חומר רקע

נייר עמדה לוועדת החינוךשלהכנסת בנושאהנחת תפילין בבתי ספר ממלכתיים רקע בתיהספר הממלכתיים בישראלמחנכיםעל פי חוקחינוך ממלכתי (1953), המעמיד אתהיהדות כמרכיב תרבותי,ערכיוזהותי.החוק מדגיש אתחובתהמערכתלהנחילאת" מורשתהתרבותהיהודיתוהאנושית" , לאכהוראה דתיתמחייבת, אלא כבסיס ערכי משותףלכללילדיישראל. בתוך כך,יש חשיבות גםלחינוךלטקסים, סמליםומנהגיםיהודיים – כמו תפילין – כחלק ממפגש תרבותי וערכי, המעורר שיחהעל משמעות, שייכות וזהות. לאורך השנההחולפתהתרחשו מספרמקרים בהםפעולות שלהנחת תפילין בשטחי בתי ספר ממלכתיים בוצעועלידי או בעידוד גורמיםחיצונייםלעיתים פוליטיים – שלא מטעםהנהלת בית הספר או צוות חינוכי מוכר – תוך הפעלתלחץישיר אועקיףעל תלמידים. מקרים אלולוולעיתים בפרובוקציה תקשורתית ויצרו תחושת כפייה אופגיעה בצביונו של ביתהספר הממלכתי. הנחות עבודה א. בתיהספר הממלכתיים אינםאכסניה לפעילותפוליטית, תעמולתית או מיסיונרית – גם כאשרהיא עטופה בטליתובתפילין. ב. הכנסת גורמים חיצוניים שאינםחלקמהצוותהחינוכי אל תוךהמרחבהבית-ספרי,ללא תיאום או שיח עםההנהלה וההורים, מערערתאת האוטונומיה החינוכית ופוגעת באמון ההוריםוהתלמידים. ג. הנחת תפילין הינה טקס יהודי משמעותיובעלעוצמה . לטקסיש משמעותליודעים אתהקשרוהאינטימי המבטא אתהקשר בין האדםלאלוהיו. טקס זה עלוללהפוך בידייםלא אחראיות, לאמצעילחץחברתי בעייתי ומסוכן. השימושהפוליטי או הבלתיחינוכי בסמלים דתיים בתוך בתיהספר מסכןאתמרכזיותו שלהחינוך הממלכתי כמרחבמשותףליהודים מכל הזרמים והגישות. האתגר לנוכח הרקע והנחותהעבודה שהוצגו, ישלהבחין הבחנה ברורה בין שניתחומים: 1. חופש דתאישי של תלמיד – ככל שתלמיד מבקשלהניח תפילין, מסיבותיוהאישיות, הוא רשאי לעשות זאת – באופן אישי, בלתיהפגנתיושאינופוגע בשגרהובתרבותהבית ספרית. במקרים כאלה, נכון שביתהספר אף יעמיד לרשותו מרחב מתאים. 2. אחריות בית הספר לטפחחינוך וזהותיהודיתליבר לית – ביתהספרהממלכתי עברי נדרשלתכנון וביצוע פעילות חינוכית סביב סמליםוטקסים מהותיים במסורתותרבות ישראל.פעילות זו תתוכנן ביוזמהשלהמערכת החינוכית ככל שהפעילות תואמת אתחזון בית הספר וקהילת ההורים והתלמידים. הפתרון כלפעילות אשר מטרתה חינוך קרי מעודדת חשיבה ביקורתית,יצירתיות וערכיםהומניסטיים תרבותיים ברוחמגילת העצמאות וחוק חינוך ממלכתי – מותרתוראויה. כלפעולה שאינה מקדמת שיחחינוכי וכוללת בתוכה הפרה שלעקרונותהחינוךהממלכתי,הליברליזם וההומניזם (כגון הדרת קהילות, כפיה דתית, פעילות מפלגתיתומפלגת)... – פסולהואינה ראויה. אנו קוראיםלוועדתהחינוך ולמשרדהחינוך: • לאסור כלכניסה לא מתואמת עם הנהלתבית הספר של גורמיםחיצוניים למוסדות החינוך לצורך פעילות דתית או פוליטית. • לאפשרחופש דת אישי מלא לכל התלמידים והתלמידות יהודים ושאינםיהודים • לעודדשיחחינוכי יזום בבתיהספר סביב סמלים,טקסיםומשמעותם, כולל התייחסותלזרמים ביהדות כחלקמהחינוךלזהות יהודית-דמוקרטיתפתוחה ומחברת. החינוךהממלכתי הוא ביתם של כלילדי ישראל – דתיים,חילונים, מסורתיים וכל מי שביניהם. עלינולשמורעליו ככזה.