הודעה לעיתונות

DOCX 4,231 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת דוברות הכנסת דובר ועדת הכלכלה ירושלים, ח' בסיוון התשפ"ה 04/06/2025 הודעה לעיתונות יו"ר ועדת הכלכלה ביטן על הצעת החוק לכלול יישובים ביו"ש תחת חוק הרשות לפיתוח הנגב: תושבי הנגב לא ייפגעו – נקודה הדברים נאמרו בדיון נוסף שקיימה הוועדה בהצעת ח"כ סון הר מלך לתקן את חוק הרשות לפיתוח הנגב והגליל; השר וסרלאוף: אנחנו צריכים להביא עוד תקציבים, לא באתי לקחת את העוגה ולחתוך אותה לחתיכות יותר קטנות קישור לסרטונים מהדיון: https://photos.app.goo.gl/ofd9DK2zrfwg3vaG7 ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה היום להכין לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ לימון סון הר מלך לתקן את חוק הרשות לפיתוח הנגב. ההצעה מבקשת להכליל בפעילות הרשות לפיתוח הנגב גם את המועצה האזורית הר חברון, המועצה המקומית קרית ארבע חברון ומועצה מקומית חברון. היו"ר ביטן שב והבהיר גם בדיון הסוער שהתקיים היום כי "תושבי הנגב לא ייפגעו. נקודה". כבר בפתח הישיבה החל עימות בין ח"כ סון הר מלך לח"כ יוראי להב הרצנו ולאחר חילופי האשמות בהן אמר ח"כ להב הרצנו כי ח"כ סון הר מלך היא תומכת טרור וח"כ הר מלך השיבה לו כי הוא אדם רשע ומקולקל מוסרית. בעקבות העימות הזה הוציא היו"ר ביטן את השנייה מהאולם והפסיק את הישיבה. לאחר ההפסקה הודיע היו"ר ביטן כי בתום הדיון לא תתקיים הצבעה וח"כ סון הר מלך שבה והסבירה כי כוונתה היא לתקן עיוות שנגרם לפני עשור, אז החליט הייעוץ המשפטי של משרד הנגב והגליל להחריג את היישובים מזרחית לקו הירוק ולא לתקצבם במסגרת פעילות הרשות. ח"כ מאיר כהן, לשעבר ראש עיריית דימונה, התייחס לכך ואמר כי תקציבי הנגב היו דלים והבקשה הייתה להוציא את יישובי יהודה ושומרון כי להם היה תקצוב אחר. היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד איתי עצמון, הסביר את התיקונים בהצעה ואמר: "הנוסח המקורי של הצעת החוק קבע ששטח האזור הרלוונטי מבחינת קו הרוחב נכלל בשטח הנגב והרשות לפיתוח הנגב תהייה רשאית לפעול בו. ממש שינוי הגדרת הנגב. הצענו מודל אחר, לפיו הרשות לפיתוח הנגב רשאית להפעיל סמכויות ותפקידים שלה בתחומי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות מדרום לאותו קו רוחב – מועצה אזורית הר חברון, מועצה מקומית קריית ארבע חברון ומועצה מקומית חברון. שר הנגב והגליל יוסמך, באישור הוועדה, להוסיף רשויות נוספות הממוקמות באזור שמדרום לקו 115 ברשת ישראל". ח"כ סון הר מלך אמרה כי הניסיונות לטעון שאם יתווספו רשויות נוספות העוגה תקטן נועדו לייצר פחד. ח"כ להב הרצנו אמר כי הנגב זה לא הפרה החולבת של הצרכים הקואלציוניים של ח"כ הר מלך וח"כ יסמין סאקס פרידמן הוסיפה כי היא כל הזמן צריכה לכתת רגליים בשביל פרוטות לנגב. אחרי עימות נוסף בין חברי הכנסת הוציא היו"ר ביטן שוב את השלושה מהדיון. היו"ר ביטן ציין כי משרד המשפטים עדיין לא הגיב לנוסח המתוקן וביקש התייחסותם. נציגת משרד המשפטים, עו"ד שירה סיידלר עמנואל, אמרה כי מדובר בחקיקה שנקראת אקס טריטוריאלית ועשויות להיות לה השלכות ברמה הבינלאומית. היא התייחסה לתיקונים שהציג עו"ד עצמון ואמרה: "מבחינה בינ"ל הקשיים אולי פחותים יותר, אבל יש קושי בחקיקה אקס טריטוריאלית". שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, ח"כ יצחק וסרלאוף, אמר: "האירוע הזה בעיני הוא מקצועי, לפני עשור היה יועץ משפטי שפירש את החוק בצורה מסוימת, כך שהשטחים הללו הם לא חלק משטח מדינת ישראל, למרות שגיאוגרפית הם כן נכללים מדרום לקו רוחב 115. לא צריך אותי בשביל זה, אפשר לראות על מפה שזה בנגב. המחלוקת לא הייתה גיאוגרפית, אלא האם זה חלק ממדינת ישראל או לא. שמעתי את הטענה שיש את משרד ההתיישבות, אבל יש גם את רשות הבדואים ואת מנהלת תקומה, זה לא סותר את התקציבים שאנחנו נותנים במקומות שיש בהם פערים אדירים. אנחנו צריכים להביא עוד תקציבים, לא באתי לקחת את העוגה ולחתוך אותה לחתיכות יותר קטנות". ח"כ שלום דנינו אמר בתגובה לדברי השר כי ברור שאכפת לשר מהנגב, אבל אכפת לו מעוד מקומות. היו"ר ביטן הוסיף כי החשש הוא שמחר יבוא שר אחר ויחליט שהוא מקטין את התקציב, ואת זה צריך למנוע. ח"כ סאקס פרידמן אמרה גם היא כי השאלה היא מה יהיה בעתיד. נציגת המטה המדיני של שלום עכשיו, רון ימין, אמרה כי החוק לוקח כסף מציונים שהתיישבו בצורה חוקית ומבצע סיפוח זוחל שמבקש לטשטש את הקו הירוק. ח"כ הר מלך התפרצה לדברים שלה ודרשה שתחשוף את מקורות המימון של שלום עכשיו ו"מי המדינות האנטישמיות שמתקצבות אותם". בתגובה לכך התפרצו חברי האופוזיציה בהם ח"כ מירב בן ארי וקראו כי "היא מקבלת כסף מקטאר כמו ביבי". בתום הדיון הסוער סיכם היו"ר ביטן וביקש ממשרד המשפטים להעביר תוך שבועיים את ההערות על הנוסח המעודכן של ההצעה. "אני לא מוכן לקבל את זה שלוקח לכם חודשיים להשיב", אמר. באשר לתקציב הוא שב והבהיר: "אמרתי מראש שתושבי הנגב לא יפגעו וצריך לטפל בזה עוד לפני הקריאה הראשונה. אם יהיו בחירות אז יהיו בחירות ולא תהייה חקיקה, מה אני יכול לעשות. אני מתכוון למצוא פתרון לעניין הזה, כך שאלה יקבלו ואלה לא יינזקו. יותר התחייבות ממה שאמרתי אי אפשר לתת".