חומר רקע

הא גו ד ה ה י שר אל י ת לה ג נ ה מק רי נ ה (ע "ר ) THE ISRAEL SOCIETY FOR RADIATION PROTECTION ח' ב סיוון תשפ" ה 4 ביוני 2025 לכבוד חבר הכנסת יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, הכנסת עו"ד תומר רוזנר/ עו"ד רעות בינג, היועץ המשפטי של ועדת הפנים והגנת הסביבה, הכנסת חברי מועצת האגודה הישראלית להגנה מקרינה שלום רב, הנדון: הצעת חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת, התשפ"ג- 2023 בהמשך לישיבה שנערכה ב- 19/5/2025 בנדון והנוסח החדש של הצעת החוק שהופץ לדיון ב- 29/5/2025 , אני מתכבד להגיש הערות לנוסח זה בשם מועצת האגודה הישראלית להגנה מקרינה. בדברי ההסבר למטרת החוק מוצהר שהחוק המוצע מתבסס על התקן הבינלאומי להגנה מקרינה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (להלן: סבא"א)1, המשקף "קונצנזוס בין- לאומי לגבי בטיחות קרינה". התקן הבינלאומי מציג טרמינולוגיה וכללי בטיחות המקובלים על כל מדינות העולם, אולם הצעת החוק אינה נצמדת בהכרח לטרמינולוגיה ולכללי הבטיחות שבתקן הבינלאומי. על כך רוב ההערות של מועצת האגודה ה מובאות בנספח למסמך זה. ב כבוד רב, ד"ר ז'אן קוך נשיא האגודה נייד: 050-6292298 דוא"ל: [email protected] 1Radiation Protection and Safety of Radiation Sources: International Basic Safety Standards, General Safety Requirements Part3, IAEASafety StandardsSeriesNo. GSR Part3, International Atomic Energy Agency, Vienna, 2014. האגודה הישראלית להגנה מקרינה The Israel Society for Radiation Protection E-mail: [email protected] Website: http://www.isrp.org.il הא גו ד ה ה י שר אל י ת לה ג נ ה מק רי נ ה (ע "ר ) THE ISRAEL SOCIETY FOR RADIATION PROTECTION נספח: הערות של מועצת האגודה הישראלית להגנה מקרינה לנוסח לדיון של הצעת חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת, התש פ"ג- 3 202 בנספח זה מובאות הערות עקרוניות (סעיפים 1-7 ) והערות פרטניות (סעיף 8 ). 1 . סעיף 1 - מטרה השם של הצעת החוק וניסוח המטרה שלה עלול ליצור רושם מוטעה שהצעת החוק מטפלת ב- 3 סוגי החשיפה לקרינה חשיפה רפואית, חשיפה תעסוקתית וחשיפה ציבורית)( וב- 3 מצבי החשיפה לקרינה מצבים מתוכננים, מצבי חירום ומצבים קיימים)(, כפי שמופיעים בתקן הבינלאומי ל הגנה מקרינה של סבא"א2. בהקשר לסוגי החשיפה לקרינה, הצעת החוק אינה מטפלת בחשיפה רפואית (הגנת על הנבדקים והמטופלים) ובחשיפה תעסוקתית (הגנה על העובדים). היא עוסקת רק בחשיפה ציבורית (הגנה על אנשים מן הציבור.) על דבר ים אלה להיכתב עוד בפרק א' תחת מטרה או תחת סעיף חדש בשם היקף (scope ) ולא בפרק ג' (סעיפים 18 ו- 24 , בהתאמה), כי הם לא מהווים סייגים לחובת הרישוי. בהקשר למצבי החשיפה לקרינה, הצעת החוק אינה מטפלת בחשיפת הציבור במצבי חשיפה בחירום ובמצבי חשיפה קיימים (חשיפה למקורות קרינה מן הטבע כגון חשיפה לראדון – המהווה מקור החשיפה העיקרי של הציבור לקרינה מייננת.) היא עוסקת רק בהגנה על הציבור במצבי חשיפה מתוכננים (חשיפה עקב עיסוק מתוכנן במקורות קרינה מלאכותיים בלבד.) גם זאת יש להבהיר בפרק א' תחת מטרה או תחת סעיף חדש בשם היקף ( scope .) כמו כן, לא ברורה הכוונה בביטוי "הגנה על הסביבה". עפ"י התקנים הבינלאומיים, הגנה על הסביבה כוללת הגנה על עולם החי והצומח, דבר שאינו מוזכר כלל בהצעת החוק, אך גם הבטחת הקיימות של חקלאות, יערנות, דייג ותיירות, ושל השימוש במשאבי טבע. יש לכן להגדיר את הביטוי "הגנה על הסביבה" ואפשר לשם כך לאמץ את ההגדרה של סבא"א. לבסוף, אם מטרת החוק לפקח על מקורות הקרינה "מן העריסה לקבר" ( to cradle from grave ,) יש להתייחס לנושא "איבטול" או "גריעה מפיקוח רגולטורי" ( decommissioning .) 2 Radiation Protection and Safety of Radiation Sources: International Basic Safety Standards, General Safety Requirements Part 3, IAEA Safety Standards Series No. GSR Part 3, InternationalAtomic Energy Agency,Vienna, 2014. האגודה הישראלית להגנה מקרינה The Israel Society for Radiation Protection E-mail: [email protected] Website: http://www.isrp.org.il הא גו ד ה ה י שר אל י ת לה ג נ ה מק רי נ ה (ע "ר ) THE ISRAEL SOCIETY FOR RADIATION PROTECTION 2 . סעיף 2 – הגדרות 2.1 דוח להערכת מנות קרינה מתיאור התוכן של דוח להערכת מנות קרינה בסעיף 7, עולה שהדוח מתייחס למה שמכונה בעולם assessment safety על כן,. עדיף השם דוח ה ע רכת בטיחות. 2.2 הגנה מיטבית מקרינה הצעת החוק מגדירה את המושג "הגנה מיטבית מקרינה" כחלופה למושג "Optimization of protection" . נראה לנו שעדיף להיצמד למונחים המקובלים בעולם ולהגדיר "מיטוב אופטימיזציה)( ההגנה מקרינה", כאשר הדגש הוא על התהליך ולא על מצב שספק אם ניתן להגדיר מצב ככזה (מיטבי או אופטימלי.) אנו מציעים את ההגדרה הבאה ל- מיטוב ההגנה מקרינה"", המבוססת על התקן הבינלאומי: התהליך של קביעת רמת ההגנה מקרינה שתבטיח שמנות הקרינה לאנשים, מספר האנשים העלולים להיחשף והסבירות לחשיפה יהיו נמוכים ככל שאפשר להשיג באופן סביר, בהתחשב בגורמים כלכליים, חברתיים וסביבתיים. 2.3 הצדקה בדומה לאופטימיזציה (מיטוב), גם הצדקה היא תהליך, ועל כן יש להוסיף להגדרה: "התהליך שבו קובעים אם התועלת ... עולה על הנזק ."... 2.4 מנת קרינה ההגדרה אינה תואמת את ההגדרה המקובלת בעולם: מנת קרינה אינה "תוספת קרינה", אלא היא גודל פיזיקלי המבטא את האנרגיה שהושקעה על ידי הקרינה ברקמה/באבר שנחשף ליחידת מסה של הרקמה/האבר גודל זה קרוי "מנת הקרינה הנבלעת". . הכוונה בהצעת החוק היא ל- מנת הקרינה האפקטיבית"", שהיא מדד לנזק הקרינתי העלול להיגרם על ידי החשיפה לקרינה. מנת הקרינה האפקטיבית נגזרת ממנת הקרינה הנבלעת על ידי הכפלה במקדמים מקובלים בעולם, המבטאים את מידת הסיכון של סוגי קרינה שונים ואת הרגישות לקרינה של רקמות/אברים שונים. לדעתנו, אין מנוס מלכלול בהגדרות גם את "מנת הקרינה הנבלעת" וגם את "מנת הקרינה האפקטיבית" אפשר להוסיף שכאשר יהיה שימוש בהמשך בביטוי "מנת הקרינה". תהיה הכוונה ל- מנת הקרינה האפקטיבית."" האגודה הישראלית להגנה מקרינה The Israel Society for Radiation Protection E-mail: [email protected] Website: http://www.isrp.org.il הא גו ד ה ה י שר אל י ת לה ג נ ה מק רי נ ה (ע "ר ) THE ISRAEL SOCIETY FOR RADIATION PROTECTION 2.5 עיסוק בקרינה בעוד החלק הראשון של הגדרת המונח הוא " ביצוע פעולה הכרוכה בקרינה", נעשה שימוש נרחב בהצעת החוק במילה "הפעילות" ואף בביטוי "הפעילות נושא העיסוק" (למשל בסעיף 7 ובסעיף 10 ). המילה "פעילות" נראית לנו מתאימה יותר מהמילה "פעולה" ובכל מקרה נדרשת עקביות בין ההגדרה לבין השימוש בהמשך. 2.6 פסולת הצעת החוק מגדירה ועוסקת במושג "פסולת" , אך לא ב- "פסולת רדיואקטיבית", שהיא הפסולת הנוצרת בתום השימוש במקורות רדיואקטיביים והרלוונטית לנושא ההגנה מקרינה מייננת. יש לציין כי דברי ההסבר מפנים בהקשר להגדרת "פסולת" לדירקטיבת המסגרת האירופית בנושא פסולת משנת 2008 ( Directive 2008/98/EC ), אך עיון בסעיף 2 של הפרק הראשון של מסמך זה מבהיר במפורש שהוא לא עוסק בפסולת רדיואקטיבית. אין דמיון בין הטיפול, הפינוי והסילוק של "מחולל קרינה" לבין הטיפול, הפינוי והסילוק של חומר רדיואקטיבי."" רצוי לכן כי הצעת החוק תגדיר ותעסוק ב- פסולת רדיואקטיבית"". באופן זה, ניתן יהיה לקשר בין הצעת החוק לבין " תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית), תשס"ב- 2002 ". תקנות אלה מיושנות, אינן תואמות את התקנים הבינלאומיים של סבא"א ויש לעדכנן בהקדם. מוצע לכן לפצל את ההגדרה, כפי שהדבר נעשה למשל בהגדרה של "פעולה הכרוכה בקרינה" ולכתוב כך: פסולת"" – כמפורט להלן, לפי העניין: ( 1 ) לעניין חומר רדיואקטיבי: ... ( 2 ) לעניין מחולל קרינה: ... 2.7 שירות הכרוך בקרינה פסקה ( 7 ) מנוסחת כך: קריאת תגים המשמשים למדידת מנת קרינה אישית של אדם, למעט קריאת תגי קרינה של עובדים כאשר הם נדרשים לפי פקודת הבטיחות בעבודה, ולמעט קריאת תגים של מטופלים, במסגרת טיפול רפואי ( להלן – שירות קריאת תגים(; . לדעתנו, ניסוח זה בעייתי. מדבריההסברעולה הה בנההשגויהלכאורה שהמשמעותשלהביטוי"דוזימטריהאישית"היא דוזימטריהשלאנשיםמןהציבור.הביטוילקוחמתקנותהבטיחותבעבודה3 (הואבפועל המונח ה מקובל בעולם – personal dosimetry ) ומשמעותו שמנטרים את חשיפת העובד עצמו, ולא תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מיננת), התשנ"ג- 1992 . 3 האגודה הישראלית להגנה מקרינה The Israel Society for Radiation Protection E-mail: [email protected] Website: http://www.isrp.org.il הא גו ד ה ה י שר אל י ת לה ג נ ה מק רי נ ה (ע "ר ) THE ISRAEL SOCIETY FOR RADIATION PROTECTION את סביבת העבודה. שירותי הדוזימטריה הקיימים בעולם, וגם השירות הקיים בארץ בממ"ג שורק, באים לענות לדרישה של ניטור אישי של עובדים העוסקים בקרינה במקומות העבודה והשירותים חייבים להיות מוסמכים לכך על ידי הרגולטור הלאומי בנושא חשיפה תעסוקתית בארץ מפקח עבודה ראשי במשרד העבודה.)( אין צורך ממשי בניטור החשיפה החיצונית של אנשים מן הציבור ועל כן שום גורם שפוי מבחינה כלכלית לא יפתח שירות שלא יעסוק בעיקר בניטור החשיפה התעסוקתית. המחוקק דאז התכוון שהממונה על הקרינה ייתן - על פי תקנות הרוקחים4- היתרלשירותדוזימטריהאישיתבהקשרלחשיפהתעסוקתיתלאחרשהואהוסמך לכך על ידי משרד העבודה. ישעודלצייןשהמילה"תגים"היאמילהעממית,כאשרהמילההמקצועיתהיאדוזימטרים(מדי מנה.) על כן, יש להחליף פסקה (7) ב-"שירות דוזימטריה אישית" או ב- שירות דוזימטריה."" 3 . סעיף 8 ( 4 ) – רישוי של כור כוח גרעיני לא סביר לצמצם את ההגדרה של "כור כוח גרעיני" ל- מיתקן קרינה"" ולדרוש עבורו דרישות דומות לאלה הנדרשות ממקור קרינה פשוט, כגון מקור חתום המשמש כמד צפיפות/עובי גרעיני בתעשיי ה, בתוספת הדרישה שראש היחידה לרישוי ובטיחות בוועדה לאנרגיה אטומית יית ן את הסכמתו למתן הרישיון. לדעתנו, יש להרחיב תת- סעיף זה או להקדיש לנושא סעיף משלו, תוך ציון העובדה שייכתבו בהמשך דרישות מיוחדות לנושא. . 4 . סעיף 11 ( 2 ) ו תוספת שלישית – גבול מנה וחסם מנה הוכנסו בתוספת השלישית תחת ה כותרת "מנת הקרינה ה מרבית", מו נח שאינו מקובל בטרמינולוגיה הבינלאומית, שני מו שג ים שונים המקובלים בעולם ההגנה מקרינה, מבלי לנקוב בשמם "גבול מנה": (limit dose ו"חסם מנה") (constraint dose .) למרות שההבחנה בין שני מושגים אלה היא מאבני היסוד של מקצוע ההגנה מקרינה, נראה כי הם לא הובנו כהלכה בניסוח הצעת החוק. בהקשר לחשיפת הציבור, "גבול המנה" (1 מיליסיוורט בשנה) הוא גבול שהרגולטור צריך להבטיח לכל איש מן הציבור מכל מקורות הקרינה המלאכותיים להם הוא עלול להיחשף. "חסם מנה" הוא ערך המביא בחשבון שאדם מן הציבור עלול להיחשף ליותר ממקור קרינה 980 1 . 4 תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם- האגודה הישראלית להגנה מקרינה The Israel Society for Radiation Protection E-mail: [email protected] Website: http://www.isrp.org.il הא גו ד ה ה י שר אל י ת לה ג נ ה מק רי נ ה (ע "ר ) THE ISRAEL SOCIETY FOR RADIATION PROTECTION אחד. לפיכך, לכל מקור בודד קובע הרגולטור חסם מנה הנמוך מגבול המנה, כך שחשיפת איש מן הציבור למספר מקורות תאפשר עמידה בגבול המנה. ערך של 0.3 מיליסיוורט בשנה (הערך המופיע בתוספת ה שלישית) הוא ערך מקובל לחסם המנה, אך אינו מחייב ויכול להיות גבוה או נמוך יותר על פי מאפייני מקור הקרינה והסביבה (אגב, ערך זה אינו מופיע בתקן הבינלאומי, בניגוד לנטען בדברי ההסבר) חסם מנה הוא ערך שאינו אמור להופיע בחוק,. אלא כאחד התנאים ברישיון שמנפיק גוף הרישוי, בו חייב לעמוד בעל הרישיון. לסיכום, בסעיף 11 בחוק צריך להיכתב שעל הממונה להבטיח, בעת מתן הרישיונות, שהאיש המייצג (person representative ) בציבור, כלומר האיש השייך לקבוצה החשופה ביותר באוכלוסייה, לא ייחשף למנת קרינה גבוהה יותר מגבול מנה של 1 מיליסיוורט בשנה מכל מקורות הקרינה (או מכל "הפעולות הכרוכות בקרינה") להם הוא נותן רישיון. על מנת להבטיח זאת, יקבע הממונה לכל מקור קרינה (או לכל "פעולה הכרוכה בקרינה)" לו/לה הוא נותן רישיון חסם מנה הנמוך מ- 1 מיליסיוורט בשנה. חסם המנה יכול כאמור לעמוד על 0.3 מיליסיוורט בשנה, אך הממונה יכול גם להחליט על ערך נמוך או גבוה מערך זה על פי הנסיבות. לכן, עדיף כי הערך המספרי של חסם המנה יופיע ברישיון עצמו ולא בחוק. 5 . סעיף 15 – העסקה של אחראי על בטיחות קרינה הצעת החוק מטילה על בעלי הרישיון (שהם לרוב מעסיקים של עובדים העוסקים בקרינה) דריש ה להעסיק אחראי על בטיחות קרינה. דרישה זו מהווה, לכאורה, כפילות לדריש ה הקיימת כבר ב תקנות הבטיחות בעבודה5 למנות "ממונה בטיחות קרינה". דריש ה זאת שייכת לעולם ההגנה מקרינה בחשיפה תעסוקתית, והגנה נאותה על העובדים במתקן קרינה מבטיחה מן הסתם הגנה נאותה על אנשים מן הציבור. מאחר שאין סיבה להטיל נטל רגולטורי כפול על בעלי הרישיון, יש להפנות לדרישה למנות "ממונה בטיחות קרינה" שבתקנות הבטיחות בעבודה, כפי שהצעת החוק מפנה לדרישה של הגשת "תכנית בטיחות" על פי תקנות הבטיחות בעבודה. כמו כן, יש לציין שהביטוי "אחראי על בטיחות קרינה" יוצר רושם מוטעה שהאחריות על בטיחות הקרינה מוטלת על מי שמונה לתפקיד זה ולא על בעל הרישיון. 5 תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מיננת), התשנ"ג- 1992 . האגודה הישראלית להגנה מקרינה The Israel Society for Radiation Protection E-mail: [email protected] Website: http://www.isrp.org.il הא גו ד ה ה י שר אל י ת לה ג נ ה מק רי נ ה (ע "ר ) THE ISRAEL SOCIETY FOR RADIATION PROTECTION 6 . סעיף 21 - סייג לעניין שירות כיול סבא"א אינה מסמיכה מעבדות כיול, אלא מקיימת רשת של מעבדות בעולם, העונות לדרישות מקצועיות שנקבעו על ידה. על כן, יש לשנות את הניסוח מ-"מעבדה בעלת הסמכה לכיול מאת הסוכנות הבין- לאומית לאנרגיה אטומית" ל- "מעבדה שהיא חברה פעילה ברשת מעבדות הכיול הראשוניות או המשניות של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית." 7 . סעיף חסר: ועדה מייעצת לעניין בטיחות קרינה בנ יגוד ל נדרש עפ"י תקנות הרוקחים6 שהצעת החוק אמורה להחליף, בולט היעדרה של "ועדה מייעצת" ל גוף הרישוי. יש לציין שבמרבית המדינות בהן קיימת תשתית רגולטורית ראויה להגנה מקרינה, ועדות מומחים המייעצות ל רגולטורים שבמשרדי הממשלה הן דבר שבשגרה מכוח הדין. גישה זו נובעת מההבנה כי הרגולטור מתמודד בעבודתו עם סוגיות מקצועיות מורכבות ושייעוץ מקצועי מפי מומחים מועיל לעבודתו. להלן קטעים רלוונטיים מתוך תקנות 14 ו- 15 של תקנות הרוקחים: ועדה מייעצת 14 (א). שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה יקימו ועדת מייעצת (להלן – הועדה) לענין בטיחות קרינה. תפקידי הועדה 15 . הועדה תייעץ לממונה בנושאים אלה: ( 1 ) תקנים וכללי בטיחות בהקמת מיתקנים רדיואקטיביים, מיתקני קרינה ובעיסוק בהם; ( 2 ) תקנים וכללי בטיחות הנוגעים לעיסוק בחומרים רדיואקטיביים; ( 3 ) הכשירויות הדרושות לנותני שירותים לענין תקנה 8 ; ( 4 ) כל נושא אחר שהממונה יבקש בו את עצת הועדה. המלצתנו היא לכלול בהצעת החוק ועדה מייעצת לעניין בטיחות קרינה המורכבת ממומחים בנושא. 8 . הערות פרטניות סעיף 1 א)( במקום "למנוע ולצמצם", צריך להיות "למנוע או לצמצם": נזקים והשפעות שליליות": מספיק לכתוב "נזקים" או "השפעות שליליות."" במקום "להבטיח הגנה מיטבית", עדיף לכתוב "להבטיח הגנה נאותה." לחיי אדם:"" מספיק לכתוב לאדם"". ולמערכות אקולוגיות": דרושה הגדרה של הביטוי." 6 תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם- 980 1 . האגודה הישראלית להגנה מקרינה The Israel Society for Radiation Protection E-mail: [email protected] Website: http://www.isrp.org.il הא גו ד ה ה י שר אל י ת לה ג נ ה מק רי נ ה (ע "ר ) THE ISRAEL SOCIETY FOR RADIATION PROTECTION סעיף 1 ב:)( " מזערית ככל האפשר": זהו תרגום חסר לביטוי ALARA ( As Low As Reasonably Achievable ). עדיף לכן: "מזערית ככל שאפשר להשיג באופן סביר." סעיף 2 : מיתקן קרינה (2 ): לאחר " במרחק של 10 סנטימטרים" יש להוסיף " מכל נקודה נגישה על פני המכשיר." סעיפים 7 ( 8) ו- 11 ( 2 ): אין משמעות פיזיקלית ומעשית לביטוי "מנות קרינה לסביבה" ועל כן יש למחוק אותו. סעיף 8 ( 3 :) אם מקבלים את המחיקה של " שאינה סחר בלא החזקה", ניתן גם למחוק "לעניין מבקש רישיון לביצוע פעולה." סעיף 10 א: חלק מהניסוחים החדשים מסובכים וארוכים מדי למשל (ב()(1 ,)) מכילים אי דיוקים (למשל "הוראות למניעה ולצמצום" במקום "הוראות למניעה או לצמצום" ב- ב()(2 )) וחזרות למשל (ב()(2) ו- ג.))( סעיף 17 : במקום "בקביעת ההצדקה לקרינה", צריך להיות " בקביעת ההצדקה לעיסוק בקרינה." האגודה הישראלית להגנה מקרינה The Israel Society for Radiation Protection E-mail: [email protected] Website: http://www.isrp.org.il