חומר רקע

1 אגרו-וולטאי פרקב'-מצב קיים בישראל והמלצות דצמבר2024 2 מסמך זה נכתב על ידי צוותNZOבמרכזהשל. מרכז השל לקיימות מפתח ומיישם את חזון הקיימות: חברה צודקת ומלוכדת, כלכלה חסונה ודמוקרטית, וסביבה יצרנית ובריאה לכלתושביה. המרכז מחבר בין ידע רעיוני לידעמעשי, מפיץ את סיפור הקיימות בדרכים יצירתיות, ומסייע לסוכני שינוי מכל המגזרים לקדם תהליכי שינוי משמעותייםבישראל. פרויקטNZO(שמשמעותוEmissionsZerONet )הוקם במרכז השל בשנת2019 ,במטרה להאיץ את המעבר של מדינת ישראל למשק מבוסס אנרגיה מתחדשת. הצוות כולל מומחים מתנדבים מתחומים שונים המסייעים בפיתוחמודלים, כלים והמלצות למעבר מהיר לאנרגיותמתחדשות, תוך שמירה על ביטחון אנרגטי ובהתבסס על הנחותשמרניות. במקביללכך, חברי הצוות מבצעים עבודת שטח לזיהוי חסמים במעבר לאנרגיה מתחדשת. הפרויקט משרטט מפת דרכים למעבר משק האנרגיה הישראלי לאנרגיהמתחדשת, בעזרת שורתמחקרים, ניירות עמדה ועבודות שטחיישומיות. לפרטיםנוספים:https://heschel.org.il/nzo אנו מודים לקרן פאי על התמיכה שאיפשרה את ביצועהמחקר. רבים וטובים תרמו ידע ותובנותלעבודה. תודתנו העמוקה על הנכונותוהשותפות. להארות וליצירת קשר: יובל-תמר הפלר, מרכזת תחום אגרי-וולטאי, צוות NZO במרכז השל [email protected] 3 תוכן עניינים 1.רקע........................................................................................................................ 1 סולארי בדו שימוש בישראל....................................................................... 1.1ייצור 1 מושגיםבסיסיים............................................................................ 1.2 אגרי-וולטאי: 2 תכנון המערכת האגרי-וולטאית חייב להתחשב בצורכי הגידולים, כגון:.................................................... 2 ייצור האנרגיה במערכות אגרו-וולטאיות............................................... 1.3פוטנציאל 4 מפיתוח התחום האגרו-וולטאי בישראל .............................................. 1.4הזדמנויות 5 מצב קיים................................................................................ 2.אגרו-וולטאיבישראל: 8 סטטוטורי................................................................................................ 2.1תכנון 8 הפיילוטים והאתגרים ביישומה....................................................... 2.1.1תוכנית 9 אגרו וולטאיים........................................ 2.2.2שינוימס'24לתמ"א1 -מתקנים 10 למתקנים אגרו וולטאיים המקודמות במחוזות (יולי 2.1.3תכניות 2024 :) .............. 12 אגרו-וולטאיים פעילים בישראל (פיילוטים 2.1.4מתקנים ומסחריים:)................... 12 מקרקעי ישראל(רמ"י) 2.2רשות ........................................................................... 13 החשמל............................................................................................. 2.3מדיניות 15 על השטחים החקלאיים ובטחון המזון.................................................... 2.3שמירה 16 בנושאאגרו-וולטאי: אתגרים ומסקנות................................................... 3.מחקרים 17 וחסמים לקידום אגרו וולטאי בישראל..................................................... 4.אתגרים 17 לקידום תחום אגרו-וולטאי בישראל ....................................................... 5.המלצות 20 סיכום .................................................................................................................. 29 ביבליוגרפיה.............................................................................................................. 30 נספחים......................................................................................................... 33 נספח1 של המחקרים הבולטים המתבצעים בנושא אגרו וולטאי.................. -סקירה 33 1 1.רקע הביקוש לאנרגיה גדל בהתמדה, לצד גידול האוכלוסייה. במקביל, הצורך להפחית את פליטות גזי החממה מחייב מעבר לאנרגיה נקייה ובת קיימא. אתגר זה חריף במיוחד בישראל, בה קצב גידול האוכלוסייה הוא הגבוה בעולם המערבי, לחצי הפיתוח על מיעוט השטחים הפתוחים הינםגדולים, ושינויי האקלים הצפויים באזור מציבים אתגרים לשימור החקלאות ולבטחון המזון לאוכלוסיית הגדלה. אגרו-וולטאי ( APV ,Agrivoltaics ) היא מערכת טכנולוגיה המאפשרת לשלב ייצור חשמל באמצעות פאנלים סולאריים וגידול חקלאי על אותה חלקתאדמה, מה שמסייע בהפחתת התחרות על השימוש בקרקע. ישראל, עם תנאים אקלימייםמתאימים, ריבוי לחצים על השטחים הפתוחים וצורך לשמר ולשפר את החקלאות, מהווה זירה בעלת פוטנציאל משמעותי לפיתוח תחום האגרו-וולטאי. נייר זה נועד לתת תמונת מצבעדכנית, נכון לדצמבר2024 ,של תחום האגרי-וולטאי בישראל, לאחר שבסקירה קודמת נבחנו המדיניות והתמריצים הכלכליים בהם נוקטות מדינות מובילות בתחום בעולם1.המסמך סוקר אתהיתרונות, ההזדמנויות והאתגרים לקידום מערכות אגרו וולטאי בישראל, מצביע על הפוטנציאל הטמון בהן, ומשרטט את תמונת המצב הנוכחית בתהליך התאמתן למציאות בישראל. לבסוף, ניתנת שורת המלצות מעשיות כיצד לקדם טכנולוגיה זאת בישראל. סולארי בדו שימוש בישראל 1.1ייצור הצורך הדחוף להפחית את התלות האנרגטית בדלקיםמאובנים, הביא למעבר כלל עולמי לאנרגיות מתחדשות, ובכלל זה לפריסה מאסיבית של אנרגיה סולארית ברחבי העולם2. בישראל, אנרגיה 3. מתקנים סולארית מהווה את פוטנציאל האנרגיה המתחדשת המרכזי פוטו-וולטאים קרקעיים מהווים כיום את מקור האנרגיה הזולביותר, עקב ירידת המחיר של המרכיב העיקרישלהם- פאנלים סולאריים4., אך הם עתירי מקום, ומהווים שימוש לא יעיל לקרקע שבמדינת ישראל הינה כאמור משאבבמחסור.לכן, יש לתעדף הקמת מערכות פוטו-וולטאיותבדו-שימוש. לשימוש הדואלי בקרקע יתרונות רבים: הוא מאפשר לייצר חשמל לצד שמירה על השימוש העיקרי בשטח, כמו חקלאות, גגות מבנים, מאגרי מים וחניונים. הוא מאפשר חיסכון ברשת החשמל: כאשר המתקנים ממוקמים קרוב לאזורי הביקוש, הם מצמצמים את איבודי החשמל 1 פרק א' - צעדי מדיניות לקידום פרויקטים אגרו- וולטאיים בעולם, ספטמבר 2024 2International Energy Agency (IEA). Renewables 2022. Paris. 2022. 3 תוכנית NZO פרק א:' 95% חשמל ממקורות מתחדשים בישראל עד2050 ,ינואר2021 4 European Commission. Factsheet: Revision of the EU Electricity Market Design; European Commission: Brussels, Belgium, 2023. 1 2 במקטעי הולכה והשנאה. כמו כן, הוא תורם לביזור ייצור החשמל על ידי יצירת מקורות ייצור מגוונים המפחיתה את הסיכון לתקלות במקטעי הרשת עקב פגעי מזג האוויר או מצבי חירום ביטחוניים. במקרים של ניתוק מהרשת, ניתן להמשיך לייצר ולצרוך חשמל באופן עצמאי במתקנים דואליים במידה ונעשה שימוש בטכנולוגיות כמו מהפכים ממירים)( היברידיים, אגירה ומערכת ניהול מקומיתמתאימה. יחד עם זאת, למערכות בדו-שימוש קיימים גם חסרונות כמו עלויות הקמה גבוהות ביחס למתקנים קרקעיים. כמו כן, קיים קושי במימוש הפוטנציאל של שטחים דואליים בשל חסמים רגולטוריים וקשיים בגיוס בעלי הנכסים לשיתוףפעולה. ולבסוף קיימת גם מורכבות תפעולית-יצירת הספק דומה דורשת ריבוי מתקנים קטנים, בניגוד למתקנים קרקעיים המייצרים יותר חשמל בפחות מתקנים. העדיפות הראשונה להקמת מתקנים סולאריים בדו-שימוש היא כמובן בתחומי המרחבהמבונה, אך על מנת להגיע ליעדי הפחתת פליטותמשמעותיים, ואף לאיפוסהפליטות, יש צורך לשלב מערכות 5 פוטו-וולטאיות בשטחים נוספים 6.הטכנולוגיה האגרו-וולטאית מהווה את הפוטנציאל הגבוה ביותר לדו-שימוש מחוץ לתחומי המרחב המבונה. האתגר המרכזי שהיא מציבה הינו השילוב של ייצור אנרגיה עםחקלאות, באופן שימנע פגיעה בתוצרתהחקלאית. מושגים בסיסיים 1.2 אגרי-וולטאי: מערכות אגרו-וולטאיות ( APV ) משלבות גידולים חקלאיים עם פאנלים סולאריים במגוון תצורות. בישראל, הפאנלים יכולים להיות מותקנים מעל הגידולים או ביןהשורות.בעולם, המערכות כוללות לעיתים גם שילוב של בעלי חיים כחלק מתצורות חקלאות משולבת (כגון במרעה של כבשים או בקר.) בישראל חממות ומבנים חקלאיים אחרים אינם נחשבים כאגרי-וולטאי, והתקנות לגביהן הן נפרדות, וזאת בניגוד למדינות אחרותבעולם. תכנון המערכת האגרי-וולטאית חייב להתחשב בצורכיהגידולים,כגון: תגובהלצל, והתאמה לרמות שונות של קרינה7. ● דרישותהתאורה, טמפרטורהולחות, וצמצום איבוד מים על ידי אידוי8. ● שינוי 5 תוכנית NZO פרק ב:' פוטנציאל ייצור החשמל הסולארי,יולי2021 6הגדלת יעדי ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות לשנת2030 ,רשתהחשמל, אוגוסט2020 7 Magarelli, A.; Mazzeo, A.; Ferrara, G. Fruit Crop Species with Agrivoltaic Systems: A Critical Review. Agronomy 2024, 14, 722. 8 Aghaei, M., & Moazami, A. (Eds.). (2024). Solar Radiation: Enabling Technologies, Recent Innovations, and Advancements for Energy Transition. BoD–Books on Demand.‏ 2 3 הגידולים לפי נתיבים פוטוסינתטיים (מנגנוני הצמחים לקליטת פחמן דו-חמצני ● התאמת ליצירתסוכרים:)C4C3, ו-CAM . לדוגמא, גידולים רבים מסוגC3 ,כמו חיטהותפו"א, רגישים פחות לרמות קרינה נמוכות ולכן מתאימים במיוחד9. המערכת צריכה להתחשב גם באופטמיזציה של היצורהסולארי: שטח הפאנליםהכולל, זווית ההתקנה ביחסלשמש, וגובה הפאנליםמהקרקע, שבתורו משפיע על יכולת השימוש במכונות חקלאיות ועל חשיפת הצמחלאור. ניתן לסווג מערכות אגרו-וולטאיות לפי גובהההתקנה: 1 . מערכותמוגבהות: המותקנים בגובה שמעל2.10 מטרים. ○ פאנלים לגידולים מגוונים כמו תפוחיאדמה,תירס,וענבים,אבוקדו, הדרים ○ מתאימות ותפוחים. ומורכבות יותרלהקמה, אך מספקות צלמותאם. ○ יקרות 2 . מערכותנמוכות: מותקנים בגובה נמוך ביןהשורות, או מעל שטחימרעה. ○ הפאנלים לגידולים שאינם זקוקים לאוררב. ○ מתאימים ופשוטותיותר. ○ זולות חקלאי עלול להיות יותר מורכב10 ○ עיבוד . מאפיינים טכנולוגיים של מערכות סולאריות11 : חד-צירית אודו-צירית: ● מערכת מערכות בהן הפאנלים מותקנים עלצירים, המאפשרות הפניית הפאנלים אל קרינת השמש במהלך היום ולאורךהשנה, ובכך משפרות את יעילות הפקתהאנרגיה, ובמקביל מאפשרות להתאים את אחוז ההצללה הנובעת מהפאנלים לגידוליםהשונים. 9 Mahendra, S.; Ogren, W.L.; Widholm, J.M. Photosynthetic Characteristics of Several C3 and C4 Plant Species Grown Under Different Light Intensities 1. Crop Sci. 1974, 14, 563–566. 10 Soto-Gómez, D. (2024). Integration of Crops, Livestock, and Solar Panels: A Review of Agrivoltaic Systems. Agronomy,14(8),1824.https://doi.org/10.3390/agronomy14081824 11 Trommsdorff, M.; Dhal, I.S.; Özdemir, Ö.E.; Ketzer, D.; Weinberger, N.; Rösch, C. Agrivoltaics: Solar Power Generation and Food Production. In Solar Energy Advancements in Agriculture and Food Production Systems; Academic Press: Cambridge, MA, USA, 2022. Reker, S.; Schneider, J.; Gerhards, C. Integration of Vertical Solar Power Plants into a Future German Energy System. Smart Energy 2022, 7, 100083. 3 4 ● פאנליםביפציאליים: פאנלים הקולטים קרינה משני הצדדים (ישירהמהשמש, ומוחזרת מהקרקעוהסביבה) ומשפרים את ניצול האור לאורך כלהיום. ● פאנליםחצי-שקופים: פאנלים המאפשרים מעבר של אורכי גל מסוימים התואמים את צורכיהגידולים, ובכך ממזערים את השפעתההצללה. ייצור האנרגיה במערכות אגרו-וולטאיות 1.3פוטנציאל האילוצים החקלאיים (המכתיבים היבטים כמו גובה המערכת והמרווח בין הפאנלים) עשויים להפחית את הצפיפות של הפאנלים על השטח, ולהגדיל את כמות הדונמים הנדרשת למגה-וואט מותקן לעומת מתקנים קרקעיים. במתקנים קרקעיים יחס ההתקנה המקובל היום הוא שלכ-8-10 דונם למגה-וואט למתקן קרקעי סטנדרטי. במתקנים אגרו-וולטאיים, ההערכות לפוטנציאל התקנה נעות סביב 11-15 דונם למגה-וואט מותקן בשטחים חקלאיים, בתלות בסוג הגידולים והשיטות שבהם נעשה שימוש לדוגמה,( גידולים נמוכים כמו גידולי מספוא דורשים פחות התאמות מאשר עצי פרי.) משמעות הדבר כי נדרשים שטחים גדולים יותר על מנת לייצר אותה כמות אנרגיה. במקביל, הפגיעה הפוטנציאלית בייצור החקלאי עלולה להעלות צורך לשטחי חקלאות רבים יותר על מנת לספק ביטחון תזונתי לאורך שנים. שטחים אלו נגרעים משטחים פתוחים בפועל, או משטחי אש שמופשרים לצורך העניין במקום לשטחיםפתוחים. השטח הנדרש למערכותAPVתלוי בטופוגרפיה שלהשטח, בסוגהגידולים, במבנההמערכת,ועוד. להלן כמה היבטים מרכזיים המשפיעים על פוטנציאל ייצור האנרגיה והחקלאות במערכות אלו: 1 . עיצובהמערכת: מרחק בין שורות, כיווניות הפאנלים והגובה משפיעים גם על ○ צפיפות הפאנלים, ייצור האנרגיה וגם על התפוקה החקלאית. מערכות דינמיות, כמו פאנלים נעים טרקרים,)( מאפשרות אופטימיזציה טובה יותר של הצללה ופיזור אורשמש. כיסוי הפאנלים על הקרקע ( GCR ) הינו משתנה משמעותי במשוואה. נכון ○ אחוז להיום, הגישה הינה שGCR לכל היותר 40% הוא כלל אצבע במערכות האגרו וולטאיות על מנת לשמור על תפוקה חקלאית טובה12 . 2 . אגרונומיה: סוג הגידול ואינטנסיביות הגידול משפיעים על פוטנציאל היצור הסולארי והחקלאי גםיחד. המחקר האגרונומי בתחום האגרו-וולטאי הינובראשיתו. מחקרים ראשוניים העלו למשלכי: 12 Dupraz, C. (2023). Assessment of the ground coverage ratio of agrivoltaic systems as a proxy for potential crop productivity. Agroforestry Systems, 1-18.‏ 4 5 כמו חיטה אושעורה, דורשים שטחים רחבים אך אינם רגישים לתנאיצל. ○ גידולים אינטנסיביים כמו ירקות יכולים להניב תפוקה גבוהה גם בשטחים קטנים ○ גידולים יחסית, בתנאי שהצל מותאםלצורכיהם. 3 . שטח הדרוש לתחזוקהולציוד: מאפשרות מעבר של כלים חקלאייםגדולים. גובה זה מבטיח גם ○ מערכות מוגבהות: פיזור אחיד יותר של אור לצמחים ומעניק גמישות בבחירתהגידולים. עשויות להפחית את הנגישות לציוד חקלאי עקב הקרבה של ○ מערכות נמוכות: הפאנלים לקרקע ועל כן לבעיות בתפעול ותחזוקה. כמוכן, עשויות לגרום לצל לא אחיד בשטח החקלאיהמעובד. חשיבות גבוהה לתכנון מתאים של המתקנים כדי למזער שטח לא מנוצל (למשל ○ יש שבילים, עמודים, ואזורי תמיכה.) ההערכה היא ששטח זה נע בין5% - 30%בהתאם לסוג המערכת13 . מפיתוח התחום האגרו-וולטאי בישראל 1.4הזדמנויות לישראל יש הזדמנות ייחודית להפוך למובילה עולמית בתחום האגרו-וולטאי, בזכות האקלים הים-תיכוני והמדברי המאופיין בקרינת שמש גבוהה, בשילוב עם פעילות חקלאית ענפה ותעשיית אגרוטק מתקדמת. שטחיה המוגבלים של המדינה מחייבים פתרונות חדשניים לשימוש יעיל בקרקע, ודווקא אתגר זה יוצר פוטנציאל ייחודי לפיתוח מערכות מתקדמות המשלבות ייצור אנרגיה חכמה וחקלאות בת קיימא. בנוסף, שיתופי פעולה בין המגזר החקלאי, מגזר האנרגיה והאקדמיה תורמים למחקר, פיתוח ויישום טכנולוגיות מותאמות לתנאים מקומיים, חדשנות שעשויה לא רק לשפר את יעילות הייצור ולמזער את ההשפעות על הגידולים, אלא גם למצב את ישראל כגורם מוביל בזירההבינלאומית. 1.4.1תרומה פוטנציאלית של אגרו וולטאי בהיבט החקלאי שימושקרקעי: במדינה כמו ישראל הסובלת ממצוקתקרקעות, היכולת לנצל את אותה ● דו חלקת קרקע לשימוש כפול היא בעלת משמעות גדולה14 . טכנולוגיה זאת מציעה פתרון 13 Dupraz, C. (2023). Assessment of the ground coverage ratio of agrivoltaic systems as a proxy for potential crop productivity. Agroforestry Systems, 1-18.‏ 14 Pascaris, A.S.; Schelly, C.; Burnham, L.; Pearce, J.M. Integrating Solar Energy with Agriculture: Industry Perspectives on the Market, Community, and Socio-Political Dimensions of Agrivoltaics. Energy Res. Soc. Sci. 2021, 75, 102023 Valle, B.; Simonneau, T.; Sourd, F.; Pechier, P.; Hamard, P.; Frisson, T.; Ryckewaert, M.; Christophe, A. Increasing the Total Productivity of a Land by Combining Mobile Photovoltaic Panels and Food Crops. Appl. Energy 2017, 206, 1495–1507. 5 6 לשימוש כפול בקרקע, על ידי שילוב ייצור חשמלוחקלאות, וכך מפחיתה את התחרות על הקרקע. החקלאים: האגרו-וולטאי תורם משמעותית לחוסן הכלכלי של חקלאים בכך שהוא ● חיזוק מציע להם מקור הכנסהנוסף, שאינו תלוי בגידולים חקלאייםבלבד. חקלאים יכולים להפיק הכנסה משני מקורות-הןמחקלאות, והן מייצור חשמלומכירתו. הייצור הכפול מצמצם את התלות של החקלאים בשוק המסורתי ומגביר את היציבות הכלכליתשלהם, במיוחד בשנים שבהן מתרחשות פגיעות אקלימיות קשות 15 . אימוץ נרחב של אגרו-וולטאי עשוי להעצים את היכולת הכלכלית של המגזר החקלאיכולו. טכנולוגית: מקדם פיתוח טכנולוגי מותאם תנאים אקלימיים ישראליים, תורם ● חדשנות לשיפור היעילות החקלאית ותומך במוניטין הבינלאומי של ישראל כחדשנית בתחומי החקלאותוהאנרגיה. היבול והתייעלות חומרים: נושא זה נמצא בחיתוליו ודורש עוד העמקה מחקרית, ● שיפור אבל כבר כיום ישנם מחקרים בעולם)( המצביעים כי בחלקות אגרו ניתן להגדיל את התפוקה החקלאית בגידולים מסוימים בתנאי אקלים מסוימים. כמו כן מחקרים מצאו כי הן מאפשרות הפחתת צריכת המים והדשנים16 . על המיקרו-אקלים: הפאנלים הסולאריים מספקים הגנה לצמחים מפני תנאי ● שמירה אקלים קשים כמו ברד וקרינהחזקה. הם יוצרים מיקרו-אקלים מוצליותר, שמסייע להורדת טמפרטורות הקרקע ולהפחתת איבוד מים מהקרקע ומהצמחייה, במיוחד באזורים חמים ויבשים. תנאים אלו תורמים גם לשיפור בריאות הקרקע, ולהתאמת מערכות חקלאיות לאתגרים האקלימיים העתידיים17 . תנאי עבודה: APV משפר את תנאי העבודה של החקלאיםבשדה, הודות להצללה ● שיפור והפחתת חשיפה לקרינהחזקה. טכנולוגיות חקלאיות:אגרו-וולטאי מביא נקודות חשמל לשטחים שלפני כן לא היה ● עידוד בהםחשמל, ומאפשר בכך ישום של טכנולוגיות מתקדמות חדשותבשדה. 15 Ahmed, M. S., Khan, M. R., Haque, A., & Khan, M. R. (2022). Agrivoltaics analysis in a techno-economic framework: Understanding why agrivoltaics on rice will always be profitable. Applied Energy, 323, 119560.‏ 16 Weselek, A., Ehmann, A., Zikeli, S., Lewandowski, I., Schindele, S., & Högy, P. (2019). Agrophotovoltaic systems: applications, challenges, and opportunities. A review. Agronomy for Sustainable Development, 39, 1-20.‏ 17 Roxani, A.,Zisos,A.,Sakki,G.-K.,&Efstratiadis,A.(2023).MultidimensionalRoleofAgrovoltaicsinEraofEUGreen Deal: Current Status and Analysis of Water–Energy–Food–Land Dependencies. Land, 12(5), 1069. https://doi.org/10.3390/land12051069 6 7 השטח החקלאי המשמש לחקלאות: אגרו וולטאי יכול לספק פתרון משמעותי ● הגדלת לשיקום קרקעות חקלאיות שאינן מנוצלות כיום לחקלאות עקב כלכליות מוגבלת ו/או מחסור במים,ועל ידי כך לסייע להעלאת ייצורהמזון. 1.4.2תרומה פוטנציאלית של אגרו וולטאי בהיבט האנרגטי אנרגיה מתחדשת:מאפשר ייצור חשמל נקי ומסייע במעבר לאנרגיהמתחדשת. ● ייצור מקורות יצירת אנרגיה:מאפשרת ביזור של תשתיות ייצורחשמל, מה שמקטין תלות ● ביזור בתחנות כוחמרכזיות, ומגביר את אמינות אספקתהחשמל. ביצועי הפאנלים18 : הצללת הפאנלים על הקרקע באזורים אגרו-וולטאיים יוצרת ● שיפור מיקרו-אקלים קריר יותר, מה שמסייע בקירור הפאנלים עצמם. ירידת הטמפרטורה הזו משפרת את יעילות הפאנלים ואת תפוקתהחשמל, שכן ביצועי הפאנלים משתפרים בתנאי חום נמוכיםיותר. אגירה:מערכות אגרו-וולטאיות עשויות להשתלב עם טכנולוגיות אגירתאנרגיה, כמו ● מקדם סוללות, על מנת לאגור חשמל עודף המיוצר בשעות השיא ולהשתמש בו בשעות ביקוש גבוהות. שילוב זה תורם ליציבות אנרגטית ולמיצוי מיטבי של החשמלהמיוצר. מצב קיים 2.אגרו-וולטאיבישראל: ההכרח להטמיע טכנולוגיה אגרו-וולטאית על מנת לאזן בין הצורך לעבור ליצור חשמל מאנרגיות מתחדשות מצדאחד, ולשמר את הביטחון המזון מהצדהשני, הועלה משנת2019על ידי צוותNZO וכן על ידי גורמים אחרים. בהחלטת הממשלה מס' 465 מיום 25.10.2020 לעניין קידום אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, נקבע יעד של 30%ייצור חשמל באנרגיהמתחדשת. כמו כן הוחלט על קידום צעדים לעידוד הקמת מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת בשטחים מבונים ובדו-שימושבקרקע. באשר לאגרו-וולטאי, מיעוט הידע הקיים הכתיב מדיניותזהירה. בחודש יוני2023אושרה "תוכנית הפיילוטים" במהלך משותף של משרד החקלאות, משרד האנרגיה ובמימון מתקציב של המדענית הראשית. במקביל קודמו מספר פרויקטי אגרו-וולטאים חלוציים, בעיקר בשטחי קיבוצים ובחוות חקלאיות מחקריות. במקביל, מקדמת המועצה הארצית את תמ"א 24/1 למתקנים אגרו-וולטאים לצורך הסדרה תכנונית של מתקנים אגרווולטאים. להלן יסקרו היבטים הנוגעים לקידום התחום בישראלהיום. 18 Benefits of Agrivoltaics Across the Food-Energy-Water Nexus, NREL, Sept. 11, 2019 Kumpanalaisatit, M., Setthapun, W., Sintuya, H., Pattiya, A., & Jansri, S. N. (2022). Current status of agrivoltaic systems and their benefits to energy, food, environment, economy, and society. Sustainable Production and Consumption, 33, 952-963.‏ 7 8 סטטוטורי 2.1תכנון הרגולציה הישראלית בתחום האגרו-וולטאי נמצאת בשלבי פיתוח. משרדי ממשלה ורשויות ממשלתיות כגון מנהל התכנון, משרד החקלאות, רשות החשמל ורשות מקרקעי ישראל מעורבים בתהליכים הללו, כאשר קיימות מגבלות על שינויי יעוד קרקע. נכון להיום, נעשו מספר צעדים משמעותיים לקידום מתקנים אגרו וולטאיים מבחינה תכנונית: תוכנית מתאר ארצית למתקני מחקר ופיתוח אגרו-וולטאיים-תמ"א10 ד//15 ● אושרה תמ"א למתקנים אגרו וולטאיים-תמ"א24/1 . ● מקודמת תכניות מפורטות למתקנים אגרו וולטאייםבמחוזות. ● מקודמות על אף שהתחום טרםהבשיל, מדיניות מנהל התכנון היא מתן עדיפות למתקנים אגרו-וולטאיים על פני מתקנים פוטו וולטאיים קרקעיים, וזאת בשל העדיפות למתקני דו שימוש המאפשרים ניצול מיטבי של משאב הקרקע19 . יחד עם זאת, אמנם כברב-2023אושרה תמ"א10 ד//15המאפשרת הקמת פיילוטים בהליך של היתרבניה, אךבפועל, נכוןלהיום, קמו8פיילוטיםבלבד. הפיילוטים והאתגרים ביישומה 2.1.1תוכנית 'תוכנית הפיילוטים' תמא/( 10 / ד/ 15 )היא תוצר עבודה של צוות משימה ממשלתי בין -משרדי , 20 ומטרתה לספק נתונים אודות השפעת טכנולוגיות שונות על הגידולים החקלאיים ועל המערכות האקולוגיות בשטחים החקלאיים בישראל, במגוון אזורים בעלי מאפיינים אקלימיים, גיאוגרפיים, חקלאיים ואקולוגיםשונים. התכנית אושרה ב31.8.23 ,וכוללתכ-140אתרים למחקר ופיתוח בפריסהארצית, באזורים שנמצאו מתאימים מבחינה מחקריתותכנונית. החלקות הנכללות בתוכנית נועדו להציג שילובים מגוונים של גידולים חקלאיים וטכנולוגיות סולאריות, תוך בדיקת השפעת הצללה והפריסה של הפאנלים על התפוקה החקלאית. במסגרת התוכנית, כלל הנתוניםהאגרונומיים, האנרגטיים והכלכליים הנוגעים לפיילוטים אמורים להיות חשופים למשרדי הממשלה ולשמש למחקר. זוהי תוכנית פורצת דרך בהיקפה ברמה העולמית, שנועדה לייצר בסיס נתונים רחב ומהימן לשם קבלת החלטות מושכלת לגבי פיתוח האגרו-וולטאי בישראלבהמשך. עם זאת, בפועל, התוכנית נתקלת בקשיים משמעותיים, ורבים מהפיילוטים טרם יצאו לפועל. בין הסיבותלכך: 19 מכתב ליו"ר רשות החשמל אמיר שביט, 'יעדי אנרגיה מתחדשת לשנת 2035 ,' מנכ"ל מנהל התכנון, 6 בנובמבר 2024 20 דו"ח מסכם: הצוות הבין משרדי לגיבוש המלצות לצעדים הנדרשים להקמת מתקנים אגרו-וולטאיים פברואר 2023 8 9 בקבלת היתר בנייה-הפרויקטים נדרשים בתיאומים רבים אישורים מרשותהחשמל, 1. עיכוב ומשרדי ממשלה שונים כמו משרד החקלאות ומשרד האנרגיה על מנת לקבל היתר בניה מהועדההמקומית. עיכובים בירוקרטיים אלה מעכבים את תחילת העבודותבשטח. בקשות החיבור לרשת החשמל: רבים מהפרויקטים לא קיבלו את אישור חברת 2. דחיית החשמל לחיבור הפיילוטים לרשת החשמל, עקב עומסים על רשתות ההולכה והחלוקה באזורים בהם הם מוקמים. רק מעטים מהאתרים קיבלו אישורי חיבור, כאשר הסוגיה של בקשות חיבור לא קיבלה התיחסות במסגרת האסדרה21 לפיילוטים, כגון הגדרת תעדוף לפיילוטים בבקשות חיבור לרשת. יש לציין שרשות החשמל התייחסה לנושא זה במסגרת 22לעדכון שימוע האסדרה לפרוייקטי חלוץ והדגמה לאגריוולטאי מ11/2024 . של החברות הפרטיות מחשיפת המידע המחקרי לציבור-חברות פרטיות המשתתפות 3. חשש בפרויקטים חוששות לחשוף נתונים בשל שיקוליים מסחריים ותחרותיים. זאת, למרות שמטרת התוכנית היא להנגיש את המידע לציבור כדי לקדם מחקר אקדמי ותכנון מדיניות מבוססתנתונים. כדאיות כלכלית של התעריף המובטח-התעריף המקורי שהוצא למתקנים( 20.93 אג' 4. חוסר לקוט"ש) נמצא לא רווחי עבור מרביתהפרויקטים, מה שהוביל לעיכוב משמעותיבמימושם. לאחרונה אומנם נפתח מסלול עם תעריף גבוה יותר כ-(30 אג' לקוט"ש,) אך הוא מוגבל בהיקפו (עד630 קוט"ש)23 ,מה שלא מאפשר רווחיות בקנה מידהרחב. במקביל של תוכניות בהיקף מסחרי נרחב (מעל 250 דונם) - במקביל לקידום 5. קידומן הפיילוטים, המדינה מאפשרת את כניסתם של פרויקטים אגריוולטאיים מסחריים גדולים ורווחיים הרבה יותרלשוק, דבר שהופך את הפיילוטים לפחות אטרקטיבייםכלכלית. 6 . איחוד חלקות ניסויי - נכון להיום, חלק מחלקות הפיילוט אוחדו, ובוצעו בפועל במקבצים אחידים, מה שהוביל למגבלות בגיוון סוגי הגידולים ותנאי הקרקע שנבדקו. מצב זה עלול להגביל את היכולת להעריך את השפעת מערכות אגרו-וולטאיות על מגוון רחב של תנאים חקלאיים. העיכוב בהקמתם של מתקניהפילוט, ועימם הנתונים אודות ההשפעה של מערכות אגרי-וולטאיות על גידולים שונים באיזורים האקלימיים השונים בישראל, מותיר חוסר ודאות באשר לישימות 21 החלטת רשות החשמל מישיבה מס' 620 - החלטה מס' 62003 - קביעת אסדרה לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו- וולטאית במתקני חלוץ אגרו וולטאיים, מיום 13.12.2021 22 עדכון האסדרה לפרוייקטי חלוץ בטכנולוגיהאגריוולטאית,11/2024 השימוע מוצע לשלם למתקנים שיוקמו ללא .במסגרת אישור חיבורלרשת, על פי היקף החשמל אשר שהמתקןיפיק, וללא תלות בחיבורלרשת. 23 רשות החשמל, ישיבה מס' 681 מיום 10.01.2024 9 10 ולתועלת של שילוב בין מערכות סולאריות וגידולים חקלאיים בתנאי האקלים והסביבה הייחודיים של ישראל. דבר זה מעכב את קידום תוכנית המתאר הארצית שאמורה להסדיר את הקמתם של מתקנים מסחריים (מבחינתמיקום,היקף, אופי ההליךותנאיו.) אגרו וולטאיים 2.2.2שינוימס'24לתמ"א1 -מתקנים המועצה הארצית לתכנוןולבנייה, בתוקף סמכותה על פי סעיף50לחוק התכנוןוהבנייה, הנחתה על הכנת שינוי 24 לתמ"א 1 במטרה להסדיר תכנונית מתקניםאגרו-וולטאיים. התכנית כוללת קביעה של הכללים והמנגנונים (הליכי תכנוןייעודיים) לתכניות ולהיתרים למתקנים אגרווולטאיים, על מנת לאפשר, לעודד ולתעדף את הקמתם על פני מתקנים פוטו וולטאייםקרקעיים, וזאת לטובת עמידה ביעדי הממשלה ליצור אנרגיותמתחדשות. לעת כתיבת מסמך זה התכנית נמצאת בשלבי הכנה. התכנית נערכת בימים אלו במסגרתועדת העורכים של תמ"א 10(עד כה התקיימו שלוש ועדות עורכים, האחרונה ב-20.11.24 .) בהמשך, הוולנת"ע תשמש כוועדת ההיגוי של התמ"א. התוכנית תכלול הוראות לתנאים לקידום תוכניות והיתרים למתקנים אגרווולטאיים.. הוראות התמ"א יכללו התייחסות להיבטיםהבאים: 1 . דרישות תכנוןורישוי: קביעת הליכי תכנון ורישוי בהתאםלגודל,מיקום, השפעה וסוגי הטכנולוגיותבמתקנים, בשילוב פעילותחקלאית. 2 . שימור פעילותחקלאית: קביעת קריטריונים ומנגנונים להבטחת שימור התפוקה החקלאית לאורך חייהמתקן, כולל מעקבובקרה. 3 . מאפייניםפיזיים: הגדרת מאפייני המתקנים כך שיאפשרו עיבודים חקלאייםמגוונים, בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות ולידע שיצטבר ממתקניחלוץ. 4 . שיקוליםסביבתיים: תכנון המתקנים יתבסס על שיקולים סביבתיים מגובשים שיבחנו בעת קידום התכניותוההיתרים. במסגרת הדיונים בועדת העורכים של תמ"א10 עולות סוגיות להם טרם ניתן מענה סביב ההיבט של הבטחת ביטחוןמזון, שימור תפוקת התוצרתהחקלאית, מעקב ובקרה על האמורלעיל. נושאי ליבה נוספים שנמצאיםבבחינה: קידום תכניות למתקנים אגרו-וולטאיים במחוזות מרכז ותל אביב–עקב פגיעה ● סוגיית פוטנציאלית בשטחים פתוחיםונוף. מהות התהליך התכנוני – אילו מתקנים דורשים תכנית מפורטת ואילו ניתן לקדם ● הגדרת באמצעות היתר בנייהבלבד. 10 11 פיקוח ובקרה–תפקידי משרד החקלאות בנושאזה. ● רגולציהלמעקב, אגרו-וולטאיים במרקם חופי–עם דגש על השפעות כמו קיטוע שטחיםפתוחים, ● מתקנים בעיקר במסדרונותאקולוגיים. עולה בעיקר בגלל קיטוע שטחים פתוחים (בייחוד במסדרונותאקולוגיים) ● גידור–הסוגיה במכלולים נופיים–תוך שמירה על ערכי נוףוסביבה. ● מתקנים מתקנים אגרו-וולטאיים במסדרונות אקולוגיים ארציים (תמ"א 26/1 ) – בחינת ● קידום התאמות תכנוניותותפעוליות. למתקנים אגרו וולטאיים המקודמות במחוזות (יולי 2.1.3תכניות 2024 :) כבר היום פרוייקטים אגרו-וולטאים שאינם נכללים במסגרת הפיילוטים, מקבלים אישורי הקמה במוסדותהתכנון, אך המסלול לכך אינומיטבי. ראו בטבלה1פירוט שלהתוכניות, נכון ליולי2024 . מקורהטבלה: מינהלהתכנון, יולי2024 לשם הסדרת מסלול תכנוני נדרש כאמור תיקון לתמ"א 1 לאגרוולטאי, ועל כך שוקדים במרץ בשנתיים האחרונות ממתן ההוראה להכנת התמ"א במועצה הארצית (החלטה מס' 680 מיום 6.12.2022 .) אגרו-וולטאיים פעילים בישראל (פיילוטים 2.1.4מתקנים ומסחריים:) נכון לדצמבר 2024 , במגזר הקיבוצי ובמכוני המחקר קיימים כבר מספר מתקנים אגרו-וולטאיים פעילים, המספקים מצע לניסויים אשר בודקים יתרונות כמו שיפור המיקרו-אקלים סביב הצמחים וייעול הצריכה של מיםודשנים. להלן רשימה חלקית של פרויקטיםקיימים, אשר שצפויה להתעדכן עם התקדמותהתחום: 11 12 גלבוע דוראל:)( הקמה ב2022 , 150 דונם,8 גידולים, הספק צפוי10MWp . ● מעלה רבדים דוראל:)( הקמה ב2023 , 150 דונם,4זניאבוקדו, הספק מותקן10 MWh . ● קיבוץ הקמה ב2021 , 3מחזורי גידולבשנה, גידולישדה, הספק60kWp . ● בר-אילן דוראל:)( גבת (צבארסולאר:) גידולי שדה חמניות.)( ● קיבוץ רמת נגב אגרילייט:)(2024 ,כרםענבים,כדונם. ● מו"פ , גד"ש, חלקהניסויית. ● מכוןערבה:2021 ישע אנלייט:)(16 דונם, גד"ש ● מושב מתקן ניסוייקטן, הדרים ● מכוןוולקני: בהקמה בקיבוץ הגושרים דוראל:)( גפנים ● פרויקט עין כרמל אנלייט)(15 דונם, כפר קרעועוד. ● פרויקטיםנוספים: מקרקעי ישראל(רמ"י) 2.2רשות רשות מקרקעי ישראל רמ"י)( היא גוף ממשלתי המופקד על ניהול קרקעותהמדינה, המהוותכ-93% מכלל הקרקעותבישראל. בשנת2022 ,אישרה רמ"י מכסה ייעודית של500דונם ליישוב עבור פרויקטים אגרו-וולטאיים (נוהל 37.21B ) .מכסה זו ניתנה באופן ייחודילאגרו-וולטאי, כך שהיא אינה באה על חשבון מכסת הייצור 24 הקרקעי המסורתית ואינה פוגעת במכסת התעסוקה החקלאית המוקצת ליישובים. בכך רמ"י מאפשרת ליישובים לשלב ייצור אנרגיה סולארית במקביל לשימוש חקלאי, תוך שמירה על זכויותיהם בתחומיםהאחרים. הפרויקטים כרוכים בתשלום שנתילרמ"י, העומד עלכ-60אלף ש"ח למגוואט מותקן( DC ,)לתקופת החוזה של25 שנים. זהו תשלום נמוך משמעותית מהתשלום עבור 25 מתקנים סולארייםקרקעיים, העומד על200,000ש"ח למגה-וואט מותקן ,ולכן לא בהכרח מהווה נטל מכריע בהקמת פרויקט, ובכך מאפשר ליזמים וליישובים להתקדם ביישום המודלים האגרו-וולטאיים. בהחלטה מספר 5292 של הנהלת רמ"י, שנדונה ב-22.6.2022 , נקבעו עקרונות להסדרת מיזמים אגרו-וולטאיים: ארוכיטווח: ההסכמים ייערכו לתקופותממושכות, תוך הבטחת יציבותההשקעות. ● חוזים גאוגרפייםמועדפים: צפון ודרוםהארץ, ללא הכללת אזורהמרכז. ● אזורים תכנוניתמקדימה: יש לוודא שהאתר המוצע אינו מיועד לפיתוחעתידי. ● בחינה להחלטת רמ"י 2024 24 קישור רמ"יhttps://www.gov.il/he/pages/hanhala-5130 25 החלטה 5130 של 12 13 הוקצתה מכסה נוספת של500דונם למיזמים אגרו-וולטאיים מעבר למכסה ● מכסהייעודית: הסולאריתהרגילה. המיזמים יוקמו רק בגידולים חקלאייםאינטנסיבים, כגוןמטעים. ● חקלאותפעילה: קרקעבנחלה: הותר שימוש אגרו-וולטאי בעורף חלקהא'במושבים, בשטח של עד ● עיבוד דונם אחדלנחלה. בהחלטה שנכנסה לתוקף ביולי 2023 , תוקנו סעיפי נוהל 7.3.14 בנוגע להסדרת מיזמים אגרו-וולטאיים בקרקעחקלאית: רק בעלי הסכמים חקלאיים ארוכי טווח יוכלו להקיםמיזמים, כולל הסכמי ● חוזיםמותאמים: משבצת, מטעים ובתי ספרחקלאיים. חוזים קצרים ועונתיים אינם מאפשרים הקמתמיזם. גודל המיזם המירבי נקבעל-500 דונם, שאינם נספרים במכסת התעסוקה של ● מגבלתשטח: היישוב. ושמירה עלזכויות: העסקה תיערך מול בעל הזכויות בהסכםהמקורי, ללא אפשרות ● אישור להעברת זכויות או השכרתמשנה. על פעילותחקלאית: משרד החקלאות אחראי לפיקוח והגדרת קריטריונים ● פיקוח לחקלאותמקבילה, וכן רשאי להפסיק מיזם במקרה של הפסקת עיבודחקלאי. להלן התקנות המרכזיות הנוגעות למיזמים אגרו-וולטאיים במשבצות חקלאיות, כפי שהוגדרו בנוהל37.21B : 1 . הגדרת מיזם אגרו-וולטאי: מיזם אגרו-וולטאי מוגדר כפרויקט המוקם בקרקע חקלאית ומשלב ייצור חשמל מאנרגיה סולארית עם פעילות חקלאית פעילהבמקביל. מיזמים אלה מיועדים להבטיח שמירה על השימוש החקלאי תוך אפשרות הפקת חשמל סולארי מהשטח. 2 . תנאים לאישורהמיזם: הפרויקט חייב להתקיים בתוך גבולות המשבצת הקיימים של הישוב החקלאי, תוך הבטחה שהשימוש החקלאי בשטח נשמר. כמו כן, יש להגיש אישור של הסדרת השימושים והבטחת עיבודהשטח. העברת זכויות או חכירת משנה במיזם זהאסורה, כך שרק היישוב או אגודתו יהיו הבעלים בפועל שלהמיזם.​ 3 . פיקוח על פעילות חקלאית מקבילה: משרד החקלאות מפקח על קיום פעילות חקלאית מקבילה בשטח המיזם, ומוסמך לקבוע הגבלות לגבי סוגי הגידולים שניתן לשלב לצד המערכתהסולארית. במקרה שבו יופסק השימושהחקלאי, רמ"י רשאית לדרוש את הפסקת הפרויקט ולקבל את הקרקעחזרה.​ 13 14 4 . שימושים ותחזוקת הקרקע: הקרקע חייבת לשמש למטרות החקלאיות המוצהרותבלבד, ואין לשנות את ייעודה או לבצע בה כל שימוש שאינו חקלאי ללא אישורמתאים. כמוכן, במידה והקרקע תחדל לשמש לצרכי המיזם, היא תוחזר ריקה לרשות מקרקעי ישראל בהתאם לסעיפי הפיצויהקבועים. 5 . הגבלת שטח למיזם יחיד:השטח המירבי שמיזם אגרו-וולטאי יכול לכלול בכל יישוב עומד על 500 דונם. השטח לא ייחשב במלואו במכסת השטח המוקצה לתעסוקה, אלא רק במקריםמסוימים, בהתאם להוראותהנוהל.​ 6 . שטח משותף ביישובים בקו עימות:ביישובים הנמצאים באזור קועימות, ניתן ליצור מיזם אגרו-וולטאי משותף שיכלול עד1,500 דונם. המיזם יוכל להיות משותף ל כמה יישובים על בסיס חלוקה תכנונית ובהתאם להמלצות משרדהנגב, הגליל והחוסןהלאומי.​ החשמל 2.3מדיניות מתקנים אגרו וולטאים מוגדריםכדו-שימוש. מתוךכך, מתקנים אגרי-וולטאיים במתח נמוך (בהיקף של עד630ק"ומותקן) זכאים לתעריפים המובטחים לכלל המתקנים בדושימוש. מתקנים גדולים יותר הינם במתח גבוה ומוקמים תחת אסדרתהשוק, ובדרך כלל ילוו במערכתאגירה. דבר זה אמנם מקנה גמישות ומאפשר למקסם את התעריף המתקבל, אך במקביל מציב את המתקנים האגרי-וולטאים בנחיתות ביחס למתקנים סולאריים קרקעיים או דו שימוש אחר, כיוון שהוצאות ההקמה גבוהות יותר בטכנולוגיהזו. מדיניות החשמל נכון לדצמבר2024 : תעריפים למתקני PV בדו-שימוש, והארכת תוקפם: בהתאם להחלטת רשות ● עדכון החשמל, תוקף התעריפים למתקנים סולאריים בדו-שימוש הוארך עדל-31בדצמבר2026 , ועודכנו מדרגות התעריף 26 . חשוב לציין כי תעריפים אלו אינם צמודים למדד, מה שמייצר אתגרים בתנאים שלאינפלציה. הירוק למתקנים משולבי אגירה:רשות החשמל פרסמה שימוע להרחבת המסלול ● המסלול 27 המהיר לחיבור מתקניPVואגירה לרשת החלוקה .על פיההצעה, מתקנים שגודלם עד630 ק"ו אך מתחייבים שלא להזרים לרשת יותר מ 15 קילוואט, או מתקנים בהיקף של עד 8 מגה-וואט המיועדים לצריכהעצמית, יקבלו תשובת מחלק חיוביתאוטומטית. דבר זה מקל על חיבור מתקנים באזורים בהם רשת ההולכהעמוסה. 26 להחלטת רשותהחשמל, ישיבהמס'681מיום10.01.2024 המסלול מהיר לחיבור מתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו וולטאית או מיתקן אגירה 27 לשימוע - הרחבת 14 15 תעריף למתקני אגרו-וולטאי ללא פעילות חקלאית: פורסם לשיתוף ציבור כי ● הפחתת מתקני אגרו-וולטאי שאינם מקיימים פעילות חקלאית מלאה על פי הסטנדרטים של משרד 28 החקלאות, יזכו לתעריף מופחת . על השטחים החקלאיים ובטחון המזון 2.3שמירה משרד החקלאות פועל להבטיח את המשך היצור החקלאי ואת בטחון המזון. צוות בין משרדי29 שכלל בין היתר את משרדי החקלאות, האנרגיה, הגנת הסביבה ושורה של משרדים ושל גופים רגולטוריםאחרים, גיבש שורת המלצות במטרה למנוע פגיעה נרחבת בחקלאות עקב הקמת מתקנים אגרו-וולטאים. המלצות עיקריות של הצוותהבין-משרדי: 1 . מדד להמשך קיום פעילותחקלאית: תפוקה מינימלית של70%מהיבול המקורי (הכנסה או טון תוצרתלדונם,) עם ○ דרישת אפשרות להתאמה עתידית בהתאםלמחקרים. 2 . הקמת יחידתפיקוח: למשרדהחקלאות. ○ כפיפות באמצעותביקורות, ניטור טכנולוגי ומעקב אחרי יבוליםותפוקה. ○ פיקוח סנקציות כלכליות במקריהפרה. ○ יישום 3 . חובותדיווח: יחויבו להגיש תכניתחקלאית, כולל תרחיש להחלפתגידול. ○ חקלאים מאומת על הכנסות והוצאות חקלאיות בנפרד מהמתקןהסולארי. ○ דיווח השקיה וקרינתאור, עם העברת נתונים לגורמיהפיקוח. ○ ניטור 4 . סנקציותכלכליות: של ירידה מתמשכתבתפוקה, על פי המלצות יחידתהפיקוח. ○ במקרה בהתאם להמלצת הדו"ח של הצוות הביןמשרדי, בימים אלו מוקמת יחידת פיקוח ובקרה תחת משרד החקלאות. יחידה זו תפעיל את מנגנון הבקרה והאכיפה שיבטיח את המשך הפעילות החקלאית במיזמים אגרו-וולטאיים. במקביל, המשרד מקדם את פיתוח המושג "חקלאות מיטבית," שיכלול קריטריונים ברורים להערכת ייצור חקלאי בתנאים של הצללה חלקית, תוך הסתמכות על ידע אגרונומי ומחקרמתפתח. 28 לשימוע - קביעת הפחתת תעריף למתקנים אגרו וולטאיים שאינם מקיימים פעילות חקלאית הצוות הבין משרדי לגיבוש המלצות לצעדים הנדרשים להקמת מתקניםאגרו-וולטאיים, פברואר2023 29 דו"ח מסכם: 15 16 בנושאאגרו-וולטאי: אתגרים ומסקנות 3.מחקרים כיום מתקיימים מחקרים מועטים בלבד בנושא אגרו-וולטאיבישראל. התפתחות התהליכים עד כה מצביעה על כמה תחומים מרכזיים הדורשים תשומתלב. בראש ובראשונה, ההיבטים האגרונומיים והכלכליים במחקרים נבדקים כמעט באופן בלעדי על ידי החברות הפרטיות, מה שמגביל את נגישות הנתונים לציבור. בנוסף לכך, תחומים חשובים אחרים אינם מקבלים מענה מספקבמחקר: היבטים חברתיים:מלבד עבודת מחקר אחת המתבצעת בימים אלו על ידי עמותת סיכויאופוק, אין מספיק מחקרים העוסקים בהשפעות ובמשמעויות החברתיות של פרויקטיםאגרו-וולטאיים. היבטים סביבתיים ואקולוגיים: קיימים פערים במחקר, ובמיוחד ב חוסר במחקרים הבוחנים את השינויים תחת הפאנלים עצמם. כמו כן, ישנו מחסור במחקרים הבוחנים את השפעת התאורה, הצללה ותשתיות נלוות למערכותהאגרו-וולטאיות, על המערכת האקולוגיתהמקומית. נצפות נופית: עד כה, כלל לא נערכו מחקרים בנושא זה, אף על פי שהחתימה הנופית של פרויקטים אגרו-וולטאיים צפויה להיות משמעותית, ולעיתים גבוהה יותר משל מתקנים קרקעיים, ולכן השפעת הפרויקטים על הנוף היא חשובה ורלוונטית לאישורם וקבלתםהציבורית. סקירה של המחקרים הבולטים שבוצעו בעבר או נמצאים בשלבי ביצוע נכון להיום נמצאת בנספח מספר1 . 16 17 וחסמים לקידום אגרו וולטאי בישראל 4.אתגרים התרחבות משמעותית של אגרו-וולטאי בישראל מחייבת מתן מענה למספר אתגרים מרכזיים. ראשית, החדשנות הקיימת בתחום ומשך הזמן הארוך הנדרש לבסס מחקר חקלאי, פוגשים את הצורך לקדם אנרגה מתחדשת לעמידה ביעדי המדינה להפחתת פליטות גזי חממה. המחסור במחקרים ומידע משפיע על המחסור ברגולציה ברורה כפי שפורט לעיל. כמוכן תהליכי אישור ביורוקרטייםמורכבים, מכבידים על יזמים וחקלאים ומעכבים את קידוםהפרויקטים.בנוסף, קיימים חסמים הנובעים מחשש של הרגולטורים שיעשה ניצול בלתי הולם של הקרקע, שעלול לפגוע בתפוקה החקלאית או ליצור התנגשות אינטרסים בין ענפי החקלאות וייצור האנרגיה. מעברלכך, תשתיות הולכת החשמל מאזורי הפריפריה בהם נמצא עיקר פוטנציאל היצור, אל אזורי הביקוש במרכז, אינן מותאמות לקליטת היקפי הייצורהמבוקשים, ודורשות שדרוגמשמעותי. מצדהיזמים, פרויקטים קטנים יחסית (מתחתל-150 דונם) מעוררים חששות בנוגע לכדאיות הכלכליתשלהם. להלן פירוט של האתגרים המרכזיים המונעים כיום את מימוש הפוטנציאל של תחוםזה: במידע ומחקר:תחום האגרו-וולטאי בישראל נמצא בשלבים מוקדמים שלפיתוח, עם ● חוסר מספר פיילוטים מצומצם שעדיין לא הבשילו לכדי הסקנת מסקנותנרחבות. כתוצאהמכך, חסר ידע מבוסס בנוגע לאפקטיביות של השיטה בתנאי האקלים והחקלאותהמקומיים, כמו גם הבנה מעמיקה של השפעותיההאגרונומיות, הכלכליותוהאקולוגיות. חוסר זה מקשה על מקבליהחלטות, רגולטורים וחקלאים להעריך את הפוטנציאל המלא שלהטכנולוגיה, ולתכנן באופן מושכל את הטמעתהבשטח. ורגולציה: האתגר הרגולטורי בישראל מתבטא בצורך בהגדרה ברורה של מסגרת ● מדיניות מדיניות האגרו-וולטאי, כדי לאפשר תכנון אפקטיבי בכל ועדהמקומית. נכוןלהיום, קיימת אי בהירות בהנחיות לרשויותהמקומיות, ואין מסלול מוסדר המאפשר הקמת מתקנים באופן מובנה. כדאיות כלכלית:התקנת מערכות אגרו-וולטאיות דורשת השקעה כספית גבוהה יותר ● חוסר מאשר מערכות סולאריות קרקעיות או פעילות חקלאיתבלבד. מתקנים בינוניים אינם נהנים מהתעריפים בהסדרת הדו-שימוש, אך נאלצים להתמודד עם ההשקעות הגבוהות הנדרשות למתקנים לתכנוןוהקמה, כמו גם עם עלויות תחזוקהותפעול. בחיבור לרשת החשמל: רשת החשמל הנוכחית בישראל מציבה אתגר משמעותי ● קשיים עבור יישום מתקני אגרו-וולטאי, במיוחד באזורים פריפריאליים שבהם קיבולת הרשתות מוגבלת. חיזוק התשתיות האזוריות הוא אמנם פתרון מיידי, אך נדרשת גישה רחבה יותר: תכנון והתאמת רשת החשמל כך שתוכל לתמוך באופן אסטרטגי בפיתוח מערכות אגרו-וולטאיות. 17 18 להשפעה שלילית על בעלי חיים וצמחים מקומיים: תשתיות המערכת ● פוטנציאל והמערכת עצמה, כולל הגידור המתלווה אליה, עלולות לשנות את תנאי המחייה של מיני צמחים ובעלי חיים מקומיים, ולהשפיע על המערכת האקולוגית בשטח. שינוי זה יכול להוביל להפרעות במארג האקולוגי המקומי, כולל שינוי בפעילות חרקים, ציפורים ומינים נוספים. מפגיעה בביטחון המזון:פרויקטים אגרו-וולטאיים עשויים להשפיע על ביטחון המזון ● חשש אם הם אינם מתוכננים ומנוהלים כראוי. הסיכון נובע ממספר גורמים: צמצום שטחים חקלאיים זמינים, ירידה בתפוקת גידולים, שינוי בתמהיל הגידולים, תלות במערכות טכנולוגיות (כמו השקיה מדויקת ובקרהאקלימית)ועוד. אתגריםלחקלאים: היכרות עם הטכנולוגיה: כדי שהטכנולוגיה האגרו-וולטאית תשתלב בהצלחה ● חוסר בשטחים החקלאיים, יש צורך בהעמקת הידע בקרב חקלאים ומנהליםחקלאיים. חקלאים רבים אינם מכירים את היתרונות של השיטה או את הדרכים לשילובה בחקלאות באופן מיטבי. במרבית המקרים, אין את האפשרות לגיוס ההון הנדרש להקמת ● יכולת מימון: לחקלאים, מערכות אגרי וולטאיות בהיקף משמעותי. כתוצאה מכך, ומפערי הידע בתחום האנרגיה, החקלאים מקימים מערכות סולאריות בשיתוף פעולה עם חברות אנרגיהמתחדשת. הפער ביכולת המימון ובידע בתחום האנרגיה, מביא לכך שלחברות האנרגיה ישנו יתרון מובנה בשותפות עםהחקלאים. מצב זה עלול לפגוע בחלקאיםובחקלאות. מקומית: הצלחת המערכות תלויה בתנאי האקלים המקומיים ובהתאמה לגידולים ● התאמה ובתכנון נכון של המערכות, הכולל גובה הפאנלים, מרווחי השורות ושימוש בפתרונות טכנולוגייםנוספים. הדבר דורש מומחיות שאינה נמצאת תמיד אצלהחקלאי. טכנולוגיים ומורכבות תפעולית:ניהול ותפעול מערכת אגרו-וולטאית דורש תכנון ● אתגרים מותאם ומיומנות גבוהה כדי למקסם את יעילות הפאנלים והחקלאות גם יחד. האתגרים כוללים תיאום מערכותהשקיה, בחירת יבוליםמתאימים, הגנה מפני שחיקתהקרקע, ניהול הצללה נכונה, ושילוב טכנולוגיות מתקדמות – כל זאת תוך התחשבות בתנאים החקלאיים ודרישות האנרגיהבמקביל. על סוגי הגידולים:לא כל סוגי הגידולים מתאימים למערכותאגרו-וולטאיות, מאחר ● הגבלות שלחלק מהצמחים יש דרישות אור גבוהות יותר. גידולים שאינם מותאמים לתנאים של הצללה חלקית עלולים לסבול מירידה בתפוקה. החקלאים ידרשו לערוך התאמות, ותתכן פגיעה ברמההלאומי. 18 19 מפגיעה בנגישות לציוד חקלאי: הפאנלים והמבנים הנלווים עלולים להגביל את ● חשש תנועת הציוד החקלאי, במיוחד בכלים גדולים כמו טרקטוריםומכונות. הדבר עלול להעלות את עלויות התפעול ואת הזמן הנדרש לביצוע פעולות חקלאיות, ולעיתים לדרוש התאמות מיוחדות. ליישום בשטחים קטנים -הקמת מתקנים אגרי וולטאיים מבוצעת במקרים רבים ● היתכנות ע"י חברות יזמיות בתחום האנרגיה המתחדשת. חברות אלו מרכזות את המאמצים בהקמת מתקנים גדולים, וקיים סיכון שחקלאים פרטיים ישארו מאחור בהשתלבות בתחום האגרי וולטאי. לקידום תחום אגרו-וולטאי בישראל 5.המלצות כפי שהוצגלעיל, תחום האגרו-וולטאי בישראל נמצא בצעדיוהראשונים, ולו פוטנציאל גדול אך גם חסמים משמעותיים. לפיכך, אנו ממליצים על שלביות בקידום האגרו-וולטאי בישראל: בשלב הראשון יוקמו מתקנים המשלבים מחקר אינטנסיבי, במקביל לבניית מסד נתונים רחב ברמה הארצית ותוך דגש על תכנון מותאם לתנאיםהמקומיים. בשלב זה יושם דגש על שיתוף פעולה בין חקלאים,יזמים, חוקרים וגופיממשל- הן בהיבטים חקלאיים והן בהיבטיםהסביבתיים. מסד נתונים זה יהווה בסיס לבניית תוכנית עבודה רחבה יותר על ידי הצוות הבינמשרדימשרד החקלאות, מבוססת מחקר יישומיוניטור, לשם פיתוח ברקיימא, תוך הבטחת איזון בין ייצור אנרגיהמתחדשת, שמירה על שטחים פתוחים והמשך השימושים החקלאייםבקרקע. להלן שורת צעדים שיישומם יאפשר לנצל את מלוא הפוטנציאל של האגרו-וולטאי ולתרום הן לאספקת אנרגיה מתחדשת והן לשימור קרקעותחקלאיות: כללי 1 . מיפוי פוטנציאל השטח המתאים לאגרוולטאי: יש לבצע מיפוי כלל ארצי של היקף השטח המאפשר מערכות אגרו-וולטאיות (תוך שקלול כלל השיקולים הסביבתיים והחקלאיים,) תוך בחינת התפוקה החקלאית והאנרגטית הצפויה ביחס למאפיינים מקומיים (מאפייני הקרקע המקומית, תנאי האקלים לרבות קרינת שמש ועוד.) המיפוי יכלול סיווג ותעדוף שטחים על פי קריטריוניםסביבתיים, חקלאיים ונופיים וימקד יזמים לשטחים בהם ניתן לשלב מערכות אגרו-וולטאיות מבלי לפגוע באופן משמעותי במאזן האקולוגי הקיים או בפעילות החקלאיתהקיימת.בנוסף, מיפוי זה יהווה בסיס לתכנון פיתוח רשתהחשמל, כפי שיפורטלהלן. 19 20 2 . הגדרת יעד אגרו-וולטאי ממשלתי: הצבת יעד כמותי (שטח והספק) להקמת פרויקטים אגרו-וולטאיים עד לשנת2030 , 2040 ו-2050 ,המבוסס על מיפוי הפוטנציאל שתוארלעיל, ויצירת תכנית ממשלתיתלהשגתו. 3 . הקמת צוות עבודה בין משרדי: יש להקים צוות בין-משרדי, המורכב מנציגים ממשרדי החקלאות, האנרגיה, הגנת הסביבה, רשות החשמל, נגה, רשויות התכנון וגופי מחקר, אשר יבחן בצורה שוטפת את המחקר ואת ההתפתחויותבתחום, ויגבש המלצות לשימור ושיפור התפוקה החקלאית. צוות זה יוכל לבחון פרקטיקות בינלאומיות ולפתח כלים שיבטיחו את ההצלחה של פרויקטים אלו בטווחהארוך, תוך צמצום הפגיעה בביטחוןמזון. על מנת להבטיח עבודהאפקטיבית, יש לקבוע מנגנון עבודה שוטף ולא להסתפק בעדכונים רבעוניים בלבד. על המנגנון לכלול הצפת חסמיםמהשטח, הגדרת משימות ותחומי אחריות ברורים בין המשרדים, וכן דיווח פנים-משרדי (בכל משרד) על סוגיות שטופלו במסגרת פעילותהצוות. 4 . פיתוח רשת החשמל: מגבלות רשת ההולכה והחלוקה מהווה חסם מרכזי לקידום התחום האגריוולטאי בישראל. נדרש לתכנן ולפתח את רשת ההולכה בראייה צופת עתיד במטרה לאפשר הקמת מתקנים אגריוולטאיים בהיקף נכבד ובכל האזורים שימצאו מתאימיםלכך. לשם כך, יש להכין תכנית סדורה לשילוב היקפים גבוהים של פרויקטים אגרי-וולטאיים בהתאם למיפוי פוטנציאל כפי שתואר בסעיף 1 . בנוסף, יש לייצר פתרונות אשר יאפשרו שילוב ברשת החלוקה של מתקנים במתח נמוך הצפויים לקום במושבים. תוכניות אלו צריכות לתת מענה למיצוי פוטנציאל היצור, וכן לשיקולים סביבתיים ונופיים של פיתוח רשת ההולכה והחלוקה במרחבהכפרי. 5 . תכנון רשתהחלוקה: מומלץ לקדם פיילוטים של תכנון של רשת החלוקה במספר יישובים במרחב הכפרי הכוללים ייצור אנרגיה בדו שימוש בשטח הבנויוהחקלאי: הפיילוטים יסייעו לפתח מודל לתכנון ופיתוח תשתיות החשמל בישוביםכפריים, הנותן מענה לפיתוח תשתיות החשמל במרחבהכפרי, על מנת לאפשר חיבור מתקנים אגרו וולטאיים בהיקף נרחב לרשת החשמל. המודל יתמקד בהשקעות נדרשות לפיתוח הרשת, פתרונות לניהולעומסים, איזון ייצור וצריכה, אגירת אנרגיה מקומית, ושילוב מערכות חכמות לניהול רשתות, ויתייחס גם להבטים הסטטוטוריים של ישומובשטח. 6 . תעדוף מתקנים העשויים לתמוך בבטחון מזון: מערכות אגרו-וולטאיות יכולות לתרום משמעותית לחקלאותולחקלאים, בתנאי שהן מתוכננות ומותאמותלמיקום, לסוגי הגידולים ולאופן ההקמה. עם זאת, כיום קיים מחסור בידע ובמחקרים המספקים אפיון מעמיק של התקנות אלה. לכן, יש לתעדף מחקרים שמטרתם לזהות את התנאים המיטביים להתקנות 20 21 אגרו-וולטאיות שיניבו ערך מוסף חיובי לחקלאות, תוך הערכת הפוטנציאל החקלאי והאנרגטישלהן. היבטים כלכליים 7 . בדיקה כלכלית מקיפה למתקנים אגרו-וולטאיים בגדליםשונים: יש לבצע ניתוח כלכלי מקיף של פרויקטים אגרו-וולטאיים, שיבחן את הכדאיות הכלכלית של מתקנים אלו בהשוואה למתקנים פוטו-וולטאיים אחרים בדו-שימוש (כגון על גגות, מאגרים.) הבדיקה תכלול הערכת עלויות הקמה, תחזוקה, ותפעול, לצד ניתוח תועלות כלכליות, חברתיות וסביבתיות, כגון שימור קרקע חקלאית וביטחון תזונתי. מוצע כי הבדיקה תערך בשלושה חתכים: מתקנים קטנים - במתח נמוך (עד 630 ק"ו,) מתקנים בינוניים ( 630-1.5 מ"ו,) ומתקנים גדולים. חלוקה זו מתבססת על החסמים המוכרים ממתקנים אחריםבדו-שימוש. ממצאי הבדיקה ישמשו בסיס לקביעת תעריפים ייעודיים ותמריציםמותאמים. 8 . תמיכה כלכלית בחקלאות בת קיימא: יש להקצות תמיכות יעודיים למתקנים המשלבים חקלאותבת-קיימא, חיסכון במים ושיפור ביטחוןתזונתי. היבטים סביבתיים 9 . גידור: גידור, לרבות גידור המבוסס על פאנליםסולאריים, עשוי ליצור "חסמיםאקולוגיים" הפוגעים בדפוסי נדידה, רבייה, ובגישה למקורות מזון ומים של בעליחיים. ככל שחסם זה לא יפתר, אנו ממליצים שלא לאשר הקמת גידור, אלא אם כן הוא נדרש עבור הגידול החקלאי ובתנאי שייבנה בהתאם למפרט אקולוגי המבטיח מעבר חופשי של בעליחיים. 10 .הקמת מתקנים אגרו-וולטאים באזורים ערכיים: לאור חשיבות השמירה על השטחים הפתוחים להתמודדות עם משבר האקלים ומשבר המגווןהביולוגי, אנו ממליצים כי לא יוקמו מתקנים אגרו-וולטאיים, לכל הפחות, בשטחים המוגדרים כ מסדרונות אקולוגיים ארציים בהתאם לתיקון 26 לתמ"א1(וזאת בהתאם לעקרונות האקולוגיים המופיעים במתודולוגיה שאושרה על ידי ועדת העורכים לתמ"א ולחשיבות השמירה על רציפות תנועה ומעבר המינים.)כמוכן, יש לבחון במשנה זהירות האם להקימם באזורים בעלי חשיבות משמעותית לרצף השטחים הפתוחים מבחינת שמירה על המגוון הביולוגי או שמירה על הנוף הפתוח ונצפות משבילי טיול ומוקדיתיירות. 11 .הכרה בתרומת APV לסביבה ושילובה בתוכניות תמיכה סביבתיות: פרויקטים של אגרו וולטאי עשויים להציע במקרים מסוימים תועלות סביבתיות כמו שיפור תכולת המים 30 בקרקע, שיפור פוריותהקרקע, והשפעה חיובית על המגוון הביולוגי .יש לשלב פרויקטים אלה במנגנוני תמיכה סביבתיים קיימים כמו חקלאות פחמן ( Carbon Farming ,) להעניק 30 NYSERDA Environmental Research Program 21 22 הקלות במס פחמן או תמריצים דומים למערכות המפחיתות את פליטת גזי החממה ומגדילות את קיבוע הפחמןבקרקע. 12 .שיקום: שילוב מנגנוני תמיכה בחקלאים ויזמים שיפעלו למען שיקום שטחים מופרים שאינם בשימוש חקלאי כיום כדוגמת חוק שיקום הטבע של האיחודהאירופי. זאת בשימת לב שהשטח אינו מיועד לשיקום חזרהלטבע. נתונים ומידע 13 .יצירת בסיס נתונים ומנגנון פיקוח לאומי: יצירת בסיס נתונים ומנגנון פיקוח לאומי: יש להקים מערכת איסוף נתונים לאומיתשתאסוף, תנתח ותנטר נתונים מכל תוכנית מפורטת או פיילוט. המערכת תתמקד במדדים כגון תפוקות אנרגיה וחקלאות, השפעות על המגוון הביולוגי, תועלות כלכליות, ותשואות חקלאיות, לצד נתונים על צריכת מים במתקנים אגרו-וולטאיים. נתונים אלו ישמשו להבטחת עמידה ביעדי התכנון, להתאמות רגולטוריות וליצירת תמונת מצב מקיפה ומדויקת. מנגנון זה יאפשר הערכה שוטפת של הצלחת המתקנים לאורך זמן ויתרום לשיפורמתמיד. 14 .שיתוףהמידע: מומלץ להנגיש את המידע למקבליהחלטות,הציבור, כוללחקלאים,ויזמים, באמצעות מסדי נתונים מונגשים, פרסומים, פלטפורמות דיגיטליות וכנסיםמקצועיים, כדי לעודדשקיפות, למידה ושיתוף פעולה בפיתוחהתחום. 15 .שיתוףציבור: יש לקיים שיתופי ציבור להצגת ממצאים ולהנחלת הידע הקייםלציבור, בדגש על קהל יעד פוטנציאלי להקמת פרויקטים אגרו-וולטאיים כגון תושבי מושבים, קיבוצים, והחברה הערבית והבדואית. מפגשים אלו יסייעו גם בהצפת חסמים ייחודיים לאוכלוסיות שונות. היבטי מחקר וחדשנות 16 .תמיכה במחקר וחדשנות: תחום זה עדייןמתפתח, ונדרש מחקר נוסף להערכת ההשפעות החקלאיות של המערכת. רצוי להקצות תקציביים למחקרים תיאורטיים ומעשיים לבחינת היבטים שונים של פרויקטים אגרו-וולטאיים, במטרה לייצר פרקטיקות בסטנדרט גבוה ליישום פרויקטים אלו בארץ. יש לעודד מחקר ופיתוח מו"פ)( בטכנולוגיות המשלבות אגרו-וולטאי, כדי לשפר את היעילות החקלאית. יש לקדם פיתוחים טכנולוגיים מותאמים לאקלים הישראלי, לצד קידום מחקרים שיסייעו לאמוד את ההשפעה של השיטה על החקלאות המקומית. יש להשקיע במחקר ופיתוח של טכנולוגיות אגרו-טק ואנרג'י-טק מתקדמות התורמות לפרויקטים אגרו-וולטאיים, מתוך אינטרס לאומי לחיזוק תעשיית 22 23 ההיי-טק ולפיתוח כלים מתקדמים בעלי פוטנציאל השתלבות במגוון פרויקטים אגרו-וולטאייםבעולם. 17 .תמיכה במחקר סביבתי: יש לשלב תוכניות מחקר וחדשנות ולתעדף איסוף נתונים על תועלות סביבתיות כמו קיבוע פחמן והתייעלותמים. היבטים רגולטורים 18 . שלביות: קידום תוכניות במוסדות התכנון (עבור מתקן של 500 דונם) יערכו מתוך גישה זהירה ובמקביל לבניית מסד הנתונים כאמור בסעיפים קודמים: מומלץ כי בשלב הראשון יינתן היתר בניה לשלב א-' מתקנים עד 150 דונם. תנאי להיתר בניה לשלב ב' הינו אישור משרד החקלאות לכך המתקן פועל ביעילות החקלאית ואישור רט"ג לביצוע דרישותיהם מבחינת שימור רציפות אקולוגי ומגווןביולוגי. 19 .שטח בקרה: תוכנית להקמת מתקן אגרו-וולטאי תכלול חלקת ביקורת שתהווה4%משטח המתקן, בה יבוצע עיבוד חקלאי זהה לזה המתבצע במתקן, אך ללא התקנת מתקנים פוטו-וולטאיים. הבקרה תהיה חקלאית וגםאקולוגית. 20 .קידום מתנים במסלול של היתר בניה: לאור ההשפעה הנופית והסביבתית של מתקני אגרווולטאי וההבדל בתשתיות ההנדסיות בין מתקנים במתח נמוך למתח גבוה ומתקנים עם/ בליאגירה, אנו ממליצים לבצע את ההבחנות הבאות (בתנאיGCRוסוגי גידולמשתנים:) הספק מיקום דרישות הליך תכנוני הערות המתקן הנדסיות מתח נמוך צמודת דופן ללא צורך היתר בנייה גםמע' אגירה בהיתר בחלקהא' בחדר חשמל בלבד.כ-12 דונם. מתח נמוך לא צמוד דופן ללא צורך תוכנית בדומה לחממות בחדר חשמל מפורטת מתח גבוה צמוד\שאינו חדר חשמל תוכנית שטח-מעל12 דונם. צמוד דופן תשתיות מפורטת מורכבות 21 .הבחנה בין גובה מתקנים אגרו-וולטאיים: יש לפתח מדיניות שתוכל להבחין בין מתקנים הדורשים קונסטרוקציות גבוהות לבין אלו הכוללים בינוי נמוך בלבד. הבחנה זו תאפשר להתאים את הדרישות הרגולטוריות והתכנוניות לכל סוגמתקן. 23 24 22 .עדכון הנחיות משרדהחקלאות: תחום האגרוולטאי הוא תחום חדשניומתפתח, שבו פרטי היישום והדרישות הספציפיות צפויים להתבהר בשנים הקרובות עם צבירת ניסיון בפרויקטים מגוונים. לכן, מומלץ להימנע מהגדרת קריטריונים נוקשים במסגרת התמ"א בסוגיות שבהן קיימת כיום אי ודאות משמעותית, כגון: גובה המערכות הפוטו-וולטאיות, אחוזי כיסויהשטח, ולקבוע הגדרות אלו באמצעים אחרים כגון נספח לתמ"א ולאפשר עדכון תקופתילנספח. 23 .נספח סביבתי נופי: במסגרת תכנון מתקנים אגרו-וולטאיים, יש לצרף לתכנית נספח נופי סביבתי אשר ייערך בהתאם להנחיות של המשרד להגנתהסביבה. במקרים שבהם התכנית צמודת דופן באזור שאינו בעל רגישות נופית סביבתיתגבוהה, ניתן להסתפק בניתוח צפייה ונצפות. ככל והמתקן המוצע במסדרון אקולוגי ארצי, מחוזי או מקומי בתוכנית יש לדרוש הכנת נספח זה ובחינת השפעת המתקן על רצף השטחים הפתוחים ושמירה על המגוון הביולוגי ונדרש אישור הולקחש"פ למתקןבתחומו. 24 .שיתוף ציבור בתכנון פרויקטים אגרו-וולטאיים: שי להקים מנגנון שיתוף ציבור ייעודי לתחום האגרו-וולטאי, שיבטיח קיום מפגשים פתוחים עם חקלאים, תושבים מקומיים ויזמים. שיתוף הציבור יכלול איסוף משוב מקומי לשיפור ההתאמה לצרכים הספציפיים של הקהילהוהשטח. 25 .מתן אפשרות להמרת המכסה מקרקעי לאגרו-וולטאי: נכון למועד כתיבת העבודה, לכל ישוב חקלאי נתונה מכסת סולארי העומדת על250דונםבמקסימום, אליה מתווספת מכסה ייעודית למיזם אגרו-וולטאי של עד 500 דונם (על פי הוראות רמ"י.) אנו מציעים לאפשר להמיר את מכסות המתקנים הקרקעים למתקני אגרווולטאי. היבט חקלאי 26 .יצירת מדריך אגרו-טכנילאגרו-וולטאי: יש לגבש מדריך ישראלי רשמי המתעדכןתדירות, הכולל הנחיות קונקרטיות להקמת מתקני אגרו-וולטאיבישראל. המדריך יכלול: הנחיות טכניות בהתאם לצורכי הגידולים והפעילות החקלאית (גובה הפאנלים, מיקוםוהתקנה, יחס כיסויקרקע;) הנחיות לניהול מיםוניקוז, שימוריבול, התאמה לסוגיגידול; דרישות הנדסיות (ביסוסותמיכה, שימושבחומרים;) הנחיותסביבתיות, תפעול ותחזוקה, תקני בטיחות אנרגיהועוד. 27 .העמקת הידע בקרבחקלאים: חקלאים רבים אינם מכירים את היתרונות של השיטה או את הדרכים לשילובה בחקלאות באופןמיטבי.לכן, יש להרחיב את התכניות להכשרה המיועדות לסייע לחקלאים להבין כיצד לשלב את המערכות באופן יעילורווחי. 24 25 28 .יצ ירת תשתית תמיכה לחקלאים: יש ליצור מנגנוני תמיכה שיספקו לחקלאים ייעוץ טכני וכלכלי בנוגע להקמת והפעלת מתקנים אגרו-וולטאיים, במטרה למקסם את הרווחיות ולמזער אתהסיכונים. 29 .הפרדה מבנית ופיקוח על היזמים הפרטיים: לשם הבטחת שותפות הוגנת ויעילה בין חקלאים ליזמים בפרויקטים אגרו-וולטאיים, מומלץ להקים מסגרת משפטית ייעודית, בתמיכת הממשלה, שתספק לחקלאים הגנה משפטית והכוונה מקצועית בפרויקטים אגרו-וולטאיים. מטרת המסגרת היא להבטיח שהחקלאים ייהנו מהכנסות הוגנות מהחשמל המיוצר על אדמותיהם ולמנוע ניצול פוטנציאלי במערכות יחסים עם יזמיםפרטיים. 30 .מדדי הצלחה ברורים: יש להגדיר קריטריונים ברורים למדידת הצלחת הפרויקטים אגרו-וולטאיים, שיבטיחו השפעה חיובית גם על הייצורהחקלאי.דוגמא: נושא היבטים שנבדקים מדדים בהם נעשה מקור שימוש בספרות תפוקה חקלאית כמות ואיכות היבול השוואתתשואה: Barron-Gafford et (טון לדונם,) השפעה al. (2019), Nature Δתשואה= Sustainability על רווחיות תשואה_אחרי- תשואה_לפני; ניתוח כלכלי של עלות-תועלת( ROI .) מיקרו-אקלים שינוי בטמפרטורת שימוש בתחנות Barron-Gafford et הקרקע והאוויר, רמת מטאורולוגיות למדידת al. (2019), Nature Sustainability לחות קרקע טמפרטורה ולחות Hassanpour Adeh et al. (2018), ScientificReports בריאות הצמח קצב הופעת עלים על מדידות מחזוריות, Marrou,Hetal. צמחים, מספר עלים ANCOVA , חיישני (2013),Agricultural andForest לאורך כל עונת טמפרטורה Meteorology הגידול. 25 26 שימוש במים יעילות השימוש מדד WUE (Water Weselek et al. במים, צריכת מים Use Efficiency): (2019), Renewable and Sustainable עבור דונם יבול WUE = יבול / צריכת EnergyReviews מים; חיישנים למעקב אחר לחותהקרקע. Hassanpour Adeh et al. (2018), ScientificReports שימוש בדשנים יעילות ניצול דשנים, חישוב ספיגת חנקן Amaducci et al., ירידה בצריכת דשנים והשפעתו על 2018 הפוטוסינתזה עונתיות יבול שינוי בזמני השתילה, ניתוח נתונים Weselek et al. הקציר/קטיף ומשך היסטוריים של עונות (2019), Renewable and Sustainable עונת הגידול גידול; מעקב אחרי EnergyReviews נתונים פנומולוגיים ( Phenology .) התאמת גידולים התאמת גידולים ניסויי שדה להשוואת Sekiyama & לסביבה ביצועים של גידולים Nagashima (2019), Environments האגרו-וולטאית שונים. לדוגמה,( גידולים הזקוקים להצללה חלקית) חוזק הקרקע שימור או שיפור ניתוח קרקע למדידת Valle et al., (2017), איכות הקרקע, אחוז pH , חומרים מזינים Appliedenergy חומר אורגני ואחוז חומראורגני. Dupraz et al. (2011), Renewable Energy 26 27 מגוון גידולים גיוון של גידולים ניתוח תפוקות יבול Dinesh,H.,& באותו שטח במערכות Pearce,J.M. ( Polyculture ) וקצב Polyculture לעומת (2016),Renewable החלפתגידולים. Monoculture . andSustainable EnergyReviews השפעה על האבקה שיפור/ירידה ניטור פעילות Weselek et al. בפעילות מאביקים מאביקים באמצעות (2019), Renewable and Sustainable בעקבות השינויים מצלמות או מלכודות; EnergyReviews בסביבה החקלאית מדדי אבקה לפי כמות פרי פרפרח. שימוש במכונות התאמה או אתגר סקרים עם חקלאים Sekiyama & חקלאיות בשימוש במכונות על קשיי תפעול; Nagashima (2019), Environments חקלאיות באזור בו מדידת זמן עבודה מוצבות המערכות והתייעלותלוגיסטית. הפוטו-וולטאיות שביעות רצון עמדות כלפיהמערכת, סקרים ושאלונים Ağır, S.et al., החקלאים תפיסת שיפור מובנים; ניתוח איכותני (2023), Economic בתפוקה ורווחיות, של ראיונותעומק. ResearchCenter שביעות רצון מתפעול Schindele et al., המערכת (2020) Sekiyama & Nagashima (2019), Environments היתכנות כלכלית רווחיותכללית, עלויות חישובי רווחיות: ROI Dupraz et al. תפעול, החזר השקעה =(רווח נקי/השקעה (2011), Renewable Energy ( ROI ) כוללת) × 100% ; ניתוחיתרחישים. 27 28 Weselek et al. (2019), Renewable and Sustainable EnergyReviews יישום טכנולוגיות הצלחה בשילוב הערכת ביצועים Dupraz et al. טכנולוגיות קיימות, טכנולוגיים באמצעות (2011), Renewable Energy חדשנות טכנולוגית מדדי יעילות; פיילוטים לבדיקת HassanpourAdeh טכנולוגיותחדשות. etal.,2018 השפעה קהילתית שיפור כלכלי לאזור, סקרים בקרב קהילות; Barron-Gafford et השפעה על תחושת ניתוח של פעילות al.,(2019) שייכות ומעורבות כלכלית וסוציולוגית קהילתית מקומית. Maluetal.,(2017) Ağır, S.et al., (2023), Economic ResearchCenter Sekiyama & Nagashima (2019), Environments 28 29 סיכום טכנולוגיית האגרו-וולטאי מציעה מענה אפשרי לצורך ההולך וגובר באנרגיה נקייה במקביל לשמירה על הקרקעות החקלאיות המוגבלותבמדינה, תוך ניצול התנאים האקלימיים הייחודיים שלישראל. לכן, על אף שהתחום האגרו-וולטאי בישראל נמצא בשלבי התפתחותראשוניים, הוא מעורר עניין רב, תקוות כמו גםחששות. נייר עמדה זה מציע המלצות לקידום מדיניות זהירה אךתומכת, לקידום תהליך הפיתוח וההטמעה של התחום. ישום נכון יסייע לישראל לעמוד ביעדיה לייצור אנרגיה מתחדשת, במקביל לשימור הקרקעותהחקלאיות, ולהתמודד עם אתגרי האקלים המקומייםוהעולמיים. 29 30 ביבליוגרפיה Aghaei,M.,&Moazami,A.(Eds.).(2024).Solarradiation:Enablingtechnologies,recent innovations,andadvancementsforenergytransition.BoD–BooksonDemand. Ağır, S., Güre, P. D.,Şentürk,B.,&Güre,D.(2023).Agropv'sPotentialOpportunitiesand Challenges in a Mediterranean Developing Country Setting: A Farmer's Perspective. EconomicResearchCenter.‏ Amaducci,S.,Yin,X.,&Colauzzi,M.(2018).Agrivoltaicsystemstooptimiselandusefor electricenergyproduction.Appliedenergy,220,545-561.‏ Barron-Gafford, G. A., Minor, R. L., Allen, N. A., Cronin, A. D., Brooks, A. E., & Pavao-Zuckerman, M. A. (2019). Agrivoltaics provide mutual benefits across the food–energy–water nexus in drylands. Nature Sustainability, 2(9), 848–855. https://doi.org/10.1038/s41893-019-0364-5 Benefits of agrivoltaics across the food-energy-water nexus. (2019). National RenewableEnergyLaboratory(NREL). Dinesh,H.,&Pearce,J.M.(2016).Thepotentialofagrivoltaicsystems.Renewableand SustainableEnergyReviews,54,299-308.‏ Dupraz, C., Marrou, H., Talbot, G., Dufour, L., Nogier, A.,&Ferard,Y.(2011).Combining solarpanelsandfoodcropsforoptimizinglanduse:Towardsnewagrivoltaicschemes. RenewableEnergy,36(10),2725–2732.https://doi.org/10.1016/j.renene.2011.03.005 Dupraz,C.(2023).Assessmentofthegroundcoverageratioofagrivoltaicsystemsasa proxy for potential crop productivity. Agroforestry Systems, 1–18. https://doi.org/10.1007/s10457-023-00797-7 30 31 EuropeanCommission.(2023).Factsheet:RevisionoftheEUelectricitymarketdesign. EuropeanCommission:Brussels,Belgium. Hassanpour Adeh, E., Selker, J. S., & Higgins, C. W. (2018). Remarkable agrivoltaic influence on soil moisture, micrometeorology and water-use efficiency. PloS one, 13(11),e0203256.‏ InternationalEnergyAgency(IEA).(2022).Renewables2022.Paris. Kumpanalaisatit,M.,Setthapun,W.,Sintuya,H.,Pattiya,A.,&Jansri,S.N.(2022).Current statusofagrivoltaicsystemsandtheirbenefitstoenergy,food,environment,economy, and society. Sustainable Production and Consumption, 33, 952–963. https://doi.org/10.1016/j.spc.2022.07.009 Magarelli, A., Mazzeo, A., & Ferrara, G. (2024). Fruit crop species with agrivoltaic systems: A critical review. Agronomy, 14(5), 722. https://doi.org/10.3390/agronomy14050722 Mahendra, S., Ogren, W. L., & Widholm, J.M.(1974).Photosyntheticcharacteristicsof several C3 and C4 plant species grown under different light intensities.CropScience, 14(5),563–566. Malu,P.R.,Sharma,U.S.,&Pearce,J.M.(2017).Agrivoltaicpotentialongrapefarmsin India.SustainableEnergyTechnologiesandAssessments,23,104-110.‏ Marrou, H., Guilioni, L., Dufour, L., Dupraz, C., & Wery, J. (2013). Microclimate under agrivoltaic systems: Is crop growth rate affected inthepartialshadeofsolarpanels?. AgriculturalandForestMeteorology,177,117-132.‏ 31 32 Valle, B., Simonneau,T.,Sourd,F.,Pechier,P.,Hamard,P.,Frisson,T.,...&Christophe,A. (2017). Increasing the total productivity of a land by combining mobile photovoltaic panelsandfoodcrops.Appliedenergy,206,1495-1507.‏ Reker,S.,Schneider,J.,&Gerhards,C.(2022).Integrationofverticalsolarpowerplants into a future German energy system. Smart Energy, 7, 100083. https://doi.org/10.1016/j.segy.2022.100083 Roxani, A., Zisos, A., Sakki, G.-K., & Efstratiadis, A. (2023). Multidimensional role of agrovoltaics in the era of the EU Green Deal: Current status and analysis of water–energy–food–land dependencies. Land, 12(5), 1069. https://doi.org/10.3390/land12051069 Sekiyama, T., & Nagashima, A. (2019). Solar sharing for both food and clean energy production:Performanceofagrivoltaicsystemsforcorn,atypicalshade-intolerantcrop. Environments,6(6),65.https://doi.org/10.3390/environments6060065 Soto-Gómez, D. (2024). Integration of crops, livestock, and solar panels: A review of agrivoltaic systems. Agronomy, 14(8), 1824. https://doi.org/10.3390/agronomy14081824 Trommsdorff, M., Dhal, I. S., Özdemir, Ö. E., Ketzer, D., Weinberger, N., & Rösch, C. (2022). Agrivoltaics: Solar power generation and food production. In Solar energy advancementsinagricultureandfoodproductionsystems.AcademicPress. Weselek,A.,Bauerle,A.,Hartung,J.,Zikeli,S.,Lewandowski,I.,Högy,P.,&Ohl,C.(2019). Agrophotovoltaic systems:Applications,challenges,andopportunities.Renewableand SustainableEnergyReviews,105,33–50.https://doi.org/10.1016/j.rser.2019.01.048 32 33 נספחים נספח 1 של המחקרים הבולטים המתבצעים כיום/ בוצעו - סקירה בעבר בנושא אגרו וולטאי הערות מטרהמרכזית נושא מוסד חוקר ד"ר נורית גל, זיהוי חסמים כלכליים סיכוי אופוק חברתי, ד"ר תניב רופא וחקלאיים בחברה הערבית כלכלי בהובלת וד"ר וגיבושהמלצות. חלי הירש לבחון את ההשפעות מטע נקטרינה מכון מיג"ל אגרונומי, ומו"פ צפון סביבה, האקולוגיות-פיזיולוגיות טכנולוגי בעקבות ההתקנות של פאנלים במטע נקטרינה על הצימוח, על כמויות הפרי ואיכותו ועל צריכת המים בעקבותההצללה. נעם תל ורד התיחסות לשכבת מיפוי פוטנציאל שטחים מיפוי + אוניברסיטת בהנחיית ד"ר גידוליםבלבד. פיתוח כלי תל אביב רם פישמן GIS המחקר התחיל אך כיום אינוממשיך. לירז כברה, מטעים נשיריםבגולן, השפעות APV על יונקים, אקולוגי מכון דשא+ יוחאי כרמל צומח חרקים, טכניון+ מחקר המשך במעלה ותמר קיסר אוניברסיטת גלבוע חיפה אופיר על חממות ולא עלות תועלת בן גוריון + 1. נבדק CBA ניתוח חברתי, רובנשטיין אגרו קלאסי. 2. תוצאות של אגרו שירותי פקולטה הראו שהחקלאים יזניחו לחקלאות מערכת, את החקלאות. 3. כלכלי מחקר המשך - קשר 33 34 ספציפי בין גידולים לאחוזכיסוי. ליאורה שלתיאל אבוקדו וגד"ש. המחקר בוחנים האם APV הוא בר מיג"ל אגרונומי, בודק כיצד אגרו משפיע קיימא סביבתי, על חרקים מעל ומתחת שירותי מערכת לפאנלים. גלעד בן צבי אבוקדווגד"ש. השפעות APV על היבול אוניברסיטת אגרונומי, ואביב אשר מהיבטים שונים, על חרקים תל אביב- סביבתי, המחקר מתבצע בשלוש בדיקת השפעות שירותי המעבדה ומאביקים. מקומות שונים בכל האנטומולוגי סביבתיות. מערכת, חלקת מחקר: מישאר, אקולוגי ת לאקולוגיה שוליים ולבחלקה. יישומית - מוזיאון 5קבוצותחרקים. הטבע ירון זיו הדריםואבוקדו. השפעות אגרו על פרפרים אוניברסיטת אקולוגי, ומאביקים סביבתי בן גוריון ושירותי מערכת טלי זהר השפעות אגרו על הסביבה מכון ערבה אגרונומי, מהיבטים שונים, בדיקת סביבתי, השפעת אגרו על מגוון שירותי שיטות גידול, תפוקת יבול מערכת ועוד. סוגי פאנלים על חממות, טכנולוגי מכון וולקני והשפעתם על היבול בר וייס בדיקת מוטיבציית חקלאים התנהגות אוניברסיטת לאימוץAPV צרכנית תל אביב (תזה) דוראל וקקל גד"ש אגרונומי בר אילן 34