.
במהלךשנת2024,התחייבהרשותהאוכלוסיןוההגירהמולממשלותהודוותאילנדכילאתאפשרעבודת
עובדיחקלאותממדינותאלובאזוריהגבול(ביחסלעובדיםמתאילנד,ההתחייבותניתנהרקביחסלעובדים
"חדשים"שהגיעובקיץ2024,לאחרתחילתהמלחמה).בדיוןשהתקייםבוועדתהעובדיםהזריםשלהכנסת
ביום 17.7.2024, טען נציג משרד החקלאות כי הדבר הוביל למחסור בעובדי חקלאות זרים ב"אזורים
האדומים",שפונומיושביהםהישראלים,וכיישצורךלאפשרפתיחהשלמסלוליגיוסחדשיםולאמפוקחים
שלעובדיםחדשיםלאזוריםאלועלמנתלתתמענהלמחסורבהם,לאחרשהאפשרותלגייסעובדיחקלאות
באופן לא מפוקח פקעה בפברואר. כחודשיים וחצי לאחר מכן, ביום 1.10.2024, החליטו נציגי המדינה
לאפשרשוב"גיוספרטי"בענף,לכללהאזורים,בנימוקשלמחסורבעובדיםבענף29.
5.חוסריכולתלעבורביןמעסיקים
הבעיותהאמורותהועצמומאדעלרקעהעובדה,שיכולתםהמעשיתשלרביםממהגריהעבודה,שהגיעו
לישראללאחרהמלחמהבענפיםהאמורים,לסייםהעסקהולהחליףמעסיק–היאנמוכהעדבלתיקיימת.
הדברהביאלכךשעובדיםבחרולהישארבמקומותעבודהפוגעניים,אולחלופין–נאלצולהתפטרולהישאר
ללאעבודה,אולמצואעבודהשאינםרשאיםלבצעלפיחוקוכךלהיותחשופיםלמעצרולגירוש.
אמנם,באופןעקרוני,מהגריעבודהזכאיםלהחליףמעסיקבתקופתשהותםבישראל–תוצאהשלמאבק
ממושךשלארגוניזכויותהאדםוהליכיםמשפטיים,שבסופונקבעש"כבילת"עובדלמעסיקונותנתלמעסיק
כח לא פרופורציונאלי על העובד, מה שמאפשר הפרות חמורות של זכויות עובד ואדם30. אולם, בפועל,
28 בנוסף,9עובדיםישראליםנהרגוו7-נפצעו,מירירקטיבמהלךעבודתםבעבודותתעשייהובשירותיםחיוניים.
29 קולעובדהגישעתירהעלההחלטהיחדעםהאגודהלזכויותהאזרחוהקליניקהלזכויותבעבודהבאונ'ת"א,היותשנתוניהמדינה
לימדושישיותרעובדיםבענףמשהיוערבהמלחמה,וכן3הסכמיםבילטרלייםמתפקדים(בג"ץ82462-12-24קולעובדנ'ממשלת
ישראל).ביום20.2.2025התפרסמההחלטהחדשהמצדהמדינהלפיהה"מסלולהפרטי"בענףהחקלאות,יוקפא;ויתכןשיחודש
במהלךשנת בהתאםלמצבההסכםעםתאילנד.העתירהנמחקהבהסכמה.2025
30 בשנת2006פסקבג"ץ,שנהלירשותהאוכלוסיןוההגירהשקשרוביןפיטורים/התפטרותלביןאבדןאשרתהעובד(דהיינו,דרישהשיעזובאת
ישראלוחשיפתולמעצרוגירוש)רוצעיםאתאוזןהעובדלמעסיקוומייצריםעבדותמודרנית.זאתבמסגרתעתירהשהגישומספרארגונים,
בהםקולעובד,בההצביעוהארגוניםעלתופעותקשותשנבעומכבילהכאמור,לרבותתקיפותפיזיותומיניותשלעובדים,הלנותשכר,
ועוד,והכלבחסותהחשששלהעובדלדווחולסייםאתהעסקתו.ר'בג"ץ4542/02קולעובדנ'ממשלתישראל,ניתןביום.30.3.2006
21
מהגרי עבודה אינם יכולים להחליף מעסיק כאוות נפשם. הם רשאים להתחיל בעבודה חדשה רק אצל
מעסיקיםמסויימים–מעסיקיםבעליהיתרלהעסקתעובדזר,ורקככלשההיתרשלהמעסיקיםהאלופנוי
(דהיינושאינםמעסיקיםכברעובדיםאחריםעדלגובהההקצאהשניתנהלהם),וגםזאתרקבענףשבו
הותרלעובדיםלעבוד.כאשרמדוברבמהגריםשאינםדובריםאנגליתאועבריתושהגיעוזהעתהלישראל
והםנטוליקשריםאוהיכרותעםהשוקהמקומי,מציאתמעסיקיםספציפייםכאלואינהדברשלמהבכך.
לכךישלהוסיף,שמהגרעבודהאינויכוללחפשמעסיקבנחת.כאמור,העובדגראצלמעסיקו,ואםהעסקתו
הסתיימהעליולהתפנותמהמגוריםתוךשבועלכלהיותר.בהיעדרמעסיקחלופי,יוותרללאמגורים,וכמובן
ללא הכנסה (מהגרי עבודה אינם זכאים לקצבת אבטלה לפי חוק המוסד לביטוח לאומי). ממילא, חוק
הכניסהלישראלקובעשעליהםלהסדיראתהעסקתםתוך90ימים,אחרתיאבדואתאשרתםויוותרוללא
מעמד,חשופיםלכליאהוגירוש.
הדברמייצרלחץעצוםעלמהגרים,בפרטככלשהםמצוייםבחובות,להמשיךלעבודגםבתנאיםקשים
ותוךהפרותזכויות,כלעודלאמצאומעסיקאחרכאמור;ולחלופין,לעזובמעסיקללאאופקתעסוקתי
חוקי,ו"להתגלגל"אלהמעסיקהראשוןשיאותלהעסיקם–אפילויהיההדברבניגודלחוק.
בענף החקלאות קיימות מזה שנים לשכות פרטיות מורשות לתיווך והשמה לפי חוק שירות התעסוקה,
תשי"ט1959-,שפועלותבהיתרמשרהפניםושתפקידןהואלסייעלעובדיםולהשיםמהגריעבודהבעלי
אשרה אצל מעסיקים בעלי היתר בענף, לטובת שני הצדדים. בעבר פעלו בענף כ100- לשכות פרטיות
כאמורומספרןצנחל12-עקבחתימתההסכםהבילטרליעםתאילנדוסגירתהשמייםלהגירהלאמפוקחת
שכרוכהבדמיתיווך.מכיווןשעדהמלחמההענףהיהבנויעלעבודתעובדיםמתאילנד,כלהלשכותמחוייבות
להעסיקמתורגמניםלשפההתאיתעלמנתשיוכלולתקשרעםהעובדים(הגםשמדוברלרובבמתורגמן
אחדאושנייםבלשכהשאחראיתעלאלפיעובדים,באופןשלאנותןמענההולםלעובדים,ואכןמזהשנים
שהמוביליותשלמהגריהעבודהבחקלאותנמוכהביותרבהשוואהלמצבבענפיהבנייןוהסיעוד).
אלאשמצבםשלהעובדים"החדשים"בענף,שהגיעולאחר7.10.2023מהודווסרילנקהלמשל,חמור
בהרבה. חלק ניכר מהחקלאים, כאמור, לא מעוניינים להעסיקם, כך שמלכתחילה יכולתן של הלשכות
הפרטיותלאתרעבורםמעסיקחלופיבענףמוגבלתמאד.עובדיחקלאותמהודווסרילנקהשפנולקולעובד
סיפרועלתנאיהעסקהקשים,באזוריהצפוןוהדרוםהחשופיםלירירקטי,לעיתים13שעותביום,לעיתים
עבדו7ימיםבשבועללאיוםמנוחה,בתשלוםנמוךשנופלמשכרהמינימוםוכשהםמשוכניםבמקומות
שאינםראוייםלמגורים(וממילאאינםממוגנים);וסיפרושכשביקשומהלשכותהרלוונטיותעזרהבאיתור
מעסיקאחר,נאמרלהםשאיןביכולתהלשכהלסייעלהם.בחלקמהמקריםהעובדיםאףהציגועדויות
בכתבלתשובותכאמורמהלשכות.
22
תשובותהלשכותאינןמפתיעות,שכןהלשכותהפרטיותעצמןפנובמהלךהשנהלרשותהאוכלוסיןוההגירה
והלינועלהעובדיםהחדשיםשהגיעוועלחוסרהיכולתלעבודעמם–אםכיתלונותאלוהתמקדובעובדים
שהגיעודרךההסכםהבילטרליעםסרילנקהבלבד,ונמנעומלהתייחסלעובדיםשגוייסולעבודהבישראל
באופןלאמפוקח31.למעשה,ביחסלאלושהגיעולישראללאחרשגוייסובאופןלאמפוקח,למשלמהודו,
חלקמהלשכותבחרומלכתחילהשלאלהביאםלישראל,מהשממילאהגבילאתיכולתהעובדיםבהמשך
אפילולהחליףלשכה(לרובהלשכותאין,למיטבידיעתנו,מתורגמניםלשפותהמדוברותבדרוםהודומשם
הגיעומרביתהעובדים).מהעדויותשהגיעולקולעובד,ואףלרשותהאוכלוסיןוההגירהכפישהדבריםעולים
ממזכר שהוציאה ללשכותהפרטיות, לשכות נמנעו לסייע לעובדים מהודים שהיובתחום טיפולן, לרבות
במקריםשלתלונותביחסלאלימותמעסיקים,ואףנמנעומליידעעלכךאתהרשות32.
בחורף2024,מספרעובדיחקלאותמסרילנקהנעצרולאחרשנתפסועובדיםבענףאחר.קו
לעובדנחשףלסיפוריםבמקרה,מעיוןבפרוטוקוליםשפורסמומדיוניהמעצרשלהםבאתרמשרד
המשפטים.בפרוטוקוליםנכתבשהםסיפרושהםבחובות,שהםנשלחולעבודבאזוריםשהיו
חשופיםלירירקטי,חלקםהתלוננועלתשלוםנמוךמשכרהמינימוםועלהלנהבמגוריםשאינם
ראויים–וכולםסיפרושהלשכותשדרכםהגיעולאעזרולהםלאתרמעסיקחוקיאחרבענףואמרו
להםלהישארהיכןשהם.כולםהחליטובליתברירהלעזובאתהמשקיםבהםעבדו,והגיעולמקום
הראשוןשנאותלהעסיקם–ללאהיתרכאמור.הפרוטוקוליםנשלחועלידיביתהדיןעצמולאגף
אכיפהעלמעסיקיםברשותהאוכלוסיןוההגירה,וקולעובדפנהבנושאלמתאמתהמאבקבסחר
בבניאדםבמשרדהמשפטים.בסופושליוםהעובדיםשוחררוממעצרבתנאישישתלבומחדש
בענף;חלקםפנולקולעובדלאחרמכןבבקשהלהביןאתזכויותיהם,היותשהאשרהשניתנהלהם
עםשחרורםאסרהעליהםלעבודלמרבההאבסורד.העובדיםהצליחולמצואמעסיקיםבענף,וקו
לעובדסייעלהם מולרשותהאוכלוסיןבהליךחידושאשרתהעבודהשלהם.
בענףהבנייןלאהוקמולשכותתיווךכאמור.מאזשנת2004 בעקבותהמלצותשלצוותבין-,משרדישהוקם
בנושא(ועדתאנדורן),הענףפועלבמתכונתשלתאגידיכוחאדםשהוקמוברישיוןמיוחדלשמשכחברות
כוחאדםזרבענףהבניין;הםמעסיקיםרקמהגריעבודהבבניין,שלהםמותרלעבודרקאצלהתאגידים
האמורים,והםאלושמשימיםאתהעובדיםאצלהקבלנים.עדהמלחמהפעלובענףכ50-תאגידיםכאמור
31 ר'למשלמכתבהלשכה"חולצהכחולה"לרשותהאוכלוסיןוההגירהמאוגוסט2024 "עובדיםזריםמסרילנקה,תאילנדועוד.",
32 חוזררשותהאוכלוסיןוההגירהללשכותמיום15.10.2024,בדבר"תזכורתלגביחובתהלשכותליתןמענהלתלונותופניותעובדי
חקלאותזרים."
23
שהשימוכ20-15-אלףעובדיםאצלהקבלנים,ואףחוייבו
בקיץ2024פנולקולעובד
לשלםאתשכרםבהיקףמינימלישל236שעותאףאם
שניעובדיבנייןמהודו
לאנמצאהלהםעבודהבפועל.מצבזהאיפשרלעובדים
שהגיעובמסלולהבילטרלי.
לעבורביןקבלנים,לרבותבמקריםשהעבודההייתהקשה
הםהגיעולישראלונשלחו
או מסוכנת, מבלי לפגוע בוותק שלהם ומבלי להסתכן
ישרלמגוריםשסיפקלהם
התאגיד,מבלילקבלעבודה,
בתקופותשלאבדןהכנסהומגורים.
וכךנותרובמשךשבועות–
ללאשכרוללאיכולתלקיים
עםזאת,השאלהכיצדעובדיםאמוריםלעבורביןתאגידי
אתעצמם.לאחרשפניותיהם
כוח האדם עצמם, לא זכתה להתייחסות. נתוני רשות
לתאגידלאנענוהםעזבו
האוכלוסיןוההגירהמלמדיםמדישנהעלהיקףמעברים
אותו,וחיפשועבודהבאופן
גבוהבענףביןהתאגידים,אםכיניסיוןקולעובדהואשחלק
עצמאי.חברהודיקישרבינם
גדול מהמעברים כאמור הוא פיקטיבי, כלומר העברת
לביןמפעלשחיפשעובדים
–באותההתקופה,רשות
עובד מתאגיד אחד לאחר מעל לראשו בידי התאגידים
האוכלוסיןוההגירההתירה
עצמם ולא תמיד ביוזמת העובד. מעברים רבים אחרים
לעובדיבנייןשהגיעומהודו
נעשיםבחסותמתווכיםלאחוקיים,בפרטביחסלעובדים
במסלולהבילטרלילעבור
שהגיעו מסין ושמתקשים לתקשר עם התאגידים בענף
לענףהתעשייהלעבודאצל
– אז נכנסו לוואקום שנוצר "ראיסים" (עובדים סינים
מעסיקבעלהיתרלהעסקת
עובדזרבענףהתעשייה.
ותיקים)אשרמעביריםעובדיםביןפרויקטיםשלקבלנים
בדיעבדהתבררשלמעסיק
ובמסגרתזוגםביןהתאגידים(לעיתיםלבקשתהעובדים,
זהלאהיההיתרכאמור,
לעיתיםללאידיעתם).בנוסף,עיוןבנתוניםהשנתייםשל
והעובדים,שהיובישראל
מוקדהתלונותלעובדיםזריםשמפעילהרשותהאוכלוסין
תקופהקצרהמאד,נתפסו
וההגירהבאמצעותעמותתCIMI,מגלהשמדישנהחלק
אצלוונעצרולקראתגירושם.
ניכרממשאביהמוקדהושקעובפועללסיועלעובדיםסינים
קולעובדפנהלרשות
האוכלוסיןועמדעלהקושי
לאיתורתאגידשיעסיקאותםבענףהבניין.33
לאתרמעסיקחוקילעובדי
בנייןוביקששיתאפשר
השינוייםהדרסטייםשעברענףהבנייןבעקבותהמלחמה,
לעובדיםאלולהשתלב
הפכואתהמודלהאמורלבעייתיבמיוחדלעובדיםהחדשים.
מחדשבענף.פניהזולא
נענתהמעולם,ובדיעבדנודע
לקולעובדשעובדיםאלו
33 לפי הדוח השנתי של עמותת CIMI ביחס להפעלת מוקד התלונות,
כבראינםבישראל.
בשנת2023כ40%-ממשאביהקוהוקדשולאיתורחברותכוחאדם
הפועלותבענףהבניין;בשנת2022השיעורעמדעלכ50%-ובשנת
2021על.56%
24
מספר העובדים בתאגידי הבניין זינק משמעותית,
עובדבנייןמהודופנהלקולעובד
הכפיל ושמא אף שילש את עצמו; ובהתאם, גם מספר
בחורף2024בבקשהלעזרהמול
תאגידיכוחהאדםגדלמכ50-לכ200-.ניתןרקלשער,
תאגידכוחהאדםשלו.התאגיד
שיכולתושלמוקדהתלונותשלהרשותלהמשיךולשמש
העביראותולתאגידאחרשלא
לעובדיםאלוכלשכתתעסוקהרקתלךותקטן,וממילא
רשםאותו,ומשזההחליטשלא
ה"סיוע"שמוצעלהםעלידיהמוקדהואשליחתרשימה
להמשיךלהעסיקאותו,התאגיד
המקורי–שהעובדעדייןהיה
של כ200- תאגידי כוח האדם, שהעובד אמור להתחיל
רשוםעלשמו–דיווחעליו
להתקשראליהםולשוחחעמםבדרךלאדרך(כאמור,
באופןמיידיכ"נוטש".העובד
רוב העובדים אינם יודעים אנגלית או עברית). עובדים
החללחפשעבודהובאמצעות
שהגיעומדרוםהודו,ושפעמיםרבותאינםדובריםאפילו
חברמצאתאגידחדששהסכים
הינדי,אינםיכוליםלתקשרעםמוקדהתלונותשכןהוא
לקלוטאותו,אךמכיווןשטרם
הושלםהרבעון,התאגידלושאינו
אינומעסיקמתורגמניםלכללהשפותהמדוברותבהודו
יכוללרשוםאותוללאהסכמת
(למשל מאליאלם, הנפוצה באזור קרלה שממנה הגיעו
התאגידהמקורי–שלדברי
חלק ניכר מהעובדים בהודו שהגיעו לישראל במסלול
התאגידהחדש,דרשתשלום
הגיוסהלאמפוקח).עובדיבנייןמהודושפנולקולעובד
עבור"שחרורו"ורישומומחדש.
בשנה האחרונה סיפרו כי אינם יודעים כלל על המוקד
העובדנותרכךללאתאגידרשום
שמפעילההרשות,אושאינםמצליחיםלתקשרעמו,או
וללאעבודהוחשששבקרוב
תפקעהתקופההמותרתלשהותו
שממילאאינםיודעיםכיצדיוכלולאתרמעסיקבאמצעות
בליתאגיד.קולעובדהגישתלונה
ה"רשימה"האמורה.
עלהתאגידהמקוריוכןביקש
להתיראתרישומובאופןמיידי.
לכךנוספהבעיהחדשהבענף,והיאסירובתאגידיבניין
נכוןלהיוםלאהתקבלמענה.
לאפשר לעובד להחליף מעסיק (או לחלופין, התניית
הסכמתם בתשלום). בניגוד לענפים האחרים, בענף
הבנייןמעברשלמהגריםביןתאגידיםאפשרירקפעם
ברבעון,בארבעהמועדיםקבועיםבשנה,1.1(,1.41.7,
1.10),וגםאזניתןלרשוםאתהעובדרקככלשלאחלפו30ימיםמתוםהעסקתוהאחרונה34.מכיווןשבפועל
רשותהאוכלוסיןוההגירהמתירהמעבריעובדיםביןתאגידיםגםבמהלךהרבעוןככלשישהסכמהלכך
34 הסדריםאלונקבעובשנת2006ולאתוקנומאז,ר'תקנותעובדיםזרים(מעברשלעובדזרביןמעבידיםשהםקבלניכוחאדם
בענףהבנין),תשס"ו2006-.קולעובדפנהבמהלךשנת2024בבקשהלתקןאתהתקנותהאמורות,שעלפניואףאינןמתיישבות
עםפסיקתבג"ץבנושאהכבילהאועםחוקהכניסהלישראלשמתירשהותשל יוםלמציאתמעסיק.90
25
ביןהתאגידים,בפועלועדלמלחמה,מעבריםרביםנעשוכך.אולם,עםהגעתםשלהעובדיםמהודולענף
וסירובם של קבלנים ותאגידים רבים לעבוד עמם, התחלנו להיתקל בתופעה של תאגידים שמסרבים
"לשחרר"עובדיםבמהלךרבעוןלרישוםמחדשאואףמתניםאתהסכמתםל"שחרורם"מהתאגידהקודם
במהלךהרבעון,בתשלום(למשלמהתאגידהקולט).התוצאההיאשעובדיםשפוטרואוהתפטרו,לעיתים
לאחרשלאסופקהלהםעבודהכלל,לאיכלולהסדירמחדשאתהעסקתם,ודאילאבתקופת30הימים
הקבועהבתקנות,נוכחסירובהתאגידהקודם"לשחררם".
בקיץ2024פנהלקולעובד,
בענף התעשייה לא הקדישה המדינה מעולם מחשבה
עובדמוונצואלהשהגיע
לשאלהכיצדמהגריעבודהאמוריםלעבורביןמעסיקים,
לישראללעבודדרךשני
ועלכןבענףזהלאפועלותלאלשכותהשמהולאחברות
קבלניםשונים,בעבודותמיכון
כוחאדם.הענף,שנפתחבפועללהגירתעבודהרקבשנת
בחברתטכנולוגיהגדולה.הוא
2022לערך,כללעדלמלחמהכ100-מהגריעבודהבלבד,
פוטרוהוחזרלארצובתוך
יוםלאחרשהתלונןעלתנאי
כולםממדינותבעלותתמ"גלנפשהשווהלזהשבישראל
עבודתוולאחרשחזרלארצו
אוגבוהממנו(עקבהתנאישנקבעבנושאלמניעתניצול
פנהלקולעובדבתלונה
עובדיםבמסגרתגיוסם),כשחלקניכרמעובדיםאלואם
מפורטתעלהזכויותשלדבריו
לאכולםהיובעלימומחיותמבוקשת.דהיינו,לפחותברמה
היהזכאילהן.קולעובד
התיאורטית,דוברבעובדיםחזקיםיחסיתשישלהםביקוש
העביראתהתלונהלרשויות
בישראל,וכעבורימים
מצדמעסיקיםותחרותמוגבלתמצדעובדיםאחרים,מה
ספוריםשלחהעובדמספר
שלכאורה איזן את החולשה המובנית של מהגרי עבודה
הודעותדוא"לבהולותלקו
בעתחיפושמעסיק.ועדיין,בפועל,נתונירשותהאוכלוסין
לעובדולרשויות,בההוא
וההגירההראושבאותהשנה,לאהיומעבריעובדיםכלל
מבקשלעצוראתהבדיקה,
בענף(הגםשיתכןשהדברנובעכמובןמכךשמדוברבענף
בטענהשמדוברבאי-הבנה
חדשועובדיםשרקהחלולעבודבו).
אחתגדולהמצדוושזו
אשמתו.הואמעולםלא
המצב השתנה דרסטית במהלך המלחמה, לאחר
השיבמאזלפניותקולעובד.
שהממשלה הסירה את "דרישת התמ"ג" כדי לעודד
מעסיקים להביא עובדי כפיים לענף התעשייה ממדינות
עניות(וללאפיקוחעלגיוסם,בהיעדרהסכםבילטרלי).הדברהשפיעלארקעלאופןהגיוס(שגרר,כמצופה,
דמיתיווךאסורים–ראיותנשלחועלכךלרשותהאוכלוסיןוההגירהבידיקולעובד),אלאגםיצרמצב
שבומאותואלפיעובדיםחדשים,שכלללאברורהאםכולםדובריאנגלית,מגיעיםלענףשכלללאערוך
26
לקליטתם,במובןזהשאיןבומנגנוןהשמהכבענפיםהאחרים.הדברמטרידבמיוחדבענףהתעשייה,שכן
מדוברבענףשבנוימתחומיםשוניםמאדזהמזהומחולקלמספרקטגוריותשונות,כךשיכולתושלעובד
ב"קטגוריה"מסוימתלמצואעבודהמוגבלתומורכבתעודיותר.למעשה,בהמשךהתירהישראלהגעה
לעודועודענפיםחדשיםלחלוטיןלהגירתעבודה,שעדהמלחמההועסקובהםישראלים,פלסטיניםומבקשי
מקלט–מסעדנות,מוסכים,ניקיוןועוד–שגםבהםלאהוקםמנגנוןכלשהושאמורלסייעלעובדיםלאתר
מעסיק.פנייתקולעובדבנושאמאוקטובר ,לאנענתה.2024
המצבהיהונותרקשהבפרטבעבודותמיכוןייחודיות,שההעסקהבהןהיאכובלתבהגדרהוהייתהכזועוד
לפניהמלחמה.במקריםאלו,כלתלונהשלעובדעלתנאיהעסקתו,יכולהלהוביללפיטוריווהחזרתולארצו
באופןמיידי.חלקממדינותהמוצאבתחוםזההןמדינותבעלותרקורדיורדביותר,בלשוןהמעטה,בתחום
זכויותהאדם,באופןשכשלעצמועלולליצורלחציםעלהעובדמפניתלונה.
27
ד.טיפולהמדינהבתופעותהאמורות–היעדראכיפה
במשךהשנהוחציהאחרונות,נמנעומקבליההחלטותוהרשויותמשינוייםרגולטורייםשיימנעואתהתופעות
האמורות מלכתחילה, חרף פניות בנושא ואזהרות מצד גורמי מקצוע; ואף קידמו שינויים רגולטוריים
רגרסיביים כאמור. כפי שפורט לעיל, המגמה הכללית
הייתה"לאלהקשות",ותוךהדיפתהחששותלניצולעובדים
בחורף2024פנולקולעובד
במענהש"הפרותיטופלו"–באמצעותפיקוחואכיפה.
קבוצתעובדיחקלאות
מהודו,שהגיעוב"מסלול
כך, פיקוח ואכיפה הפכו למילות קסם במהלך שנת
הפרטי"לאחרששילמו
2024 בהקשר להגירת עבודה, משל ניתן לפתור כל
כ8,000-7,000-דולר.הם
בעיה באמצעותן. זאת על אף שגם טרם המלחמה,
נשלחולמשקבעוטףעזה,
כאשר כמות מהגרי העבודה בישראל הייתה נמוכה
שבאותהעתעודהיהתחת
ירירקטי.הםסיפרושבמקום
משמעותית ממספרם כעת, האכיפה ביחס לזכויות
היועשרותעובדיםשהולנו
מהגרי עבודה הייתה בפועל מזערית והתבססה על
במחסןגדול,ללאאמצעי
תלונותעובדיםלצדמיעוטפעולותאכיפהיזומותעלידי
מיגון,מבלישקיבלוהסבר
הרשויות, וללא סנקציות משמעותיות. בענף החקלאות
מהעליהםלעשותוכיצד
למשל תת-אכיפה ארוכת שנים הביאה להשתרשות של
להתגונןבזמןיריטילים;
הםעבדוכ13-12-שעות
הפרותמצדמעסיקיםרביםשלאמשלמיםשכרמינימום
ביום,בשטחיםפתוחים
וזכויותסוציאליותבהתאםלחוק.
ללאמיגוןוקיבלושכרנמוך
ב30%-משכרהמינימום.
החלטת הממשלה מס' 1752 שהביאה להגדלת מספר
לשכתההשמההפרטית
המהגריםוהסרתרגולצייתמגן,נפתחהבהחלטהחגיגית
שלהםשאמורההייתהלסייע
עלהגדלתמספרתקניהאכיפהוהפיקוחבמשרדהעבודה
להםלאתרמעסיקבמקום
וברשותהאוכלוסיןוההגירה(משטרתישראל,שהיאאלמנט
אחר,סירבהלעזורלהם,
והםפנולקולעובדלעזרה.
קריטילאכיפתהדיןהפליליביחסלהפרתעבירותחמורות
בעקבותתלונהשהגישקו
ביחסלמהגרים,נותרהמחוץלהחלטה35).אלאשאכיפה
לעובדלרשויות,חלשיפור
ופיקוח,גםאםהיומתקיימותבפועל,אינןפתרונותקסם.
בשכר,והמעסיקהחלבבניית
חלקמהבעיותשאלואמוריםלפתורלכאורה,כמוגבייהלא
מגוריםהולמיםבמקום.עם
זאת,חלקניכרמהעובדים
מהודוכברעזבואתהמעסיק,
35 לכאורה חלה עליה החלטת ממשלה קודמת, מספטמבר ,2022
בשלהתנאים.
שאמורההייתהלהביאלהגדלתתקניםוגיבושמדיניותאכיפה,אולם
למיטבהידיעהבחלוףשנתייםוחצידברמכךלאקרה.
28
חוקיתשלדמיתיווךוהטעיהבמסגרתהגיוסבמדינתהמוצא,כמעטשלאניתניםלאכיפהופיקוחבישראל,
הגםשחלקמדמיהתיווךהאסוריםשנגביםמוצאאתדרכולישראל.בנוסף,הניסיוןשלרשויותהמדינה
עצמןלימד,שגםהפרותשהתרחשובישראליהיוקשותמאדלאכיפהופיקוחאםהעובדחוששלהתלונן
עליהןולחשוףאותן–למשלבמקריםשבהםהואכבוללמעסיקו,ו/אומשועבדלחובות.
גםבמקריםשבהםניתןלחקורהפרות,הניסיון–לרבותמהשנההאחרונה–מלמדשחלקניכרממשאבי
האכיפההמעטיםשלהרשויותהושקעודווקאבגירושוהרחקהשלמהגריעבודהשעזבואתמעסיקיהם36,
לעיתיםללאבירוראמיתישלנסיבותעזיבתםוהגעתםלמעסיקשאינורשאילהעסיקם;גםבמקריםשבהם
נמצאוהפרות,רשויותהמדינהמסתפקותמזהשניםבאזהרותבלבד:רובמוחלטשלההפרותמנותבות
לטיפולבהליךהמינהליולאהפלילי,שםבוחריםמשרדיהממשלהבהוצאתהתראותבמקוםהטלתעיצומים
(משרדהעבודה,הדברמעוגןבנהליו)אובאזהרותוהגבלתהיתרהעסקהלמעסיקבמקוםלשלולאותו
ולהגןעלהעובדיםהבאיםבתור(רשותהאוכלוסיןוההגירה.37)
למרבההאירוניה,גםהשינויהיחידשלכאורההתחוללבתחוםהאכיפהבשנת2024–הגדלתתקניםכאמור
במשרד העבודה ורשות האוכלוסין וההגירה – לא התממש במציאות, בין בשל הקיצוץ הרוחבי שתוכנן
בהמשךבמסגרתתקציבהמדינה,וביןמשוםקושיכרונילאיישתקניםקיימיםשלאלומרחדשים.
36 ר'דוחקולעובדממאי2022,"אכיפתזכויותעובדיםפלסטיניםומהגריעבודה–ניתוחפעילותרשותהאוכלוסיןוההגירהבשנים
."2020-2018
37 ביחסלמשרדהעבודה,הדבריםמעוגניםבנוהלשהוציאהמשרדלפניכעשור,"נוהלבענייןמתןהתראהמינהליתלפיסעיף15 א)(
לחוקלהגברתהאכיפהשלדיניהעבודה,התשע"ב2012-".לגבירשותהאוכלוסיןוההגירה,ר'דוחקולעובדהנזכרבה"ש.38
29
ה.סיכוםוהמלצות
השינויהחדשחלבמהלךשנת2024ביחסלהגירתעבודה,ללאעבודתמטהמסודרתוחשיבהמקיפה,לא
הביאנכוןלהיוםלהקלהעלהמעסיקים,אךהואכןהחמיראתמצבםשלמהגריהעבודה.אלוהוזמנולישראל
בתורתחלקיחילוףזמניים,עלאףשעבורםהעתקתחייהםלישראל(פעמיםרבותכנגדתשלוםהוןעתק),
אינהזמניתאלאלשניםארוכות.מהאופןבונוהלוועודםמתנהליםהדיוניםעלהבאתם,שיכונםוהעסקתם
ניתןהיהלחשובשמדוברבהזמנתמוצרבאמזון,ולאבניאדםפגיעיםשמשלמיםסכומיםאסטרונומיים
כדילהגיעלעבודבזמןמלחמהבמדינהבעבודותקשותואףמסוכנות.
את מחיר ההחלטות האמורות שילמו המהגרים שהגיעו לכאן, וצפוי שישלמו עוד רבים אחרים שיגיעו
בעקבותיהם, לרבות בשלל הענפים החדשים שנפתחו להגירת עבודה בשנה האחרונה. הניסיון מלמד,
שאתמחירהמדרוןהחלקלקשבהזמנתמהגריעבודהבאופןפרוץ,ללאהבטחתזכויותיהםמראשוללא
הגנהעליהןבדיעבד,ישלמובהמשךגםעובדיכפייםישראליים,שיודרואט-אטמענפיםשילכוויתמכרו
להעסקתכוחעבודהזרוחלש,הניתןלניצולורקידרשועודועודממנו–ככלשבכלליגיעואליהםמספיק
מהגריעבודההמתאימיםלעבודותבהם.
עלמדינתישראללעצורולשנותכיוון,לגבשמדיניותסדורה,מבוססתונסמכתעלנתוניםומחקרים
עםהתבוננותהוליסטיתוארוכתטווח,תוךבחינתכלענףעלנסיבותיוומאפייניובנפרד.ביןהיתר,
וכמדיניותגורפת,ישלפעולבאופןהבא:
•
מניעתגיוס"פרטי"לאמפוקחשלעובדיםלעבודהבישראל,במקביללטיובאופןהגיוסויישוםההסכמים
הבילטרלייםהקיימים.
•
השקעהבפיתוחמעניםלמעסיקיםבעליהיתכנותלאורךזמן,שאינםכולליםרקהסתמכותעלמהגרי
עבודה; וזאת תוך מיפוי המחסור בעובדים והסיבות לו, וכן מיפוי הקשיים והחסמים בשילוב עובדים
מהשוקהמקומיבענפיםאלו.
•
קביעתרשימהמצומצמתשלשפות,שעלעובדיםהמגיעיםלישראללשלוטלפחותבאחתמהן,תוך
הבטחהכיבענףישדימעסיקים/לשכותשישלהםמתורגמניםלשפהזו.
•
קביעתמנגנוניהשמהבכלענףכתנאילפתיחתולהגירתעבודה.כמוכן,ישלבחוןבזהירותבקשותשל
מעסיקיםשלאהעסיקומהגריעבודה,ובפרטמהגרותעבודה,ולוודאשהםמותאמיםויכוליםלהעסיק
30
מהגריעבודהלאורךזמן.הדבריםאמוריםבפרטביחסלמעסיקיפלסטינים,שלפיממצאיבנקישראל
רבים מהם העסיקו פלסטינים באופן פיקטיבי בלבד עד למלחמה ופשוט מכרו את היתרי ההעסקה
שלהם.
•
עידודמעסיקיםבאמצעיםשוניםלהעסקתמהגריעבודהשהגיעומהודווסרילנקהלאחרהמלחמה
לעבודותחקלאותובניין;עריכתהכשרותלעובדיםשבישראלככלשהדברנדרש;ומתןאפשרותלמי
מהםשאינומצליחלהשתלבבענףלעבורלענפיםאחריםשבהםמותרתעבודתמהגרים,כךשיוכלו
להשליםאתתקופתהעסקתםבישראלבאופןחוקי,במקוםלגרשםולהביאעובדיםחדשיםנוספים.
•
גיבושמדיניותאכיפהביחסלמהגריעבודהשהגיעולאחר7.10.2023,עזבואתמעסיקיהםועברולעבודה
לאמתועדת,שתבחןאתנסיבותעזיבתםאתהמעסיקהקודםואי-השתלבותםמחדשבענף.ישלעודד
השתלבותעובדיםמחדשבענף,עלפני"דלתמסתובבת"והנחהאוטומטיתשרואהבהםכ"ברחנים"
מניפולטיבייםשמביאהלהחלטהלהרחיקםמידיתמישראל.
•
הרחבתפעולותאכיפהיזומותוביקורותפתעעלידירשותהאוכלוסין,משרדהעבודה,ומינהלהבטיחות;
ונקיטתסנקציותמשמעותיות,לרבותהטלתעיצומיםושלילתהיתרים,עלמעסיקיםולשכותשהפרואת
חובותיהם,וזאתתוךפיתוחממשקיעבודהביןהרשויותהשונות,שיתוף והתבססותעלנתוניםשמצויים
בידיהן,ומיפויקבוצותפגיעותבמיוחדבקרבהעובדים(למשלמישמועסקיםבענפיםחדשיםלהגירת
עבודה;נשים;מישגוייסובהליךגיוסלאמפוקח;מישמועסקיםבענףשאיןבוהיתכנותאמיתיתלמציאת
מעסיקחלופיועוד).
31