חומר רקע
26/5/2025
לכבוד:
ח"כ צביקה
פוגל
יו"רהוועדה לביטחוןלאומי
שלוםרב,
הנדון:עמדתמטההחירום למאבק בפשיעה ואלימות-
לקראתדיון
מהיר "מספר הנרצחים ב
חברה הערבית
מאותת עלשנה מדממת במיוחד"
הנתונים שנאספו מאז תחילת השנה אינם רק עדות לעלייה מדאיגה ברמות האלימות -
הם בבחינת תמרור
אזהרה ברור, המחייב תגובה מערכתית, מתואמת ומתוקצבת מצד מדינת ישראל. נכון למועד שליחת מסמך
זה, נרצחו 95
אזרחים
מהחברה הערבית -
עלייה של כ-
32%
מהתקופה המקבילה אשתקד. אולם המספר
הזה, על אף חומרתו, משקף רק את קצה הקרחון. הוא מסכם סדרה עמוקה ומתמשכת של מחדלים, עיוורון
מוסדי והפקרה שיטתית של כשני מיליון אזרחים.
מטה החירום למאבק בפשיעה ואלימות התריע על כך שוב
ושוב
בשנה האחרונה -
באמצעות ניירות מדיניות, דוחות, מכתבים רשמיים וקריאות ישירות לדרגי הממשלה
והכנסת. המסמכים הללו תיארו באופן שיטתי את ממדי המשבר, פירטו המלצות לפעולה והבהירו את הצורך
הדחוף בשינוי כיוון לאומי. למרבה הצער, חרף העדויות והקריאות, התגובה הממשלתית נותרה חלקית,
איטית ולא מספקת. כעת, לנוכח ההחרפה הנמשכת, אנו רואים בדיון הזו כהזדמנות לפנות לוועדה מתוך
תחושתדחיפותעמוקה,ובתקווה שתיטוללידיה אתהאחריות המונחת לפתחה שלהכנסת.
מתוך סך הנרצחים, 64%
הם צעירים בגילאי 19
עד 35
-
דור שלם שנמחץ תחת אוזלת היד של המדינה מזה
שנים. שמונה ילדים נרצחו מתחילת השנה, ועד כה,
14%
מהמקרים כוללים רצח שני באותה משפחה -
נתון
המעיד לא רק על כשל בהגנה בסיסית, אלא על היעדר מוחלט של הרתעה, על אובדן אמון, ועל טראומה
חברתית קולקטיבית. הרוב המכריע של מקרי הרצח -
88.4%
- בוצעו בירי, אולם אנו עדים לעלייה בשימוש
במטעני חבלה (3.2%
) ובשיטות אחרות. מדאיג לא פחות הוא ש־29%
מהנרצחים נהרגו באירועים שבהם
נרצחו יותר מאדם אחד -
רציחות כפולות או משולשות שהפכו לדפוס פעולה המצביע על הסלמה חמורה,
תחכוםפליליועל מגמה של חיסולים מתוכננים בקנה מידהנרחב.
המציאות הזו איננה מקרית
ואינה נובעת רק מכשלים מקומיים -
היא תוצאה ישירה של מדיניות. בעשור
האחרון הפכו יישובים ערביים רבים לאזורי דמדומים שבהם שלטון החוק נשחק, האמון במערכות המדינה
קרס, והמרחב הציבורי נתון לאיומים שיטתיים. ארגוני פשיעה ממלאים את הריק שנוצר, מפעילים כלכלה
מקבילה, גובים דמי חסות,
ולא מעט
אף כופים את מרותם על השלטון המקומי עצמו, שפועל לא פעם תחת
תחושת חשש ולחצים. הפשיעה ו
ה
אלימות אינ
ם רק ביטוי לתת-
אכיפה.
הפשיעה הגואה
ניזונה מתהליכים
עמוקים שלהדרה, מהיעדר מדיניות שוויונית, מהזנחה רבת-
שנים, מתיוג שליליומחסור כרוני בהזדמנויות.
הכישלון הזה בולט בעת הנוכחית מהסיבה שהציבור הערבי רואה לא מעט הצהרות לתקשורת, דיונים
פרלמנטריים וממשלתיים
אקראיים ופעילות המתקיימת רק תחת לחצים ציבוריים, במקום
שתהיה
תכנית
רב־מערכתית משולבת
,יסודיתועמוקה.
כגוף פרלמנטרי האמון על ביטחון הפנים במדינה, הוועדה נושאת באחריות ציבורית ומוסרית להוביל שינוי.
ולכןאנו דורשים מהוועדה כדלקמן:
-
הצבתהמאבק בפשיעה כיעד לאומי
וממשלתי.
-
להורות
ל
ממשלהלהפעיל אתהמנגנון בין-המשרדי באופןעקבי ויעיל.
-
לפקח על יישום מלא של החלטות הממשלה 549
,
550
ו-
1279
, שכוללות גם צעדים חברתיים וכלכליים
הנדרשיםלטיפול שורש.
-
לבקש
תמונת מצבעדכנית על ביצוע תכנית 549
.
-
להבטיח שהמטה למאבק בפשיעהואלימותבמשרד ראש הממשלה יפרסםאת תכנית הפעולה שלו.
-
ע
ל הוועדה לקיים דיונים תקופתיים שוטפים בשיתוף נציגות מהחברה הערבית,
ולהורות למשרד
לביטחוןלאומי לפרסם דוחות רבעוניים פומבייםעל סטטוסהטיפולבפשיעה.
ועדת הכנסת לביטחון פנים אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר במצב של תגובה בלבד. עליה להוביל את
השינוי -
לא רק בדרישה למידע, אלא בעיצוב מדיניות, בהכוונה ובמעקב אחר יישומה. עליה להצהיר באופן חד
משמעי כי הפשיעה הגואה בחברה הערבית היא מחדל לאומי -
ושהמענה לה חייב להיות מערכתי, מחייב
ומדוד. כל עיכובנוסף גובה חיי אדם.
.
בכבוד רב,
ראויה חנדקלו, מנהלת
מטההחירוםלמאבק בפשיעה ואלימות בחברה הערבית