הודעה לעיתונות

דוברות הכנסת – יחד ננצח (הוועדה לביטחון לאומי) ביטחון הקהילה הלה"טבית במרחב הציבורי הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) התכנסה היום (ג') לדיון בנושא ביטחון הקהילה הלה"טבית במרחב הציבורי – תמונת מצב והמלצות מדיניות - לבקשת חה"כ מירב כהן. ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי: "מדינה דמוקרטית כמו מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה פגיעה ותקיפה של אוכלוסייה מכל סוג שהוא. אני יודע שהמשטרה עושה את מירב המאמצים כדי למנוע את התקיפות כנגד קהילת הלהט"ב. בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה באלימות, אפליה והסתה כלפי הקהילה הלה"טבית בישראל, במיוחד במרחב הציבורי. נתונים מדו"ח הלהט"בופוביה של האגודה למען הלהט"ב לשנת 2024 מצביעים על מגמות חמורות וצריך להעניק לכך את הפתרונות המתאימים". ח"כ מירב כהן (יש עתיד): "אנחנו נמצאים בחודש הגאווה ואנחנו יודעים שזה הזמן המתוח ביותר שמתרחשות בו תקיפות כלפי אנשי הקהילה הגאה. יש תופעה מסוכנת מאוד של תקיפות אנשי הקהילה באפליקציית ההיכרויות גריינדר. מחצית מהנשים הטרנסיות מדווחות על פגיעות ותקיפות פיזיות כלפיהן. שרים שמדברים בצורה תוקפנית כלפי הקהילה הגאה מתירים את דמם של אנשי הלהט"ב. אני מוכנה לקבל דעות אחרות ומגוונות, אבל אסור לנו לקבל אלימות מכל סוג שהיא". יוראי להב הרצנו (יש עתיד): "זה הדיון השלישי בנושא הזה שאני יוזם בחצי השנה האחרונה. משטרת ישראל אומרת שהיא פועלת להגן על קהילת הלהט"ב אך מסרבת לפרט כיצד היא עושה זאת. להט"בים חוטפים מכות במרחב הציבורי ובבתי הספר ומותקפים ברשתות החברתיות. אני לא ארפה מהנושא עד שאקבל תשובות ברורות מהמשטרה. אני דורש שתוקם תוכנית לאומית להתמודדות עם האלימות כלפי הקהילה הגאב בישראל. המדיניות של משטרת ישראל מתירה את דמה של הקהילה הלהט"בית. אנשים מהקהילה כבר לא מגישים תלונות מכיוון שאין להם אמון בה". נתנאל, עמותת 'חברותא': "אנחנו מקבלים כמות מאוד גדולה של פניות על פגיעות כנגד אנשים מהקהילה במיוחד בתוך החברה החרדית והערבית. המשטרה תגברה כל מיני תקנים בכל מני מקומות בארץ אבל לא בדגש על האוכלוסיות הדתיות השונות". חמודי עומאר, מנהל עמותה למען הלהט"ב בחברה הערבית: "להט"בים בחברה הערבית סובלים סבל כפול. מערכות המדינה לא ערוכות להתמודד עם הפניות שלנו בצורה ראויה. העמותה שלי לא נתמכת ע"י המדינה למרות שאנחנו ממלאים חור שהמדינה לא מתערבת בו". ד"ר סיגל גולדין, ראש המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב: "קיצוץ התקציבים של קהילת הלהט"ב מעביר מסר של הפקרה כלפי הקהילה הגאה. הקיצוץ התקציבי מפקיר את שלומם וביטחונם של חברי הקהילה. קהילת הלהט"ב תמשיך להתקיים עם או בלי תקציב מהמדינה. אני מקוה שגזרות הקיצוץ בתקציב יוסרו. לפי המחקרים שלנו 87% מבני הקהילה הגאה לא סומכים על המשטרה שתגן עליהם. המחקרים שלנו מצאו של 88% מבני הלהט"ה חוו בשנה האחרונה גילוי שנאה כלשהו". יעל סיני ביבלש, מנכ"לית האגודה למען הלהט"ב: "קהילת הלהט"ב נמצאת בכל הקשת של החברה הישראלי ובכל ענפי התעסוקה. אנחנו מאמינים בשותפות עם המשרד לשיוון חברתי, ותקציבי התמיכה בקהילה חשובים לנו מאוד. אני קוראת מכאן לשרה מאי גולן לשבת ולדבר איתנו כדי למנוע את הקיצוץ התקציבי בתמיכה בעמותות הלהט"ביות. במהלך מצעד הגאווה בירושלים שוטרים לקחו לעצמם סמכות מוםלגת כאשר מנעו מהצועדים להניף שלטים כנגד הממשלה ובעד החזרת החטופים – חופש הביטוי היא זכות בסיסית במדינת ישראל ואנחנו רוצים לדעת מי נתן ההנחיה להוריד את השלטים". עומר אוחנה, בן זוגו של רס"ן שגיא גולן ז"ל: "ביטחון זה לא כמות גדולה של שוטרים במצעד הגאווה. ביטחון זה להיות הומו במדינת ישראל ולא להרגיש תחושת פחד. איבדתי את בן הזוג שלי שנפל בקרבות של שבעה באוקטובר והוא היה מתבייש במדינה על ההפקרה של הקהילה הלטב"ית. חוק הכרה של פשע שנאה שקשור לקהילה הלהט"בית לא עבר בכנסת ואני אלחם על כך שזה יקרה לזכר בן הזוג שלי. משטרת ישראל לא מעבירה הדרכות כנדרש כדי שיסייעו להם להתמודד בצורה הטובה ביותר עם תלונות של הקהילה. משטרת ישראל מספקת לנו הגנה – אבל לא ביטחון". כרם יעל לנדמן, אגודת הלהט"ב: "אני אישה טרנסית שחיה במדינת ישראל ואני מרגישה שנהיה מסוכן להחצין את הזהות המגדרית שלי. חייבים להיות כלי אכיפה אפקטיביים שימנעו את השתוללות השנאה כלפי הקהילה הגאה". ליאור מנצ'ר, להט"ב זהב: "אני מייצג ארגון שדואג לבני הקהילה הגאה בגיל השלישי. משטרת ישראל זקוקה להסברה כיצד להתייחס לקהילה הלהט"בית. שקנים מהקהילה הגאה מעדיפים לעבור פגיעות ולא להתלונן במשטרה. אנחנו מרגישים שהדלת של משטרת ישראל סגורה בפנינו". רפ"ק רחלי צימר, ראש תחום הקהילה הלהט"בית במשטרה: "ניסינו מספר פעמים ליצור קשר עם עמותות מהקהילה, אבל נתקלנו בהתעלמות מוחלטת. אנחנו במשטרת ישראל עובדים מאוד קשה עבור הקהילה אבל מרגישים שהם לא תמיד משתפים איתנו פעולה. אנחנו נמצאים בשלבים של גיוס מש"ק בן הקהילה הערבית שיהיה אחראי על הקהילה הגאה במגזר הערבי, מדובר בתהליך לא פשוט שאנחנו נמצאים במהלכו. אנחנו מחפשים את המש"קים הכי טובים שיהיו לקהילה הגאה בכל המחוזות שלנו, אנחנו לא נתפשר על פחות מהטוב ביותר ואנחנו נמצאים באמצע תהליך בחלק מהמחוזות. אנחנו מעבירים הדרכות לשוטרים שלנו בשטח שתכליתן היא היכרות ואופי הטיפול במגע עם קהילת הלהט"ב. אנחנו במשטרה עושים את ההדרכות הטובות ביותר". רפ"ק אורית דנין, ראש תחום עבירות מין במשטרה: "אנחנו מקפידים על סימון תיקים שיש בהם רקע שקשור לקהילה הגאה. בשנת 2024 היו לו 21 תיקים ומתחילת שנת 2025 יש לנו 24 תיקים שמסווגים ככאלה שקשורים לקהילה הגאה. אנחנו נשמח לקיים דיון חסוי במהלכו נציג נתונים שאנחנו לא יכולים לספק בדיון פומבי. משנת 2025 הוגשו 3 כתבי אישום מתוך 24 תיקים שהתנהלו אצלנו". יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל סיכם את הדיון: "אנחנו נקיים בקרוב דיון חסוי כדי שנוכל לשמוע את הפרטים המסווגים. יש הרבה מאוד קהילות במדינת ישראל שמרגישות שהן לא מספיקות מוגנות. אני לוקח על עצמי לשפר את הנושא הזה. אני מכיר בנתונים יש תחושת ביטחון נמוכה בקרב בני הקהילה הגאה, אנחנו ננסה לתת לזה את המענה הראוי, אני לא מתכוון לוותר על הנושא הזה". קישור לאלבום התמונות מהדיון: https://photos.app.goo.gl/SwRRpcdXrS2ykk1A9 בנימין גל, דוברות הכנסת.