חומר רקע
סימוכין:2023-089417
ירושלים, כ"ט בחשוון תשפ"ד
13 בנובמבר 2023
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ט בחשוון תשפ"ד, 13.11.2023 בנושא:
היערכות הרשות המקומיות לשריפות – דוח מיוחד (2018)
בתחילת הישיבה השתתפו נציגי משפחות החטופים מיום 7.10.23 וסיפרו על קרוביהם בפניה לנוכחים לסייע בהחזרתם. יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, הביע הזדהות עם כאבם ומאבקם, והבטיח שיעשה כל שיוכל לסייע בחזרתם לישראל.
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה - הדוח אמנם משנת 2018, אולם ההתמודדות עם אירועי חירום בעלי עוצמה ורחבי היקף, הפוקדים את העורף האזרחי של המדינה, בדיוק כפי שאנחנו חווים כיום עם תחילת מלחמת "חרבות ברזל", מחייבת היערכות מוקדמת מערכתית של גופים רבים ואיגום משאבים לאומיים.
קשת אירועי החירום רחבה והעורף הנו יעד לירי ושיגור של אמצעי לחימה מרחוק, כולל אירועי חירום הפורצים בעיתות שגרה ללא התרעה מוקדמת, כגון רעשי אדמה ושריפות הפורצות בתנאי מזג אויר קיצוניים.
העורף האזרחי נדרש למוכנות מיטבית לכלל מצבי החירום, והרשויות המקומיות ממלאות תפקיד חיוני בהיערכות ובטיפול. בדיון זה אני מבקש להתמקד בחלקים מדוח המבקר המתייחסים לטיפול הרשויות במצב של שריפות.
משרד מבקר המדינה פרסם בעבר דוחות ביקורת בתחום היערכות העורף, כגון השריפה בכרמל – מחדלים, כשלים ומסקנות, כמו גם דוחות נוספים המתייחסים לשריפות במבני תעשייה אזרחית ובבנייני מגורים. גל השריפות הקשה שהתחולל במדינה בשנת 2016 חזר והציף את הליקויים שהועלו בדוחות קודמים ונשארו בעינם בלא שתוקנו.
אני מבקש לדעת מה נעשה בתחום מאז ועד היום ואבקש התייחסות מפורטת מכלל הגופים לנקודות ביקורת הבאות:
אי הכשרת אזורי חיץ – המועצה המקומית זיכרון יעקב ויישובים במועצות אזוריות מטה בנימין ומטה יהודה (שחלקם נמצאים בלב יער) לא הכשירו עד גל השריפות אזורי חיץ להגנה מפניהן. הדבר הותיר את תושביהן ורכושם חשופים לסכנה ולנזקים במהלך השריפות.
אי הכשרת דרכי מילוט – לתשע שכונות בעיר חיפה יש כביש אחד בלבד לכניסה וליציאה של כלי רכב. הכניסות והיציאות הקיימות מובילות לציר ראשי. לכל אחד מהיישובים בית מאיר ונטף שבמועצה האזורית מטה יהודה כביש גישה אחד, והוא משמש דרך מילוט יחידה מהיישובים בעת פינוי. המצב האמור היה אחד הגורמים לעיכוב בפינוי תושבים וסיכן את חייהם.
אי הכנת תכנית הגנה מפני שריפות – הרשויות המקומיות שנבדקו, הנמצאות בסיכון לפגיעה משריפות בשל קרבתן ליער ולחורש, לא הכינו תכנית ליצירת מעטפת הגנה מפני שריפות, חרף חשיבותה הרבה להיערכות הנדרשת מהן על מנת לצמצם את נזקי השריפות.
שינויי האקלים בתקופה בה אנו נמצאים גורמים לשריפות לא מעטות. ראינו את הנזקים הכספיים בשריפה האחרונה ביוון. בתפקידי הקודם קיימתי מס' פגישות כדי להקים כח אווירי כלל-אירופי שיחנה באירופה, ועלותו התקציבית אינה גבוהה מאוד. הכנתי תכנית מסודרת שכוללת מקורות מים, קנית מטוסים, חומרי מעכבי דליקה, סיוע, אחזקה ועוד. השר לביטחון פנים הקודם ביקש לקיים כנס בישראל של כלל מדיניות אירופה כדי לעלות את הרעיון. ההשקעה היא יחסית שולית בהשוואה לכח שמקבלים והנזק שמונעים. חוסר המוכנות יביא להרוגים רבים ונזק רב. עיריית חיפה לא מוכנה בדרכי חיץ ודרכי מילוט בשכונות הכלואות.
משרד מבקר המדינה – מירה רזין-מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי - תקופת הביקורת: אוגוסט 2017 - מאי 2018
נושאים שנבדקו:
התשתית הנורמטיבית להיערכות הרשויות המקומיות לשריפות.
היבטים בהיערכות למניעת שריפות.
התנהלות הרשויות המקומיות שנפגעו במהלך גל השריפות בנובמבר 2016.
היבטים כספיים של גל השריפות - עלויות ההתמודדות עמו והשפעותיו.
בחינת תהליך למתן פיצויים על ידי המדינה.
גל השריפות היה בשבוע האחרון של חודש נובמבר 2016. 1,773 שריפות בשטחים פתוחים מהן 161 גדולות וחמורות.
מעל 41,000 דונם (41 קמ"ר) נהרסו.
מעל 1,900 דירות נפגעו - 580 מהן נפסלו למגורים.
68,000 אזרחים קיבלו הוראת פינוי.
עלות הנזקים המוערכת: כ-647 מיליון ש"ח.
היערכות הרשויות המקומיות לשריפות כוללת: הכנת תכנית הגנה, הכשרת אזורי חיץ, הכשרת דרכי מילוט, התקנת תשתית מים נאותה ותחזוקתה ותרגול מערכי החירום לשריפות.
הרשויות המקומיות שנבדקו, הנמצאות בסיכון לפגיעה משריפות בשל קרבתן ליער ולחורש, לא הכינו תכנית הגנה מפני שריפות כדי לצמצם את נזקי השריפות.
המועצה המקומית זיכרון יעקב ויישובים במועצות האזוריות מטה בנימין ומטה יהודה, שחלקם נמצאים בלב יער, לא הכשירו עד גל השריפות אזורי חיץ להגנה מפניהן.
לתשע שכונות בעיר חיפה כביש אחד לכניסה וליציאה של כלי רכב, או שהכניסות והיציאות הקיימות בהן מובילות לאותו ציר ראשי (שכונות כלואות); לכל אחד מהיישובים בית מאיר ונטף שבמועצה האזורית מטה יהודה כביש גישה אחד, והוא משמש דרך המילוט היחידה מן היישוב בעת פינוי. המצב האמור היה אחד הגורמים לעיכוב בפינוי תושבים וסיכן את חייהם.
תרגול מערכי החירום לשריפות - המשטרה לא יזמה תרגילים משותפים עם הרשויות המקומיות שנבדקו, עם רשות הכבאות ועם גופי החירום הנוספים על מנת להבטיח כי בעת אירוע חירום אזרחי יכירו הגופים השונים את עבודת החפ"ק האחוד. רשות הכבאות לא ערכה למועצה המקומית זיכרון יעקב ולמועצה האזורית מטה יהודה תרגילים להתמודדות עם שריפות בהיקף נרחב.
ההתמודדות עם אירועי חירום בעלי עוצמה ורחבי היקף, המתרחשים בעורף האזרחי בעתות לחימה ובשגרה - מחייבת היערכות מוקדמת מערכתית ובין-ארגונית של גופים רבים ואיגום משאבים לאומיים. הרשויות המקומיות ממלאות תפקיד חיוני בהיערכותו של העורף האזרחי לכלל אירועי החירום.
גל השריפות ב-2016 היה החמור ביותר בתולדות המדינה בנזק לרכוש ולסביבה - הרשויות המקומיות שנבדקו וגופי החירום לא יישמו במלואם את כל הלקחים מאירועי חירום אזרחיים קודמים ואת המלצות מבקר המדינה בנושא.
הסחבת הנמשכת וגלגול האחריות בין הגורמים הרלוונטיים חמורה במיוחד נוכח העובדה כי שריפות רחבות היקף נוספות שיסכנו יישובים צפויות להתרחש במוקדם או במאוחר ו"הכתובת היא על הקיר".
על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, גופי החירום, רשות המיסים והרשויות המקומיות לפעול בנחישות לקידום ההיערכות לאירועי חירום אזרחיים ולטיפול מהיר ויעיל באירועים דומים ואף חמורים יותר בעתיד. זאת, כדי לתת מענה לסכנה המוחשית הצפויה לחיי אדם ולרכוש. הדברים שנכתבו הוזכרו גם בדוחות קודמים שלנו. ולמרות שהכתובת היתה על הקיר, לא ראינו שהם תוקנו.
מרכז המחקר והמידע – נלי כפיר – ההמלצה היתה לפעול בדחיפות בנוגע למציאת מקור תקציבי לקווי החיץ ולאישור התקנות בנושא. בדוח שפורסם ביולי 2023 התמקדנו בנושא של הכשרת אזורי חיץ ברשויות קרובות ליער וחורש. עפ"י הדוח, הליקויים שנמצאו בדוח המבקר טרם תוקנו.
ההמלצה לתקנות עוסקת בעקרונות מנחים שכב"ה קבעה ופורסמו כבר בשנת 2017.
קווי החיץ באזורים שבאחריות קק"ל ורט"ג נמצאים במצב מתקדם ומתוחזקים. בשנת 2022 התקבלו שתי החלטות ממשלה, מס' 1091 ו-1884, שנועדו לקדם הקמת קווי חיץ ברשויות המקומיות ולתת מענה לבעיית המימון ע"י משרד רה"מ ומשרד האוצר, עם אומדן עלות שננקב ב-155 מיליון שקל. עלות תחזוקת קווי החיץ גם נזכרה בהחלטות, והתחזוקה הוערכה ב-80 מיליון שקל. מתוך 155 מיליון שקל, הוקצה סכום של 65 מיליון שקל במסגרת ההחלטה, אבל לא ננקב מקור מימון ליתר הסכום. נכון ליולי 2023, אין הסכמות על מקור תקציבי להקמת קווי חיץ ברשויות. כתוצאה מכך, הנחיות כב"ה טרם אושרו כתקנות באופן שמחייב רשויות להקים קווי חיץ בשטחים שבבעלותן.
ראוי לציין שהחלטת הממשלה יושמה בעיר חיפה כפיילוט. השאלות שעלו מהפיילוט נגעו ל: ידע מקצועי שנדרש להקמת קווי חיץ, יישום ומעקב אחר ביצוע ואופן התעדוף של היישובים. בהקמה היו מועצות אזוריות שלא תועדפו נוכח היקף אוכלוסייה נמוך יחסית. לטענת מרכז השלטון המקומי יש צורך בתעדופם והסתכלות על הקמה של קווי חיץ במקביל ולא לחכות להשלמה של הקמה לפי יישובים.
אנו יודעים שמערך הכבאות סימן 90 יישובים ברמת סיכון גבוהה ב-583 אזורי חיץ. כמו כן אנחנו מעודכנים ממשרד החקלאות שיש בקשות מרשויות לאישור הקמת קווי חיץ מפקיד היערות, שמעידות שיש תזוזה ברשויות מסוימות.
ביולי 2023 פרסמנו דוח שמדבר על סוגיות רחבות יותר במערך כיבוי האש, ונוגע גם ברשויות ערביות. החלטת ממשלה מס' 550 מ-2021 מדברת על צמצום פערים בחברה הערבית בתחום כיבוי אש. מתוך שמונה יישובים שתוכנן להקים בהן תחנות עד לסוף 2026, רק ביישוב אחד היתה התקדמות נוכח קשיים בשיתוף פעולה עם רשויות מקומית, התנהלות מול רשות מקרקעי ישראל ועוד.
עיריית חיפה – נטע טלמור-אדריכלית נוף – סיימנו להכין תכנית חיץ לכלל העיר כולל תעדוף שכונות שמועדות לפורענות. התכנית הוכנה במימון עירוני מלא. פרויקט הפיילוט שמערך הכבאות מוביל, במימון המדינה, כבר החל. אנו מעדכנים על המפה העירונית את קווי החיץ שאנחנו מבצעים וכך הוא חשוף לכלל הציבור ולמערך הכבאות.
יש תכניות לפריצת דרכים חדשות כדי לשחרר שכונות כלואות, אבל הביצוע מתנהל בעצלתיים בשל סטטוטוריקה ותקציב. לדעתי אי-אפשר להתחייב על לוחות זמנים. יש תקציב לביצוע של חיץ אש, אבל אין תקציב לתחזוקה. ללא תחזוקה כל העבודה יורדת לטמיון.
כבאות והצלה לישראל – טפסר חיים תמם-סגן הנציב לרגולציה – מערך הכבאות הכין הצעה לתקנות להגנה על יישובים מפני שריפות יער, בהשתתפות: משרד הפנים, קק"ל, רט"ג, המועצות האזוריות ושלטון מקומי. ההצעה לא התקדמה בכנסת, כי היישובים טענו שלצורך יישום ההצעה נדרש תקציב.
קק"ל יצרה בחלק מהמקומות אזורי חיץ. בהתאם להחלטת ממשלה מפברואר 2022 הוקצה סכום של 65 מיליון שקל והוא נפרס לחמש שנים. מערך הכבאות נדרש למפות את כל היישובים עפ"י רמת הסיכון, ועפ"י סדר העדיפויות, והמיפוי הועבר למשרד לביטחון לאומי. 90 יישובים נמצאו בסיכון גבוה. עשרת היישובים הראשונים ברשימה יהיו במסגרת התקציב בסך 13 מיליון ש"ח שיוקצו לשנה הנוכחית.
הוגשו תכניות לשתי שכונות: סביוני דניה והוד הכרמל, שאושרו על ידינו ואמורות להתחיל להתבצע, ויש תכניות נוספות שאמורות להגיע – אשכול ובגין. ככבאות ראינו את אזור חיפה כמקום המסוכן ביותר מבחינת יער וחורש, ולכן התקציבים הוקצו כרגע לעיריית חיפה. אנו כרגע בעבודה מולה ליישום התקציב בשנה הנוכחית והפעימה הבאה.
הוצאנו הנחיות באופן יזום לכל ראשי הרשויות לגבי חשיבות ביצוע קווי חיץ, קווי מים ודרישות לצורך הגנה. כמו כן, קציני היערות והחורש במחוזות עושים ביקורות בכל היישובים כדי לתת מענה. קידמנו גם את כללי המים שקובעים שבכל יישוב סמוך יער נדרש לבצע מילוי כבאיות או ליצור פריסה של ברזי כיבוי סביב היישוב. גם זה לא בוצע למרות שכללי המים הם במעמד של דין.
רח"ל – אבינועם ברוכים-ר' חטיבת מלאים אסטרטגיים– כבר בשנת 2019 הבנו שהעיכוב בביצוע נובע מכך שלא היה לאף גורם עלויות משוערות כמה עולה להקים קווי חיץ. שכרנו את חברת הייעוץ מטריקס ועשינו מחקר מעמיק יחד עם יועצים מקק"ל ורט"ג על 583 אזורים. הגשנו רשימה מסודרת של העלויות כבר בשנת 2020 לצוות שהוקם בראשות המל"ל וכלל את המשרד לביטחון לאומי ומשרד הפנים. העבודה שעשינו היוותה את הבסיס להחלטת הממשלה לתקצב 192 מיליון ₪ להקמה של 494 אזורי חיץ.
הערכנו שעלות האחזקה לשנה היא 80 מיליון ש"ח. ראוי לציין שאחרי שחושפים שטח פעם ראשונה כאזור חיץ, חייב להמשיך לתחזק אותו נוכח אפשרות של צמחיה מוגברת שעלולה להוות סכנה. הגענו למבוי סתום היות והשלטון המקומי לא היה מוכן לממן את האחזקה. מערך הכבאות החליט לתעדף קודם כל את עיריית חיפה ולתת לו מענה.
יש יישובים שמוגדרים בסיכון אך המענה אינו אזורי חיץ.
המשרד לביטחון לאומי - כפיר יהודה-מנהל תחום עיצוב מדיניות – הוטלה משימת ביצוע החלטת הממשלה על אגף המדיניות יחד עם כלל השותפים. על פי סעיף 4 להחלטה בוצע פיילוט בעיר חיפה במטרה ללמוד ולגבש את הדרך האופרטיבית והאפקטיבית ביותר. בספטמבר 2023 התכנסה ועדת ההיגוי הבין-משרדית, דנה בתובנות הפיילוט ואישרה אותן. כמו כן, אושרה רשימה של 20 יישובים בהתאם להמלצות כב"ה. היישובים הראשונים שאנו עומדים לתקצב הם דולב באיו"ש, שריגים-ליאון וכסלון במטה יהודה, נשר וקריית טבעון.
ועדת ההיגוי דנה בנושא התקציבי עם המשרדים השותפים המופיעים בהחלטת הממשלה. העבודות לא יתחילו עד שאנחנו נחתום על הסכמים עם היישובים.
בגלל שאנחנו בסגירת שנה כרגע, אנו צריכים לבצע מנגנון הגנה לתקציב 2023, שלא בוצע על הנייר. ראוי לציין שבהחלטת הממשלה הוטל על משרד האוצר לגבש הצעה להרחבת המענה. אנחנו מודעים לכך שתקציב בסך 65 מיליון ש"ח הוא מוגבל. ולכן בעזרת כב"ה, אנחנו ממוקדים מאוד בשטחים שבהם אנחנו מעוניינים לטפל.
אנחנו יחד עם המטה לביטחון לאומי מגבשים מענה לתחזוקת קווי חיץ בתחום התקציבי. הקצאת תקציב לאחזקת קווי חיץ לא פחות חשוב מהקצאת התקציב להקמת קווי החיץ. כיום אנחנו בהידברות עם משרדי הממשלה, שמופיעים בהחלטת הממשלה, על רקע הודעת משרד האוצר בנושא הסבת תקציבי הממשלה לטובת מאמצי המלחמה. אנו צריכים לוודא שהתקציבים שיועדו לנושא של קווי חיץ לא הוקצו או הוסבו לצורכי המלחמה.
השריפות נגרמות לא רק בעקבות טילים או אירועי מזג אוויר קיצון, אלא בעקבות הצתות, שחלקן על רקע לאומני.
משרד הפנים – ואחיד חשאן-מנהל תחום חירום מיעוטים – היינו חברים בוועדה בראשות המל"ל ורח"ל בנושא קווי חיץ, ואנו מברכים על קידום נושא זה. הנושא היה תקוע זמן רב בשל בעיה תקציבית. התקציב שהוקצה לפרויקט זה הוא קטן יחסית. נושא האחזקה חשוב מאוד, ויש לדאוג למקור התקציבי .
משרד האוצר – אביה פרון-רפרנט בט"פ ואכיפה באגף תקציבים - חשוב לציין שסכום הכסף הנוכחי - 13 מיליון ₪ עוד לא מוצה, וביומיים האחרונים קיבלתי פניות בנושא. אנחנו נמצאים בתוך האירוע עם המשרדים הרלוונטיים כדי לתת מענה.
עסקנו בנושא התחזוקה עוד לפני החלטת הממשלה. ההחלטה היתה שהתחזוקה היא על חשבון הרשות המקומית. בכל דיון אמרנו שבמקרים פרטניים כלל המעורבים יצטרכו למצוא פתרון כדי לא לייצר מצב שרשויות חלשות יתקשו לתחזק את קווי החיץ. אני לא קיבלתי עד היום פניות לגבי רשויות שצריכות עזרה במימון התחזוקה.
חשוב לציין שעפ"י החלטת הממשלה הכסף לא מגיע ממשרד האוצר, אלא ממס' משרדים. המשרד לבל"מ ביקש שנסייע והשבנו שניתן לתת לו הרשאה כדי שהמשרד יעביר את הכסף בשנה הבאה (כפול) משום שלא הספיק להעביר השנה.
משרד האוצר בעד הפרויקט הזה, והייתי שמח שהוא יכנס לסדרי עדיפויות בתוך המשרד לביטחון לאומי כדי שהנושא יתקדם יותר.
מועצת אזורית משגב - דני עברי-ראש המועצה – בישובים שלי יש בין 50 ל- 100 שריפות, והמצב הולך ומחמיר. יש לי תכניות הגנה כולל תכנית מים. יש 25 ישובים בסיכון גבוה שיש לעשות בהם קווי חיץ בעלות של 3 מיליון ₪ ליישוב. אני ממתין 10 שנים לתקציב מהמדינה. מדובר בשטחים שגובלים ביישוב וחלקם בניהול רט"ג/קק"ל. חסר לי תקציב בסך 100 מיליון ₪, והיישובים מחכים כמו ברווזים. בכל שנה אני מפנה יישוב ואין לי תקציב לבצע קווי חיץ.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה רואה סכנה ממשית לחיי אדם ולרכוש, ולאף אחד אין את הפריבילגיה לא לעשות דבר. אסון הכרמל ייזכר לעד.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בחודש מרץ 2024 בהשתתפות משרד האוצר, השלטון המקומי ואנשי המקצוע.
הוועדה מביאה לידיעת ראשת עיריית חיפה שכב"ה רואה את שטחי העיר כמסוכנים ביותר.
הוועדה רואה במשרד לביטחון לאומי גורם המתכלל את סוגית אחזקת קווי חיץ. הוועדה מבקשת לקבל דיווח האם המשרד פעל מול משרדי הממשלה הנוגעים בדבר למציאת מקור תקציבי לביצוע פעולות להגנה.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר שהתקציב בשנה הבאה יעמוד על 26 מיליון ₪, והכסף של שנת 2023 ישמר ויועבר לשנת 2024 כדי להאיץ את פרויקט קווי מילוט.
הוועדה מבקשת ממערך הכבאות לקיים פגישה עם ראש מועצה אזורית משגב כדי לקדם את הסוגיה ביישובים שבמועצה.
הוועדה תקיים דיון בנוגע לאחזקת קווי חיץ לאחר קבלת דיווח מהמשרד לביטחון לאומי ומערך הכבאות על פרסום תוצאות הזוכים במכרזים.