חומר רקע
הכנסת
הצוות המשפטי
ועדת החוץ והביטחון
היועצת המשפטית
לוועדת החוץ והביטחון
ירושלים,
כ"ו
בסיוון
התשפ"ה
22
ביוני2025
לכבוד
חברי ועדת החוץ
והביטחון
הנדון:
הצעתחוק שירותלאומי-
אזרחי(תיקון מס'7
התשפ"),
ה-
5
202
1.
לקראת הדיון בוועדת החוץ והביטחון בהצעת החוק, שיתקיים מחר, כ"ז בסיוון התשפ"ה
(
23
ביוני 2025
מצורפת סקירהבנוגע להצעה.),
חוק שירותלאומי-
אזרחי–
רקע
2.
בשנת 2014
נחקק פרק ג'1 בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–
1986
(להלן –
חוק
שירות ביטחון), שהסדיר את דחיית שירותם של תלמידי הישיבות ואת האפשרות לשלבם
בצה"ל ובשירות הלאומי-
אזרחי. במקביל לחקיקתו של פרק ג'1 נחקק גם חוק שירות לאומי-
אזרחי
,התשע"ד–
2014
(להלן–חוקשירותלאומי-אזרחי),שקבעאתמסגרתהשירותשל
בוגרי
הישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירותלאומי-אזרחי ואף קבע את מאפייניושל שירות זה.
3.
בפרק ג'1 נקבע בשעתו כי הצטרפות לשירות לאומי-אזרחי אפשרי
ת
מגיל 21
ומעלה, ובחוק
שירותלאומי-
אזרחיהוסדרושני מסלולי
השירות:
א.
שירות אזרחי-
ביטחוני (בגופים ביטחוניים וגופי הצלה) –
מסלול של 36
שעות שבועיות
במשךשנתיים;
ב.
שירותאזרחי-
חברתי(בגופיםבעלימטרותחברתיות)–
מסלולשל30
שעותשבועיותבמשך
שנתיים או מסלול של 20
שעות שבועיותבמשך3
שנים.
4.
נצייןכי
בשנת2014
,
עתחוקק
חוקשירותלאומי-אזרחי,עוגן
הסדרשחייבאתהממשלהלקבוע
מתווה שעיקרו שירות אזרחי-ביטחוני, כתנאי להמשך הפעלתו לאחר
2020
.
ואולם,
בחוק
שירות ביטחון (
תיקון מס'
21
)
שחוקק בשנת 2015
, בוטל ההסדר האמור ונקבע כי השירות
הלאומי-
אזרחי יהיהכהוראתשעהעד ליום 30
ביוני2023
.
5.
בשנת 2017
ניתנה פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ התנועה לאיכות השלטון, שקבעה את
בטלותו של
פרק ג'1 לחוק שירותביטחון.
עו"ד מיריפרנקל-
שור, היועצת המשפטית לוועדתהחוץוהביטחון // 02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
הכנסת
הלשכההמשפטית
בית המשפט נתן מספר ארכות לחקיקת הסדר חלופי, האחרונה שבהן
ניתנה
עד ליום 30
ביוני
2023
.
משלא נחקק הסדר חלופי, וכן בשל העובדה כי הפרק ממילא עמד בתוקפו עד
ליום 30
ביוני2023
–
פקע תוקפושל פרקג'1
במועד זה.
התיקונים האחרוניםלחוק שירות לאומי-אזרחי –
תיקון מס'4
ותיקון מס' 6
6.
עלמנת
שלאליצורואקוםבנוגעל
אפשרותלהשתלבותב
שירותהלאומי-אזרחי,
התקבלבכנסת
בשנת 2023
תיקון לחוק שירות לאומי אזרחי (תיקון מס', 4) שנתן
מענה זמני
שאיפשר את
המשך ההשתלבותבשירות לאומי-אזרחי, עדלהסדרהכוללתשלהנושא.
עלפידבריההסברלתיקוןמס'4
,ההצעהכללה"תיקוניםנוספיםבחוקשמטרתםלהשליםאת
החסרהנורמטיבישנוצרבשלפקיעתהוראותפרקג'1
"כךשגם
למישניתןצודחייתשירות
לפי
פרקג'1
ערבפקיעתו,יוכל
להשתלבבשירותהלאומי-
אזרחי,באותםתנאיםשהיוקבועיםבפרק
ג'1 שפקע ביום
30
ביוני 2023
. במסגרת זו, נקבע כי תוקפו של חוק שירות לאומי-
אזרחי יהא
עד ליום
30
ביוני 2024
.
7.
לצורך זה,התנאים שנקבעובתיקון מס' 4
הם
כלל
התנאים הבאים:
א.
תנאי בדבר גיל מינימלי של
21
כגיל הכניסה לשירותלאומי-
אזרחי.
ב.
ה
השתלבות בשירותלאומי-
אזרחיתהארק
בהתאם לבקשתו שלהמיועד לשירותביטחון.
ג.
קיומו של
צו דחייתשירות שניתן
לפי פרקג'1 לחוקשירות ביטחוןלפניפקיעתו.
ד.
אישורשלהפוקדאתבקשתהמיועדלרשותלשירות
לאומי-אזרחילשרתבשירותלאומי-
אזרחילאחר שהרשות פנתה
לפוקד לצורך זה.
יצויןכילגבימיששירתבטרםפקיעתושלפרקג'(1בשירותלאומי-
אזרחי, קבעכברהחוק
מ-
2014
כי הוא יוכל להשלים את שירותו גם אם יפקע תוקפו שלהחוק.)
8.
בשנה שעברה הוארך תוקפו של חוק שירותלאומ
י-אזרחי עד ליום ה-
30
ביוני 2025
.
הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה:
9.
הצעת החוק המונחת על שולחנה של הוועדה מבקשת להאריך, פעם נוספת, את האפשרות
להשתלבותם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות לאומי-
אזרחי
בשנתיים
נוספות,
עד ליום
30
ביוני 2027
.
עו"ד מיריפרנקל-
שור, היועצת המשפטית לוועדתהחוץוהביטחון // 02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
2
הכנסת
הלשכההמשפטית
עמדת
הצוות המשפטי לוועדה:
10
.
סעיף2
לחוק
שירותלאומי-אזרחי
קובעכיתנאילשירות
הוא
כי"
ניתןלוצודחייתשירות,לפי
הוראות פרקג'1
לחוק שירות ביטחוןלפני פקיעתו ביום י"אבתמוזהתשפ"ג(30
ביוני 2023
)
;"
משמעו
ת
הדברים היא
שכל מי שקיבל בעבר
צו דחיית שירות, עוד
טרם פקיעתו של פרק ג'1,
נכללבקבוצת הרשאים לשרת בשירות לאומי-
אזרחי,למרותשהצו שבידואינובתוקף.
11
.
הוראת השעה שחוקקה בשנת 2023
יצאה מתוך נקודת הנחה כי ההסדר שאושר בשנת 2023
נועד לגשר, עד לחקיקתו של הסדרכ
וללולא
פשרהשתלבות בשירות לאומי-
אזרחי.
12
.
הוראת השעה המונחת על שולחן הוועדה מבקשתלהמשיך את תוקפושל ההסדרולאפשר לכל
מי שהחזיק בעבר
בצו דחיית שירות מכח ההסדר שבוטל ומלאו לו 21
, לפנות בבקשה לשרת
בשירותלאומי-
אזרחי, על אף שלאנחקק עדיין הסדרכולל.
13
.
לעמדת הצוות המשפטי,
בבוא הוועדה לבחון את הבקשה להארכת הוראת השעה, עליה לתת
את דעתה לשתיהסוגיותשלהלן:
א.
לעניין הארכת ההסדר –
על הוועדה להביא בחשבון את חלוף הזמן מהוראת השעה
שחוקקה בשנת 2023
והעובדה שטרם נחקק הסדר כולל המסדיר את שילובם של תלמידי
ישיבותובוגרימוסדותחינוךחרדייםבשירותצבאיובשירותלאומי-
אזרחי,
אולם
מנגדגם
להביא בחשבון
כי בחודשים האחרונים קיימה הוועדה דיונים רבים בהצעת חוק שירות
ביטחון(תיקוןמס'26
)
שילובתלמידיישיבות)(
,התשפ"ב–
2022
ובהצעתחוק
שירותלאומי-
אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–
2021
שעוסקת גם בהסדרים הנוגעים לשירות לאומי-
אזרחי.
ב.
לעניין תקופת הא
רכת ההסדר –
במידה ותחליט הוועדה להאריך אתהוראת השעה, עליה
לתת את הדעת לאורך תקופת ההארכה המבוקשת,
שכן הוראת השעה שחוקקה בשנת
2023
נועדה לתקופה קצרה עד לחקיקתו של הסדר כולל
ועל כן,
בנסיבות אלה,
התקופה
המבוקשת
של
שנתיים היא ארוכה מדי, ויש להסתפק בהארכה של חודשים ספורים
בלבד.
אנו עומדים לרשותכםבכלשאלה.
בברכה,
הצוות המשפטי לוועדה
עו"ד מיריפרנקל-
שור, היועצת המשפטית לוועדתהחוץוהביטחון // 02-6408611
//
050-6233512
//
[email protected]
3