החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2025-158716
סיכום דיון
מיום שלישי, ז' בסיווןהתשפ"ה,
3.6.2025
בנושא:,
סוגיות בהגנה על הצרכן, דוחשנתי 2022
- המשךדיון
חה
"כמיקילוי-יו"רהוועדה–
הוועדהניסתהלקיים
ישיבה
בנושא
בחודש
פברואר,אולםנאלצה
לסיים
אותה מיד עם פתיחתה בשל אי-
התייצבותם של נציגי משרד הכלכלה. הדיון היום מתקיים
נוכח הכאוס המתחולל בשל עליות מחירים מטורפות בכל אחד
מתחומי הצריכה של האזרח
הישראלי: דיור, תשתיות, אוכל ובריאות.
התסכול גדול יותר כאשר הזלזול בצרכן מגיע גם מצד
הרשויות ש
אמורות להגן עליו
מפני הפרת חוק. אני מפ
נה אצבע מאשימה אל מול אלה שאמורים
לפקח עלעליות המחירים.
אני מבקש לבדוק בדיון זה את התנהלות הרשו
ת להגנת הצרכן ו
ל
סחר הוגן כפי שבאה
לידי ביטוי
בדוחות מבקר המדינה האחרונים, ולבדוק מה
הרגולטור עושה על מנת למנוע מיצרנים, משווקים
ויבואנים לעשוק את הציבור.
כיצד
הוא אוכף ומפקח
על בעלי עסק אשר מרמים צרכנים או לא
מספקים שירות או סחורה על כסף ששולם? מה קורהלתלונות צרכנים אשר מוגשות לרשות? כמה
תלונות
יש בכל שנה? כמה קנסות שולמו אם בכלל? להבנתי שום מונופול לא נקנס על הפקעת
מחיריםבזמןמלחמה.בנוסףאנועדיםלשינוישחלבתחוםסימוןמחירים,אניסבורכיניתןלשנות
את השיטהובלבד שלא תפגע בצרכנים.
כמוכן,הוועדהליוקרהמחייה,שהוקמהבקולתרועהלפנישנתיים,
התפזרהלאחרשיו"ר הוועדה,
שמואל סלבין,
הודיע על התפטרותו מכיוון "שאף אחד לא סופר אותנו", כך אמר, "אין לי ברירה
אלאלהחזיר את המנדט."
אנימקווהשמשרדהכלכלהלאיפנהאצבעמאשימה
אלרשותהתחרות,היותופיקוחעלהמחירים
והגברת התחרות לא בתחומה. רשות התחרות אינה אחראית על יוקר המחיה, תחום זה הוא
באחריות משרד הכלכלה. השכר של אזרחי מדינת ישראל נשחק, כי הכל עלה. שר הכלכלה ושר
האוצר הבטיחו הרים וגבהות בשנתיים וחצי האחרונות, אך שום דבר לא התקדם. קשה מאוד
לחיות במדינתישראל, מעמדהביניים אינומחזיק מעמדעם תשלום המסים והנשיאה בנטל.
בנק ישראל – מה אתם עושים עם נקודות הביקורת שעלו בדוח המבקר בטיפול בהונאות כרטיסי
אשראי,נהליריקולוהחזרתמוצרים?האםהציבורמודעלזכויותיו?כולנוהתנסינולאפעםבניסיון
לבטל עסקה שנעשתה בשל מוצר פגום, מוצר שלא סופק או סתם כי התחרטנו. כולנו יודעים איזה
ויה דולורוזה מסורבלתוקשה צריךלעבור על מנתלראותאתהכסף בחזרה מול ביתהעסק/
חברת
האשראי.
משרד מבקר המדינה – עו"ד צחי סעד-מנהל החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות –
נושא
הצרכנות הוא סוגיה שנוגעת לכל צרכן
במדינה. כל אזרחי המדינה צרכנים
והיא משפיעה עליהם.
אי טיפול בסוגיות
צרכניות מתבטאת בפרמיה על עודף התשלומים. הדוח הונח בשנת 2022
, אך
למרבה ה
צער התמונה לא השתנ
תה באופן חיובי,
ואנו
שוקלים
לערוך דוח מעקב בנושא. מהדוח
עוליםשניליקוייםמרכזיים:הראשון-
תחוםהאסדרה–הגופיםשאמוריםלהגןעלהצרכן,
והשני
-
סוגיותפרטניות שאינן זוכותלטיפול ראוי.
נתוני מפתח: 514
תיקי אכיפה פתחה הרשות להגנת הצרכן ב-
2021
-
הפחתה בשיעור של 50%
לעומת שנת 2018
15
תובענות ייצוגיות
הוגשו על ידי המועצה הישראלית לצרכנות בשנים 2019
-
2021
מתוך 1,603
כללהתובענות הייצוגיות שהוגשו בנושא צרכנות באותן שנים
31%
בלבד
שיעור הגבייה של העיצומים שהוטלו על עסקים ע"י הרשות להגנת הצרכן בשנים 2018
-
2021
(נגבו37
מיליון ש"ח מתוך119
מיליון ש"ח שהוטלו).
מעל76%
מהציבור
נגרמהלהםעוולהצרכניתבשנים
2020
-
2021
(עלפיממצאיסקרשיתוףציבור
שערך משרדמבקרהמדינה).
1
2.9
מתוך 5
מסקר שיתוף ציבור שביצע משרד מבקר המדינה רמת שביעות הרצון של הפונים
למועצה הישראלית לצרכנות.
כ-
16.6
מיליון ₪
אומדן השווי של שוברים אשר הצרכניםהחברים במועדונים אינם מממשים מדי
שנה.
כ-
77%
מהצרכנים אינם מודעיםלתנאים שבהם מותר לעצור תשלומים שנעשו
בכרטיס אשראי.
כ-
20%
מהתלונות הפתוחות במועצה הישראלית לצרכנות נסגרו כדי להקטין את מספר התלונות
הלא מטופלות בשנים2018
–
2020
.
ליקוייםוהמלצות:*
פעולותאכיפהשלהרשותלהגנתהצרכן-
בשנת2021
קיימההרשותביקורים
ב-
2,664
(כ-
0.5%)מכללבתיהעסקשחוקהגנתהצרכןחלעליהם(600,000
)ופתחה514
תיקיאכיפה
פעילים(הפחתה בשיעור 50%
במספר התיקים בשנת 2018
.)
היקף העיצומים ברי הגבייה שהוטל על העסקים בשנים אלו עמד על 119
מיליון ש"ח (לאחר
הפחתה), ושיעורהגבייה מהםעומד על31%
בלבד (37
מתוך119
מיליון ש"ח.)
הרשות ממעטת להשתמש בכלי האכיפה הפליליים שבידיה, כך נמצא כי הרשות פתחה שלושה
תיקים פליליים בלבד בשנים2020
–
2021
.
*
הטיפולבתלונותברשותלהגנתהצרכן-
הרשותלהגנת הצרכןאינהמטפלתבתלונותפרטניותשל
צרכניםואינהמבצעתפעולותלהשבתכספם.עלפיחוקהגנתהצרכן,במסלולהאכיפההפליליניתן
לדרושפיצויים לצרכן.
המסקנות העולות מסקר שיתוף הציבור (ולפיהם 26%
מהמשיבים דיווחו על שביעות רצון נמוכה
מהמענה שקיבלו ו-
30%
דיווחו על שביעות רצון בינונית) מעלות חשש שלצרכנים אין אמון רב
ברשות.
*
הוועדה המייעצת –
לפי החוק, הוועדה המייעצת צריכה לייעץ לממונה על הגנת הצרכן בתחומים
הקשורים לתוכנית העבודה של הרשות.
עלה כי ב-
2020
הוועדה התכנסה פעמיים ובאותה השנה פקעו תוקף המנויים של חבריה. בכך
הפסיקההוועדההמייעצת אתפעילותה.
היעדראסדרה של פעילות הוועדה המייעצתוסמכויותיה פגעו בפעילותה.
*
טיפול בתלונות במועצההישראלית לצרכנות – זמןהטיפול בתלונה עומדעל כ-
80
ימים בממוצע.
המועצה פעלה לסגור תלונות מסיבת "צמצום פערים" שהתחילה טיפול בהן. באופן זה נסגרו כ-
5,300
תלונות בשנים2018
-
2020
(כ-
20%
מהתלונות הפתוחות.)
אף שהמועצה
קבעה שיש להשיב על בקשה לייעוץ תוך ארבעה ימים, הבדיקה העלתה כי בשנים
2019
-
2021
,פחותמאחוזאחדמבקשותהייעוץנענותוךארבעהימיםאופחות.נענו46%
מבקשות
הייעוץ תוך 30
יום. 13%
מהבקשות נענו תוך 60
יום, 8%
נענו תוך 90
יום, והיתר (כ-
32%
)
-
בפרק
זמןהעולה על90
יום.
*
כפילויות בביקורות גופי הפיקוח בשווקים –
לגבי אותםמוצריםיש מספר צוותי אכיפה, כמו:
מוצרי מזון בפיקוח ממשלתי- מינהל
אכיפהומדידה במשרדהכלכלה בודק שהמוצר המפוקח אינו
נמכר במחיר שעולה על המחיר המפוקח, והרשות בודקת שהוקצה שטח מכירה ייעודי, הוצבה
רשימת מצרכי הפיקוח ומחיריהם ונכתבעלגבי האריזות"מחיר בפיקוח ממשלתי."
משקל המוצב בבית עסק- הרשות בודקת את עצם הצבתו ואת צורת הצבתו ובודקת אם משקל
האריזה נכלל במחירהמוצר;ויחידתהאכיפה של משרד הכלכלה בודקת את דיוקו.
מכשירי חשמל-
יחידת האכיפה של משרד האנרגיה בודקת את הימצאות תווית הדירוג האנרגטי,
והרשות בודקת את הימצאותם של סימונים אחרים.
יחידות האכיפה בשווקים אינן מתאמות ביניהן את תוכניות הביקורת, זה גורם לחוסר יעילות של
הפיקוח,לבזבוז משאבי היחידות המפקחות ולנטל מיותרעלהעוסקים.
*
טיפול בנק ישראל בתלונות צרכנים, בהונאות ובשימוש לרעה בכרטיסי אשראי –
בנק ישראל לא
טיפלבתלונותשהעבירהאליוהמועצהלצרכנותובהןמידעעלהטעיהשלצרכניםבאמצעותכרטיסי
אשראי,לרבות בדבר הונאות קשישים.
בנק ישראל לא בדק בכל הנוגע לתלונות אלו את פעולות חברות כרטיסי האשראי לעצירת סליקה
שלעוסקים שהטעו צרכנים או ביצעוהונאות.
בנק ישראל לא קבע רשימת "דגלים אדומים" וסעיפי התנהגות מדידים המאפיינים עסקים
החשודים כמבצעים הונאה, ולא קבע פעולות שעל חברות האשראי לנקוט כדי לבסס חשד סביר
לגביהם, כדי שניתן יהיהלהפסיק את הסליקה במידת הצורך.
*
מועדוני צרכנים – נמצא כי (מלבד מועדון אחד) המועדונים אינם מתריעים שאורך חיי הקופונים
קצרואינם מפרסמים בהדגשה את מועד תוקפם.
2
ישנם כספים של שוברים וקופונים שלא מומשו שנמצאים בידי המועדונים ולא הושבו לצרכנים.
כאשרישנומתפעלחיצוניעלוללהיותלוענייןבאי-הארכתתוקףהקופוניםאובאי-
יידועהעמיתים
לגבי קופונים שלא מומשו.
ישנם מועדונים שלא נותניםחיווי בזמן אמתעל מימוש שוברים, דבר שמקשהעל הצרכןלדעת את
הסטטוס של השוברים.
מידישנהלאממומשיםתוויקניהוקופוניםבסכוםשלכ-
16.5
מיליוןש״חעלידיעמיתיהמועדונים
וההיקףהכספי שנשארו בידי מתפעלים חיצוניים מבלי שהמוצרים והשירותים סופקו בפועל נאמד
בכ-
6.32
מיליון ש"ח.
* פעולות המאסדר להתמודדות עם סוגיות צרכניות - התנתקות משירות-
בהתאם לסקר שיתוף
הציבור שערך משרד מבקר המדינה עלה כי 48%
מהצרכנים אינם מודעים לזכויותיהם בנוגע
להתנתקות משירות, ובכלל זאת האפשרות לקבלת סעדים ללא הוכחת נזק שבתי משפט רשאים
לפסוק לטובתם.
"חוק הטכנאים" (איחור במתן שירות)-
בסקר שיתוף ציבור שערך משרד מבקר המדינה עלה כי
62%
מהצרכנים אינם מודעיםלזכויותיהם לקבלת סעדיםבמקרה של איחור בקבלת שירות.
זמן המתנה למענה אנושי במוקדים טלפוניים-
נמצא בסקר שיתוף ציבור שערך משרד מבקר
המדינה כי 65%
מהנשאלים אינם מודעים לחובהלתת מענה
אנושי בטלפון בתוך שש דקות.
*
רגולציה לגבי קריאה להחזרה (ריקול) –
בישראל אין נוהל קריאה להחזרה של מוצרים, כפי
שהדברנעשה בתקן 10393
הבין-
לאומי.
אין רגולציההמחייבת מתן סעד בעת קריאה להחזרה.
במקרה של מוצרים שתקן רשמי לא חל עליהם אין לממונה על התקינה סמכות לחייב את הספק
לבצע קריאהלהחזרה, והוא לא מפרסם מוצרים אלה באתרהאינטרנט של משרדהכלכלה.
*
חובת הצגת מחיר -
בשנים 2018
-
2020
הטילה הרשות להגנת הצרכן עיצומים על 75
עוסקים,
שהםכ-
17%
מהעוסקיםשהוגשותלונותנגדםבהיקףכוללשלכ-
4.5
מיליוןש״ח,וכ-
33%
מסכומי
העיצומים לא נגבו.
סימון דיגיטלי יכול לחסוך עלויות לקמעונאים, אך מומלץ שהמתכונת שתקבע
תשרת את ציבור הצרכנים ולוודא שהצרכןלאיפגע.
בסקר שיתוף ציבור שערך משרדמבקר המדינה נמצא כי בשנים2020
–
2021
,
22%
מהצרכנים פנו
לסיועבקשרלעוולותצרכניותשנגרמולהם.ישנהאי-
בהירותלגביהאחריותשלכלאחדמהגופים,
והצרכנים נאלצים לפנות לכמה גורמים באותו העניין. היעדר שיתוף הפעולה והתיאום בין
האחראים להגנה על זכויות הצרכן גורם לכך שהכלים שבידי גופים אלה אינם נותנים מענה שלם
לסוגיות צרכניות, בעיקר בקרב האוכלוסיות שונות. מומלץ
כי הרשות להגנת הצרכן והמועצה
לצרכנותיבחנו אתהיעדר התיאום ושיתוף הפעולה בניהןושרהכלכלההאמוןעליישום חוק הגנת
הצרכןוחוק המועצההישראלית לצרכנות יוודא כי שיתוףפעולה זה מתקיים.
מועדוני הצרכנות המופעלים עלידי גופים ציבוריםלא נוהגים באופןזהה בכלהקשור לניהול כספי
החברים ולתנאים על פיהם החברים בהם יכולים לקבל החזרים על קופונים שרכשו. מידי שנה לא
ממומשים תווי קניה וקופוניםעלידיעמיתי המועדונים.חלקמהמועדונים מתפעלים אתפעילותם
באמצעות מתפעלים חיצוניים, מעבירים אליהם את כספי החברים ואת כספי הסבסוד ללא שיש
בידיהםמידעאםהחברים עשושימושבקופונים אלהכמהמהםפגתוקפםוהכספים שנשארובידי
מתפעליםחיצוניים מבלי שהמוצרים והשירותים סופקו בפועל.
על אף ההתפתחות הטכנולוגית, בעיקר בתחום כרטיסי האשראי, כ-
77%
מהציבור אינו מודע
לזכויותיו בתחום זה, ותלונותיו מעידות
כי כרטיסי אשראי מנוצלים לביצוע הטעיה, הונאה וניצול
לרעה של צרכנים. באסדרות שגיבש בנק ישראל בתחום זה אין די להבטיח כי אמצעי תשלום אלה
לאינוצלו באופן שיטתיומתמשךלפגיעה בציבור הצרכנים.
למרות שסוגיית הצרכנות חשובה
ביותרל
כל אזרחומשפיע
ה על יוקרהחיה והפרמי
ההעודפת
שכל
אזרחמשלם הסוגיהנשארה מוזנחת ולא טופלה מצד הממשלה.,
דוח מבקר המדינה סבר שסימון המחירים הדיגיטלי יכלול לחסוך עלויות לקמעונאים, וזה מקובל
במדינותשונותבעולם,אבליחדעםזאתהואהמליץלוודאשהמתכונתשתקבעתשמורעלאינטרס
הצרכנים,
לוודא ששינוי שיטת הסימון לא יוביל למניפולציות במחירים לרעת הצרכנים וכי
החיסכון בעלויות יגולגל גם לצרכנים. בנוסף יש
לתת את הנגישות לכלל
האוכלוסיי
ה, בפרט
לאוכלוסיי
ה
מבוגרת,
אוכלוסיי
ה
שאינהדוברתעבריתואנשיםעםמוגבלות.ישלוודאששינוישיטת
סימוןהמחירים עומד בחוק שוויון זכויותהפרטובכל הנוגע לנגישות של מוגבלות.
משרדהכלכלהוהתעשייה–יאיראלבין-
מנהלאגףבכירלמסחרושירותים–
הרשותלהגנתהצרכן
היארשותעצמאיתוכפופהלשרהכלכלה.היאהגוףהעיקריהמבוקר
בדוחו
יוזמתמהלכים
חדשים.
יוקר המחיההוא נושא מורכבורחבשיש לו הרבה שחקנים.
3
חה"כ שלי טל מירון –
לרשות הגנת הצרכן יש סה"כ 18
פקחים
, אך הם אינם מספיקים לפקח על
מאות אלפי עסקים. קבינט יוקר המחיה התכנס בפעם האחרונה לפני שנה, ויוקר המחיה ממשיך
לעלות.משפחותמוותרותעלקניית
מוצריםבגללהמחיריםהגבוהים.לאנעשהדברכדילבלוםאת
עלייתהמחירים.
השרהתכווןלעשותרפורמהבנושאסימוןמוצרים,והחליטלמשוךאותהרגעלפני
הדיון בוועדת הכלכלה. יש לתת כליםלרשות להגנת הצרכן כדילבצע אתהאכיפה.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן –
יעקב זריהן-הממ
ונה על הרשות להגנת הצרכן –
הנתונים
מצביעים על מצב לא טוב.
דוח מבקר המדינה
מאפשר לייצר מצב טוב יותר. הרשות אחראית על
אכיפה ל-
650
אלף בתי עסק, והיא נעשי
ת עם פחות מ-
10
פקחים.
המשמעות היא שהסיכוי להגיע
לבית עסק הוא פחות
מ
חצי אחוז גם אם העבודה היא סביב השעון. הנגזרות הן משמעותיות: אין
הרתעה,איןנוכחותבשטח,איןהסברהוכמותהבקרותבממוצעהיא
פחותמ-
30%
.
הרשותנכנסת
לכ-
700
בתי עסק בשנה, ומטילה עיצומים על כ-
130
בתי עסק, ועם כל היתר לא נעשה
דבר.
המשמעות היא עבודה בחוסר יעילות משווע, כי העיצומים נעשים ע"י 4 אנשים ורישום הדוחות
נעשה על דפים היות ואין ביכולתנו לרכוש טאבלטים ומסכים. ברשות יש 50
תקנים + 15
תקנים
של סטודנטים ואזרחים ותיקים, והם אמורים לבצע את כל תחומי האחריות. אנו אחראים על
חוקים רבים שיש בהם אלמנט שלהגנת הצרכן.
עלשולחן הרשותנמצאותמס'סוגיותשיכולותלחוללשינוידרמטישהיינושמחיםלקדםאותןאך
לצורךיישומן–אנוזקוקיםלמשאבים.תקציבהרשותעומדעלפחותמ-
30
מיליוןש"ח.
אניפועל
ליצירת מכפילי כח כולל:
הקמת מערך מתנדבים בשטח, שימוש בסטודנטים ליצירת ממשקים עם
עולם מפר החוק, שינוי שיטת הטלת הקנסות,
שיפור אתר האינטרנט והקמת אפליקציה. הגביה
מגיעהלמשרד האוצר,ולא לרשות.פרק
הזמן
לסיו
םהתהליכים
הוא שנתיים
וחציונתתי
לשר מס'
המלצות.הרשותתומכתביוזמתמשרדהכלכלהורשותהחברותלקבלאתהצעתהמחליטים בדבר
איחוד המועצה לצרכנות עם רשות להגנת הצרכן.
סוכם כי תקציב בסך
600
אלף ₪
לשנת 2024
ו-
600
אלף ₪
לשנת 2025
מהמשרד לשוויון חברתי יועבר לרשות להגנת הצרכן, אך התקציב טרם
הועבר. על כל מפקח שאנו מפעילים,
ה
כסף ש
נכנס לקופתהמדינה הוא
פי 10
.
רוב הקנסות מוטלות על חברות של עבריינים פליליים, שפועלות בעיקר באוכלוסיות המוחלשות.
חברות אלה נסגרות, אנשים נעלמים ואיני ביכו
לתי לחפש אותם. גם למרכז לגביית קנסות יש
משאבים מוגבלים.
60%
מהסחר בשוק הוא סחר מקוון, ו
אין מדיניות בנושא.
אנו נדרשים לבנות
מהתחלהאת כל מערךהרגולציה.
יש לנו הצעה
מגובשת, שדנו בה עם משרד המשפטים, בנוגע לתיקון חוק הגנת הצרכן
והיא תכלול
הרחבת סמכויותלרשות.
אנו בשלבים האחרונים שלהכנת
ה.
לפני מס' חודשים נכנס חוק חדש להורות על הפסקת סליקה בתנאים מסוימים. ואנו עושים את
צעדינוהראשונים ביישום החוק.
משר
ד
האוצר – אוראל פיין-רפרנט תמ"ס באג"ת-
מה שישנה את המציאותזה ניהולנכון.
משרד הכלכלה – טומי גלנץ-המפקח על המשקלות ומידות –
בעבר עשינו מבצעים משותפים עם
הרשותלהגנתהצרכןועםכניסתושלקובילתפקיד הממונההתהדקהשת"פ. יש20
פקחיםסה"כ
במסגרתהפיקוחהאוניברסלי.
בנקישראל -עודדהפרץ-מנהלתיחידתבנקלקוח,הפיקוחעלהבנקים–נושאההונאותמטופלות
על ידינו ונמצא בתעדוף גבוה.
ב-
20.5.25
פרסמנו תיבה בנושא
, טיפלנו ב-
200
תלונות
והוחזרו
ללקוחות כ-
3.4
מיליון ₪
כפיצוי. מיסוד ממשקים עם הרשות להגנת הצרכן והמועצה הישראלית
לצרכנות בוצע. ההמלצה בדבר ביצוע ביקורות לעצירת פעולות סליקה לעסקים שפועלים להטעיה
ולהונאה בכרטיסי אשראי גם נעשתה, וביצענו בדיקה בקרב הסלקות להיערכות למניעת סליקה
בבתיעסקשחשודיםבהונאתלקוחות.הבדיקההעלתהשבכלחברותכרטיסיהאשראיקייםמנגנון
מסודר, מדיניות,תהליכים וכ"א שעוסק בנושא.
נקודתמפנה-
המרכזלקידוםמדיניותשלרווחהכלכלית–רןמלמד-מנכ"ל–
אמוןהציבורברשות
נפגעוכמעטלאקייםכיום.התחושהאינהרקש
הרשותאינהיכולהלטפלבאופןפרטניבמקרים
של
צרכנים,אלאגםכאשרמוגשתתלונה-שוםדברלאקורה.אינימקבלאתהנימוקשהרשותלהגנת
הצרכן אינה אחראית על גביה, אלא המרכז לגביית קנסות. ב- 6
שנים האחרונות יש 117
מיליון ₪
לגבייה, ומתוכם נגבו רק 17
מיליון .₪
התוצאה היא ש-
100
מיליון ₪
לא נגבו, והם יכלו לעבור
לשימוש.אנורואיםגידולמבהילבכמותתלונות הצרכנים
בתחומיפעילותספציפיים,כמו:הנהלה
והלבשה, כושר, שיווק מרחוק ועוד. מנתוני הרשות על ביקורים בבתי עסק ומס' תיקי אכיפה
שנפתחו ב- 6
שנים האחרונות עולה כי לא הוסמכו פקחים וחוקרים של הרשות שיכלו לבצע את
העבודה. כמוכןהםהגישוהודעותעלכוונותלקבועעיצומיםבהיקףשללמעלהמרבעמיליארד,₪
4
בפועל הסכומים יותר נמוכים והשאלה היא מה קרה בדרך?
ככל הנראה יש תיקים שנסגרו בצורה
לא כ"כ תקינה.
2
מסקנותמהדיון:1.לעגן תקציב אמיתי קשיח
במסגרת תקציבהמדינה.
2
איחוד הרשותלהגנת הצרכןיחד עםהמועצה לצרכנות במסגרת הצעת חוק..
לובי99
–עו"דמליטופצ'יאשוילי–קיבלנואלפיפניותבמהלךהתקופההאחרונהבנוגעלאי-
סימון
מחירים בסופרים. יש עליה של 20%
במחירי המזון בשנתיים האחרונות
כאשר הקשב הציבורי
מופנה למקומות אחרים
. במבצע האכיפה האחרון, שהתקיים בחודש מרץ, ע"י
הרשות להגנת
הצרכן עלה כי מתוך 134
סניפים של רשתות מזון
שנבדקו, ב-
90%
מהם נמצאו הפרות.
הקנסות
שמוטלות
עלהרשתותנמוכים.
דוחמבקרהמדינהנתןהמלצותגםלמשרדהכלכלה,
ולארקלרשות
להגנתהצרכן,
ולכן
המדינה אינהיכול
ה
להטילאחריות רקעלהרשותלהגנת הצרכן.בניירהעמדה
הצענו
תיקון לחוק
הגנת הצרכן כדי לתת יותר כלים לרשות להגנת הצרכן. לא רק תוספת של
תקציבים, אלא גם מתן יכולת אכיפה
לפקחים ולממונה ברשתות המזון
, כלומר כאשר יש
הפרה
מתמשכת –
להעלות את סכומיהקנסות
לצורך
הרתעה.
איגוד לשכות המסחר -
אלישע
יפרח-מנהל קשרי ממשל - סימון המחירים -
יש אכיפה של משרד
הכלכלה ושל רשותהגנתהצרכן
בנושא.
האיגוד איננו מתנגד
לאכוףהפרות
ולקנוס בהתאם.
ישראל היא המדינה היח
ידה בעולם שמסמנת מחירים על כל מוצר.
מדובר בסימון ידני בצורה
מדויקת
עלעשרותמיליוני
מוצרים
שמגיעיםבכליום.
אםלא
נעשהסימוןאושהסימוןנעשה
בצורה
נכונה –
יש קנס.
העלויות למשק בגין סימון המחירים הן מיליארדי ₪ בכל שנה,
ויש לבטל את
השיטה. ממשלות ישראל הולכות בשנים האחרונים לכיוון של אימוץ הדירקטיבה והרגולציה
האירופאית בייבוא, תקינה וסימון. הגיעה העת לאמץ את שיטת הסימון האירופאית
. בשוק
האירופאייש750
מיליוןתושבים,והם
לאמתלונניםשהםלארואיםנכוןאתהמחירים.
ישלהחליט
יחד על הדרך הנכונה שלא תפגע באף
צרכן ובציבור הקמעונאים, כולל צרכנים מאותגרי שפה
ומאותגרים טכנולוגית.
הסתדרות העובדים הכללית החדשה - עו"ד ירון לוינסון- מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות –
בעולם לא קיים חוק בנוגע לסימון מחירים, אך בישראל הוא נחקק
בגלל ההפקרות.
ההתנהגות
הצרכנית מצד העוסקים היא לא הוגנת ותוביל לפגיעה בצרכנים. הורדת סימון
המחירים תוביל
לעלי
יתמחיריםנוספתבגללהשימושבטכנולוגיה.הציבוררוצהששיטתהסימוןהנוכחיתהמיושנת
תמשיך כי היא מייצרת ודאותבמשק. אין הגנה מספקת על הצרכניםבגללמחסור בתקציבים.
רשותהאכיפהוהגבייה–עו"דקוריןקלדרוןלוי-יועמ"ש -הרשותעושהכלשביכולתהכדילגבות
חובות.בשנת2022
נגבו
מעל5
מיליון,₪ובשנת
2024
נגבו3
מיליון.₪
כדילגבותחובותתחילהאנו
מבקשים לשלוח דרישות, ולאחר מכן מתחילים בפעולות לגבייה, כמו עיקולי חשבונות בנק
והגבלות. הרשותעושה הכל כדילגבות חובות במגבלותיה.
רשות החברות הממשלתיות –
שגיא כהן-רכז חברות –
חלק מהליקויים נובעים מחוסר איוש
דירקטוריםבמועצהלצרכנות.למועצהקשהלתפקדללאדירקטוריוני
ם,ואנומקדמיםאתמינו
יים
כמיטביכולתנו.במועצהלצרכנותחסרים2דירקטוריםשצריכיםלהתמנותע"יועדהמיוחדת,וה-
3
הקיימים פנו במכתב שאם לא ימצא פתרון –
יתפטרו מתפקידם. האחריות בנושא היא על שר
הכלכלה והשר ולשת"פ אזורי. בנוסף למועצה אין מנכ"ל מאוגוסט 2024
, ולכן יש קושי להתנהל
בצורה סבירה. אנו תומכים ומקדמים את המיזוג של המועצה לצרכנות
עם
הרשות להגנת הצרכן,
ולצורךכךישלשנותכמהחוקים.ישנוסחלהצעתמ
חליטיםבנושא,והואנמצא בישורתהאחרונה
לעריכת תיקוני חקיקהע"י משרדהכלכלהומשרד המשפטים.
פורום המאבק בעוני - עו"ד בקי כהן קשת – יש מעט פקחים ומעט
אכיפה, ואין תוספת תקציבים
הנראית לעין. מערך ה
ה
גנה על הק
שישים גם אינו מתוקצב, ונראה שיש
כאן חוסר מענה לאנשים.
הביטוח הלאומי ערך סקר ומצא ש-
30%
מהציבור בישראל אינו קונה אוכל בריא (לחם מלא,
קטניותוכו')בגללעלויותהמחירים.משרדהבריאותקבעסלמוצרימזוןבריאיםבסיסייםלציבור,
ועל סל זה להיכנס לפיקוח. יש תחושה שאין ניסיון מצד משרד הכלכלה ומשרד האוצר למצוא
פתרונות.
משרד הכלכלה -
שירן מזרחי-מנהלת תחום כימיה –
ממונה על התקינה
העביר
את התייחסותו
לדברים שעלו מדוחהמבקר. תקן בינ"ל איזו 10393
דן בקריאהלהחזרת מוצרים, הוא
אומץ כתקן
ישראלי ותורגם בהתאם. הוא
נועד לתת
קווים מנחים
לגורמי
ם
העסקיים להתנהלות של מערכות
הניהול במצב של ריקול. לממונה על התקינה יש סמכות
לפעול
במקום שיש תקינה רשמית, כלומר
לחייבאתהעוסקלדרושהודעהעלמסוכנותמצרך(ריקול.)
משנת2019
עשינומהפךבתחוםהריקול
ואזהרותלציבור,וישפלטפורמהשמרכזתאתכלהריקולים.בנוסףישתבניתקבועהשאנודורשים
מהעוסק: מהו גורם
ומהות הסיכון, מה הליקוי
ומה הפעולה הנדרשת. לממונה אין סמכות לחייב
5
את העוסק לתת פיצוי כספי, ואנו ממליצים לו לתת אפשרות להחזיר את המוצר
, לתקן אותו
או
לתת פיצוי. ב-
99%
מהמקרים איננו מקבלים תשובה שלילית מהעוסק. עוסק שבוחר לא לפרסם
הודעה מטעמו –
הממונה על התקינה מפרסם את ההודעה. הפרסום אודות ה
ריקולים נע
שה
בעיתונותהכתובה
,באתרמשרדהכלכלהוברשתותהחברתיות.
הדוברותנמצאתבקשרעםהמשרד
ליח"צ שלהחברההע
ברית כדילתרגם עבורה
כל ריקול שמפורסם בקהלים.
המועצ
ה הישראליתלצרכנות – עו"דיעל כהן-שאואט-מ"מ היועמ"ש –
המועצה מתפקדתעם חצי
מהתקציבשניתןלהלשנים2025-2026
בשוויחמישהוחצימיליון,₪ולכןחצימהתקניםמאוישים.
התקציב אינו מאפשר
לגייס עובדים נוספים. בשנת 2024
טיפלנו בכ-
24
אלף תלונות אך אין לנו
אפשרותלטפלמעברלכך.
מדועבמדינתישראללאמטפליםבקבוצותריכוז?אםחושביםשהסימון
הדיגיטלי של המחירים יועיל, זה
לא
נכון כי הרשתות הפסיקו לסמן מחירים והמחירים לא ירדו.
החיסכון לכיס עובר לקמעונאים. עליית המחירים נועדה רק להגדיל את הרווחים. יש בעיה גדולה
בתחוםהפיננסי.חברת הסליקה רשאיתלהפסיק לתת שירות אםמתקבלות תלונות מצד הצרכנים
בעת חשש להטעיה. יש 400
תלונות בנושא הזה. אם מופסקים שירותי הסליקה -
נפתחת חברה
חדשהוהתהליך מתחיל שוב.
הרשותלהגנת הצרכן ולסחר הוגן- בתיה גיטל-תכנוןואסטרטגיה -
הפער ביןישראללבין ארה"ב
ואירופההי
הפחותמורגשלפניכ-
15
שנה,אךככלשהמכרמרחוקגדל-
המקריםשל:כשלתמורה,
מוזרמזויף,מוצרפגוםועוד,יותרמוסדרבחו"לוהפעריותרבולט.חברותאשראינמצאותבמקום
טובלאתר את
הבעיות הללו,ולכן ישלהן יתרוןיחסי מובהק.
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה מודה
ליוזםהדיון-
מר
רן מלמד
, מנכ"לנקודת מפנה, ולכל המשתתפים בדיון.
2.
ממשלת ישראל, שר האוצר ושר הכלכלה כשלו כשלון חרוץ בהגנה על הצרכן. המחירים
משתוללים,ישהונאותצרכנים,מחסורבפקחיםומישנותרבשטחפצוע הםאזרחימדינת
ישראל. לאזרחים קשה לחיות במדי
נה כאשר המחירים משותללים ו- 2
משרדי ממשלה
אינם עושים את עבודתם. יש עליה של 20%
במחירי המזון, וישראל נמצאת במקום ה- 3
במדינותה-
OECD
ביוקר המחיה.
3.
הוועדה מבקשת
מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
להעביר עותק מהצעת המחליטים
בדבראיחודהמועצהלצרכנותעםהרשותלהגנתהצרכןולסחרהוגןלחה"כשליטלמירון.
4.
הוועדה תפנה לר' אג"ת
במשרד האוצר בנוגע להעברת תקציב בסך
מיליון 200
אלף ₪
מהמשרדלשוויוןחברתילרשותלהגנת הצרכןולסחר הוגן.
5.
הוועדה מבקשת
ממשרד האוצר ומהרשות לסחר הוגן לקיים שולחן עגול בתוך שבועיים
כדילייש
באתחילוקיהדעות,
ולהזמיןאתחה"כשליטלמירוןלהשתתףבו.הוועדהתקיים
ישיבת מעקבלאחריו
בעוד 4חודשים.
6.
הוועדה שמעה כיהמועצה הישראלית לצרכנות פועלת ללא מנכ"ל כבר10
חודשים וללא 2
דירקטורים.
7.
הוועדה שמעה כי
הרשות להגנת הצרכן עובד
ת בחוסר יעילות משווע עם
תקציב של 30
מיליון₪ו-
18
פקחים.הסיכוישמישהויתפסאויבוקרהואכ-
0.4%
.המשמעותהיאשאין
הרתעה בשטח ונוכחות ע"י הפקחים.
8.
הוועדה תוציא מכתב
לשר הכלכלה
עם העתק
לרה"מ
בדבר תוספת של 25
תקנים והגדלת
תקציב או לחילופין לאחד אתהמועצה לצרכנותעם הרשותלהגנת הצרכן ולסחר הוגן.
9.
הוועדה מבקשת מלובי 99
להעביר את נוסח ההצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן שנכתבה על
ידו במטרה להגיע לנוסח מוסכם עם הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. הוועדה מקווה כי
הצעת המחליטים בנוגע למיזוג המועצה לצרכנות עם הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
תאושר.
10
.
הוועדה סבורה כי ניתן לשנות את שיטת סימון המחירים ובלבד שלא תפגע בציבור
הצרכנים.
6