החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2025-154421
סיכום דיון
מיום שלישי, ט"ובאייר התשפ"ה,
13.5.2025
בנושא:,
ניהול זיכיוןים המלח והפיקוח עליו-
היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין, דוח מיוחד 2025
חה
"כמיקילוי-יו"רהוועדה-דוחהביקורתשפורסםלאחרונה
נועדלבדוקאתהאופןשבוהתבצע
ניהול זיכי
וןים המלח והפיקוחעליובהיבטי סביבהומקרקעין. כמו כןהביקורת בדקהאתפעילות
המאסדריםוסמכויותיהםביחסלשמירהעלהאינטרסיםשלהמדינהוהמשאבהיקרוהייחודי-
ים
המלח.
הצטערתי לקרוא כי הדוח חושף כשלים חמורים בפיקוח על זיכיון ים המלח, נזקים סביבתיים,
אובדן הכנסות של מאות מיליוני ש"ח
למדינה
ואוזלת יד של המדינה/הממשלה. עוד נמצאו
בביקורת:
דליפותמזהמות,אישיקוםאתריכרייהודמיחכירהלאעדכנייםביחסלמספרהדונמים.
אין מעקב סדור של משרדי הממשלה הרלוונטיים, למשל המשרד להגנת הסביבה לא
דעכן
את
התנאים הסביבתיים ברישיון העסק של מפעל ברום במשך 25
שנה כו-
15
שנה את תנאי מפעל
האשלג. איןהתייחסות לטיפול בשפכיםובמפגעים אחרים,
כגוןאסבסט.
משרד האנרגיה אשר גם מבוקר בדוח ורשות מקרקעי ישראל לא דרשו מהחברות לשלם בגין
החומרים שהחברה כורה בשטח הזיכיון. כמו כן נמצא שהמשרד להגנת הסביבה נמנע מלגבות בין
90-135
מיליון ש
"ח בגין היטלי הטמנה. מדובר בסכומים ששייכים לציבור.
מדוע בשנה של קיצוץ
תקציבי המשרדים
לא פועליםלגבות אתהסכומים הללו?
בנוסףהמפעלים
ייצרופסולתתעשייתיתנרחבת, הדוח מצא כי שניםלאנקבעוהנחיות או דרישות
בטיפול בפסולת. לו הרגולטור ו
המדינה היו מבצעים את עב
תדום באופן יסודי בראיית פני
העתיד–היהניתןלמנועבאופןחלקי
את
נזקיהסביבהבמשאבהטבעהייחודיבעולם.
חשובלזכור
שיםהמלחוהמשאבים שייכים לציבורהישראלי כולו,
ולאלחברה כזאת או אחרת.
אנחנו עומדי
ם בפני זיכיון חדש
בעוד כ- 5 שנים. זוהי חובתנו לוודא כי הטעויות לא תחז
רונה על
עצמןוכיהלקחים הופקו,
ועל כך
הוועדהמבקשת
לשמוע כאן היום.
משרד מבקר
המדינה –
עו"ד מאיה
מינס-מנהלת אגף י"ב –
המשרד בדק את האופן בו הפעילו
מאסדרים שונים במהלך עשרות שנים את סמכויותיהם על מנת להבטיח כי הפגיעה במקרקעין
ובסביבה הנובעת מהפעילות של מי"ה
בים המלח ובסביבתו יהיה מצומצם ויתנהל בהתאם
לדרישות הדין.
מטרת הביקורת:
מתן המלצות אופרטיביות,
מתוך ראייה רב-
מערכתית וארוכת טווח, שמטרתן
להביא את הגופים המבוקרים
להפעיל את מלוא סמכויותיהם לשם צמצום הפגיעה בסביבה
ובמקרקעין בתקופת הזיכיון הנוכחי;
וגיבוש הסדר זיכיון חדש לקראת סיום הזיכיון בשנת 2030
,
באופן שיוודא כי
הליקויים שהועלו בדוחהנוכחילא יישנו.
תקופת הביקורת:
ינוארעד יוני 2024
הנושאיםהעיקריים שנבדקו: תנאים סביבתיים ברישיונותעסק
הפיקוח על כרייה וחציבה
פיקוח רמ"יעל שימושי קרקע בתחום הזיכיון
הטיפול במפגעי פסולת
נתונימפתח:
652
קמ"ר
שטחהזיכיוןהנוכחישמצויבידימי"ה.מדוברבתאשטחשגודלו
יותרמפי
11
משטחההמוניציפלי של עיריית תל אביב-יפו.
1
מרץ 2023
המועד שבו יסתיים הזיכיון הנוכחי שמצוי בידי מי"ה, שעליו אחראים לפי חוק הזיכיון
שרהאוצרושר הכלכלהוהתעשייה.
ליקויים:*
תנאיםסביבתייםייעודיםברישיוןעסק -במשךעשרותשניםהמשרדלהג"סלאהקפיד
להפעיל את סמכותו להכללת תנאים סביבתיים ברישיונות העסק של מי"ה לגבי תשתיות
תעשייתיות רבות, שלהן פוטנציאללזיהום סביבתי ניכר.
משנת1995
ועדלמועדסיוםהביקורת,התשתיותהתעשייתיותשלמי"השנמצאותבתחוםהזיכיון
מחוץלשטחהמפעליםבסדום(היינו,בכ-
99%
משטחהזיכיון),פעלוללאתנאיםסביבתייםייעודים
ברישיוןעסק מאחר והמשרדלהג"ס לא הפעילסמכותו זו בעניינן.
תשתיות של מי"ה, שלגביהן המשרד להג"ס לא קבע תנאים ברישיון העסק, גרמו לאורך השנים
למפגעים סביבתיים באזורים רגישים מבחינה אקולוגיתוסביבתית.
רקבשנת2023
מיפההמשרדלהג"סאתכלהתשתיותהתעשייתיותשלמי"ה,מצאכי קיימות230
תשתיות וכי חלקן פועלות ללא אסדרה סביבתית ברישיון העסק או במסגרת רגולטורית אחרת
ההולמת את מאפייניהן, והודיע כי בכוונתו לפעול לאסדרההנדרשת.
*
אסדרתפעילותהכרייהוהחציבה-במ
שךעשרותשניםחצבהמי"ה
מאותאלפימ"ק,בלאשמשרד
האנרגיה ביצעפיקוח ומעקב בנוגעלכמויותוסוגי החומרים שנחצבו.
משרד האנרגיה לא עמד על כך שפעילות החציבה של מי"ה תוסדר ברישיון חציבה, וזאת בניגוד
לדרישתומשארהמחצבותברחביהארץ,ועלא
ףשהואלאבחןלעומקאתההצדקותלהחרגתהשל
מי"ה מהדרישה.
למעלה מ-
120
מיליון ש"ח - אומדן הסכום שמשרד האנרגיה ורמ"י לא גבו ממי"ה בגין פעילות
הכרייה שהיא ביצעהבעשור האחרון, בלא שהם בחנו את ההצדקה להיעדר הגבייה (מתוכם כ-
112
מיליון ש"חלרמ"י וכ-
8.5
מיליון ש"ח לקרן לשיקום מחצבות.)
משרד האנרגיה והמשרד להג"ס לא דרשו ממי"ה לבצע שיקום מלא של אתרי הכרייה שבהם היא
סיימה לבצע כרייה, ועל כן אלה נותרו כמפגע נופי וסביבתי בלב שטחים פתוחים וטבעיים בנוף
הייחודי של אזור יםהמלח.
*
אסדרת השימושים בתחום הזיכיון והפיקוח עליהם – תחום הזיכיון מחולק ל-3
סוגי שטחים:
קרקעות חכורות, קרקעות שמורות ושטח ים המלח.
אף שבמהלך השנים מי"ה הקימה מתקנים
בשטחיקרקעותשמורות(למשל,תעלתההזנה),רמ"ילאפעלהלשנותאתמעמדםשלשטחיםאלה
לקרקעות חכורות כמתחייב בחוק, ולא דרשה ממי"ה תשלום בגין השימוש בהם. יתרה מזו, רמ"י
לא קיימה סיורי פיקוח בקרקעות השמורות ששטחן כ-
240,000
דונם והיא אינה מכירה את
השימושים של מי"ה בהן.
250
קמ"ר -
שטח ים המלח שהתייבש מאז חוקק חוק הזיכיון ועל חלקים ממנו הקימה מי"ה
מתקנים, שרמ"ילא בחנה אתהאפשרותוההצדקהלגביית תשלום בגינם.
לפיהערכותמשרדמבקרהמדינה,רקבגיןשתיתחנותשאיבהוהרהמלחהנמניםעלמתקניםאלה,
מי"ה הייתה עשויה להידרש לשלם למעלה מ-
10
מיליון ש"ח דמי חכירה במצטבר עבור העשור
האחרון.
על אף שחלק משטח הזיכיון אינו נדרש לפעילותה של מי"ה, פרט לניסיון אחד בשנות השבעים של
המאה העשרים, רמ"ילא בחנה אתהאפשרותלפעוללצמצום שטחהזיכיון.
* טיפול במפגעי פסולת – במשך עשרות שנים, המשרד להג"ס לא קבע תנאים סביבתיים ברישיון
העסק של מי"ה לטיפול
במערומי פסולת תעשייתית בהיקף כולל נרחב של עשרות מיליוני טונות.
מערומים אלה מהווים מפגע נופי הנצפה למרחוק עם השפעות סביבתיות בהן נזקים אקולוגיים
וזיהוםקרקע נרחב.
בין 90
ל-
135
מיליון ש"ח -
אומדן היטל ההטמנה לשנת 2023
בגין שניים מזרמי הפסולת
התעשייתיתשלמי"ה,שהמשרדלהג"סלאגבהמשנת2007
(השנהשבהנכנסלתוקףהתיקוןלחוק
שמירתהניקיון המחייב בהיטלהטמנה),
ולאבחן אתהאפשרותלגבות.
הדוח כולל המלצות אופרטיביות ביחס לפעילות האסדרה והפיקוח ביחס לכל אחד מהמאסדרים
בתחום פעילותו. ההמלצות בנוגע לתקופת הזיכיון הנוכחית הן בידי הגופים המבוקרים. במסגרת
הסמכויות הקיימות שלהם לא נדרש לבצע שינוי בחוק הקיים, אלא רק להפעיל את הסמכויות.
הליקויים שעלו בביקורת והצטברותם מלמדים שישראל נכשלה בפעילותה הרגולטורית בכל הנוגע
לפיקוח על זיכיון ים המלח בהיבטי שמירה על הסביבה והמקרקעין. המדינה שאמורה להגן על
הנכס הייחודי של ים המלח הפקירה אותו פעמיים: 1. אפשרה
לפגוע בו שלא לצורך 2.
איפשרה
לעשות זאת ללא תג מחיר. עפ"י הערכות זהירות -
הפוטנציאל יכול להגיע למאות מיליוני .₪
בעל
הזיכיון אינו גוף מבוקר והאצבע המאשימה אינה כלפיו, אלא למדינה
ולרגולטורים ובראשם שרי
הגנת הסביבה, האנרגיה והאוצר בנוגע לפעילות הממשלתית שיש לבצע בתקופת הזיכיון הנוכחי
וגםלגבי גיבושהזיכיון העתידי.
2
החוק מדבר על שימוש בקרקעות שמורות
ש
מחייב א
סדרה ע"י רמ"י היות ויש שימושים נרחבים
בקר
קעות שמורות שרמ"י לא יודעת עליהן ולא הופכת אותן
לקרקעות חכורות שמאפשרות לה
לגבות דמיחכירה.
יובלחיו-מנהלחטיבה–ניתןלראות מהדוח
כיקיים
יכשלון
רגו
לטור
י,עבייתמשילותשלהמדינה,
אוזלת יד ועוד. השימוש במילים אלה נעשה לאחר התעמקות במשך זמן, העוצמה והצטברות
הדברים שמועלים באמצעי הביקורת. יש מחיר כבד מאוד לכ
י
שלון הר
גולט
ורי
בהיבט של הממון
(בפרט שבימים אלה תקציב המדינה מוגבל)
ובהיבט של הנזק הסביבתי –
התכליות הן לשמור על
הסביבה. משרד האוצר חייב לתכלל אירוע רגולטור
י
כזה מורכב ולראות איך יתר המשרדים
מקיימיםכלאחדבתחומואתהאחריות.אנומבקשים
מעורבותאישיתשלהשריםבתיקוןהפעולות
ובהמשך הדרך. לא ניתן
להישא
ר עם פערים בתחום
אם נגלה תמונה דומה בעוד שנתיים.
יש כאן
דגל אזהרה. נקודת הזמן הנוכחית היא קריטית לצורך תיקון הדברים ולקראת המכרז העתידי
שהשריםהרלוונט
יים אחראיםעל כך.
יש תופעה של סוג של
קרב מאסף שצריך לדעת לנהל אותו. יש פיזור פסולת בשטח הזיכיון,
וגם
פיזור כזה מחייב אסדרה. המשרד להגנת הסביבה לא ידע על הפיזור. הדבר הזה חייב התבוננות
מקצועיתואסדרהמשפטיתוכרגעזהלאקיים.
החוקלאמאפשרלהגיעלמסקנהשעלכלהקרקעות
השמורות שאינן
שטח המפעלים, רמ"י לא תמלא את תפקידה עפ"י חוק (סיורים, פיקוח, מעקב
אחר שינויים ועוד).למועצה אזוריתתמר יש יחידת פיקוח שעושה אתעבודתה בצורה טובה וציינו
זאתלחיוב בדוח.
יש מפעל שמקים תחנת כוח, הוא מוכר אנרגיה מתחנת כוח ונכנסת כאן שאלה האם חוק הזיכיון
מאפשר את הפעולה הזו? על המערכת לתקוף את הנושא ולתת מענה. אם אין מערכת חזקה, זה
יתמוטט מהר מאוד מולהמפעל עצמו.
הדו
ח נכתב על אותם מקומות שהרשות המ
בצ
עת לא קיבלה הכרעה בהרבה סוגיות ב
משך
5-20
שנים. אין כאן מקרה שהמדינה סיימה הליךבחינה והציגהעמדה משפטית.
יש
להתס
כל על תקופת התפר כתקופה בפני
עצמה, ויש לטפל בה. על משרד האוצר להיות בהפעלה
מול הרגולטורים האחרים ולשמור על כל האינטרסים של אזרחי המדינה. המבקר החליט להיכנ
ס
לביקורתחדשה עלירידת מפלסים המלח.
חה"כ יוראי להב הרצנו –
יש כאן הפרת אמונים
של
המשרדים הואיל והם
קיבלו ליד
יהם אחריות
עלנכסעולמי–
יםהמלח,
וא
פש
רולהרוסאותובחינם.מאותמיל
יוני₪שהיואמוריםלעבורלקופת
המדינה –
לא נגבו,
ואבקש לדעת מדוע לא נעשתה העבודה? מדובר במחדל לדורות שהוא בלתי
נסלח. אין צורך בשום חקיקת חוק כדי ליישם את דברים.
מהדיווחים ב
תקשורת עולה שמ
שרד
האוצר
מעונייןלהמשיךלעשותהנחותלחברהשפועלתביםהמלח.ישלעמודעלכך
שהזיכיוןהחדש
ילך אחורה ויגבה
מאות מיל
יוני ₪
שהמדינה ראויהלקבל. מדוע לא נגבו דמי הטמנה ודמיחכירה?
שאיבתהמים גורמתלנזק גדול,הרווח ליזם צפוי להיות 300
מיליון ₪
בשנה.
המשרדלהגנתהסביבההואהרגולטורוהיהלופרקזמן של18
שנהלהנחותאתבעליהזיכיוןכיצד
לתפעלאתהפסולת.במידהוהיטליההטמנהמגיעיםלסכומיםשלמאותמיל
יוני₪
בכלשנה,ברור
כיהםירצולהתחמקמתשלום.הרגולטורצריךלחייבאותםלשלםאולהסדיראתהטיפולבפסולת
בצורה אחרת, אם לא - כל ה
שטח יהפוך להיות מזבלה גדולה, והחומרים יכולים
לזהם
את
הבולענים.
אם המשרד להג"ס חושב שהוא פועל באופן מיטבי –
אז מדובר בפשיטת רגל של המשרד. לא ניתן
להמשיךעם המצבהקיים ביםהמלח.
רמ"י אינה מסוגלתלנהל שחקניםחזקים.
חה"כ אלי דלאל –
אני בהלם מהנתונים שעולים מהדוח.
מדובר בנכס לאומי ועולמי
, ובכספים
א
סטרונומייםשמונחיםעלהרצפהולאנלקחים.650
אלףדונםהםשטחהפקרשאףאחדלאמכיר
בו, כולל רמ"י. אבקש להציע לקדם רשות לנכסי ים המלח שעלותה 5-10
ימליון
ש"ח למען קידום
העניינים. לא ניתן לבוא
בטענות לזכיין כי האחריות מסתכמת בחוזה.
האחריות היא של המדינה
ויש ליצור משילות.
חה"כ יסמין פרידמן – יש עוד 5
שנים עד לקול קורא הבא ויש לחשוב איך מתקנים את ההזנחה.
המפעליושבבנגב,ובמקוםשהכספיםיחזרולתושביהנגב,מאותמיל
יוני₪
לאנגבים.גםלזכייןיש
אחריות,הואקיבלמהמדינהמשאבטבעוהואניצלועשהלרווחיםלעצמו.ישלואחריותלפנותאת
הר ים המלח המזהם. לצד העשייה שלנו עד לזיכיון הבא, יש להבין איך עושים ומשפרים ודיווח
מצד כלהמשרדים הרלוונטיים בכל3
חודשים. המפעל לא רוצה להטמין כדי לאלשלם.
3
משרדהאוצר–תמ
רפרחי-מנהלתתחוםזיכיוןיםהמלחבאגףהחשכ"ל–
קראנוולמדנואתהדוח.
בספטמבר 2024
פרסמנו דוח הערות לציבור שהוא הבסיס לחוק החדש לקראת הזיכיון הבא, ויש
הלימה יחסית רחבה בין הערות בדוח שלנו לדוח מבקר המדינה. מדובר בסמכויות של משרדי
הממשלהוכגורםמתכלל
אנומקיימיםסטטוסיםשוטפים.חוקהזיכיוןמתייחסלתמלוגיםשנגבים
מהזכיין. איננו מכירים את מנגנוני הגבייה של רמ"י. רמ"י שותפים לדרך, כולל העבודה על
החקיקה,
אך הם לא היו חברים בצוות הוועדה הסביבתית תכנונית ולא בצוות הכלכלי.
החוק
החדש צופה פני עתיד, אך יש התייחסות גם לעבר בהיבט של מי שמזהם –
משלם. יש התייחסות
בדוחלהיטלמים-שתהיהשאיבהפחותהחזרליםהמלח,כיחלקמהמיםשנשאביםחוזריםבסופו
של דבר. אנו בדיונים עם רשות המים והמשרד להגנ"ס כדי לבנות מתווה הכי טוב. יש 2
מטרות
עיקריות בדוח
שהמנגנון עתיד להבטיח: חלקה הראוי של המדינה מהפקת משאבים ושמירה על
ערכיהסביבה.
עו"ד
איתי כהן-לשכה משפטית –
האינטרס שלנו הוא
לאפשר לזכיין חדש, ככל שיבחר
במכרז,
להיכנסלזיכיוןבדףחדשמבחינתהחובותשישעליולמלאכדילאפשרתחרותבריאהוטובה.איננו
יכוליםלהיכנסלהוראותבחוקהזיכיוןהבא. התזכיריפורסםלהערות הציבורבשבועותהקרובים.
אנו בוחנים מה הצרכים על מנת למקסם ולהסדיר את כל הדברים במסגרת הוראות מעבר בחוק
הזיכיון בתזכיר שפורסם.
המשרד להגנת הסביבה – אוהד קרני-
מנהל אגף
טיפול סביבתי משולב –
בדוח דובר על 3
זרמים:
מגנזיה, הר המלח והמלח הקצור. כיום אין הטמנה של המלח הקצור
וכך היא עמדתנו. הוא אמור
להיותבהטבעהבאגםהצפוני.
בדוחשגובשעלידינויחדעםהחשכ"לבחודשאוקטוברהצענול
קבוע
תמריץ היטל על המלח כדי לתמרץ מניעת הטמנה. בימים אלה אנו בדיונים עם החשכ"ל כדי
להחליט על ההתייחסות בחוק העתידי. בהסכם הקציר נכתב שאסור לעבור מפלס מקסימלי
בבריכה, ואין תאריך
בהסכם הקציר להעברת המלח להטבעה. הציפייה שלנו שכלל המלח יעבור
להטבעה, עמידהבהסכם והמפלס של הבריכותלא יעלה מעברלמפלס שהוסכםעליו.
מגנזיה–הנושאנמצאבתהליךא
סדרהדרךר
י
שיוןעסק.איןהטמ
נ
הבמגנזיהואנובו
חניםבדיאלוג
עם המפעלים אפשרות לא
סדרה כולל פינוי ושיקום של האתר.
המגנזיה מועברת כיום
לשימוש
של
מילוי בולעניםלהגנה על תשתיות של המפעלים.
הרהמלח–נמצאבתהליכיא
סדרהתכנונית
ואנובוחניםאתנושאההיטלוהמעמדהמשפטיבימים
אלה,וזהיושפע מ
העתיד התכנוני
של ההר.
כאשרישא
תרעםפסולתמסוכנתו
קרקע מזוהמת
,ה
וא מטופלונעשהבושימושמועילמאשרהוא
יועבר להטמנה. כל החומר
שיש במגנזיה לא צפוי להשאר. ככל שאין הטמנה לא ניתן לגבות דמי
הטמנה.
צפרירה בן שאול פסמן-
ראש תחום תעשיות
ב
מחוז דרום –
המפעל מפנה ומשלם פסולות רגילות
כמו כל עסק אחר. הפסולות האמורות הן ייחודיות
(תמלחת שיצאה מהים, הפיקו ממנה מינרלים
ומה שנותר ממנה היא פסולת ייחודית). לא ניתן היה לפנות את המלח, ולכן הוא נערם
לאורך
השנים.ישמפעללמגנזיום
והתוצרשלהמגנזיההואהיערמותבמשךהזמןעדלמציאתפתרוןבשטח
המפעל.לפניכמהשניםהתחלנולהסדיראתהנושא,והיוםהואמוגדרברישיוןעסק.מתחילת2024
הופסקהההיערמותונמצאולושימושיםשונים(שמגוביםבאנליזות
),כמו:חיזוקתשתיות
ותמיכה
בתזוזות קרקע שיש בים המלח. עד שנת 2028
המפעל צריך להוציא את כל ההיערמות שנוצרה
במשך השנים.
בולענים אינם זקוקים להטמנה, אלא
לחיזוק תשתיות.
רגולציה סביבתית - למשרד יש כלים רבים ומשמעותיים מול המפעלים:
היתר הפליטה מתוקף
חוקאווירנקיוהיתר
הרעליםמתוקףחוקהחומריםהמסוכנים. המפעליםמפוקחים מאודוישלנו
ניטור אונליין. תנאים בר
י
שיון עסק הם מתוקף חוק רישוי עסקים ויש לנו חוקים
נוספים רבים
בתנאי סביבה
שבאמצעותם אנו יכולים לפקח בצורה מיטבית על המפעלים למניעת מפגעים
סביבתייםולהט
לתעיצומיםכספיים
.למפעלהברום
איןאסבסט,ולכןאיןטעםלתתתנאיםבנושא.
אנו מעדכנים את תנאי רישיון ה
עסק לקראת תום תקופת הזיכיון, והם נועדו
להסדיר כל מיני
מפגעים (כגון -
תחנות שאיבה ישנות.)
במשך השנים ה
השפעה
ה
סביבתית היא מה
מפעלים בסדום,
והם קיבלו את כל ההיתרים הנדרשים.
עו"ד
אור אללו פוק
ס-יועצת משפטית מחוז דרום –
הפעולות שנעשו בשנת 2023
בנוגע לפסולת
המגנזיה אינן הטמנה אלא שימושאחר שנעשה בחומר כדילחזק תשתיות.
היטל ה
ה
טמנה בהר המלח היא סוגיה מורכבת מבחינה משפטית שדורשת עדיין בחינה. כדי שנוכל
לגבות
אותה
,צריךלהטמיןפסולתבאתרסילוקפסולתכפיש
מורה
החוק.האתרלאסווגולאהוגדר
כאתרפסולת בהליכי תכנון.
כרגע אנו עושים ס
קי
רה משווה בעולם כדילראות איך ההטמנה נעשת
4
במקומות שונים בעולם. יש לעשות הבחנה בהיבטים של אסדרה סביבתית והיא שאלה נפרדת
מהיטלההטמנה.חוקשמירתהניקיוןוהיטל
ההטמנהנכנסלתוק
ף
משנת2007
.
ומשנהזולאנגבים
היטלים. אנחנו לא בהכרח משוכנעים שהכלי המתאים הוא היטל הטמנה, ובמסגרת חוק הזיכיון
החדש אנו בוחנים אתהסוגיה.
משרד מבקר המדינה –
זהר שפר-סגנית מנהלת אגף –
הגשנו כמויות פסולת
וקיבלנו חלק מהן
שמי"ה
מוסרת בדיעבד רק אחרי שנעשה הפיזור. ביקשנו חוו"ד הנדסית, והיא הועברה לגורמי
המקצוע במשרד שקבעו שלא מדובר בחוו"ד הנדסית. התרשמנו שאין הסדרה בנוגע לפסולת
שהוגדרה זהעתהע"יהמשרד,ובמקום להעבירהלאתר, מי"ה החלהלפזר אותה ברחביהזיכיון.
תחנת כוח שעובדת בשטח המפעלים -
השומה הראשונית שרמ"י הוציאה בזמנו דיברה על אומדן
שלכמיליארד₪
.
כיוםתחנת
ה
כוחעובדתופועלת,ומעול
ם
לאנגבהכסףעבורפעולתה.ביררנומול
משרד האוצר והם נתלים בחוו"ד משפטית של משרד המשפטים. משרד המשפטים טען שלא פנו
אליוממשרדהאוצראךהגיעהאליופנ
יהמרמ"יבנושא.חוו"דשל
ו
בנוגעלמיםלאבהכרחחלהעל
הסוגיההזו ולכן הוא
לאהבין את הקשרבעצמו.
רשות מקרקעי ישראל – רונית שרון-סגנית מנהל מרחב דרום –
הרשות נמצאת בקשר עם משרד
האוצר ולוקחת
בכובד ראש את הדברים שנרשמו בדוח.
נפיק לקחים
בתקווה
שהזיכיון הבא יהיה
נכון
יותר. הזיכיון הנוכחי הוא בהתאם לשטר זיכיון שנכתב בשנת 1961
, ולמעשה הוא קבע את
המנגנון של דרכי ההפעלה של בעל הזיכיון.
לאחר 10
שנים
מיום שניתן הזיכיון - ייחת
ם
הסכם
חכירה מול רשות מקרקעי ישראל. הקרקעות עוגנו בזיכיון ונקבעו קרקעות שמורות וקרקעות
חכורות ה
נוגעות לשטח המפעלים בלבד, ו
מנגנון תשלום דמי החכירה.
אנו גובים רק דמי חכירה
שמשולמים עבור המפעלים. מדובר בשטחים עצומים:
הקרקעות השמורות הן בגודל של 240
אלף
דונם וקרקעות חכורות בגודל של 30
אלף דונם. המפעלים יושבים על
1,400
דונם ו
לימים השטח
התרחב ל –
1,800
דונם.
בהתאם לזיכרון הדברים שנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין מפעלי
יםהמלח,
אנוגוביםרקאתדמיהחכירהעבור
1,800
מפעלים
ופועליםעפ"יחוזה.החוזהלאנפתח
והכילמנגנוןלעדכוןדמיהחכירה.
לכי"לאיןחובדמיחכירהעבורשטחיהמפעלוהיאמשלמתעפ"י
החוזה.
על
קרק
עותשמורותהיאלאמשלמתועלשאר הק
קרעותהחכורות–
במידהויעלה הצורך.
כרגע אנו מצויים בהתקשרות חוזית עם מפעלי ים המלח והם עומדים בתנאי החוזה. אנו עורכים
סיוריפיקוחבאזורהמפעליםובאזורשאנונמצאיםאיתובהתקשרותחוזית.חלקניכר
מהקרקעות
השמורות הן באזור שמורת טבע מדבר יהודה
ויש קושי לשלוח לשם מפקחים. אנו עושים כיום
פיקוח
מהאוויר.ככלשמבקרהמדינהמצאשישמתקןבקרקעותהשמורותושהמפעליםהיוצריכים
להגישעלכךהיתר,היינויודעיםעלכך.אךאםהיתהבניהללאהיתר,אנונבחןזאת.ה
מפעלי
ם
לא
אמורים לבנות מתקנים על הקרקעות השמורות. במידה ובונים מתקנים -
יש להכנס לשטח
החכירה.
תחנת הכוח - מדובר ב
עניין של 5
שנים
ה
אחרונות, והנושא
נמצאת בבדיקה מול משרד האוצר.
המפעל הגיש היתר לתחנת כוח.
תחנת כוח היא תולדה של חום שיש בתהליך של מפעלי ים המלח
לשימוש בו לחשמל. יש טיוטת שומה שהועברה לבחינת השמאי של המינהל לפני 5
שנים. עפ"י
ה
זיכיון - מפעלי ים המלח
יכולים להקים כל מתקן שמשרת את מטרת הזיכיון.
המפעלים
יודעים
שהם ידרשו לשלם בגין הכרעה.
מי שאמון על הזיכיון הוא משרד האוצר ואנו נמצאים איתו
בהידברות.
מועצה
אזורית תמר – ניר ונגר-ראש המועצה -
לא ניתן לתת היתר ללא אישור בעלי הקרקע. נושא
המשא
בהעבראתהות
"ל.אחדהחסרונותבפרויקטיםשלות"ל-
שהםלאעובריםאתתעלתהלידה
התכנונית וזה לעיתים
חלק מהמחירים שכולנו משלמים על
שהיטההזו.
הוועדההארציתלתכנוןובנייהשל
תשתיותלאומיות–
התחנההוקמהלפיתכניתמאושרתשעברה
את כל תהליכי התכנון, כולל מעורבות של הוועדה המחוזית והמקומית
. לרמ"י יש נציג בוועדה
ותכניות שמאושרות מגיעות לאחר שעברואת כלתהליכי התכנון.
אנונבדוק האםזה בשטחהחוזי
שלהמפעלים ונגיע לישיבה הבאהעם תשובות.
לובי99
–עו"דלינורדויטש–מנכ"לית–
ניתןלראותכאןאתגודלהמחדל.יםהמלחנגמרסביבתית
ולא רואים ממנו כסף. יש משיכת ידיים מוחלטת של כל הרשויות (אוצר, אנרגיה , הגנ"ס, ות"ל,
רמ"י וכו'). רשות המים היתה אמורה לגבות חצי מיליארד ₪
מכי"ל
עבור תשלום
מים, ואנו
ממתינים להכרעה של בג"ץ בנושא. עפ"י הדוח רמ"י והמפקח על המכרות ויתרו על 120
מיליון ₪
תמלוגים
ושיקום אתרי חציבה.
עבור שטח של 652
ק"מ
רמ"י משלמת
2.7
ימליון ₪
בשנה.
יש עוד
סכומים רבים שטרם שולמו, כמו - היטל הטמנה ומחצבות, ויחד עם זאת התעלמות מהמזהם-
משלם.לאניתןלהתעלםמכך
שבזמןשהמדינהמטילהגזירותימ
סיםקשות
עלהציבור,היאחלשה
5
מולתאגידחזק–
כי"ל.שנת
2030
היאמעברלפי
נ
הוקולקוראעתידלצאתבחודשיםהקרובים.
יש
שינויים ועדיין צריך שיפורים.
כי"
לשולטתבמשאבטבענוסף–פוספטים,
שישבוהרבהכסף.רקבשנת2022
הרווחהתפעוליהיה
777
מיליון דולר, מתוכם שולם למשרד האוצר 5
מיליון דולר.
יש כמויות פסולת רדיו-
אקטיביות
שלא משולם עליהן דבר, ועל האוצרלהגיב גם עלכך.
החברהלהגנתהטבע-ד"ר תמרהלב-מנהלתמדיניותאקלים–
כדאילבקשלדיוןהבאהתייחסות
מ – 4 הגופים בנוגע לשינוי
בין העבודה שנעשתה לקראת ההיערכות לסוף הזיכיון לפני כתיבת דוח
המבקר ולאחריו.
האם המשרדים אוצר, הגנת הסביבה, רמ"י ואנרגיה)( מתכוונים להציב כתנאי
במכרז החדש: *ערבויות *לא ניתן להשתתף במכרז מי שלא תיקן את כל הנזקים שנעשו בעבר.
הרצון של הזכיין להגיעלזיכיון הבא הוא רצוןגדול. יש לתכלל את הסוגיה מחדש.
מגמהירוקה–תומרגרטל-מנהלקשריממשל–בזיכיוןה
בא
יהיהמיסויחדששהואהיטלשאיבה
עלהמים.הערךהכלכלישל מייםהמלחעומדעל0.92
₪
לקוב.בחישובמהיראנומביניםשמשרד
האוצר מתוך 460
מלמ"ק
שנשאבים בכל שנה מים המלח, רוצה
לגבות רק על 160
מלמ"ק, כלומר
יש 300
מלמ"ק שהמשרד לא רוצה לגבות עליו כסף.
מדובר ברבע מיליארד ₪ בשנה. פנינו ב- 3
מכתבים למשרד האוצר ב- 3
חודשים האחרונים כדי להבין מדוע כל הכסף אינו נגבה. הערך של
המים עולה, והכמות שנכנסתליםהמלח קטנה. אם כי"לתשלם, הציבורירוויח מכך.
במשרד האוצר מתנגדים להקצות כספים לשיקום אקולוגי של ים המלח, המפלס חייב להתייצב.
הציבור דורשאתזה והסוגיה צריכה להיותחלק מחוק הזיכיון הבא.
מדבר קיימא (התארגנות פעילי סביבה) - גילעד סופר –
לא מדובר במחדל שנובע מחוסר התאמה
בין המנגנונים השונים, אלא
היעלמות המדינה כאשר יש עיסוק בכי"ל. יש תחושה שאנשים רבים
אינם מבינים שמדובר במשאב ציבורי.
חברת
כי"ל -
עו"ד אסי
קליין בן נעים-מנהלת קשרי ממשל ורגולציה –
מפעלי ים המלח היא אחת
מהחברות המפוקחות ביותר בישראל, כאשר אין היבט סביבתי שאינו מפוקח או לא נדרש
לרישיונות.כל
היתרמכילמאותתנאים.
התרומה
של4.4
ימליארד₪
מהווהעוגןתעסוקתילתושבי
הדרום ופעי
לות
תומכת בענף התיירות. אנו פועלים בהתאם להוראות הדין מכוח החוק ובשקיפות
מולהגופיםהמאסדריםאותנו.ככלשמבקשיםלתקןאתהז
יכיוןוההסכמיםכיום,ישלעשותזאת
בתיקוןחקיקה תוךהתייחסותלזיכיוןהעתידי.
אין לנו מתקנים ללא היתר. אין שום מתקן בקרקעות השמורות,
ועיקר המתקנים בקרקעות
החכורות. תחנתהכוח משרתת בעיקרהאת פעילות המפעלים.
התאחדות התעשיינים –
כרמל פלדמן אביטבול-סגנית מנהלת איגוד הכימיה –
מדובר בזיכיון
משנת 1961
וברור שחלו שינויים. חברה שחותמת על זיכיון או כל ארגון שפועל מטעם המדינה –
מחו
יב להסכם. לא ניתן לשנות רטרואקטיבית את ההסכם, היות וזה לא טוב להתנהלות המשק
והמשקיעים.
אקופיס - איתמר שחר-ראש תחום מדיניות ציבורית –
אנו עוסקים בהיבטים האזוריים של ים
המלח.ישהשפעהעלהצדהירדנימצדהשת"פ.נוכחכלהאמורבדברהפעריםביןהמשרדיםוחוסר
התיאום –
חוקהזיכיוןהוא הזדמנותפז היסטוריתלתקן דברים רבים.
מדבר קיימא (התארגנות פעילי סביבה) - ד"ר עודד קינן –
הנסיגה של ים המלח גורמת לשיפוע
בכבישים הסמוכים. אין אף אחד שמתכלל את אירוע הזיהום הגדול של מדבר יהודה. הסוגיות
נופלות על ת
ושביהאזור.
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה מודה
לחה"כ יוראי להב הרצנו, יוםהדיון, ולכל המשתתפים בדיון.
2.
הוועדה מודה
למשרד מבקר המדינה
על כתיבת דוח מקיף ויסודי. הוועדה התרשמה
שמדובר באחד מהדוחות המזעזעים שהונחו על שולחן הוועדה. הכשלון הוא כשלון רוחבי
של משרדיהממשלה.
3.
הוועדה מבקשת
ממשרד מבקר המדינה
לקבל לידיו את תזכיר הפרסום להערות ציבור
הואילוהוא מצוי בסוגיהולהתאים אותולדברים.
6
4.
הוועדה מבקשת
ממשרד מבקר המדינה ורמ"י
למצוא תקציב לצורך סריקה אווירית של
השטח.
5.
הוועדה דורשת
מרמ"י
לבחון ולסרוק את הקרקע מן האוויר, ולהגיש לוועדה חוו"ד קצרה
בעניין.
6.
הוועדה מבקשת
מרמ"י
לקבל דיווח בתוך 3
חודשים בנוגע
לגביית כסף מהמפעלים עבור
הפעלת תחנת כוח בשטחם.
7.
הוועדהמתרשמת שמחדל המשרדלהגנתהסביבה נמשך כ-
20
שנה.
8.
הוועדה מבקשת מנציג
משרדהאוצרלהעבירלידיעת
שרהאוצר
את הצורך
בהקמת רשות
לנכסי יםהמלח.
9.
הוועדהמבקשת
מהחשכ"לבמשרדהאוצרלדרושמהזכייןלתקןאתכלהנזקיםב-5
שנים
הקרובות.
10
.
ההזנחה ואי האכפתיות בטיפול בנושא משמעותה אובדן הכנסות לאוצר המדינה במאות
מיליוני .₪
הוועדה מבקשת
מה
יועצי
ם
המשפטיים של
משרדי האנרגיה, הגנ"ס ואוצר
ממשרד האוצר
לבחון מבחינה משפטית גביה
רטרואקטיבית שמגיעה מהסכמי העבר,
הואיל
והכסף שייך
לציבור.
11
.
הוועדהמבקשת
ממגמה ירוקההלעבירלמשרדמבקר המדינה ניירעמדה.
12
. הוועדהתמתיןלפסיקתבימ"שהעליוןבדברהחובשלכי"ל
בסךחצימליארד₪
עבורמים.
13
. הוועדה סבורה שתקופת המעבר עד המכרז החדש צריכה לשמש כתקופת לימוד לשיפור
ותיקון.
14
.
הוועדהתקייםישיבתמעקבבעוד3חודשים,בהשתתפות:
מנכ"להמשרדלהגנתהסביבה,
מנכ"ל משרד האנרגיה, חשכ"ל במשרד האוצר, מנכ"ל רמ"י
ומנהלת מחוז דרום ומשרד
המשפטים.
7