חומר רקע
תיאורמצבם שלצעיריםמבקשימקלט אשרנולדוובגרובישראל
המסמך שלהלן נכתב על ידי פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל, בשיתוף עם צעירים, המלווים בפרויקט "צעירים
מבקשימקלט"תחתעמותת"למרחב".הקשייםשיוצגוהםקשייםשעלווממשיכיםלעלותמהשטח,דהיינו,עלידינוערוצעירים
שנולדוובגרובמדינתישראל
ו
רואים עצמםכחלקמהחברה הישראלית.
המסמךמתאר,מדוע הקשייםהרבים הנובעיםמהיותם
מבקשימקלט,אינם מאפשרים להםמוביליות חברתיתומותיריםאותםבשוליהחברה.
במשך שנים,
אנו מתריעים על סיטואציה שמתדרדרת ומקצינה לנגד עינינו –
"השוליים מתרחבים". בהיעדר אופק או עתיד
ראויים, באין זכויות ובגין הזנחתם על ידי רשויות המדינה, רבים מ
הצעירים, גם מי שחיו עד עתה חיים נורמטיביים, מוסללים
לשולי החברה הישראלית. מדובר בצעירים מוכשרים בעלי רצון אדיר לתרום,
ש
נדחים שוב ושוב
על ידי המערכות שאינן מוכנות
לקבלם. מלבד הפגיעה בהם, ה
דרתם
פוגעת בחברה הישראלית בכללותה, שיכולה "להרוויח" צעירים אינטליגנטיים, שסיימו
בגרותמלאה,
ש
שואפים ללמודלימודים גבוהיםוש
יוכלו להשתלבבמשק, לשלםמיסיםולתרום
ככלאזרחבמדינה.
להלן הקשייםלפי חלוקה לתחומים:
1.
עוני:
•
דו"
ח מחקר שלמרכז אדוה (
מכון מחקר חברתי-
כלכלי לקידום
שוויון וצדק חברתי),
מציגממצאים על מצבם הכלכלי־
חברתי של פליטים
וחסרי מעמד בישראל הבאים בשעריהם של ארגוני הסיוע. המחקר,
ראשון
מ
סוגו,
מבוסס על סקר
שנערךבאמצעותשאלוניםשעליהםענוכ-
250
משיבים,רובםפליטיםמאריתריאהאךחלקםגםמאוקראינהוממדינות
אחרות.
•
לפיממצאי הדו"ח,
רמת אי הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסייה זו
עומדת על שיא של 85%
ה
חיים באי ביטחון תזונתי,
ו-
55%
(יותר ממחצית)
–
החיים באי ביטחון תזונתי חמור.
אי ביטחון תזונתי מוגדר כסממן חמור של עוני, המתבטא
בהיעדריכולתכלכלית ונגישותסדירה לתזונה
בסיסית הנדרשת לקיוםמאוזןותקין.
•
המיזםהלאומילביטחוןתזונתישלממשלתישראל,נועדלהבטיחביטחוןתזונתילאוכלוסיותהחלשותביותרבישראל.
המיזם מתופעל מאז הקמתו על ידי עמותת ״ארגון אשל חב"ד״ בשיתוף עם משרד הרווחה
ולקט ישראל ובתיאום עם
הרשויותהמקומיות.כיוםפועלתהעמותהב-
239
רשויותמקומיותשנבחרובקפידהוכ-
26,000
משפחותמקבלותתמיכה
בסך כולל של 500
₪ לחודש, באופן המבטיח תזונה בריאה ואיכותית
.
אין התייחסות או אזכור במסמכים של המיזם
לביטח
ו
ן התזונתי הלאומי להכללת אוכלוסיית הפליטים ומבקשי
ה
מקלט. בנוסף נראה שערי מגוריהם המרכזיות אינן
נכללותבמיזםאף הן.
•
מעבר לפגיעה הקשה בחייהם של
ה
פליטים ומבקשי המקלט, ישנן כמובן השפעות רוחב שליליות גם על
הסביבה.
חיים
בעוני וללא ביטחון תזונתי,
בדרך כלל מאופיינים במגורים בסביבה שבה
תנאי
ה
תברואה ירודים.
הם
מובילים לבעיות
בריאות
יות,
מגבירים את תחושות הייאוש והתסכול,
מעלים את הסיכון לתופעות שליליות של
הסל
לה
לשוליים
החברתיים ואף התדרדרות לפשיעה
ומ
רחיבים
את הוצאות המדינה על
שיקוםובריאות.
•
הממצאיםהנסקריםמ
חזקים
אתהצורךבהיערכותהמדינהלהטבתמצבהשלאוכלוסייהזוובעקיפיןגםלהטבתמצבה
שלהחברהבישראל.
ישל
כלולאתהפליטיםומבקשיהמקלטבמיזםהלאומילביטחוןתזונתיבאופןפרואקטיבי,דהיינו
לאתר את הזקוקים לסיוע ולהנגישו. כמו כן, יש לשקול מתן סיוע חיוני לפליטים ולמבקשי מקלט
בתחומי הביטחון
הסוציאלי(קצבאותביטוחלאומי),סיועכספיבדיורבמצביםקיצוניים,
שירותירווחהוכמובןסלשירותיביטוחבריאות
בסיסי,שאליואין
גישה למחציתמהמבוגריםו
לכרבעמהילדיםמאוכלוסיית הסקר.
2.
בריאות–
תקנות ביטוחבריאותממלכתי רלוונטיות גםלנושאיתעסוקהומכינותשיפורטובהמשך)(1:
•
תקנות הבריאות החדשות מאפשרות ביטוח בריאות לאריתראים, סודנים ואוקראינים בלבד. אוכלוסיות דוגמת
אתיופיםוקונגולזיםמוחרגותמהןולכן צעיריםרביםאינםמבוטחיםבביטוחבריאות.
•
כשאין ביטוח, האפשרות היחידה לקבלת טיפול רפואי היא הגעה לבתי החולים
במצבי חירום. לאחר קבלת הטיפול
הרפואי, המוסדות הרפואיים דורשים סכומי כסף אדירים על הטיפול והאשפוז אם התבצע. מופעל לחץ רב מצד בתי
החולים על הצעיריםלכסותאת החוב,כאשר ברור שאין באפשרותם לעשותזאת
ולכן המוסדותהרפואיים נותרים עם
חובותאבודים. מלבד הפן המוסרי, היעדרביטוחבריאותאינו"משתלם"גםמבחינהכלכליתעבור המדינה
בגיןחובות
רבים שלאשולמו.
•
התקנותחלותרקעלקטינים(עדגיל18
)ועלאנשיםמעלגיל60
.הבריאיםמביניהםשיכוליםלעבוד,בגילאי60-18
יהיו
תלוייםבביטוחיעובדזרהמספקיםמענהחלקיבלבד(
אינם
מכסיםבעיותבריאותקודמותומחלותכרוניות)ולכןרבים
נותריםללאמענהרפואיהולם.
יתרהמכך,גםבטווחהגילאיםשל18
עד60
,ישנםמישאינםמסוגליםלעבודבשלבעיות
בריאותיות,כךשהתקנותמוסיפותחטא עלפשעואינןמאפשרותגישהלשירותיבריאותלמי שזקוקיםלה
ם
יותרמכל.
2.
צבא/שירות לאומי:
•
צה"ל מגייס לשורותיו את מי שמחזיק במעמד אזרח ישראלי או במעמד תושבות קבע אשר חלה עליו חובת השירות
בהתאם לחוקשירותביטחון.
•
בהמשך לסעיף הקודם,
גם שירות לאומי פתוח
למחזיקים במעמד אזרח ישראלי או במעמד תושבות קבע, וכן קיבלו
פטוראו לאנקראו לשירותחובה.
•
צעיריםמבקשימקלט,אשרמחזיקיםבאשרותמסוג2
א()(5
אוא/)5
,אינםיכוליםלהתגייסלצה"לאולהתנדבלשירות
לאומי.
כאמור,מדוברבמישנולדובישראלובקרוביהיוצעיריםבתחילתחייהםהבוגרים.הםמרגישיםשייכיםורוציםלתרום
למדינה ולהיות חלק ממנה. שירות צבאי או לאומי הם מסלולים כמעט קבועים בחייהם של צעירים ישראלים ורבים
מהםמעוניינים להשתלבבהם. צעיריםמבקשימקלט מסיימיםאת התיכון וצריכיםמיד למצוא עבודה(שכןאחרת לא
יהיהלהםביטוחרפואי),ובכךנמנעתמהםהאפשרותלכלכלאתצעדיהם
לגביהעתיד
כפישעושיםחבריהם,ביןאםעל
ידי גיוסוביןאם לאו.
3.
מכינות/שנתשירות:
•
שנת שירות או מכינה היא אפשרית, אך רק בגופים המוכנים לקחת על עצמם את המימון של הצעירים. המכינות אינן
מקבלות תקציב ממשרד הביטחון עבור מי שאינם ברי גיוס ולכן על המכינה לגייס כסף ייעודי עבור צעירים מבקשי
מקלט,מהשברביםמהמקריםאינומתאפשרולכן ישנההקצאהמינימליתבחלקמהמכינות לצעירים הללו.
•
בנוסף, גם אם כן התקבלו למכינה, הם אינם זכאים למלגות או הנחות בנסיעות בתחבורה ציבורית, ולהטבות נוספות
שבני גילםשמתנדביםזכאים להן,כךשהשירותבמכינה הופך לנטלכלכלי לאמבוטל.
4.
התנדבות:
1
תקנות ביטוחבריאות ממלכתי (הסדרים לענייןרישוםבקופת חוליםומתן שירותיבריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק,)
תשפ"ד-
2024
,ק"ת11319
.
•
רבים מבני הנוער
והצעירים מעוניינים להתנדב ולתרום לחברה. ברבים מהגופים, דוגמת מד"א, לא ניתן להירשם
להתנדבות ללאת.ז.אין הצדקהאו היגיוןבמניעת האפשרות להתנדב.
מוסדותשוניםהמאפשריםהתנדבות,דורשיםאישורהיעדרעבירותמיןהמונפקעלידימשטרתישראל.
בעקבותעתירה
של המוקד לפליטים ולמהגרים,2
התחייבה המשטרה במקרה ספציפי להנפיק אישור היעדר עבירות מין לצעיר מבקש
מקלט והאישור אכן הונפק. זו הפעם הראשונה שהמשטרה מסכימה להנפיק את האישור האמור, שכן עד עתה נטען
לחסם טכני שאינו מאפשר את הנפקת האישור. לא ייתכן כי חסם טכני יימנע אפשרות להתנדב או לעבוד במקומות
מסוימים ויש לוודא,
כי מדובר בתקדים שיאפשר לצעירים מבקשי מקלט נוספים להנפיק אישור מן הסוג, ללא צורך
בהגשת עתירה לשםכך.
5.
לימודים:
•
שכרהלימודשלצעיריםמבקשימקלט,במוסדותלהשכלהגבוהה,גבוהב-
25%
משכרלימודשלסטודנטיםעםאזרחות
ישראלית. זאת מכיוון שבדו"ח ועדת מלץ משנת 1996
, שהמועצה להשכלה גבוהה אימצה את המלצותיו נכתב, כי
סטודנטים אזרחי חו"ל ישלמו 25%
יותר מסטודנטים ישראלים. אין שום סיבה להתייחס לצעירים שנולדו וגדלו
בישראל,כסטודנטיםזרים, שהרי הםאינםאזרחי חו"ל,ולהשית עליהםשכרלימוד גבוה יותר.
•
כמו כן, ישנם מוסדות לימוד שאינם מאפשרים כלל קבלה ללימודים בשורותיהם,
שכן הם מודעים לכך שהצעירים לא
יוכלובסוף הלימודיםלהיבחןבמבחן הממשלתיולקבלרישיון העסקה(דוגמתמקצועות הדורשיםרישוישל המה"ט–
פירוט בסעיף התעסוקה). במוסדות מסוימים, לאחר שהצעירים כבר התקבלו והחלו ללמוד, החליטו אף להפסיק להם
אתהלימודיםבאמצעשנתהלימודים,בשלההבנה(המאוחרת),
כילאיוכלולהיבחןבמבחןהסופיולקבלתעודה.מלבד
הפתרון לסוגיית הרישוי,
שנדון במשך שנים מול משרד העבודה,
יש להבהיר למוסדות להשכלה גבוהה כי הם אינם
יכולים שלא לקבלאדם ללימודיםבשל חוסר האפשרותלהיבחןבמבחן הסופי ובוודאי שלא להפסיקאתלימודיו.
•
צעירים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, לא רק שנדרשים לשלם 125%
, אלא גם
אינם
יכולים לקחת חלק במלגות
חברתיות מכיוון שהן מתוקצבות ע"י המדינה, ולכן מי שאין לו תושבות אינו זכאי להן. לדוגמה: מלגות משרד החינוך
אינןפתוחותעבורמישאיןלותושבותומחזיקבאשרהמסוג2
א()(5
מישמחזיקבאשרהמסוגא/).5
שנחשבתלתושבות
ארעית, כן יכול להירשם. אין
הצדקה להבחנה
בין סוגי אשרות או בין מחזיקי אשרות לאזרחים במתן מלגות
להפך –
מבקשי מקלט שרובם נולדו למצב סוציו אקונומי נמוך זקוקים יותר למלגות הללו. כמו כן, ישנן מלגות הפתוחות רק
עבורמיששירתבצבאאו בשירות לאומי.
•
המלגות היחידות הפתוחות עבור מחזיקי אשרת 2
א()(5
הן מלגות ייעודיות להם, הקיימות לדוגמה בעיריית ת"א,),
בעמותות ובמוסדות ספציפיים,באופן שאינו קבוע. למחזיקיםבאשרה מסוג א/5
, המקבלים שירותים ברווחה הכללית
יש יותראפשרויות הפתוחותבפניהם.
•
עדיין קיימת סגרגציה בבתי הספר בתל אביב, כאשר רוב מבקשי המקלט מופנים לבתי ספר שבהם לומדים רק מבקשי
מקלט. הדבר מוביל ליצירת פערים שפתיים ותרבותיים, מונע השתלבות חברתית, ומקשה עליהם להתקדם ללימודים
גבוהים לאחרמכן.
•
במשרד החינוך מנפיקים לצעירים מס' פיקטיבי (שכן אין ברשותם מס' זהות) ובאשרה המונפקת בהגיעם לגיל 18
ניתן
מס' אחר, כך שמספר הזיהוי בתעודת הבגרות שונה ממספר הזיהוי שמופיע על האשרה. כמו כן, השם שכתוב בתעודת
הבגרות הואבעברית,ובאשרה הואכתובבאנגלית,כךשאין התאמה לאבשםולאבמס'הזיהוי.
2
בג"ץ24
-
11
-
25844
רובלאדהנום נ'משטרת ישראל
פורסםבנבו,( 20.1.2025
.)
•
מערכת החינוך הישראלית דוגלת בחתירה למצוינות ומחדירה רצון להצלחה בלימודים בקרב הילדים, כבר בגילאים
הצעירים. ואולם, למבקשי המקלט אין את ההזדמנות
לממש את יכולותיהם בתום הלימודים, למרות
שיש להם
מסוגלות לכך הנערים והנערות הצעירים הללו רואים את חוסר האפשרות של אחיהם ואחיותיהם הגדולים להתגייס,.
ללמוד
או להתקדםבשוקהחופשי,ואלוגורמיםלהםכברבשלבמוקדםלאובדןמוטיבציהובשלביםהמתקדמיםיותר
לנשירהממוסדות הלימודו
לוו
יתור על השתלבותבמערכת.אין ספקשזהותהליךשלילי
שישלקטועבאיבו.
6.
תעסוקה:
•
כל המקצועות המאוסדרים ע"ימשרדי הממשלה חסומיםבפנימבקשי המקלט.
נביא דוגמה ספציפית כמקרה בוחן (הדברים רלוונטיים לכל המקצועות המאוסדרים): סטודנטים מבקשי מקלט אינם
יכולים להירשם במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, בשל הקבוע בסעיף 18
א()(2
) לחוק ההנדסאים והטכנאים
המוסמכים, התשע"ג-
2012, שלפיו זכאי להירשם במרשם מי שהוא אזרח ישראלי או תושב ישראל. המונח "תושב"
מתפרש באופנים שונים בחוקים שונים, בהתאם לתכלית החוק. הזכות לחופש העיסוק היא זכות יסוד בדין הישראלי
ומוסדרת בחוק-
יסוד: חופש העיסוק וכן מעוגנת במשפט הבינלאומי. כאמור, מבקשי מקלט רבים נולדו בישראל ובגרו
בה,אך הםאינםיכולים לעסוקבמקצועות הדורשיםרישויממשלתי.
עלמעסיקיםשלמבקשימקלטחלהמדיניותשלאיאכיפה,3
עלמנתשמיששוההבישראליוכללעבודולהתקייםבכבוד.
כך שמצד אחד הם רשאים לעבוד ומצד שני התעסוקה המרכזית
הפתוחה בפניהם היא עבודות דחק (אריזה, ניקיונות,
שיפוצים וכו׳). עבודה הדורשת לימודים אקדמאיים והמאפשרת ביטוי של כישורים אישיים, תאפשר לצעירים לפרוץ
את מעגל העוני ולהפסיק להזדקק לשירותי רווחה. הדבר עולה בקנה אחד עם החקיקה והפסיקה, ובנוסף יועיל גם
לחברההישראליתשתרוויחעובדיםועובדותבעלייכולותגבוהותשמעונייניםללמודולתרוםלמדינה,ולאיהיולנטלעל
מערכתהרווחהשלה.
דוגמאות למקרים של שלילת האפשרות לעסוקבמקצועותשונים:
•
צעיר שלמד עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, לא יכול היה לעבוד במקצוע מכיוון שאינו רשאי להירשם בפנקס
העובדיםהסוציאליים.
•
צעירה שלמדה הוראה וחינוך בסמינר הקיבוצים, לא יכולה הייתה לעבוד כמורה בשל חוסר יכולת לפתוח תיק עובד
הוראהבמשרד החינוך.
•
צעיר שלמד
אימון כדורגל בווינגייט, לא יכול היה לעבוד כמורה לספורט בשל
חוסר יכולת לפתוח תיק עובד הוראה
במשרד החינוך.
•
צעיר שהתחיל לימודי הנדסת חשמל במכללת עתיד נאלץ להפסיק את לימודיו,
מכיוון שבמוסד גילו שאין לו תושבות
וכי לא יוכללהיבחןבמבחןהרישוי למהנדסיםולהירשםבפנקס המהנדסים.
מדובר בצעירים מוכשרים, שעומדים ברף הנדרש מבחינה אקדמית ואינם יכולים לעסוק במקצועות שלמדו בשל חסם
שרירותי. השוק החופשימסייעלקידום המשקהישראלי לצמוח והתועלת היא גםעבור המדינהואזרחיה.
•
אין פיקוח על חובות המעסיקים, הן לגבי החובה להפקיד פיקדון (
לשם הבטחת זכאותם לזכויות סוציאליות ולפיצויי
פיטורין)
והן לגבי החובה לבטח בביטוח בריאות. מעסיקים רבים אינם מפקידים את הפיקדון ואינם מבטחים את
העובדים בביטוח בריאות ואין אף גורם מדינתי שמפקח באופן יזום על ההפרות הללו. בשונה משאר האוכלוסייה,
3
בג"ץ 6312/10
קו לעובד נ' הממשלה
פורסם בנבו,( 16.1.2011
.)
במקרה דנן מי שמוטלת עליה חובת הפיקוח היא רשות האוכלוסין וההגירה ולא מס הכנסה, וזו אינה ממלאת את
תפקידהכראוי.במקרהשלהפרה,אםהיאמתגליתבזמן,העובדפונהלארגוניםשיוצריםקשרעםמשרדהעבודהלשם
טיפולבנושא,ולאתמיד ניתןמענה הולם.
•
איןנקודותזיכוי. צעיריםמבקשימקלט,שמלכתחילהמגיעיםמרקעסוציואקונומינמוך יותר,נושאיםבנטל המיסים
ללאשום הקלות.
•
למבקשי מקלט המחזיקים באשרת 2
א()(5
) אין אפשרות לפתוח עסק. הם מנועים מפתיחת תיק במס הכנסה ואינם
יכוליםלפתוחתיקעוסקפטוראועוסקמורשהבשלהדרישה להצגתת.זואיקבלהשלאשרהלשםכך.חשובלהבהיר:
מדובר באנשים שרוצים לפתוח עסק חוקי, לשלם מיסים כנדרש ולפעול לפי החוק, כאשר יש להם את האמצעים
הכלכלייםוהיכולותלעשותזאת.מכיווןשהםאינםרשאיםלעשותזאת,רביםמהםפוניםלעבודותבשכרזעוםונותרים
שוב עם תסכול וייאוש. ידוע לכל כי תסכול, ייאוש ותחושה כי אין לך מה להפסיד מובילים פעמים רבות להתדרדרות
למקומותשלילייםולהגברת הפשיעה.
ישנם מעסיקים הדורשים אישור היעדר עבירות מין כתנאי להעסקה. כאמור בסעיף 4
לעיל, בחודש ינואר 2025
,
בשל
הגשת עתירהבנושא,
הנפיקה משטרתישראלאישור היעדר עבירותמין, בפעםהראשונה, לצעירמבקש מקלט ואמנם,.
אין מדובר בהחלטת "רוחב" אלא במקרה ספציפי
שבו הונפק האישור. יש לוודא
כי המשטרה
לא תערים
קשיים על
מבקשי המקלטהבאיםשיבקשו להנפיקאישורמן הסוג.
תחבורה:
•
מבקשי המקלט הם הקבוצה היחידהבישראלשאינהזכאית באופן גורף להוציארישיון נהיגה.רובםמחזיקיםבאשרה
מסוג 2
א()(5
). האיסור נובע מפרשנות משרד התחבורה לתקנה 221א לתקנות התעבורה, התשכ"א-
1961
, בהתחשב
בהגדרת "תושב" בתקנה 170
לתקנות. תקנה 170
מגדירה "תושב ישראל" כמי שהואתושב לפי סעיף 1
(א) לחוקמרשם
האוכלוסין, ולכן אשרה מסוג 2
א()(5) אינה נכללת בה. פרשנות המונח "תושב" מובילה למציאות אבסורדית שלפיה
תושבים ארעיים, דיפלומטים, בעלי אשרות סטודנט, מהגרי עבודה, מבקשי מקלט עם רישיון עבודה ואפילו תיירים
המגיעים לישראל לתקופה קצרה ומחזיקים ב"רישיון לישיבת ביקור" או ב"רישיון לישיבת מעבר" רשאים לנהוג
בישראל,כשלעומתם,מי שחייםבישראלבמשךשניםרבותאינםרשאים לכך.
הדבר פוגע באופן ישיר בחופש התנועה של מבקשי המקלט, שהיא זכות יסוד במדינה דמוקרטית, ובמקרה האמור גם
מהווה אפליה חמורה שאינה מבוססת על שוני רלוונטי
. בנוסף, ה
יעדר הזכאות להוציא רישיון נהיגה מהווה גם פגיעה
בחופש העיסוק בשל הקושי להגיע למקומות מסוימים בתחבורה ציבורית, שכן התחבורה הציבורית בישראל אינה
מפותחת דיה. אין לכך הצדקה מהותית אלא מדובר בפרשנות שרירותית (יצוין כי המונח "תושב" מתפרש באופן שונה
בחוקים שונים,) שאיןבצידה היגיוןוהתוצאהשלה היאנטל נוסף על צעיריםשכלרצונם הוא לנהל חייםנורמטיביים.
•
מבקשימקלטאינםיכוליםלצאתמישראל,שכןאחרתלאיוכלולשובאליה.צעיריםרביםרצולקחתחלקבמסעלפולין
במסגרת יום השואה, המתקיים בבתי הספר התיכוניים, אך אפשרות זו הייתה חסומה בפניהם. בנוסף, צעירים רבים
רוצים לפגוש את בני משפחותיהם, שהגיעו כפליטים למדינות אחרות ואין באפשרותם לעשות זאת. כמו כן, ישנם
מקצועותשטיסות הנן חלקמדרישת המקצועבהם,כךשסקטור נוסף שלתעסוקה חסוםבפניהם.
•
אין אפשרות להזמין כרטיסי נסיעה
לאוטובוס לאילת, שכן האפשרות להזמנה היא מקוונת בלבד ויש צורך בהזנת מס'
ת.ז (מס' אשרה אינו מתקבל). כך למעשה, הצעירים כלואים באזור שבו הם מתגוררים. הם אינם יכולים לצאת את
גבולות המדינה ולשוב אליה, אינם יכולים להוציא רישיון נהיגה וגם נמנעת מהם האפשרות להזמין כרטיסי נסיעה
לאוטובוס למקומות מרוחקים. הדבר מתווסף לשלל המגבלות הבלתי הגיוניות המוטלות עליהם ומוסיף לתחושת
התסכולשלהם.
•
תשלום דו"חות: לעיתים צעירים מקבלים דו"חות ונאמר להם ע"י הפקח או השוטר, כי הדו"ח יישלח אליהם באופן
דיגיטלי, לדוגמה במייל, והדו"ח אינו מגיע. מכיוון שאין להם מס' זיהוי, אין באפשרותם לאתר את הדו"ח באתרים
הרלוונטיים. כפועל יוצא, למרות שהם רוצים לשלם את הדו"ח, הם אינם יכולים לעשות זאת. הדו"ח צובר ריביות
ובמקריםרביםאיןאפשרותלאתרוולשלמועדשהעירייהמבקשתמהבנקלעקלאתהחשבוןשלבעלהדו"חוהואנדרש
לשלם את הדו"ח בתוספת ריבית ולהתמודד עם חשבון בנק מעוקל. לא הגיוני שפעולה שאמורה להיות פשוטה כמו
תשלום דו"ח, תוביל אנשים לסיטואציה של עיקול חשבון הבנק שלהם. הדבר גם מוביל להשתת עלויות על הרשויות
המקומיות,שמבזבזותזמןיקר עלדיווחלבנקיםועל ניסיונות לאיתורחשבוןהבנק שלבעל הדו"ח.
8.
בנקאות:
•
הבנקיםמסרבים לתת ערבותבנקאית,דבר שהכרחיבעיקרבהקשרשל הסכמישכירות.
•
יש הגבלות על האשראי –
או שאין כלל אשראי והאפשרות היחידה היא שימוש בכרטיס דיירקט, או שהמסגרת נמוכה
מאוד. יובהר כי הדבר אינו תלוי במצב החשבון. גם אם החשבון ביתרת זכות גבוהה ובעל החשבון מתנהל כראוי,
האשראיעדיין לא יינתן.
•
איןאפשרות להשתמשבאפליקצייתביטשכן לא ניתןלהזיןמס'אשרהאלא רקמס'ת.ז.
כן ראוי לציין כי אנו בקשר ישיר עם נציגי הפיקוח על הבנקים, שמנסים לסייע ככל שניתן בבעיות שצפות מהשטח,
ואולם, ישנןסוגיות הדורשות התערבות חיצונית.
9.
שכירות:
•
הסכם השכירות הוא בדרך כלל לשנה, כאשר את האשרה מסוג 2
א()(5
) נדרשים מבקשי המקלט לחדש בכל שלושה
חודשים עד שנה. הווה אומר, האשרה לפעמים בתוקף לזמן קצר יותר מהסכם השכירות. למשכירי הדירות אין ודאות
שהשוכריםיצליחו לחדשאת האשרה ולכן
רבים
נמנעיםמלכתחילהמלהשכיר להםדירתם.
•
כאמור, הבנקים אינם מאפשרים קבלת אפשרות לערבות בנקאית, מה שיוצר חסם נוסף ומוביל להימנעות של בעלי
דירותמהשכרה.
10
.
ספורט:
•
ספורטאיםהלוקחיםחלקבתחרויותאתלטיקהאינםיכוליםלייצגאתישראל,
מכיווןשאיןלהםמעמד.אםהםרוצים
להשתתףבאולימפיאדהלמשל,הםמייצגיםאתנבחרתהפליטיםשלהאו"םלמרותשהםרוציםלייצגאתהמדינה.לא
מדובר בתרחיש תאורטי. יש מבקשי מקלט החיים בישראל, שהגיעו להישגים המאפשרים להם הגעה לאולימפיאדה,
ובמקום לייצגאתמדינתישראל ייצגואתנבחרת הפליטים שלהאו"ם.
•
בתחומי הכדורסל והכדורגל, התקן של שחקנים מבקשי מקלט הוא של שחקן זר, על אף שכאמור לאורך כל הרשימה,
הם אינם זרים, אלא ישראלים שגדלו במדינה והתחנכו בה. לרוב התקן של שחקן זר ניתן לשחקנים שמגיעים מחו"ל.
אם למרות הכל הצליחו הצעירים להתקבל בתקן של שחקן זר, הם אינם
יכולים להשתלב בליגות הגבוהות. רבים מהם
מוכשריםורוצים היו להשתלבבספורט המקצועי שלישראל,אךבשל היעדרמעמדאינםיכולים לעשותזאת.
11
.
דת וחיימשפחה:
•
חלק ממבקשי המקלט רוצים להתגייר בשל החיבור העמוק למדינת ישראל שבה גדלו והתחנכו, ומתוך הכרה בערכי
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ואולם, הגיור בישראל הוא גיור אורתודוקסי בלבד, ובתי הדין
האורתודוקסיים אינם מוכנים לגייר מבקשי מקלט. הסירוב ניתן ללא כל נימוק. יש מי שבחרו להתגייר בגיור רפורמי,
אךכידועהדבראינומוכר לצורך נישואיםבישראל.
•
בני זוג, שנולד להם ילד בישראל, אינם יכולים לרשום מיידית בתעודת הלידה שלו את שמותיהם של שני ההורים. רק
האם נרשמת, כאשר האב נדרש לבצע בדיקת DNA
, באופן פרטי. כדי לבצע בדיקת DNA
בישראל, נדרש צו של בית
משפט ולכן יש צורך בייצוג משפטי לשם הגשת תביעת אבהות. העלויות מושתות במלואן על הפליטים כמובן. מדובר
בדרישהבלתימתקבלתעלהדעתשישבהמןהאפליהביןאוכלוסייתמבקשיהמקלטלביןכלאוכלוסייהאחרתהשוהה
בישראל,בזבוזזמןשיפוטי, עבודהמיותרתשל המכונים הגנטיים וחדירה לפרטיות שלכלל המעורבים.
החסמיםשפורטולעיל,הםחסמיםשניתןלפתורבקלות.למרותהקושיועלאףשגדלובבתיםרעועיםמבחינהסוציאלית
וכלכליתרביםמןהצעיריםנלחמיםכדילחיותחייםנורמטיבייםומצליחיםלהתקדםולהשתלבבחברה.ואמנם,הדרתם
כמעט מכל השירותים ה
מסופקים על ידי המדינה, פוגעת בהם פגיעה אנושה. בלית ברירה ובאין אופק, רבים מהם
מוסלליםלחייםבשולייםהחברתיים,לעוני,ללאתעסוקההגונהוראויה,כשחופשהתנועה,העיסוקוהאוטונומיהשלהם
נשללים מהם. אין ספק כי החסמים הללו אינם מאפשרים מוביליות חברתית וכלכלית. לבעיות הללו יש
מענים
ורבים
מהם פשוטים. הצעירים הללו אולי
אינם
נושאים תעודת זהות, אך הם ישראלים במהותם. אחרי מתקפת הפתע של
השבעהבאוקטובר למשל,רביםמהם היוהראשונים שהתנדבווסייעו למישנזקקו לכך,
כי הםמרגישים חלקמהחברה
הישראלית
אך בעיני המדינה הם נותרים שקופים. הסרת החסמים
תתרום
לא רק למבקשי המקלט אלא גם לחברה
הישראלית, שתרוויח צעירים בעלי יכולות גבוהות ותימנע מהזנחה ומהסללה של אוכלוסייה שלמה לחיים מתחת לקו
העוני, עלכל המשמעויותהנובעותמכך.
עו"דשחרמנדיל
אסיהאלדמע
מקדמת המדיניות וקשרי הממשל
רכזתומלווהבתכנית של צעיריםמבקשימקלט
שלפורוםארגוני הפליטיםומבקשי המקלטבישראל
עמותת למרחב