חומר רקע
26/05/2025
כ
"ח אייר תשפ"ה
לכבוד,
חה"כ ישראל אייכלר,
יו"ר ועדת העבודה והרווחה
הערותאלו"טלנוסח תקנות חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ד-
2024
1.
בפתח הדברים, ברצוננו
לציין את הערכתנו
על העבודה המקיפה שנעשתה במהלך השנתיים האחרונות לצורך
גיבושתקנותחוקשירותירווחהלאנשיםעםמוגבלות
להלן:( התקנות"",)ולהודותלמינהלמוגבלויותבמשרד
הרווחה
והביטחון
החברתי על קיום הליך שיתוף ציבור משמעותי וראוי. עם זאת, בנוסח התקנות
במתכונתו
הנוכחית
כפי
ש
הוגש ל
וועדה נותרו מספר סוגיות מהותיות, אשר עלולות בסבירות גבוהה
לפגוע בזכאותם של
אנשיםעל רצ
ף האוטיזם בפרטו
אנשיםעם מוגבלות
בכלל, לשירותיםהמגיעיםלהם עפ"י החוק.
2.
בשלב זה, הערותינו יתמקדו בסוגיה
של אבחון אוטיזם (הגורם המאבחן ותנאים לביצוע האבחון) –
אשר לה
השלכותישירותומהותיותעלקביעתהזכאותלשירותיםלפיהתקנות.התייחסויות
ינו
לנושאיםנוספים,ובהם
בין היתר,
בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות, והחלטה על רמת תמיכה ומדרג רמות התמיכה,
יוגשו בהמשך
,וזאת בהתאםלהתקדמותהדיונים בוועדה.
3.
אוטיזם – הגורם המאבחן ותנאים לביצוע האבחון (תקנה 9
)
–
פערים בין ההנחיות המופיעות בתקנות לבין
ההנחיות הקבועות ע"ימשרד הבריאות,שמתעדכנות מעתלעת:
3.1
.
במסגרת נוסח התקנות שהועבר לארגונים במסגרת הליך שיתוף הציבור שערך המשרד, נקבע כי אבחון
אוטיזם יבוצע באופן המפורט בחוזר משרד הבריאות, בהתאם לגילו של הנבדק (
מכיוון
שישנם נהלים
שונים לאבחון קטינים ולאבחון בגירים.)
3.2
.
להבנתנו,לפיחוותדעתשל
משרדהמשפטיםנקבעכילאניתןלהפנותבמסגרתתקנ
ותאלהלחוזרמנכ"ל
משר
ד
הבריאות. לכן, בסעיף 9 לנוסח התקנות הנוכחי, הוסרה ההפניה לחוזרי המנהל הכללי של משרד
1,
הבריאות לעניין אבחון אוטיזם (להלן: חוזרי המנכ"ל"")
ובמקומה הוכנס סעיף המונה את הדרישות
אינו
לביצוע אבחון אוטיזם –
אשר
תואם באופן מלא להנחיות משרד הבריאות המפורטות בחוזרי
המנכ"ל ובהנחיות הנלוות לו,
2 דבר שיש בו משום פגיעה בהליך האבחון המקובל שבוודאות יוביל
לסתירותועגמת נפש. מצורףנספח עזרהמונה מספר דוגמאותלפערים כאמור.
3.3
.
הנחיות שונות במקורות שונים, עלולות בסבירות גבוהה להוביל למצב של אי בהירות לגבי הדרישות
לאבחון, גם כלפי קהילת המאבחנים, וגם כלפי הגורם המכיר כפי שמוגדר בתקנות –
אשר תוצאתו
מעמסה בירוקרטית מיותרת על מבקשי השירות ובני המשפחה המלווים, עיכוב בתהליך ההכרה וקבלת
השירות, ואף יצירת חסם לעצם ההכרה וקבלת הזכויות הנלוות באופן ארוך טווח. וזאת, בשל פערים
שעשויים להיות טכניים בלבד בין הכללים שנקבעו ע"י משרד הבריאות ובין אלה כפי שהם מנויים
בתקנות.בהקשרזהישלקחתבחשבוןכיהגורםהמכיר,בסבירותגבוההלא
מחזיקבמומחיותמקצועית
בתחוםהאוטיזם,המאפשרתהבחנהביןפערטכנישאינומשליךעלהמהות,לביןפערמהותיאשרמשליך
עלהמסקנה האבחנתית.
1
הכוונה היא לשני חוזרי מנכ"ל בנושא -
חוזר מס' 15/2013
מיום 10.11.2013
-
אבחוןילדים בספקטרוםהאוטיזם"";
חוזרמס'
8/2020
מיום 17.12.2020
-
אבחוןרצף האוטיזםבאדםהבוגר"".
2
הרחבה לחוזרמנכ"ל 15/2013
–"הבהרה בנוגע לדרישותהאבחון בחשד ללקות תקשורת בקרב ילדים"מיום 30.5.2022
;נספח
לחוזר מנכ"ל8/2000
–
"נספח
הנחיות לתפקידיהרופאוהפסיכולוג בתהליך האבחון."
נוכח האמור, קיים חשש ממשי כי
בהיעדר הפניה לדרישות הפורמליות לאבח
ון
כפי שאלה נקבעו ע"י
משרד הבריאות ביחס לאופן ביצוע האבחונים, ייווצר מצב של הטעיה, חוסר בהירות, והיעדר אחידות
בתהליכיהכרהביןגופיםשונים,שלוהשלכותישירותעלהאפשרותשלמבקשיהשירותלחסותתחת
המעניםהקבועים בחוק.
3.4
.
בהתאםלחשששעלהבפתחהדברים,אכן-
התקנותבנוסחןהנוכחי,לאכוללותדרישותנוספותשמקורן
בהנחיותנלוותשפורסמולשםהשלמתהדרישותבחוזריהמנכ"ל,ומהוותחלקבלתינפרדמהן.במקביל,
בהתחשב בטיב ההנחיות, ברמת הפירוט שלהן, ובדינאמיות שלהן – אין זה סביר כי הן יפורטו כלשונן
במסגרת התקנות הנ"ל בתוך כך, יש להדגיש,. כי נוסח חוזר המנכ"ל לאבחון ילדים על רצף האוטיזם
כמו גם ההגדרות בספר האבחנות הפסיכיאטריות ה-
DSM
- צפויים להשתנות בעתיד ה
נראה לעין,
ולאו דווקא באותה העת, וכל שינוי כזה יחייב שינוי בתקנות
, דבר שאינו סביר. לפיכך יש
הכרח לאתר
פתרון משפטי
שיאפשר הפניה לדרישות המתעדכנות כפי שהן מוגדרות על ידי הגורם המוסמך לכך –
הוא משרד הבריאות.
3.5
.
מכאן, ונוכחעמדת
משרד המשפטים
אשר להבנתנו קבע כי מבחינה משפטיתלא ניתןלהפנות מהתקנות
לחוזריהמנכ"ל,מבוקשלמצואנוסחחלופילתקנה9
,אשריאפשרהפנייהלחוזריהמנכ"להרלוונטיים.
כך למשל, ניתן לקבוע כי"האבחוניםיבוצעובהתאםלהנחיותשרהבריאותאומישהואיסמיךלכך
(או-
הגורםהמוסמךבמשרדהבריאות)""כפישהןמתעדכנותמעתלעת."
לחלופין
(אך יובהר כי מדובר
בחלופהשגםהיאאינהאידיאלית)
,הסעיףיכוללהפנותלדרישותהמנויותבתוספתלתקנות–
בהיפורטו
הנחיות חוזרהמנכ"ל והנחיותהנלוות לו כלשונן -
כך שבעת הצורך ניתן יהיה לעדכן אתהתוספתבלבד.
3.6
.
עוד יצוין, כי גם במסגרת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות –
נקבע בסעיף ההגדרות ביחס
לאוטיזם כי"לענייןזה,"אוטיזם"–כהגדרתובמדריךה-
DSM
אובמדריךאבחוןאחרשקבעהמנהל
הכללישלמשרדהבריאות,אםקבע,אשרמתעדכניםמזמןלזמן,אובהוראותאחרותשקבעהשר
בתקנותלפיסעיף39
א()(1)
."... כלומר, גם מנוסח החוק עולה בבירור כי משרד הבריאות הוא הגורם
המקצועיהמוסמךבכל הנוגעלאבחנתאוטיזם,וכייש לפעול בהתאם להנחיות מנכ"ל
המשרד.
4.
כפי שצוין לעיל, נוסח התקנות במתכונתו הנוכחית מעורר קשיים נוספים, ובפרט בכל הנוגע לבקשה
המתבססתעל הכרה קודמת במוגבלות (כאשר חשובלהבהיר כברעתה שאין כל הצדקהלבחינה מחודשת של
אבחונים שהוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי,)
ו
כן בכל הקשור למדרג ולקביעת רמות תמיכה.
לנוכח
המורכבותוהמשמעויות הנלוות, בכוונתנו להתייחסלסוגיות אלובהרחבה בהמשך.
נבקש להדגיש כי מדובר בתיקונים מהותיים והכרחיים –
שכן הנוסח הקיים עלול להוביל לפגיעה חמורה
בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. לכן אנו
מבקשים
כי הוועדה תקיים דיונים ייעודיים בנושאים אלו,
במטרהלהבטיח הסדרה ראויה במסגרתהתקנות.
5. אנו כמובן נשמח לעמוד לרשותכםו
לסייע ככל שיעלה צורך בהבהרותנוספות.
בכבוד רבובברכה,
מיכאלזץ, עו"ד
רותם אייזיק, עו"ד
מנהל חטיבת קהילה,
מנהלת האגףלקידום זכויותוקשרי ממשל,
אלו"ט
אלו"ט
נספח
להלן מספר דוגמאותלפערים בין ההנחיות המפורטות בתקנות לאלוהמפורטות בחוזריהמנכ"ל:
•
סעיף9
ב()(1
)(ד); סעיף9
ב()(2
ג))(-
נקבעכי
בדיקהתפקודית-הסתגלותית
יכולהלהתבצעבידיפסיכולוג,
עובדסוציאלי אומרפאבעיסוק.
זאת בניגוד להנחיות משרד הבריאות שלא מאפשרות ביצוע בדיקות אלו בידי עובד סוציאלי, וקובעות
כי מרפא בעיסוק יכול לבצע בדיקה זו רק לבגירים מעל גיל 21
ורק כאשר הוא חלק מצוות אבחון רב
מקצועי (קריחבר בצוות בקליניקה העוסקת בביצוע אבחונים.)
•
סעיף9
ב()(2
)
-
ישנם פערים בהנחיות בעניין ביצוע אבחון לבגירים ובמיוחד בעניין ביצוע אבחון פסיכולוגי לבגירים.
לדוג', התקנות קובעות כי"הבדיקההפסיכולוגית
יכולשתכלול
גם...(הערכהבדבר)ליקוייםבתפקודי
קשבוריכוזאובתפקודיםניהוליים,אפשרותקיומהשלאבחנהמבדלתאותחלואהנלווית"....
זאת בעוד שמשרד הבריאות מתייחס לדרישה לבצע הערכה של
תפקודים ניהוליים
ולדרישה לבצע
אבחנה מבדלת והתייחסות לתחלואהנלווית- כדרישות חובה.
בנוסף, לא ברורה הקביעה לפיה הבדיקה הפסיכולוגית תכלול בחינה של "תנועות גוף" ונראה כי נכון
היהלהתייחס במקוםלבדיקתתסמיניםהמעידיםעלRRB
(
RepetitiveRestricted Behaviors
),אם
כי, כאמור, לעמדתנו מדובר בדרגת רזולוציה שאינה מתאימה באופייה לכלילה בתקנות.