חומר רקע
סוגריםלךדלת""-דוחעלמצבילדיפליטיםומבקשימקלטבישראל | אוקטובר2023
כתבה:הדראביאל
ערכה:אורלילוינזון-סלע
עיצוב:amirreuveni.com
צילומים:פרטלקרדיטיםספציפייםכלהתמונותלקוחותמןהמאגרשלא.ס.ףוהןתמונותאילוסטרציה.
תוכןעניינים
פרקא'מבוא 2
רקעכללי–היכרותראשוניתעםהקהילהוהילדים–ממסעהפליטותועדהיום 2
הדוחהנוכחי 5
1
ממצאיהדוח 6
7
המלצות
מבוא
פרקב'הנתוניםהקיימיםוהפעריםבנתוניםהקיימים 9
פרקג'הגילהרך 12
12
מסגרותחינוךלגילהרך(גילילידהעד)3
טיפותחלב 16
16
גניעירייה(גילי)6-3
פרקד'גילייסודי 18
חינוךרגיל/חינוךמיוחד 18
הפרדה/שילוב 20
המאבקבהפרדהבעירתלאביב-יפו 23
שפה 24
רווחה:לגדולבחייםבסיכון 24
הזנהוביטחוןתזונתי 26
ביטוחבריאות 28
30
פרקה'לקראתגיל18
התפכחותכואבת:עתידלוטבערפל 30
גיבושזהות 32
פרקו'סיכוםוהמלצות 33
2
מבוא
פרקא'מבוא
רקעכללי|היכרותראשוניתעםהקהילהועםהילדים,ממסע
הפליטותועדהיום
זהקרובלשניעשוריםשבישראלחייםפליטיםמאפריקה,רובםמאריתריאהומסודן.הםנמלטומדיקטטורות
אכזריות,מלחמותורצחעםומעשיזוועהאחרים,שאילצואותםלעזובאתבתיהםואתארצותמולדתם.רבים
מהםהםניצולותוניצולימחנותהעינוייםבסיניונושאיםבגופםובנפשםאתצלקותהשביוהעינוייםהאכזריים.
רוב הפליטים מאפריקה הגיעו לישראל בשנים 2007 – 2012 מאריתריאה ומסודן, ואולם אלפי בקשות מקלט
שהגישובמהלךהשניםלאנבדקו,וחלקןממתינותלהכרעהשניםרבות.זאתועוד,לעומתשיעוריההכרההגבוהים
בעולםבמבקשימקלטמאריתריאהומסודןכפליטים(אריתראיםכ90%-וסודניםכ60%-),אחוזיההכרהבפליטים
3
3
מבוא
מבוא
בישראלנמוכיםביותרועומדיםעלפחותממחציתהאחוז1.ניתןלומרבבטחהשאילוהיובקשותהמקלטשלהם
נבדקותומטופלותעלפיקריטריוניםמקובליםבמדינותמערביותאחרותרובםהיומקבליםהכרהכפליטים.מכל
מקום,שהייתםבישראלחוקיתומוסדרתתחתמדיניותממשלתיתשלהגנהקבוצתיתמפניהרחקה,שכןאף
שמדינתישראלאינהמסדירהאתמעמדםהיאמכירהבסכנתהחייםשנשקפתלהםאםיחזרולארצותהמוצא2.
המדיניותהממשלתיתרבתהשניםביחסלפליטיםהותירהאותםבמצבשללימבו–מצדאחדישראלמכירהבכך
שהיאאינהיכולהלגרשאותם,אךמצדשניהיאמונעתמהםזכויותכלכליותוחברתיות,כקצבאותביטוחלאומי,
ביטוח בריאות ממלכתי ומרבית השירותים החברתיים. השנים הרבות ללא מעטפת זכויות חברתיות-כלכליות
1היא"סישראל,0.06%המספריםמדבריםהטיפולבבקשותמקלטבישראל)2020(
2הפליטיםמאפריקה"זכו"לשמותרביםבישראל,החלבמונחהמשפיל"מסתננים",עבִוִרב"זריםשאינםבניהרחקה",וכלה
בפליטיםומבקשימקלט.נוכחהאמורעלשיעוריההכרהבהםכפליטיםבמדינותמערביותאחרותוהביקורתהשיפוטית
שנמתחהעלמערכתהמקלטהלא מתפקדתבישראלאנונשתמשבדוחבמונחפליטים.-
הביאולהידרדרותבמצבםהכלכליוהבריאותישלרביםמהפליטיםולהגדלתהפגיעותשלהםלעוני,אי-ביטחון
תזונתי,ניצולוסחר.בנסיבותאלה,מימהםשמצליחיםלמצואמקלטבמדינהשתאפשרלהםחייםבכבוד,מעמד
אזרחיוזכויות,עושיםזאת,וכיום,עלפינתונירשותהאוכלוסיןוההגירהנותרובישראלרקכ24,000- פליטים
מאריתריאהומסודןוכ8,200-ילדיהם3.הילדיםפגיעיםבמיוחד.
זיכרוןהבריחהמארצותהמוצאומסעהפליטותהקשהוהטראומתישעברומשפחותיהםהשאירואתחותמםגם
עלהילדיםשהגיעולכאןבגילצעירועלאלושנולדובישראל."גםכאשרהזיכרוןאינוחקוקבזיכרונםשלהילדים,
רביםהמקריםבהםההוריםעברוחוויותקשותבדרךלישראלאשרמשפיעותעלתפקודםומועברותבצורהכזו
אואחרתכטראומהגםאלדורהילדיםהגדלבארץ.הילדיםנחשפולמראותקשיםבגילצעיר,עובדהשמלווה
אותםביומיוםבחייהם4."
4
כמוהוריהם,גםהילדיםהםחסרימעמד,ורבותמזכויותיהםהבסיסיותמופרותמדייום.משפחותיהםמתמודדות
עםקשייפוסט-הגירהועםמדיניותהדוחקתאותםלשולייםהחברתייםוהכלכלייםבישראל.ההדרהמשירותי
מבוא
הבריאותוהרווחהשלמרביתההוריםמדרדרתמשפחותרבותלמצוקהכלכליתוחברתיתקשהשמעמידהאת
ילדיהםבמצביסיכון.
יתרה מזאת, אף שהרוב המוחלט של ילדי הפליטים נולדו בארץ, שפוטנציאל ההתפתחות שלהם תקין ושהם
לומדים במערכת החינוך הממלכתית כבר מגיל 3, הם סובלים מפערים התפתחותיים, לימודיים ושפתיים
חמורים. פערים אלה, של 3-2 שנים, לעומת בני גילם אזרחי ישראל, מלווים אותם במשך כל שנות הלימודים
במערכתהחינוךופוגעיםביכולתםלרכושמיומנויותחיוניותובראשןמיומנויותשפתיות.
הפעריםהקשיםנובעיםממגווןסיבותאשריפורטובמהלךהדוח,אךברורכיוםשאחתהסיבותהמרכזיותלכך
היא שהייתם בגילי לידה עד3 במסגרות פיראטיות לגיל הרך (ה"בייביסיטרים"). מסגרות אלו מנוהלות על ידי
נשיםמהגרותשלרובלאעברוהכשרהלטפלבפעוטות.התנאיםהפיזיים,הבטיחותייםוהחינוכייםשלהמסגרות
הללולרובאינםראוייםוהיחסביןמספרהילדיםלמספרהמטפלותאינועומדבתקינההנדרשת.ואולם,חיים
ללאמעמד,ללאזכויות,בעוניובשוליהחברה,לאמותיריםלהוריםברירהאלאלעבודשעותרבותולהשאיראת
הילדים הרכים במסגרות הללו במצב של סיכון. הבייביסיטרים מאפשרים להורים לצאת לעבוד, שכן מעונות
היוםהמפוקחיםומסובסדים("מעונותסמל")סגוריםבפניהםוהםאינםיכוליםלממןאתשכרהלימודהנדרש
במעונותפרטיים.המשמעותשלשהייהבבייביסיטריםבשנותהחייםהראשונותהיאהרתאסון:
"תינוקותרבים...מפתחיםעיכוביםהתפתחותייםורגשייםעדלכדינזקנפשי,
פיזיוהתפתחותיבלתיהפיך5"
נוסף על שנות החיים הראשונות במסגרות היום הפיראטיות ועל גדילה בעוני ובהדרה, יש רשויות מקומיות
שמפרידותביןילדיהפליטיםלילדיאזרחיםישראלים.ההפרדהגורמתלנזקכבד-השפלה,תיוגחברתי,נזקים
חינוכייםוקוגניטיבייםופגיעהמתמשכתבהתפתחותםהתקינהשלהילדים.יתרעלכן,ההפרדהמעודדתחוסר
סובלנותוגזענות,שקיימיםממילאכלפיאוכלוסייתהפליטיםבישראל.כפישהדוחיראהבהמשך,הילדיםחווים
עוינותוגזענותבמרחבהציבורימגילצעירבגניהמשחקים,בבתיהספר,באוטובוסוברחוב.
הפערים התרבותיים, ערעור התא המשפחתי, קשיי פוסט-ההגירה, היעדר המעמד וכן המדיניות הממשלתית
העוינתמשפיעיםעלמצבםהרגשישלילדיהפליטיםגםעםהגיעםלגילבגרות.בניובנותהנוערמתקשיםלגבש
אתזהותםאולתכנןתוכניותלעתיד,ומצוייםבתחושותשלבדידות,תלישותוחוסרשייכות.
3נכוןל-30.6.2023;רשותהאוכלוסיןוההגירה,נתוניזרים,רבעון2,שנת.2023
4"זהלאמקוםלילדים",תמונתמצב:חייהםשלילדימבקשיהמקלטבדרוםתלאביב,נובמבר2017,ספרייתגןלוינסקי,עמוד.6
5דוחמחקר:מיפויהתנאיםההתפתחותייםב-"מחסניהילדים",הגניםהפיראטייםבהםשוהיםילדימהגריהעבודהומבקשי
המקלטבישראל,2016,אוניברסיטתתלאביב.עמוד.5
הדוחהנוכחי
בדצמבר2019פרסמוא.ס.ף-ארגוןסיועלפליטיםולמבקשימקלטבישראלוספרייתגןלוינסקידוחהממפה
ומתאראתמצבםשלילדיהפליטיםבשנותהגילהרךוביתהספרהיסודי6.כשנהלאחרמכן,באוקטובר2020,
פרסמו שני הארגונים דוח משלים, שתיאר את ההפרדה הנוהגת במערכת החינוך בתל-אביב בין ילדי אזרחים
ישראלים וילדי פליטים ופרס עקרונות והמלצות לשילוב וקידום ראויים של ילדי הפליטים במערכת החינוך7.
דוחזהמבקשלהשליםולעדכןאתהידועעלילדיםאלה,הןנוכחהזמןשחלףמאזהדוחותהקודמיםוהקורונה
והסגריםשהשפיעוקשותעלקהילתהפליטים,והןנוכחהפיזורהגוברשלהקהילהביישוביםשוניםבארץ.
הנתוניםוהמידעהמובאיםבדוחמבוססיםעלבקשותחופשמידעשהוגשול17-ערים(בהןמתגורריםמרבית
הפליטים); שאלונים שהופצו בקרב הורי הקהילה בתל-אביב ומחוצה לה (שעליהם השיבו68 הורים8;) וניתוח
איכותנישל10ראיונותעומקחצימובנים,כאשרקבוצתהמרואייניםהיאנציגותשלהוריהקהילהושלהצוותים
5
החינוכיים שעובדים עם ילדי הקהילה - מתל-אביב ומרחבי הארץ. הראיונות עם אנשי ונשות הצוות נמשכו
מבוא
כשעהעדשעתייםואילוהראיונותעםההוריםנמשכוביןשעהלשלוששעות.הראיונותעםהצוותיםהחינוכיים
התקיימובמסגרתהחינוכיתשבההםעובדים;ואילוהראיונותעםההוריםהתקיימובמקוםעבודתםאובסמוך
אליו או בזום. בחירת המרואיינים נעשתה על בסיס וולונטרי, בהתאם להיענות ההורים או הצוותים החינוכיים
להזמנהלהשתתףבמיפוי.
הראיונותוהשאלוניםהתפרסועלתחומיםרביםבחייהילדים,משלבהינקותעדגיל18והיציאהלחייםבוגרים;
בין היתר, נשאלו ההורים והצוותים החינוכיים על סוג המסגרות החינוכיות שבהן הילדים רשומים בכל גיל
(מפוקחת/ לא מפוקחת, משולבת/ נפרדת, חינוך רגיל/ חינוך מיוחד); השפה המדוברת במסגרת החינוכית;
מעניםקיימיםשלמסגרותאחרהצהרייםוהחופשהגדול;טיבהקשרשלהילדיםעםמוריהם;קיומואוהיעדרו
שלגישורתרבותי-שפתיבמסגרת;ביטחוןתזונתיבמוסדותהחינוךובכלל;ועוד.במסגרתהראיונותעםהצוותים
החינוכייםהושםדגשנוסףעלהרשמיםוהאתגריםשלהםבעבודהעםילדיוהוריהקהילה.במסגרתהראיונות
עםההוריםהושםדגשמיוחדעלרשמיהםלגביהחינוךבשילובלעומתהחינוךבהפרדה,טיבהשילוב(אםקיים),
וכמו כן קשיים ואתגרים יומיומיים שנוגעים לילדיהם ולמערכת החינוך, אשר בתור הורים חסרי מעמד, הם
נתקליםבהםאורחקבע.
גוף הדוח בנוי בשלושה חלקים ומתפתח משלב הינקות והגן, דרך המעבר לבית הספר היסודי ועד לחטיבת
הביניים והתיכון. השלבים החינוכיים נבחנים בכמה היבטים: החל בסוגיות הקשורות ללימודים וכלה בסוגיות
הנוגעותלביטוחבריאות.בפרקהגילהרךוהגן(לידהעד3ו-6-3),נבחנותהמסגרותהקיימותלילדיהקהילה
לרבות סוגי המסגרות, שפת הגננת, התנאים במסגרות ועוד. הפרק הנוגע לבית הספר היסודי 12-6(), כולל
סקירה של חלוקת הילדים לסוגי מסגרות (משולבת/ נפרדת, חינוך מיוחד/"רגיל") בערים שונות, וסוגיות כמו
ביטחוןתזונתי,רווחה,חייםבסיכוןועוד.פרקחטיבתהבינייםוהתיכון18-13()סוקראתהשינויוההתפכחות
החליםבחייהילדיםבהתקרבםלגיל18,ואתהאופןשבוהיעדרהמעמדמשפיעעלזהותם,הווייתםועתידם.
6א.ס.ףוספרייתגןלוינסקי,ילדימבקשימקלטבישראל-סוגיותמרכזיותואתגריםבתחוםהחינוך)2019(
7א.ס.ףוספרייתגןלוינסקי,שילובוקידוםילדימבקשימקלטבמערכתהחינוך-עקרונותוהמלצות)2020(
8התשובותלשאלוניםאינןבהכרחמדגםמייצגאךהן,לכלהפחות,משמשותאינדיקציהלתופעותהחמורותהמתוארותבדוח
ומחייבותבדיקהמקיפהשלהרשויותבאשרלמצבהילדים.
ממצאיהדוח
התמונההעולהמהדוחקשה:
1.היעדר נתונים - מדינת ישראל אינה מחזיקה בנתונים מדויקים על מספר הילדים, מקום מגוריהם, ונראה
שאפילו לא על המסגרת החינוכית שבה הם שוהים. ילדי פליטים אינם מקבלים מספר זיהוי בלידתם, וכל
רשותמספקתמספרמזההמשלה.כךנפתחהפתחלכךשהילדים"נופליםביןהכיסאות".
2.בייביסיטרים-לפחותמחצית התינוקותוהפעוטותעדייןשוהיםבבייביסיטרים,אףשכברלפניעשורהתריע
מבקר המדינה על הסכנות וההשלכות הדרמטיות על ביטחונם, התפתחותם התקינה ושלומם של הפעוטות
השוהיםבמסגרותפיראטיותאלה9.
3.עיכובים התפתחותיים קשים - כבר בכניסה למערכת החינוך הממלכתית, בגיל 3, סוחבים הילדים פערים
6
התפתחותיים(לעיתיםשלכשנתיים),בהםקשייםשפתיים,קשייםרגשיים,ולעיתיםאףקשייםבמיומנויות
מבוא
מוטוריות בסיסיות. אי-טיפול בצמצום הפערים מנציח את הפערים וההדרה כבר בשלב מוקדם זה והם
נמשכיםגםבגיליביתספר.
4.הסללה - עם פערים התפתחותיים ניכרים, רבים מהילדים מוסללים לחינוך המיוחד אף שהם אינם סובלים
מלקות אורגנית ופוטנציאל ההתפתחות שלהם תקין לחלוטין. מהשאלונים שהופצו בקרב הורים פליטים
עלהכישיעורילדיהקהילההלומדיםבחינוךהמיוחדגבוהמהשיעורהכלליבאוכלוסייהשלהלומדיםבחינוך
המיוחד.אףשלאמדוברבמדגםמייצגהפערביןשתיהקבוצותהעולהמהשאלונים-167% -מדליקנורה
אדומהודורשכימשרדהחינוךיקייםמיפויובירורמעמיקיםבאשרלהיקףהמדויקשלהתופעהוסיבותיה.
פעמיםרבות,ילדיהפליטיםלומדיםבנפרדמילדיישראליםגםבמסגרותאלה.
5.הפרדה - בכמה ערים, ובעיקר בעיר תל אביב-יפו, הילדים מופרדים מילדי ישראלים במערכת החינוך החל
מגיל3ועדלכיתהי"ב.
6 אי-.ביטחוןתזונתי-משאלוניםשהופצובקרבהוריםפליטיםעולהכיכ-40%עד50%מהילדיםאינםמקבלים
ארוחה בבית ספר או בגן. הנתון מעורר דאגה, ובשים לב לכך שלמדינה אין נתונים על שיעור אי-הביטחון
התזונתי בקרב אוכלוסיית הפליטים ולנתונים הקשים שהתקבלו מסקרים קודמים - יש חשש כבד שאלפי
ילדיםנמצאיםבאי-ביטחוןתזונתיואיןלהםמעניםבמערכתהחינוך.
7.חיים בסיכון ובסביבה רווית גזענות - ילדי הפליטים הם אוכלוסייה פגיעה ביותר הגדלה במציאות קשה
מנשוא בכל היבט של חייה. החיים ללא מעמד מוסדר, במצוקה כלכלית והתמודדות עם עוני קיצוני, בצל
טראומתההגירהובמצבהישרדותימשפיעיםעלמצבםהנפשישלהילדים.סביבתחייהם-חשופיםלגזענות
קשה במרחב הציבורי וכן לעבריינות, אלימות, צריכת סמים, זנאות, סרסרות וזנות הישרדותית - היא גורם
סיכוןנוסף.
8 אי-.קבלתשירותיבריאות-משאלוניםשהופצובקרבהוריםפליטיםעולהכיבתל-אביבלכמעט40%מילדי
הפליטים אין ביטוחי בריאות, ובכלל הארץ, לכ- 25% מילדי הפליטים אין ביטוח בריאות. עוד עולה כי רוב
ההורים שלא הצליחו לעמוד בתשלומי ביטוח הבריאות נתקלו בבעיות בקבלת טיפול רפואי לילדים כאשר
נזקקולו.נתוניםאלהמעורריםדאגהנוכחהתמונההעולהמהםולפיהרביםמהילדיםהפגיעיםביותרבחברה
נותריםללאביטוחבריאותוללאשירותיבריאות.
9.התפכחותכואבתעםההגעהלבגרות-עםהגיעםלגיל ,מעטהזכויותשהיובילדותנלקחותמהילדיםבאחת.18
כאשרבניגילםבעליהאזרחותמתחיליםאתחייהםהבוגריםבבחינתהאפשרויותהפתוחותלפניהם-שירותצבאי
ולאומי,השכלהגבוהה,רכישתמקצוע-בפניילדיהפליטיםהדלתותנסגרות.זאת,גםאםהצליחו,בעבודהקשה,
להתגברעלשללהמכשוליםשניצבובדרכםולסייםאתלימודיהתיכוןבהצטיינות.ביןשמדוברבלימודיםבאקדמיה,
ברכישתמקצועובאפשרויותתעסוקהאובשירותלאומיאוצבאי-בנייתעתידבישראלמוגבלתמאודעבורם.
9מבקרהמדינה,חוותדעת:הטיפולבקטיניםחסרימעמד,דוחשנתי63ג,)2013(1843
המלצות
מדינתישראלחייבתלהתעשת ולתתלילדיהפליטיםהגדליםבישראל-כ-8,200 בסךהכול-מעמדתושב
שיקנהלהםזכויותבסיסיותועתיד.הםכאן.הםחלקמהחברההישראלית,והםמשתוקקיםלתרוםלהולהיות
שייכים אם רק יינתן להם הדבר. טובת החברה וטובתם שלהם אחת: לתת לילדים הזדמנות שווה ואמיתית
לממשאתהפוטנציאלשלהםולבנותלעצמםעתיד.
נוכחהפעריםהקשיםשכברקיימיםבעקבותשניםשלדחיקהלשולייםהחברתיים,הדרה,הזנחהוהפרדה,על
מדינתישראללנקוטלאלתר,בנוסף,אתהצעדיםהבאים:
1 הנפקת מספר מזהה חד-.ערכי בן 9 ספרות לילדי הפליטים: יש להנפיק לילדי הפליטים מספר מזהה חד-
7
ערכישיאפשרלכלהרשויותהמטפלותבהםזיהוי,מיפויותיאוםטיפולבילדים.עלהמספרלכלול9ספרות
בדומהלמספריזיהוישלאזרחיישראלכדישניתןיהיהלהזינובמערכותהממוחשבותשלהרשויותולבצע
מבוא
בהןפעולות.
2.פתיחה מידית של מעונות מפוקחים ומסובסדים במספר ובפיזור שיאפשרו קליטת ילדי פליטים בגיל הרך
במסגרותמפוקחותוסגירתהבייביסיטרים:ישלהבטיחבראשובראשונהאתהמוגנותשלהפעוטותהחיים
בישראלללאתלותבמעמדםהאזרחי.ישלספקמסגרותנוספותלגילהרךולהגביראתהפיקוחעלמעונות
יוםפיראטייםהמסכניםאתהילדיםהשוהיםבהם.ישלהמשיךולפעוללהכשרתהגננותוהמטפלותבמעונות
היוםהמפוקחיםשבהםשוהיםילדיהפליטיםולהרחיבאתהעבודההקהילתיתעםהוריהפעוטות,בשיתוף
הצוותהמטפל.
3.ביטולההפרדהבמוסדותחינוך:ישלבטללחלוטיןאתההפרדההפסולהבמסגרותהחינוךולשלבאתילדי
הפליטיםבמסגרותהחינוכיותשבהןלומדיםילדיאזרחיםישראלים,תוךמתןמענהלצורכיהםהייחודיים.
4.בירור מעמיק של תופעת הפניית היתר של ילדי פליטים לחינוך המיוחד (הסללה): מהשאלונים שהופצו
בקרבהוריםפליטיםעלהכישיעורילדיהקהילההלומדיםבחינוךהמיוחדגבוהב-167%יותרמהאוכלוסייה
הכללית.שיעורגבוהזהמדליקנורהאדומהודורשאתהתייחסות,בדיקהוטיפולשלמשרדהחינוך.
5 מיפוי ילדי הפליטים הסובלים מאי-.ביטחון תזונתי ומתן מעני הזנה לכל ילד וילדה: יש למפות לאלתר את
רמתהעוניואי-הביטחוןהתזונתיבקרבאוכלוסייתהפליטיםוילדיהם,במיוחדנוכחתוצאותסקריםקודמים
בנושא,מצבההסוציו-אקונומיהקשהונוכחתוצאותהשאלוניםשהופצובקרבההוריםלצורךדוחזה,שלפיהם
כ-40%-50%מהילדיםאינםמקבליםארוחהבביתספראובגן.
6.צמצום הפערים ההתפתחותיים והלימודיים במוסדות החינוך: יש לפעול לצמצום הפערים ההתפתחותיים
והלימודייםבאמצעות:
•שעותתגבור,במיוחדבמקצועותלימודשבמרכזםהשפההעברית.
•הקמתמערךמוסדרשלגישורשפתיותרבותיביןהוריהתלמידיםלצוותיהחינוך.
•תגבורהתמיכהוהליווישלהצוותיםהחינוכיים,לרבותהשתלמויותבנושאיהיכרותעםקהילותהפליטים
ומבקשי המקלט החיות בארץ, דרכים פדגוגיות, מתודולוגיות ודידקטיות לסגירת פערים, במיוחד פערי
שפה,פדגוגיהשלילדיםבסיכוןועוד.
7.תגבורהמשאביםוהמעניםלאיתורוטיפולבילדיפליטיםהמצוייםבסיכון-מצביהסיכוןהקשיםשהילדים
חשופים אליהם מחייבים תשומת לב מוגברת והיערכות מיוחדת של משרד הרווחה והמחלקות לשירותים
חברתיים שבהם מתגוררים הילדים, תוך הקצאת משאבים מתאימים, עיבוי ההכשרה המותאמת לעובדות
הסוציאליותבשטחוהרחבתהמעניםהזמיניםלהן.כמוכן,ישלהנגישלילדיםאתשירותיהרווחהבמלואם,
ובכללזה-לתתלהוריםפליטיםקצבאותילדיםוקצבאותילדנכה.
8.מיפוימצבםהבריאותישלילדיהפליטיםומתןגישהמלאהלשירותיבריאותלכלהילדים-הממצאיםהקשים
שלפיהםרביםמילדיהפליטיםגדליםללאגישהלשירותיבריאותמחייביםכימשרדהבריאותימפהלאלתר
אתמצבםהבריאותישלהילדיםויפעללמתןגישהמלאהלשירותיבריאותלכלהילדים.עלהמשרדלהבטיח
כיילדיםלהוריםפליטיםשאינםמסוגליםלעמודבתשלומיהביטוחהרפואילאייפגעומכך,בדגשעלמשפחות
חד-הוריותומשפחותלילדיםעםצרכיםמיוחדים.
8
9.מתןאופקלנוערולצעירים:עלמדינתישראללהעניקלנוערולצעיריםשגדלוכאןמעמדתושבשיאפשרלהם
מבוא
לבנות את עתידם, לרבות כל הזכויות הכלכליות והחברתיות הנלוות למעמד זה. יש לפתוח את החסמים
הקיימיםכיוםבתחוםההכשרותהמקצועיות,הרישויהמקצועי,רישיוןנהיגה,והשכלהגבוהה,ולתתלנוער
ולצעירים הזדמנות אמיתית לממש את הפוטנציאל שלהם ולתרום את המירב לחברה הישראלית - שבה
גדלוובההםחיים.
9
פרקב׳
פרקב'הנתוניםהקיימיםוהפערים
בנתוניםהקיימים
ילדיפליטיםאינםמקבליםמספרזיהויבלידתם,אףשרובםהמוחלטנולדובארץ.עובדהזופוגעתבאפשרות
הרשויותלהבטיחבמלואןאפילואתמעטהזכויותהמוקנותלהםעדגיל18-לחינוך,בריאותורווחה.בהיעדר
מספרמזההחד-ערכי,כלרשותמספקתלילדמספרמזההמשלה,וכךנפתחהפתחלכךשילדיפליטים"יפלו
בין הכיסאות" כשנדרש טיפול בין-רשותי בילד או אף כשהוא עובר ממסגרת למסגרת חינוכית, רווחתית או
בריאותית.בחינהמדוקדקתשלכלמקורותהמידעהמחזיקיםבנתוניםעלילדיהפליטיםמעלהכימדינתישראל
אינהמחזיקהבנתוניםמדויקיםעלמספריהם,מקוםמגוריהם,ונראהשאפילולאעלהמסגרתהחינוכיתשבה
הםשוהים.
להלןיוצגודוגמאותלפעריםשעלובמהלךהכנתהדוחביןהנתוניםהמצוייםבידיהרשויותהשונותעלמספרי
ילדיהפליטים.לעיתיםמדוברבפעריםמספרייםגדולים,שאיןדרךליישבם,והמעידיםעלכךשאיןבידיהרשויות
בישראלמידעמהימןוברורעלאוכלוסייתילדיםזו10.יצוין,כימכיווןשחוקלימודחובהחלרקמגיל3והאחריות
על הגיל הרך הועברה למשרד החינוך רק לאחרונה, אין למשרד נתונים על קבוצת גיל זו. בקשת חופש מידע
שהגישארגוןא.ס.ףלמשרדהבריאותלקבלתנתוניםעלמספרהתינוקותוהפעוטותשהוריהםפליטיםומבקשי
מקלטומטופליםבטיפותחלבברשויותלאנענתה.
הטבלההראשונהמציגהאתמספרילדיהפליטיםבגילי6-3לפיחלוקהלרשויותמקומיות.הנתוניםמתבססים
עלתשובותשקיבלנובשנה"לתשפ"ג2023-2022( מחלקמהרשויותהמקומיותשאליהןפנינו וממשרדהחינוך:11)
10וראוגםהנתוניםהמוצגיםבאתרהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,בלוח:תלמידיםזריםלפיתכונותנבחרותתשפ"ב.
11עיריותנתניה,בניברק,פתחתקווה,אשקלוןורחובות,לאהשיבועלבקשותחופשהמידעשהגשנואליהן(נכוןלמועד
פרסוםהדוח)חרףהחובההחוקיתלעשותזאת.
גניילדים
נתוניםמהרשויותהמקומיות
נתוניםממשרדהחינוך
הפרש(פעריםביןהנתונים
נכוןלשנה"ל2023-2022
נכוןלתאריך: 1.2.23
שלמספריהילדים)
אילת 183
70
113
לוד 109
40
69
חולון 30
28
2
בארשבע 41
4
37
קרייתמלאכי 33
11
22
גדרה 25
6
19
אשדוד 91
30
61
10
ראשוןלציון 62
18
44
פרקב׳
חדרה 2
9
7
רעננה 29
14
15
חיפה 35
12
23
תל-אביביפו 1,448
382
1066
הפרש
סה"כ
סה"כ
הפרש
2,088
624
1,464
הפערביןהנתוניםשהתקבלוממשרדהחינוךלביןהנתוניםשהתקבלומהרשויותעצמן,אודותילדיםבגילי6-3הנמצאים
ב12-רשויותמקומיותבשנתהלימודים2023-2022,הוא1,464ילדים.הפעראודותילדיםבגילייסודיבאותןהרשויות
ובאותההשנההוא944ילדים.מדוברעלפערשל2,261ילדיםבגילי12-3,מספרבלתינתפסשלילדיםמתחתלרדארשל
הרשויותהאמונותעלהטיפולבהם.
הטבלה השנייה מציגה את מספר ילדי הפליטים בגילי 12-6 לפי חלוקה לרשויות מקומיות בשנה"ל תשפ"ג
).גםכאןהנתוניםמתבססיםעלתשובותשקיבלנו מהרשויותהמקומיותוממשרדהחינוך:2023-2022(
יסודי
נתוניםמהרשויותהמקומיות
נתוניםממשרדהחינוך
הפרש(פעריםביןהנתוניםשל
נכוןלשנה"ל2023-2022
נכוןלתאריך:1.2.23
מספריהילדים)
אילת 322
341
19
לוד 152
149
3
חולון 171
155
16
בארשבע 65
44
21
קרייתמלאכי 47
48
1
גדרה 33
38
5
אשדוד 166
156
10
ראשוןלציון 21
71
50
חדרה 6
51
45
רעננה 65
53
12
חיפה 68
82
14
תל-אביביפו 3,022
2,166
856
הפרש
סה"כ
סה"כ
הפרש
4,138
3,354
784
הטבלההשלישיתמראהנתוניםשקיבלנומרשותהאוכלוסיןוההגירהאודותמספרילדיהפליטיםביןגילי17-0
לפיחלוקהלרשויותהמקומיות,נכוןל4.1.22-:
עיר/ישוב ילדיםבגילי17-0
עיר/ישוב ילדיםבגילי17-0
תלאביביפו 3,774
גדרה 67
אילת 605
יבנה 59
נתניה 402
חולון 39
ירושלים 383
אוריהודה 31
בניברק 377
שדרות 30
אשדוד 270
הרצליה 26
פתחתקווה 185
ערד 25
11
אשקלון 180
נתיבות 24
לוד 144
קרייתגת 23
פרקב׳
בארשבע 127
בתים 22
רחובות 126
רמתגן 22
קרייתמלאכי 122
כפרסבא 12
חיפה 107
ביתשמש 10
ראשוןלציון 96
יתרהישובים 87
רעננה 75
לארשומים 734
חדרה 68
סה"כ 8,252
למרותמועדיקבלתהנתוניםהשונים,ולמרותטווחהגיליםהרחביותרהמופיעבטבלתרשותהאוכלוסיןוההגירה
17-0(),עדייןמדוברבפעריםלאסביריםלעומתהנתוניםשהתקבלוממשרדהחינוךוהרשויותעצמן.זאת,בפרט
נוכחהעובדהשכיוםרובילדיהקהילהנמצאיםבטווחגיליהיסודיוהגן(כךשהפעריםבנתוניםהנובעיםמהשונות
בטווחהגיליםהםיחסיתזניחים).בשוםמצבאיןזהותאואףדמיוןביןהנתונים.
זאתועוד,בנושאזה(ביחסלשניםקודמות)נאמרבדוחשלמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסתכך:"בבואנולבחון
אתנתוניהתלמידיםהזריםעבורםרשומותכארצותלידהאריתריאהוסודןלפירשותהמגורים,מצאנוכיבנתוני
משרדהחינוךעלתלמידיםאלהישנםכ1,550-תלמידיםבשנתתשפ"א(לעומתכ1,150-בתש"פ)אשרלגביהם
לא רשומה רשות מקומית כרשות מגורים. מדובר בערך ברבע מכלל התלמידים הזרים שמוצאם מאריתריאה
וסודן אשר לא ניתן לשייכם לרשות מקומית, ומכאן כי בחינת התפלגות התלמידים מארצות אלו ברשויות
מקומיותעלסמךנתונירשותהמגוריםהיאחסרהביותרואינהמשקפתאתתמונתהמצבהמלאה12."
הנה כי כן, אין התאמה מלאה בין הנתונים הידועים לרשויות השונות על ילדי הפליטים מאריתריאה ומסודן,
ולמעשהאיןבידיאףגורםנתוניםמלאיםעלמספרם.היעדרנתוניםמלאיםמגביראתהסיכוןלכךשדווקאילדים
אלה, שהם ומשפחותיהם ממילא פגיעים ומודרים במיוחד, נמצאים "מתחת לרדאר" של הגופים שאמונים על
הדאגהוהטיפולבהםכמוגםעלהתפתחותם-רשויותהרווחה,הבריאותוהחינוך,וכןארגוניהחברההאזרחית
העוסקיםבתחום.קייםצורךחשובודחוףלהקיםמרשםאחודומרכזישל"ילדיזרים",עלידימתןמספרזיהוי
אחדשילווהאתהילד/המלידתו/ה.היעדרמספרזיהויאחדלצדקיומםשלכמהמספריזיהוי"פיקטיביים"לכל
ילד/ה,מקשיםעלתיאוםהטיפולבועלידיהגורמיםהשוניםומגביריםאתהסיכוןשמא"ייפולביןהכיסאות".
12דוחמרכזמחקרומידעשלהכנסתמינואר2021על"תלמידיםזריםשמוצאםמאריתריאהוסודןבמערכתהחינוך."
12
פרקג׳
פרקג'הגילהרך
צילום:רמיגודוביץ
1.מסגרותחינוךלגילהרך(גילילידהעד)3
רובילדיהפליטיםשוהיםבשנותחייהםהראשונותבמסגרותיוםפיראטיות,המכונות"בייביסיטרים".מסגרות
אלהמאופיינותבתנאיםפיזייםשמסכניםאתשלוםהילדים;בתקינהנמוכה,בחוסרתקשורתעםהילדים,חוסר
בגרייה,תזונהלקויה,ליקוייםבטיחותייםרביםוצוותלאמקצועי.
כאמור,עודבשנת2013קבעדוחמבקרהמדינהכי"בבייביסיטריםנמצאיםהילדיםבתנאיםשלהזנחהמתמשכת.
הילדים שוהים בלולים במרבית שעות היום, ללא פעולות גרייה והעשרה; התנאים הפיסיים קשים - דלות,
צפיפות,עזובהוהזנחה;הטיפול,ההשגחהוסיפוקהצרכיםההתפתחותייםשלהילדיםלוקיםבחסר,ומעכבים
אתהתפתחותםהקוגניטיביתוהמוטוריתשלהילדים13."ועדיין,עשרשניםאחרי2023(),ברובהמקריםוהערים,
ילדיהקהילהבגילילידהעד3שוהיםבבייביסיטרמשעותהבוקרהמוקדמותעדלשעותהערבהמאוחרות.
כךראווה(שםבדוי),אחתהאימהותשהתראיינולצורךדוחזה,סיפרהעלבתהשהייתהבבייביסיטרבירושלים:
"הבתשליהייתהבבייביסיטר-ממשקשה.איןלהםאםהםרוציםלישוןאפילומיטות.איןאיפהלשחק.
רקהיומחזיקותאותםאיפהשהןחיות,חדרוחצי.סלוןיש,שולחןאוכלוסלון,וכלמנידבריםשלהבית,
זהממשצפוף.הבתשליהייתהחוזרתעםמכותעלכלהפנים,כלהפניםשחור,נפוח.בגילהזההםזוחלים
ומתחיליםללכתולאחזקים,והאזורלאפנוי–היא(הבתשלי)הייתהנופלתעלהשולחן,עלדבריםשל
הבית,כאילו-האזורלאהיהבטוחלילדים".
(ראווהשםבדוי,פליטההמתגוררתבירושלים)
ברובהמקריםהילדיםבבייביסיטרנמצאיםתחתהשגחתהשלאשתצוותאחת,בצפיפות,מבלילצאתמהדירה,
ולעיתים גם מבלי לצאת מהעריסה. משעות אחר הצהריים מצטרפים לפעוטות גם ילדים מגני עירייה, אשר
אינםרשומיםלמסגרותאחר-הצהרייםמסיבותכלכליות.מצבזהמגביראתהצפיפותבבייביסיטרומגביראת
הסיכוןלילדים.
13מבקרהמדינה,חוותדעת:הטיפולבקטיניםחסרימעמד,הערתשוליים9
מהשאלוניםשהעברנובקרבהוריהקהילהעולהכי:
אםהילד/הבגיל3-0והולךלמעוןאולבייביסיטר כמהילדיםיששם?-
ילדים
5%
5-1
5% 10-5
23% 15-10
13
23% 20-15
פרקג׳
39% 25-20
5% 30
אםהילד/הבגיל3-0והולךלמעוןאולבייביסיטר כמהמטפלותיששם?-
כללהארץ:
תלאביב:
מטפלות
מטפלות
14%
1
0%
1
59%
47%
2
2
29%
31%
3
3
6%
8%
4
4
0%
0%
5
5
אחר 6%
מהשאלוניםעולהכיפעוטותרביםנמצאיםבמסגרתעםעוד25פעוטות,עםהשגחהשלשתימטפלותבלבד.
המשמעות היא כי כמות הפעוטות פר גננת היא מעל התקינה המותרת בחוק, העומדת על מטפלת אחת ל6-
תינוקות עד גיל15 חודשים (וגודל קבוצה מקסימלי של15 תינוקות); ל9- פעוטות עד גיל24 חודשים (וגודל
קבוצהמקסימלישל22פעוטות),ול11-פעוטותעלגיל36חודשים(וגודלקבוצהמקסימלישל27פעוטות).
יתרהמזו,אףשידועכיזמןמסךאינומומלץבגילהרך(מחקריםמצביעיםכימתחתלגילשנתייםמומלץלהימנע
מזמןמסךבאופןמלא)וגורםלעיכוביםהתפתחותייםבקרבפעוטות14,ניכרכיהפעילותהמרכזיתשלהפעוטות
במשךימיםארוכיםהיאבהייהבטלוויזיה.כךתיארהאחתמנשותהצוותשעובדותעםהקהילהאתהבייביסיטר:
"חדרלאגדול,מלאבלולים,בחלקם2ילדים.עלהקירטלוויזיהגדולה,מודרנית,והילדיםיושבים
והעינייםעלהטלוויזיה.איןכמעטמרחבתנועה/ספרים/תזונה...האישההוציאהסלסלהעםממתקים".
וכךעולהמחוותדעתהשלפרופ'יעללייטנר:
"העיכובההתפתחותיהמשמעותיממנוסובליםרביםמהילדיםאינונובעמתכונותגנטיות/מולדותאלא
מחסךסביבתי-חינוכיעמוקשלאנראהבאוכלוסיותאחרותבישראל.חלקםשלהילדיםלאהתנסובמשחק
כגוןפאזל,משחקיהרכבה,הקראתספריםואפילומשחקיבובות15."
14
כמוכן,במסגרותפיראטיותרבותהמטפלותאינןדוברותאתשפתהאםשלהילדיםומתקשרותעמםבאנגלית,
פרקג׳
ערביתאועבריתאףעלפישזואינהשפתאימםולעיתיםאףאינהשפתאימןשלהמטפלות.מפיהמטפלות
הילדיםלומדיםשפהרצוצה,ובמקבילהםמבליםעםהוריהםשעותמעטותבמהלךהיום,כךששפתאימםאינה
מושרשת. כך, ילדי הפליטים אינם זוכים להקניה שפתית תקינה ותהליך ההתפתחות השפתית שלהם נפגע.
מהשאלוניםשהעברנובקרבהוריהקהילהעולה:
אםהילד/הבגיל3-0והולךלמעוןאולבייביסיטר באיזושפההמטפלת/הגננתמדברתאתו?-
שארהארץ:
תלאביב:
טיגרינית
טיגרינית
16%
22%
57%
עברית
42% עברית
42%
21%
אנגלית
אנגלית
כמחצית מהורי הקהילה שענו על השאלונים הגיבו כי הגננת במעון או בבייביסיטר דוברת עברית. משמע
שכמחציתמהילדיםלארוכשיםאתהשפההעבריתמגיליינקות,אלאנתקליםבהלראשונהבגניעירייה.ערבית
היאשפהנוספת,שלאשאלנועליה,אךמדוברתבבייביסיטרים,למשלבירושלים.
שהותםשלהילדיםבבייביסיטריםהיאברירתמחדלשלההורים,בעיקרשלהאימהות,שצריכותלעבודשעות
נוספות, לרוב בשכר מינימלי, כדי להתפרנס ולפרנס את ילדיהן. אימהות מסוימות, אלו שמקבלות סיוע מאב
הילדים,יכולותלבחורלאלשלוחאתהילדיםלבייביסיטר,לצמצםבהיקףשעותהעבודהולעבורתקופהכלכלית
קשהיותר,אךברובהמקריםהדברלאבאפשרותן.כךסיפרהאחתהאימהותבירושלים:
"לא היה לי בחירה אחרת. פשוט עבדתי שעות, אז אמרנו (אני ובעלי) שנוריד שנינו שעות והסתדרנו
לשנתיים.היהקשהכלכליתאבלהסתדרנו.גםאתשניהילדיםהאחריםלאשלחתילבייביסיטר.ישהרבה
אימהותחדהוריות,ישהרבה,כמעטכולן.אנחנוהיחידיםבירושליםששמרנוככהבמשמרותעלהילדים.
חלקחדהוריות,אצלחלקהבעליםלאמסכימיםלהישארבבית.מכלמניסיבות".
14מחקרשלהיחידהלהתפתחותהילדבביתחוליםאיכילוב,בהובלתפרופ’יעללייטנר,ראוכתבהבמהדורהראשונהשל
חדשות12מיום23.08.23-החלמדקה.23:46
15חוותדעתפרופסוריעללייטנר,הוגשהבתמיכהלעתירהנגדמדיניותההפרדהשלעירייתתל-אביביפובמסגרותחינוך
בעיר(עת"מ7240-08-21בראוןואח'נ'עירייתת"אואח.)'
כפישעולהמדוחמחקרשפרסמהאוניברסיטתתלאביבבנושאהתנאיםההתפתחותייםבבייביסיטרים,"תינוקות
רביםמפתחיםעיכוביםהתפתחותייםורגשייםעדלכדינזקנפשי,פיזיוהתפתחותיבלתיהפיך.המשמעותשל
שהייה ממושכת במסגרות שבהן החסך כה קשה, הינה פגיעה התפתחותית חמורה ומתמשכת בשכבה רחבה
של ילדים בגיל הרך16." כאמור, לצד הפגיעה ההתפתחותית החמורה, השהייה בבייביסיטרים אף מסכנת את
חיי הפעוטות: "השלכות השהייה בבייביסיטרים ומאפייניהם מלמדים אפוא על סיכוי רב לפגיעה של ממש
בהתפתחותם התקינה של פעוטות ושל ילדים, ולעיתים על סכנה ממשית לחייהם17." ואכן, בשנים האחרונות
מצאואתמותםכמהפעוטותכתוצאהמהזנחהומהתנאיםהקשיםבמסגרותהפיראטיות18.
עקבהמצבהחמורבמסגרותאלוהתקבלהבשנת2015החלטתממשלהלהעביר56מיליוןשקליםב4-שנים14(
מלש"חלשנה)להקמהותפעולשל מסגרותמפוקחותבמודל"יוניטף",שישמשוחלופהלמסגרותהפיראטיות19.
לפי מודל זה פועלות מסגרות לתינוקות ולפעוטות מקהילות הפליטים שאותן מנהלות גננות ונשות צוות
15
מקהילותאלהומקהילותמהגריםאחרות,והכולבפיקוחובהכשרהשלצוותיחינוךשלהעמותותהמפעילות
אתהמסגרות("יוניטף"ו"לשובע").בסוףשנת2021התקבלההחלטתממשלהנוספתלהעברת30מלש"חב-4
פרקג׳
שנים,מינואר20237.5(מלש"חבשנה)להמשךהפעלתהמסגרותהמפוקחות20.נכוןלאוגוסט2023נפתחובתל
אביבכ4-מסגרותכאלו21אשרנותנותמענהרקלכ600-מהפעוטותבעיר,מסגרתנוספתברחובותואחתנוספת
באילת,כךשההערכההיאכילפחותמחצית מהפעוטותשוהיםעדייןבמסגרותהיוםהפיראטיות.
מהראיונות עם הורים עולה כי מצב הילדים במסגרות המפוקחות במודל יוניטף טוב יותר לעומת מצבם
בבייביסיטרים.כך,אחתהאימהותשילדיהלומדיםבתל אביבסיפרה:-
"יוניטףיותרטובמהבייביסיטר.לפחותהםמקבליםמזגן.בבייביסיטרמדליקיםמזגןרקכשההוריםבאים,
רואיםלפיהזיעהשלהילדים.גםיששםחוקים(ביוניטף),אבלזהתלויבגננת".
משיחותעםנשותחינוךשעובדותעםקהילותפליטיםברחביהארץעולהכילהרחבתמודליוניטףישיתרונות
רביםאךהיאטומנתבחובהגםמורכבות.מחדגיסא,מודליוניטףכוללאתהגברתהפיקוחעלהמסגרותשבהן
שוהיםהילדים,והגברתהפיקוחמבורכת,נדרשתורצויה.מאידךגיסא,מודליוניטףמשמראתההפרדהבחינוך
ביןילדיפליטיםלביןילדיישראלים.ההפרדההזוהיאלכשעצמהעלולהלפגועבהתפתחותהתקינהשלהילדים,
כמוגםבהשתלבותהחברתיתשלהםבהמשךחייהם, כפישיתוארבהמשךהדוח.
אף שחוק לימוד חובה לא חל על ילדים בגילי לידה עד 3, והמדינה אינה חייבת להעמיד להם מסגרות חינוך,
היא גם אינה יכולה להתעלם מהסכנה הממשית לשלום חיי הילדים השוהים במסגרות הפיראטיות. היא אף
אינה יכולה להתעלם מהנזק ההתפתחותי הניכר שנגרם להם, אשר משפיע קשות בשנות הגן ובית הספר, הן
על ילדי הפליטים והן על מערכת החינוך העירונית שבה הם משתלבים. לפיכך, על המדינה להקים חלופות
למסגרות אלה על מנת לאפשר את קליטת כל התינוקות והפעוטות בני קהילות הפליטים ללמוד במסגרות
מפוקחות ומסובסדות. בד בבד, על משרד החינוך להדק במידה ניכרת את הפיקוח על המסגרות הפיראטיות
ולהביא לסגירת כל מסגרת שנמצא כי היא מסכנת את חיי הילדים או את התפתחותם ואינה עומדת באמות
המידההחלותעלמסגרותיוםמפוקחות.עלהרשויותהמקומיותשבתחומיהןפועלותהמסגרותהפיראטיות
לפעולבשיתוףפעולהעםהממשלהבענייןזה.יפיםלענייןזהדבריהשלד"רחגיתגורזיו:
16דוחאוניברסיטתתלאביב,הערתשוליים5
17דוחמבקרהמדינה,הערתשוליים9
18הארץ,אורליוילנאי,30.3.2015 "תינוקנוסףמתב"מחסניהילדים"בדרוםתלאביב,החמישיבתוךחודשיים.",
19החלטהממשלהמ8.4.2015-בדברתגבורשירותיתמיכהוטיפולבתינוקותופעוטותשלזריםחסרימעמדאזרחיבישראל
מס'2487
20החלטתממשלהמ12.12.21-מס'796בענייןהמשךתגבורשירותיתמיכהוטיפולבתינוקותופעוטותשלזריםחסרימעמד
אזרחיבישראל,הארץ,ברפלג,12.12.21,"הממשלהאישרהאתחידושמתןהתקציבלהפעלתפעוטוניםלילדימבקשי
מקלט".
כלמסגרתעשויהלכלולמספרכיתות.21
"חשובלצייןשאילוילדיםבעליאזרחותישראליתהיומוחזקיםבתנאיםאלו,הרשויותהמקומיותהיוסוגרות
אתהמסגרותהללומיד.כברבשנותהשבעים,כשהייתימפקחתעלגניילדיםפרטייםבמחוזהדרוםמטעם
משרדהחינוך,בשיתוףעםהרשותהמקומית,הוצאנוצוויסגירהלמסגרותמסוגזהשהיויותרטובותמאלו
שקיימותהיוםלילדיפליטיםומהגריעבודה.הרשויותאינןאוכפותאתהחוקכשמדוברבבייביסיטריםשל
ילדיפליטיםכיאיןלהןמסגרותחלופיותלהציעלהוריםשעובדיםבעבודותהשחורותשלהחברה.זכורלי
רקמקוםאחדשנסגרעלידיעירייתתלאביב,מקוםשפעלבקומההשלישיתשלבנייןתעשייתילידהתחנה
המרכזית.התנאיםבוהיואיומים,עודיותרגרועיםמהתנאיםהגרועיםשלשארהמקומות,מחפיריםעדכדי
כךשהעירייהלאיכלהלהתעלםמההתעללותבילדיםשהתרחשהשם22."
2.טיפותחלב
16
לפיגורםמרכזיבטיפתחלב(נפתפתחתקווהוהסביבה),טיפתחלבהיאלאגוףפוליטיומהרגעהראשוןהיה
פרקג׳
ברורכיילודיםותינוקותיקבלואתכללהשירותיםללאקשרלמעמדשלהםאושלהוריהם.כאמור,בקשתחופש
מידע שהגיש ארגון א.ס.ף למשרד הבריאות לקבלת נתונים על מספר התינוקות והפעוטות שהוריהם פליטים
ומבקשימקלטומטופליםבטיפותחלבברשויותלאנענתה,ואולםמהראיונותעםצוותיהסיעודשעובדיםעם
הקהילותהן"יחסיתנותנתאמוןוללאחשדנותכלפיהמערכת",חשדנותשלדבריהןנכחהיותרבעבר,בשנותיהם
הראשונותשלהפליטיםבישראל.למשל,בנפתפתחתקווה,ברמלה,לוד,מודיעיןוהסביבה,נשותהצוותדיווחוכי
הרובהגדולשלהקהילהמחוסנים,מקפידיםלהגיעלחיסוניםבזמן,מקפידיםעלתשלומיביטוחרפואיועוד.עם
זאת,כמתוארבהמשךהדוח,לאכךהדברכאשרמדוברבקבלתשירותיבריאותסדירים בגיליםמאוחריםיותר.
3.גניעירייה(גילי)6-3
"בגילשלושהרבהמהילדיםמגיעיםלגניעירייהרגיליםבליהשפההעברית.בביתמדבריםטיגרניה,במעון
ערבית,אזאיןלהםשוםקשרלעבריתבזמןהזה"(מרואיינתמירושלים).
בהגיעם לגיל 3 נרשמים רוב ילדי הפליטים לגנים העירוניים. ההערכה היא כי בחינוך הקדם-יסודי לומדים
ברחבי הארץ כ3,000- ילדי פליטים. רבים מהם מגיעים לגני העירייה כשהם בפערים של שנתיים בהשוואה
לילדי ישראלים בני גילם, והדבר מתבטא בפערים התפתחותיים בתחומים שונים, בהם התפתחות שפתית,
התפתחותמוטורית,יכולתִחִברות,התפתחותרגשיתועוד.למעשה,רובםהמוחלטשלילדיהפליטיםמגיעים
לגניםהעירונייםעםהתפתחותשפתיתלקויה,כשהםכמעטולאשולטיםבשוםשפה,כךשרקבגילשלושזוכים
להקניהשפתיתמובנית.
בחלקמןהרשויותהמקומיותמתקיימתהפרדהבגנים,וילדיפליטיםלומדיםבמסגרותנפרדותמילדיישראלים.
הפרדהזואינהחוקית,והיאפוגעתבשוויוןההזדמנויותשלהילדיםלהתפתחולהצליח,שכןהיאפוגעתביכולתם
לצמצם את הפערים ההתפתחותיים, השפתיים והלימודיים שמשאירים אותם מאחור. התוצאה היא דחיקה
נוספת של הפליטים וילדיהם לשולי החברה בישראל. בתל אביב-יפו, הרוב המוחלט של גני העירייה שבהם
לומדיםילדיפליטיםומהגרים,פועליםבהפרדה.בתוךכךבשנתהלימודיםתש"פ,הסיעהעירייתתל-אביבילדי
פליטיםומהגריםבגיליגןלאשכולותגניםבצפוןהעיר,מפאתמחסורבכיתותגןבדרוםהעיר,אךהקפידהלשמור
על ההפרדה בינם לבין ילדי ישראלים הלומדים באשכולות אלה בצפון העיר. כך, היו אשכולות גנים בצפון תל
אביב,שבהםחמשכיתותגןלילדיישראליםועודכיתתגןמופרדתלילדיפליטים.
22חוותדעת,ד"רחגיתגורזיו,הוגשהבתמיכהלעתירהנגדמדיניותההפרדהשלעירייתתל-אביביפובמסגרותחינוךבעיר
(עת"מ7240-08-21בראוןואח'נ'עירייתת"אואח.)'
גם בערים נוספות, כמו בני ברק וירושלים מתקיימת הפרדה בחינוך בגילי הגן, אך סיבותיה שונות. כך סיפרה
מרואיינתמהקהילהעלההפרדהבגניםבירושלים:
"ישגניםמופרדיםרקשלהקהילה-חמישהגנים.הםלארקשלהקהילה,אבלפשוטאיןילדיםאחרים
ישראליםבאזור.זהבמרכזהעיר,ישרקדתייםבמסגרותמשלהם.מצדאחד,אומריםשזהטובכיישלהם
(לילדי הפליטים) כבר פער מול הילדים הישראלים. אבל מצד שני, גם אחרי גן חובה, הם עוברים לבתי
ספררגיליםוההשפעהנגררתומחמירה.העירייהלאמכריחהאותנו,אנחנויכוליםלרשוםאתהילדיםלאן
שנרצה,אבלהעירייהלאמסבסדתנסיעותלגנים,רקלביתספר".
עםזאת,ישברחביהארץגניםעירונייםמשולבים,שבהםלומדיםילדיפליטיםיחדעםילדיםישראלים.כךלמשל
מצאנוגניםמשולביםבירושליםובאילת:מצדאחד,השילובהמתקייםבגניםהללועשוילסייעבצמצוםהפערים
ביןילדיישראליםלילדיפליטים;מצדשניהגניםהללוסובליםמחוסריםמשמעותיים בהדרכהוליווישלצוותי
17
החינוךובתגבורילדיהפליטים,דברשלאמאפשראתצמצוםהפערים.
פרקג׳
עבוררובהגננות,זוהיהפעםהראשונהשהןפוגשותאתהקהילהועובדותעימה,כאשרהעבודהכוללתחשיפה
לתרבויותושפותחדשותכמוגםחשיפהלסוגיותשלזהותוהיעדרמעמד,והיכרותעםצרכיםייחודייםנוספים
המאפייניםאתילדיהפליטים.ככלל,הגננותאינןמקבלותהכשרהוליווימספיקיםלעבודהעםקהילתהפליטים;
בשנים האחרונות מוצעות לצוותים החינוכיים הכשרות שונות, אך הן אינן נותנות את המענה המלא והנדרש,
והצוותיםמעידיםעלעומסרגשי,תסכול,מצוקהותחושהקשהשלאוזלתיד.כמוכן,הגניםהמשלביםסובלים
מכךשלאניתניםשירותיגישורותרגוםשפתיותרבותיולאמוקציםתקניםלמטרהזו.הגננותנאלצותלעשותאת
עבודתןללאגישורמוסדרועלכןמתקשותלתקשרעםהוריהילדים,לעדכןאותםעלמצבהילדים,להחתימם
עלטפסיםולעבודעימםבמשותףעלמנתלהעניקלילדיהםאתהטיפולהמיטבי.
זאת ועוד, אבחוני התפתחות וטיפולים פרא-רפואיים לילדים הסובלים מעיכוב התפתחותי ניתנים בשנים
הראשונות על ידי קופות החולים, ולכן ילדי פליטים שאינם מבוטחים ב"הסדר מאוחדת23" נמצאים בתת
אבחוןופעמיםרבותלאזוכיםלטיפולהמתאיםלצורכיהםולשילובבגןילדיםמותאם.כואולם,גםכאשרהילד
זוכהלאבחון,הגננותנאלצותלהנגישלהוריםבעצמן אתמשמעותהתהליךוהפרטיםהנדרשים,לסייעלהם,
בתרגוםהטפסים,בקביעתהתוריםובהנגשתיתרמידעשרובוככולובעברית.הדברמקשההןעלהילדעצמו
שלא זוכה לטיפול המגיע לו, הן על הצוות החינוכי שאינו מוכשר לעבודה עם ילדים עם צרכים מיוחדים והן
עליתרילדיהגן.
כמוכן,גםבמקריםשבהםהילדיםמקבליםטיפוליםפרא-רפואייםבמרכזיהתפתחותהילד,מתקשיםההורים
לעיתיםלקחתאתילדיהםלטיפוליםשפעמיםרבותאינםניתניםבקרבתמגוריהם,והםלאמקבליםאתהטיפול
שמגיע להם. נוכח האמור, ולמרות מאמציהם של גננות וצוותים חינוכיים מסורים, הילדים מסיימים את גן
החובהמבלילהיותמוכניםלכיתהא'.הגננותמשקיעותאתרובזמנןבפיתוחמיומנויותשבאופןרגילהילדים
היו אמורים לפתח בגילי הינקות ובגיל הרך, והילדים אינם מוכנים הן ברמה הרגשית-התנהגותית והן ברמה
הפדגוגיתלמעברלביתהספר.
23"הסדרמאוחדת"הואהסדרמינהלישמאפשרביטוחבריאותלקטיניםשהוריהםפליטיםומבקשימקלט(כמוגםקבוצות
נוספותשל"חסרימעמד")בתשלוםמסובסדשל120ש"חלחודשלילדועד240ש"חלחודשלכלילדיהמשפחה2(ויותר.)
ביטוחבמסגרתההסדרמאפשרלילדיםלקבלשירותיבריאותעלידיקופתחוליםמאוחדתבדומהלסלהבריאותהניתןלילדי
ישראליםלפיחוקביטוחבריאותממלכתי.
18
פרקד׳
פרקד' גילייסודי
ילדי הפליטים, שלרוב שהו בגילי לידה עד 3 בבייביסיטרים ולמדו בגילי 6-3 בגני ילדים שהם במקרים רבים
מופרדים, מגיעים לכיתה א' עם פערים התפתחותיים סביבתיים, נרכשים ונגררים. הפערים נוגעים לתחומי
השפה,הקוגניציה,המוטוריקההעדינהוהגסה(למשל,היכולתלהחזיקעיפרון),כישוריםחברתייםותקשורתיים,
יכולתתעסוקהומשחקועוד.פועליוצאמרכזישלהפעריםהנרכשיםהללוהואההסללה(הפנייתיתר)שלילדי
הפליטיםלחינוךהמיוחדבשלביביתהספר-ועלכךבתת הפרקהבא.-
1.חינוךרגיל/חינוךמיוחד
מהשאלוניםשנערכובקרב68הוריםמןהקהילה,עולהכיכ32%-מילדיקהילתהפליטיםלומדיםבמסגרותאו
בכיתותשלחינוךמיוחד,זאת,לעומתכ12%-בלבדבקרבילדיהאוכלוסייההכללית24.אףשאיןמדוברבמדגם
מייצג,שיעורגבוהזהמעוררדאגהודורשהתייחסותובדיקהנוספתשלמשרדהחינוך:הכמותהגדולהוהחריגה
לכאורה של ילדי הקהילה המאובחנים כבעלי צרכים מיוחדים ללא מקור אורגני - 167% יותר מהאוכלוסייה
הכללית- מעוררתסימנישאלהאםאיןהפנייתיתרשלילדיםאלהלחינוךהמיוחד,זאת,במיוחדלנוכחדבריה
שלפרופ'יעללייטנר,מנהלתהמכוןלהתפתחותהילדבאיכילוב:
"העיכובההתפתחותיוהחסךהסביבתיהמתמשך,לצדהיעדרהתאמהבמסגרותהחינוך,מביאיםלהפניית
חלק נכבד מהילדים למערך החינוך המיוחד העירוני. למעשה, בתנאים הקיימים במערכות החינוך כיום,
העיכוב ההתפתחותי הסביבתי הניכר מציב ילדים רבים נוספים כעומדים בתנאי הזכאות לחינוך מיוחד
עלאףשכאמוראיןבהםכלבעיהאורגניתופוטנציאלההתפתחותשלהםתקיןלחלוטין.החסךהסביבתי
בואנונתקליםבמכוןלהתפתחותהילדבאופןעקביחורגבאופןניכרמכלחסךסביבתיבונתקלנולאורך
השניםבאוכלוסיותאחרות25."
(פרופ'לייטנר,מנהלתהמכוןלהתפתחותהילד,בי"חאיכילוב)
24סקירהשלמממשלהכנסת:מערכתהחינוךהמיוחד(ינואר)2023
25חוותדעת,פרופסוריעללייטנר,הערתשוליים.15
בתוךכך,שאלנואתהוריהקהילהבמסגרתהשאלונים:
אםהילד/ההולךלחינוךמיוחד למההואשובץשם?-
63%
תלאביב:
בגללשקשהלו/העםהשפה
6%
בגללההתנהגותשלו/ה
בגללההישגיםהלימודייםשלו/ה 31%
19
פרקד׳
69%
כללהארץ:
בגללשקשהלו/העםהשפה
6%
בגללההתנהגותשלו/ה
בגללההישגיםהלימודייםשלו/ה
25%
מהשאלונים עולה כי רוב ניכר של הילדים מאובחנים על בסיס קשיי שפה, כשכאמור לפי מומחים מקורם של
קשייםאלהסביבתיולאאורגני.כךגםפרופ'מרסלווקסלר:
"הפערהקייםביןילדימבקשיהמקלטלביןישראליםביכולותקריאה,כתיבה,אינטראקציהחברתיתועוד,
בהתאםלשכבתהגיל,אינוכורחהמציאותאלאתוצרשלהדרהמתמשכת26."
אף שילדי הקהילה גוררים פערים שפתיים, התפתחותיים ובעיות רגשיות, להפניית יתר לחינוך מיוחד עלולות
להיותהשפעותשליליותכמתוארבדבריאשתצוותחינוךהעובדתעםנוערמהקהילהבמסגרתאחר הצהריים:-
"ספק אם ההסללה הגורפת לחינוך המיוחד היא מוצדקת. ס' (אחד הנערים) יודע ששמו אותו בחינוך
המיוחדסתם.זהמורידלומהערךהעצמי.הואכלהזמןאומר:'אנילאמביןלמהפשוטהחליטועלי',והוא
באמת מאוד חכם, מבריק, קולט את הסביבה. בכל מקרה, יש לו עניינים רגשיים, חד משמעית הוא באי
שקטאחדגדול".
נראהאפואכיישהסללתיתרשלילדיהקהילהלחינוךהמיוחדמצדאחד,ומצדשנינראהכיישגםתת-אבחון
שלחלקמהילדיםהןבגללהיעדרביטוחבריאותוהןמסיבותאחרות:
יש בתי-"ספר שמפחדים לשחרר כאלה (תלמידים) שלא יודעים אף אות, ככה שבמקרים מסוימים בתי
הספר ממעטים לעשות הפניות לחינוך מיוחד. גם להגדיר את כולם כילדים עם צרכים מיוחדים יוביל
לחוסררלוונטיותשלבית-הספר,כיכולםיצאוממנו...ואזלפעמיםמגיעהנקודת"איןברירה",שהצורך
הואכהאקוטיעדשאיאפשרלהתעלםממנו,למשלבמקריםשלהפרעותהתנהגות"(מתוךשיחהעם
צוותחינוךבביתספרלחינוךמיוחד).
בנוסף,הליךהאבחוןשלילד כילדעםצרכיםמיוחדיםהואמורכבוקשהגםעבורהוריםישראלים,קלוחומר-
עבורהוריםפליטיםשההליךאינומונגשעבורםומלאכתההנגשההשפתיתוהתרבותיתמוטלתעלצוותיהגנים
ובתיהספרמבלישהוכשרולכך.נשותצוותשעובדותעםהקהילההסבירוכיההוריםלאתמידיודעיםלדרוש
אבחוןוהתערבות,אולחלופיןמתנגדיםלהםנוכחהיעדרהיכרות,מידעוסטיגמהקהילתית,ובתוךכךהילדים
מוצאיםאתעצמםעודשנהבכיתהרגילה,מבלילהיותמאובחנים.
26חוותדעת,פרופסורמרסלווקסלר,הוגשהבתמיכהלעתירהנגדמדיניותההפרדהשלעירייתתל-אביביפובמסגרותחינוך
בעיר(עת"מ7240-08-21בראוןואח'נ'עירייתת"אואח.)'
20
פרקד׳
התופעה של הפניית יתר של תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות לחינוך המיוחד אינה חדשה והיא מוכרת
בישראל.היאמוכרתבקרבילדיםעוליםוגםבקרבילדיעוליםשנולדובישראל27.לאמפתיעאםכןשהשאלונים
שהופצו בקרב הורים פליטים העלו כי שיעור ילדי הקהילה הלומדים בחינוך המיוחד גבוה מהשיעור הכללי
באוכלוסייה של הלומדים בחינוך המיוחד, אם כי הפער בין שתי הקבוצות העולה מהשאלונים - 167% -
מדליקנורהאדומהולכלהפחותדורשכימשרדהחינוךיקייםמיפויובירורמעמיקיםבאשרלהיקףהמדויק
של התופעה וסיבותיה. נוכח העברת תחום הגיל הרך לאחריות משרד החינוך, באפשרות המשרד לטפל
בתופעהבאופןהוליסטיועליולפעוללאלתרלצמצוםהפנייתהיתרשלילדיהפליטיםלחינוךהמיוחד,בראש
ובראשונהעלידיהתמודדותאפקטיביתעםתופעתהבייביסיטרים,שהשהותבהםהיאגורםראשונילעיכובים
ההתפתחותייםהקשים,ועלידינקיטתהצעדיםהדרושיםלצמצוםהפעריםההתפתחותייםבמערכתהחינוך
הרגילהודיוקתהליךההפנייהשלילדיהקהילהלחינוךהמיוחד,כמוגםנקיטתהאמצעיםהדרושיםלהנגשת
שפתיתותרבותיתשלהתהליךלהורים28.
2.הפרדהאושילוב
בעודשבעירתלאביב-יפוהרובהמוחלטשלילדיהפליטיםלומדיםבבתי-ספרסגרגטיביים,ללאילדיישראלים,
הרי שמתשובות ההורים לשאלונים עולה כי בערים מחוץ לעיר ילדי פליטים לומדים ברובם בשילוב עם ילדי
ישראלים29.עירייתתלאביבעשתהרבותבמהלךהשניםעלמנתלספקמעניםהומניטריים,חינוכייםורווחתיים
לקהילותהפליטיםהמתגוררותבתחומיה,אךבתחוםאחדעירייהזומדשדשתהרחקמאחורירשויותמקומיות
אחרותבישראל הפרדתילדיפליטיםמילדיישראליםבמוסדותהחינוךהממלכתיים.-
ההפרדהביןילדיפליטיםוילדיישראליםהיאהפליהפסולהולאחוקית.היאפוגעתבזכותלשוויוןבחינוך,והיא
אסורה על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, פסיקת בתי המשפט, חוק זכויות התלמיד, חוק איסור הפליה
במוצרים,בשירותיםובכניסהלמקומותבידורולמקומותציבורייםואמנתזכויותהילדשישראלחתומהעליה.
27ראולמשלynet,תמרטרבלסיחדד,תלמידיםמשכבותמוחלשותמופניםיותרלחינוךהמיוחד:"נוחלבתיהספר'להיפטר
מהבעיה'"ודוחמממשלהכנסת:תלמידיםעוליםבחינוךהמיוחד-נתוניםוהיבטיםבפעולותועדותההשמהוהזכאות(מאי
).2019
28ראופרק5לדוחהמממ(הערתשוליים27 בנושאההנגשההלשוניתוהתרבותיתהדרושהבתהליךהאבחוןוההשמה.)
29לפיהשאלונים:בתלאביב:66%-לומדיםרקעםילדיפליטים,34%-לומדיםעםילדיישראלים;כללהארץ:37%-לומדים
רקעםילדיפליטים,63%-לומדיםעםילדיישראלים.לפיהנתוניםשהעלוהעותריםבעתירתההפרדה(ראוהערתשוליים)14
הנתוניםבתלאביבחמוריםיותר:כ-100%מילדיהפליטיםבגיליגןלומדיםבהפרדה,וכ-90%מתלמידיהיסודילומדים
.בהפרדה
ההפרדה פוגעת ביכולתם של ילדי הפליטים לצמצם את הפערים ההתפתחותיים והלימודיים. היא תורמת
לתחושתהניכורשלהילדיםוהוריהםומגבירהאתהסיכוןלנשירהולאימוץהתנהגויותמסוכנות.ההפרדהגם
מעודדת גילויי גזענות כלפי ילדי פליטים ומותירה אותם חשופים לגילויים אלה ללא התמודדות נאותה של
מערכת החינוך. מודל ההפרדה אינו יכול להיות מודל בר קיימא לחינוכם ולעתידם של ילדים שרובם נולדו
בישראלונראהכייחיובהכלחייהם.
ההפרדה בתל-אביב בין ילדי פליטים לילדי ישראלים היא כמעט מוחלטת; היא מתחילה כבר בגני הילדים
העירונייםונמשכתלכלאורךשנותביתהספר.ילדיהפליטיםמרוכזיםרובםככולםבגניילדיםובבתיספרנפרדים,
כאשרלעיתיםמוסדותהחינוךהסמוכיםיותרלמגוריהםסגוריםבפניהםומיועדיםרק,אוכמעטאךורק,לילדי
ישראלים.רובהילדיםמשובציםבארבעהבתיספריסודיים–קשת,גוונים,הירדןוביאליק30.בבתיהספרהאלה
משובציםתלמידיםמחמששכונותשונותבדרוםהעיר–נווהשאנן,פלורנטין,התקווה,שפיראוקרייתשלום–
21
וכולםילדיפליטים ומהגרים.אףלאילדאחדשלישראליםלומדבבתיהספר.ילדיהישראליםהגריםבשכונות
אלהמשובציםבבתיהספרהאזורייםבשכונותהמגוריםשלהם(למשלבי"סנופיםבקרייתשלום,ביה"סהצומח
בשפירא,בי"סדרויאנובבפלורנטיןוביה"סהגלילבשכונתהתקווה)שבהםמשובציםמעטימעטילדיפליטים.
הרובהמוחלטשלילדיהפליטיםהגריםבשכונותאלהנאלציםללכתלבתיהספרהמופרדים,כשעבורחלקםבתי
'פרקד
ספראלה מרוחקיםיותרממקומותמגוריהם.מדיניותההפרדההברורהשלעירייתתלאביב-יפובאה,אםכן,
במקרהזהלידיביטויבמלואעוזה.
ההפרדהמאפיינתאפילואתהמוסדותלחינוךמיוחדבעיר.כך,נשותצוותשעובדותעםילדיהקהילהבאחת
מןהחטיבותהעליונות(גילי18-12 בביתספרלחינוךמיוחדבתל-)אביב,התריעובראיוןעמןעלשינויבהרכב
האוכלוסייה בבית ספרן, שבמסגרתו הן קולטות יותר ילדי פליטים וילדי הישראלים עוזבים את בית הספר
למסגרותאחרות.תופעההמוכרתלדבריהןגםבשניבתי-ספרנוספיםלחינוךמיוחדבעיר.פועליוצאשלהשינוי
בהרכבהאוכלוסייהבבית ספרןהואהוצאתםשלתלמידיםישראליםעםאוטיזםלבתיספראחרים.לדבריהן:-
"המסה של תלמידים מאריתריאה עם הפערים ההתפתחותיים, דחקה את הורי קהילת התלמידים
האוטיסטיםהישראליםלצאתמביתהספרולפתוחלעצמםביתספראחר".
נשות הצוות טענו שהדבר לא בהכרח נובע ממניעים של גזענות, אלא מתוך צורך של ממש במענה חינוכי
מותאם,אשרנובעמשינויבהרכבהאוכלוסייהבבית-הספר.ועדייןלאברורמדועלאנמצאהדרךלהכילאתילדי
הישראליםבתוךביתהספר.
מהאמור עולה כי מדיניות ההפרדה של ילדי פליטים ומהגרים בתל אביב-יפו היא גלויה ואי אפשר להסבירה
בקשיישילובהנובעיםמריכוזאוכלוסייהזובשכונותמסוימותבדרוםתלאביב.ריכוזמבקשיהמקלטוהמהגרים
בשכונותמסוימותאינומצדיק"גטוחינוכי",ומהשנכוןעבורפתחתקווהואילת,שבהןבעקבותהליכיםמשפטיים
בוטלהההפרדהוהילדיםשולבו-נכוןגםלתלאביב יפו.-
בנוסף, יש חשש שמה שנחשב חריג בבתי ספר של ילדי ישראלים "מנורמל" בבתי ספר נפרדים. כך למשל,
מהראיונות שקיימנו עולה כי בבתי הספר הנפרדים, מצלמת הפלאפון של המורים משחקת לעיתים תפקיד
מרכזי בתיעוד ההתנהגות של הילדים; יש מורים שנוהגים לצלם את הילדים כדי להוכיח ולהראות לגורמים
רלוונטייםבעירייהו/אולהוריהם,שהילדיםנהגובאלימות31.הפרקטיקההזו,שלביוש(שיימינג)שלהילדיםעל
ידיהמורותמעלהשאלותאתיותחמורותוהיאפוגעתאנושותבאמוןובקשרהבריאביןהצוותהחינוכיוהילדים,
ובין הצוות וההורים. כיצד יוכלו מורות שאך לפני רגע צילמו את תלמידיהן לייצג את האינטרסים הפדגוגיים
והרגשייםהדרושיםבדיוניםביתספרייםועירונייםעלעתידםשלאותםתלמידים. ספקאםתופעהכזוהייתה
מתקבלת אילו ילדי ישראלים היו מצולמים על ידי המורות שלהם ועוברים ביוש שכזה. יש להעריך כי הורים
ישראליםהיונוקטיםהליכיםמשפטייםותקשורתייםאילוהיוהמורותשלילדיהםמעזותלפעולכך.
מהראיונותעםהוריםקשהלהשתחררמהרושםכיההפרדהתורמתלנרמולשלתופעותפוגעניותנוספותבילדי
הפליטיםובהוריהם-תופעותשלאהיו"עוברות"בביתספרשלומדיםבוגםילדיאזרחיםישראלים.
30ביתהספרהיסודישכןעםביתהספרהתיכוןכקמפוס"ביאליק-רוגוזין".בסוףשנת2022החליטהעירייתתלאביבלהפריד
אתבתיהספרכךשביתהספרהיסודי"ביאליק"נשארברחובהעלייהואילוהתיכון-"רוגוזין"-עברלמקוםאחר.
31עלהתופעהראוגםנועהלימונה,הארץ,"המורותש"החליטולאלשתוק"בגדובאמוןהילדיםוההורים"15.3.2022
כךלמשלתיארהאחתהאמהותאתשאירעבאחדמבתיהספרהמופרדיםכשוועדהדנהבשאלהאםלהעביראת
בנהלביתספראחר:
הייתהפגישהבבית-"ספרכדילהעביראותוביתספר,ועדה.אנילאנכנסתילוועדה,לאהייתישם,בזמן
שדיברתיעםהפסיכולוגהםסיימואתהפגישה,עבדועלי.[...]פעםאחתהמנהלהגיעוחיבקאותוחזק
(אתהבןשלי),הבןשליאמרלישהואלאיכללנשום,המנהלעשהככהכדילהרגיעאותו,המנהלרדףאחריו
וצילםשהבןשלימטפסעלהגדר,מהאתהמצפהשהואיעשהכשאתהרודףאחריו?תיעדואתהילדשלי
כלהזמןהזהבתמונות,השתמשובזהנגדו.הראואתהתמונותהאלהלמישהיממשרדהחינוך".
כמוכן,אמאשילדיהלומדיםבביתספרסגרגטיביסיפרה:
"פעםאחתהואהיהמחוץלביתספרעדשעה10:00,כיהייתהאיהבנהעםימיההשעיה.הבאתיאותו
ולאהכניסואותו.בזמןהזהאףאחדמהמוריםלאשמרעליו".
22
ספק גם אם ילד ישראלי להורים ישראלים היה נותר מחוץ לגדרות בית הספר, ללא השגחת מבוגר, במשך
שעתיים,בשלאיהבנהבימיההשעיה;וספקאםדברכזההיהקורהבבתיספרמשולביםבהםלומדיםבעיקר
'פרקד
ילדיישראלים.עודבבתיספרמופרדים,מספרתאחתהאימהות:
יוםאחד,הייתיברמת-"גן,בשעה11:00-10:00התקשרואלימביתהספרשלאמוצאיםאתהבןשלי.
יידעואתהמשטרה.עבדתיבביתשלמישהיבניקיון,השארתיאותופתוחופשוטיצאתי–בליהתיק
בליכלום–ואזבגללהרוחהדלתנסגרה.ואזצעקתי,השכןיצא,בכיתיוצעקתי,השכןלקחאתהטלפון
וצעקעלביתהספר'איךאיבדתםאתהבןשלה?'–ביתהספרצעקעליבחזרה.כשהייתיבדרךלבית
הספרמצאואותו.הואישבמתחתלכיסאוהםחיפשואותו,התחבאכיארבעהאנשיםבאיםותופסים
אותובכוחוהואלארצה".
מהראיונותעםצוותיהחינוךעולהכיגםרמתהלימודיםוצורתהתלמידאותנפגעותבגללההפרדה.מרביתכספי
הגפ"ןבבתיהספרהמופרדיםמושקעיםבסייעותנוספותוכוחאדםלהתמודדותעםקשייההתנהגות,כךשלכל
הפחותהילדיםוהצוות"יחזיקוצורהשלכיתה".מכאן,שהסייעותלאשםלצורכילימודיםאותגבורהלימודים,
אלאשהמטרההחינוכיתאליהשואפים בבתיהספרהמופרדיםהיא"צורהשלכיתה".
ההפרדה פוגעת גם בילדי הישראלים. היכרות עם ילדים ממוצאים שונים והכלת ילדים בעלי צרכים שונים
הופכת את חבריהם לספסל הלימודים לסובלניים ולאחראים יותר כלפי זולתם, ומביאה לשיפור ביכולותיהם
הקוגניטיביות,פיתוחמיומנויותחשיבהביקורתיתושיפורביכולתםהעתידיתלהתנהלבסביבהמגוונתמבחינת
חברתית,תרבותיתואתנית.
הראיונות עם הורים המתגוררים מחוץ לתל-אביב וילדיהם לומדים בשילוב העלו תמונה שונה. בערים כמו
ירושלים או אילת, שבהן ילדי הפליטים משולבים בבתי ספר עם ילדי ישראלים, ניכר כי השילוב נושא פרי; כך
תיארהאחתהאימהות:
"ישמסיבתיומולדתשלמישהומהכיתה,החברים(הישראלים)מזמיניםאותםוהם(ילדיהפליטים)הולכים
לביתשלהם-שלהישראלים.הילדיםשלי,שלושתהחבריםשלהםישראלים,הםהולכיםלביתשלהם,
ישניםשם.וזהלארקאצלי,ההורים-כמעטלכולנואיןאוטו.הוריםישראליםמתנדביםלקחתולהחזיר
מהיומולדת.ההוריםהישראליםעוזרים.המורהמנסהלחברילדיםלחברים,שלאיהיולבד".
הנהכיכן,כשמתקייםשילובביןילדיישראליםלילדיפליטיםוכאשרהמורהמגויסתלשילוב,החומותקורסות,
מתקיימתסולידריותביןהוריםישראליםלביןהוריהקהילה,והילדיםפשוטהופכיםחברים.ההפרדה,הגזענות,
ההפליה,ההדרהותחושתהזרותהןלאגזירתגורלאלאתוצאהשלמדיניות.
3 המאבקבהפרדהבעירתלאביב-.יפו
בשנת2021הגישוהוריםפליטים,הוריםישראלים,ארגוניזכויותאדם(בכללם-א.ס.ף)ופעיליםחברתייםעתירה
נגדההפרדהבחינוךבעירתל-אביב32. בעקבותדחייתהעתירהביולי2022 הוגשערעורלביתהמשפטהעליון
התלויועומדכיום(נכוןלאוקטובר33.)2023במהלךהערעור,באוגוסט2023,הודיעמשרדהחינוךלביתהמשפט
כיבשנתהלימודיםתשפ"דהזו2024-2023()הואעומדלהתחילבתוכניתפיילוטבתשנתיים,שבמסגרתהישולבו
בכל שנה 96 ילדי פליטים בבתי- ספר בצפון ובמרכז העיר שבהם לומדים ילדי ישראלים. הילדים המשולבים
יקבלוהסעות,צהרוניםובתיספרבתקופתהחופשהגדול.אשרלילדיהפליטים -הרובהגדול-שימשיכולפקוד
אתמוסדותהחינוךהמופרדיםבדרוםהעיר,משרדהחינוךהודיעכיהואיבנהעבורם"תוכניתלמידהמותאמת",
שבכלהנוגעלתלמידיכיתותא'"תציעלבתיהספרלשלבבתכניתהלימודיםהקיימת...,שעותהעשרהללימודי
אנגלית, [ו]בנוסף, ישולבו מדריכות נוספות לבתי הספר במקצועות המתמטיקה, עברית ומדעים בכל שכבות
הגילא-'ו',זאתבמטרהלחזקאתהישגיהתלמידים34".
23
הודעת משרד החינוך בנוגע לתכני "תוכנית הלימודים המותאמת" עמומה, אך עולה ממנה כי חלק משעות
הלימודים בכיתות ב-'ו' יוקדשו ל"שעות לימוד ייעודיות העוסקות בנושאים הרלוונטיים לילדי הקהילה הזרה,
'פרקד
עלכלהיבטיההתרבותייםהייחודיים.כךלמשל,יוקדשושעותלימודיללמידתתולדותהמשפחהשלהילדים,
באופן שבו יוכלו ללמוד על ההיסטוריה של משפחותיהם, ארץ מולדתם; וכדומה35". בכתבה שפורסמה בנושא
ב"הארץ" נכתב כי התוכנית תכלול גם "התאמה בשעות המיועדות למקצועות הזהות (תנ"ך, תרבות יהודית־
ישראלית, מולדת, חברה ואזרחות) לאוכלוסיית מבקשי המקלט ויצירת התייחסויות בתוך תוכנית הלימודים
לארצות המוצא, לקהילות ולתרבויות מהן באים התלמידים36." עוד נכתב ב"הארץ": "בגרסה מוקדמת של
מסמך ההבנות שנחתם בין עיריית תל אביב למשרד החינוך נכתב כי עבור הילדים תגובש "תוכנית לימודים
אוניברסלית".לדברימקורותהמעוריםבפרטים,מישדחפובמקורלגיבושהתוכניתהםהמשנהלמנכ"למשרד
החינוך,אביטלבןשלמה,שכיהנהעדלאחרונהכחוקרתבפורוםקהלת,וכןראשמטהלשכתהשר,אסיףקזולה.
לפי המקורות, השניים ניסו תחילה להקים תוכנית פדגוגית לילדי מבקשי מקלט, הנפרדת מתוכנית הלימוד
לישראלים,שבמסגרתהייגרעומקצועותהתנ"ךוהמולדתולאיצוינוחגיםבלוחהשנההעברי.לדבריהמקורות,
אנשי המקצוע במשרד התנגדו לתוכנית זו במתכונתה המלאה, ולפי שעה מקודמת תוכנית אחרת, שבה יושם
דגשעלזהותםשלהתלמידיםמבקשיהמקלטבזיקהלמדינהשממנההגיעוולקהילהשאליההםמשתייכים,אך
מבלילפגועבלימודיהזהותהישראלית37".
תוכנית הפיילוט של משרד החינוך מעוררת חשש כבד כי בסופו של דבר מטרתה האמיתית אינה שילוב ילדי
הפליטיםעםילדיאזרחיםישראליםלקראתשילובםבחברההישראליתשבהנולדוושבההםגדלים,אלאדווקא
הגברת ההפרדה והגבהת החומות. ראשית, לא ברור מדוע נדרשת בכלל תוכנית פיילוט לשילוב הילדים, שהרי
הפרדההיארעהומזיקהואיןצורךבבחינתהתועלתשבשילוב38.אףשנקיטתתוכניתהדרגתיתשלשילובילדי
הפליטים בבתי ספר שבהם לומדים ילדי ישראלים אינה פסולה כשלעצמה, יש הבדל בין שילוב הדרגתי לבין
תוכנית פיילוט שבסיומה "תיערך הערכת מצב מחודשת39." שנית, "תוכנית הלימודים המותאמת" של משרד
החינוךמעוררתחששכבדכימעברלתגבורהלימודילילדיהפליטיםשימשיכוללמודההפרדה,מטרתההעיקרית
היאלהחלישאתזיקתםלישראל,שבהרובםהמוחלטנולדוובההםגדליםוחיים,שאחרתמדועשואפיםבכירי
משרדהחינוךלבטלאתלימודיהתנ"ך,תרבותישראלית,מולדת,חברהואזרחות;כמובן,שאיןפסול,ואפילוראוי,
להתייחסבמערכתהחינוךלתרבותמדינתהמוצאשלהוריהתלמידיםאךלאעלחשבוןביטולתוכניתהלימודים
שנועדהלהגביראתתחושתהשייכותוהזהותשלהםבמקוםשבונולדו,שבוהםגדלים,ושבויחיוכבגירים.ביטול
32עת"מ7240-08-21בראוןואח'נ'תלאביביפוואח'.אתהעתירההובילועו"דהרןריכמןמהקליניקהלמשפטומדיניותחינוך
באוניברסיטתחיפה,ועו"דטלחסיןמהאגודהלזכויותהאזרח.
33עע"ם בראוןואח'נ'תלאביביפוואח'.7906/22
34מתוךהודעתמשרדהחינוךלביתהמשפטמ-10.8.2023בעע"ם.7906/22
35ראוהערתשוליים.34
36הארץ,ברפלג,שירהעובדיהקדרי,"משרדהחינוךגיבשטיוטתתוכניתלימודיםלילדימבקשימקלט,"10.8.2023
37הערתשוליים.36
38א.ס.ףוספרייתגןלוינסקי,שילובוקידוםילדימבקשימקלטבמערכתהחינוך-עקרונותוהמלצות,הערתשוליים.7
39הערתשוליים.34
לימודיהמקצועותהאלה,שנועדולהגביראתתחושתהשייכותשלהתלמידיםלמדינתישראל,יותירואתילדי
הפליטים תלושים ומודרים אף יותר מכפי שהם כיום, יפגעו קשות בפיתוח החוסן שלהם ויגבירו את תחושת
הניכורשלהם.תוכניתלימודיםסגרגטיביתשכזאתאינהחוקית,אינהמוסריתומטרתההאמיתיתהיא"להבהיר"
לילדים, להוריהם ולחברה הישראלית כי עתידם אינו בישראל, אף שכאמור ישראל מכירה בכך שההורים אינם
יכוליםלחזורלארצותהמוצאשלהם,והילדיםאינםמכיריםמולדתאחרת.
4שפה
"עדשאתמבינהמההוא(הילד)מנסהלהגידלך-וחבל.המוןעבודהשלפיענוחעלמההםמנסים
להגיד,מהשלרובקורהעםילדיגןקטנטנים,פהאתצריכהלעשותאתזהעםילדיםיותרגדולים"
24
מדריכהשעובדתעםילדיפליטיםבתל אביב)-(
הרובהמוחלטשלילדיהפליטיםבגיליהיסודידובריעבריתקלוקלת,ולמעשהלאמדבריםאףשפהבשלמותה,
'פרקד
אלאחלקישפותשונותומעורבבות,בעיקראםהםלומדיםבהפרדה,שהרי,מדבריםאיתםטיגריניתבבית,דיברו
איתםאנגלית,ערביתאושפהאחרתבבייביסיטר,ומדבריםאיתםעבריתבבתיהספר.אי-רכישתשפתאםעל
בוריה עלולה לפגוע ביכולתם של הילדים לרכוש כל שפה אחרת בהמשך. בתוך כך, אוצר המילים של הילדים
מצומצם,נשותהצוותבמקריםלאמעטיםצריכותלהתאמץכדילהביןמההילדאומראורוצה,והדבר,לדבריהן,
מוביל לעתים להתקפי תסכול וזעם בקרב הילדים שפוגשים על בסיס יומיומי בסיטואציות שבהן אין מבוגר
אחראיהמביןאותם.הקושיהשפתימשפיעגםעלרמתהלימודיםהירודהוביכולתםשלהילדיםלהכיןשיעורי
בית,אובכלללקבלשיעוריבית(בעיקרבבתיספרמופרדים),משוםשאיןהורהששולטבשפהויכוללעזור.
כמוכן,בראיונותעםנשותהצוותהחינוכישעובדותעםהקהילההןהסבירועלהנטייהשלהןלהנמיךאתהמשלב
עתשהןמשוחחותעםהילדים.לדבריהן,אףשידועלהןשלפיקלינאיותתקשורתההמלצההיאהפוכה(כלומר,
לדברבמשלברגילואףגבוה),האינטנסיביותהיומיומיתבעבודהעםהילדיםוהמעברהתדירמ"מקרהלמקרה"
(כדבריהן),אומילדלילד,מוביליםאותןלהנמכתהמשלב.
"ישהוריםשמשלמיםעלנהגים.נהגיםהכוונהדרייברים אתמאמצתאתהשפהשלהםבמקוםהפוך".-
כשם שעולה מהציטוט הנוכחי, פרט להנמכת המשלב, הצוותים החינוכיים לעתים מאמצים את נטיית הילדים
לדברחלקישפותשונותומעורבבות.הדבריםהאמוריםמחזקיםאתהצורךבתגבורשפתילכללילדיהפליטים
מרגעשנכנסולמערכתהחינוך.
5.רווחה:חייםבסיכון
ילדי הפליטים הם אוכלוסייה פגיעה ביותר הגדלה במציאות קשה מנשוא בכל היבט של חייה40. החיים ללא
מעמדמוסדר,במצוקהכלכלית,בצלטראומתההגירהובמצבהישרדותימשפיעיםעלמצבםהנפשישלהילדים
ומשפחותיהם.לאפעםההוריםמתקשיםלהתפנותרגשיתלטיפולבילדיהם,מהשמגביראתמצוקתהילדים.
על פי ההגדרה של תוכנית "360" - התוכנית הלאומית של משרד הרווחה והביטחון החברתי לילדים ונוער
בסיכון:"ילדיםלהוריםחסרימעמד,מגדיריםמחדשאתהמושג"ילדיםבסיכון"לאורהעובדהשלאפעםהוריהם
בעצמםעברוחוויותמטלטלות,כמוסחרבבניאדם,התעללותועבדות.חוויותחייםשהותירובהםצלקותפוסט-
טראומטיות,המשפיעותבמישריןעלהילדיםומהוותאתגרהישרדותיומיומיעבורהמשפחות41."
40ראוהמידעוןהמחוזישלהפורוםהביןמשרדיבנושא'ילדיםלהוריםחסרימעמדשאינםבריהרחקה'-פלטפורמהשל
משרדהרווחה-360-התכניתהלאומיתלילדיםונוערבסיכון-מחוזתל-אביבוהמרכז.
41ראוהערה40
פרופ'מרסלווקסלרמוסיף:
"רצףסיכוןמוגדרעלידימשרדיהחינוךוהרווחהבצורותשונות.בדרךכללמגדיריםילדבסיכוןאשרעדיין
נמצאבמערכתהחינוכיתבאמצעותהמאפייניםהמרכזייםהבאים:נשירהסמויה(לאמגיעבקביעותלבית
הספר; לא משתתף באופן קבוע בלמידה); נשירה גלויה (עזיבה של בית הספר; בדייב אנו מוצאים זאת
בגילים12עד18);פעריםבמקצועותהליבה(שפה;מתמטיקה;מקצועותמושפעישפהכגוןהיסטוריה,
תנייךוכד');חוסראמוןכלפיהמערכתהחינוכית(תחושהשלאפליה;חוסריכולתלתקשרעםהמורים;
תחושה של ניכור והדרה בתוך המערכת). הניסיון המצטבר מלמד, כי לפחות שלושה מתוך ארבעה
קריטריוניםאלהמאפייניםאתרובםהמכריעשלילדימבקשיהמקלט42."
סביבתחייהםשלהילדיםהיאגורםסיכוןנוסף.רביםמהפליטיםמתגורריםבשכונותדרוםתלאביבהסובלות
מהזנחהממסדיתרבתשנים.הילדיםהצעיריםשחייםבשכונותאלונחשפיםמדייוםביומולעבריינות,אלימות,
25
25
צריכתסמים,זנאות,סרסרותוזנותהישרדותית.מציאותזופוגעתבתחושתהביטחוןשלהילדיםושלהילדות
והופכתאתהמרחביםהציבורייםלכאלוהטומניםבחובםסכנותלפגיעותמיניות,הטרדותומצביסיכוןנוספים.
שעה שרחובותיה של נווה שאנן הם מגרש המשחקים של רבים מהילדים, אין זה חריג שילד ישחק במזרק
משומש,אושילדהתכירבשמותיהםאתדריהרחובאואתהסרסוריםהנמצאיםבאזור.
'פרקד
'פרקד
מהראיונות שנערכו עם הצוותים החינוכיים בתל אביב, עולה כי רבים הילדים שמסתובבים בחוץ, ברחובות,
בשעותמאוחרות,בעיקרבשלהצורךההישרדותישלההורים-רבותמהןחד-הוריות-לכלכלאתהילדים.ומה
קורהבשעותהללובדרוםת"א?בראיוןעםמנהלתמועדוןהנוערשלא.ס.ף,התקבלהתצוגתתכליתמהשבוע
שבונערךהריאיון:
"מתנדבתונערבן15משחקיםבכדורבאחתמגינותהמשחקיםבנווהשאנן.הכדורנזרקמעברלכביש,
הנערהולךלקחתאתהכדור,רואהילדהכבת3בוכהבהיסטריהעלהמדרכהממול,שםישתחנתזנות
ותחנתסמים,אבלגםבתימגורים.הנערניגשאלהילדה,שואלאותה'מהקורה?'והיאלאמדברת.
לאחר כמה ניסיונות וסיבובים הנער והמתנדבת מצאו את האמא, שעובדת בבר ברחוב המקביל.
האמאיצאהמהבר,החזירהאתהתינוקתהביתה(שםהיושניאחיההגדולים)וחזרהלבר.אימהות
מהקהילה שעובדות בבר בערב, לעיתים עובדות גם בזנות הישרדותית. זו זנות שונה מהמוכר לנו,
מדוברבמלצריתיחידה,בברשלגבריםבלבד,שבסוףהערב'תיתןטובות',ובתמורהאוליתקבלכסף,
אוליתקבלמכות.זוהמציאותשהילדיםבמועדוןהנועררואיםמעברלגדר,זוהמציאותשהםמגיעים
ממנהוזוהמציאותשהםיוצאיםאליה".
הגורמים המגבירים את הסיכון בחיי הילדים הם למעשה חלק אינהרנטי משגרת ומסביבת חייהם: עוני, רקע
הגירתי,רקעטראומטי,סביבהמוטתסיכון,שחיקהבסמכותהורית,הפרדהבחינוך,גזענות,שיטוריתר,מצוקה
נפשית,היעדרמסמכיםמזהים,היעדרמידעשלהרשויותעלהילדים,חוסריציבותוחששותמהעתיד.השגרה
הזו בתורה מנרמלת את הסיכונים, שכוללים בין היתר נשירה, שוטטות, שימוש בסמים ואלכוהול ועוד. צומת
קריטיבחייהםשלהילדים,הואלעתיםהמפגשביןהחייםבסיכוןלביןקשייהשפה.מהראיונותעםאחדהצוותים
החינוכייםבתל-אביבעולהכימעטיםהמקריםשלדיווחיםלמשטרהעלאלימותנגדילדים,אשרזוכיםלטיפול
הולם,מיטביושלם.לרוב,כךנשותהצוותהסבירו,היעדרהשליטהבשפההעבריתמצדהילדים(כלפיהםנעשתה
העבירה),מקשהעלגיבושהתיק:
"חוקרותהילדיםיודעות,שרובהזמןבבתיספרמהקהילה,לאיוצאכמעטשוםדברמהדיווחים(על
העבירותשנעשועלהילדים) בגללשהילדיםלאמצליחיםלדברולהסביר".-
אילולאהקושישלהילדיםלתקשרייתכןשניתןהיהלהרחיבאתמוגנותם.לפיכךעולהתמונהמדאיגהומטרידה,
לפיההילדיםוהילדותקורבנותעבירה,לאמקבליםאתההגנהשהםזכאיםוזקוקיםלה.
42חוותדעת,פרופסורמרסלווקסלר,הערתשוליים.26
ילדיפליטיםחוויםניכורוהדרהבמרחבהציבורימגילצעיר–בגניהמשחקים,בבתיהספר,באוטובוסוברחוב.
הםחשופיםלשללהתנהגויותקשותמצדעובריםושבים,שכנים,ילדיםאחרים,"פעיליגירוש",ועוד.התנהגויות
אלה כוללות הערות, קללות, יריקות וכתובות נאצה על קירות, כמו למשל בסביבת בתי הספר והמועדוניות
שבהם הם לומדים. כך, "קיבלו את פניהם" של בני הנוער שהגיעו לפעילות במועדון הנוער של א.ס.ף, דפים
מודפסים עם ציור גולגולות והכיתוב הגזעני "זהירות מסתנן לפניך". פעילים קיצוניים הגיעו לשערי המועדון
ובמשךשעהארוכהקראולעברהנעריםוהנערותקריאותגנאיועלבונות.לפעמיםההתנהגותהעוינתבאהלידי
ביטוי"רק"בהימנעותאוהתרחקות,למשל–הימנעותמישיבהלידילדשנוסעבאוטובוס;"הימנעות"זוהיאלא
פחותפוגעניתוגזענית,כפישעולהמדבריהילדיםעצמם:
"אניכבררגיללזה,זהלאמזיזלי.מכיתהג'שאנינוסעבאוטובוסאףאחדלאיושבלידי,אושעוברים
מקוםכשאנימתיישב".
26
"רקשבועשעברמישהוירקעלייבאוטובוס,צעקשאנימסתננתמסריחה".
כאמור,ההפרדהמשמרתאתהניכורהחברתיכמוגםאתהחשיפהשלהילדיםלגילוייגזענותללאגיבוימערכתי
'פרקד
שיסייעלהםבהתמודדותעמם.
6.הזנהוביטחוןתזונתי
כפי שעולה מסקרים שנערכו בקרב קהילת הפליטים בתקופת שנת הקורונה הראשונה ונוכח מצבם הסוציו-
אקונומיהקשה,ההערכההיאכישיעורהסובליםמאי-ביטחוןתזונתיבקרבקהילתהפליטיםגבוהמשמעותית
משיעוראי-הביטחוןהתזונתיבאוכלוסייההכללית-כ-80%לעומתכ-43.21%למרבההצער,מדוברבהערכות
בלבד משום שאין מיפוי ממשלתי של רמת העוני ואי-הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסייה זו והמידע על כך
מתבסס בעיקר על הניסיון המצטבר של ארגוני החברה האזרחית המסייעים להם44. על מדינת ישראל למפות
לאלתראתרמתהעוניואי-הביטחוןהתזונתיבקרבאוכלוסייתהפליטיםוילדיהם,במיוחדנוכחתוצאותהסקרים
שנערכובקרבהבתקופתשנתהקורונההראשונהומצבההסוציו-אקונומיהקשה.
איביטחוןתזונתימוגדרכסממןחמורשלעוני,המתבטאבהיעדריכולתכלכליתונגישותסדירהלתזונהבסיסית
הנדרשת לקיום מאוזן ותקין. יש שתי רמות התייחסות לאי ביטחון תזונתי: אי ביטחון תזונתי מתון המתייחס
למשקיביתשקייםבהםחששלגביאספקתהמזוןוניהולתקציבהמזון.במשקיביתאלהישמגמהשלצמצום
באיכות המזון, ומגמה מתונה של צמצום בהיקף צריכת המזון; אי ביטחון תזונתי חמור מתייחס למשקי בית
שקייםבהםחששרבלגביאספקתהמזוןוניהולתקציבהמזון.במשקיביתאלהישצמצוםניכרבאיכותהמזון
ובהיקףצריכתו,שמוביללחווייתרעבשלמבוגריםבמשךיוםויותר,ובמצביםחמוריםיותר,לחווייתרעבשל
ילדיםבמשךיוםויותר45.
ביטחון תזונתי הוא כמות מספקת, איכות מספקת ומגוון מספק של המזון, ומכאן שאי ביטחון תזונתי אינו
בהכרחמופיעבצורהשלרעב.מפנישלאמדוברברעב,לעתיםקשהיותרלאתרולזהותאותו.
43באשרלנתוניםהידועיםעלשיעוראי-הביטחוןהתזונתיבקרבקהילתהפליטיםוילדיהםראולהלןבפרקזה.באשרלנתוני
אי-הביטחוןהתזונתיבקרבהאוכלוסייההכלליתראו:פרסוםהמוסדלביטוחלאומימה-17.1.2023ודוחהעוניהאלטרנטיבי
שלעמותתלתת,הכוללנתוניםמחמיריםיותר,לשנת.2022
44מכוןברוקדייל(שרביט,ברנדל),"אי-ביטחוןתזונתיבישראל-מאפיינים,מעניםואתגרים"2022():"הסקריםהמקובלים
למדידתביטחוןתזונתי(סקריהמוסדלביטוחלאומי,למ"סו'לתת')אינםעוסקיםבשיעוריאי-הביטחוןהתזונתיבקרב
קבוצהזובאוכלוסייה")18(
45מכוןברוקדייל(שרביט,ברנדל),הערתשוליים44 עמ',.3-1
27
'פרקד
אמנםאיביטחוןתזונתיורעבבחברתשפעאינםמהוויםסכנתחייםמיידיתכמובעיותתתתזונההאופייניות
למדינותהעולםהשלישי,אךהםמוביליםלקשייםביכולתהפרטומשפחתולתפקדברמההיומיומית.הפגיעות
כוללות תפקוד פסיכולוגי לקוי של בני הבית, בדגש על תינוקות וילדים, הגברת עבריינות ואלימות, פירוק
משפחות,מתח,דיכאון,ירידהבלימודיםועוד.בקרבמבוגרים-משקליתר,רזון,מחלותלחץדם,לב,כולסטרול,
סוכרת,אנמיה.בקרבילדים-רוגע,התפתחותתקינה,יכולתקשבוריכוז46.
אשר לקהילת הפליטים, על פי סקר שנערך על ידי אגף התזונה במשרד הבריאות בשיתוף עיריית תל אביב -
מסיל"הותוכנית"בתיאבון"ביןמאילדצמבר2020בקרבחסרימעמדבדרוםתלאביב,85%מהנשאליםסבלו
מאיביטחוןתזונתיבתקופהזושלמשברהקורונה32%(אחוזמהנשאליםנמצאובאי-ביטחוןתזונתיבינוניוכ
-54%נמצאובאי-ביטחוןחמור),וזאתעלפיקריטריוניםשלמשרדהבריאות47.עלפיסקרנוסףשנערךמטעם
פורוםבריאותהנפשבקרבמבקשימקלטבפברואר-מרץ,202135.5%מהמשיביםדיווחוכיבאותההשנהויתרו
עלאוכלבשלמצוקהכלכלית48.ישלהניחשבחלוףהסגריםשאפיינואתשנתהקורונההראשונהוחזרתהמשק
לפעילות מלאה פחת גם שיעור אי-הביטחון התזונתי בקרב הפליטים, ואולם נוכח המצוקה הכלכלית הקשה
שבה רבים מהם עדיין נמצאים והשיעור הגבוה במיוחד של אי-ביטחון תזונתי שאפיין את הקהילה בתקופת
הקורונה, ההנחה היא כי הפער בין שיעור אי-הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסייה זו ובין שיעורו באוכלוסייה
הכלליתעדייןגדול.
במקרהשלילדיהקהילה,אחדהיתרונותהמרכזייםשלהיותםבמערכתהחינוךהואמערךההזנהשמתקייםבה
לפיחוקארוחהיומיתלתלמידוצווייוםלימודיםארוךוהעשרה,אולם,מערךההזנהלאחלעלכלגניהילדים
ובתיהספרואףלאכשמערכתהחינוךנמצאתבחופשה.
מכללהשאלוניםשערכנו(כוללבקרבמשפחותהמתגוררותמחוץלתלאביב)עולהכיכ-40%עד50%מהילדים
לאמקבליםארוחהבביתספראובגן.אףשכאמורלאבהכרחמדוברבמדגםמייצג,הנתוןמעוררדאגה.בשיםלב
לכךשלמדינהאיןנתוניםעלשיעוראי-הביטחוןהתזונתיבקרבאוכלוסייתהפליטים;ובשיםלבלנתוניםהקשים
מהסקרשנערךבתקופתהקורונה-ישחששכבדשאלפיילדיםנמצאיםבאי-ביטחוןתזונתיואיןלהםמענים
במערכתהחינוך:
46מכוןברוקדייל(שרביט,ברנדל),הערתשוליים44 עמ',.20
47משרדהבריאותועירייתתלאביב,"איביטחוןתזונתיבקרבחסרימעמדבדרוםתלאביב"(ינואר)2021
48פורוםבריאותהנפשבקרבמבקשימקלט,"ממצאיסקר-רווחהובריאותבקרב"ממצאיסקר-רווחהובריאותבקרב
מבקשימקלטמסודןואריתריאה"
האםהילד/המקבלארוחהבביתהספראובגן?
28%
כללהארץ:
44%
תלאביב:
כן
כן
24%
כן,אבל*
2%
כן,אבל*
48%
לא
לא
54%
רקכשההוריםמשלמיםעלחלק.*
*קשהלנולשלם
אםלאנשלם-לאיקבל
28
בין50%-40%מילדיהפליטיםלאמקבליםארוחהחמהבביתהספראובגן.אםהםפוקדיםמועדוניתבשעות
הצהרייםייתכןשהםמקבליםארוחהחמהבמועדונית.אםנניחשהנתוניםהללומשקפים,אפילובאופןגס,את
'פרקד
המצב באוכלוסייה, מדובר על כעד 4,000 ילדים שייתכן שחיים כאן באי-ביטחון תזונתי ואינם מקבלים הזנה
במערכתהחינוך.
מצבדבריםזהמציבאתגריםמיוחדיםלפניהצוותיםהחינוכיים,כפישעולהמתיאוריםשלנשותצוותיםאלה:
"למורותאסורלתתאוכלאםהילדלאמשלם.בפועלישילדיםשלאאוכליםמהבוקרעדהערב.את
עומדתמולהילדים,וישאוכל,ואתהלאמקבלואתהכןמקבל".
עודסיפרהאחתמנשותהצוותבמועדוניתרווחהבתלאביב,עלילדשלמדבצפוןתל-אביבוהיהמגיעלמועדונית
הרווחהבביאליק:יוםאחד,בתקופתהקורונה,אותהאשתצוותאספהאותומעטלפנישעתסיוםהלימודים,
והואהתחיללבכותבאוטו.כשהיאשאלהאותומהקרה,הואהסביר:
"לאאכלתימאזארוחתארבעשלהמועדוניתאתמול,ואנירוצהאתארוחתהצהריים,ואתלקחתאותי
לפניהארוחה".
לסיכום,עלמדינתישראללפעולמידיתלאיתורכלילדיהפליטיםהסובליםמעוניומאי-ביטחוןתזונתיולספק
להםמעניהזנההולמים.ילדהואילד,ואיןלקבלכיבישראליחיוילדיםבעוניקשהובאי-ביטחוןתזונתירקבגלל
המעמדהאזרחישלהוריהם,מוצאם,דתםאוצבעעורם.
6.ביטוחיבריאות
לפיהסדרביטוחהבריאותהמיוחדלילדיםחסרימעמד("הסדרמאוחדת"),יכוליםפליטיםמאריתריאהומסודן
לבטחאתילדיהםבביטוחבריאותהמקנהלילדיםשירותיבריאותדומיםבהיקפםלאלההניתניםלילדיאזרחים
ישראלים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. לפי הסדר זה, עלות ביטוח בריאות לילד אחד היא120 ש"ח, ולכל
הילדים במשפחה - 240 ש"ח. למרות ההיענות הגבוהה יחסית של הורי הקהילה להגיע לטיפות חלב (כאמור
בפרק הגיל הרך), ניכר כי כשמדובר בביטוח בריאות חלק מההורים מתקשים לשלם את ביטוח הבריאות של
ילדיהםמדיחודש,ולאאחתצובריםחובותשבחלוףחצישנהעלוליםלחסוםאתמתןשירותיהבריאותלילדים.
מראיונותעםהוריםבירושליםובתל-אביבעולהכימישאיןבאפשרותולשלםאתתשלומיהביטוחוצוברחובות,
ייחסםהטיפולבילדיוכעבורחצישנה.
היועצותשרואינוסיפרוכיהןשומעותיותרויותרעלילדיםש"לאמקבליםכלום"מבחינתטיפוליםרפואייםולכן
ההוריםלוקחיםאותםלטיפולרפואיבשטחים.אחתהיועצותסיפרהאףכישמעהעלהורהשבהיעדרטיפול
רפואינגישניסהלטפלבביתובעצמו:
"ילדהשנפלהפעמיים,ואביהתפראותהבביתעםחוטומחטברגלכךשיכולהיהלהתפתחזיהוםנוראי".
במקרה נוסף שקרה במועדון הנוער של א.ס.ף, הייתה נערה שדרכה על מסמר, ללא ביטוח בריאות, עם אמא
שנמצאת בזנות הישרדותית. במאמצים רבים, הנערה השתכנעה ללכת למרפאת טרם, שם לא טיפלו בה עד
שלאקיבלהאישורבמאוחדתעלכךשהיאלאמבוטחת.עדשחזרהלמרפאתטרםוהשיגהאתהאישורשאינה
מבוטחתבקופה,המרפאהכברהייתהסגורה.אתכלהתהליךהמאמץהזההיאעשתהלבד.אמהלאיכלהללוות
אותהבשלשעותהעבודההמרובות.הבירוקרטיה,לצדהיעדרהסמכותההוריתשתעמודעלכךשהילדהתטופל
(אולכלהפחותסמכותהוריתשתסייעבטיפולבבירוקרטיה),עשוייםלהיותקשיםואףמייאשים.מכאן,הסבירה
מנהלתמועדוןהנוער,שהגישהשלהילדיםלגביפציעותהיאש"מחליקיםאתזה".
עםזאת,גםכאשרישלילדיהפליטיםביטוחיבריאותמשולמים,הםלעיתיםנתקליםבחסמיםנוספיםכמויחס
מבטל וגילוייגזענותמנציגיהמערכת.כך,סיפרהאחתהאימהותעלפגישהשלהושלהילדשלהעםהרופאשלו:
"הרופאהתעקשלאלדבראנגליתוטעןש"הואמדבררקעברית".הילדהגןעליואמרלרופא:'אתהיודע
29
טיגרינית?לא?יפה'.אזאמאשלילאיודעתעברית.אניאתרגםלה".
במילים אחרות, הילד ניצב בעל כורחו בעמדה של לקיחת אחריות על התקשורת בין האם לבין הרופא, וניצב
כמבוגרהאחראימולשנימבוגריםשהיואמוריםלשמורעליו.
'פרקד
אשרלתשלומיביטוחהבריאות,כךעולהמהשאלונים:
האםלילד/הישביטוחרפואי(הסדרמאוחדת)?
אםלאהצלחתלשלםאתהביטוחהרפואי-
?האםנתקלתבבעיהבקבלתטיפולרפואילילד/ה
תלאביב:
תלאביב:
כן
כן
61%
77%
22%
כן,אבל*
לא
23%
לא
17%
כללהארץ:
61%
כללהארץ:
74%
כן
כן
17%
כן,אבל*
לא
36.6c
לא
39%
9%
*אבלאנילאמצליח/הלשלםאתדמי
הביטוחבחודשיםהאחרונים
מהשאלוניםשערכנועולהתמונהעגומהומדאיגהלפיהבתל-אביבלכ-40%מילדיהפליטיםאיןביטוחבריאות,
ובכללהארץ,לכ-25%מילדיהפליטיםאיןביטוחבריאות.בנוסף,עדכ40%-מילדיהפליטיםבכללהארץשאין
להם ביטוחי בריאות, נתקלו בבעיות בקבלת טיפול רפואי כאשר נזדקקו לו. מציאות זו שבה רבים מהילדים
הפגיעיםביותרנותריםללאביטוחבריאותוללאשירותיבריאותהיאבלתינתפסת, וקייםצורךבהוללהבטיח
לילדיםאלהביטוחבריאותושירותיבריאותמלאים.
30
פרקה׳
פרקה'לקראתגיל18
התפכחותכואבת-עתידלוטבערפל
רוב ילדי הפליטים בישראל הם בגילי בית ספר יסודי וקדם-יסודי ומיעוטם בגילי על-יסודי. אך מצב זה עתיד
להשתנות;בשניםהקרובותמספרםשלהנעריםוהנערותשהוריהםפליטיםעתידלגדול.לקראתגיל16,וביתר
שאתלקראתגיל18,ילדיהפליטיםחוויםהתפכחותכואבת-המסמךהמזהההיחידשהםיכוליםלהנפיקהוא
דףניירבשם"רישיוןזמנילישיבתביקור"(אשרה2 א5//)שלאמאפשרלהםלהוציארישיוןנהיגה,לשרתשירות
צבאיאואזרחי,אוללמודכלמקצועשדורשרישוימהמדינה.גםמיששואפיםללמודלימודיםאקדמייםנתקלים
במחסומים:שכרהלימודשהםנדרשיםלשלםהואבשיעור125%לעומתשכרהלימודשלבניגילםשהםתושבים
אואזרחים,וכאמור-מקצועותהדורשיםרישוי,כרפואה,סיעוד,עבודהסוציאליתועוד,סגוריםבפניהם.פרופ'
שלמהמור יוסף,שהיהראשרשותהאוכלוסיןוההגירה,הזהירבשעתו:-
"ילדיהפליטיםנדחקיםלשוליהחברה:במקוםשהםיהיוילדיםמתבגריםלתוךחברהשהםיכוליםלהיות
בהמועילים–הםנכנסיםלתוךחברהשהםיהיובשוליהבהגדרה49."
צעיריםפליטיםשגדלוכאןחולמיםלהתחילאתחייהםהבוגרים,לקחתחלקולתרוםלחברה,לכלכלהולמדינת
ישראל שבה התחנכו. אך במקום שהמדינה תאפשר להם את הוודאות הנדרשת כדי לבנות עתיד, הם חווים
התפכחותכואבתתוךשהמדינההופכתאותםעםהגיעםלגיל18מילדיםל"מסתננים".בתוךכך,מעטפתהזכויות
הדלהשניתנהלהםכילדיםנלקחתמהםבאחתוהםהופכיםחסריזכויותכהוריהם.מצבזה,פוגעבמוטיבציה
הפנימיתוהחיצונית,לעתיםאףלהשיגתעודתבגרות.כךהעידהב',נערהבת ,בתלהוריםפליטיםמאריתריאה:18
"זהכאילואתפותחתדלת וסוגריםלךדלתכלהזמן"-
גם מהראיונות עם הצוותים החינוכיים, עולה כי הם שותפים לתחושת חוסר האונים, חוסר הוודאות, כמו גם
הניסיוןהמאתגרלתמוךבנעריםובנערותבחיפושאחרעתיד.לדבריהם,ישתלמידיםשבוחריםלנשורמהלימודים
וללכתלעבוד,כילתפישתםהםבכלמקרהעתידיםבשנתייםהקרובותלעזובאתישראלולהגרלקנדה.
49ראוציטוטב:המוקדלפליטיםולמהגרים,דוח:מעמדםשלילדימבקשימקלטבישראלוברחביהעולם,יוני2022 בעמ’,.8
דוחזהעוסקבסקירההשוואתיתביןמעמדילדימבקשיהמקלטבישראללעומתמעמדילדימבקשימקלטברחביהעולם.
צוותי החינוך סיפרו כיצד הם מדגישים באוזני התלמידים, אולי במטרה לעורר בהם תקווה, שתעודת הבגרות
חשובהגםלקנדה.אחרת,במהלךהשנתייםהללו,הנעריםנותריםבמצבהמתנה,מחכיםלמעברלקנדה(שאולי
יגיע ואולי לא) ושום התפתחות אישית או מקצועית שלהם לא יכולה לקרות בזמן הזה. במקום להתקדם
ולהתפתח, הם עובדים בעבודות מזדמנות כמו שליחות בוולט, ובמקביל המורים מנסים לשכנע: "הבגרות לא
הולכתלפח,היאמתורגמתלאנגלית".ואולם,המוריםנעניםלאאחתעלידיהנערים:
"למהבכלללסייםביתספר?האפשרויותשליכלכךמועטות אזלמה?"-
הצוותיםהחינוכייםטועניםכיהערךשלביתהספרטמוןבכךשהואמכיןאתהנעריםלאלברוחכשקשה,אלא
להתמודדעםקושיבמערכותיחסיםועםאתגריםיומיומייםשלהחיים,זאת,בשונהמאורחהחייםשהנערים
מסגלים לעצמם אם הם נושרים ועובדים בחברות כמו וולט - שם הם הופכים לכאורה 'אדונים לעצמם'. כך,
אחדהמורים:
31
"אנימרגיששברגעשהםנכנסיםלמסלולשלוולט,והחייםשנלוויםלמסלולהזה,ישמשהושהואנהיהנורא
מצומצם,ונוראקשהלעשותאתהחקירההזאתי,אתהבדיקההזאתי,שלמהאנירוצהלעשות.בעבודה
בוולט,הילדיםבתחושהשלחופשמוחלט:'אניעובדמתישאנירוצה,כמהשאנירוצה,איךשאנירוצה,אין
לישגרה/שעותערות/סדריום'.הרבהפעמיםהעבודהעצמההיאנוראבודדה,לאמייצרתאינטראקציות
'פרקה
עםאנשים,לאמאפשרתיחסיםחבריים,אתהלאבהתפתחות,אלאעםמחשבותשלעצמךלבדכלהזמן.
בנוסף,זהנראהכאילומרוויחיםמזהכסףמהר,אבלבפועללהחזיקאופנוע,עשינוחשבוןעםאחדהנערים,
זהיוצאשהואעובדבחינם.איןלהםביטוחבריאותוהואמפרישלעצמו,שזהסביבה₪400-.העבודהמאוד
מפתה,אתהמתרגללהיותאדוןלזמןשלעצמך,אזזההופךלהיותקשהיותרלעבודבמשמרות,ולתרגל
אלמנטיםנוראבסיסייםשלשוקעבודהסביר:עובד מעביד,לו"ז,משמרות".-
זאת ועוד, בגילי התיכון, הילדים נחשפים להשלכות הנוספות של הפליטות והיעדר המעמד. למשל בתיכונים
בירושלים, לוקרים לשמירת חפצים מופעלים על ידי חברה חיצונית, שדרכה ניתן לשלם על לוקר רק בתנאי
שיש תעודת זהות. תלמידי הקהילה, שלומדים בבתי ספר משולבים, לומדים על השונות שלהם גם באמצעות
העובדה שהם אינם רשאים לשכור לוקר ואינם יכולים לשלם עבורו ללא תעודת זהות. בראיונות נאמר לנו כי
כאשר הקהילה עצמה ניסתה למצוא לכך פתרונות, בית הספר התנער מן הבעיה וגלגל אותה הלאה לחברות
הלוקריםהחיצוניות.באותוהאופן,עדלאחרונה,נמנעהמילדיהקהילההנחתתלמידברבקו.
תלמידיהתיכוןלומדיםעלשונותםועלהעתידהעמוםהצפוילהםגםבאמצעותאי-הגיוסלצבא.אחתהאימהות
מהקהילהסיפרהעלילדהשמתגוררתמחוץלתל אביב:-
"היא הרגישה ישראלית לכל דבר. היא הייתה הילדה יחידה בכיתה שלה מהקהילה, וגם שאר ילדי
הכיתה הרגישו שהיא חלק. בהכול היא הייתה כמוהם, הגיע לה כל מה שהגיע להם, ואז פתאום היה
להם טיול ביקור בצבא, לראות את המקום, ואמרו לה שהיא לא יכולה ללכת, בגלל הסטטוס שלה. אז
הילדה ממש נפגעה, היא הבינה שהיא לא עם סטטוס, לא הבינה את זה לפני. שלושה ימים הילדה
הייתהבמיטהוהםבטיול".
תחושותקשותעלהיעדרהמעמדעלוהשנהגםמפיהשלנערההמתגוררתבתל אביב:-
"מאזשאניפהבארץאנימרגישהשקופה...חברותשלימתגייסותואנילאיכולהלהתגייס,ואםלאצבא
אזאנירוצהללכתלאקדמיה.אניחולמתללמוד,שתהיהליהשכלהואוכללתרוםלחברהשלי,אבל
גיליתישאנילאיכולהלהיכנסלאקדמיה...הגעתילגיל18 והחייםנתקעולי,אנימרגישהשבזבזתי
שנותלימוד".12
יש אפוא נערות ונערים שמצליחים לסיים תיכון, להוציא תעודת בגרות ולעתים גם לחסוך כסף, ויש כאלה
שנמצאים על התפר - נוטים להיגרר ולהצטרף לקבוצות חברתיות אשר עושות שימוש בסמים, התנהגויות
מסכנות,שוטטותבשכונה,ועוד.פרופ'וקסלרמסבירעלכךבחוותדעתו:
"בהיעדרטיפולבכךכברבגילצעיר,עםהקליטהבמערכתחינוךהחובה,רצףהסיכוןילךויגדל-מילדים
עלהרצףשלהסיכוןהםיהפכולהיותנעריםונערותבקצהרצףהסיכון.הפעריםהשפתייםוההשכלתיים
יגברו,ואלה,לצדיחסמנוכרמצדהחברה,יקשועלויסותהתנהגותועלמציאתמקומםבמסגרותהחינוך.
כתוצאהמכךסכנתנשירתםתגבר,כמוגםפיתוחהתנהגויותלאנורמטיביותכוללסיכוןגבוהלהתמכרויות,
לעבריינותנוערוחוסריכולתלהשתלבבחברה,הנתפשתבעיניהםכמישוויתרהעליהם50."
הסיפה של דברי וקסלר - על החברה, שנתפשת בעיניהם של נוער שהוריהם פליטים, כמי שוויתרה עליהם -
עולה בקנה אחד עם האמירות של הנוער עצמו - שהדלתות כל הזמן נסגרות בפניהם, גם כשהם ממש מנסים
ומתאמצים לפתוח אותן, או רוצים לתרום לחברה שחשבו שהיא גם שלהם. לנערים ונערות וצעירים וצעירות
מקהילת הפליטים הגדלים בישראל קשה לדמיין תמונת עתיד של חייהם, ותחושות קשות של ניכור וייאוש
הופכותאלמנטקבוע.
32
גיבושזהות
'פרקה
מטבע הדברים, ההדרה, ההזנחה וסגירת הדלתות - תוצר של מדיניות ממשלתית רבת שנים - משפיעות על
תהליך גיבוש הזהות של הנערים והנערות האופייני לשנות ההתבגרות. על הקושי שמלווה את הנוער בתהליך
זהמעידהגםתופעהשעלתהמשניראיונותשהתקיימועםנשותצוותחינוכי,אחתמרעננהוהשנייהמירושלים.
בשניהראיונותסיפרוהמרואיינותעלילדיםשבחרולהתנערמזהותםכילדיפליטיםמאריתריאה,ובמקוםזאת
הציגואתעצמםכילדיםממוצאאתיופי,הןבביתהספרוהןבמרחבהציבורי:
"המורים שלהם בכיתה, לא יודעים שהם לא הולכים לצבא, ולא יודעים שאין להם אזרחות בישראל.
חלק מהילדים מעדיפים להגדיר את עצמם אתיופים. גם התושבים עצמם לא יודעים להבדיל בין
אתיופיםלאריתראים".
היוםבירושליםלאיודעיםמיהם.אםהםמבקשימקלטאואתיופיםישראלים.בירושליםהארגוןג'ק51"וגם
הרווחהוגםהקהילה,אנחנומנסיםלהסבירעלמבקשימקלט,ישבתיספרשבאיםלביקורעםהילדים
עצמם,וגםהולכיםלבתיספרומסביריםעלמבקשימקלט,מההסטטוסשלהילדים,מהאנחנוועוד,כדי
שיכירואותם,כדישיהיהלהםיחסטובעםהילדים.אזהיוםהצוותכברמכיר".
"הזהותהאתיופית"שנעריםאלהעוטיםעלעצמםמאפשרתלהםלחושבעלימעמדאזרחי,שוויםיותרלחבריהם
הישראלים, ופחותשקופיםוחסריזכויות;לרגעהםיכוליםלחלוםעלעתידדומהלזהשלבניגילםהישראלים
במקוםעלעתידםהקשהללאמעמדוזכויות.בשלושהראיונותעלהכיההוריםשיתפופעולהעםהבחירהשל
הילד להזדהות כ"אתיופי" ולא מיהרו לספר לו מהי זהותו האמיתית. יתכן שגם בחירה זו של ההורים, נועדה
לתפישתםלהקלעלהילדולטשטשמציאותקשהמנשוא,ועתידקשהעודיותר.כךהסבירהאשתצוותחינוך
באחדהמפגשיםשקוימועםצוותיםחינוכייםבנוגעלגישהשלהנוערלגביהעתיד:
"העתידהואחומרנפץאזבואולאניגעבזה,אונתכחשלמצב,כיהואלאקל.וישכאבופחדמאודגדול,כי
הם(הנערים)הרבהלבד.בהרבהמקריםהבכוראחראיעלההוריםוהאחיםהקטנים".
מצבזהשלבלבולוחוסרודאותשבומצוייםרביםמהנעריםהביאאתהצוותיםהחינוכייםלהדגישבראיונותאת
הצורךלספקלנוערמענהגםאחרישלבהתיכון–מעיןליוויהמשךלבוגריםהצעירים.בגיליםהללו,כךהסבירו,
"חשוב מצד אחד לתת את הזמן לחקירה ולבדיקה עצמית, אך מצד שני לא לאפשר הישאבות למטה, למצב
שלחוסרתפקוד".בתוךכך,הצוותיםעסוקיםבשאלהכיצדלתתאתהזמןולאלהלחיץאתהנעריםאךעדיין
לשמורעלמסגרת.לדבריהם,הדברכרוךבליוויגםאחרישלבביתהספר,והםאףהציעובמסירות,להיותחלק
מהתהליךתוך"העברתמקל"חלקהעםהגורםהמלווההחדשוהנער/העצמו/ה.
50חוותדעת,פרופסורמרסלווקסלר,הערתשוליים.26
51JACC-CenterCommunityAfricanJerusalem-מרכזלקהילההאפריקאיתבירושליםהיאעמותההעובדתעם
קהילתהפליטיםהמתגוררתבירושלים.
פרקו'סיכוםוהמלצות
כמהאלפיילדיםגדליםבישראל.רובםהמוחלטנולדכאן.גםמישלאנולדובישראלהגיעואליהבינקותאובגיל
צעירמאודוהםלאזוכריםכלמציאותאחרתפרטלמציאותהחייםבישראל.הםגדליםכאןכמעטללאזכויות,
בשולי החברה, עם מכשולים אינסופיים בדרכם לממש את הפוטנציאל שלהם ולבנות לעצמם עתיד. "פתרון
הבעיה" פשוט מאוד ונמצא בהישג ידה של ממשלת ישראל: יש לתת להם מעמד תושב שיקנה להם זכויות
בסיסיותועתיד.מתןהכרהכזולילדיםאינומאייםעלעתידהשלהחברההישראלית,ילדיהפליטיםמאפריקה
הםכ-0.27%מאוכלוסייתהילדיםבישראל52.מתןהכרהכזולאנועדרקלטובתהילדים,הואייטיבעםהחברה
הישראליתכולהויחזקאותהכחברהמכילה,פלורליסטיתושוויונית.
33
דוחזהסוקרהיבטיםרביםשלחייילדיהפליטיםומעלהממצאיםמדאיגיםביותר:
פרקו׳
היעדרנתונים-מדינתישראלאינהמחזיקהבנתוניםמדויקיםעלמספרהילדים,מקוםמגוריהם,ונראה
שאפילו לא על המסגרת החינוכית שבה הם שוהים. ילדי פליטים אינם מקבלים מספר זיהוי בלידתם, וכל
רשותמספקתמספרמזההמשלה.כךנפתחהפתחלכךשהילדים"נופליםביןהכיסאות".
בייביסיטרים - לפחות מחצית התינוקות והפעוטות עדיין שוהים בבייביסיטרים, אף שכבר לפני עשור
התריע מבקר המדינה על הסכנות וההשלכות הדרמטיות על ביטחונם, התפתחותם התקינה ושלומם של
הפעוטותהשוהיםבמסגרותפיראטיותאלה53.
עיכובים התפתחותיים קשים - כבר בכניסה למערכת החינוך הממלכתית, בגיל 3, סוחבים הילדים
פעריםהתפתחותיים(לעיתיםשלכשנתיים),בהםקשייםשפתיים,קשייםרגשיים,ולעיתיםאףקשיים
במיומנויות מוטוריות בסיסיות. אי-טיפולבצמצוםהפעריםמנציחאתהפעריםוההדרהכברבשלבמוקדם
זהוהםנמשכיםגםבגיליביתספר.
הסללה - עם פערים התפתחותיים ניכרים, רבים מהילדים מוסללים לחינוך המיוחד אף שהם אינם
סובליםמלקותאורגניתופוטנציאלההתפתחותשלהםתקיןלחלוטין.מהשאלוניםשהופצובקרבהורים
פליטים עלה כי שיעור ילדי הקהילה הלומדים בחינוך המיוחד גבוה מהשיעור הכללי באוכלוסייה של
הלומדיםבחינוךהמיוחד.אףשלאמדוברבמדגםמייצגהפערביןשתיהקבוצותהעולהמהשאלונים-
167%-מדליקנורהאדומהודורשכימשרדהחינוךיקייםמיפויובירורמעמיקיםבאשרלהיקףהמדויק
שלהתופעהוסיבותיה.פעמיםרבות,ילדיהפליטיםלומדיםבנפרדמילדיישראליםגםבמסגרותאלה.
הפרדה - בכמה ערים, ובעיקר בעיר תל אביב-יפו, הילדים מופרדים מילדי ישראלים במערכת החינוך
החלמגיל ועדלכיתהי"ב.3
אי-ביטחון תזונתי- משאלונים שהופצו בקרב הורים פליטים עולה כי כ-40% עד50% מהילדים אינם
מקבלים ארוחה בבית ספר או בגן. הנתון מעורר דאגה, ובשים לב לכך שלמדינה אין נתונים על שיעור אי-
הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיית הפליטים ולנתונים הקשים שהתקבלו מסקרים קודמים - יש חשש כבד
שאלפיילדיםנמצאיםבאי ביטחוןתזונתיואיןלהםמעניםבמערכתהחינוך.-
חייםבסיכוןובסביבהרוויתגזענות-ילדיהפליטיםהםאוכלוסייהפגיעהביותרהגדלהבמציאותקשה
מנשואבכלהיבטשלחייה.החייםללאמעמדמוסדר,במצוקהכלכליתוהתמודדותעםעוניקיצוני,בצלטראומת
ההגירהובמצבהישרדותימשפיעיםעלמצבםהנפשישלהילדים.סביבתחייהם-חשופיםלגזענותקשהבמרחב
הציבוריוכןלעבריינות,אלימות,צריכתסמים,זנאות,סרסרותוזנותהישרדותית היאגורםסיכוןנוסף.-
52המועצההלאומיתלשלוםהילד,השנתוןהסטטיסטי,"ילדיםבישראל2022"לקטנתונים
53מבקרהמדינה,חוותדעת:הטיפולבקטיניםחסרימעמד,הערתשוליים9
אי-קבלתשירותיבריאות-משאלוניםשהופצובקרבהורים פליטיםעולהכיבתל-אביבלכמעט40%
מילדיהפליטיםאיןביטוחיבריאות,ובכללהארץ,לכ-25%מילדיהפליטיםאיןביטוחבריאות.עודעולה
כירובההוריםשלאהצליחולעמודבתשלומיביטוחהבריאותנתקלובבעיותבקבלתטיפולרפואילילדיםכאשר
נזקקולו.נתוניםאלהמעורריםדאגהנוכחהתמונההעולהמהםולפיהרביםמהילדיםהפגיעיםביותרבחברה
נותריםללאביטוחבריאותוללאשירותיבריאות.
התפכחותכואבתעםההגעהלבגרות-עםהגיעםלגיל18,מעטהזכויותשהיובילדותנלקחותמהילדים
באחת. כאשר בני גילם בעלי האזרחות מתחילים את חייהם הבוגרים בבחינת האפשרויות הפתוחות לפניהם
- שירות צבאי ולאומי, השכלה גבוהה, רכישת מקצוע - בפני ילדי הפליטים הדלתות נסגרות. זאת, גם אם
הצליחו,בעבודהקשה,להתגברעלשללהמכשוליםשניצבובדרכםולסייםאתלימודיהתיכוןבהצטיינות.בין
שמדוברבלימודיםבאקדמיה,ברכישתמקצועובאפשרויותתעסוקהאובשירותלאומיאוצבאי-בנייתעתיד
34
בישראלמוגבלתמאודעבורם.
פרקו׳
כאמור, הפתרונות לבעיות הקשות העולות מהדוח נמצאים בהישג ידם של משרדי הממשלה והרשויות
המקומיות הנוגעים בדבר, ואנחנו קוראות להם לשלב ידיים ולעשות את הדבר הנכון - עבור הילדים ועבור
החברההישראלית-לתתלהםמעמדתושבשיקנהלהםזכויותבסיסיותועתיד.
ואולם,נוכחהפעריםהקשיםשכברקיימיםבעקבותשניםשלדחיקהלשולייםהחברתיים,הדרה,הזנחהוהפרדה,
עלמדינתישראללנקוטלאלתר,בנוסף,אתהצעדיםהבאים:
הנפקת מספר מזהה חד-ערכי בן 9 ספרות לילדי הפליטים: יש להנפיק לילדי הפליטים מספר מזהה
חד-ערכישיאפשרלכלהרשויותהמטפלותבהםזיהוי,מיפויותיאוםטיפולבילדים.עלהמספרלכלול9ספרות
בדומהלמספריזיהוישלאזרחיישראלכדישניתןיהיהלהזינובמערכותהממוחשבותשלהרשויותולבצעבהן
.פעולות
פתיחהמידיתשלמעונותמפוקחים ומסובסדים במספר ובפיזור שיאפשרו קליטת ילדי פליטים בגיל
הרך במסגרות מפוקחות וסגירת הבייביסיטרים:ישלהבטיחבראשובראשונהאתהמוגנותשלהפעוטות
החיים בישראל ללא תלות במעמדם האזרחי. יש לספק מסגרות נוספות לגיל הרך ולהגביר את הפיקוח על
מעונות יום פיראטיים המסכנים את הילדים השוהים בהם. יש להמשיך ולפעול להכשרת הגננות והמטפלות
במעונותהיוםהמפוקחיםשבהםשוהיםילדיהפליטיםולהרחיבאתהעבודההקהילתיתעםהוריהפעוטות,
בשיתוףהצוותהמטפל.
ביטול ההפרדה במוסדות חינוך:ישלבטללחלוטיןאתההפרדההפסולהבמסגרותהחינוךולשלבאתילדי
הפליטיםבמסגרותהחינוכיותשבהןלומדיםילדיאזרחיםישראלים,תוךמתן מענהלצורכיהםהייחודיים.
בירורמעמיקשלתופעתהפנייתהיתרשלילדיפליטיםלחינוךהמיוחד(הסללה):מהשאלוניםשהופצו
בקרבהוריםפליטיםעלהכישיעורילדיהקהילההלומדיםבחינוךהמיוחדגבוה ב-167%יותרמהאוכלוסייה
הכללית.שיעורגבוהזהמדליקנורהאדומהודורשאתהתייחסות,בדיקהוטיפולשלמשרדהחינוך.
מיפויילדיהפליטיםהסובליםמאי-ביטחוןתזונתיומתןמעניהזנהלכלילדוילדה:ישלמפותלאלתראת
רמת העוני ואי-הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיית הפליטים וילדיהם, במיוחד נוכח תוצאות סקרים קודמים
בנושא,מצבההסוציו-אקונומיהקשהונוכחתוצאותהשאלוניםשהופצובקרבההוריםלצורךדוחזה,שלפיהם
כ- מהילדיםאינם מקבליםארוחהבביתספראובגן.50%-40%
צמצוםהפעריםההתפתחותייםוהלימודייםבמוסדותהחינוך:ישלפעוללצמצוםהפעריםההתפתחותיים
והלימודייםבאמצעות:
•שעותתגבור,במיוחדבמקצועותלימודשבמרכזםהשפההעברית.
•הקמתמערךמוסדרשלגישורשפתיותרבותיביןהוריהתלמידיםלצוותיהחינוך.
•תגבור התמיכה והליווי של הצוותים החינוכיים, לרבות השתלמויות בנושאי היכרות עם קהילות הפליטים
ומבקשיהמקלטהחיותבארץ,דרכיםפדגוגיות,מתודולוגיותודידקטיותלסגירתפערים,במיוחדפערישפה,
פדגוגיהשלילדיםבסיכוןועוד.
35
פרקו׳
תגבורהמשאביםוהמעניםלאיתורוטיפולבילדיפליטיםהמצוייםבסיכון-מצביהסיכוןהקשיםשהילדים
חשופים אליהם מחייבים תשומת לב מוגברת והיערכות מיוחדת של משרד הרווחה והמחלקות לשירותים
חברתיים שבהם מתגוררים הילדים, תוך הקצאת משאבים מתאימים, עיבוי ההכשרה המותאמת לעובדות
הסוציאליות בשטח והרחבת המענים הזמינים להן. כמו כן, יש להנגיש לילדים את שירותי הרווחה במלואם,
ובכללזה-לתתלהוריםפליטיםקצבאותילדיםוקצבאותילדנכה.
מיפוי מצבם הבריאותי של ילדי הפליטים ומתן גישה מלאה לשירותי בריאות לכל הילדים-הממצאים
הקשים שלפיהם רבים מילדי הפליטים גדלים ללא גישה לשירותי בריאות מחייבים כי משרד הבריאות ימפה
לאלתר את מצבם הבריאותי של הילדים ויפעל למתן גישה מלאה לשירותי בריאות לכל הילדים. על המשרד
להבטיחכיילדיםלהוריםפליטיםשאינםמסוגליםלעמודבתשלומיהביטוחהרפואילאייפגעומכך,בדגשעל
משפחותחד-הוריותומשפחותלילדיםעםצרכיםמיוחדים.
מתןאופקלנוערולצעירים-עלמדינתישראללהעניקלנוערולצעיריםשגדלוכאןמעמדתושבשיאפשרלהם
לבנותאתעתידם,לרבותכלהזכויותהכלכליותוהחברתיותהנלוותלמעמדזה.ישלפתוחאתהחסמיםהקיימים
כיום בתחום ההכשרות המקצועיות, הרישוי המקצועי, רישיון נהיגה, והשכלה גבוהה, ולתת לנוער ולצעירים
הזדמנותאמיתיתלממשאתהפוטנציאלשלהםולתרוםאתהמירבלחברההישראלית-שבהגדלוובההםחיים
36
מבוא
א.ס.ףהיאעמותהללאכוונתרווח.פעילותהעמותהמתאפשרתהודותלתמיכתם
הנדיבהשלארגונים,קרנותותורמיםפרטיים.אנחנומזמיניםכלאחדואחתלקחת
חלק,לתרוםלא.ס.ףולסייעלקהילתהפליטיםבישראל.
לתמיכהוהתנדבות:
www.assaf.org.il • [email protected]