חומר רקע
עניים שלא נספרים
עוני, ביטחון תזונתי ורווחה כלכלית בקרב מבקשות ומבקשי מקלט בישראל
א.ס.ף -
ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל ומרכז אדוה | פברואר 2025
רקע כללי
מחקר חלוצי זה מבוסס על סקר שנערך בקרב 249
מבקשות ומבקשי מקלט ופליטים –
בעיקר מאריתריאה,
אוקראינה ואתיופיה
–
המקבלים סיוע מארגוני סיוע לפליטים ומבקשי מקלט. הנתונים משקפים מצוקה כלכלית
וחברתית חמורה והדרה שיטתית של אוכלוסייה זו.
המחקר מומן בתמיכת האיחוד האירופי.*
איסוף הנתונים נעשה בסיוע של לשכת הרווחה העירונית מסיל"ה של עיריית ת"א.*
נתונים מרכזיים
רקע
●
75%
מהמשיבים הן נשים.
●
60%
גרים בתל אביב; שני שלישים מאריתריאה.
דיור ובריאות
●
77%
מתגוררים בדירות שכורות; 20%
חיים לבד.
●
50%
מהמבוגרים ו־25%
מהילדים אינם מבוטחים.
●
33%
דיווחו על מצב בריאותי ירוד או ירוד מאוד.
ביטחון תזונתי
●
85%
חיים באי־ביטחון תזונתי (לעומת 21.1%
באוכלוסייה הכללית בישראל.)
●
54%
סובלים מאי־ביטחון תזונתי חמור (לעומת 10.1%
באוכלוסייה הכללית.)
●
בקרב נשים מאריתריאה: 90%
חיות באי־ביטחון תזונתי.
תעסוקה
●
62%
עובדים/ות בניקיון (בעיקר נשים.)
●
ההכנסה הממוצעת לנפש –
פחות ממחצית שכר המינימום.
●
50
–
70%
מהכנסת משק הבית מוקדשת לשכר דירה.
עוני
●
89%
אינם מצליחים לכסות את ההוצאות הבסיסיות.
●
51%
חווים מצוקה כלכלית "לעיתים קרובות."
●
57%
חיים מתחת לקו העוני (לעומת 20.7%
בכלל האוכלוסייה בישראל.)
●
64%
מהנשים חיות בעוני לעומת 33%
מהגברים.
●
בקרב נשים מאוקראינה: 79%
חיות בעוני.
שביעות רצון מהחיים
●
ממוצע שביעות הרצון של המשיבים: 39%
(לעומת כ־90%
באוכלוסייה הכללית.)
●
80%
העניקו לחייהם ציון של 5
מתוך 10
או פחות.
מסקנות עיקריות
●
פליטים בישראל חיים בהדרה ממוסדת: ללא מעמד חוקי, ללא רשת ביטחון סוציאלית וללא ביטוח
בריאות.
●
שיעורי העוני והרעב הגבוהים הם תוצאה ישירה של מדיניות ממשלתית ארוכת שנים.
המלצות מדיניות
●
הקמת מנגנון ממשלתי למעקב שוטף אחר רווחת מבקשי המקלט.
●
מתן גישה לרווחה, סיוע בדיור ושירותי בריאות בסיסיים לכלל האוכלוסייה.
●
טיפול הוגן בבקשות מקלט והכרה בפליטים בהתאם לאמנת הפליטים הבינלאומית.
למחקר
המלא