חומר רקע
סימוכין:2023-060763
ירושלים, י"ז בסיוון תשפ"ג
06 ביוני 2023
סיכום דיון
מיום שלישי, י"ז בסיון תשפ"ג, 6.6.23 בנושא:
אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים – דוח המבקר בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה - המעבר מאומנה לאימוץ הוא תהליך ארוך, ומי שמשלם את המחיר הם אותם ילדים שתהליך האימוץ עבורם אורך זמן רב מידי . רק כ- 10% מהילדים חוזרים לבית הוריהם, ורק אחוז אחד נמצא בבית אימוץ קבוע. להמתנה של מס' שנים יש השלכות שליליות הן על הילד והן על המשפחות אומנה. אנו צריכים לדאוג שתהליך האימוץ יהיה מוגבל בזמן, זה הגיוני ומחייב המציאות. בנוסף יש בדוח המבקר התייחסות למאבק הקהילה הגאה לשוויון. זוגות חד-מיניים עדיין מופלים לרעה ע"י השירות למען הילד. בשנים 2013-2021 נמסרו 7 ילדים בלבד למשפחות חד-מיניים מתוך 835 ילדים שנמסרו. לשם השוואה - באנגליה שיעור האימוץ ע"י זוגות חד מיניים עומד על 15%.
משרד מבקר המדינה - בני גולדמן-מנהל אגף – הדוח נכתב בעקבות בקשה לחוו"ד של מבקר המדינה בנושא אימוץ ילדים ע"י משפחות חד-מיניים. ראינו שיש בעיה משמעותית בנוגע למדיניות הבית הקבוע - השמת ילדים בפנימיות, אומנה ואימוץ.
בדוח זה בפעם הראשונה לקחנו נתונים וראינו בפועל מה קורה לילד שמתקבלת החלטה לשים אותו בפנימייה או באומנה. למשרד הרווחה לא היה את הנתונים ואנו מקווים שמשרד הרווחה ישנה את דרכי התנהלותו.
ד"ר לירון נתן – תקופת הביקורת: ינואר-נובמבר 2022
נושאים שנבדקו: מדיניות משרד הרווחה להשמה ולטיפול בילדים אלו;
מעקב אחר מצב הילדים;
השלכות הטיפול במסגרות החוץ-ביתיות בבגרות;
הטיפול בהורים מולידים;
שירותי ליווי וסיוע למשפחות מאמצות;
אימוץ על-ידי זוגות חד-מיניים.
נתוני מפתח: 1,149 ילדים מתחת לגיל 8 הוצאו לפנימיות במקום למשפחות אומנה.
10% בלבד מהילדים שהוצאו מביתם שבים אליו לאחר שיקום ההורים והילד.
91% מהאימהות שילדיהן הוצאו מהבית בשנת 2017 לא השתתפו בתוכניות שיקום.
פי 8 סיכוייו של בוגר פנימייה לשהות במעצר או במאסר בבגרותו ביחס לסיכויים של בוגר באוכלוסייה הכללית; ופי 2.5 מאלו של בוגר אומנה.
פי 5 סיכוייה של נערה בפנימייה ללדת לפני גיל 17 ביחס לנערה באוכלוסייה הכללית, ופי 1.5 מאלו של נערה באומנה.
חודשים אורך הליך אימוץ בממוצע, כפול ממשך הזמן המרבי המוגדר בדין.
מדיניות משרד הרווחה לטיפול בילדים שהוצאו מביתם אינה מיושמת. שיעורי ההשמה ועלות ההשקעה בילד במסגרות החוץ-ביתיות הפוכים מהמדיניות. מדיניות משרד הרווחה לא הוטמעה בקרב אנשי מקצוע, וסוג המסגרת שבה יושם ילד מושפע מעמדות אנשי מקצוע המלווים אותו ולא מהמדיניות. מומלץ כי: משרד הרווחה יבחן את מדיניותו על בסיס ניתוח נתונים מעמיק, יקבע יעדים ומדדים למימושה ויבצע בקרה על עמידה בהם. משרד הרווחה יגבש תוכנית להטמעת המדיניות שתכלול זיהוי של החסמים העומדים בפני יישומה והסרתם.
הטיפול בילד שהוצא מביתו – ב-80% מתיקי הילדים באומנה לא נמצאו תוכניות טיפול מעודכנות.
רק 3% מתיקי הילדים באומנה נבדקו על-ידי מפקחת (במקום כל התיקים, כמוגדר בחוק האומנה). מומלץ כי משרד הרווחה יטמיע את חשיבותן של תוכניות הטיפול לילדים, ויאכוף על הגורמים הרלוונטיים את החובה לקובען; כמו כן יגביר את הפיקוח והבקרה באמצעות הגדרת יעדים ומדדים לפיקוח.
אימוץ ע"י זוגות חד-מינים – יש היבט משפטי שמתנהל מאחורי הסיפור. בשנים 2013-2021 נמסרו 7 ילדים לזוגות חד-מיניים מתוך 835 ילדים שאומצו. כמו כן שיעור הזוגות החד-מיניים המועמדים לאימוץ שנמסר להם ילד עומד על כמחצית משיעור המשפחות האחרות. מומלץ כי משרד הרווחה יבחן את השימוש "בנסיבות מיוחדות" (מושג מתוך חוק האימוץ) כדי לאפשר מסירת ילדים לאימוץ לזוגות חד-מיניים בעלי מסוגלות גבוהה.
ד"ר נעמה קצין מוסקוביץ-מנהלת ביקורת - ילדים שטופלו באומנה ובפנימיות בבגרותם – ליקויים:
משרד הרווחה לא בדק את ההשלכות בבגרות של השמת ילדים באומנה ובפנימיות.
בכל המדדים שנבדקו – השכלה, תעסוקה, ילודה בקרב קטינות, חזרה לרווחה, פשיעה – לילדים ששהו באומנה סיכויים גבוהים יותר לחיים תקינים לעומת ילדים ששהו בפנימיות.
מומלץ כי משרד הרווחה יעמיק את הבדיקה של התוצאות בבגרות של ההשמות החוץ ביתיות בילדות.
משרד הרווחה והביטחון החברתי – עו"ד קשת יונה פיינברג-הלשכה המשפטית – בתהליך האימוץ המוקד הוא הילד, וצריך לשים אותו במשפחה שהכי מתאימה לו. אנו מסתכלים מהו הרקע שהוא מגיע כי לכל ילד יש סיפור חיים. הכיוון של תסקיר החוק הוא לחשוב על הילד מבחינת גמישות ללא כללים נוקשים. הוא הופץ בממשלות הקודמות וכרגע מונח על שולחנות השרים. אנו ניקח את ממצאי הדוח ונעלה אותם לדרג המדיני. אנו פועלים וכפופים בהתאם לחוק הקיים שנותן הוראות ברורות עפ"י מדרגים, ואם יהיה שינוי בהשפעת תסקיר החוק, אנו נפעל בהתאם. באומנה יש יותר גמישות מאשר באימוץ ילדים.
יעל נמרוד-ממונה מחוזית בשירות למען הילד מחוז י-ם- יש רשימה אחת של משפחות שמתאימות, וכאשר ילד פנוי לאימוץ אנו בוחנים מי הם המשפחות המתאימות ביותר לו מהרשימה. אנו פועלים עפ"י חוק. כל מלאכת ההתאמה מורכבת מהרבה שיקולים: מוצא, דת, רקע ועוד. יש כרגע 132 משפחות מאושרות, ועוד 195 משפחות באבחון. בשנה שעברה נמסרו 80 ילדים לאימוץ.
ח"כ יוראי להב-הרצנו – אני מוחה בתוקף על דברי משרד הרווחה. המצב החוקי לא מאפשר אימוץ ילדים ולכן הגשתי תיקון בחקיקה בנושא. מדברי משרד הרווחה ניתן להבין שמשפחות להט"ביות לא מסוגלות לגדל ילדים. האמירה של המדינה, שמתחילה מיישום החוק, שזוגות חד-מיניים לא ראויים להיות הורים בגלל נטייתם - היא עלבון.
משרד המשפטים – עו"ד מצדה מצלאוי-ייעוץ וחקיקה – נושא האימוץ דורש רפורמה, חוק האימוץ הוא חוק ישן משנת 1981 ומאז חלו שינויים רבים. הוא כולל כלל קשיח הקובע כי אימוץ יעשה ע"י איש ואשה. האתגר שלנו היא להתאים את החוק לתפיסה החברתית שהשתנתה. בשנת 2008 היועמ"ש לממשלה דאז קבע לפעול עפ"י החוק, והפרשנות ניסתה לפתוח ולהיות יצירתית, ולכן ניתן לאמץ זוגות לחד-מיניים ע"י אימוץ כפול של שני בני הזוג.
דוח ועדת גרוס דן בכל הרפורמה של חוק האימוץ, הוא החליט לא לקבוע כללים קשיחים אלא גמישות שנותנת משקל לכל מיני פרמטרים. בחוק האומנה לא נקבעו כללים קשיחים למסירת ילדים משנת 2006.
בשנת 2017 נעשתה עבודה משמעותית לתיקון החוק. נכתב תסקיר חוק שהופץ להערות ציבור, וגובשה טיוטת חוק סופית. לראשונה נקבע מנגנון שמתווה את מדיניות משרד הרווחה, הוא שקוף לציבור ומבקש מספר פרמטרים של התאמה בין ההורים לילד המאומץ. כל שר שנכנס לתפקיד, הנושא מיד הובא לפתחו. ולצערנו הרב בכל הקואליציות הקודמות הוא לא קודם כי לא היתה היתכנות פוליטית. ברמה המקצועית עשינו כל שביכולתנו להביא את החקיקה לבשלות.
עו"ד אשכר אלפרין-ממונה מחוזית סיוע משפטי – אנו מייצגים את ההורים המולידים בהליכי אימוץ. חשוב להדגיש שמדברים על מדיניות הבית הקבוע, הצורך במיצוי הפוטנציאל של ההורים המולידים. 91% מהורים אלה לא מקבלים את המענה הראוי. אין מיצוי של ההליך הטיפולי ושל בדיקת המשפחה – מסוגלות הורית. הטיפול בקהילה צריך למנוע את ההוצאה מחוץ לבית. אחרי שהילד מוצא, ולא נעשה הליך טיפול אנו מחלישים את הפוטנציאל לחזרה לבית. גם שירותי פוסט אימוץ לא קיימים למשפחות הביולוגיות וזה דבר שיכול לגרום חזרה למעגל האימוץ בילדים הבאים שייוולדו. אנו רוצים להדגיש את הצורך בקביעה מוסדרת של תכניות טיפול בתקציב גדול יותר. מדיניות הבית הקבוע צריכה לשים בראש סדר העדיפויות את המשפחה המולידה ורק שכאין ברירה לפנות לאימוץ.
ח"כ נעמה לזימי – בסוף החוק צריך להיות מתוקן כי הוא עומד בסתירה מול טובת הילד. החוק הקיים מייצר אזרחים סוג ב' בשל נטייתם המינית, לא באמת בוחנים את טובת הילד. טובת הילד אמורה להבחן באמצעות ההורים.
המרכז הרפורמי – עו"ד ריקי שפירא - בשנת 2016 הגשנו עתירה כי לא נעשה דבר במשרדי הממשלה, ודוח ועדת גרוס הוגש בעקבות העתירה. יש מחדל עצום מצד הממשלה בטיפול בנושא ידועים לציבור. הם סובלים מאפליה ולא מקבלים את הזכות לאמץ ילדים. ועדת גרוס ציינה במסקנותיה שהמחקרים מוכיחים שילדים מאומצים ע"י זוגות חד מיניים מוצלחים. בעתירה הצגנו 2 פתרונות לבעיה: תיקון חקיקה או פרשנות משפטית שעולה בקנה אחד עם כבוד האדם וחרותו. בחודש אוגוסט צפוי להיות דיון בעתירה ותקוותנו שיינתן פתרון ע"י בג"ץ.
משפחתא –קהילת האימוץ של ישראל – בני סוויל-יו"ר העמותה – כל הדיון נולד בגלל בקשה של ארגוני הלהט"בים. למה לא דנים ב- 1,149 ילדים שהם מתחת לגיל 8 שנמצאים בפנימיות עם מטפל זמני?! האזרחים סוג ב' הם הילדים והאמהות הביולוגיות. משרד הרווחה צריך לקחת את העובדים הסוציאליים כדי לבדוק את התיקים, כדי שאף ילד לא יישן בסידור פנימי או פנימייה, ושאמהות ביולוגיות יקבלו את הטיפול והזכויות המגיעות להן.
אודט אבנת חמל– עובדת סוציאלית – רוב הצעירים בוגרי מסגרות חוץ ביתיות מגיעים לגיל 18 ללא אמא ואבא. הילד חווה ויודע שהוא במשפחה זמנית – משפחת אומנה. משרד הרווחה לא נותן כלים למשפחה הביולוגית כדי לגדל את שאר הילדים, ובזמן הזה הילד נשאר בפנימייה או משפחת אומנה, ולא מקבל מה שהוא ראוי לו. המדינה צריכה לדאוג למשפחה חלופית וקבועה כאשר היא מוציאה ילדים מביתם.
הסתדרות הפסיכולוגים – רועי חזן-פסיכולוג רפואי - מכל המחקרים רואים שהורות להט"בית אינה שונה בכל המדדים מהורות שאינה להט"בית. נטייה מינית אינו מדד רלוונטי לקביעת הורות.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה פונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי להקים צוות סיעור מוחות בראשות מנכ"ל המשרד כדי לראות מה עושים כדי לטפל בבעיות העולות מדוח מבקר המדינה.
הוועדה פונה למשרד המשפטים לדון בהחלטה הקודמת שהגמישה ואיפשרה אימוץ ע"י זוגות חד-מיניים, הוועדה סבורה שניתן לחדד את ההוראה.
הוועדה מבקשת מארגון משפחתא נייר עמדה בנושא.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חצי שנה.