חומר רקע
דו״ח הגיור השנתי
2025
תשפ״ה
עִּתים
הזכות ליהדות בכל עת
כתיבה:
אופיר קירמה
עזריאל ברקלי-דאל
עו"ד אוהד וייגלר
עיצוב:
אלישבע פלסר־ריצ'מן /
אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר ידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או
אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר - כל חלק שהוא מהחומר בחוברת זו. שימוש מסחרי
מכל סוג שהוא בחומר הכלול בחוברת זו אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו“ל.
@ כל הזכויות שמורות לארגון עתים, .2025
ב
מדינת ישראל, חיים כיום למעלה מ560,000- אזרחים המוגדרים
כ"חסרי דת", רובם הם ילדים ונכדים למשפחות יהודיות שהגיעו
מתפוצות ישראל בעשורים האחרונים. מחד, אזרחים אלה תופסים
את עצמם ונתפסים בעייני הציבור הכללי כיהודים וכחלק מהקולקטיב
היהודי לכל דבר. מנגד, בפועל, חלקם אינם יהודים מבחינה הלכתית
וישנם שירותי דת בסיסיים, כגון נישואין, שסגורים בפניהם. בנוסף, ישנם
גם אזרחים הרשומים כיהודים אך אינם זכאים לשירותי דת כל עוד לא
הוכיחו את יהדותם בפני הרבנות, ומאידך ישנם כאלה הרשומים כחסרי
דת, על אף שהם יהודים מבחינה הלכתית.
הליך הגיור במדינת ישראל מיועד בעיקרו לאותם האזרחים המוגדרים
"חסרי דת". הליך הגיור הוא הליך אישי שבין אדם לאלוקיו, אך הוא גם
בעל מאפיינים ציבורים משמעותיים והוא משמש מידי שנה אזרחים
שבוחרים להתגייר ולהפוך ליהודים. סוגיית הגיור, אופן הגיור והיחס
הניתן למבקשים להתגייר הם סוגיות כבדות משקל שיש בהם כדי
להשפיע על אופייה של המדינה. השאלה האם להגביה את החומות
ולדרוש כי המבקשים להתגייר יוכיחו מעל לכל ספק את כוונותיהם ואת
התנהלותם, לעומת גישה הדוגלת בקירוב המבקשים להתגייר, בהתאם
להלכה האורתודוקסית, אינה שאלה תיאורטית ויש לה השלכות של ממש
הן אישיות והן ציבוריות.–
בדו"ח זה נבקש לתאר תמונת מצב עדכנית של מערך הגיור האזרחי
במדינת ישראל. הדו"ח הוא המשך של הדו"ח שפרסמנו בשנת 2023
(שהציג את הנתונים הרלוונטיים לשנת 2022), והוא עוסק בעיקרו בנתוני
מערך הגיור בשנת 2024. נעיר כי דו"ח זה סוקר גם את הנתונים אודות
פעילות המערך בשנת 2023, כיוון שבשנה שעברה לא נמסרו הנתונים
הרלוונטיים.
כבר בפתח הדברים יש לציין כי לאחר שנים ארוכות בהן מידי שנה
שלח ארגון 'עתים' בקשות חופש מידע למערך הגיור, על מנת לקבל את
הנתונים הרלוונטיים, בתחילת שנת 2025, פרסם מערך הגיור הממלכתי
נתונים רבים באופן יזום באתר האינטרנט של המערך. אנו מברכים
את החלטת המערך לפרסם השנה מיוזמתם דו"חות מקיפים המעניקים
מידע לציבור על המתרחש במערך הגיור. אנחנו מקווים שהמערך ימשיך
ויפרסם נתונים אלה גם בשנים הבאות.
3 ⋅
גיורגיורבישראלבישראל
לארשיב רויג ⋅ 5
גיור בישראל כיום
הליך הגיור הממלכתי במדינת ישראל נערך במסגרת 'מערך הגיור,'
הפועל תחת משרד ראש הממשלה וכפוף להנחיות הרבנות הראשית
לישראל ולנשיא בית הדין הרבני הגדול1. למרות שמבחינה חוקית אין
חוק המסמיך את הרבנות הראשית לעסוק בגיור או למנות בתי דין לגיור,
בפועל, הופקדה הרבנות על תחום זה במשך שנים ארוכות. בנוסף, לצד
מערך הגיור גם בתי הדין הרבניים מוסמכים לערוך גיורים, אך סמכות
הנפקת תעודת ההמרה שמורה בלעדית למערך הגיור, ובתי הדין כמעט
ולא מבצעים גיורים בעצמם2.
כיום פועלים שני מסלולים במסגרת מערך הגיור: מערך הגיור האזרחי
ומערך הגיור הצבאי. לצידם קיימים מספר מסלולים עצמאיים, שאינם
מוכרים על ידי הרבנות לעניין רישום לנישואין, אך זוכים להכרה חלקית
מצד רשויות המדינה, הן לעניין חוק השבות והן לעניין רישום במרשם
האוכלוסין3.
אוכלוסיית "חסרי הדת", כפי שהוזכר בפתיחה, היא קהל היעד העיקרי
של מערך הגיור. המערך הוקם בשנת 2003, לאחר גלי העלייה הגדולים
ממדינות חבר העמים ומטרתו היא להגדיל את מספר המתגיירים
מאוכלוסייה זו. כפי שנקבע בדו"ח מבקר המדינה על מערך הגיור
ומדיניותהגיורהכוללת,שמטרתם:"להגדילאתמספרהמתגייריםמקרב
חסרי הדת ולהחיש את גיורם4." אך עם זאת, מספר האזרחים המסווגים
כ"חסרי דת" ממשיך לגדול בהתמדה, כפי שיוצג בהמשך דו"ח זה.
בעשור האחרון חל גידול של כ75%- במספר חסרי הדת בישראל. אם
בשנת 2014 היו רשומים בישראל 323,000 חסרי דת, בשנת 2024 ישנם
1 נתנאלפישר,אתגרהגיורבישראל-ניתוחמדיניותוהמלצות34-33(מחקרימדיניות
103 המכוןהישראלילדמוקרטיה,,.)2015
2 שם,עמוד.83
3 אודות גיור פרטי, רא' פרק "מסלולי גיור עצמאיים" בעמ' 4; לעניין שבות ראו: בג"ץ
7625/06 רגצ'ובה נ' משרד הפנים (נבו 31.03.2016); בג"ץ 11013/05 דהן נ' שר
הפנים(נבו1.3.2021 עת"מ(מינהלייםי-);ם)54982-04-22וולמרנ'רשותהאוכלוסין
וההגירה (נבו 29.09.2022). לעניין מרשם האוכלוסין ראו: בג"ץ 5070/95 נעמת נ' שר
הפנים,פ"דנו)2(7212002();ה"פ65786-03-17פלוניתנ'משרדהפנים;)7.10.2018(
ה"פ43648-09-19פלוניתנ'שרהפנים.)24.2.2020(
4 דוחמבקרהמדינה,דוחשנתי63ג,מערךהגיורבישראל,2013 עמ',.175
לארשיב רויג ⋅ 7
מעל ל560,000- אזרחים חסרי דת. שיעור הגדילה של אוכלוסייה זו אינו
אחיד, והוא מושפע מאירועים גלובליים. כך למשל, מלחמת רוסיה-
אוקראינה שפרצה בתחילת שנת 2022 הביאה לגל עליה גדול ממדינות
אלה, שכלל גם עולים המוגדרים כ"חסרי דת."
כאמור, אוכלוסייה זו היא קהל היעד העיקרי של מערך הגיור שנועד
לאפשר לאזרחי המדינה שכבר מתגוררים כאן, להמיר את דתם ולהפוך
ליהודים מבחינה הלכתית.
גיור אזרחי
אזרח המעוניין להתגייר רשאי לפנות לאולפן גיור, אחד מבין אלו
הפרוסים ברחבי הארץ, ולהתחיל בתהליך. המתגייר מתחיל קורס הכנה
לגיור אשר במסגרתו הוא לומד על ההלכה, ההיסטוריה והמסורת
היהודית. הקורס אורך, בממוצע, כתשעה חודשים ובמהלכם מתקיימים
שני שיעורים מידי שבוע. בתקופה זו המתגייר נדרש מתחילת התהליך
לשמור על אורח חיים דתי, למצוא משפחה מלווה ולהתארח אצלם
בשבתות בחגים, ואף לקחת שיעורים באופן עצמאי בבית הכנסת הקרוב
למקום מגוריו.
בין חודשיים לארבעה חודשים לאחר תחילת הקורס, פותח המתגייר
תיק גיור ועובר ראיון על ידי דייני בית הדין לגיור. הדיינים מסבירים
למתגייר את ההליך הצפוי לו ומבררים את המניעים לבקשת הגיור.
לאחר כשמונה חודשים מתחילת תהליך הלימודים, נפגש המתגייר עם
נציג המחוז של בית הדין לראיון ביניים. מטרת הראיון היא להכווין את
המתגייר לקראת סיום התהליך והדיון המסכם בבית הדין, ולוודא את
שלמותו של תיק הגיור.
לאחר השלמת תהליך הלימוד וההכנה, מגיע המתגייר למעמד בית הדין.
במסגרת המפגש עם בית הדין נבחנות ידיעותיו והפנמתו של המתגייר
את ההלכה ואת אורחותיה. אם התרשמו הדיינים מרצינותו של המועמד,
ומהמלצות המשפחה המלווה ובית הכנסת, יחליטו לגיירו. מבחינה
הלכתית, בשלב זה, נדרש המתגייר להתחייב לקבל על עצמו עול תורה
ומצוות. לאחר מעמד בית הדין, הגברים נשלחים לעבור גם ברית מילה
8 ⋅ דו״ח הגיור השנתי ⋅ תשפ״ה ⋅ 2025
(או 'הטפת דם' אם כבר ערכו ברית מילה), כאשר השלב הסופי לגברים
ונשים הוא הטבילה במקווה5.
מבחינה אזרחית, לאחר סיום החובות ההלכתיות וההליך הבירוקרטי,
מקבל המתגייר "תעודת המרה" – תעודה רשמית של מדינת ישראל
המעידה כי האדם המיר את דתו. בעזרת תעודה זו הוא יכול לשנות את
רישום הדת במרשם האוכלוסין וכן להתחתן ברבנות.
ככל שמדובר באנשים שאינם אזרחי ישראל אשר מעוניינים לעבור הליך
של גיור, הדבר טעון קבלת אישור מיוחד מטעם ועדת חריגים המורכבת
מנציגי נשיא בית הדין הגדול, משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים.
מבקש הגיור נזקק לאישור לצורך התחלת הלימודים, וכן לאישור נוסף
על מנת לגשת לבית הדין בסיום התהליך6.
גיור צבאי
במסלול הגיור הצבאי ("קורס נתיב צבאי", בעבר נקרא מל"י – המכון
ללימודי יהדות) עוברים החיילים תהליך יותר מרוכז מזה שעוברים
המתגיירים במסלול האזרחי. למרות שהיקף שעות הלימוד זהה, בין 300
ל400- שעות לימוד, ההכשרה כוללת שיעורים יומיים ממושכים. ההליך
הצבאי נעשה תוך שיתוף פעולה בין חיל החינוך והנוער לבין נתיב,
המרכז הלאומי לזהות וגיור.
במסגרת קורס "נתיב צבאי" יש אפשרות לעבור את תהליך הגיור
בתחילת השירות או בשלב מאוחר יותר. בהתאם לבחירת החייל, הקורס
מתקיים במתכונת של בסיס פתוח או סגור, והזמנים של הקורס משתנים
בהתאם. להלן יוצגו בממוצע הזמנים הנהוגים כיום במסגרת הקורסים
השונים.
השלב הראשוני בתהליך הוא קורס "נתיב בסיסי", המיועד בעיקר למי
שאינו רשום כ"יהודי" או לחיילים יהודים המוגדרים כ"עולה חדש" (עד
5 פישר, אתגר הגיור בישראל - ניתוח מדיניות והמלצות 40-38; הליך הגיור נתיב,
המרכז הלאומי לזהות וגיור https://nativhagiur.org.il ; התחלת תהליך הגיור, עתים
.https://www.itim.org.il
6 לאתגרים הנוגעים לגיור של מי שאינם אזרחים ישראלים ראו: הרב שאול פרבר ואלעד
קפלן "החצר האחורית של מערך הגיור: סיפורה של ועדת החריגים לגיור ללא-אזרחים"
גיורישראלי:חזון.הישגים.כישלונות.(עורכים:ידידיהצ'שטרןונתנאלפישר,המכון
הישראלילדמוקרטיה,.)2018
לארשיב רויג ⋅ 9
10 שנים). שלב זה לוקח כ7- שבועות, במסגרתו עוסקים בבירור וחיזוק
הזהות היהודית-ישראלית-ציונית של המתגיירים. לאחר סיום "נתיב
בסיסי", יש חופשת רגילה בת שבועיים, לאחריה מי שעולה חדש – חוזר
ליחידת האם שלו, ומי שמוגדר כ"חסר דת" - עובר באופן אוטומטי
ל"סמינר א."'
במסגרת "סמינר א'" לומדים המתגיירים באופן יותר מעשי על הדת
היהודית והמצוות. כעבור כ3- שבועות, בסיום סמינר זה, כלל החיילים
חוזרים ליחידותיהם, נפתח להם תיק גיור והם נפגשים עם נציג בית
הדין. לאחר לפחות חודשיים ובכפוף לשיקולי סד”כ ביחידתם, רשאים
החיילים להמשיך ל"סמינר ב'". במהלך סיום סמינר זה, מתקיים דיון מול
דיינים הבודקים את תיק הגיור של המתגיירים ואת התקדמותם.
לאחר בין חודשיים ל6- חודשים, החיילים מזומנים לבית הדין לצורך
קיום דיון גיור. למרות שבשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה במספר
האנשים שניגשים לדיון הגיור לאחר "סמינר ב'", בפועל רק מעטים
ניגשים לדיון בבית הדין בשלב זה, בשל סיבות אישיות.
בית הדין הצבאי לגיור מורכב משני רבנים צבאיים ומדיין גיור, המכהן
גם בבית הדין האזרחיים של מערך הגיור. כפי שקורה במסלול האזרחי,
גם במסלול הצבאי יכריעו הדיינים האם לגייר את החייל או החיילת,
ובאם יוכרע לגיירם יקבלו על עצמם המתגיירים עול תורה ומצוות ויופנו
לטבול במקווה ולבצע ברית מילה (הגברים7.) לאחר הטבילה וההליך
הבירוקרטי, יקבלו המתגיירים תעודת מעשה בית דין ותעודת המרה,
המוכרת ברבנות הראשית ובמשרדי הממשלה.
מסלולי גיור עצמאיים
עקב הביקורת על מדיניות מערך הגיור, הוקמו בתי דין שפועלים
מחוץ למסגרת הרבנות. בין האלטרנטיבות נמנית רשת בתי הדין
האורתודוקסיים העצמאיים "עתים-גיור כהלכה8." הרשת הוקמה בשנת
2016 על ידי ארגון עתים, בנשיאות הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל, יחד עם
7 שם.
גיוריםאלטרנטיבייםבישראל,עתים;https://www.itim.org.il
8
10 ⋅ דו״ח הגיור השנתי ⋅ תשפ״ה ⋅ 2025
גרף א:
**ללאתעודתהמרה
סיכום מסלולי הגיור
*תעודתהמרה
הנפקת
ברישוםממשלתי
שינויסטטוס
*הכרהכיהודיברבנותובמשרדיהממשלה
)מילה+(
)מילה+(
טבילה
טבילה
אישור
גיור
**הכרהכיהודיבמשרדיהממשלהבלבד.לאברבנות
>
>
>
דיון
דיון
בביתדין
בביתדין
)מילה+(
טבילה
>
>
ביניים
סמינר
ראיון
ב
>
>
>
דיון
בביתדין
פתיחת
סמינר
תיק
א
>
>
>
לימודים
מסלול
חריגים
בסיסי
ועדת
פניה
נתיב
לאולפןגיור
אזרחים
לאאזרחים
עצמאיים
מסלולים
אזרחי
צבאי
הליך
הליך
רבנים מהציונות הדתית ובתמיכת הסוכנות היהודית. גיורים במסגרת
גיור כהלכה" מוכרים לצרכים אזרחיים של רישום במרשם האוכלוסין9."
בנוסף, פועלים מספר בתי דין אורתודוקסים במסגרות שונות, כמו
בית דין צדק בני ברק, שייסד הרב נסים קרליץ זצ"ל, מהפוסקים
המרכזיים בחברה החרדית הליטאית, שהוכר לצורך שבות בבג"ץ. ניתן
באופן עקרוני לקבל אישור גיור בבית הדין הרבני על סמך גיור זה.
כמו כן, בישראל קיימים בתי דין המשויכים לתנועה הרפורמית ותנועה
המסורתית (קונסרבטיבית), במסגרתם מאות מתגיירים מדי שנה10.
9 לעיל ה"ש 5. יצויין כי כיום יש עבודה של משרד הפנים על נהלים להכרה בגיור במערך
בישראל(ולאבחו"ל),וייתכןשהםישפיעועלההכרהלצרכישבות.
10 בבית הדין של התנועה הרפורמית התגיירו בשנים 2022-2024 לפחות 809 אנשים.
הנתוניםמתוך:https://www.ynet.co.il/judaism/article/syo00wcogyx
12 ⋅ דו״ח הגיור השנתי ⋅ תשפ״ה ⋅ 2025
רקע משפטי
במדינת ישראל אין "חוק גיור" המסדיר את אופן עריכתם של גיורים
בישראל. במקום זאת, קיימים שני חוקים שיש להם השלכות על הסדרי
הגיור.
הראשון הוא חוק השבות. בשנת 1950 נחקק חוק השבות אשר קובע
כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה ומתוקף כך נקבעה גם זכאותו לקבלת
אזרחות11, אך לקביעה זו לא הצטרפה הגדרה המבהירה מיהו יהודי.
בשנת 1970 נערך תיקון לחוק ובו התווסף סעיף 4ב לחוק, הקובע כי
"יהודי" הינו "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת
אחרת12." על אף שהנושא נדון במסגרת הדיונים לתיקון החוק, לא נקבע
איזה גיור יוכר לצורך חוק השבות ואם יוכר גיור שנערך על פי כללי
ההלכה האורתודוקסית בלבד.
החוק השני הוא פקודת העדה הדתית (המרה) – פקודה מתקופת המנדט
הבריטי העוסקת בנושא המרות דת13. הפקודה קובעת כללי מסגרת
נרחבים ביחס להמרת דת בין כל עדה דתית מוכרת, אך היא נעדרת
התייחסות ייחודית לסוגיית הגיור. יצוין כי החוק אינו מסמיך את
הרבנות לעסוק בגיור או להקים בתי דין לגיור. הפקודה קובעת כי אדם
שהמיר את עדתו הדתית ורוצה שתינתן נפקות חוקית לאותה המרה,
יקבל אישור לכך מאת ראש העדה הדתית שאליה הצטרף. פסיקת בית
המשפט צמצמה הכרה זו לעניין סמכויות השיפוט של בתי הדין הדתיים
ולענייני המעמד האישי, להבדיל מהכרה בגיורים לצרכים אזרחיים,
שאינם מצויים תחת סמכותו של "ראש העדה הדתית14." משום כך,
נוצרים מקרי כלאיים רבים שבהם נוצר "פיצול סטטוס" – שוני בין זהותו
של אדם לפי מרשם באוכלוסין וחוק השבות לבין זהותו לענייני נישואין,
גירושין ועניינים דתיים נוספים.
כך למשל, אדם שסיים הליך גיור בבית דין פרטי יכול לפנות לבית
המשפט בבקשה שיורה לרשות האוכלוסין לשנות את רישומו במרשם
11 ס'1לחוקהשבותתש"י1950- ס';2לחוקהאזרחות,תשי"ב.1952-
12 ס' 4ב לחוק השבות, התש"י1950-. התיקון נעשה בעקבות פרשת שליט בג"ץ 58/68
בנימיןשליטנ'שרהפנים,כג)2(477.)1970(
13 לעיל,ה"ש.3
14 בג"ץ1031/93אליאןחוהפסרו(גולדשטיין)נ'שרהפנים,מט)4(661.)1995(
לארשיב רויג ⋅ 13
האוכלוסין על בסיס הגיור שערך. בית המשפט בוחן את הליך הגיור
בהתאםלקריטריוניםשנקבעו,ובמקרההמתאיםמורהעלשינויהרישום.
נעיר כי ישנם בתי דין פרטיים שקיבלו הכרה עקרונית מבית המשפט כך
שכל הגיורים שהם מבצעים מוכרים לצורך רישום, אך עדיין יש צורך
בפניה פרטנית לבית המשפט. עם זאת, הכרה כזו לא תאפשר לו להינשא
ברבנות, שכן לרבנות יש מערך עצמאי ל"הוכחת יהדות" והיא לא כפופה
לפסיקות בתי המשפט או לרישום במרשם האוכלוסין.
בהיעדר חקיקה והסדרה שיטתית ואחידה בסוגיית הגיור, הנושא מוסדר
בהחלטות ממשלה העוסקות במערך הגיור הממלכתי. בשנת 1997 ועדת
נאמן, בראשות פרופ' יעקב נאמן, הגישה את המלצותיה לפיהן יוקם
מערך גיור ממלכתי שיפעיל הליך גיור אחיד על פי דין תורה, במטרה
לגבש הכרה רחבה בגיוריו, לצד הקמת מכון ללימודי יהדות, העוסק
בהכשרה לגיור, ובו יהיו חברים נציגי הזרמים השונים ביהדות15.
המלצות ועדת נאמן לא התקבלו על ידי הרבנות הראשית לישראל. אולם
בהחלטת ממשלה משנת 1998 הוחלט לאמץ חלק ממסקנותיה16. כעשור
לאחר מכן, בשנת 2008, הוסדר מבנה מערך הגיור וסמכויותיו במסגרת
החלטת ממשלה נוספת17.
ללא הסדרה בחוק, שאלות רבות הנוגעות לסמכויות בעניין גיור נדונו
במסגרתעתירותלבג"ץ.פסקיהדיןשניתנוהשפיעובאופןמשמעותיעל
הסדרי הגיור בישראל ועל השיח הציבורי. כך, למשל, נדרש בג"ץ לדון
ברישום מתגיירים בבתי דין שפעלו מחוץ למסגרת הרבנות18, בהכרה
ב"גיורי קפיצה" שנערכים בחו"ל לאדם שאינו משתייך לקהילה בה הוא
15 משרדראשהממשלה,דיןוחשבוןוהמלצותהוועדהלגיבושרעיונותוהצעותבנושא
הגיורבישראל.)1997(
16 החלטתממשלהמס'3613(מיום.)7.4.1998
17 החלטתהממשלהמס'3155ע2/(מיום.)14.2.2008
18 בג"ץ 5070/95נעמת – תנועת נשים עובדות ומתנדבות נ' שר הפנים, נו)2( 721
.)2002(
14 ⋅ דו״ח הגיור השנתי ⋅ תשפ״ה ⋅ 2025
מתגייר19, בהכרה בגיורים אורתודוכסים בישראל לצורך חוק השבות20
ובהכרה בגיורים רפורמים בישראל לצורך חוק השבות.21
מלבד הכרעות בג"ץ, נערכו לאורך השנים ניסיונות רבים לייצר הסדרה
רחבה של סוגיית הגיור בחקיקה, ולתת מענה למאות אלפי חסרי דת
שעלו לישראל מכוח חוק השבות. אף לא אחד מניסיונות אלה הבשיל
לכדי חקיקה מוגמרת. נציין כמה ניסיונות בולטים מן השנים האחרונות.
בשנת 2010 החל לקדם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, ח"כ דוד
רותם מסיעת ישראל ביתנו, את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל
תיקון-(סמכות לענייני גיור22.) מטרת הצעת החוק הייתה לעגן בחקיקה
ראשית את סמכות בתי הדין הרבניים והרבנות הראשית לישראל לענייני
הגיור, יחד עם הסדרת סמכותם של רבני עיר לעסוק בענייני גיור, תחת
פיקוח וכללים שתקבע מועצת הרבנות הראשית.
מספר שנים לאחר מכן, בשנת 2014, ח"כ אלעזר שטרן וח"כ עליזה לביא
קידמו הצעת חוק גיור, שמטרתה הקמה של בתי דין מיוחדים לגיור,
בראשות רבני עיר וראשי ישיבות, שייהנו מעצמאות הלכתית, לצד
הסדרה מנהלית של מערך הגיור23. ההצעה הוסרה מסדר היום לאחר
קבלת החלטת ממשלה המאפשרת לרבני עיר להקים בתי דין מקומיים
לגיור24, שבוטלה כחצי שנה לאחר מכן, לפני שיושמה על ידי הממשלה
החדשה25.
בשנת 2017 הפיץ שר הפנים ח"כ אריה דרעי תזכיר חוק גיור ממלכתי26,
שביקש לשנות את המצב החוקי הקיים ולהעניק לבתי הדין לגיור של
הרבנות הראשית לישראל מונופול מלא על תחום הגיור, כך שגיוריהם
של בתי דין עצמאיים לגיור לא יוכלו לקבל כל הכרה. הצעה זו הוסרה
19 בג"ץ2859/99מקרינהנ'שרהפנים,פ"דנט)6(721.)2005(
20 בג"ץ 7625/06 מרטינה רגצ'ובה נ' משרד הפנים (נבו 31.03.2016 וכן עתירה דומה,)
שעסקה בעניינן של כמה משפחות, הגיעה לפתרון מוסכם: בג"ץ 1396/13 עתים נ'
מדינתישראל–משרדהפנים(נבו.)18.2.2014
21 בג"ץ11013/05נטליהדהןנ'שרהפניםמשרדהפנים(נבו.)01.03.2021
22 הצעתחוקהרבנותהראשיתלישראל(תיקוןמס'3 (סמכותבענייניגיור(התש"ע,2010-)
פ.1456/18/
23 הצעתחוקהגיור(הוראתשעה),התשע"ד2014– פ2361/19/,והצעתחוקלתיקוןפקודת
העדההדתית(המרה)(מס'2 התשע"ה2014-), פ.19/795/,
24 החלטתהממשלהמס'2147(מיום.)2.11.2014
25 החלטתהממשלהמס'181(מיום.)5.7.2015
26 תזכירחוקגיורממלכתיבישראל,תשע"ז.2017-
לארשיב רויג ⋅ 15
בסופו של דבר מסדר היום, תוך הבטחה של ראש הממשלה בנימין
נתניהו להקים ועדה שתעסוק בסוגיית הגיור. הוועדה הוקמה, ובראשה
עמד שר האוצר והמשפטים לשעבר מטעם הליכוד, משה נסים. במסגרת
מסקנות הוועדה נכתב כי יש להסדיר את הגיור בחקיקה, באופן שמעניק
לבתי הדין העצמאיים לגיור מעמד שווה לבתי הדין הרבניים ומאפשר
להרחיב את היקף הדיינים העוסקים בגיור. לצד זאת, המליצה הוועדה
להותיר את המערך כפוף לשליטה ריכוזית, תחת השפעה מכרעת של
הרבנות הראשית לישראל. הצעה זו זכתה לתגובות מעורבות, שכללו
התנגדות נחרצת מצד הסיעות החרדיות, ומאידך תמיכה מצד חלק
מרבני הציונות הדתית, לצד טענות ביקורתיות כי מערך ריכוזי יוביל
בסופו של דבר להמשך מדיניות הגיור המחמירה.
בתקופת הממשלה ה36- פעל השר לשירותי דת ח"כ מתן כהנא לגיבוש
תזכיר חוק בנושא הגיור, שיאפשר לרבני ערים לעסוק בגיור ולהקים
הרכבים במסגרת הגיור הממלכתי, וזאת באופן אחיד תחת פיקוח ובקרה
מטעם הרבנות הראשית27. הצעה זו זכתה להתנגדות מצד גורמים שונים
ולא קודמה לפני פיזור הכנסת. כאמור, אף אחד מניסיונות החקיקה לא
צלח. הניסיונות הכושלים הותירו לקונה בדין הישראלי בסוגיה מהותית
הנוגעת לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית28.
27 הצעתחוקמערךהגיור,התשפ"ב2022-,הצ"חהממשלההתשס"ג.1525
28 להרחבה ראו: אביעד הכהן, "גיור כדת משה ו(מדינת) ישראל: בוקה, מבוקה ומבולקה"
ספר מנחם פינקלשטיין – משפט ביטחון וספר 713 (שרון אפק, עופר גרוסקופף, שחר
ליפשיץ, אלעד שפיגלמן עורכים 2021) ונתנאל פישר "הגיור בישראל מהקמת המדינה
ועד לשנות האלפיים: מדיניות, פוליטיקה ואידאולוגיה" גיור ישראלי: חזון. הישגים.
כשלונות. ידידיהצ'שטרןונתנאלפישרעורכים,המכוןהישראלילדמוקרטיה,(.)2018
16 ⋅ דו״ח הגיור השנתי ⋅ תשפ״ה ⋅ 2025
נתוני מערך הגיור
רקע על נתוני מערך הגיור
מטרתו העיקרית של דו"ח זה היא הצגת הנתונים העדכניים בנוגע
לפעילות מערך הגיור הממלכתי. עם זאת, כיוון שבשנה שעברה לא
נמסר מידע אודות פעילות מערך הגיור בשנת 2023, יוצגו בדו"ח זה גם
נתונים אלה. הנתונים נאספו משני מקורות: נתונים שהתפרסמו באופן
יזום על ידי מערך הגיור, ונתונים שהתקבלו במענה לבקשת חופש מידע
שהגיש ארגון עתים29.
על מנת להבין לעומק את התנהלות המערך, יש לבחון את הנתונים
בשלושה מישורים. הראשון, הליך הגיור – מספר האנשים שביצעו כל
אחד משלבי הגיור. בהתאם לנתונים אלה ניתן יהיה להבין היכן קיימים
נקודות הכשל בפעילות המערך. השני, קבוצות אוכלוסייה ייחודיות
שצורכות את שירותי הגיור. נתונים אלה יכולים ללמד אילו קבוצות
פונות למערך הגיור ומסיימות אותו בהצלחה ואילו אוכלוסיות מתקשות
בכך. השלישי, סוגיות נוספות המספקות זוויות נוספות בנוגע לפעילות
המערך כגון ועדת החריגים, הליכים לביטול גיור ותקציב המערך.
בבואנו לבחון את התנהלות מערך הגיור בשנים 2024-2023 לא ניתן
להתעלם ממלחמת חרבות ברזל שפרצה ב7- באוקטובר 2023 מחד,.
ניתן לשער שבחודשים הראשונים של המלחמה לא פנו אזרחים רבים
להתחיל בהליך גיור וההליכים שכבר התנהלו הוקפאו לתקופה מסויימת.
מנגד, בתקופה שלאחר מכן, ניתן לראות עליה במספר המתעניינים
בגיור. במערך הגיור של עתים-גיור כהלכה נרשמה עליה משמעותית
במספר המתגיירים וגם נציגי המערך הממלכתי טענו כי ישנה עליה
משמעותית במספר המתגיירים שפתחו תיק גיור30.
יש להקדים ולומר כי הנתונים שנמצאים בידינו נוגעים למערך הגיור
האזרחי ולא למערך הצבאי, כיוון שהמידע שהתבקש מצה"ל טרם נמסר
לידינו31. לכשיתקבל מענה לבקשות הבהרה ולבקשות מידע נוספות
29 "נתוני מערך הגיור," https://www.gov.il/he/departments/conversion_authority/
;govil-landing-page מענה לבקשת חופש מידע סימוכין 461787, היחידה לחופש
מידעבמשרדראשהממשלה,.11.02.2025
30 לדוגמה: איתמר אייכנר, מאז תחילת המלחמה: עלייה ניכרת במספר הפונים לגיור
.https://www.ynet.co.il/judaism/article/hk411pv9gc)15.04.24(
31 בקשתחופשמידעשנשלחהלצבאלפניחודשיםארוכיםלאזכתהלמענה.
רויגה ךרעמ ינותנ ⋅ 19
שהגשנו, נפעל להשלמת דו"ח זה והרחבתו. עם זאת, בהתאם לנתוני
השנים הקודמות, ניתן להעריך שמספר המתגיירים בצה"ל עומד על
כ35%- ממספר המתגיירים במערך הממלכתי.
20 ⋅ דו״ח הגיור השנתי ⋅ תשפ״ה ⋅ 2025
נתוני מערך הגיור בשנים 2024-2023: מבט על
2024
2023
2014-2022 ממוצע)(
325,246
1. מספר הנרשמים ללימודים במכוני הכנה לגיור
3,333
2,962
2024
2023
2014-2022 ממוצע)(
2. מספר תיקי הגיור שנפתחו במערך הגיור
4,360
5,385
332,770
2024
2023
2014-2022 ממוצע)(
3. מספר מסיימי תוכנית הלימודים
1,421
1,446
343,287
4. מספר האזרחים שקיבלו תעודות המרה
2024
2023
2014-2022 ממוצע)(
> כלל מקבלי תעודות ההמרה 2,598
1,754
352,557
> מתוכם אזרחים המוגדרים ׳חסרי דת׳
1,409
1,240
5. עלות תהליך גיור לאדם
2024
2023
-
> במערך הגיור הממלכתי ₪42,100
₪68,600
-
> במערך הגיור עתים־גיור כהלכה ₪7,900
-
32 בשנים 2020-2021 משרד ראש הממשלה עבר לשיטה ממוחשבת של שמירת נתונים.
בעקבותמעברזה,הנתוניםשלשניםאלולאנשמרובמאגרים.עלכן,ההשוואהנעשתה
ביחסלשנים2014-2019ו.2022-
33 גםבענייןזהלאנמסרונתוניםבנוגעלשנים.2021-2020
34 בעניין זה לא נמסרו נתונים בנוגע לשנת 2020. מספר המסיימים בשנת 2021 מתוך:
מענה לבקשת חופש המידע – עתים 05.04.2022, היחידה לחופש מידע במשרד ראש
הממשלה,.23.08.2022
35 בעניין זה לא נמסרו נתונים בנוגע לשנת 2020. הנתונים מבוססים על מענה לבקשות
חופשמידעשנמסרלעתיםלאורךהשנים.
רויגה ךרעמ ינותנ ⋅ 21
הליך הלימודים
נרשמים ללימודים
כמפורט בפרק המבוא, הליך הגיור מתחיל בשלב הלימוד במכוני הגיור
השונים,ורקלאחרתקופתלימודיםשלכחודשיים–המעונייניםלהמשיך
בהליך הגיור פותחים תיק גיור בבתי הדין המיוחדים לגיור. יצויין כי חלק
ממבקשי הגיור נושרים במהלך הלימודים ולא מגיעים לשלב פתיחת
התיק.
בשנים שעברו לא נמסרו נתונים מסודרים על הנרשמים ללימודים, אך
השנה, במסגרת המהלך המבורך של מערך הגיור הממלכתי לפרסם
מיוזמתו נתונים באתר הממשלתי, יש בידינו מידע אודות הנרשמים
ללימודים במערך הגיור הממלכתי בשנים .2024-2022
בשנת 2024, נרשמו ללימודים 3,333 מתגיירים, ובשנת 2023 נרשמו
.2,962 יש לציין כי רוב מוחלט של הלומדים (כ96%-) לומדים דרך ארגון
נתיב, ולצידו פועלים מספר מכוני גיור קטנים.
במכוני גיור פרטיים, שנתמכים תקציבית על ידי מערך הגיור הממלכתי,
נרשמו ללימודים 277 אנשים בשנת 2024 ובשנת 2023 נרשמו 130
אנשים.
בהקשר זה חשוב לציין כי ישנם מתגיירים רבים שלא לומדים במכוני
הגיור המפורטים בסעיף זה, וביניהם ילדים (מתחת לגיל 18) וכן עולים
מאתיופיה שמתגיירים במרכזי הקליטה.
פתיחת תיק בבתי הדין
כאמור, מספר חודשים לאחר תחילת הלימודים במכון הגיור, מופנה
המתגייר לפתוח תיק במערך הגיור. בשנת 2024 נפתחו במערך הגיור
4,360 תיקים – עלייה של כ34%- ביחס לממוצע השנתי של העשור
האחרון (הכולל את שנת 2023), העומד על 3,237 תיקים.
בשנת 2023 נרשם שיא של העשור, בשנה זו נפתחו במערך הגיור 5,385
תיקים. מספר התיקים שנפתחו בשנה זו הוא הגבוה ביותר, לאחר 3,889
תיקים שנפתחו בשנת .2022
22 ⋅ דו״ח הגיור השנתי ⋅ תשפ״ה ⋅ 2025
6,000
5385
4,000
4360
חסר נתונים לשנים
3904
2020-2021
3438
2913
2,000
2664
2530
2397
2159
0
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
גרף ב': מספר תיקי הגיור שנפתחו במערך הגיור
לכאורה, עליה במספר התיקים יש בה כדי להעיד על עלייה בביקוש
לגיור. עם זאת, כאשר משווים עליה זו לגידול המספרי במספר חסרי
הדת בישראל בשנים אלו, מתגלה תמונה שונה. בעוד שמספר התיקים
שנפתחו גדל ב,2024- שיעור פותחי התיקים מתוך שיעור חסרי הדת
בישראל נותר כמעט זהה לשנים קודמות – 0.77% מכלל האזרחים חסרי
הדת.
600,000
1.25
1.00
400,000
1.06
1.01
0.75
0.79
0.78
0.76
0.76
חסר נתונים לשנים
0.69
0.50
200,000
0.62
2020-2021
0.59
0.25
0
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
גרף ג׳: מספר ׳חסרי הדת׳ בישראל ושיעור פותחי תיקי הגיור מקרב אוכלוסיה זו
כאמור, בשנת 2023 נרשמה עלייה חדה – שיעור פתיחת התיקים עמד
על כ־1.01%, הגבוה בעשור האחרון. הממוצע בעשור האחרון עמד על
רויגה ךרעמ ינותנ ⋅ 23
36.0.75% יתכן והעלייה המשמעותית בשנת 2023 נובעת מהמספר הגדול
של העולים שהגיעו בשנת 2022 בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה.
לאור נתונים אלה, יש לבחון בזהירות את הסברה שאירועי המלחמה
הובילו לשינוי בנושא גיור וזהות יהודית37. שכן, לפי הנתונים, שיעור
הפונים לגיור מתוך אוכלוסיית חסרי הדת נותר יציב, גם בתקופה
שלאחר תחילת המלחמה.
מסיימי הליך לימודים
כאמור, הליך הלימודים במכוני הגיור אורך בממוצע כתשעה חודשים.
לצד השיעורים, בתקופה זו פותח המתגייר תיק גיור וכן נפגש עם נציג
בית הדין לבחינת התאמתו להגעה לדיון גיור. תקופה זו מאפשרת
למתגייר להבין לעומק את ההליך אותו הוא מבקש לעבור.
בהתאם לנתונים שפורסמו, בשנת 2024 סיימו את הליך הלימודים 1,421
מתגיירים. המשמעות היא שמתוך 2,962 מתגיירים שהתחילו את הליך
הלימודים בשנת 2023 רק כ48%-, סיימו אותו38. כמו כן, בשנת ,2023
שיעור המסיימים הוא כ67%- 1,446( מסיימים מתוך 2,167 מתגיירים
שהתחילו את הלימודים בשנת .)2022
ניתן לשים לב שיש פער משמעותי באחוז מסיימי הלימודים בין נתיב
לבין מכוני הלימוד הקטנים. בעוד אחוז המסיימים בנתיב עומד על 40%-
50%, במכוני הלימוד הקטנים שיעור המסיימים עומד כל 39.70%-60%
מנתונים אלה ניתן ללמוד כי המספר הגבוה של התיקים שנפתחו בשנת
2023 לא קיבל ביטוי במספר גבוה של מתגיירים שסיימו את הליך הגיור,
שכן מספר המסיימים ב2024- לא גבוה ממספר המסיימים בשנת .2023
36 מקור:עיבודיהמחבריםלנתוניםשפורסמועלידיהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהבדבר
מספרחסריהדתלעומתמספרהתיקיםשנפתחו.
37 לדוגמה איתמר אייכנר, מאז תחילת המלחמה: עלייה ניכרת במספר הפונים לגיור,
.Ynet,https://www.ynet.co.il/judaism/article/hk411pv9gc,)15.04.2024(
38 כיווןשהליךהלימודיםאורךכ9-חודשים,באופןסטטיסטי,רובמישסייםאתהלימודים
בשנת2024,התחילאותםבשנת2023 אךהנתוניםלאמדוייקים.,
39 לאורהמספריםהנמוכיםבמכוניהלימודהקטניםולאורהמעברביןהשניםהקלנדריותלא
ניתןלספרמספריםמוחלטים.
24 ⋅ דו״ח הגיור השנתי ⋅ תשפ״ה ⋅ 2025
תעודות המרה
לאחרסיוםהלימודים,מופיעהמתגיירבפניביתדיןמיוחדלגיור.לצערנו,
מערך הגיור לא מסר נתונים אודות מספר המתגיירים שהתייצבו לדיון
גיור ובנוגע להחלטות שהתקבלו בדיונים אלה: קבלה לגיור – החלטה
לדחות את בקשת האדם להתגייר; דחיה – החלטה כי האדם אינו רשאי
להתגייר; קביעת דיון נוסף – החלטה לפיה יתקיים דיון נוסף בעניין גיורו
של אותו אדם תקופה מסוימת לאחר מכן.
על מנת לסיים את הליך הגיור ההלכתי, המתגיירים שקיבלו את אישור
בית הדין טובלים במקווה והגברים עורכים גם ברית מילה. מבחינה
אזרחית, המתגיירים נדרשים לקבל את "תעודת ההמרה" שמעידה על
סיום הליך הגיור בהצלחה, והיא זו שמשמשת את המתגיירים לצורך
שינוי הרישום שלהם במרשם האוכלוסין40.
מספר תעודות המרה שהונפקו במסלול האזרחי בשנת 2024 היה הגבוה
ביותר בעשור האחרון – 2,598 תעודות. לצד זאת, בשנת 2023 הונפקו
1,754 תעודות, וזאת בזמן שמספר תעודות ההמרה הממוצע בשנים
2022–2014, היה 2,557 תעודות המרה בשנה.
אמנם מספר תעודות ההמרה שהונפקו בשנת 2024 הוא גבוה, אך עדיין
מדובר בפחות מ50%- ממספר התיקים שנפתחו בשנת 2023 .)5,385(
3,000
2598
2518
2,000
2422
2328
2087
1966
1746
1754
1,000
0
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
גרףד':מספרתעודותההמרהשהונפקובמערךהגיורהאזרחיביןהשנים2024-2017
40 לאור סתירות בנתונים יש שינוי מסוים בין הנתונים שפרסמנו בעבר, לבין הנתונים
שמתפרסמיםפה.למיטבבדיקתנו,הנתוניםהמוצגיםכעתהםהמדויקיםביותר.
רויגה ךרעמ ינותנ ⋅ 25
כבר עתה נציין בקצרה כי מבין מקבלי תעודות ההמרה בשנת 2024, מעט
פחות מ50%- הם אזרחים שמוגדרים חסרי דת. 44% ממקבלי תעודות
ההמרה הם עולים מאתיופיה שלא נמנים באופן מהותי עם אוכלוסיית
חסרי דת" (ועוברים הליך גיור מרוכז בזמן שהותם במרכז קליטה41,)" וכן
7% הם נתינים זרים.
41 עודבענייןזהראולהלןבפרק"ארצותמוצא."
26 ⋅ דו״ח הגיור השנתי ⋅ תשפ״ה ⋅ 2025
סוגיות נוספות בנוגע לפעילות מערך הגיור
משבר המוהלים
במהלך שנת 2023 התקבלו במרכז הסיוע של עתים פניות רבות של
מתגיירים שקיבלו אישור גיור מבית הדין אך גיורם מתעכב באופן
משמעותי. מבירור שקיימנו עלה כי המתגיירים ממתינים תקופה
ממושכת לביצוע ברית מילה, כיוון שלא נמצא מוהל מטעם מערך הגיור
לביצוע ברית המילה42.
כאמור, שלב ברית המילה הוא אחד השלבים האחרונים בהליך הגיור,
והשלמתו נדרשת על מנת לסיים את הגיור ולקבל תעודת המרה. מדובר
בגברים-מתגיירים שהשלימו הליך ארוך ומתיש, שאורך קרוב לשנה ואף
יותר, אבל לא הצליחו לסיים את ההליך, ולעיתים אף לשאת בעלויות
כספיות כבדות, כדי להשלים את התהליך באופן עצמאי43.
אי-היכולת לסיים את הליך הגיור הסבה למתגיירים נזקים ממשיים
בנושאים אזרחיים, כמו אי-היכולת להינשא, על כלל הזכויות הנלוות
לכך ואי-היכולת לקבל תעודת זהות, למתגייר שאינו אזרח.
הסיבה שגרמה לעיכוב היא העדר מכרז לקיום בריתות. על מנת לבצע
את הבריתות למתגיירים, על המדינה להתקשר עם בית חולים שהליכי
הבריתות יערכו אצלו. בשל מחלוקות תקציביות בין משרד ראש
הממשלה, הרבנות הראשית ומשרד האוצר, לא פורסם מכרז לשנת
2023 כך שלא היו מוהלים שיכולים היו לעשות זאת.,
בעקבות כך, ארגון עתים בשיתוף פעולה הדוק עם ועדת העלייה,
הקליטה והתפוצות של הכנסת בראשות ח"כ עודד פורר, הובילו מספר
דיונים שהביאו לפתרון הבעיה. הודות לפעילות זו, כבר בסמוך לדיונים
הראשונים שהתקיימו התבצעה התקשרות זמנית בין המדינה לבין בית
חולים על מנת לסייע למי שמחכה פרק זמן ממושך. בהמשך, פורסם
מכרז רוחבי שבעקבותיו נחתם הסכם בין המדינה לבין שני בתי חולים
42 יואליברים,ציוץבטוויטר,.18.01.2024https://x.com/yoeli_brim/
.status/1747867280925392990
43 איתמר אייכנר, נלחם בחמאס בעזה – ונאלץ לממן מכיסו את ברית המילה שלו: "זו
שערוריה,".23.01.2024 https://www.ynet.co.il/judaism/article/syhcxb3kt
רויגה ךרעמ ינותנ ⋅ 27
בהם מתקיימים בריתות למתגיירים באופן סדיר. כך, הצלחנו להביא
לסיום המשבר.
ארצות מוצא של המתגיירים
על מנת להבין לעומק את התנהלות מערך הגיור, יש לעמוד על החלוקה
הדמוגרפיתשלארצותהלידהשלהמתגיירים.חלוקהזואינהסטטיסטית
בלבד אלא יש בה כדי ללמד על המערך עצמו. למעשה, לא דומה הליך
הגיור של אזרח ישראלי, בין שנולד בישראל ובין שנולד מחוץ לישראל,
שמבקש להתגייר כי הוא מעוניין בכך, להליך של אדם שעולה מאתיופיה
ועובר הליך גיור מרוכז בזמן שהותו במרכז הקליטה.
כמפורט בהקדמה בישראל כיום חיים מעל 560,000 אזרחים המוגדרים
כ"חסרי דת", כאשר רובם המוחלט הם עולים וצאצאי עולים מחמ"ע. עם
זאת, הקבוצה הגדולה ביותר של מקבלי תעודות ההמרה היא של ילידי
אתיופיה (ראו פירוט על כך בפרק הבא.)
1,250
1,000
750
500
250
0
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
עוליםמחמ"ע
עוליםמאתיופיה
עוליםממדינותאחרות
ילידיישראל
גרף ה': תעודות המרה שהונפקו בחלוקה למדינות הלידה של המתגייר
לצד שתי קבוצות אלה, הנתונים הדמוגרפיים שפורסמו על ידי מערך
הגיור הציגו נתונים גם בנוגע למתגיירים "ילידי ישראל" וכן ילידי
"מדינות אחרות". מעניין לציין כי ארצות המוצא של המתגיירים
בשנת 2024 מתפרסות על פני למעלה מ50- מדינות, כאשר הגדולות
28 ⋅ דו״ח הגיור השנתי ⋅ תשפ״ה ⋅ 2025
שבהן הן ברזיל 36( מתגיירים), צרפת 26( מתגיירים) וארצות הברית
24( מתגיירים). לצידן, ישנן מדינות כמו סין, אינדונזיה, אלבניה, דרום
קוריאה וטרינידד-טובאגו בהן נולד מתגייר אחד בשנה זו.
14.7%
מדינות אחרות
44.6%
יוצאי אתיופיה
18.9%
ילידי הארץ
יוצאי חמ״ע
21.9%
גרף ו': פילוח לפי ארצות מוצא של תעודות ההמרה שהונפקו בשנת 2024
תעודות המרה ליוצאי אתיופיה
אוכלוסייה ייחודית בהקשר הגיור היא קהילת בני הפלאשמורה – קהילה
מאתיופיה שהפסיקה לשמור מצוות או המירה את דתה לנצרות החל
מאמצע המאה ה19-. בהתאם להחלטות ממשלה שהתקבלו החל משנת
2010 נקבע כי "כניסה עתידית מאתיופיה תתאפשר רק על בסיס פרטני",
ורק על בסיס חוק הכניסה לישראל, תשי"ב1952- (ולא על בסיס חוק
השבות44.) עולים אלה מתגוררים בתקופת שהותם הראשונה בישראל
במרכזי קליטה, שם הם עוברים הליכי למידה וגיור מרוכזים.
משמעות הדבר היא שבשונה ממבקשי גיור מקרב הציבור הרחב, עולים
מאתיופיה אינם בוחרים בתהליך הגיור, אלא, עוברים אותו במסגרת
תוכנית מרוכזת בזמן שהותם במרכזי הקליטה. לפיכך, תעודות ההמרה
שניתנות להם אינן מעידות על הביקוש הציבורי לגיור או על אפקטיביות
מערך הגיור, אלא משקפות עמידה בדרישות פורמליות מצד המדינה
והמערכת הדתית – לכן יש לבחון את נתונים אלה בנפרד.
44 החלטת ממשלה מס' 2434 (מיום 14.11.2010 החלטת ממשלה מס'); 716 (מיום
.)22.11.2015
רויגה ךרעמ ינותנ ⋅ 29
בשנת2024הונפקוסךשל2,598תעודותהמרה,מתוכן1,189תעודותהן
ליוצאיאתיופיה.כלומר,רק1,409תעודותמתוךכללהתעודותשהונפקו
באותה שנה ניתנו לפונים לגיור מהציבור הרחב – ובראשם אוכלוסיית
חסרי הדת", שהיא אוכלוסיית היעד של מערך הגיור האזרחי. בנוסף,"
בין השנים 2024–2023 עלו לישראל 1,773 עולים מאתיופיה, והונפקו
1,703 תעודות המרה – כמעט מיצוי מלא של האוכלוסייה העולה45.
ועדת חריגים
בהתאם לכללי הדיון של מערך הגיור, "נתין זר" – אדם שאינו אזרח או
תושב – מחויב לקבל אישור של ועדת חריגים על מנת להתחיל בהליך
גיור. אותו אדם יצטרך לקבל אישור נוסף ונפרד מוועדת החריגים על
מנת לגשת לבית הדין. חברי ועדת החריגים הם נציג מערך הגיור, נציג
הלשכה המשפטית של משרד הפנים ונציג הלשכה המשפטית של משרד
ראש הממשלה46.
בשנת 2023 נדונו בוועדת חריגים 1,276 תיקים, ובשנת 2024 נדונו 1,085
תיקיגיור.מספרהתיקיםהממוצעשנדונובוועדהעומדבשניםהקודמות
2022-2014() על 1,025 תיקים. נעיר כי במקרים רבים "תיק" יכול להיות
מיועד למספר מתגיירים שעניינים נדון ביחד (בשל קרבה משפחתית.)
מתוך כלל התיקים שנדנו, בשנת 2023 ב251-, תיקים ניתן אישור
להתחיל במסלול לימודים, ובשנת 2024 אושרו 259 תיקים לפתיחת
מסלול לימודים. בשנים הקודמות הממוצע עמד על 187 תיקים שאושרו
לפתיחת מסלול לימודים47. מערך הגיור לא פרסם נתונים אודות מספר
האישורים שניתנו בוועדה לצורך עמידה בפני בית הדין.
מספר תעודות ההמרה שהונפקו בשנת 2023 עומד על 215 תעודות
שהונפקו לאנשים שאינם אזרחי ישראל, ובשנת 2024 הונפקו 181
45 משרדהעלייהוהקליטה,נתוניעלייהלשנת2024–סיכוםשנתי,,2024https://www.
gov.il/he/pages/aliyah-data-2024 ; נתוני עלייה לשנת ,2023 https://www.gov.il/
he/pages/aliyah_2023
46 פרברוקפלן,החצרהאחוריתשלמערךהגיור,לעילה"ש.6
47 מענהלבקשתחופשהמידע–עתים28.01.2024,היחידהלחופשמידעבמשרדראש
הממשלה,.28.01.2024
30 ⋅ דו״ח הגיור השנתי ⋅ תשפ״ה ⋅ 2025
תעודות המרה. המספר הממוצע למקבלי תעודות ההמרה במסגרת ועדת
חריגים 2022-2014( עומד על כ187-) תעודות המרה.
40
1330
30
1300
1276
1235
1230
1085
950
20
800
740
683
650
10
0
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
התכנסותהועדה
בקשותשטופלו
גרףז':מספרהתכנסויותועדתהחריגיםבכלשנהומספרהבקשותשבחנובשנהזו
תקציב מערך הגיור
בשנת 2024 תקציב מערך הגיור, לאחר העברות, עמד על סכום של
109.42 מיליון ₪. בהשוואה רב שנתית, מדובר בסכום הקרוב מאוד
לתקציב הממוצע של המערך בשנים האחרונות. לעומת זאת, התקציב
בשנת 2023 עמד על סכום של 120.31 מיליון ₪ - התקציב הגבוה ביותר
של מערך הגיור אי פעם48.
ככלל, תקציב המערך מחולק לתפעול המערך עצמו – המערך הלוגיסטי,
בתי הדין, הדיינים וכד' – וכן תמיכות במכוני הגיור בהם מתקיימים
לימודי הגיור.
אםנקבלאתהנחתהמוצאשמטרתושלמערךהגיורהיאלגייר,ישלבחון
את תקציבו של מערך הגיור בהתאם למספר המתגיירים שמשלימים את
התהליך. בחלוקת תקציב המערך במספר מקבלי תעודות ההמרה באותה
שנה יתברר כי בשנת 2024 השקיעה המדינה סכום של כ42,100- ₪
48 תקציב מערך הגיור, באתר מפתח התקציב. https://next.obudget.org/i/budget/0004
5103/2024?theme=budgetkey
רויגה ךרעמ ינותנ ⋅ 31
בכל מתגייר, ואילו בשנת 2023 סכום זה עמד על כ68,600-, .₪ הסכום
הממוצע שהושקע בכל מתגייר בשנים עברו עמד על כ59,128- ₪
למתגייר. לשם השוואה, עלות של כל מתגייר במערך הגיור של "עתים-
גיור כהלכה" עמדה בשנת 2024 על סכום של 7,900 .₪
נעיר כי נוסף על תקציב המערך, ישנם סכומי כסף נוספים המושקעים
בהליך גיור, אם על ידי מכוני הגיור הפרטיים ואם על ידי משרד החינוך
שמפעיל את קורסי ההכנה של העולים מאתיופיה.
130
120M
117M
117M
120
113M
109M
110
105M
104M
101M
100
92M
90
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
גרף ח': תקציב מערך הגיור בין השנים 2016-2024
80,000
60,000
40,000
20,000
0
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
גרף ט': עלות ההשקעה בכל מתגייר
32 ⋅ דו״ח הגיור השנתי ⋅ תשפ״ה ⋅ 2025
סיכום
מערךהגיורהממלכתיממשיךלסבולמתדמיתציבוריתשלילית,הןבשל
גישת בתי הדין כלפי מבקשי הגיור והן בשל אופן ההתנהלות הכללית
של המערך. למרבה הצער, הנתונים המובאים בדו"ח זה משקפים את
המשך הכישלון של המערך במימוש ייעודו. מספר הפונים להליך הגיור
נמוך מאוד, ואחוז הנשירה בו גבוה במיוחד: מעל מחצית מהמתחילים
את לימודי ההכנה – אינם מסיימים אותם, ומעל מחצית מהפותחים תיק
גיור – אינם מגיעים לסופו ואינם מקבלים תעודת המרה.
הנתון המדאיג במיוחד הוא שיעור המתגיירים מתוך אוכלוסיית היעד
המרכזית – "חסרי הדת". אף שמחקרים מלמדים שחלק ניכר מהם
מעוניין להתגייר, הדבר מתרחש, אם בכלל, בשוליים – פעמים רבות
בשל מחסומים הניתנים לפתרון באמצעות שינויים בגישה ובתפיסה של
המערך עצמו.49
חשוב להדגיש: הביקורת איננה מופנית כלפי אנשי המקצוע הפועלים
בשטח – לא כלפי הדיינים, לא כלפי העובדים במערך, ולא כלפי המורים
במכוני ההכנה לגיור. רובם המוחלט עושים את מלאכתם באמונה
ובמסירות. הבעיה היא מבנית ומהותית.
לא ניתן להמשיך לטמון את הראש בחול. אם מדינת ישראל באמת
מעוניינת לאפשר לצאצאי יהודים – אזרחים המרגישים שייכות מלאה
לעם היהודי – להצטרף באופן מלא והלכתי לעם היהודי, עליה להכיר
בכישלון המבני של מערך הגיור הקיים. לא מדובר בבעיה תקציבית או
בצורך ברפורמות קוסמטיות. מדובר בשורש הגישה, כל עוד הרבנות
הראשית ממשיכה לראות במתגיירים "חשודים" במקום יהודים
המבקשים לשוב הביתה, שום שינוי לא יתרחש. דרוש מהפך, לא רק
בנהלים, אלא בעיקר בלבבות. ללא שינוי עמוק בתפיסה ובהובלה,
המערכת תמשיך להרחיק במקום לקרב, ותפספס את אחת ההזדמנויות
ההיסטוריות הגדולות של העם היהודי בעת הזו. אם לא יעשו שינויים
מהותיים בקרוב, ייתכן ויהיה מאוחר מידי.
49 המלצותלהסרתחסמיםמערכתייםעבורישראליםדוברירוסית,מכוןירושליםלמחקרי
מדיניות,.2021
רויגה ךרעמ ינותנ ⋅ 33
עִִּתים
הזכותליהדותבכלעת
ארגון עתים פועל להפיכת הממסד הדתי
בישראללמגוון,מכבדוקשוב.הארגוןמפעיל
מרכז סיוע טלפוני ללא עלות לנתקלים
בקשייםמולשירותיהדת(הרבנותהראשית,
אגףהגיור,מועצותדתיותמקומיות,חברות
קדישאועוד)וכןמעניקליוויוייצוגלאנשים
פרטיים מול רשויות הדת (סנגור). בנוסף,
הארגון פועל לקידום מדיניות ליצירת
שינויים מערכתיים בממסד הדתי לטובת
הציבור הכללי. במסגרת הארגון פועלת
גם רשת בתי הדין האורתודוקסים לגיור
עיתים־גיורכהלכה.
עתים ע"ר)(
שלמההלוי5,ירושלים91451
*8083|[email protected]
www.itim.org.il