חומר רקע
י"דבאב,
ה
תשפ"ב
11
באוגוסט2022
אל:
חבריועדתהעבודהוהרווחה
מאת:הייעוץהמשפטילוועדתהעבודהוהרווחהולוועדת הבריאות
שלום רב,
הנדון: הצ
עות חוקבנושא שימוש בזרעשלחיילשנפטר
כללי:
1.
הסוגיה שלשימושבזרעשל נפטרהיאסוגיהמורכבת ורגישה. "שימושבזרע מ
ן
המת אינה
שקולה להעברת נכסיו של נפטר מיד ליד. לא מדובר בנכס, כי אם במטען גנטי שבכוחו
להביא חיים לעולם, ליצור אדם בשר ודם בעל מחשבה ותודעה –
הלא הוא נזר הבריאה.
לכךנוסיףכילאמדובר
בנכסקייםכיאםביצירתחייםחדשים.מאיןליש"(הש'דפנהברק
ארז, בע"מ 6046/18
היועמ"שנ'פלונית,בעמ'9).
קביעת חקיקה בסוגיה מורכבת זו דורשת שקילה זהירה של מגוון שיקולים "
סוגיה
של
נטילת זרע ושימוש בו לאחר המוות היא סוגיה רגישה המעוררת שאלות ביו-
אתיות
מורכבות....
סוגיהזומערבתשאלותשלמשפטורפואה,דתואתיקה,כבודהחיוכבודהמת,
וכן שאלות הנוגעות לתפיסות בחברהלגבי מוסד המשפחה ונושא ההולדה, לרצון הקמאי-
אבולוציוני של הפרט להתרבּות ולהמשכיות, ולשאלות הנוגעות לטובת הילד (יתמות
מלידה)ולמעמדוביחסלאביוהביולוגי.גיבושעמדהבשאלותמורכבותורגישותאלהאינה
יכולהלהיותתוצררקשלהכרעהבשאלותמשפטיותגרידא,ומטבעהדבריםשהיאמערבת
ומושפעת גם מערכים, נורמות חברתיות ומאמונות ודעו
ת נוכח האמור,.
סוגיות מעין אלה
ראוילהןכייוכרעובידיהמחוקקוכיהסדרתןתיעשהבדברחקיקהראשית"
(הש'מנימזוז
בבג"ץ7141/15
, פסקה2).
רקע:
2.
נושא תרומתהזרעבמדינת ישראל אינומוסדרבחקיקה ראשית. עלהעדר החקיקהבתחום
של תרומות זרע ובנקי זרע בכלל העירה גם השופטת דפנה ברק ארז: "המצב הקיים לוקה
אפוא בשניים: ראשית, ההסדרה הקיימת אינה נדרשת לשאלות חשובות ומהותיות; שנית,
1
ומכל מקום, ההסדרה אינה בדבר חקיקה ראשי הכולל הסדרים ראשוניים, כמתחייב על-
פי
פסיקתושלביתמשפט.מצבדבריםזהאינותקיןברמההעקרונית,והואאףתורםבעקיפין
למצבים שבהםנוצרותציפיותבלבהנוגעים בדבר, בשלהעדרה שלהסדרה ברורה.הדברים
נאמריםבמשנהתוקף,מאחרשהסוגיהשלתרומותהזרעלאמוסדרתבחקיקהראשיתכלל,
להבדיל ממצבים שבהם קיימת הסדרה בחקיקה ראשית, אך זו אינה מפורטת דייה" (הש'
דפנה ברקארז בבג"ץ4077/12
, סעיף 33
.)
3.
תקנות בריאות העם (בנק זרע)
, התשל"ט-
1979
,
קובעות רק הוראות כלליות המחייבות כי
בנק זרע לא יפעל אלא אם כן הוכר בידי מנכ"ל משרד הבר
יאות, ותנאי לכך הוא שינוהל
בבית חולים וכחלק ממנו,
וכן
קובעות כי הזרעה מלאכותית מתורם לא תבוצע אלא בבית
חולים שיש בו בנק זרע ומזרע שהתקבל מבנק הזרע. אין בתקנות אלה הת
י
יחס
ות לשימוש
בזרע של נפטר.
4.
שארההסדריםהנוגעיםלבנקהזרע
אינם
מעוגניםבחקיקהאובחקיקתמשנהאלאקבועים
ב
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משרד הבריאות
בדבר "כללים בדבר ניהולו של בנק זרע
והנחיותלביצועהזרעהמלאכותית"
חוזר מס'( 20/70
מיום 8.11.2007
.)
בין השאר קבועות באותו חוזר הוראות לעניין שימוש בזרע של נפטר ולפיהן (סעיף 27
ב)(
לכללים)
במקרה של פטירה ובחלוףשנהממועדה מותר להשמידאתמנות הזרעשלהנפטר,
אלא אםכןבת זוגושלהנפטר ביקשהלהמשיךלשמוראת הזרעובכפוףלרצון המפקיד כפי
שהובעבמעמדהשמירה.עודנקבעכיניתןלהשתמשבזרעלצורכיטיפול
הפריהבבתזוגושל
הנפטר, ככל שהדבר ניתן, לפי תנאי הסכמתו של הנפטר (כפי שניתנה בחייו), וזאת בתום
שישה חודשים ממועד הפטירה, ולאחר קבלת חוות דעת מעובדת סוציאלית שתבהיר
שהטיפולנעשה מבחירהמוחלטתומרצוןחופשיולא מתוךלחץ
נפשי, כספי או אחר.
5.
תקנות בריאות העם
(הפריה
חוץ גופית,) התשמ
"ז-
1987
, מתי
יחסות להשתלת ביצית
מופרית באישה, כאשר בן זוגה שהזרע שלו נפטר, וקובעות בתקנה 8
ב()(2
), כי אם בעלת
ביציתמופריתהתאלמנה
טרםהשתלתה,לאתושתלבההביציתהמופרית,אלאאםכן,
בין
השאר,
עברה
שנה לפחות ממועד נטילתהביצית והפרייתה1. יש
לצייןכיבתקנה 10
לתקנות
האמורות
נקבעו הוראות לעניין שימוש בביציות של אישה שנפטרה, ולפיהן
אם האישה
שממנהניטלההביציתהיתהנשואהבמועדפטירתה,איןאפשרותלעשותבביציתאובביצית
בבג"ץ 2078/96
נקבעה בטלותה של תקנה 8
ב) בשל הדרישה הנוספת להצגת חוות דעת של עובד סוציאלי.(
1
2
המופריתכלשימוש.לעומתזאתאםהאישה
היתהפנויהבמועדפטירתה,ניתןיהיהלעשות
שימוש בביצית או בביצית המופרית לשם השתלתה באישה אחרת, ובלבד שטרם הפטירה
אותה אישהנתנה אתהסכמתהלתרומתהביצית.
6.
הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין "נטילת זרע לאחר המוות ושימוש בו"
(הנחייה
מספר1.2202
מיום
27.10.2003
,להלן–
הנחייתהיועץ"")
התמודדהעםהסוגיותשלנטילת
זרע מנפטר והשימושבו
, באופןחדשני לזמנה.
זהו הסדרנורמטיבי, שאף שאינו מחייב, בתי
המשפטנעזרובו כאמתמידהמנחה.
העקרונות שבהסדרשנקבע בהנחייתהיועץכוללים שניאדנים: "
האחד,כיבוד רצוןהנפטר,
הנובע מעקרון האוטונומיה של הפרט וזכות האדם על גופו; והשני, רצונה של בת זוגו של
הנפטרבהמשכיותשאיפתםהמשותפתשנקטעהבאיבהבשלהמוות,בילדמשותףלשניהם"
(פסקה9להנחייתהיועץ).
לפי
הנחי
ית היועץ
לרצון הפרט ניתן המשקל המשמעותי ובמקרה של התנגדות לא ייעשה
שימושבזרע.בצדהרצוןשלהנפטר
מובאבחשבוןהאינטרסהחברתילמימושהזכותלהורות
שלבתזוגושהואאינטרסחזקומוכח.ההנחההבסיסיתהיאשהולדההיאפרירצוןמשותף
של שני בני זוג, אך "כאשר אנו דנים בשימוש בזרע לאחר המוות, עלינו להחליט על מנגנון
לקביעתרצונושלהנפטר"ובענייןזההדרךהיאהוכחתהסכמהמפורשת,בכתבאובעלפה,
או התנגדות מפורשת או בדרך של התנהגות שמספקת אינדיקציות
לרצונו המשוער
של
הנפטר בילדים לאחר מותו
, ויכולה להילמד גם מעדויות של האנשים הקרובים לו. לפי
ההנחיה, "ככל שאין עולה אחרת מנסיבות העניין, ההנחה היא שבת הזוג היא המייצגת
הנאמנה ביותר של רצון בן-
זוגה המת, שכן היא היתה האדם הקרוב אליו ביותר ושותפתו
הטבעית לעניין הנדון... כאשר האדם נשוי או קושר חייו עם בת זוג בחיים משותפים, הרי
עשויהדבר ללמד
על רצונוהמשוערבילדים בצוותא עם בת זוגו."
לעומת זאת
ההנחיה מתייחסת אחרת למצבים בהם לנפטר אין בת זוג:
"מקום שלנפטר לא
היתהבתזוגקבועהומסוימת
בחייו,
לאניתןיהיה–
ככלל-
ליחסרצוןמשוערלנפטרלהביא
צאצא לעולם מזרעו לאחר מותו... בהעדר בת זוג כאמור אין מקום להיענות לבקשה, וזאת
בשלצירוףשלהעדראפשרותשלייחוסרצוןמשוערקונקרטילנפטר,והעדראינטרסציבורי
להתיר שימוש בזרע לאחר המוות"....
לגבי ההורים וקרוביו האחרים של הנפטר מציינת
ההנחיה כי "רצונם של ההורים לראות המשכיות לבנם הוא רצון אנושי טבעי ומובן, אך
להורים אין כל מעמד חוקי בשאלת הפוריות של ילדם, לא בחייהם, קל וחומר לא לאחר
3
מותם... אכן הדין מכיר בזכות להורות.... אך אין הדין מכיר בזכות לנכד. הורי הנפטר
עשויים כמובן להעיד בדבר אינדיקציות באשר לרצונו של הנפטר, אך אין, כאמור, ל
רצונם
שלהם מעמדלעניין השימוש בזרעו של בנםהנפטר."
לפיכך,ההנחיהמאפשרת נטילתהזרעלאחרהמוותלפיבקשתבתהזוג
(ובמקרהשלנתיחה
-
בכפוףלאיהתנגדותשלבןמשפחה) שרקהיאתוכללעשותשימושבזרעשלבןזוגהשנפטר.,
לעניין השימוש בזרעעלבת הזוגלפנותלקבלתאישורביתהמשפט לשימוש בו.
7.
הוועדההציבוריתלבחינתהסדרהחקיקתיתשלנושאהפריוןוההולדהבישראל
בראשותו
של פרופ' שלמה מור יוסף (
להלן -
ועדת מור יוסף)
התייחסה לסוגיה
כעשור
לאחר
הנחיית
היועץ. הוועדה הציבורית שהורכבה ממגוון מומחים מתחומי הבריאות לרבות הגניקולוגיה
והגנטיקה, העבודה הסוציאלית, האתיקה הרפואית, הפסיכולוגיה והמשפט, המליצה
בחודשמאי2012
כלהלן:
אם אדם הפקיד בחייו זרע הוא יידרש לתת הוראות מפורשות לגבי השימוש בזרעו לאחר
מותו, ולאחר מותו יש לכבד כל הוראה שנתן –
כולל הוראה להפריית אישה אחרת או מתן
רשות להורים או לקרוב אחר לקבוע את דרך השימוש בזרע. בכל מקרה כזה הילד יחשב
לילדו של הנפטר, אלא אם כן הנפטר הורה על תרומה אנונימית של זרעו.
בכל מקרה של
הפריהעלידימישאינהבתזוגיידרשאישורבית
משפט.הבקשהלשימושתיעשה,ככללתוך
חמששניםמיוםהפטירה.
אם האדםלאהפקיד זרע בחייו
ישהבחנה לפיהשאלההאםהותירהוראות:
(א)
אם הותיר הוראות לנטילת זרעו והוראות לשימוש בו –
בת זוגו או מי שהמנוח קבע
הוראותיו יוכלו לבקש ליטול את הזרע ולעשות בו שימוש (ולעניין השימוש יחולו
ההוראות שלעיל.)
(ב) אם הוא לאהותירהוראות–
נטיל
ת הזרע יכולה להיעשות רק על ידי בת זוג
(למרות שאי נטילה תמנע את
האפשרות לשימוש).
השימוש
בזרע
ייעשה על פי רצונו המשוער של הנפטר על ידי בת זוגו (בעצמה או
באמצעות אחר
ת
מטעמה) שלא תידרש לקבל צו של בית משפט (אלא אם כן יש ספק
אם היא בתהזוג). לשאר בני המשפחה לאיהיהמעמדלעניין זה.
4
יוער כי חבר הוועדה הציבורית,
פרופ' אסא כשר סבר ב
דעת מיעוט
כי:
"חזקה על אדם
שהוארוצהלהביאילדיםלעולם...חזקהעל
אדםנשוישהלךלעולמוולאהותירצאצאים
שרצה להביא ילדים לעולם במסגרת המשפחתית של נישואיו. אם לא הורה במפורש
שאינומעוניי
ן
שיקימולוזרעלאחרמותו,חזקהעליושהיהמעונייןשיקימולוזרעלאחר
מותו, במסגרת המשפחתית של נישואיו... חזקה גם על אדם לא נשוי שהלך לעולמו ולא
הותיר אחריו צאצאים שהיה רוצה להביא ילד לעולם. אם לא הורה במפורש אחרת,
הוריו יכולים להיות אלה שיקימו לו זרע לאחר מותו, אם ימצאו אישה שתהיה מוכנה
להרות מזרעו ולגדל את ילדו, בקשר נאות עם הוריו של המנוח...חובה היא לאפשר להם
לעשותזאתבעזרתאישהמתאימה
...במדינהיהודיתודמוק
רטית,איןמקוםלהגבילאת
האפשרותשלא
ישהאובתזוג,ובמקרהשאיןכזאת–
אתהאפשרותשלההורים,לשמור
על כבודהאדם שלהמתבכך שיקימולו זרעלאחר מותו (עמ'" 47
).
8.
בחודש
אוקטובר 2016
פרסם
משרד
הבריאות
להערות
הציבור
את תזכיר חוק בנקי הזרע,
התשע"ז-
2016
, שכולל
בפרק י' שבו הורא
ות לעניין "נטילה ושימוש בזרע נפטר". לפי
התזכיר, שי
לפעול
בהתאם להוראות שהשאיר הנפטר בכתב שיהוו את הבעת רצונו.
בהעדר
הוראות בכתב על ידי הנפטר, אשתו או בת זוגו הקבועה בלבד רשאית להרות מזרע הנפטר
או להפרות את ביציותיה בזרעו. לקרוביו האחרים של הנפטר
לא יהיה כל מעמד לעניין
שאיבתזרעואושימוש
בזרעואלאאםכן
הנפטרלאהיהנשויאולאהיתהל
ו
בתזוגקבועה
בעת פטירתוורק אםהוא הורהעל כךבכתב.
9.
פסיקת בית המשפט:
בתי המשפט העיר
ו לאפעם כי הנושא טעוןחקיקה אך בהעדרחקיקה מסדירה,ניתנו פסקי
הדיןבעניינים
שהובאובפניהערכאותהשונות.
נזכירלהלןכמהפסקידיןעיקרייםהקשורים
בנושא:
א. הסכמה
להורות –
גם בתרומה אנונימית -
בבג"ץ 4077/12
פלונית
נ. משרד הבריאות
ואח'(מיום5.2.2013
)ד
ןביתהמשפטהעליוןב
בקשתושלתורםזרעלחזורבומהתרומה
האנונימית שנתן, לאחר שחזר בתשובה והחליט כי אינו רוצה עוד שבעולם יהיו ילדים
מזרעו שלא בחר בהם ובאמם, שאין לו קשר עמם ושלא הוא יגדל אותם
. כנגדו נשקלה
עמדת העותרת שכבר שילמה בעד שמירת מנת הזרע עבורה
, בהמשך לשימוש שעשתה
ב
מנתזרעקודמתשלאותותורםשממנהנולד
הלהילד
ה
,וביקשהללד
תל
בתה
אחנוסף
מאותו מקור גנטי. בית המשפט
פסק לטובת תורם ה
זרע, לאחר שסבר שהאינטרס
5
להורות דווקא מזרעו
של התורם הספציפי
(כמו גם היכולת לבחור עם מי להביא ילדים
לעולם) קשור לזכות לפרטיות ולאוטונומיה, אך
אינו חוסה תחת גרעין
הזכות להורות
(שעוסק ביכולת המעשית להצטרף לקבוצת ההורים),
ולאחר ששקלל את הפגיעה
באוטונומיה שלהתורםמולהפגיעה באוטונומיה של מיששילמהבעדמנת הזרע.
באותו עניין
בית המשפט הציע למחוקק לטפל בשאלת מעמדו המשפטי והחברתי של
תורם הזרע כאבי הילד, והדגיש כי בניגוד לתורם אנונימי שאין לו מחויבות כלפי הילד
שייו
ולד, הרי שלגבי התורם המזוהה
לא ניתן להסכים מראש על כל ויתור של זכויות
הילד. א
פילו
בתרומת זרע אנונימית שבה "עובדת האנונימיות במצב הקיים מנתקת את
התורם כמעט מכל הקשר "אבהי"
מלבד ההקשר הגנטי, הנותר עלום, והוא אינו חייב
ב
שום חובה ממונית, חברתית, או אחרת ליילוד"
, תיתכן פגיעה באוטונומיה של
תורם
הזרע
עקב ההורות: "הזרע הוא סוג של המשכיות לאדם, ומכאן החשיבות לאוטונומיה
שלאדםלהחליטלגבישימושבו."פסקהדיןמתי
יחסגםלסוגיהשלהסכםלענייןהולדת
ילדים
,וקובעכיאףשהסכםכאמוראינוחוזהואינואכיף,משוםש
עשייתחוזהלהולדת
ילדיםמנוגדתלתקנתהציבור,הריעדייןישלו
נפקות
משפטיתבהיותוגוררציפיותואף
הסתמכות והואקוראלמחוקקלהסדיר גםנושא זה.,
ב.
הוכחת רצוןמשוער לעניין שימושבזרעעלידיההורים במקרה של התנגדות בתהזוג-
בתמ"ש 27169-11-13
פלונית נ' פלונית (מיום 20.1.2016
)
נדון
בבית המשפט לענייני
משפחה
מקרהשבו
בתהזוגשלהנפטרהודיעהעלאירצונהלהרותמזרעוומסרהשרצון
הנפטרהיהשלאלהולידילדשלאממנה.בימ"שאישראתבקשתההוריםלאפשרלאישה
אחרתלהרותמזרעו,אחרישנוכח
כיאםהמנוחהיהיודעכיכשימותאלמנתולאתסכים
להרות מזרעו,הריהיה"מכבדאת רצוןהוריובהמשכיות משפחתו."
ג.
פסק הדין המרכזי
בסוגיה של שימוש בזרע נפטר למטרת הולדה הוא בג"ץ 7141/15
פלוניתנ'פלוניתואח'(מיום22.12.2016
,)
שנדוןבביתהמשפטהעליון
בהר
כבשלחמישה
שופטים. בפסק הדין נדונה בקשתם של הורים לעשות שימוש בזרע של בנם שמת בעת
שירותהמילואיםשלו,בניגודלעמדתאשתו
שלהנישאזמןקצרלפניפטירתו,וזאתשכן
אף שהיאה
קימה
משפחה חדשההיאעדייןהתלבטה אםלעשות בעצמהשימוש בזרע.
פסק הדין קבע כי "מקום שבו נפטר אדם שהייתה לו בת זוג קבועה מבלי שנתן ביטוי
מפורש
(בכתב
או בדרך אחרת) לרצונו או להסכמתו לעניין נטילת זרע מגופו ושימוש בו
לאחר מותו, קמה חזקה הניתנת לסתירה לקיומו של
"רצון
משוער" של הנפטר להביא
6
ילדים לעולם גם לאחר מותו עם בת זוגו. לכן, ככלל, תהא בת הזוג ולא איש מלבדה –
לרבות הורי הנפטר – רשאית לעשות שימוש בזרע לצורך הפרייתה היא"
. הנשיאה חיות
הדגישה כי המעמד נשמר לבת הזוג גם אם לאחר המוות הקימה משפחה אחרת. מה
שחשובהוארצוןהנפטרבעתמותו,ולאמהקרהלאחרמכן.
לאייתכןשבכלמקרהשבת
הזוגאינהרוצהיינתןמעמדלהורים.
הנשיאה אסתר חיות ציינה כי "הטכנולוגיה המודרנית שינתה מן היסוד את
"הגבולות
הטבעיים" של האדם כבן תמותה... ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות הולדת
ילדים שלנפטרלאחרמותופורצותאףהן "גבול טבעי" אשראותו מסמן המוות".
הנשיאה חיות קבעה כי אמנם "ב
הקשרי
ם
מסוימים ומצומצמים יחסית הכיר הדין
הישראליבזכויותהנתונותלהוריההוריםבכלהנוגעלנכדיהם...מכלמקוםגםבהוראות
... המקנות מעמד או זכות להורי ההורים, מדובר בזכות לקיים קשר עם נכדים שכבר
נולדו... ואין המדובר בזכות לסבות אשר משמעותה הכרה בזכותם של הורי ההורים
לתבוע את הולדת הנכדים."
יחד עם זאת
העירה בהערת אגב
כי "אין להוציא מכלל
אפשרות כי בכל הנוגע לזכותם של הורי הנפטר לסבות מקום שבו לא היתה לנפטר בת
זוג בעת מותו והוא לא הותיר אחריו צאצאים, יש מקום לפיתוח זכות זו אשר ב
שנים
האחרונות זוכה להכרהמסוימת כזכותראויה".
השופטתחיותסברהכיאיןלאפשרלהוריםלסתוראתההנחהבדברךרצונוהמשוערשל
הנפטר בילדים מבת זוגו אלא במקרים חריגים ומיוחדים "נשאלת השאלה...
האם יש
מקום להרחיב את מודל הרצון המשוער כפי שהותווה בהנחיית היועץ, ולקבוע כי בכל
מקרה שבו בת הזוג של הנפטר אינה חפצה לעשות שימוש בזרעו לאחר מותו, יש ליתן
להוריו מעמד ולאפשר להם להוכיח כי רצונו המשוער של הנפטר במצב דברים זה היה -
עשיית שימוש בזרעו על מנת להפרות בו אישה אחרת.
ככלל, אינני סבורה כי יש
לאמץ גישה זו להוציא מקרים חריגים ונדירים...
אשר בהם ניתן יהיה לסתור בראיות
אתההנחה שעליה מבוססתהנחייתהיועץ כי רצונו המשוער של אדםשהייתהלו בתזוג
ב
חייו הוא העמדת צאצאים, גם לאחר מותו, מבת זוגו...
לדעתי, ייתכנו מצבים חריגים
שבהם יהיהמקום לאפשר להורים לעשותכן,למשל אם יש בידם להראות כיהמנוחלא
חפץגםבחייולהביאילדיםלעולםאולמשלאםישבידםלהראותכיהמנוחהיהבהליכי
גירושין או פרידה מבת הזוג ואין להניח כי היה מעוניין בהבאת צאצאים עמה בחייו או
במותו."
7
השופט יצחק עמית
הסכים עם הנשיאה חיות ועם זאת הדגיש כמה עניינים. ראשית
הזהיר כי במקריםרביםהטענהבדברקיומהשלזכותהמתהיא מסווהלאינטרסיםשל
אנשיםחייםאחרים,ומכאןהחשיבותבהקפדהאחר"ייצוגאמת"שלרצוןהנפטר.
הוא
סבורכי הסוגיההאמיתיתבנושאהעקרוניהיאאחרת: מהורצונוהמשוערשלהמנוח."
במסגרת שאלה זו, יש להבחין בין מספר שאלות: האם המנוח רצה להיות הורה בחייו
(הרצוןלהורות);האםהמנוחהיהרוצהבילדיםלאחרמותו,ילדיםשהואעצמולאיוכל
לגדלם(הרצוןלהמשכיות);ואםכן-
האםהמנוחהיהרוצהבילדיםלאחרמותואךורק
מבתזוגואוגםמאשהאחרת(הרצוןלהמשכיותללאתנאי).ישלהבחיןהיטבבין
שאלות
אלה, באשר הרצון להורות אינו מעיד בהכרח על הרצון להמשכיות, והרצון להמשכיות
אינו מעיד בהכרח על רצון להמשכיות ללא תנאי.
עמ'( 71
)".
לגבי סוגיה עקרוניתזו הוא
אומר "אילו היה המנוח מורה במפורש בחייו את שייעשה בזרעו אחרי מותו, לא היינו
צריכים להידרש לרצונו
המשוער, ומן הסתם היינו מכבדים את רצונו, בכפוף לתקנת
הציבורותסקיר פקידסעד לגביההוריםהמיועדים". עמ'( 72
)
לגביחזקתהרצון
ש
בבסיסהנחיותהיוע
ץהמשפטילממשלה
והצורךלהוכיחרצוןמשוער
כדרישתועדתמוריוסףהואמצייןכי"ניתןלחלוקעלנקודתהמוצא,כיככלל,רצונושל
אדם הוא בהמשכיות ובהקמת זרע מבת זוגו אף לאחר מותו....
גישת הרצון המשוער
מעוררת גם קשיים ראייתיים של ממש לגבי האפשרות להתחקות אחר רצונו המשוער
של המנוח, בהינתן המורכבות והרגישות הכרוכים באינטרסים ובמאוויים של קרוביו
החיים." כמו כן מעיר השופט עמית
על הפער הבלתי מוסבר בין ההחמרה בדרישה
להסכמה מדעת לצורך ביצוע פעולה רפואית באדם בחייו, גם אם היא מקלה על סבלו,
מבלי להיעזר בחזקות לגבי רצונו
, ובין הקלות המוצעת לגבי עשיית שימוש בזרעו של
הנפטר לאחרמותו עלסמך הנחה אוהשערה בדבר רצונו.(עמ' 73
).
השופטעמיתמתנגדאףהואלהרחבה
במתןמעמדלהוריושלהנפטר,וכמוכןהואמבהיר
כיבתהזוגהיאמישמייצגתנאמנהאתרצונוהמשוערשלהמנוחמהייעשהלאחרמותו,
ובוודאילענייןהולדתילדיםשהואענייןלהחלטהאינטימיתשלבניהזוג.עמדתוהיאכי
"בהתנגשות" בין הורי הנפטר לבת זוגו, אין להורים מעמד לגבי השימוש בזרע, ואין
מקוםלבירורעובדתילגבי רצונו שלהמנוח,מקום בו בת הזוג מתנגדתלשימוש בזרע.
עוד הוסיף השופט עמית "ובכלל, יש להישמר מלהקיש בין זכות החי לזכות המת, בין
זכויות הורים לזכויות הורים פוטנציאליים, בין זכויות סבים לבין זכויות סבים
8
פוטנציאליים ...... רטוריקה חזקה מדי אודות זכות -
המת וכבוד המת, עלולה לדחוק
רגליהם שלהחיים,ומכך ישלהישמר (עמ'".
75-76
)
בניתוח חוקתי עמדתוהיא כי הזכות להמשכיות לאחר מותו של אדם, היא זכות שאינה
נמצאת בגרעינן של שתי זכויות הבת החוקתיות לה
ורות או של הזכות החוקתית לחיי
משפחה,שבמצבהדברים הרגילנתונות לאדםבחייו. עמ'( 79
).
השופט מני
מזוז מציין כי ההסדר המשפטי צריך להתבסס על הזכות לאוטונומיה של
האדםעל גופו.
וגםלדעתוכאשרישנןהנחיותמפורשותישלכבדן בכפוף לפגיעהבתקנת
הציבור.
הוא מדגיש כי "כאשר בת הזוג מעוניינת להביא ילד לעולם מזרעו של בן זוגה
המת, הנחת קיומו של "רצון משוער" של הנפטר אינה הנחה פיקטיבית או ספקולטיבית
אלא הנחה המבוססת כאמור היטב במציאות החיים...
עם זאת, מדובר בהנחה הניתנת
לסתירה, ככל שיימצאו אינדיקציות ממשיות המטילות ספק ברצונו של הנפטר לשימוש
בזרעולאחרמותו,גםעםבתזוגו.לעומתזאת,מקוםבוהנפטרלאהיהנשויולאהייתה
לו בת זוג קבועה עמה חלק את חייו, ואין גם כל ביטוי מפורש של הנפטר בחייו באשר
לרצונו להביא ילדים לעולם מזרעו לאחר מותו, הנחת קיומו של רצון משוער
של המת
לנטילת זרעו לאחר מותו ולהבאת ילדים לעולם מזרע זה על ידי הפריית אישה זרה בה
לא בחר, תהא לוקה הן בהיבט הראייתי והן בהיבט המהותי. בנסיבות כאלה אין כל
בסיס, אמפירי או עיוני, לביסוס הנחה כללית לפיה אדם חפץ שייעשה שימוש בזרעו
לאחר מותו להבאת ילדים לעולם,
אותם לא יראה ולא יגדל, ומאישה שלא הוא בחר,
וזאת גם אם יש אינדיקציותלכךשהואחפץ להיות אבבחייו".
לפי ההסדר המוצע על ידו "
ככל שהנפטר לא ביטא את רצונו המפורש, בכתב או בדרך
אחרת, לענין נטילת זרע ממנו לאחר מותו ושימוש בו, השימוש בזרע יתאפשר רק לפי
בקשת בת זוגו -
ולא איש זולתה, לרבות הורי הנפטר או קרובים אחרים -
ולצורך
הפרייתה היא, וזאת בהעדר אינדיקציות ממשיות המלמדות שהנפטר היה מתנגד
לשימושכזה.כנגזרתמכךנקבעגםכיאיןליטולזרעמןהנפטראלאלפיבקשתבתזוגו.
עם זאת, האינטרס והרצון כאמור של בת הזוג אין בו כמובן כדי ליתר את כיבוד רצון
הנפטר או לגבור עליו, ומקום שקיימת אינדיקציה לכך ששימוש בזרע לאחר המוות על
ידי בת הזוג אינו תואם את רצונו של הנפטר, לא יהא ברצון ובאינטרס של בת הזוג
כשלעצמם כדי לבססשימוש בזרע"
.
השופט
יורם
דנציגר
אינו מסכים לראות בזכות להמשכיות כזכות עצמאית –
הדבר
מפריד בין פן הולדת הילדים ופן גידולם. לדעתו,
אם המנוח היה משאיר הנחיות היו
9
פועלים לפיהן אך סבור כי בעייתי להתחקות אחר רצון משוער של המת: ראשית
משום
ש
בעייתי ליחס למת רצון אם לא התבטא כרצונו המפורש בחייו, ושנית כי רצון משוער
צריך להת
י
יחס לנסיבות הספציפיות של השימוש ו
תמיד ניתקל באי ודאות,
ובסופו של
דבר יש חשש כי ההכרעה שתתקבל תהיה מנוגדת לרצונו האמתי כך שלמעשה מדובר
יהיהדווקא
בפגיעה באוטונומייתהרצוןהפרטי.
לשיטתו של השופט דנציגר,
א
ף ש
הרצון המשוער הוא שיקול חשוב, נדרשת הצדקה
נוספת שתיבחן עוד קודם לבירור הרצון המשוער,,
כדי לאפשר את השימוש בזרע,
כדוגמת רצון בת הזוג
וזכותה להורות (או לפי דעות שונות זכותם כזוג להורות).
להורי
המנוח אין זכות עצמאית ל"סבות" ולכן חסרה במקרה זה ההצדקה הנוספת הנדרשת
לאפשר את השימוש בזרע המנוח. אם תימצא ההצדקה הנוספת ייכנס בית המשפט
לבחינת רצונו המשוער של המנוח וישמע גם את עדות הוריו ובת זוגו –
לא כבעלי מעמד
אלא כמע
י
דיםעל רצונווכנראהייתן לעד
ותה שלבת הזוגיותר משקל.
דעת
המיעוט בפסק הדין היא של
הש
ופט
חנן
מלצר שהכיר בזכות חוקתית להמשכיות,
שנגזרת מהזכות להורות שבעצמה נגזרת מהזכות למשפחה.
"יצירת המשכיות מהווה
צורך כה בסיסי –
עד כי ראוי, ואף נדרש, ליתן לו מעמד של זכות עצמאית" וזכות זו
נגזרתמהזכותהחוקתיתלכבוד
עמ'(44
.)
לדעתו,
אםבתהזוגאינהמעוניינת,
צריךלתת
להורים את אותו מעמד שהיה לבת הזוג.
הש
ופט
מלצר מצטט בהסכמה מספרו של
השופט ברק שלדעתו יש להכיר בזכותם של הסבים והסבתות כזכות חוקתית הנגזרת
מכ
בוד
האדם –
כנגד המדינה – להכרה במעמדם, על בסיס "קול הדם", ואולי כנגזרת
מהזכות להורות (עמ' 45
). בשל כך היא מוגנת גם מהפן השלילי -
של מניעת פגיעה, וגם
מהפן החיובי -
של קיומה של הזכות –
שמחייבת את רשויות השלטון להגן על זכות זו
מפניפגיעתםשלצדדיםשלישיים(עמ'46
.)
לדעתו,מכיוון"שזכותהאדםלכבודמשמיעה
גם את זכותו של המת לכבוד", לכן "מקום בו הנפטר הביע את רצונו במימוש זכות
מסוימת בעודו בחיים, או שיש לייחס לו רצון כזה בעודו בחייו –
הרי שמוטלת על בית
המשפט החובה לפעול להגנה על זכותו זו גם לאחר מותו. יתרה מכך, מראה כי חובה זו
חלה,לעיתיםגםבמקוםבורצונושלהמתמתנגשעםרצונםשלהחיים".הואמסכם
את
עמדתו בהעדר חקיקה, וע
ל רקע העובדה שכבר ניטל זרע מהנפטר "
העולה מהמקובץ
מלמד כי זכותו החוקתית של הנפטר להמשכיות, אשר הוחל במימושה עם נטילת זרעו
ש
ל המנוח בסמוך לאחר מותו לבקשת אלמנתו...
על דעת הוריו...
אין לפגוע בה, ולו מן
הטעםשמוסכםעלהכלכיאיןבשלבזה,חוקכלשהוהמסדיראתהסוגיה,המתירפגיעה
10
כאמור." השופט מלצר מדגיש כי אישימוש בתאי הזרע משמעותו "לשים לחיותם סוף"
עמ'( 55
.)
הוא אינו
רואה הבדל עקרוני בין ילד שנולד מבת הזוג ובין ילד שנולד מאישה
זרה.
מושג המשפחה משתנה וכעת כולל גם הולדת ילד מתרומת זרע אנונימית, משפחה
שבה רק לאחר ההורים יש זיקה גנטית לילד ואימוץ:
"בעידן זה נראה, איפוא, כי אין
מקום לשלול את הבאתו של ילד לעולם רק מן הסיבה שאביו הביולוגי איננו עוד בין
החיים."
עמ'(56
.)
לדעתו,שאלתטובתהילדצריכהלהיותמוכרעתרקבעתבחירתהאם
המיועדת. לעניין מעמדה של בת הזוג, הוא סבור שאפשר להתחשב בשינויים מאוחרים
ל
פטירה
, כגון נישואיה מחדש של האלמנה. "לא די בכך שמנוח הביע את רצונו להביא
ילדים עם מי שהייתה באותה העת אשתו כדי להגביל את רצונו האמור להבאת ילדים
עמה בלבד" (עמ'
58
). כך בוודאי כשהאלמנה נישאה מחדש והולידה ילדים וגם הפסיקה
לשלםבעדשימורהזרע,ולכןלדעתוצריךלפסוקלטובתההוריםכאילולאהיתהלמנוח
בת זוג.
הוא מציין גם כי יש בעיה הלכתיתעם שימוש בזרע שלהנפטר לגבי אישה שכבר
נישאה מחדש (עמ' 60
.)
די בכך שעל
האלמנה לא נכפית הורות
, כך שלמעשה "
זה נהנה
וזהלאחסר".
נוסףעלכךהוא
מדגישכילאלמנהאיןאפשרותלמימוש"זכותלהורות"
משותפת עםהנפטר לאחר פטירתו.
ד.
בפסקהדיןהאמור,
בעמודים20
עד21
,
נזכרו
עודכמה
פסקידיןשלבתיהמשפטלענייני
משפחהשבמהלך
השניםאישרובנ
סיבות
שונותלעשותשימושבזרעשלנפטר
שלאהיתה
לו בת זוג, עלידי אישהשלא הכירבחיי
וכאשרהוכח שרצהבהמשכיות.
ה. פונדקאותמזרעשלנפטר-
בבע"מ1943/17
אשרשחרנ'מדינתישראל(מיום15.8.2017
)
נדונהבקשתהוריםלחייל שנפטר להביאילדמאם פונדקאית ולגדלוכילדם, זאת לאחר
שבת הזוג של החייל לא היתה מעוניינת להרות בעצמה אך לא התנגדה לבקשתם. פסק
הדיןשלביתהמשפטהמחוזישבקשתרשותערעורעליונדחתהבביתמשפטהעליון,קבע
כי ישנה חזקה שאין רצון לגדל ילד בלי זיקה גנטית ישירה למגדליו, דבר שאינו לטובת
הילד, ולאהוכח רצוןאחר.
ו.
דרישה להוכחת רצונו המשוער של הנפטר, ולא רצונם של הנותרים בחיים - בבע"מ
6046/18
היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית
(מיום 2.9.2019
,) דן בית המשפט העליון
ב
בקשתם של הורים
של אדם
שנרצח בהיותו מאורס, לעשות שימוש בזרעו להפריית
אישה אחרת בתום
12
שנים
מפטירתו,
לאחרהש
ארוסה, שבינתיים הקימה משפחה,
לא
היתה מעוניינת להרות בעצמה
אך תמכה בבקשת ההורים. בית המשפט העליון
קבע
כי
בהעדר ביטוי מפורש לרצונו רק בת הזוג יכולה לעשות שימוש בזרע על סמך חזקה
הניתנתלסתירהלקיומושלרצוןמשוערשלהנפטרלהביאילדיםלעולםעםלאחרמותו
11
עם בת זוגו, אך בוודאי לא עם אישה אחרת. השופט ניל הנדל
הדגיש כי
"רצון
משוער
איננו מושג שיש ליצוק לו תוכן נורמטיבי ערכי התלוי בשאלה מה ראוי שיהיה רצונו של
הנפטר.התחקותאחרהרצוןהמשוערגםאינהתלויהברצונםשלגורמיםחיצוניים,אלא
בנפטר עצמו. אכן לעיתים ניתן להיעזר
בגורמים חיצוניים –
דוגמת הוריו של הנפטר –
כדי לגלות, מבחינה ראייתית, מה היה אותו רצון משוער, אך הם אינם יכולים לעצב
בעצמםאתאותוהרצון,הגםאםדברנעשהמתוךניסיוןלהתמודדעםאבדןגדול,ומתוך
אהבהוכמיההלהשיבאתמהשאיננועוד...עסקינןבסוגיהמורכבתמאיןכמוה,ודווקא
מתוךערכםהרבשלהחיים
שיווצרו,כמוגםערךהאוטונומיהשלהנפטר-ישלהתחקות
אחר רצונו המשוער עלבסיסאינדיקציותברורות וראיותמשמעותיות."
ז.
זכויות לגמלאות
מכוח הולדת יתום
: בע"
ע (ארצי) 40755-05-10
מדינת ישראל נ' ג'מ'מ'
(על ידי אימה מ'מ') (מיום 8.5.2016
) פסק בית הדין הארצי לעבודה לגבי תביעה לזכאות
לקצבת שאירים לפי חוק שירות המדינה (גמלאות), התש"ל-
1970
, כי ילדה שנולדה
מהפריה מלאכותית לאחר פטירת אביה, שציווה בצוואתו כי אשתו תוכל להרות מזרע
שיינטל ממנו, בתקופת חמש שנים שלאחר מותו, תהיה זכאית לקצבת השאירים לפי
החוק האמור מכוחו. לגבי פסק דיןזה תלוי ועומד הליך בביתהמשפט.
שאלות מוצעות
לדיון:
כדי שהחקיקה תקבע נורמות משפטיות יעילות, ראוי כי ייצפו מראש הבעיות ויאוזנו מראש
האיזוניםהנדרשים,ובכללזהב
ה
תייחסל
שאלותשלהלן
.עוד
ישלהעירכיבהעדרהסדרהרחבה
לעניין פעילות בנקי הזרע,
החקיקה תדרוש גם הסדרה מסוימת
בעניינים אלה, וייתכן גם כי
להכרע
ותלענייןשימושבזרעשלנפטריהיוגםהשלכותרוחבעלענייניםאחריםשטרםהוסדרו,
כדוגמת שאלת האפשרות למתן תרומת זרע מזוהה:
א.
מה
ההצדקה ל
שימוש בז
רעו של נפטר לצרכיהולדה לאחרמותו?
יש לשקול את משקלו של
עי
קרון כיבוד רצון המת,
ויש להכריע
כיצד מזהים את רצון
המת
,והאםהיה מעוניין שילדמזרעוייוולדלאחר מותו בלא שהואמגדלאותו?
דרישתהנחיותבכתב
כדילעשותשימושבזרעשלהנפטרוקביעת
הוראותמפורטותלגבי
הנחיותאלה,
תפיגאתהחשששבמותושלאדם
מיטשטשתההבחנהביןרצונושלהנפטר
לרצונם של הנותרים בחיים, ותנטרל את ההשפעה של השינויים שחלו במציאות לאחר
המוות על הרצון שהיה הנפטר מביע, ואולם יש לבחון מה האפשרויות שניתן להורות
12
עליהןבהנחיותכאמור,לשםאיזוןביןדרישתהוודאותברצוןהנפטרובין
שאלתישימות
ההנחיות.
שאלות משנה נוספות שבהן נדרש יהיה להכריע
לעניין ההנחיות הן למשל: מאיזה גיל
יתאפשר לתת הנחיות לעניין השימוש בזרע, אופן מתן ההנחיות ואימות חתימתן, אופן
שמירתן, תקופת תוקפן של הנחיות שניתנו,
מסמכים אחרים שייחשבו כהנחיות לעניין
זה,
והאםינוהלמרשםמסודרשלהנחיותשניתנולשימושבזרעלאחרהמוות.כמוכןיש
לשקול את אופן יידוע הציבור
בדבר אפשרות מתן ההנחיות,
החלופות שניתן להורות
עליהןבהנחיותוההשלכות שלמתןהנחיותאואי נתינתן.
ב.
האם יש לאפשר שימוש בזרע גם
בהעדר הנחיות בכתב של הנפטר –
ואם כן, מה
ההצדקה לכך,
באילו מקרים ולמי תינתן
האפשרות לעשות שימוש בזרע הנפטר?
לאיזה
עניינים אם
בכלל ניתן לייחס לנפטר רצון
משוער? אילו זכויות או אינטרסים יכולים
להצטרף לרצון המשוער ולהצדיק שימוש בזרע על ידי הנפטר? האם הזכות להורות של
בתהזוג?האםלגורםנוסףישזכותהמצדיקהזאת? בין
איזה
אינטרסיםישלאזןבעניין
זהמבח
ינתהצדדיםהשותפיםלהליך(הנפטר,קרובימשפחתושלהנפטר,הילדשייוולד)
ומהמשמעותהדברמבחינהחברתית,
במובןהציבוריהרחב.כמוכןישלהת
ייחסלשאלת
תחולת
ההסדריםלגבימי שנפטרלפניתחילתהחוקבלאשהשאירהנחיות בכתב.
ג.
בהנחייתהיועץובפסיקההוזכר
מעמדההמיוחדשלבתהזוג
ולפירובהדעותזכותהשל
בת הזוג להורות מהווה אינטרס שמצדיק את השימוש
, אך גם השימוש על ידי בת הזוג
מעורר
שאלות ובינ
י
הן: האם ישנן
נסיבות חריגות ומיוחדות שבהן
גורמים אחרים יוכלו
להתנגד לשימוש שמבקשת בת הזוג לעשות בזרעו של הנפטר
(למשל במקרה של בני זוג
שחיו בפירוד או שהיו על סף פירוד)
? האם תעמוד זכותה של בת הזוג גם אם נישאה
מחדש?האםזכותהשלבתהזוגעומדתגםכשניתנוהנחיות,והאםתיתכןהנחיהשתבטל
את זכותה של בת הזוג או תגבר עליה?
שאלות משנה יחייבו
לדון מי תיחשב בת הזוג,
האם יידרש אישור בית משפט לבקשתה של בת הזוג
ו
איך ניתן לוודא שבקשתה
אינה
נובעתמלחץפסול?האםישלהגבילאתפרקהזמןשבותוכלבתהזוגלעשותשימושבזרע
ומתי תיחשב כמישוויתרה על זכותה?
ד.
האםישהצדקהלתתלגורםנוסףעלבתהזוגמעמדלענייןהשימושבזרעבהעדרהנחיות?
שאלה
זו תלויה
במשמעות ה"המשכיות" - מהי המשכיות –
את מה ממשיכים? לפי
13
הנחייתהיועץההמשכיותהיאשלהשאיפההמשותפתשלבניהזוגלהבאתילדבמשותף.
בתמ"ש 27169-11-13
משתמע שבית המשפט ה
עלה את האפשרות שהנפטר מכבד את
רצון הוריו בהמשכיות משפחת
המוצא שלו. האם מדובר בזכות חוקתית עצמאית של
הנפטרלפידעתהמיעוטשל הש' מלצר?
ואםכן- האם זכותזוקיימת גםעל סף המוות,
בפרט לאדם שבחר שלא לממש
זכות זו כל שנות חייו?
מוצע לבחון איזו מהמשמעויות
נכון לאמץ,
מה ההשלכות של כל אחת מהן
על כל הגורמים המעורבים בהליך ועל
האינטרסהחברתיבכללותו
,ומההשלכותהרוחבשלכלאחתמהמשמעויותהאפשריות.
ה.
אם תתאפשרהולדה של ילד
מזרעו שלהנפטר שלא על ידיבת זוגו –
האםאישה כאמור
צריכה להיות תושבת ישראל, ומה ההשלכות של מעמד הילד על מעמדה? האם יכולה
להיות נשואה? האם יש לקבוע הוראות לעניין
בדיקת התאמה רפואית וגנטית להולדה
על ידה מזרעו של הנפטר?
האם יש לבחון מראש את אפשרותה להתעבר ולשאת הריון
אולאפשרלהשימושבפרוצדורותהולדהכדוגמתתרומתביצית?מהםהתנאיםשיידרשו
לגביה כדילהבטיחאתטובתהילד,
כגוןמניעתקרבת משפחה?
יש לתת את הדעת לאופן שמירת מעמדה כאמו של היילוד ש
י
יוולד
ובחינה כי הסכמתה
נעשית מ
בחירתה החופשית
. יש לבחון את מידת ה
התערב
ות הב
סכמים
שקשורים
לבחירת האישה
ומי הגורם שיבחן הסכם שכזה.
מה יהיה תוקפ
ו של הסכם כזה?
האם
ניתן לחזור ממנו ועד איזה שלב, והאם ניתן לבחור
באישה אחרת כאשר הליך ההולדה
לא צלח?
כיצד מוודאים
שההס
כם אינו פוגע בתקנת הציבור או פוגע בזכויות
האישה
ובמעמדה כאמו של הילד? כיצד מוודאים שההתקשרות עם אותה אישה אינה כרוכה
בסחראו בתיווךבתמורה
ומהייחשב תמורהאסורהלענייןזה.
ו.
לעניין הזרע שבו
מבקשים לעשות שימוש -
יש לבחון את סוגיית נטילת הזרע מהנפטר,
שמערבת שאלות נוספות של שמירה על כבוד המת. יש לבחון מי רשאי ליזום את
התהליך?
מהקורהבמקרימחלוקת?
ישלבחוןאתדרישותההסכמהמדעתלענייןנטילת
זרע ממי שעודו בחיים לשם שימוש לאחר מותו, ואם הנטילה נעשית לאחר המוות יש
להבטיח כי לא תיוו
צר סתירה עם חקיקה אחרת לעניין נתיחת הגופה ולבחון מהו פרק
הזמן שבו ניתן יהיה ליטול את הזרע באופן שיאפשר הולדה ממנו,
ואת גיל המינימום
לנטילה מהנפטר יש להכריע האם יידרש אישור בית המשפט לנטילה,. מי מוסמך לתת
הסכמהלביצועהפעולההמוהמשקלשיינתןלהתנגדויות.
ישלבחוןהאםיידרשובדיקות
14
רפואיות וגנטיות בעת נטילת הזרע להבטחת אפשרות השימוש העתידי בו. כמו כן יש
להכריע האם
מעבר לאפשרות השימוש בזרע שניטל כאמור ובזרע
שהופקד בבנק הזרע,
יש לאפשר לעשותשימוש גם בזרעשנתרםבתרומהאנונימית,ואםכן -ב
איזה תנאים.
ז.
מעמדו של היילוד –
יש לבחון את אופן הרישום של הילד במרשם האוכלוסין כילדו של
הנפטר,ולשקול אתההשלכותשלייחוסהיילודלנפטר,מבחינתדיניהירושהשלהנפטר
או של בני משפחתו ומבחינת
חיוביהם כלפיו.
יש לוודא כי אמו של הילד היא בעלת
המעמד ההורי הבלעדי כלפיו
, ויש
לבחון את אפשרויות
אימוץ הילד
, על ידי בן זוגה
העתידי,
למרות ייחוסו של הילד
לנפטר.
כמו כן יש לבחון את הזכויות הכספיות שהילד
יהיה זכאי לה
ן מכוח הנפטר או בשל היותו יתום מאב, כדוגמת
קצבת שאירים לפי חוק
הביטוח הלאומי או הזכויות שניתנות ליתום
לפי חוק משפחות חיילים
שנספו במערכה
(תגמוליםושיקום), התש"י-
1950
.
ח. טובת הילד שייוולד – חשוב שבכל הסדר שיגובש,
השיקול של טובת הילד
יהיה
שיקול
מרכזיומשמעותישישלבחוןלאורו
אתכלההכרעותבעתהדיוןבהצעתהחוק.לענייןזה
יש להביא בחשבון, בין השאר, את
גיבוש זהותו
של הילד, מעמדו כיתום, הציפיות ממנו
הנובעות מ
ייחוס
ו
לנפטר, הקשרים המשפחתיים שלתוכם
ייוולד ובקרבם יגדל, הקשר
עם אמו ומעמדה כלפיו,
פרק הזמן שממועדהפטירהועדמועדהולדתו,ועוד.
ט. היקףההסדר:
האםההסדריחולרקעלתושביישראל?האםישהצדקהלהחילורקעל
חיילי צה"ל? האם יש הצדקה להגביל את השימוש בזרעו של הנפטר לאחר גיל מסוים?
האם נדרש לקבוע
הסדר מקביל
לגבי שימוש בביציות
של נפטרת? האם הסדר שייקבע
צריךלהתי
י
חס גם לשימוש בביצית שהופרתהמזרעו שלהנפטרבטרםפטירתו?
י.
הפרוצדורות הרפואיות:
יש לבחון קביעת הוראות נוספות המבטיחות שלא ייעשה בזרע
הנפטרשימושלהולדתילדיםעלידייותרמאישהאחת,וכן
לענייןהליךהנטילה,שמירת
הזרע
והתשלום בעד שמירתו, הליכי ההזרעה וההפריה החוץ גופית
, והנסיבות שבה
ן
תתאפשרהפשרת הזרעבאופן שלא יתאפשרעוד שימוש בו.
15