חומר רקע
מדינתישראל
משרד החינוך
מנהל פדגוגי
שירות פסיכולוגיייעוצי
קווים מנחים למתן
תחושת מוגנות ומענה
מיטיב
לילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות
הקשת במערכת החינוך
2022
ספטמבר
משרדהחינוך
מסמך זה נכתב
ע"יאגףבכירשפ"
י
באמצעות היחידה למיניות מניעת פגיעה בילדים ובני נוער במשרד
החינוך.
התהליך
התבצע
עם שותפים
ב
משרד החינוך ומחו
צה לו,
בשיתוףעם ארגוניהקהילההלהט"בית,
גורמים מהאקדמיה
ואנשי
מקצועמומחים.
יישום המסמך מחייב רגישות והתאמה תרבותית ובמידת הצורך
היוועצות עם אנשיהמקצועשלשפ"י בחברותהשונות.
2
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
1.
מבוא ורקע תיאורטי
1.1
.
...
.................................................
...
..........
..
...........................
4
מטרתהמסמך.................
1.2
.
..............
..............
...........................................................
5
מהי נטייהמיניתוזהותמגדרית?
1.2.1
.........
...........
................................................
..............
............
..
5
מהי נטייהמינית?
1.2.2
?
.............................................
............
...................
6
מהיזהותמגדרית(טרנסג'נדר)
1.3
.
.....
.....
7
גורמי סיכוןוחוסן בקרב ילדיםובני נוער להט"בים.....................................................
1.4
.
..
.....
8
תפיסתמערכת החינוך.............................................................................................
2
. קווים מנחיםלהתנהלותעםילדים,ילדות,בנותובנינוערלהט"ביםבמערכתהחינוך
2.1
..
...........................................................
10
תפקידבית הספר..................................................
2.2
...
.........................................................
10
קווים להתנהלותבראייהמערכתית...........................
2.3
....
......................................................
12
קווים להתנהלותבראיהאישית...................................
3
. קווים מנחיםלהתנהלותעםילדיםובנינוערלהט"ביםטרנסג'
נדרים במערכת החינוך
3.1
..
....................................
16
תפקידבית הספר.........................................................................
3.2
...
...................................
16
קווים להתנהלותבראייהמערכתית.................................................
3.3
....
..............................................
18
קווים להתנהלות בראיי
האישית..........................................
4
.
.......................
............................
21
רשימת השותפיםלכתיבתהמסמך.....................................
5
.
נספחים
5.1
...
.............................
..
23
הנחיותליועצ/תפסיכולוג/
ית ל
ליוויילד/הבנושא זהותמגדרית...............
5.2
שיחיועצ.ת/פסיכולוג.יתעםהוריםלנער.
ההמבקשים לשתף את ההורים בנטייה המינית או בזהות
....
.........................
..
27
המגדרית.........................................................................................
5.3
....
.......................
30
קוויםמנחים עבור הורים לילדיםובנינוער להט"בים......................................
5.4
...
.....................
32
דרכי פני
יה לארגוניםוגורמיתמיכהוסיוע.......................................................
5.5
.............................................................
...
..................
34
מילוןמונחים..................................
5.6
....
...................................
35
קישורים לחומריםולפעילויותבנושא ...........................................
3
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
1
.
מבוא ורקעתאורטי
1.1
מטרת המסמך
משרד החינוך רואה חשיבות רבה בחינוך ילדיםובנינוער לערךקבלת האחר,
גם כאשר הוא שונה בנטייה
המינית או בזהות המגדרית,
כמו גם בהשקפת
העולם,
וזאת מתוך גישה פלורליסטית המכבדת ומכילה כל
אדם על זהותו וזהותה
הייחודית.
התייחסות פרואקטיבית זו של בית הספר אל אוכלוסיית הלהט"
בים בכלל ואוכלוסיית הילדים ובני הנוער
הטרנסג'
נדריםבפרט,
ויצירתשפהותרבות מכבדתומכילה התורמת לכלל הילדיםובני הנוערומקדמת את
ה
הכרה בקיומו של גיוון ושונות בחברה,
מעודדת את היכולת לכבד ולהעריך בני אדם בלא קשר לנטייתם
המינית,מגדרם,מוצאם,דתם,אמונתםוכו.'
מסמך זה מציג קווים מנחים במטרה לסייע לצוות החינוכי להעניק לתלמידי ותלמידות הקהילה הלהט"
בית
מענה מותאם צרכים,
רגיש ומכבד
במסגרת הבית ספרית,
וכן ליצור במוסדות החינוך באשר הם אקלים
סובלני ומוגן.
המסמך נועד להעלות את המודעות לסוגית הלהט"ב,
לספק כלים להתערבות עבור צוותי
החינוך והטיפול בהתנהלותם סביב סוגיות הקשורות בליווי ילדים ובני
ובנות
נוער מקהילת הלהט"
ב
והוריהם ברמה המערכ
תית והאישית, בתוך המסגרת החינוכית ומחוצה לה.
מעל הכל עומדת לנגד עינינו
הרווחה
הנפשיתשלכלל תלמידי ביתהספר.הדגש במסמך זה הינו לרווח
ה הנפשיתשלהפרטבאשר הוא.
אי לכך הקווים המנחים שמציע המסמך
הם גנריים ומיועדים לכלל מוסדות החינוך,
אך בישומם יש
לפעול
ברגישות, ובמידת הצורך להיוועץ בגורמי המקצוע של שפ"י מהחברות השונות.
גיבושו של מסמך זה החל בתוך מערכת החינוך (המנהל הפדגוגי, המזכירות הפדגוגית והייעוץ המשפטי)
במשותף עם
אנשי אקדמיה,משרדיממשלהואנשימקצוע מומחים בתחום
המענה חינוכי לתלמידי הקהילה
הלהט"בית, ועם פעילי הקהילה הגאה, ובכללם חברי הקהילה הטרנסג'נדרית,
אשר מזה שנים מסייעים
למשרד החינוך לפתחמענים רגישיםומותאמים.
4
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
1.2
רקע תיאורטי –מהי נטייה מינית וזהות מגדרית?
מטרת פרק זה היא ל
רכז ידע תיאורטי קיים, ולהגדיר מושגים רלוונטיים לנושא,
שיהוו תשתית להמשך
המסמך.הקהילההלהט"
בית(לסביות,הומוסקסואלים,טרנסג'נדרים,ביסקסואלים)
מורכבתמפרטיםבמנעד
רחב של זהויות מיניות ומגדריות. המונחים: "
לסבית," "הומוסקסואל" ו"ביסקסואל"
מתייחסים לנטייה
המינית של האדם.לעומתם,
המונח "טרנסג'נדר"
מתייחס לזהות המגדרית ובעיקר לתחושה האישית של
האדם ביחס למגדר שלו או שלה. קהילת הלהט"ב היא חלק בלתי נפרד מהחברה,
לא כל שכן ממערכת
החינוך,
והיא כוללת בתוכה
ילדים,ילדות,
בני ובנות
נוער,
אנשי חינוך והורים מקרב באי בית הספר,
בין
אם כפרטיםובין אם כחלקממשפחות הקשת.
1.2.1
מהי נטייהמינית?
המושג נטייה מינית מתייחס למושא המשיכה המיניתשל האדם.
נטייהמינית יכולה להיות הטרוסקסואלית
(משיכהמיניתלבניאולבנותהמיןהשני,)
הומוסקסואלית(
משיכהלבניאולבנותאותומין)
אוביסקסואלית
(
משיכהמיניתהן לבניאובנותאותוהמיןוהן
לבניאובנותהמיןהשני).
המתבגרותוהמתבגריםמתמודדים
לאאחתעםתהליךרגשי,משפחתיוחברתימורכב.
קאס1,
פסיכולוגיתאוסטרליתהמשיגהתהליךהתבגרות
שעובריםמתבגרים להט"ביםותארה זאתבאופן הבא:
1.
בלבול בזהות – המתבגר חש כי התנהגויותיו,
מחשבותיו או תחושותיו יכולות להיות מזוהות עם
הלהט"ב. שלבזהמאופיין בחיפושמידע בניסיון לענות עלהשאלותשמתעוררות בליבו.
2
.
השוואת הזהות–
המתבגר מתחיל להכיר בהיותו להט"
ב ולרוב משקיע מאמצים בניסיון להסתיר את
נטייתו המיניתמהאחרים.
3
.
סובלנות לזהות–מתחילה להתפתח תחושת מחויבות לנטייתו המינית ובעקבותיה חיפוש אחר אחרים
הדומיםלו.
4
.
קבלתהזהות–
המתבגרמרגישחלקמקבוצתשייכות(הקהילההגאה,)
בשלבזהלעיתיםקרובותקיים
שיתוףשלאחרים בנטייה המינית.
5
.
גאווה בזהות –
יצירת חלוקה של "אנחנו" (
הקהילה הלהט"בית ותומכיה) ו"הם" (
מתנגדי הקהילה
הלהט"בית.)
1 Cass, V. C. (1979). Homosexual identity formation: A theoretical model.Journalofhomosexuality,4(3), 219-235.
5
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
6
.
מיזוג – המתבגר מחב
ר חלקים שונים באישיותו ובזהותו
כך שהנטייה המינית הופכת להיות מרכזית
פחות,כחלקאחדמיני רביםבזהותו.
בעבר, המצוקה הרגשית שנלוותה לתהליך של גיבוש נטייה מינית להט"
בית נחשבה להוכחה לקשר בין
נטייה מינית שאינה
הטרוסקסואלית לבין פתולוגיה נפשית.כיום מתבהר יותר ויותר,
כי המצוקה הרגשית
שנלווית לתהליך גיבוש הנטייה המינית הלהט"בית קשורה בעיקר לחוסר בתמיכה חברתית.בהתאם לכך,
מחקרים מצביעים על כך שבני ובנות
נוער ובוגרים צעירים שנהנים מתמיכה בסביבתם החברתית יחוו,
בדרך כלל, פחות קשיים רגשיים סביב התהליך של גיבוש הנטייה המינית וחשיפתה.
חשוב להזכיר גם כי
בשנת 1973
הארגון הפסיכיאטרי האמריקאי ביטל את הגדרת הנטייה ההומוסקסואלית כ"הפרעה פסיכו-
ס
קסואליות"
כפי שהוגדרה עד אותה שנה.
בהתאמה,
על פי חוזר מנכ"
ל של משרד הבריאות
מיום
14/2/22
"איןלראותבנטייתוהמיניתשלאדם אובזהותוהמגדריתבעיהרפואיתונפשיתהדורשתטיפול"
.
לכןמשרדהבריאות"אינומכירבטיפוליהמרהואינורואהבהםטיפולרפואיאונפשילגיטימיאומקובל."
חוזר מנכ"
ל זה אף מציין כי "טיפולים אלה עלולים להיות מסוכנים ולגרום נזק לפרט בעיקר לילדים
ולמתבגרים,שעיקרןהפרעותפסיכיאטריותקשות."
הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
מקבלתגםהיאאת
APA TaskForce on Appropriate
המלצות קבוצת המשימה של ארגון הפסיכולוגים האמריקאים (
Orientation
TherapeuticResponsestoSexual
2(אשר"
דוחה כל טיפול המרה אשר מבוסס על
ההנחהשהומוסקסואליות הינהמחלהנפשית הדורשת טיפולומזהירה,
כי אין הוכחותמדעיות לאפקטיביות
שלטיפולשכזהמחדגיסא,ובצדוסיכונים הכוללים:דיכאון,חרדהואובדנות,מאידךגיסא".
1.2.2
מהי זהותמגדרית(
טרנסג'נדר)?
בחברה המערביתנהוג ליחס לרך הנולד זהות מגדרית; נשית או גברית,בהתאם למין הביולוגי של הילוד.
המונח טרנסג'
נדר הוא מונח כללי ורחב המתאר קשת רחבה של זהויות אשר קשורות לחוויית אי ההלימה
בין זהותו המגדרית של האדם,גבר או אישה,לבין מינו הביולוגי,
זכר או נקבה (
ראה מילון מונחים בפרק
הנספחים.)
בעוד בני ובנות
נוער הומוסקסואלים ולסביות,הנמשכים לבני מינם,
מתוודעים לנטייתם המינית ומודעים
אליה בסביבות גיל ההתבגרות, הרי שילדים,ילדות,
בנות
ובני נוער על הקשת הטרנסג'
נדרית מתוודעים
לעתים קרובות לשוני בין זהותם הביולוגית לבין זהותם המגדרית כבר בגיל צעיר מאד. מתוך כך,
ילדים
2
הסתדרות הפסיכולוגים בישראל (2011). נייר עמדה בנושא טיפוליהמרה.
6
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
וילדות טרנסג'נדריםמתפתחים במציאותשונהמזאתשל ילדיםוילדות סיסג'
נדרים(
מצב בו קיימת הלימה
ביןהזהותהמגדריתלמיןהביולוגי-ראהמילוןמונחיםבפרקהנספחים.)
מגילצעירהםמביניםשקייםפער
ביןההתייחסותהמגדריתהחברתיתאליהם,לביןתפיסתםאתעצמםכבעליזהותמגדריתשונה.
הםהופכים
מודעים לכך שרגשות הזהות המגדרית שלהם לרוב אינם רצוייםומלווים בהתנגדות הסביבה.
מבלימשים
הם לומדים שעליהם לשמור על
תחושותיהם ותפיסתם בסוד לאורך זמן.
מתוך חוויית הבושה וההסתרה
עלולים להתעורר בקרבם דחייה עצמית,
בלבול, חוסר אונים,חרדה,דיכאון, מחשבות אובדניות וכדומה,
המלוויםלעיתיםקרובותבהתנהגויותסיכוןכגון:שוטטות,נשירהמלימודים,עדכדיאובדנות.
1.3
גורמי סיכון וגורמי
חוסן בקרבילדים ובני נוערלהט"
בים
תקופת גיל ההתבגרות ידועה כמרובת אתגרים.
היא עלולה להיות מורכבת עוד יותר עבור מתבגרות
ו
מתבגריםלהט"בים.אוכלוסייהזומצויהבסיכוןגבוהמהרגיללהתעללות,לפגיעותמיניות,לדחיקהלזנות,
אפליה וסטיגמה,
ובעקבות כך גם
לקשיים נפשיים. מתוך מחקרים רבים שנעשו בעולם עולה כי ילדים,
שניים עד שלושה
ילדות, בני ובני נוער טרנסג'
נדרים נמצאים בסיכון אובדני הגבוה פי
ממתבגרים
30%
-
50%
באוכלוסייה הכללית. מחקרים עדכניים מלמדים ש-
מ
המתבגרות ו
מ
המתבגרים הטרנסג'
נדרים
מדווחים על התנהגויות אוב
דניות, שיעור הגבוה פי שלושה מאוכלוסיית המתבגרים הכללית.
יחד עם זאת
חשובלדעתולזכורכימחקריאורך בעולם,שעקבואחרילדים,ילדות,בנות ובנינוערטרנסג'
נדרים שזכו
לתמיכה משפחתית ובית ספרית,מצאו כי רמת החו
סן הנפשי שלהם עלתה והסיכון שלהם
לאובדנות פחת
אל מתחת
לחמישהאחוזים.
מחקרים מראים3
כי
מתבגרותומתבגרים להט"ביםמתמודדים עם שני סוגיםשלמצבי דחק:
1.
התמודדות עם שאלת הזהות והשייכות – המתבגרים חווים לעיתים קרובות תחושת שונות,
חוסר
שייכות,
בדידותוחוויהשלתיוגחברתישלילי.
הםעלוליםלחוותמצוקהסביבהתחושהשהםמאכזבים
את הוריהם, הם חוששים לא פעם שיסולקו מהמשפחה בעקבות חשיפת נטייתם המינית.
עצם החשש
מדחייהמעורר דחק גם אם לאמתרחשת דחייהשכזו בפועל.
2
.
התמודדות עם שאלת הסוד וההסתרה –
בני נוער רבים מתייסרים בשקט, בינם לבין עצמם,
ולא
מעיזים לשוחח עם איש אודות נטייתם.
הם חוששים מפני התגובות השליליות והדחייה החברתית
פרדס, כץ וקובלסקי (2011
ההורים כבסיס בטוח למתבגר בתהליך ה"יציאה מהארון" בראי תיאוריית ההתקשרות. מפגש,).
3
גיליון 3
,
38
-
17
.
7
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
וכולאים את הסוד בליבם למשך שנים ארוכות.
שמירת הסוד במטרה להגן על מערכת היחסים
המשפחתית גובהמחיר כבדמהילדומההורים הן ברמההאישיתוהן ברמת היחסים בתוך המשפחה.
מחקרים רבים מ
צאו4 כי ילדים,ילדות,בנות ובני נוער להט"
בים סובלים יותר מחבריהם ההטרוסקסואלים
מדיכאון,מחרדה,מנטייהלאובדנות,אלימות,שימושבחומריםמסכניםומהתנהגותמיניתמסוכנת.
ממחקרים
אלה עולה שהם אינם חשים ביטחון בסביבתם ושתחושת הרווחה האישית שלהם נמוכה יחסית. שכיחות
הדיכאון,
הפגיעההעצמיתוהמחשבותעלאובדנותגדולהפיארבעהבקרבילדיםובנינוערלהט"
ביםמאשר
בקרב חבריהם ההטרוסקסואלים. לדברי המומחים, הנתונים הללו קשורים לתופעות של בריונות,
הטבעת
סטיגמותוההתעללות שחלק מהצעירים הללו חווים על רקע נטייתם המינית או
זהותםהמגדרית.
,
מתוךמחקראקליםבתיספרשלאיגי5,
אשרנערךבישראלבשנת2016
ובדקאתהתנסויותיהםוחוויותיהם
, עולה כי הם נתקלים באלימות מילולית המתבטאת בביטויי גנאי,
של ילדים ובני נוער להט"
בים6
קללות
והערות מגדריות ולהט"בופוביות בשכיחות גבוהה. ביטויים אלו
מופנים כלפי ילדים ובני נוער להט"
בים
בבתי הספר בעיקר על ידי ילדים ובני נוער,אך גם מצד אנשי צוות.
חלק מהילדים ובני הנוער ציינו כי הם
חווים אלימות והטרדה מינית,מילולית ואף פיזית.
כרבע מהם ציינו את תחושת חוסר הביטחון שהם חשים
בבתי הספר לאור ביטויי האלימות כ
לפיהם.
נמצא כי ילדים ובני נוער להט"
בים חשופים לאלימות ומצויים
בסי
כון לקורבנות בשיעור גבוה יותר מ
ילדים ובני נוער אחרים.
עוד צוין כי רק מיעוט הילדים ובני הנוער
חש נוח לפנות לתמיכהולהיוועצות עם הצוות בבית הספר.
מנגד נמצא7 כי גורמי חוסן מפחיתים את גורמי הסיכון ומאפשרים התמודדות בריאה יותר עם מצבי הדחק.
מידת התמיכהשמקבליםמתבגרים להט"
בים מצד משפחותיהם משמשת עבורם כגורם חוסן מרכזי שממתן
במידה משמעותית את התוצאות השליליות, ובה בעת אף תורם להפחתת הסיכון לדיכאון ולאובדנות,
לשיפ
ור הדימוי העצמי ואף משפיע השפעה חיובית על מערכות זוגיות לאחר גיל ההתבגרות.יחד עם זאת,
חשוב לזכור כי גם הורים המתוודעים לראשונה לנטייה המינית של בנם או ביתם חווים לעיתים קרובות
טלטלה גדולה,
ביניהם גם הורים המביעים תמיכה גלויה אך חווים קשת של רגשות מורכבים וזקוקים לא
פעם לליוויולתמיכה בעצמם.
4 Rieger, G., & Savin-Williams, R. C. (2012). Gender nonconformity, sexual orientation, and psychological well-
being.Archivesofsexualbehavior,41(3), 611-621.
5
סקר אקלים איגי (2016
) אוחזר מתוךcontent/uploads/2019/12/education_2016.pdf
-
https://igy.org.il/wp
6 Pizmony-Levy, O., & Kosciw, J. G. (2016). School climate and the experience of LGBT students: A comparison of
the United States and Israel.JournalofLGBTYouth,13(1-2), 46-66.
פרדס,כץוקובלסקי(2011
).ההוריםכבסיסבטוחלמתבגרבתהליךה"יציאהמהארון"בראיתיאורייתההתקשרות.מפגש,גיליון
7
3
,
38
-
17
.
8
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
1.4
תפיסת מערכת החינוך
אנומאמיניםכיעלמערכתהחינוך,
כחלקמתפיסהערכיתומקצועיתרחבה,מוטלתהחובההמקצועיתלחנך
את כל באיה לתפיסת עולםשוויונית,
על פיה לכל אדם זכות לחיות את חייו ללא חששמאפליה או מדחייה
בגלל זהותו המגדרית או נטייתו המינית.
לנוכח גילויי שנאה,אלימות וגינוי,
המובעים לפעמים גם במרחב
החינוכי, עלינו להעניק מקום גלוי של כבוד למגוון הביטויים של מגדר ומיניות.
עלינו לתמוך בבני הנוער
המבטאים זהות מגדרית ונטייה מינית שונה, ולאפשר להם לחיות בהלימה עם רגשות המגדר ותפיסת
המיניות שלהם.
כבוד ותמיכה הכרחיים על מנת לספק לילדים ולבני נוער בסיס איתן ומשאבים חיוביים
הנדרשים להם לשם השלמהמיטביתשל תהליך התבגרותםולהמשך דרכם כבוגרים.
הזכות לחינוך והזכות לשוויון בחינוך הן זכויות חוקתיות מתוקף השתלבותן בזכות לכבוד האדם ולכבוד
הילד. הזכות לשוויון בחינוך היא חלק מהותי ממערכת דיני החינוך,
והיא חלה על כל מערכת החינוך על
כללמסגרותיה.
"חוק יסוד כבוד האדם וחירותו"
מעניק זכויות יסוד לכל אדם מתוך הכרה בערכו וללא קשר למאפיינים
האישיים או הקבוצתיים או להגדרות של נטייה מינית8.
2.8-1
,
בחוזרמנכ"
ל
שלמשרדהחינוך,
זכויותהתלמידים(תשעה)
בסעיףאיסוראפליהמטעמיםשלנטייה
מיניתאו זהותמגדרית–תוספת לחוק זכויות התלמיד,נכתב:
רשות חינוך מקומית,מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים,
מטעמים
שלארץמוצא,מטעמיםשלרקעחברתי-כלכלי,מטעמיםשלנטייהמיניתאוזהותמגדרית."..
יש
חשיבות רבה לחנך לערך קבלת האחר,
גם כאשר הוא שונה בנטייתו המינית או בזהותו המגדרית,
כמוגםבהשקפתעולמו,
וזאתמתוךגישהפלורליסטיתהמכבדתומכילהכלאדםעלזהותוהייחודית".
כאנשי חינוך מופקדת בידינו האחריות להעניק לילדים, ילדות, בנות ובני נוער כלים רגשיים,
ערכיים
והתנהגותיים לשמירה על זכויות אדם.
עלינו להדגיש את זכותו של כל אדם לחוש חופשי ולחיות את חייו
ללאפחדוחשש.עלינולהגביראתהמודעות,לפעולכנגדדעותקדומות,אלימות,להט"בו
פוביה
ולעודדגילויי
סובלנות כלפי כלאדם בחברהובכללם כלפיחברי הקהילה הלהט"בית.
קמיר, א' (2016
). כבוד האדם של להט"ב בהקשר התרבותי הישראלי, הצעה פרשנית לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולאיסור
8
הטרדה מינית. בתוך: ע' מורגנשטרן
, י' לושנסקי וא' הראל (עורכים(
,זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות
מגדרית (עמ' 259-288). שריגים :נבו.
9
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
משרד החינוך,באמצעות אגף בכירשפ"י,שם לו למטרה,
להנגיש את המידע לכלל אוכלוסיית בית הספר,
לפתח סובלנות לשונות המיניתוהמגדרית,ולסייע לילדיםולבני נוערולצוותי החינוך הלהט"
בים הלומדים
ועובדיםבמערכת החינוך.
בהתאם לידע המצטברולניסיון בשטח,עולה כי המענה החינוכי לילדיםובני נוער להט"
בים צריך להתבצע
בשתי רמות:
1.
התייחסות להיבט המערכתיהקשור לאקלים חינוכי מיטבי
2
.
התייחסותפרטנית,ליוויאישישל ילדיםובני נוער להט"
בים
10
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
2
.
קווים מנחים להתנהלות עם ילדים, ילדות, בנות ובני נוער להט"
בים
במערכת החינוך
2.1
תפקיד בית הספר
תפקידושלביתהספרבולומדיםילדים,ילדות,בנותובנינוער להט"בים
לספקסביבהבטוחהשבההנטייה
המינית שלהם מקבלת הכרה
וקבלה,
וכן לספק תמיכה,
במידה
ש
יבקשו,
בהתמודדות עם בעיות ואתגרים
העומדיםבפניהם.
במסמך זה בחרנו להתייחס למספר סוגיות מרכזיות במטרה לתת מענה מותאם עבור ילדים,ילדות,
בנות
ובני נוער אלה.העיקרון המנחה הואשהתלמיד יודע טובמכלאדם אחרמהם רגשותיו,
יש לתת לגיטימציה
לשאלותיו ולבטיו אם ישנם כאלה ולדאוג, בדיאלוג אתו,
לסביבה בית ספרית בטוחה ותומכת בה יוכל
להתנהל ללאחששובאופן לגיטימי,
תוךשיתוף הביתוהמשפחה(ככלשניתן בכפוף להמלצותמסמך זה.)
2.2
קווים להתנהלות בראייה מערכתית
סביבה בית ספרית וחברתית מוגנת ואקלים חינוכי מיטבי מאפשרים לכל פרט, באשר הוא או היא,
לחוש
שייכות,ערךעצמיוכבוד.
לשם כך חשוב לבצע אתהפעולות הבאות ברמה הבית
ספריתהמערכתית:
גיבוש,עדכון והפעלה של תקנון בית ספרי–יש
לנסח תקנון בית ספרי השומר ומגן על כל פרט במוסד
החינוכי.תקנוןברורוחדמשמעישמבהירכיאיןמקוםלהדרהולאפליה,ומקדםזאת
באמצעותטווחתגובות
2015
.)
כנגד התבטאויותוהתנהגויותפוגעניותואלימות(
לרשותכם
חוזרמנכ"
לאקליםחינוכימיטבי-
כמו כן יש להעלות למודעות הצוות החינוכי והילדים ובני הנוער את
חוק זכויות התלמיד
שנקבע בשנת
2000
האוסר על אפליה
מטעמים של נטייה מינית וזהות מגדרית,
וכן את
החוק למניעת הטרדה מינית
בו
נאמרכיהטרדהמיניתהיאגם"התייחסותמבזהאומשפילה,המופניתלאדםביחסלמינואומיניותו,
לרבות
(לכליםמומלצים ראוקישוריםבפרק הנספחים.)
נטייתוהמינית."
למידהרגשיתחברתיתבעזרתתכניותהמקדמותתחושתשייכותויחסיכבודואכפתיות:
תהליכיגיבוש
הזהותהלה"טביתעלוליםלגרוםלתחושתבושה,בדידות,תחושתאבדןופגיעות.
ככלשהמתבגריםנחשפים
לביטויי אלימות על רקע נטייתם המינית או הצהרתם על זהותם המגדרית,
כך הם עלולים לחוש תחושת
11
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
בדידות וחוסר שייכות למשפחה, למסגרת החינוכית ולחברה.כחלק מתכנית חינוכית סדורה,
ובכדי לסייע
לבתי הספר לקדם את הסובלנות במערכת החינוך,
פיתח המשרד יחידות הוראה ומערכי שיעור שמטרתם
הגברת המודעות וקידום יחס שוויוני כלפי האוכלוסייה הלהט"בית.
שיעורים אלו הם חלק בלתי נפרד
מתכנית כישורי חיים המתחדשת.
בית הספר יקפיד שהצוות החינוכי יוכשר בנושא טרם שמערכים אלה
יועברובכיתות.
חשובשהצוותייחשףלדמויותבוגרותמהקהילההלהט"ביתויכירמקרוב,
באמצעותחשיפה
לסיפוריחיים,במורכבותהתהליךאותוחוויםמרבית המתבגריםוהמתבגרות
הלהט"
ביםטרםשלבהיציאה
מהארון, במהלכו ולאחריו. מעבר לכך,
חשוב לשלב לאורך השנה פעילויות בכיתות שמטרתן מניעת
להט"
בופוביה ולתת לכך קדימות במסגרת
היום הבינלאומי למניעת להט"בופוביה
שחל מדי שנה בחודש
מאי.
הכשרת הצוות החינוכי – יש להקפיד שהצוות החינוכי יוכשר בנושא,
ויקבל כלים לפעול באופן מותאם
ורגישאשרלוקחבחשבוןאתהשלבההתפתחותישלהילדים,הילדות,בנות
ובניהנוערוכמובןאתהשונות
התרבותיתוהמגזרית.חשוב לקייםשיחמקדים בקרב כלל המוריםוהמורות,
ובפרט עם אלה המלמדים את
התלמיד הלהט"ב. רצוי שאת המפגש יעבירו היועצות בשיתוף עם אנשי מקצוע המתמחים בנושא.
חשוב
שחבריסגלביתהספרירגישושהםיכוליםלפנותבכלעתלאדםמוסמךבביתהספרבכלשאלהשמתעוררת
בנושא.ניתן להיעזר ב"קול הקורא של משרד החינוך,"
היוצא מידי שנה לתקצוב של מוסדות חינוך עבור
מפגשים העוסקים בנטייהמיניתובזהותמגדרית.
קשרוהתנהלותעםמשפחותהקשת-המשפחותהגאותבביתהספר–
בעשורהאחרוןאנועדיםלעלייה
משמעותית בשכיחותה של "ההורות הגאה" בארץ ומכאן בבתי הספר.
אל שערי בית הספר מגיעות מגוון
של משפחות גאות:
אימהות לסביות (בין אם במסגרת זוגית או חד-הורית,)
משפחות של אבות
הומוסקסואלים,וכן תאים משפחתיים של הורות משותפת,כלומר,הורות בה אחד ההורים לפחות להט"
בי
אך ההורות מתקיימת ללא זוגיות. המפגש עם מערכת החינוך מעורר לעיתים בקרב הורים אלה
ובקרב
ילדיהם חששות,שאלות והתלבטויות.
על מנת לאפשר אקלים חינוכי מיטבי ובטוח חשוב להקפיד על כמה
דברים:
▪
ישנה חשיבות גדולה לשיח חינוכי מאפשר ולא שיפוטי המאזכר מגוון של הרכבים משפחתיים.
שיח זה יכול להתקיים לאורך כל שלבי החינוך החל מהגיל הצעיר ועד סיום החטיבה העליונה
לדוגמ
ה:ב
שבועהמשפחה.
12
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
▪
חשוב להקפיד על לשון פנייהרגישה במסמכים ביתספריםובשיח עם ילדיםובני נוערוהורים.
▪
יש להגיב ולהתייחס לאמירות מילוליות באשר לנטייתם המינית של ההורים והרכב המשפחה
העלולותלפגוע.
▪
חשוב לשמור על זכותם של
הילדים,הילדות,בנות
ובני הנוער לפרטיות ולא לדחוק בהם לשתף
אתשארהילדיםובניהנוערבפרטיםאישייםעלמשפחתם.אםתלמיד,תלמידהאוההוריםבוחרים
לשתף את הכיתה,ניתן לאפשר זאתולע
שות זאת תוך היוועצות עם היועצת/
הפסיכולוגית בבית
הספרועםמדריכות היחידה
למיניותשלשפ"י, כדי לעשות זאתבאופןמיטיבומותאם.
▪
עם הכניסה/
המעבר למסגרת החינוכית מומלץ שהיועצת תערוך שיח עם ההורים על מנת לאתר
את הצרכים ולהבין את הרגישות הנדרשת בבית הספר.
חשוב להעביר להורים מסר של "
דלת
פתוחה"לשיתוףבצרכים נוספים המתעורריםלאורך השנה.
רגישות תרבותית –המלצות אלה כאמור,
הנן גנריות ומתאימות לכלל מוסדות החינוך אך יש לראות את
טובת הפרטולפעולמתוך רגישות תרבותית, ובמידת הצורך להיוועץ בגורמי המקצועשל שפ"
י מהחברות
השונות.
2.3
.
קווים להתנהלות בראיה אישית
עקרונות ההתערבות בראייה אישית, המוצגים להלן, מתייחסים לצורך בליווי ותמיכה,
או בהפניה לטיפול
סביב תחושת המצוקה הנלוות במידת הצורך.
1.
עקרונות לשיח ייעוציעם תלמיד/ה הפונה ליועצת סביב סוגית הנטייה המיניתו/
או ה
מגדרית:
א.
יצירת מרחב שיח מאפשר–
יש לאפשר בשיח מרחב של התלבטות וחקירה אישית של הנטייה
המיניתו/אוהמגדרית.איןלשלולאולשנותאתהמסקנותאליהןהגיע/ההתלמיד/
הבדברהנטייה
המינית ו/
או
המגדרית. חש
וב לאפשר שיתוף ברגש
ו
ת העול
ים מהמסקנות אליהן הגיע,
ולאפשר
בחינתהקשיים,
נקודות החוזקוהמענה לו הוא זקוק.
ב.
מתן תמיכה רגשית–
חשוב לתמוך
בתלמיד/
ה ולהעביר מסר שלפיו זה בסדר להיות מי שהוא
ושהואבעלערךבשלהיותומישהוא,ולאבשלנטייהמיניתו/
או
מגדריתזואואחרתשלו.
חשוב
לאפשר הרחבתהראי
י
ה העצמית יחד עם אמפתיה לחוויה האישית.
13
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
ג.
ליווי בהתאם לקצב האישי –
במידה
ש
יש צורך בליווי,
הוא יעשה לאורך זמן ובהתאם לקצב
האישי, ללא כלניסיון לזרז את התהליךשל היציאהמהארון.
ד.
שמירה על סודיות ופרטיות –
ככלל,החוק מחייב שמירה על פרטיותו של האדם ומתנה העברת
מידע רק באישורו, למעט מקרים בהם יש חו
ב
ת דיווח.
בהתאם לכך שיתוף ההורים יעשה רק
בהתאם לרצון
התלמיד/
ה.חשובלידעאת התלמיד/השהשיחהנשמרתבסודיות.
ה.
איתור גורמי סיכון/חוסן –
חשוב לבדוק עם התלמיד האם שיתף אנשים נוספים (
במשפחה או
בקרבחבריו)ובאלותגובותנתקל.
במידה
ש
לאשיתףישלבררמהעשויותלהיותהתגובותבעיניו.
קושילקבלאתהנטייההמיניתו/
או
המגדרית
שלהתלמידבתוךהמשפחהמעלהאתתחושתהדחק
והסיכון. רשת תמיכה במשפחתית ו/
או תמיכה בקרב קבוצת השווים חשובים מאד והם יכולים
להעלות את החוסן והיכולת להתמודד.
במידה
ש
התלמיד מבטא רצון לשיתוף המשפחה,
חשוב
לבדו
ק אתו האם היה רוצה להיעזר ביועצת
ו
לחשוב יחד א
תו כיצד יעשה השיתוף.
ו.
מוגנות – חשוב לשמוע מהתלמיד/ה באיזו מידה הוא חווה חווי
ית מוגנות בבית הספר ומה בית
הספר נדרש לעשות
על מנת
שהוא י
רגישבטוחומוגן?
ז.
רגישותתרבותית–
חשוב להביןולהכיר אתהסביבהוהקהילהממנהמגיעים הילדיםובניהנוער
ולבחוןעמםאתדרכיהפעולהבמשותף,וזאתמתוךרגישותתרבותית.
במידתהצורךניתןלהיוועץ
בגורמי המקצועשלשפ"ימהחברות השונות.
2
.
הבטחת שלומוובטחונו של התלמיד
לצד קידום האקלים הבטוחוהמוגן ברמ
ת המוסדוברמת הכיתה,
יש לגלות ערנות רבה למקרי בריונות
ו/או הטרדה, למקרים של פגיעה או ניסיונות להשפיל או לבזות את זהותו המגדרית של התלמיד,
שעלולים להתרחש.
בכל מקרה של פגיעה בתלמיד
יש להגיב ולפעול בהתאם לחוזר מנכ"
ל אקלים
2015
חינוכימיטבי-
כדי למנועהישנות המקרים.
מקורות תמיכה–על המוסד החינוכי לוודא שקיימים לרשות התלמיד/
ה מקורות תמיכה הולמים
מצד
המשפחה, או מצד גורמים קהילתיים, חברים, חברות וכיו"ב. קבוצות חברתיות לנוער להט“בי כגון
איגי-ארגוןלנוערגאה
וארגוניםנוספיםבתוך
ארגוניהקהילההלהט"
בית
יכוליםלספקקבוצתשייכות
ומענהחברתירגשי.
14
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
איתור וזיהוי מצוקה וסיכון– יש לשים לב לסימני מצוקה אצל התלמיד/ה כגון:נסיגה התפתחותית,
נטייהלהתנהגותמופנמת,התבודדות,היעדרויות,
ירידה בהישגים
הלימודיים,בעיותהתנהגות,
סימנים
לפגיעהעצמית,עבירותמשמעתוכיו"ב.
3
.
שמירהעל פרטיות
בהתאם לחוק הגנתהפרטיות,
צוות ביתהספריקפיד לשמור מידע
על נטייתוהמיניתוזהותו המגדרית
שלהתלמיד,מפני פגיעה שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו ובפרטיות משפחתו,
וכן מפני פגיעה
בכבודואו בשמו הטוב.חשיפתמידעאישי ללא קבלת הסכמה,לאנשיצוותאחרים,ילדיםובני נוער,
הורים או כל גורםשלישי אחר עשויה להיחשב כהפרת הפרטיות.
4
.
קשרעם
ה
הורים
ככל שהדבר אפשרי, ובהסכמת התלמיד/ה, על בית הספר ליצור קשר עם ההורים.
במקרים שבהם
משפחת התלמיד/המתקשה בהכלהו
ב
תמיכהברגשותיהםובנטייתם המיניתו/או המגדרית,
על המוסד
החינוכי לשמש, בהסכמת התלמיד/
ה, כמתווך בינם לבין המשפחה,לספק למשפחה מידע,
ולקשר את
המשפחה עם גורמים מקצועיים וקהילתיים המסוגלים לעזור לה.
חשוב לזכור כי לעיתים נמצאים
ההוריםבתהליךבעצמםוזקוקיםלליוויותמיכה.מסגרותתמיכהעבורהוריםלבנינוערלהט"
בימהוות
מרחבהמכילאתקשייההוריםיחדעםקידוםהיכולתשלהםלקבלאתילדיהם.
גורמיסיועאליהםניתן
להפנות הורים:
עמותת תהל"
ה,
שבל - חי
נוך לסובלנות בציבור הדתי.
במקרים בהם המוסד החינוכי
נתקל בקושימול ההורים ניתן להיוועץ בגורמי המקצועשל המשרד.
5
.
טיפול במצבי פגיעה
אם נודע למוסד החינוכי כי התלמיד/ה עברופגיעה פיזית או נפשית במסגרת המשפחתית,
עליו לדווח
לעו"
ס לחוק נוער בהתאם לחובת
הדיווח המוטלת עליו בחוק העונשין.
ככל שהמוסד החינוכי סבור
שהילד/ה נמצאים בסיכון לפגיעה פיזית או נפשית, ניתן להתייעץ עם המפקח/ת על הייעוץ,
פסיכולוג/יתבית הספראו הגן,ומדריכ/תהמיניותבמחוזוכן לשקול התייעצותעםעו"ס לחוקנוער.
15
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
6
.
שותפותעם גורמים בקהילה
אם
התלמיד/
המקבל/תתמיכהמגורםמקצועימחוץלמוסדהחינוכי,
חשובשאותוגורםיעבודבשיתוף
עם המוסד החינוכי,
ייתן המלצותיו ויהווה חלק בלתי נפרד מן התהליך. עוד חשוב כי היועצ/
ת
והפסיכולוג/יתיהוומקורלתמיכה רגשיתבתלמיד/ה.
7
.
בניית תכנית אישית ומערכתית
בהתאם
לצרכים ולאחר ההיוועצות, בהתאמה לתלמיד/
ה ובהתאמה לכיתה ולבית הספר כולו על פי
צורך.
ישלקחתבחשבוןאתכלההיבטיםהרגשייםוהסביבתייםלרבותההיערכותהביתספרית,
שיתוף
הפעולה בין התלמידוהוריוורצונם,
מתוך נקודת ראות מערכתיתהרואה את טובת התלמידואת טובת
בית הספר.
8
.
היוועצות
כלילד/הוכלנער/ההםעולםומלואו.
עלכןישחשיבותרבהלהיוועצותהנעשיתברמתהמוסדהחינוכי
ולהיוועצות נוספת הנעשית עם הפיקוח ועם מדריכהמומחית מהיחידה למיניות ומניעתפגיעה בשפ"י.
במידת הצורך יש להיוועץ עם גורמים נוספים מחוץ למערכת
החינוך.
9
.
הפניה לליווי וסיוע
במהלך התהליךעשויים לעלות קשיים אשרליווי,סיועוטיפול יכולים לסייע בהתמודדות עמם.
כאשר
המתבגר חווה קשיים בתפקוד, מצוקה רגשית,
או התלבטויות
בהקשר לנטייתו המיני ו/
או לזהותו
המגדרית.
טיפולרגשיעשוילהיותמשמעותי
ולסייעלו
לקבלאתנטייתוהמיניתולהתמודדעםהשלכות
אפשריות עלחייו,אםישנן.
16
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
כאנשי חינוך, אנו מאמינים כי מתן מענה מיטיב ברמת הפרט והמערכת יעניק לתלמידי
נו כלים רגשיים,
ערכייםוהתנהגותייםלשמירהעלזכויותאדם.
לסובלנותכלפיכלאדםבחברהובכללםכלפיחבריהקהילה
הלהט"בית.
17
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
3
. קווים מנחים להתנהלות עם ילדים ובני נוער להט"בים-
טרנסג'
נדרים
במערכת החינוך
ילדים ונוער טרנסג'
נדרים נדרשים לסוגיות שונות לרבות מעבר חברתי הכולל לעיתים קרובות שינוי
בנראות חיצונית וביחס הסביבה כלפי התלמיד הטראנס (קוד לבוש, לשון פנייה שם וכו.)'
תהליך המעבר
חשוף לעיני מעגלים רבים בסביבת התלמיד כולל בבית הספר. כפועל יוצא מזה,
השתלבות מיטיבה של
התלמיד בבית הספר דורשת התייחסותוהכוונהשל מעגלים רחבים יותר במסגרת הביתספרית.
נמצא כי ככל שהסביבה מסייעת לתלמיד הנמצא במעבר,
גדלים סיכוייו להמשיך ולהשתלב במסגרת
החינוכיתובחברה,
והואמוצא בצוות המורים ובקבוצת השווים גורמים תומכיםומקור לעזרה.
3.1
תפקיד בית הספר
תפקידושלביתהספרבולומדתלמידטרנסג'נדר לספקלתלמידהטרנסג'
נדרסביבהבטוחהשבה
רגשותיו
הקשורים ב
זהות שלו מאוששים ומוכרים,וכן לספק תמיכה,
במידה
ש
הוא מבקש אותה,
בהתמודדות עם
בעיותואתגרים העומדיםבפניו.
בבואנו לדון בסוגיית התמיכה הטובה ביותר עבור ילדים ובני נוער אלה,
שאלות רבות עולות בקרב סגל
בית הספר,
ובקרב כלל הילדים ובני הנוער.
במסמך זה בחרנו להתייחס למספר סוגיות מרכזיות שעל
בית
הספר לבחון עלמנת לתתמענההמותאם לתלמיד.
כלל היסוד המגדיר את יחסו של בית הספר אל תלמיד טרנסג'נדר הוא כיבוד זהותו והכרה בה.
העיקרון
המנחה הוא שהתלמיד יודע לזהות את רגשותיו. יש לתת לגיטימציה לשאלותיו ולבטיו אם ישנם כאלה,
ולדאוג, בדיאלוג אתו, לסביבה בית ספרית בטוחה ותומכת, בה יוכל להתנהל ללא חשש ובאופן לגיטימי,
תוךשיתוף הביתוהמשפחה(ככלשניתן, בכפוף להמלצותמסמךזה.)
3.2
קווים להתנהלות בראייה מערכתית
בית הספר מ
שמש זירה חברתית מרכזית הב הוא מבלה מרבית יומו וחווה אינטראקציות חברתיות
משמעותיות.החשיפההפומביתבביתהספרהיאחלקמןהתהליךשבוהתלמידהטרנסג'נדרמתאיםאתחייו
לזהותו המגדרית האמ
יתית.
18
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
נוכחותושלתלמידטרנסג'
נדרמעמידהבפניביתהספרהזדמנותייחודיתורבתעוצמהלארקלתמוךבילדים
ובני נוער טרנסג'נדרים, אלא גם לתרום לחיזוק הסובלנות בקרב כל באי בית הספר,
ככל שאין לתלמיד
התנגדותלכך.
בכדי ליצור סביבהתומכת בתלמיד הטרנסג'נדר,להלןמספרד
גשיםמרכזיים:
תמיכהרגשית: עלבית הספרלוודאשקיימים לרשות התלמידמקורות תמיכההולמיםמצדמשפחתו,
1.
גורמים קהילתיים,חברים וכיו"
ב.
במידה
שהתלמיד מקבל תמיכה מגורם מקצועי מחוץ לבית הספר,
חשוב שאותו גורם יעבוד בשיתוף עם בית הספר,
ייתן המלצותיו ויהווה חלק בלתי נפרד מן התהליך.
חשוב כי,
יועצת ופסיכולוג בית הספר יהוו מקור לתמיכה רגשית בתלמיד ויפעלו בהתאם לקונצנזוס
המקצועי בתחום העבודה עם ילדים ובני נוער טרנסג'
נדרים (ראה רשימת מקורות בסוף מסמך זה.)
חשוב
לשים לב לסימני מצוקה אצל התלמיד,כגון התבודדות,
הי
עדרויות, ירידה בהישגים לימודיים,
בעיותמשמעתועוד.
קשר עם
ה
הורים: ככל שהדבר אפשרי,ובהסכמת התלמיד,על בית הספר ליצור קשר עם הוריו
של
2.
התלמיד.במקריםשבהםמשפחתושלהתלמידמתקשהבהכלהו
ב
תמיכהברגשותיוהמגדריים,
עלבית
הספר לשמש, בהסכמת התלמיד,
כמתווך
בינו לבין המשפחה, לספק למשפחה מידע,
ולקשר את
המשפחה עם גורמיםמקצועייםוקהילתיים המסוגלים לעזור לה.
טיפולבמצביפגיעה:אםנודעלאישצוותבמוסדהחינוכיכיהתלמיד/ההטרנסג'
נדרעברפגיעהפיזית
3.
או נפשית במסגרת המשפחתית, חלה עליו החובה לדווח לעו"ס לחוק נוער או
למשטרה (
בהתאם
לחומרתהענייןוגילהתלמיד)כפישנקבע בחוק העונשין.
ככלשביתהספרסבורשהילדנמצאבסיכון
לפגיעה פיזית או נפשית,
ניתן להתייעץ עם המפקח על הייעוץ ומדריכת המיניות במחוז וכן לשקול
התייעצותעםעו"ס לחוק נוער.
מיפוי מעגלי קירבה: יש לבדוק אם בבית הספר בו לומד התלמיד הטרנסג'
נדר ישנם מעגלים נוספים
4.
אשר קשורים במישרין או בעקיפין אליו כגון:אחים,חברי ילדותועוד,
אשר עשויים להיות מושפעים
מהתהליך שהתלמיד הטרנסג'נדר עובר. יש לבחון את הצורך במתן תמיכה ו/
או ללווי מקצועי סביב
התמודדותם עם ה
שינויועם תגובות הסובבים אותם כגון:
תלמידיהכיתה,השכבה,עו"הוכו.'
הכשרת הצוות החינוכי של התלמיד/
ה הנמצא/ת במעבר:
רצוי לקיים שיח מקדם בקרב כלל
5.
המורים,
ובפרט עם אלה המלמדים את התלמיד הטרנסג'
נדר. ככל שהתלמיד נתן לכך את הסכמתו,
חשוב שהנהלת בית הספר
תעביר מסר חד משמעי לפיו זהותו של התלמיד הטרנסג'
נדר ראויה לכבוד
19
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
ולהכרה, וכן לספק לכל חברי סגל בית הספר מיידע והכוונה באשר להתמודדות עם מצבים שונים.
חשוב שימונה איש קשר (מחנך הכיתה או יועצת בית הספר)
הזוכה לאמונו של התלמיד הטרנסג'
נדר,
שירכז את הטיפול בסוגיות שעשויות להתעורר.
כינוס צוות המורים ומסירת מידע על הנושא:
רצוי שאת המפגש יעבירו היועצות בשיתוף עם אנשי
6.
מקצוע המתמחים בנושא, או עם נציגים מארגוני הקהילה הטרנסג'
נדרית (ראה נספח מקורות סיוע.)
מפגששכזה,מעברלהזדמנותלספקמידע,
מסייעלפתחיחסשלאמפתיהכלפיהתלמידהנמצאבמעבר,
כלפי קשייו ואת הצורך שבגיוס כלל המערכת לתהליך השינוי.
חשוב שחברי סגל בית הספר ירגישו
שהם יכולים לפנות בכל עת לאדםמוסמך בבית הספר בכלשאלהשתתעורר בנושא.
בנייתת
כניתביתספריתמותאמתלצרכיהתלמיד/ה:רצוישהתכניתתיקחבחשבוןאתמצבוהרגשי
7.
של התלמיד/הותותאם ככל האפשר לצרכי
ם האישיים,בהתאםלסוגיותשלהלן:
בניית ת
כנית התערבות ברמה הפרטנית והמערכתית: במידה והתלמיד/ה
מעוניין בחשיפת זהותו
הטרנסג'נדרית,
לקראת המעבר המגדרי,
יש
לבנות ת
כנית הלוקחת בחשבון היבטים רגשיים וחברתיים,
היבטים פרטנייםומערכתייםומתייחסת למערך האישיוהמשפחתישל הילד:
על התכניתלכלול:
▪
מתןידעלילדים,ילדות,
בנות
ובנינוער בנוגע לגיווןמגדריוקבלת האחר.
▪
יצירתאקליםתומךבקרב צוות ההוראה,התלמידותוהתלמידים.
▪
בחירת אנשי קשר אליהם יוכלהתלמיד/
הלפנות
במקרהשלמצוקה.
במסגרת התוכנית יש להבטיחקיומןשלמספר סוגיות:
▪
הבטחת שלומו ובטחונו של התלמיד/ה:
לאחר חשיפת תהליך השינוי המגדרי,
יש לגלות ערנות
רבה למקרי בריונות ו/או הטרדה, ניסיונות לשלול או לבזות את זהותו המגדרית של התלמיד/ה
הטרנסג'
נדר או לפגוע
בפרטיותו,שעלולים להתרחש.
יש להגיב בחומרה ולפעול בהתאם לחוזר
המנכ"לאקליםחינוכימיטבי בכלמקרהשלפגיעה בתלמיד/ה כדי למנוע הישנות המקרים.
▪
פרטיות: חוק הגנת הפרטיותתשמ"
א 1981
קובע כי חל איסור לפרסם מידע הנוגע לצנעת חייו
האישיים של אדם,
למעט מקרים אשר
חלה עליהם חובת דיווח.
צוות בית הספר יקפיד לשמור
מידעמפניפגיעהשרירותיתאובלתיחוקיתבפרטיותוובפרטיותמשפחתווכןמפניפגיעהבכבודו
אובשמו הטוב.
טרם חשיפתמידע אישי בנוגע לתלמיד טרנסג'
נדר יש לקבלהסכמהמפורשת של
20
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
התלמיד ו/או הוריו.
בכל מקרה יובהר,כי חשי
פת מידע אישי לאנשי צוות אחרים,ילדים,ילדות,
בנות
ובני נוער, הורים או כל גורם שלישי אחר עשויה להיחשב כהפרת הפרטיות.
פרטיותו של
אדםטרנסג'נדרכוללת,ביןהיתר:
חשיפתמידעעלעצםהעובדהשהואטרנסג'
נדר,
שעוברתהליך
מגדרי,שמתכונן לעבור,או עבר תהליך מגדרי,פרטים על רגשותיו המגדריים,
טיפולים רפואיים
אואחריםשעבראומתעתד לעבור,היחס לגופוונטייתווהעדפותיו המיניות.
3.3
קווים להתנהלות בראייה אישית
כל תלמידוהמערכת הארגונית בה
הוא לומד הם
ייחודיים,
ועל כןיש להפעילרגישות באופן יישום הקווים
המנחים,וזאתתוך התחשבותבצרכיו הייחודייםשל התלמיד.
עלמנת
לתתמענהייחודיומותאםלגיל,
לשלבההתפתחותיולהיבטיםהמשפחתייםוהקהילתייםישלהתייחס
לכמהעקרונות:
א.
קיוםדיאלוג עם התלמיד בנוגע לרצונותיו,צרכיווהשלב בו הוא נמצא.
ב.
בחינת האפשרות לשיתוףוגיוס הורי התלמיד.
ג.
במקרים בהם ניתן לשתף אתההורים,קיום דיאלוג עם ההורים בנוגע לסוגיות השונות העולות.
ד.
קיום היוועצות עם יועצת ביה"
ס,פסיכולוגביה"
ס,מדריכישפ"
י
ואנשימקצוע נוספים.
ה.
בחינת אפשרויות המוסד החינוכי ליישם את הצרכים
העולים.
סוגיותבליוויתלמיד/
ה
טרנגס'נדרים:
בכל
הסוגיות שיוצגו להלן
ישלפעול
עלפיחמשתהעקרונותשהוצגולעיל.
1.
שם/לשוןפנייה: הפנייהלילד/
ה
טרנסג'נדר
הינהמהותיתעבורהתלמיד/
הוהיאזושעשויהלתת
תחושה של הכרה מצד הסביבה לזהותו המגדרית כפי שהוא/
היא
תופסים אותה.
לצורך
כך יש
להתנהל על פיהעקרונותשהוצגו לעיל.
יש
לקייםדיאלוגעםהתלמיד/הולכבדאתבקשתו,
לברר
עמומהלשוןהפנייההמועדפתעליו/עליה(האםלפנותאליובלשוןזכר/נקבה/אחר.)
חשובלציין
כיישנהחשיבות
לשיחודיאלוגעםההורים
בעיקרכאשרהתלמיד/המבקשששמוישונהברשומות
21
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
.כאשרמדוברבתלמיד/ה
הפנימיות
שלביתהספר,בקשה
זומחייבת הסכמתהורים
מתחתלגיל15
מעלגיל15
ניתן לשנות אתשמו ברשומות הפנימיותשל בית הספר גם ללא הסכמת ההורים.
2.
לינה משותפת: במקרים של פעילות חוץ בית ספרית בהם נדרשת לינה משותפת, יש לבחון
מהו
המענההאופטימליעבורהתלמידוסביבתו,
תוךהתחשבותבחמשתהעקרונות(צרכיהתלמיד,
עמדת
הו
ריו,האפשרויות הביתספריותו
עוד).
3
.
שיעור
חינוךגופני:
נוכח העובדה כי
שיעורי החינוך הגופנימכיתה ז'-י"
ב מתקיימים בהפרדה
מגדרית.ישל
בחון
אתהאפשרויותהמתאימותלהשתתפותהתלמידבשיעוריחינוך
גופני,תוך
התחשבותב
עקרונותשהוצגולעיל(
צרכי
התלמיד,הוריו, אפשרויותביה"סועוד.)
בית הספר
יקיים תהליך הסברתי
עם קבוצת השווים לפני קבלת ההחלטה, ויבחן את הנושא ברגישות,
תוך
התחשבות בצרכי התלמידובשיח עם
קבוצתהשווים.
מקרים חריגים ישקלו באופן פרטני עם
הפיקוחהמחוזי.
4
.
פעילותחינוכיתבהקיימת
הפרדהמגדרית:
בפעילותחינוכיתבהקיימתהפרדהמגדריתבמוסד
החינוכי,
יש לפעול ברגישות ולקבל החלטות ביחס
להשתתפות
ו של התלמיד/
ה על פי העקרונות
שצוינו לעיל,קיום
שיחה
עםהתלמיד ביחס לפעילות ולקבוצת ההשתייכות,
שיח
עםההורים
וכל
זאת תוך
בחינתהאפשרויותשלביה"
ס.
5.
נגישות לחדר השירותים: לעיתים עולה קושי בשימוש בשירותים של הילד/ההטרנסג'נדר.
יש
לבחוןאתהאפשרויו
תשלביה"ס,לאפשרלתלמידאתהתנאיםהמיטבייםגםבתחום
זה,יש
לקחת
בחשבוןאתהעקרונותשהוצגולעיל.
6
.
קוד לבוש:אנו
עדים לכך
שלעיתים עולה רצון להגיע בקוד לבוש המתאים לזהותו המגדרית של
התלמיד/ה הטרנסג'נדר.לפיכך,יש לבחון את האפשרות על פי העקרונות שהוצגו לעיל,
שיח עם
התלמיד,
עם
הוריוועוד.
ניתן להיעזר במדריכי היחידה למיניותומניעת פגיעה בשפ"ילבניית תכנית התערבות בית ספרית.
22
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
7
. רשימתהשותפיםלכתיבתמסמךזה:
נציגי אגפי משרד החינוך
אגףבכירשפ"י
▪
עינב לוק, מנהלת אגף בכיר שפ"י
▪
הילה סגל, מנהלת אגף תכניות סיוע ומניעה
▪
איריס
(מנדה) בן יעקב, מנ
הלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה
בילדים ונוער
▪
נטע ידיד, מדריכה ארצית, היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ונוער
▪
איריס הלמן,
רכזת ארצית, אגף פסיכולוגיה
▪
ד"ר דפנה צין, מדריכה ארצית, היחידהלמיניות ומניעת פגיעה בילדים ונוער
ה
לשכה
המשפטית
▪
עו"ד בלה רדונסקי
אנשי אקדמיה ומומחים בנושא
▪
ד"ר אילנה ברגר, מנהלת המרכז למיניות וזהות מינית-
מגדרית
▪
דפנה גרינר, עו"ס קלינית (MSW
) ופסיכותרפיסטית. מנהלת הקליניקהלייעוץ ולטיפול של
המרכז הגאה בתל אביב
▪
נורה גרינברג, יעוץ ותמיכה בסוגיות זהות מגדר לאנשים טרנסג'נדרים ומשפחותיהם.
▪
פרופ' תומר שכטנר, פסיכולוג קליני, בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה
הנהגתהורים ארצית
▪
צופית גולן
מירום שיף
▪
ארגונים
אלישע אלכסנדר,
מנכ"ל ארגון "מעברים"
▪
▪
פלג בר-לב,
ארגון "מעברים"
▪
שרית בן שימול, "ברית הלביאות"
▪
האגודהלמען הלהט"ב
▪
יהלי בן עמי, מנכ"לית חוש"ן
23
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
▪
עופר בן יהודה, רכז הדרכות איגי
קראו והעירו
אגף בכיר שפ"י
▪
אורית ברג, מדריכה ארצית באגף תכניות סיוע ומניעה בשפ"י, משרד החינוך
▪
שושי מורשת,
מדריכה ארצית ביחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים
אגף זכויות הילד
▪
טובה בן ארי –
מפקחת על זכויות הילד
מזכירות פדגוגית
▪
גיא דגן, מפמ"ר ספורט, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך
מנהל פדגוגי
▪
אושרהלרר שייב, ממונה על שוויון בין המינים בחינוך
24
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
נספחים
▪
הנחיותליועצ/תפסיכולוג/
ית ל
ליוויילד/
ה בנושא זהות מגדרית
▪
שיח יועצ.ת/פסיכולוג.ית עם הורים לנער.
ה המבקשים לשתף את ההורים בנטייה המינית או בזהות
המגדרית
▪
קוויםמנחים עבור הורים לילדיםובני נוער להט"
בים
▪
דרכי פנייה לארגוניםוגורמי תמיכהוסיוע
▪
מילון מונחים
▪
קישורים לחומריםולפעילויות בנושא
25
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
5.1
הנחיותליועצ/תפסיכולוג/
ית ל
ליוויילד/
ה בנושא זהות מגדרית
כללי
▪
זהות מגדרית
היא חלק מזהות
ו האישית של האדם,
ומשמעותה האופן בו האדם תופס עצמו משתייך
למגדר אישה או גבר (ועל כל הרצף,)
כולל נטילת תפקידים תרבותיים וחברתיים התואמים את אותו
מגדר.
▪
שאלות והתלבטויות סביב זהות מגדרית אינן הפרעה נפשית (יחד עם זאת, דיספוריה מגדרית,
דכדוך
הנובע מחוסר התאמה בין המגדר
ליחס הסביבה,היאהגורמתלמצוקה.)
▪
לכלאחד.תמאתנוישעמדותודעותבנוגעלנושאיםאלוכמוגםידעאותורכשנולאורךהחייםהאישים
והמקצועיים. בבואנו לסייע לילד.
ה עלינו להיות מודעים מחד גיסא
לעמדותינו,
ומאידך גיסא להניחן
בצד, להימנע משיפוטיות ולהוות מקום בטוח ואמפ
ת
י לילד.ה,
יש לשים במרכז את טובת התפתחותו
שלהילד.ה.
בנוסף עלינו לחפש הדרכהומקורות ידעשיסייעו לנו.
▪
לילדיםו
למתבגריםיכולותלהיותהתלבטויותסביבזהותםהמגדריתוישלאפשרלהםמרחבזה.
מרחב
שיאפשר להם חקירה פנימית בגיבוש הזהות האישית והמינית ללא שיפוטיות, על
מנת לגבש זהות
אותנטית.ישלהימנעמהדבקתתוויותלמתבגרים.
▪
מחקריםמראים כי עמדהשיפוטית כלפי אוכלוסייה זו עלולה להוביל לתחושת דכאון,אובדנות.
▪
כשילד.ה חושף בפנינו התלבטויות אלו מדובר בתהליך ולא בשיחה חד פעמית,
לכן אין צורך לנסות
"להספיק הכלבשיחהאחת" וחשובלשהותעם הילד.העלפיצרכיהם.
▪
ההורים הם מקור תמיכה משמעותי עבור נערים ונערות. יש לשאוף ולסייע לנער.
ה לפתוח את
ההתלבטויות גם מול הוריו.ה. יחד עם זאת,
חשוב לציין כי מעל גיל 16
אין חובה בהסכמת הורים
להתאמהמגדרית.
▪
דגשיםלשיחה:
−
יש לאפשר סביבה בטוחהושקט
הלשיחה.
−
להבטיחסודיות(איןחובתדיווחבמקריםאלו.)
−
יש לשקול עבודה בצוות חשיבהוהתייעצות בשיתוף פסיכולוג.ית בית הספר והיועצ.
ת בכדי לתת
מענהלמעגליםהשונים(הנער.ה,צוותבית הספר,התלמידיםועוד.)
26
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
−
כלילד.הנמצאבשלבאחרובקצבאחרסביבשאלותאלו.
עלייך
להתאיםעצמךלקצבשלהילד.
ה
-
לא
להאי
ץ בוולא להאטאותו.
−
להבטיחכי את.הנמצא כדי ללוות אותו
ואףלקבועשגרותליווי (מועדים,דרכי התקשרותועוד.)
−
להימנעמלנסותלהקטיןכאבומצוקהבאמירותכגון:"אתהמבולבל"זהשלב"
אולהציעפתרונות
מיידים.יש לגלותאמפ
תיה
למכלול הרגשותשעולים.
−
לנרמלאתהמצב"את.הלאלבד,""ישעודנערים/
ילדותבמצבך."
−
לא לשאול שאלות פרטיות ואישיות –
שלא הייתם שואלים ילד.ה אחר. מצד שני באם הילד.
ה
מעלה תחומים אלו, היושם כדי להקשיב.
−
להבטיח כי את.ה נמצא.ת כדי ללוותו. קיבעו שגרת ליווי קבועה (איש קשר, מועדים,
דרכי
התקשרות.)
−
להבטיח לו.ה שבכל החלטה ומהלך שבית הספר יעשה סביב המקרה שלו.ה נשתף אותו.
ה כמיטב
יכולותינו.
−
"
שאל.יאתהילד.המהילשו
ןהפני
יההמועדפתעליו.ה."
כיצדהייתרוצהשאפנהאליך?
מהילשון
הפניההמועדפתעליך"?
−
להודותלו.
ה על
ששיתפו או
תךובטח
ובך.
−
לתת טלפוניםשלמקורות תמיכהוסיוע.
שלב ההתלבטות
▪
לבדוק את משך,אופי ועוצמת השאלות וההתלבטויות בשאלות כגון":
ממתי את.החש.הכך"?
ממתי
את.החושב.תעלכך"?
▪
מה פעולות שנקטת? קריאת חומרים, קבוצות? אילו קבוצות מידע? לבדוק איתו ש
בחר במקומות
ומקורות
שמוריםומוגנים.
▪
לבחוןמהעשהאועש
תהעדכהסביבהשאלות:"האםקראתמידע"?
"האםהצטרפתלקבוצות"?
לנסות
לבדוק טיב מקורות
המידוה
תמיכהולכוו
ן למקורותבטוחים.
▪
לבדוק למה זקוקמא
תנו:"
אניפהבשבילך,מהאתהצריךממני"?"למהאתזקוקהממני"?
27
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
המגדר
▪
לשאול אודות החוויה: מה זה עבורך החוויה שאת.ה לא במגדר בו נולדת?
יכול לשתף אותי בפעם
הראשונהשחשתכך,תקופה,אירו
ע,מתיחשתכךלראשונה?
▪
שאלותבנוגעלמחשבות:
אתה רוצה לשתף אותי במחשבות
או ב
רגשות?
▪
להשתמש במגדר המבוקש ככל הניתן – להקשיב לשפה של הנער.
ה או לשאול "כיצד היית
רוצה
שאפנהאליך"?
▪
ללוות אותם גם בשלבים בהם ישנו פער בין קצב התקדמות הילד.ה נער.
ה לקצב התקדמות הסביבה
והמערכת,תוךחיפושאזוריםומעניםחלקייםומתןתקווה.
כלומר,לאלפעולב"הכלאולאכלום"
אלא
לסייע להגמיש את החשיבה(
בינתיים נוכל לדבר
פהבחדר במגדר המבוקש,
בינתיים תוכל לשנות את
השםעל המבחנים,בינתייםתוכליבמקומות...לשנותשם)
כל זהעד סיום התהליך.
▪
ישלהדגישאתהיותהנער.הבעלערךומשמעותיוחשובעםיכולותומשמעותללאקשרלהתלבטויות.
מעגלי תמיכה
"האםישחברשיודע"?
"
▪
לבררמעגליתמיכהבשאלותכגון:"
מי
יודעעלכך"?אתמישיתפת"?
האם
יש עודמבוגרשיודע"?
"מה הייתהתגובתם"?
"
▪
לבררהאם ניתן להגדילמעגלי תמיכה: "האם הייתרוצה לספר למישהו?האם זקוק לעזרתי?
▪
בנייתשיח עם הורים בדף נפרד.
28
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
5.2
שיחיועצ.
ת/פסיכולוג.
יתעםהוריםלנער.
ה המבקשיםלשתףאתההוריםבנטייה
המינית או בזהות המגדרית
הרווחה הנפשית של נער.
ה בתהליך של חשיפת הנטייה המינית או הזהות מגדרית קשורה במידה
רבה מאוד לתגובת הסביבה ובפרט ההורים.
בתהליך זה יש לשאוף ככל הניתן לשתף את ההורים
מתוך הנחה שתמיכת ההורים היא
גורם הממתן את ההשלכות השליליות
שעלולות להתעורר במהלך
תהליך היציאה מהארון.
יש לזכור שגם עבור ההורים,
מדובר בתהליך רגשי,
שעשוי לכלול שלבים
שונים (
דחייה מלאה/
חלקית,
קבלה/
השלמה)
ורגשות שונים (
כעס,
אכזבה,
עצב.)
שיחה זו כוללת שני חלקים.
החלק הראשון הוא
שיחה עם הנער/
ה,
כחלק מהכנה לקראת השיחה
עם ההורים.
החלק השני הוא השיחה עם ההורים (
רק במידה שישנה הסכמה לכך מצד הנער/
ה.)
חשוב לחדד כי אין חובת דיווח להורים והוצאת נער/
ה מהארון ללא הסכמתם היא עבירה על חוק
הגנת הפרטיות.
חלק א:
דגשים
לשיחת הכנה עם הנער.
ה לגבי שיתוף ההורים
▪
חשוב לברר עם הנער.
ה האם ברצונו.
ה לשתף את ההורים.
▪
במידה וקיימת התנגדות מצד הנער/
ה כדי לברר את הסיבות.
אין ללחוץ על הנער.
ה לשתף טרם
זמנו.ה,
ויש להבטיח לנער.
ה חסיון וסודיות על מנת לייצר עבורו.
ה מרחב בטוח לשיתוף וגילוי,
ושאיפה רגישה לשיתוף ההורים כאשר הנער.
ה יהיה/
תהיה מוכן.
ה לכך.
▪
באם את.
ה מתרשמ.
ת כי אין חשש כי הנער.
ה יפגע,
ולאחר קבלת הסכמתו.ה,
בנו יחדיו תכנית
שיתוף להורים בהתאם לרצונות הנער.ה:
−
מי יספר להורים?
הנער.
ה לבדו.
ה לאחר שתסייעי לו.
ה למצוא את הדרך?
הנער.
ה ואת?
רק את ואז הנער.ה?
אדם אחר?
איך יסופר להורים?
ההמלצה היא לתת עדיפות לנער.
ה
בשלב בתהליך וביחסים המשפחתיים.
עצמו.ה,
כמובן כתלות בבשלות,
−
הסביר.
י לנער.
ה כי הוא/
היא עבר.
ה תהליך עם עצמו.
יחד עם זאת,
זו הפעם הראשונה
שהוריו.
ה יחשפו לכך ולכן חישבו יחדיו על תרחשי תגובה אפשריים של ההורים ותגובות
29
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
שלו/
ה.
חשוב לתת לנער.
ה תקווה כי התהליך הינו בטיפול ובהתקדמות ויש להמשיך
ולפעול כך.
שיקולי דעת נוספים
▪
באם את.
ה חש.
ה כי תהליך חשיפת הסוד להורים עלול לגרום לתגובות של אלימות,
הרחקה
מהבית
וכו',
יש להמשיך ללוות את הנער.
ה ולמצוא פתרונות בקהילה (
כגון '
בית דרור','
הבית
.)
הוורוד'
במידת
הצורך אף ניתן לסייע במציאת מקומות להלנה במקרה בו הנער.
ה ת.
יחוש
בסיכון.
במקביל למתן מירב התמיכה במסגרת בית הספר על ידי שיחות אישיות וחיבור לגורמי
סיוע (
ראו רשימת גורמי תמיכה בפרק הנספחים.)
▪
במקרים של התנגדות הורית וקונפליקטים בין ההורים או בינם לבין הנער.
ה בנושא התאמה
מגדרית או יציאה מהארון,
יש לפעול למציאת פשרות להתערבות
טיפולית או להיוועץ עם
מדריכי היחידה למיניות ולמניעת פגיעה בשפ"
י (
ניתן לברר את שם המדריכה באמצעות
המפקחת על הייעוץ האחראית על המוסד החינוכי)
או ברפרנטים הפסיכולוגיים הנמצאים
בשירותים הפסיכולוגיים ברשות המקומית.
▪
במידת הצורך מומלץ לחשוב על מודל עבודה משולב של יועצת בית הספר עם פסיכולוג.
ית
בית הספר.
כצוות חשיבה,
תמיכה ובניית תהליכים.
כמו כן ייתכן שרצוי לקבוע כי כל איש
טיפול ילווה גורם אחר (
הורים או נער.ה),
מומלץ בייחוד במקרים בהם יש חשש לקונפליקט.
חלק ב:
דגשים לשיחה עם ההורים כשהנער.
ה נוכח.
ת
▪
נהל.
י את השיחה במקום בטוח ומזמין.
הבטיחי
▪
הבטח/
סודיות להורים.
הבטיחי
▪
קח.
י חלק אקטיבי בשיחה והבטח/
שמירה על מוגנות כל הצדדים באופן מרבי,
תוך
מתן משמעות מחודשת לתגובות שני הצדדים:"
ההורים כרגע גילו את זה,""
תן להם מעט זמן,"
"
אני מבינה שאת.
ה נסער.ת."
פעל.
י תוך גילוי אמפתיה ותמיכה לשני הצדדים.
▪
נרמל.
י את המצב: "
יש עוד משפחות במצבכם".
30
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
▪
קבל.
י את תגובות ההורים ללא שיפוט,
לווה/ לווי
אותם בקצב שלהם.
▪
ברר.
י למה הם זקוקים ממך.
▪
הבטח/ הבטיחי
להם שיתוף בתהליכים שיעשו במסגרת בית הספר.
▪
השתמש.
י במילות הנער.ה,
או סייע.
י לו להביע אותן.
▪
חזק.
יאת החלטת הנער.
ה לפתוח זאת מול הוריו,
דבר המצביע על החוסן והלכידות המשפחתית.
עצם השיתוף הוא המשמעותי
והוא השלב הראשון בתהליך.
▪
אין מדובר בשיחה חד פעמית ויש להבטיח להורים שותפות לדרך,
זמינות ותמיכה.
▪
ספק.
י מידע להורים ככל הניתן סביב שאלות הזהות וסביב תפקידם ההורי.
במידה שאת.
ה
פני
מרגיש.
ה שחסר לכם מידע,
פנה/
להיוועצות עם גורמי המקצוע הרלוונטיים.
▪
תנ.
י להורים כתובות להתייעצות:
תהל"
ה (
תמיכה להורים ובבני משפחות הקהילה הלהטב"
קית
-
8855822
-
09
,)
שב"
ל (
ארגון הדברות והסברה,
הפועל לקבלת הקהילה הלהט"
בית בציבור
5464004
-
058
,)
-
050
,)
הדתי
איגי(
ארגון נוער גאה 5555555
מעברים (
ארגון למען הקהילה
-
052
)
הטרנסית 4776707
או גורמיםבקהילה(
רווחה,
יחידה לנוער גאה ברשות ועוד)
וגורמים
ברשות המקומית –
רווחה,
יחידה ללהט"
בים ועוד.
דגשים ייחודים לשיח עם הורים כשהנער.
ה בחר שלא להיות נוכח.ת
▪
הסבר/הסבירי
כי פתיחת הסוד מול ההורים היא
צומת מורכב עבור נערים ונערות בעת היציאה
מהארון.
▪
הדגש/הדגישי
שזו שיחה ראשונה ואחריה יהיה שיח עם הנער.ה.
▪
חזק.
י את עצם החלטת הנער.
ה לפתוח סוד זה כמצביע על לכידות וחוסן משפחתי,
וכי כל נער.
ה
זקוקים לתמיכת ההורים,
למרות ההפתעה והקושי הניצבים בפניהם.
במקרה שהנער.
ה לא נוכחים בשיחה:
עזור.
י להורים להתכונן לשיח עם הנער.ה;
למצוא מועד
מתאים,
לשוחח ללא שיפוט,
להעביר מסר של תמיכה
וגם לחלוק את הרגשות של ההורים (
כולל
ההפתעה,
הקושי,
הבלבול,
והצורךבזמן)
תוך לקיחתאחריות עליהם "
אני זקוק למעט זמן כדי להבין
זאת ."..
לבדוק עם הנער.
ה למי,
מתי,
וכיצד מעוניין לספר זאת.
31
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
32
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
5.3
קווים מנחיםעבור הוריםלילדים ובני נוערלהט"בים
יש
מספר עצות כלליות שיעזרו להורים המגלים את נטייתם המינית ו/או זהותם המגדרית של ילדיהם.
מה
נכוןלעשות?(מתוךאתרתהל"
ה-תמיכהבהוריםובנימשפחהשל הקהילה הלהט"בית).
הקפידו להיות קשובים- הילדים היוצאים מהארון צריכים מידה רבה של קשב.
זה הזמן שלכם לשמוע
ופחות להשמיע. זכרו שהילד חי עם סוד גדול שרבץ על כתפיו שנים ארוכות,
והיציאה מהארון היא בדרך
כלל אחת התקופות המורכבות שבהן אפשר לדבר על זה בגלוי ובאופן פתוח.מומלץ מאוד לשמוע מה יש
לילד לספר,להתעניין בכנות במהשהואאו היאאומרים,ולנסות להתערב כמהשפחותבדברים.
שאלו שאלות- אל תישארו בספק, אם יש לכם שאלות או שאתם מרגישים שחסר לכם מידע,
שאלו את
ילדכם.ספרולושאתםרוציםללמודעודעלחייוועלמהשקורהלו.תנולועצותאםיבקש,
אבלאלתהססו
גםלשאול,לבררולקבלפרטיםנוספים.עשוזאתברגישות,בלילהפעיללחץובהדרגה.
תנולילדאולילדה
להיפתחאליכם עם הזמן,לרוב הם יותרמאשר ישמחו לשתף.
-באופן טבעי גם אתם עשויים להיות מבולבלים,
בקשו עזרה, התייעצו, אל תישארו לבד עם ה"סוד"
אולי
אפילו פגועים,בודדים או מוטרדים מהמצב. הילד יצא מהארון אחרי שנים של שקילה ועיבוד,
ואתם
צריכיםלהתמודדעםהמצבבזמןמהירוקצר,
להיותשםעבורו-אבלמייהיהשםעבורכם?
זההזמןלחפש
אוזן קשבת, לשוחח עם חברים וקרובים, להתייעץ באופן אנונימי או גלוי בקבוצות דיון ברשת,
או לפנות
לאחד מגופי הקהילה המספקים תמיכה להורים,ובפרט לארגון תהל"
ה המספק במשך שנים ארוכות סיוע
להוריםלילדיםלהט"בים.
כבדו את הפרטיות של ילדכם - בקשו רשות לספר לשאר בני המשפחה.
תנו לו את האפשרות לבחור
למי לספר ולמי לא. בקשו ממנו אישור לספר לחבר קרו
ב או לבני משפחה אחרים,אם תרצו לעשות זאת.
שאלו אותו אם יעדיף שאתם תספרו או שהוא יעשה זאת או אם הוא מעדיף להישאר בארון כלפי מי מבני
המשפחה הקרובהאו המורחבת.אלתלחצו על הילד לספר,זו בחירהשלובלבד.עם זאת,
אם אתם צריכים
ורוצים לשתף אנשים אחרים כדי
לספק לעצמכם מרחב מוגן ותומך, חשוב שתגידו זאת לו ולא תסתירו.
תקשורת פתוחהוישירה היאהדרךהטובה ביותרלהתמודד עם הנושא.
עדכנו את הגורמים בבית הספר ובקהילה-
במידת הצורך ולאחר שקיבלתם את אישור הילד,
יש לעדכן
אתהגורמיםהרלוונטייםהמקצועייםבבתיהספרובקהילה.מחנכים,מוריםקרובים,יועצתביתהספר,
רופא
המשפחה-
אלו גורמים שעשויים לסייע לילד רבותולתת לו תמיכה במידה
ש
יבקש.כאמור,גםכאן,
חשוב
לבקשאת אישור הילדולהתייעץ עמו בנושא לפני נקיטת כל פעולה.
33
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
האמינוכילילדכםיכוליםלהיותחייםטוביםומאושרים,וקבלואתבי
טוייאורחחייו -
במידתהאפשר,
הכווינואתהילדלארגוניסיועלמתבגריםלהט"בים,הפגישואותועםדמותלהט"במבוגר/
תשעשויהלסייע
לו,אפשרו לו להביאאתחבריו הלהט"בים הביתהולבטא ביטוייםמגדריים בלבושוובהתנהגותו.
מהלא נכוןלעשות?
מאפיינים של דחייה וחוסר
תמיכה:
אלימות פיזית על רקע אי הקבלהשלהנטייה המינית.
▪
אלימותמילוליתוביטויי גנאי בשיח המשפחתי כלפיהקהילההלהט"
בית.
▪
הרחקהובידודמהמשפחה אומפעילויותמשפחתיות.
▪
הרחקהמהבית.
▪
"
התייחסותלמצבכאלמצבזמני–"
זהיעבורלך...
▪
התייחסות לילדכמישמבייש את המשפחה.
▪
שמירת הדבר בסודוהנחייה לילד לשמור סוד לגבי נטייתו המינית.
▪
ניסיון לשכנע את הילדשהוא טועה לגבינטייתו המינית.
▪
הניסיון ומחקרים מראים כי גילויים של דחייה מצד ההורים פוגעים במערכת היחסים במשפחה,
ופוגעים
בבריאותםוברווחתםהנפשיתשלמתבגריםמהקהילההלהט"
בית.המצוקההנפשיתוהסיכוןהנפשיעולים,
ולעיתים נפגעים תפקודם בבית הספר ומצבם החברתי.
חשוב להדגיש כי גילויים של דחייה והסתייגות לא
ישנו את נטייתו המינית או את
זהותו המגדריתשל הילד!
דבריםשמתבגרלהט"
בי צריך לשמוע
העבירו מסרים של עד כמה אתם אוהבים את בנכם או את בתכםושתהיו תמיד לצ
ידם.
▪
העבירו מסרים של גישה חיובית כלפי הקהילה הלהט"בית בכל פעם שהנושא עולה.
אם הוא בקושי
▪
עולהאצלכםבבית–העלואתםאת הנושא.
פזרו רמזים (כגון השארת המחשב פתוח על אתר מסוים, ספר, פריט המקושר לקהילה הגאה)
כדי
▪
להעביר גם בלי
מילים את המסרשלא רקשאתם לא נרתעיםמהנושא,אלא גםמתעניינים בו.
34
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
המשיכו להתעניין בחיי ילדכם והיו עם אצבע על הדופק בנוגע לגילויי מצוקה של הילד כדי שתוכלו
▪
לתמוך אם הילד נחשף להתנכלות או חש בושה אושנאה עצמית,או נתון בסכנת ניצולוכדומה.
היוכתובתהוריתפעילהלתמיכה,לייעוץולמידע–
צעיריםלהט"
ביםהםבסיכוןמוגברלניצולולפגיעה
▪
מינית כשאין להם במי להתייעץ ולהיעזר בזיהוי סיכון, בעצירת פגיעה או בהתמודדות עם פגיעה
שהתרחשה.
השגיחו עם מי ילד
י
כם נפגשים וספקו מידע לשמירה עצמית,
שכן הם עשויים לשוטט
באתרי הכרויות ולפגו
ש מבוגרים מהם העלולים לנצל את פער הגילים.
ספקו אמצעי מידע והגנה
לילדיכם בנוגעמתיואיך כדאי להיפגש עם זרים אומכרים.
5.4
דרכי פניה לארגוניםו
לגורמי תמיכה וסיוע
1.
צוותי החינוך בבתי הספר
2
.
הפסיכולוגים החינוכיים ברשויות המקומיות
3
.
מדריכיהיחידהלמיניותומניעת
פגיעהבילדיםונוער,השירותהפסיכולוגיייעוצי,
משרדהחינוך
אתר פרטים ליצירת קשר
שםהארגון/
גורם
התמיכה
https://sahar.org.il
/ כניסהלסיועבצ'ט
סהר–
סיועוהקשבה
ברשת
-
16:00
הצ׳אט פתוח א׳-
ה׳ 24:00
-
18:00
שבת24:00
https://www.lgbt.org.il/
2982
*
האגודהלמען הלהט"
ב
יש עםמילדבר–
קו הקשב
של האגודה למען הלהט"
ב
https://igy.org.il/
דרכי התקשרות בנושאים שונים
איגי–
ארגון נוער גאה
https://clickrevaha.molsa.g
ליווי סוציאלי לבנינוער
יש לפנות למחלקה לשירותים
חברתיים הסמוכהלמקום המגורים או
מקהילתהלהט"
ב–
משרד
page/269
-
ov.il/product
לשירותהפסיכו-
סוציאלי של אגודת
הרווחה.
הליווי מיועד
03-6205590
הלהט"בבטלפון:
לבני נוער במצבי סיכון
ומצוקה.
35
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
מעברים לקשת הטרנסית
https://www.maavarim.org
/
4776707
-
052
טלפון/וואטסאפ:
[email protected]
אימייל:
פייסבוק:
מעברים לקשת
הטרנסית
https://www.hoshen.org
/
052-560-3000
חושן–חינוךושינוי
https://bethdror.org
03-5164621
ביתדרור–
קורת גג
לנוערלהט"
בי בסיכון
יחיעם15
שכונת התקווהתל-
אביב
https://www.opendoor.or
דלת פתוחה
קישור כניסה לשליחתהודעה
https://www.opendoor.org.il/
g.il
/
contact
5101511
-
03
להורים
https://www.tehila.org.il
עמותתתהל"
ה–
קו הקשב פועל בשבתובימים א-
ה
תמיכה בהוריםובבני
משעה8:00
עד22:30
משפחות הקהילה
ביוםשישימשעה 8:00
עד19:30
הלהט"
בית
09-8855822
לחמ"
ד
אתר מספרטלפון
שםהארגון/
גורם
התמיכה
https://www.shovalgroup.org
058-546-4004
ארגוןשובל–תמיכה,
חינוךוסובלנות בציבור
[email protected]
הדתי
kol.org
-
http://www.bat
/
kol.org
-
info@bat
בת-
קול–
ארגון
3239
-
313
-
054
לסביות
דתיות
36
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
ימיפעילות:
ב'ו-ה'
22:30
-
20:30
שעותפעילות:
https://havruta.org.il
/
073-374-2237
חברותא-
הומואים
דתיים
לחברה הערבית
שםהארגון/
גורם התמיכה אתר מספרטלפון
WhatsApp
אלוואן
–ابواتس
קבוצהלנוערלהט"
בי ערבי
0533513830
אלוואן ألوان(איגי)
[email protected]
ايمييل
5.5
מילון מונחים
מגדר
כלאחתמהקבוצותעלבסיסןמאורגנתהחברההאנושיתעלפניהרצףאישה/גבר. זהותמגדרית:
שייכותו
החברתיתשלהאדםלאחתהקבוצותהאלה:
היותואישהאוגבר,אובעלזהותא-
בינארית.הזדהותמגדרית:
תחושת השייכות האישיתשלאדם לקטגוריה המגדרית:
אישה,גבר,הזדהותא-
בינארית.
הבחנהביןמרכיבי
הזהות
'מגדר', 'מין ביולוגי' ו'
נטייה מינית' הם מרכיבים שונים ועצמאיים בזהותו של אדם,
ואין הכרח שתהיה
הלימהביניהם.
למשל,
אדםיכוללהיותגבר(מגדר,)ולה
ימשךמיניתלגברים(נטייהמיניתהומוסקסואלית;)
או,
אדםיכול להיותבעלגוף נקבה(מיןביולוגי)ולהזדהותמגדריתכגבר.
מיןביולוגי
כלל המאפיינים הביולוגיים,כגון איבר מין,גונדות וכרומוזומי מין,
המציבים אדם על פני הרצף שבין זכר
לנקבה.
37
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
נטייהמינית
דפוסהמשיכההמינית,הארוטיתוהרומנטית,שלאדם,
עלפימושא
התשוקהשלו.
דוגמאותשלנטייהמינית
הן:
הטרוסקסואליות (משיכה למין השונה,)
הומוסקסואליות (משיכה למין הזהה,)
ביסקסואליות (
משיכה
לשניהמינים,)א-
סקסואליות(ללאמשיכהמינית.)
סיסג'
נדר
מישהזדהותו המגדרית תואמת את המגדרשנקבע לו בעת לידתו,
מישאינוטרנסג'
נדר.
טרנסג'
נדר
מישהזדהותוהמגדריתאינהתואמתאתהמגדרשנקבעלובלידתו.אנשיםטרנסג'
נדריםכולליםקשתרחבה
של אפשרויות זהות. חלק מן האנשים הטרנסג'נדרים מזדהים במובהק כגברים או כנשים.
אחרים מזדהים
בצורה א-
בינארית,
על פני הרצף המגדרי, או כבעלי הזדהות נזילה הנעה בין גב
ר
לאשה,
ואף ללא הזדהות
מגדרית.
א-בינארי
חלקמןהאנשים הטרנסג'נדרים אינםמזדהיםמגדריתבאופןמובהק כנשים או כגברים.
הזדהותםהמגדרית
יכולה להיות יציבה או נזילה,להימצא על הרצף המגדרי אומחוצה לו.
הרצףהמגדרי
בעברהיהנהוגלראותאתהארגוןהמגדרישל
החברהכבינארי,
כלומרכמבוססעלפישתיקבוצותמגדריות
– נשים וגברים, כאשר כל אדם היה אמור להשתייך בהכרח לאחת הקבוצות,ולאחת בלבד.
בימינו נתפס
המגדר כרצף בין קצוות אידיאליםשל נשיותושל גבריות.רוב האנשיםמזדהים באופן חד-
ערכי כנשים או
כגברים,אבלאחוז לאמבו
טלשל האנושותמזדההמגדריתהזדהות לאמובהקת.
קטגוריהמגדרית
כל אחתמן הקבוצות המגדריותשעליהןמאורגנתהחברה האנושית.על פי רוב,
אנשים משתייכים במובהק
לאחת הקטגוריות הבינאריות:נשים או גברים,
אבל ישנם גם האנשים שאינם מזדהים כשייכים לקטגוריה
מגדרית אחת ספצי
פית,כלומרמזדהיםמגדריתבדרךא-
בינארית.
38
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
אינטרסקס
אדם שנולד כשבגופו מאפיינים ביולוגיים זכריים ונקביים (
מצב בו אין התאמה בין אברי המין הפנימיים
לחיצוניים,)על כן לא ניתןלהגדיראותו כנקבהאו כזכר.
5.6
קישורים לחומרים ולפעילויות בנושא
▪
נוערלהט"
בי במסר לאנשיונשותמקצוע–
מתוך מיניות במרחבבטוח
https://www.youtube.com/watch?v=Vc2LOfzyJmw
▪
שיעוריםלכיתות-
היום הבינלאומי למאבקבלהט"
בופוביה
https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/Hitpatchut/Miniut_Hita
omofobya2014.htm
rvut/h
▪
סרטון הדרכה לצוותי החינוך–
התמודדותמורה עםאמירות להט"
בופוביות בכיתה
https://www.youtube.com/watch?v=ov5upS88U0U
,
https://www.youtube.com/watch?v=
▪
סרטון לתלמידי היסודי בנושא סטריאוטיפיםמיניים-
PLvOBUEO1Dk2221o7wEvcNtJ2Vl37Lgvn3
TBB6wkA0CM&list=
▪
מניעת הטרדהמינית-
שתי סדנאות לתלמידי חטיבת הביניםוהחטיבה העליונה
https://meyda.education.gov.il/files/shefi/miniutumeniatpgia/Svua_Hamarech
et_History/2013/Sadnaot_Hativa_Tichon.pdf
39
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך
משרדהחינוך
40
קוויםמנחים למתן
תחושת מוגנות ו
מענה מיטיבלילדיםובנינוערלהט"
בים ולמשפחות הקשת
במערכת החינוך