חומר רקע
תוכן עניינים
תמציתמנהלים
................................
................................
................................
................................
......
1
.1
מבוא
................................
................................
................................
...............................
3
.2
מתודולוגיה
................................
................................
................................
......................
5
.3
ממצאים
................................
................................
................................
..........................
5
3.1
.
מאפייניםסוציו-
דמוגרפיים
................................
................................
......................
6
3.2
.
הכללה פורמליתמולגישהאפקטיבית
................................
................................
.......
7
3.3
.
דפוסיהעברות ועומקהמחויבותהפיננסית
................................
................................
9 .
3.4
.
נגישות לשירותים,ערוציהעברה וספקי שירות
................................
..........................
10
3.5
.
ידע פיננסי,אוריינותדיגיטליתשביעותרצוןמשרותיההעברה
................................
...
15
.4
דיון
................................
................................
................................
................................
16
4.1
.
הכללה פורמליתמולגישהאפקטיבית
................................
................................
......
17
4.2
.
הבדליםבדפוסיהעברה והמחויבויותהפיננסיות
................................
........................
17
4.3
.
הבדליםמגדרייםבעומקהמחויבותהפיננסית
................................
...........................
18
4.4
.
מודעות לעלויות,ידע פיננסי,אוריינותדיגיטלית ושביעותרצון................................
....
19
4.5
.
בחירת ספקים ומבנה שוקמפולח
................................
................................
.............
20
4.6
.
השלכותתיאורטיות
................................
................................
................................
21
.5
מסקנות
................................
................................
................................
..........................
21
.6
המלצות
................................
................................
................................
..........................
22
6.1
.
המלצות לקובעימדיניות
................................
................................
..........................
22
6.2
.
המלצות לספקי שירותים פיננסיים
................................
................................
..........
23
6.3
.
המלצות לארגוניסיוע אזרחיים
................................
................................
................
23
מקורות
................................
................................
................................
................................
.................
24
תמצית מנהלים
דו"ח מחקר זה
בוחן כיצד מהגרי עבודה בישראל מנווטים בתוך
מערכת הפיננסית
ובאופן ספציפי
ב
ערוצי
ם
להעברת כספים למדינות המוצא (remittances
.)
ישראל משמשת כמקור משמעותי להעברות
כספים, עם היקף של כ-
6.4
מיליארד דולר בשנת 2023
. למרות זאת, הבנת דפוסי השימוש בשירותים
פיננסיים ובהעברות כספים בקרב מהגרי עבודה בישראל נותרה מוגבלת. מחקר זה
מבקש
למלא את
הפער
באמצעות בחינה של דפוסי השימוש בשירותים פיננסיים והעברות כספים בקרב מהגרי עבודה
בישראל,
מודעות לעלויות ו
שימוש בכלים דיגיטליים.
הנתונים נאספו באמצעות סקר מקוון ואנונימי
בקרב 558
עובדים מהודו, הפיליפינים, סרי-
לנקה, תאילנד, סין ומולדובה, שהגיעו לישראל במסגרת
הסכמים בילטרליים.
הממצאים מעידים על הכללה פיננסית פורמלית גבוהה, כאשר הרוב המכריע של הנשאלים (80%
)
מנהלים חשבונות בנק הן בישראל והן במדינת מוצאם. עם זאת, קיימת שונות
גבוהה
בין קבוצות
העובדים: עובדים מהודו (92%
) וסרי לנקה (86%
) מציגים את השיעור הגבוה ביותר של בנקאות כפולה
–
חשבונות בנק בישראל ובמדינת המוצא -
לעומת
העובדים ממולדובה (54%
). העובדים התאילנדים
בולטיםבשיעורהגבוה(34%
)שמחזיקיםחשבונותבנקבמדינותהמוצאבלבד.שונותזומשקפתהבדלים
בדפוסי הגירה, בענפי תעסוקהובקשרים טרנס-לאומיים.
דפוסי העברה מראים שיעור גבוה במיוחד של עובדים
השולחים כספים למדינות המוצא (
97%
מכלל
הנשאלים)
בתדירות גבוהה (85-94%
מעבירים לפחות פעם בחודש, למעט עובדים מסין המציגים דפוס
מגווןיותר).עובדיםמסרילנקה
,ששני
שלישהןנשים,מוביליםבעוצמתההעברות
כאשר86%
מעבירים
יותר מ-
75%
מהכנסתם, מה ש
עשוי לשקף מחויבויות משפחתיות חזקות ותפקיד מרכזי כמפרנסים.
לעומתם, עובדים פיליפינים, ששיעור הנשים מקרב הנשאלים היה אף גבוה יותר,
מציגים דפוסי העברה
מבוזרים כאשר 45%
שולחים יותר מ-
75%
מהכנסתם ו-
23%
שולחים בין 26%
ל-
50%
-
דפוס המרמז
עלאסטרטגיות פיננסיות מגוונות יותר וייתכן גםעל מניעיהגירה מורכביםיותר.
בהתייחסלערוציהעברה,ניכרתהעדפהברורהלשירותיםדיגיטליים,כאשר66%
מהנשאליםמשתמשים
באפליקציות להעברת כספים. עובדים מהפיליפינים מובילים בשימוש בערוצים דיגיטליים (82%
), בעוד
שעובדים מסרי לנקה נוטים יותר להשתמש בסוכנויות מסורתיות (32%
). שלושה ספקים עיקריים
שולטיםבשוק-Rewire
(
36%
)
30%)Neema,
,)ו-
GMT
(
21%
)-
כאשרניכרתהתקבצותלאומיתסביב
ספקיםספציפיים:עובדיםהודיםמעדיפים
את Rewire
(
57%
)
עובדיםפיליפיניםוסרי-לנקיםמעדיפים
את Neema
(
65%
ו-
49%
), ועובדים
מולדבים
בוחרים ב
GMT
(
45%
.)
דפוס זה מרמז על אסטרטגיות
שיווק ממוקדותואפקטים רשתיים בתוך
הקהילות
האתניות.
ממצא מדאיג הוא המודעות המוגבלת לעלויות ההעברה, כאשר רק 52%
מהמהגרים שמעבירים כספים
ידעו לציין את העלויות הכרוכות בכך. השונות בין
קבוצות העובדים
משמעותית: מודעות גבוהה בקרב
עובדים מסרי לנקה (69%
) ותאילנד (67%
), ונמוכה בקרב עובדים מסין (29%
). בנוסף, שיעור גבוה של
עובדים (51%
מההודים ו-
41%
מהתאילנדים) משתמשים בספק היחיד שהם מכירים, מה שמצביע על
אוטונומיה מוגבלת בבחירה ועל אסימטריה במידע.
1
מעניין במיוחדהואהפרדוקס ביןנוחותדיגיטלית
1
לשימוש בפועל.עובדים תאילנדים מציגים את רמת
הנוחות הדיגיטלית הגבוהה ביותר (3.46/5
) אך שיעור נמוך יחסית של העדפה דיגיטלית. מנגד, עובדים
פיליפיניםוהודיםהעידועל
העדפותגבוהותלאפשרויותדיגיטליות(64%
ו-
62%
בהתאמה)למרותרמות
נוחות בינוניות. ממצאים אלה מדגישים את חשיבותם של גורמים
קונט
ק
סטואליים, חברתיים
ותרבותיים בעיצובהבחירות הפיננסיות, מעבר
למאפייניםהאישיים.
שביעותהרצוןהכלליתמשירותיההעברההיאסבירה(3.69/5
,)
וגבוה
הבמעט
מזולגביהעלויות(3.33/5
.)
עובדים סינים מביעים את שביעות הרצון הגבוהה ביותר (4.28/5
למרות המודעות הנמוכה לעלויות,)
בעוד עובדים פיליפינים מציגים את שביעות הרצון הנמוכה ביותר (2.99/5
). פער זה מרמז שלעיתים
שביעות רצוןגבוהה נובעת מפערי מידע ולא בהכרח מאיכות שירות.
מהממצאים עולות מספר מסקנות מרכזיות: ראשית, דפוסי העברת כספים נבדלים משמעותית בין
קבוצות לאומיות, ומשקפים אינטראקציה מורכבת בין גורמים דמוגרפיים, תעסוקתיים, תרבותיים
והיסטורייתהגירה.שנית,למרותשיעוריהכללהפיננסיתפורמליתגבוהים,קיימיםפעריםמשמעותיים
בידע פיננסי, באפשרויות בחירה ובאוטונומיה בקבלת החלטות, מה שיוצר "הכללה רדודה". שלישית,
אין קשר ישיר בין אוריינות דיגיטלית לשימוש בשירותים דיגיטליים, ממצא המדגיש את החשיבות של
גורמים חברתיים ותרבותיים בעיצוב ההתנהגות הפיננסית. רביעית, שוק ההעברות מאופיין בפילוח
לאומי ברור, עם העדפות ספציפיות לספקי שירות בהתאם למדינת המוצא, מה שמעלה שאלות לגבי
תחרותיות בשוק. חמישית, המודעות הנמוכה לעלויות מהווה פגיעות משמעותית ומצביעה על אתגרים
בשקיפות
ה
שוק ובאוריינות פיננסית.
עלבסיסמסקנותאלה,המחקרמציע המלצותלבעליענייןשונים.לקובעימדיניותמומלץ
לדרושמספקי
השירותים הפיננסיים שקיפות של עלויות ההעברה
ופרסומם
במגוון שפות כמו גם להקצות משאבים
לפיותח תוכניות אוריינות פיננסית מותאמות
מדינת מוצא. לספקי שירותים פיננסיים מומלץ לפתח
ממשקים ידידותיים למשתמש המותאמים לרמות שונות של אוריינות דיגיטלית, להציע
פתרונות
היברידיים המשלבים דיגיטל ותמיכה אישית ולהתאים שירותים לצרכים הספציפיים של קבוצות
לאומיות שונות. לארגוני
סיוע אזרחיים
מומלץ להקים תוכניות
עמיתים לחונכות פיננסית ולקדם
קמפיינים ממוקדים להסברה בנושא.
1
נוחות דיגיטלית (comfort digital
או ease digital
) היא רמת הביטחון, הקלות וההרגל שחווים משתמשים בעת שימוש
בכלים, פלטפורמות או שירותים דיגיטליים. היא מתארת לא רק את הידע הטכני אלא גם את התחושה הסובייקטיבית של
שליטה,מוכנותואי־רתיעהמטכנולוגיה.ספציפית
בהקשרשלהעברותכספים,נוחותדיגיטליתכוללתתחושתביטחוןבשימוש
באפליקציות העברה, קלות הניווט בממשקים דיגיטליים, מוכנות להתנסות בשירותים מקוונים חדשים והעדפה ברורה של
שירותים דיגיטליים על-
פני אנושיים.
2
1.
מבוא
תשלומיהעברה(Remittances)הםנדבךמרכזיבכלכ
לה
הגלובלית
המשק
פיםאתהקשר
ים
ההדוק
ים
בין
הגירהבינלאומיתלפיתוחסוציו-אקונומי.
בשנת2024
הגיעותשלומי
ההעברה
הפורמלייםלשיא
של905
מיליארדדולר
,מהםכ-
75%
הופנולכלכלותמתפתחות(
WorldBank,2024
.)
הודו,מקסיקווסיןניצבות
בראש רשימת המדינות שקיבלו את הסכומים הגבוהים ביותר (
120
מיליארד דולר, 66
מיליארד ו-
50
מיליארד, בהתאמה).
עם זאת,הערכות שונות מצביעות על כך שהיקף ההעברות בפועלגבוה משמעותית,
בשל שימוש נרחב בערוציםלאפורמליים שאינם נכללים בנתוניםהרשמיים.
עבור מרבית
מהגרי
ה
עבודה
העברות
הכספים הן המניע
המרכזי
להגירה וחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה
המשפחתית להגדלת הכנסות משק הבית ולשיפור הרווחה. בהתאם לגישת NELM
(
The New
Economics of Labor Migration
)
, המשלבת בין
פרספקטיבות כלכליות וסוציולוגיות, ההחלטה להגר
מתקבלת במסגרת משפחתית רחבה ונשענת על מחויבות הדדית ורשתות חברתיות & .(Mannan
Federicks,2015)
בשנת2023
קרובלמיליארדאנשיםברחביהעולםנסמכועלתשלומיהעברהלמחייתם,
כספים שהועברו על-ידי כ–
200
מיליוןמהגרי
עבודה (
World Bank, 2024
.)
ב
מישור
המקומי, ישראל
מהווה מדינת מקור משמעותי
ת
להעברות כספים
בהיקף מוערך
של כ-
6.4
מיליארד דולר
בשנת 2023
.
נכון לסוף שנת 2024
הועסקו בישר
אל
כ –
210
אלף מהגרי עבודה, מתוכם כ
-
157
אלףבעלימעמדחוקיועודכ–
53
אלףללאאשרתשהייהבתוקף,
לרבותתיירים
(רשותהאוכלוסין
וההגירה,
2025
.)
עלאףהיקפןהרחבשלההעברותומספרהמשתמשיםהרבבשירותיםהפיננסיים,הידע
על דפוסי השימוש של מהגרי עבודה בישראל ועל
החסמיםהניצבים בפניהםנותר מוגבל.
2
המחקר המוצג בדו"ח זה מבקש לצמצם את הפער
ולהעמיק את ההבנה של דפוסי השימוש בשירותים
פיננסיים ותשלומי העברה בקרב מהגרי עבודה בישראל. שאלת המחקר המרכזית היא: מהם דפוסי
השימוש בשירותים פיננסיים והעברות כספים בקרב מהגרי עבודה בישראל. שאלה זו מורכבת משלוש
שאלותמשנה:(1
)מהםההבדליםבדפוסיההעברהובמידתההכללההפיננסיתביןקבוצותמהגריעבודה
ממדינות מוצא שונות; (2) מהי רמת המודעות לעלויות ההעברה בקרב האוכלוסייה
הנחקרת, ומהם
החסמיםהעיקרייםהמונעיםשימושיעילבשירותיםהפיננסייםהזמינים;(3)עלפיאילושיקוליםבוחרים
מהגרי עבודה את ספקי השירותיםהפיננסייםוהעברות הכספים.
כדילענותעלשאלות
אלה
ערכנוסקר מקווןואנונימיבקרב558
מהגריעבודהמששמדינות–
הודו,סרי-
לנקה,תאילנד,מולדובה,סיןופיליפינים-שהגיעולישראלבמסגרתההסכמיםהבי-
לטראליים. שאלונים
מובנים הופצו בשפות האם שלהמשתתפים במספר פעימות ביו יוני לנובמבר 2024
. באמצעות השאלונים
נאסף מידע מקיף על פרקטיקות בנקאיות, דפוסי העברת כספים, שימוש בשירותים פיננסיים, אוריינות
דיגיטלית והחסמים שעמם התמודדו המשתתפים.
ביוני 2024
נכנס לתוקפו "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלומים", שנועד להגביר את
התחרותבשוקהתשלומיםהריכוזי,להוזילעלויותולהנגישפתרונותדיגיטלייםחדשניים.החוקפתחאת
2
מעט המחקרים שקיימים בחנו את השפעת הכספים
שהועברו מישראל
על משקי הבית במדינת המקור (למשל Semyonov,
&Gorodzeisky, 2008)
,הבדליםמגדריים (5
(Semyonov, &Gorodzeisky, 200
אוהיבטים חברתיים שלתשלומי ההעברה
(
Harper &Zubida, 2013
.)
3
השוק לשחקנים חדשים בתחום ההעברות הדיגיטליות, וקבע מסגרת רגולטורית חדשה בעלת השפעה
פוטנציאלית על נגישות השירותים הפיננסיים למהגרי עבודה ועל דפוסי השימוש וההתנהגות הפיננסית
שלהם.
הספרות המחקרית
מצביעה על
תרומתן הרב-ממדית
של
העברות הכספים;
ברמת המיקרו, הכספים
מ
עליםאתההוןהאנושיבאמצעותהשקעהבחינוך בריאותודיור,,לצד
שיפור הביטחוןהתזונתי
והעלאת
רמת ואיכות החיים של משפחות המהגרים2019) al., et Eggoh 2012; al., et (Siddique
.
ברמת המזו,
הם תומכים בחוסן
החברתי והכלכלי
של קהילות המוצא,
ואילו
ברמה המאקרו כספים אלה הם
מקור
יציב למטבע חוץ
גם בעתות משבר המסייע לכלכלות המתפתחות ומאפשר צמיחה, בייחוד בפריפריות
כלכליות
וחברתיות.
הכספיםתורמיםלמאזןהתשלומים
ומהוויםחלקמשמעותימסעיףהיבוא.
במקרים
רבים, היקף תשלומי ההעברה אף עולה על השקעות חוץ ישירות (
FDI
) ועל
סיוע רשמי לפיתוח (
ODA
,)
מה שהופך אותם לאחד הערוצים המשמעותיים ביותר לצמצום פערים בין מדינות בעלות הכנסה גבוהה
לנמוכה
Meyer& Shera, 2017)
.)
עם זאת,
לצד תרומתם החיובית, העברות הכספים
כרוכ
ות
באתגרים
מהותיי
ם,
מובנים
ואינדיבידואליים.
ראשית,
עלותה
העברההממוצעת
נותרהגבוהה-
6.4%
להעברת200
דולרנכוןלרבעון
הרביעי של 2023
-כפול
מהיעד
שקבע
האו"ם 2024) al., et (Ratha
.
שנית, בעוד שהדיגיטליזציה של
השירותים הפיננסיים מציעה יתרונות פוטנציאליים, היא מציגה חסמים חדשים עבור מהגרים בעלי
אוריינות פיננסית
נמוכה, כישורים דיגיטליים מוגבלים
חסמי שפה
או נגישות
מוגבלת לכלים דיגיטליים.
גורמיםאלהעלוליםלהגבילאתיכולתםלנצלביעילותאתמערכותהעברתהכספיםולה
עמיק
אתהתלות
בערוציםיקרים אולאפורמליים.
מבחינה תיאורטית, המחקר נשען על תיאוריית ההכללה הפיננסית theory) inclusion (financial
(
Demirgüç-Kuntetal.,2017;Ozili,2020
הבנקהעולמי,;2014
,
2022
),המספקתכליםלניתוחנגישותן
של אוכלוסיות מוחלשות לשירותים פיננסיים פורמליים. לפי גישה זו, הכללה פיננסית משמעה נגישות
ושימוש אפקטיבי בשירותים פיננסיים מתאימים,
בנקאיים ודיגיטליים כאחד. התפתחויות תיאורטיות
עדכניות מדגישות את תרומתן של טכנולוגיות פיננסיות לצמצוםפערים, הסרת חסמיםושיפור הנגישות,
לרבות עבור אוכלוסיות מ
הגרים (
Ozili, 2018
). מסגרת אנליטית זו מאפשרת
לבחון כיצד משתנים
מוסדיים, טכנולוגיים ואישייםמעצביםאתבחירתערוצי ההעברה ואת היכולתלהפיק מהם תועלת.
למחקר זה
תרומה
כפולה, תיאורטית ויישומית. תיאורטית,
המחקר
מרחיב את הידע על ההתנהגות
הפיננסית של מהגרי עבודה בהקשר הישראלי, תוך התייחסות למגוון מדינות המוצא ולמאפיינים
הייחודיים של מערכת ההגירה בישראל. יישומית, הממצאים צפויים לסייע בפיתוח מדיניות ושירותים
מותאמיםיותרלצרכימהגריהעבודה,בשיפורשקיפותוהוגנותבשוקההעברות,ובהנגשת
כליםפיננסיים
יעיליםלמהגרים.
המשך הדו"ח כולל את פרק המתודולוגיה, הממצאים, ניתוח תיאורטי ומעשי בפרק הדיון ולבסוף,
מסקנות והמלצותלקובעי מדיניות, מוסדותפיננסייםוארגוני החברההאזרחית.
4
2.
מתודולוגיה
המחקרהתבססעלסקרכמותישנועדלבחוןדפוסיהכללהפיננסיתוהעברותכספיםבקרבמהגריעבודה
בישראל.מערךזה
אפשראיסוףנתוניםהשוואתייםממדגםרב-
לאומיוהפקתתובנותכלליותוספציפיות
כאחד. הבחירה בגישה כמותית נבעה מהצורך לכמת התנהגויות פיננסיות, לבצע השוואות סטטיסטיות
בין קבוצות לאומיות, ולאתר מגמות רוחב באוכלוסייה.
מחקרים קודמים מצביעים על כך שסקרים הם
כלי אמין ורווח לבחינת תשלומי העברה בקרב מהגרים (למשל, 2023 al., et Arcangelis De
), וכן
מאפשרים השוואה למחקרים במדינות אחרות.
המדגם כלל 558
משתתפים משש מדינות מוצא: הודו (n=236
), הפיליפינים (n=92
), סרי לנקה (n=73
,)
תאילנד(n=67
),סין(n=62
)ומולדובה(n=28
),אשרהגיעולישראלבמסגרתהסכמיםבילטרליים.מדינות
המוצא נבחרו על בסיס ייצוגן הבולט באוכלוסיית מהגרי העבודה בישראל, תוך התמקדות במסדרונות
הכספייםביןישראללמדינותאלו,ולאבענפיתעסוקה.גיוסהמשתתפיםהתבצעבאמצעותהפצתהשאלון
בקבוצות
התקשורתהחברתיות של
ה
מהגרים, תוך חתירהלגיוון דמוגרפי
ותעסוקתי.
נעשהשימושבמדגםנוחותשאינו
מייצגבאופןפרופורציונליאתכללאוכלוסייתמהגריהעבודהבישראל.
שיטה זו
מקובלת במחקרי
ם בקרב אוכלוסיות
מהגרים לגביהן קיים
מחסור במידע סטטיסטי לגבי כלל
האוכלוסייה הנסקרת (
Bloch, 2007; Jacobson & Landau, 2003
.)
יחד עם זאת, ייתכן
ומגבלה
מתודולוגית זו יצר
ה
הטי
ה
פוטנציאלית שכן מראש רק עובדים עם אוריינות דיגיטלית מינימלית ענו
לשאלון.
איסוףהנתונים בוצע באמצעות שאלון מקווןומובנה שפותח לצורכי המחקרוכלל בעיקר שאלותסגורות
עם אפשרויות תשובה מוגדרות מראש
לצד מספר שאלות פתוחות שאפשרו איסוף תובנות איכותניות.
בניית השאלון התבססה על שאלונים מוכחים במחקרי הכללה פיננסית תוך התאמה להקשר הישראלי
הספציפי. השאלון כלל חמישה חלקים עיקריים: מאפיינים סוציו-
דמוגרפיים ותעסוקתיים; דפוסי
בנקאותוהכללהפיננסית;התנהגויותהעברתכספים;שימושבשירותיםפיננסייםדיגיטלייםורמתנוחות
טכנולוגית; ושביעות רצון מעלויות ואיכות השירות. השאלון תורגם לשש שפות האם של המשתתפים –
הינדית, טאגאלוג, סינהלה, תאית, סינית/מנדרינית ורוסית –
על ידי צוות מתורגמניות מקצועי ממרכז
הפניותלעובדים זרים, תוך הקפדהעלנאמנות תרבותית ולשונית.
הנתונים נאספו במהלך חמישה חודשים, בין יוני לנובמבר 2024
, תקופה שאפשרה
הפצה מדורגת של
השאלון ומתן זמן מספיק למשתתפים פוטנציאליים להיחשף למחקר ולהשתתף בו. איסוף מבוזר זה
אפשר
גםהתאמותושיפוריםקליםבתהליךבהתבססעל
תשובותהמשתתפים
הראשונים.במהלךאיסוף
הנתונים בוצעו
בדיקות
אקראיות
לזיהוי תשובות כפולות אולא רציניות.
בפתח השאלון הוצג למשתתפים מידע ברור על מטרות המחקר, אנונימיות הנתונים, אופיו הוולונטרי
וזכותםלפרוש בכל שלב. בנוסף,נמסרו פרטי קשר מלאיםלמרכזהפניות לצורך בירוריםוסיוע.
5
3.
ממצאים
3.1
. מאפיינים סוציו-
דמוגרפיים
לפני הצגת הממצאים המרכזיים, להלן תיאור התפלגות המאפיינים הסוציו-
דמוגרפיים של משתתפי
המחקר. לוח 1
מציג את התפלגות המשתתפים לפי מדינת מוצא,
מגדר, קבוצות גיל ומשך השהייה
בישראל. נתונים אלו מספקים רקע חיוני להבנת ההבדלים בין
הקבוצות
ממדינות מוצא שונות, אשר
עשויים להשפיעעל דפוסי השימוש בשירותיםפיננסייםוהתנהגויותהעברת כספים.
לוח1
:מאפייניםסוציו-דמוגרפייםשלהמשתתפיםבחתךמדינתמוצא
)%(
Total
India
Sri Lanka
Thailand
Moldova
China
Philippines
Gender (%)***
Male
76
99
33
97
100
97
16
Female
23
-
67
2
-
82
Other/Prefernot tosay
1
1
-
1
-
3
2
Age Group(%)***
20-30
31
53
15
24
18
3
13
31-40
49
45
49
72
61
37
45
41-50
20
2
36
5
21
58
41
50+
-
-
-
-
-
2
1
LengthofStay(%)***
Lessthan1year
56
97
80
12
29
13
-
1-2years
21
-
16
52
61
53
24
2-3years
16
-
4
27
7
11
67
3+ years
7
3
-
9
3
23
9
(N)
558
236
73
67
28
62
92
הערות:
1.
***מצביע על .001 < p
,הבדלים מובהקים
בין מדינות המוצא.
2.
(-
)
מציין שאין
תצפיות בקטגוריה זו.
נמצא
הבדל מגדרי מובהק בין קבוצות העובדים: בעוד שמהודו, תאילנד, מולדובה וסין מגיעים כמעט
אךורקגברים(97%
-
100%
),מהפיליפיניםומסרילנקהמגיעותבעיקרנשים(67%
-
82%
).פערזה משקף
את דפוסי הגיוס הייחודיים לענפי התעסוקה השונים בישראל –
ענפי הבנייה והחקלאות מאופיינים
בהעסקת גברים,
ואילו ענף הסיעוד מאופייןבהעסקת נשים.
התפלגות הגילים משתנה אף היא באופן משמעותי בין מדינות המוצא. אף שרוב העובדים (49%
) הם
בגילאי 31-40
, ניכרים דפוסים לאומיים ברורים: העובדים מהודו צעירים יחסית (53%
בגילאי 20-30
,)
בעוד העובדים מסין מבוגרים יותר (58%
בגילאי 41-50). הבדלים אלה קשורים גם לוותק בישראל: רוב
העובדים מהודו (97%
), שעמה נחתם הסכם בילטרלי לאחרונה, שוהים בישראל פחות משנה. פערים
דמוגרפיים מובהקים אלה משפיעים, ככל הנראה,עלההתנהגותהפיננסיתודפוסיהעברתהכספים, כפי
שיוצג
ו
בסעיפיםהבאים.
6
3.2
.
הכללה פורמלית מול גישה אפקטיבית
נגישות לשירותים פיננסיים, המשפיעה
על יכולתם של מהגרי עבודה להעביר כסף, לחסוך ולנהל את
רווחתם הכלכלית,
היא גורם מכריע בבחינת ההכללה הפיננסית.
תת-פרק
זה בוחן את
ה
הרגלים
הפיננסיים של מהגרי עבודה בישראל, לרבות בעלות על חשבון בנק ואופן קבלת השכר, המהווים את
התשתית לנוהלי העברה.
כפי ש
מוצג בלוח 2
,
הרוב המכריע של הנשאלים (80%
) מנהלים חשבונות בנק הן בישראל והן במדינת
מוצאם, דבר
שעשוי ל
העיד על רמה גבוהה של
הכללה פיננסית רשמית .
עם זאת, דפוס זה
משתנה
בין
מדינות המוצא;
עובדים
מהודו
מציגים את השיעור הגבוה ביותר של בנקאות כפולה (92%
), ואחריהם
עובדים
מסרי לנקה (86%
.)
לעובדים תאילנדים יש את השיעור
הגבוה ביותר של חשבונות בנק במדינת
המוצא בלבד (
34%
,) דבר ש
עשוי להצביע
על ערוצים אלטרנטיביים
לקבלת השכר
ולהיעדר מודעות לגבי
הזכויות והאופציות הבנקאיות, כפי
שמשתקף בשאלה של אחד
המשתתפים מתאילנד: aopenICan
bankaccountinIsrael?
(
TA60
.)
לעומת
ם
, רק 54%
מעובדים ממולדובה
מחזיקים בחשבונות בנק
כפולים ו-
32%
מנהלים חשבונות בנק
רקבישראל,
השיעורהגבוהביותרשלחשבונות
בישראלבלבדמביןכלהלאומים.
יחדעםזאת,ישלבחון
ממצאים אל
ה לאור המדגם הקטן של המשתתפים ממולדובה, 28
עובדים בסך הכל.
שיעור
קטן ביותר
מקרב העובדים
העידו שאין להם חשבון בנק כלשהו (1%
,)
ולמרות שזו קבוצה קטנה ביותר (
N
=
7
)
יש
להתייחס לאוכלוסייה זו כפגיעהפיננסית.
לוח2
:
שיעורבעלותעלחשבוןבנקלפי
מדינת
מוצא
Total
India
SriLanka
Thailand
Moldova
China
Philippines
BankingStatus-AccountHeld(%)***
DualAccounts
80
92
86
60
54
81
70
IsraelOnly
8
4
2
5
32
13
14
CountryofOriginOnly
11
4
12
34
4
3
15
NoBankAccount
1
-
1
1
10
3
1
(N)
558
236
73
67
28
62
92
הערות:
1.
***מצביע על .001 < p
הבדלים מובהקים בין מדינות המוצא.,
2.
(-
מציין שאין תצפיות בקטגוריה זו.)
תרשים
מספר 1
מציג
את דפוסי הבעלות על חשבונות בנק ומדגיש את השונות בהתנהגות הבנקאית בין
מדינות המוצא. כדי לבחון לעומק את הקשר בין
הלאום
לבעלות על חשבון בנק הרצנו מבחן
חי בריבוע(
²χ
) ממנו אנו למדים על קשר מובהק סטטיסטית בין מדינת מוצאלדפוס
הבנקאות.
3
3
N=558) = 129.27, p < .001
²(15,
χ
7
תרשים1
:דפוסיבעלותעלחשבונותבנקלפימדינתלאום)%(
100
3
10
4
12
15
13
2
34
80
14
32
5
60
92
86
81
40
70
60
54
20
0
India
Sri Lanka
Thailand
Moldova
China
Philippines
Dual Accounts
Israel Only
Country ofOrigin Only
No Bank Account
האופןבו
מהגרי
העבודהמקבליםאתשכרםמשפיעעלהתנהגותםהפיננסית:
עליכולתםלחסוך,להעביר
כסףולגשתלשירותיםפיננסיים.מהממצאים
,כפישמוצגיםב
לוח
מס'3
,עולה
תמונהמגוונתשלתשלומי
השכר, כאשר עובדים רבים מקבלים את התשלום במספר ערוצים בו זמנית. בעוד שהעברות בנקאיות
לחשבונות ישראל
ים היא השיטה השלטת (
88%
)
בקרב כלל
העובדים
, הנתונים מראים דפוסים
שונים
בין מדינות
המוצא.
לוח3
:אופניתשלוםשכר
)%(
( תשובות מרובות)
Total
India
SriLanka Thailand
Moldova
China
Philippines
Cash
26
3
27
46
36
65
41
TransfertotheIsraelibankaccount
88
99
86
61
79
90
90
Transfertoabankaccountinthehome
7
3
10
19
7
3
9
Cheque
2
-
5
6
-
2
3
(N)
558
236
73
67
28
62
92
עובדים
מהודו מראים שימוש כמעט בלעדי בערוץ תשלום יחיד
-
העברות בנקאיות לחשבון בנק
ישראלי(
99%), עם שימוש מינימלי בשיטות אחרות.
עובדים מסין מרבים להשתמש בערו
ץ כפול
ו
מתוגמלים
לעתים קרובות גם באמצעות עברות בנקאיות (90%) וגם תשלומים במזומן (
65%
.)
כמוהם
גםעובדיםמהפיליפינים(
90%
,
41%
.)
דפוסדו-ערו
צי
זה
משקףגםאתהנורמותבענףהתעסוקה
וגםאת
העדפות
ה
מעסיק.
עובדים מתאילנד
מובילים
בשימוש בהעברות לחשבון הבנק במדינת המוצא (19%
.)
כרבע מכלל העובדים (26%) העידו שהם מקבלים שיעור כלשהו משכרם במזומן,
אך אף עובד לא קיבל
את מלוא שכרו במזומן.
תשלומים באמצעות המחאות אמנם מינימליים (2%
,)
אךנפוצים בקרבעובדים
מתאילנד (
6%
) וסרי לנקה (
5%
.)
8
שכיחותן של שיטות תשלום מרובות משפיעה על דפוסי העברת הכספים. מחד, היא מעניקה לעובדים
גמישותרבהיותרבאסטרטגיותההעברה;מאידך,היאעשויהלהקשותעלניהולהכספים.
דפוסיתשלום
אלה משפיעים ישירות על התנהגויות העברה בכמה דרכים:
אלה שמקבלים רק העברות בנקאיות (כמו
רוב העובדים ההודים) נוטים להשתמש בערוצי העברה פורמליים ואילו
עובדים המקבלים תשלומים
משמעותיים במזומן מראים שיטות העברה מגוונות יותר. תת-הפרק
הבא
יבחן
כיצד דפוסי הכללה
פיננסייםושיטות תשלום אלו מתורגמים
לדפוסיהעברה
כולל תדירות, נפח ובחירה של שיטות העברה.,
3.3
. דפוסי העברות ועומקהמחויבות הפיננסית
ניתוח דפוסי ההעברות מגלה כי כמעט כל המשתתפים (97%
) מעורבים בתשלומי העברה, אם כי קיימת
שונותבתדירותובהיקףבין מדינותהמוצא.פרקזהבוחןאתהמאפייניםהמרכזיים שלדפוסיההעברה:
תדירות,היקף, שיטות ועלויות.
כפי שמוצג בלוח 4, הרוב המכרי
ע
של העובדים (
93-99%
) העידו
שהם שולחים
כסף למדינות המוצא
אך
נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית (
p < .001
)
בתדירות ההעברה
ו
השיעו
ר
מתוך השכר החודשי
שמועבר.
לוח4
:דפוסיהעברהלפימדינתמוצא
Total
India
Sri Lanka
Thailand
Moldova
China
Philippines
Sendingmoneyhome (%)***
Yes
97
97
99
98
93
97
96
No
3
3
1
2
7
3
4
(N)
558
236
73
67
28
62
92
Frequency(%)***
Monthlyormore
86
86
93
92
85
62
94
Every2-11months
5
1
7
3
4
13
5
Randomly,whenneeded
9
13
5
11
25
1
(N)
541
229
72
66
26
60
88
Monthlyincome sent(%)***
More than75%
66
64
86
64
63
76
45
51-75%
23
28
9
31
17
22
21
26-50%
5
2
-
5
4
-
23
10-25%
5
3
5
-
17
2
11
Lessthan10%
1
3
-
-
-
-
-
(N)
429
160
65
64
24
46
71
Prefernottoanswern,(%)
112(21%)
69(30%)
7(10%)
3(4%)
2(7%)
14(23%)
17(19%)
הערות:
1.
***מצביע על .001 < p
הבדלים מובהקים בין מדינות המוצא.,
2.
(-
מציין שאין תצפיות בקטגוריה זו.)
מרבית העובדים (
85-94%
) מעבירים כספים ב
תדירות גבוהה של לפחות
פעם בחודש. יוצאים מכלל זה
העובדיםמסין
המציגיםדפוסהעברהמגווןיותר:
62%
מעביריםכספים
מדיחודש,
25%
מעבירים
באופן
אקראילפי הצורךו –
13%
מעבירים בפרקי זמן ארוכים.
נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הלאומים
גם
בשיעור ההכנסה
שמ
ועבר.
עובדים
מסרי לנקה
מובילים בעוצמת ההעברות
כאשר 86%
מהם מעבירים יותר מ-
75%
מהכנסתם. לעומת
ם, העובדים
9
מהפיליפיניםמציגים
דפוסיהעברהמ
בוזרים
יותר,כאשררק45%
שולחיםיותרמ-
75%
וחלקניכר(23%
)
שולחים 26-50%
מהכנסתם. שונות זו בדפוסי ההעברה עשויה לנבוע מ
עלויות מחיה שונות
לענפים
השונים, ממחויבויות משפחתיות
נבדלות ו
תלויות תרבות
או מ
חובות במדינת המוצא.
לבחינת ההשערה
שבתקופההראשונהבישראלמועבריםכספיםרביםיותרלכיסויחובות,נבדקהקשרביןהוותקבישראל
לשיעורההכנסההמועבר.מבחןחיבריבועהעלהקשרמובהקסטטיסטיתביןהמשתנים42.44,=(χ²(24)
p =.011)
דפוסי העברה אלה
מסבירים את ההתנהגות הפיננסית של מהגרי העבודה ומעצבים את אופן ביצוע
ההעברות.תת-הפרק
הבא
יבחן
את
השימושבשירותיההעברה–הערוצים,העלויות,ו
השיקולים
בבחירת
ספק שירות.
3.4
. נגישותלשירותים,
ערוצי העברה וספקישירו
ת
לוח5
מציגאתערוציהעברתהכספיםלמדינותהמוצא
ממנוניכרתהעדפהברורהלשירותיםדיגיטליים:
66%
מהנשאלים משתמשים באפליקציות להעברת כספים. עם זאת, נמצאה שונות מובהקת סטטיסטית
ביןהלאומיםהשונים.עובדיםמהפיליפיניםמוביליםבשימושבערוציםדיגיטליים(82%
),בעודשעובדים
מסרילנקהנוטים יותר
להשתמשבסו
כנויות המסורתיות להעברות כספים,
changes
(32%)
.
לוח5
:ערוציהעברהלפימדינתמוצא
TransferMethods(%)***
Total
India
SriLanka Thailand
Moldova
China
Philippines
Employer/Agency
3
-
12
10
-
PostOffice
2
1
7
5
4
-
-
Moneytransferoffice(Change)
19
16
32
15
31
15
18
Moneytransferapp
66
61
58
67
61
75
82
Banktransfer
10
22
3
1
4
-
-
(N)
541
229
72
66
26
60
88
בקרבספקיהשירותיםהפיננסיים
למעטבנקיםובנקהדואר))(בולטות
שלושחברותעיקריות,כפישמוצג
בתרשים2
:
rewire
(
36%
,)
neema
(
30%
( ו –
GMT
(
21%
.)
10
תרשים2
:
התפלגותספקישירות)%(
נמצאה
שונות מובהקת
בין הלאומים
השונים בהעדפת ספק השירות.
כך
Rewire
דומיננטית
בקרב
עובדים
מהודו (
57%
,)
Neema
מועדפת על ידי עובדים
מהפיליפינים (
65%) ומסרי לנקה (49%
,)
GMT
נפוצה
בקרבעובדים
ממולדובה(45%
)
ואילוMonox
בולטתבקרבעובדיםמתאילנד(20%
.)
אפשרלהניח
שהבדליםאלהבין
מדינותהמוצאנובע
ים
מאסטרטגיותשיווק
ממוקדות
של
ספקיותהשירותיםוהעברת
מידע דרךהרשתות האתניות שלהעובדיםעצמם.
בחינת
הסיבות המובילות
לבחיר
ת
ספק שירות מעלה הבדלים מובהקים בין המדינות (
χ² = 156.2, p <
.001
,)
כפי שמוצגים בתרשים 3
.
גישה לשירותים דיגיטליים מהווה
שיקול
מרכזי
עבור עובדים
מה
פיליפינים והוד
ו (
64%
ו-
62%
בהתאמה.)
לעומתם, עובדים ממולדובה מעדיפים נוחות מיקום (63%
)
והמלצות חברתיות (50%
), עם העדפה נמוכה לשירותים דיגיטליים (13%
.) הרגישות לעלויות משתנה אף
היא:עובדיםמסרילנקהומהפיליפינים,
מייחסיםחשיבותרבהלעמלותההעברה(
66%
),בעוד
שעובדים
מתאילנד העידו שהם פחות רגישים
לעלויות(20%) .
11
תרשים3
:סיבותלבחירתספק)%(–תשובותמרובות
Digital transfer
option
70
60
50
40
No otheroptions
Friendly operation
30
20
10
0
Low fees/
Friends
Exchangerate
Recommendation
Location
India
Sri Lanka
Thailand
Moldova
China
Philippines
ממצא חשוב נוגע לרמת האוטונומיה בבחירת ספק
השירות.
חלק ניכר מהעובדים מדווחים על חופש
בחירה מוגבל:
51%
מהעובדים ההודים ו –
41%
מהעובדים התאילנדים משתמשים בספק היחיד שהם
מכירים
או שהוצע להם על-
ידי המעסיק. לעומתם, רק 11%
מהעובדים הפיליפינים העידו על מוגבלות
בחירה .
פערים אלה עשויים לשקף הבדלים בנגישות למידע וב
עצמאות
פיננסית, וייתכן שהם מושפעים
גםמהשיווקהאגרסיבי של חברותההעברה בתחנות אסטרטגיות דוגמת נמל הכניסה לישראל.
בהינתן חשיבותהעלויות בבחירת ספק
נבחנה
מודעות
העובדיםלעלויות
ה
העברה. נמצא ש
ממוצע
רמת
המודעות של כלל העובדים
נמוכה ורק 52%
מהשולחים כסף הביתה ידעו
לציין
את
העלויות הכרוכות
בכך.
ניתוח
הנתונים
לאורך ציר
מדינתהמוצא, כפי שמוצגים בלוח6
מגלה שוני משמעותי ביןהקבוצות
χ²=47.63,p<.001
(
)כאשר
עובדים
מ
סרילנקהומתאילנדמפגיניםרמתמודעותגבוהה לעלויותשהם
משלמיםעלההעברות(69%
ו-
67%
בהתאמה.)
לעומתם,רק29%
מקרבהעובדיםהסינים
ידעולצייןמהו
הסכוםשהםמשלמיםבעתהעברתהכספים
כאשר
כמחציתמהם(52%
)
ציינובמפורששהםלאיודעים
אתסכומיהעמלות.עובדיםהודיםמראיםרמותמודעותמתונות,עלאף
שהותםהקצרה
בישראל,כאשר
46%
י
דעו
אתעלויותההעברהואילו 38%
הצביעו
על חוסרידע.
12
לוח6
:
מודעותלעלותההעברהבחתךמדינתמוצא()%
Costoftransferawarenesslevel(%)
India
SriLanka
Thailand
Moldova
China
Philippines
Knowsthetransferfee
46
69
67
39
29
50
Doesn'tknowthetransfer fee
38
27
28
25
52
27
NotApplicable*
4
4
10
7
13
4
NoResponse
13
-
9
29
7
19
(N)
236
73
67
28
62
92
הערות:
1.
*
מצביע על כך שה
משתתף אינו מעבירכסף למדינת המוצא.
2.
(-
)מציין שאין תצפיות בקטגוריה זו.
המודעות הנמוכה לעלויות העברה משפיעה על ההכללה הפיננסית ומגבירה את הפגיעות הפיננסית של
מהגרי העבודה. השיעור הגבוה של עובדים שאינם מודעים לעלויות (25%
-
52%
) מצביע על פערי מידע
בשוק ההעברות וחסמים בהנגשת מידע המקשים על קבלת החלטות פיננסיות מושכלות
ועל התנהגות
כלכלית יעילה.
בקרב העובדים המודעים לעלויות, נמצא כי עובדים מסרי-
לנקה, תאילנד והפיליפינים משלמים עמלות
נמוכותיותר,כפישמוצגבלוח7
.
עםזאתישלהתייחסלממצאזהבזהירותבשלגודל
המדגםהמצומצם.
ייתכן שההבדליםנובעים מהיקפי ההעברה השונים ומפעריהשכר ביןענפי התעסוקה השונים.
לוח7
:עלויותהעברהלפימדינותמוצא
)%(
India
SriLanka
Thailand
Moldova
China
Philippines
FixedAmount(%)
1-15NIS
46
86
73
64
44
76
15.1-30NIS
33
8
16
18
6
7
>30NIS
8
6
7
-
17
17
Percentage-basedFee(%)
1-5%
4
-
4
18
22
-
5-10%
7
-
-
-
-
-
>10%
2
-
-
-
11
-
(N)
108
50
45
11
18
46
נראה שעובדים
מסרי-לנקה, תאילנד והפיליפינים משלמיםעמלות נמוכותיותר מחבריהם
למרות
שהמדגםהנמוך מעלהאת החששלהטיה.
אךאפשר שהדברנגזרגם מהסכומים
המועבריםודוחות
קודמים של CIMI
אנויודעים שהשכר בענף הבנייהגבוה מזה שבחקלאותוסיעוד.
מתוךהשאלותהפתוחות עולה שהעובדים
חשיםתסכול רב מהעמלותהגבוהותוהלא מובנותומהיעדר
השקיפות ב
ניכויים, כפי שניתןללמוד מצבר הציטוטים הבא:
13
• WhatevermoneyI sendcomeswith abigdeduction.Wework hard forthe money
(IN96)
• They[thecompany]bite methemoneyalot.(IN109)
• Igetalowerratethanthe normalexchange rate.Why?(TH34)
• Whydocompaniesorbankschargesomuchtosendmoneybackto ourhome
country? And the exchangerateis verylow (TH51)
• BOCBankcharges30shekelspertransfer...charging60shekelstwiceisunfair (SL10)
ציטוטים אלה מדגימים
שהכללה
פיננסית פורמלית
אינה מספיקה ויש צורך
בהכללה אפקטיבית הנשענת
עלידע בכדילאפשרלמהגרי העבודה לקבל החלטותפיננסיות מושכלות.
מכיוון שאפשרות
להעברה דיגיטלית נמצאה כסיבה המובילה
לבחירה בספק שירות, נבדקה
האוריינות
הדיגיטלית של המשתתפים
באמצעות שאלה על נוחות השימוש
בכלים
דיגיטליים,
שתוצאותיה מוצגים
בתרשים4
.
תרשים4
:
רמותנוחות
השימושבכליםדיגיטליים
לפימדינתמוצא
נמצא שעובדים
מתאילנד
מציגים את רמת הנוחות הממוצעת הגבוהה ביותר (3.46
בסולם של 1-5
,)
כאשר 57%
מהם מדווחים על רמת נוחות גבוהה או גבוהה מאוד. אחריהם ניצבים העובדים מסרי
לנקה, עם ממוצע של 3.33
. לעומתם, עובדים
מסין ופיליפינים
מדווחים על רמות נוחות נמוכות יותר
(
2.85
ו-
2.86
בהתאמה).
בחינתהתפלגותרמותהנוחותמגלהתמונהמורכבת:בעודשבתאילנדנרשם
השיעורהגבוהביותרשלעובדיםהנוחיםעםטכנולוגיהדיגיטלית(57%
),בקרבעובדיםמהפיליפינים
ניכרת התפלגות מאוזנת יותר -
30%
אינם נוחים כלל עם טכנולוגיה דיגיטלית, 28%
מרגישים נוחות
בינונית, ו-
42%
מדווחים על רמת נוחות גבוהה. סרי לנקה בולטת בשיעור הנמוך של עובדים
המדווחים על רמת נוחות בינונית(16%)
.
פערים אלה בנוחות הדיגיטלית משקפים את האתגרים
העומדים בפני הרחבת השימוש בשירותים פיננסיים דיגיטליים בקרב מהגרי עבודה. הממצאים
מצביעיםעל הצורך בהתאמת השירותיםהפיננסייםהדיגיטלייםלרמותהאוריינות השונות ובפיתוח
14
תכניותייעודיותלשיפורהמיומנויותהדיגיטליות,בייחודבקרבקבוצותהמציגותאוריינותדיגיטלית
נמוכה.
ניתוח משולב של רמת הנוחות הדיגיטלית
כפי שהוצגה בתרשים 4 ל
העדפת ערוצי העברה דיגיטליים
כפישהוצג
ה
בתרשים3חושףפערים ביןיכולותנתפסות
לשימושבפועל.הדוגמההבולטתביותרהיא
תאילנד:
למרות רמת הנוחות הדיגיטלית הגבוהה ביותר (3.46
), רק 23%
מציינים אפשרויות
דיגיטליות כסיבה לבחירת ספק
שירות. תופעה הפוכה
נמצאה
בקרב עובדים מהודו: למרות רמת
נוחות דיגיטלית נמוכה יחסית (2.86
,)
62%
מהם מציינים אפשרויות דיגיטליות כסיבה מרכזית
לבחירתספק.פערדומהנמצאבקרבעובדיםמהפיליפינים,ש-
64%
מהם
מצייניםהעדפהלאפשרויות
העברה דיגיטליות חרף העובדה ש-
30%
מהם מדווחים על חוסר נוחות מוחלט בשימוש בטכנולוגיה.
ממצאים אלה מעלים מספר תובנות : (
1
)
יכולות דיגיטליות גבוהות אינן מתורגמות בהכרח להעדפת
ערוציםדיגיטליים;(
2
)
העדפתערוציםדיגיטלייםעשויהלנבועמאילוציםחיצוניים
דוגמתאינגישות
לערוצי העברה אחרים, ולא בהכרח מנוחות השימוש; (
3
) ייתכן שקיים פער בין הצורך להשתמש
בשירותים דיגיטליים לבין היכולת לעשות זאת באופן מיטבי.
הפערים הללו מדגישים את הצורך
בתמיכה והדרכה מותאמת לקבוצות השונות, במיוחד כאשר השימוש בשירותים דיגיטליים נובע
מהיעדר אלטרנטיבות נגישותולא מהעדפה אמיתית.
3.5
.
ידע פיננסי, אוריינות דיגיטלית שביעות רצון משרותי ההעברה
ניתוחשביעותהרצוןשלמהגריהעבודהמשירותיהעברתהכספים
התבססעלשניהיבטיםמרכזיים:
שביעותרצוןכלליתמשירותיההעברה(תרשים5
)ושביעותרצוןמהעלויותהכרוכותבשירות(תרשים
6
.)
נמצא
שרמת שביעות רצון משירותי העברת
הכספים
היא
סבירה, עם ממוצע כולל של 3.69
בסולם
של1-5
.עובדיםמסין
מביעיםאתשביעותהרצוןהגבוההביותר(4.28
),ואחריהםעובדים
ממולדובה
(
3.88
).לעומתם,עובדיםמהפיליפינים מציגים את רמת שביעות הרצון הנמוכה ביותר (2.99
)
תרשים5:שביעותרצוןמ
שירותההעברהבחתךמדינותמוצא
15
התמונהמשתנהכאשרבוחניםאתשביעותהרצוןמעלויותהשירות
(תרשים6
.)
הממוצעהכללינמוךיותר
ועומד על 3.33
, עם שונות משמעותית בין הקבוצות. עובדים מסין מביעים את שביעות הרצון הגבוהה
ביותר מהעלויות (3.71
), בעודעובדים מהפיליפינים מציגיםאתהרמההנמוכה ביותר(2.94)
.
תרשים6
:שביעותרצון
מעלויותההעברהבחתךמדינ
ו
תמוצא
ניתוח
הנתונים
והשוואה ביניה
ם מעלה
שקיימים פערים בין שביעות הרצון הכללית משירות ההעברה
לשביעות הרצון מעלויות השירות.
ממצאים אלה מצביעים על כך שבעוד השירות עצמו נתפס כמספק,
העלויות מהוות מקור לחוסר שביעות רצון משמעותי. הפער בין שביעות הרצון הכללית לזו הספציפית
מהעלויות מדגיש את הצורך בבחינהמחודשת של מבנההעמלות ושקיפותן.
השוואה בין שביעות הרצון מעלויות ההעברה לבין המודעות לעלויות (לוח 6
) חושפת
שקיימים פערים
משמעותייםביןרמתהמודעותלעלויותלביןשביעותהרצוןמהן.פעריםאלהמדגישיםאתהצורךבשיפור
השקיפות והנגשת המידע אודות עלויות ההעברה.
תשומת לב מיוחדת נדרשת לקבוצות המציגות שילוב
של מודעות נמוכה ושביעות רצון גבוהה. דוגמה בולטת לכך היא קבוצת העובדים מסין: בעוד שרק 29%
מהםמודעיםלעלויותההעברה,הם מביעיםאתרמת שביעותהרצוןהגבוההביותרמהעלויות.שילובזה
עשוילהצביע עלפגיעותפיננסיתפוטנ
ציאלית ומחייבהתייחסות מערכתית.
4.
דיון
פרק זה
דן בממצאי המחקר לאור שאלת המחקר המרכזית –
מהם דפוסי השימוש בשירותים פיננסיים
והעברותכספיםבקרבמהגריעבודהבישראל–
ושלוששאלותהמשנההנגזרותממנה:(1
)מהםההבדלים
בין קבוצות לאומיות בדפוסי ההעברה ובהכללה הפיננסית; (2
) מהי רמת המודעות לעלויות ההעברה
ומהם החסמים המרכזיים לשימוש יעיל בשירותים פיננסיים; ו־(3
) מהם הקריטריונים המנחים את
בחירת ספקי השירות. הדיון מתבסס על מסגרת התיאורטית של הכללה פיננסית, המדגישה כי נגישות
לשירותים פורמליים אינה מבטיחה השתתפות אפקטיבית, וכי יש לבחון גם את היכולת להבין, לבחור
ולפעול באופן מודע בשוק הפיננסי –
בייחוד באוכלוסיות מהגרות החשופות לאילוצים מבניים, לשוניים
וחברתיים.
16
4.1
. הכללה פורמלית
מול גישה אפקטיבית
למרות שיעור גבוה של בנקאות כפולה (80%
) בקרב מהגרי העבודה
שהשתתפו בסקר, הממצאים
מצביעים על פער מובהק בין הכללה פיננסית פורמלית לבין השתתפות פיננסית אפקטיבית. בעלות על
חשבון בנק, גם כאשר היא מתקיימת בישראל ובמדינת המוצא במקביל, אינה שקולה להבנה של תנאי
השימוש, חופש בחירה, או ניצול אופטימלי של שירותים. לדוגמה, בקרב עובדים מהודו –
שמרביתם
מחזיקים בחשבונות כפולים –
נמצא כי למעלה ממחצית
ם
אינם מכירים יותר מספק אחד להעברת
כספים. עובדים מתאילנד מדגימים דפוס דומה של הסתמכות על ספק יחיד, למרות שהותם הארוכה
בישראל.
ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של הבחנה בין גישה פורמלית לבין השתתפות אפקטיבית.
השתתפות פיננסית אפקטיבית משמעהלא רק נגישות טכניתלשירותים פיננסיים, אלאגםיכולת להבין
ולהשוותביןאפשרויות,לבחורבאופןמושכלאתהשירותהמתאיםביותר,ולפעולמתוךאוטונומיהולא
מתוך אילוץ או חוסר מידע. היא כוללת אוריינות פיננסית בסיסית, שקיפות מצד הספקים, אפשרות
לניידות בין שירותים,ותמיכה מוסדיתהמאפשרתניצול מיטבי של המשאבים.
כאשרעובדיםאינםמביניםאתהעלויותשהםמשלמים, אינםנחשפיםלאלטרנטיבות,אומסתמכיםעל
המלצותלאפורמליותבלבד,מתערערתהסוכנותהכלכליתשלהם.מצבזהחותרתחתעקרונותשלשוק
חופשי ותחרותי, ומשמר פערים בין
קבוצות עובדים
על בסיס ידע, רשתות חברתיות
או הבדלי שפה
ותרבות. על כן, יש לבחון את הצלחת ההכללה הפיננסית לא רק דרך שיעורי חשבונות הבנק, אלא דרך
עומקההשתתפותוהיכולתלבחורולפעול מתוך מודעות.
4.2
.
הבדלים בדפוסי העברה והמחויבויות הפיננסיות
ממצאי הסקר מצביעים על הבדלים מובהקים בין קבוצות
העובדים השונות
בכל הנוגע להיקף ההעברה,
תדירותה,ומידתהמחויבותהפיננסיתכלפי
הנשארים
במדינתהמוצא
המשקפיםאינטראקציותמורכבות
ביןגורמיםסוציו-
אקונומיים,תרבותייםומבניים.ישלהביןאתההבדליםהמובהקיםבין
מדינותהמוצא
בתוךהקשרים רחבים יותר של דפוסיהגירה,ענפי תעסוקהומחויבויות טרנס-לאומיות.
עובדים מסרי לנקה מדגימים את עוצמת ההעברה הגבוהה ביותר, כאשר 86%
מהם שולחים למעלה מ-
75%
מהכנסתם למדינת המוצא. דפוס זה עולה בקנה אחד עם מחקרים קודמים על עובדים סרי-
לנקיים
בחו"ל, במיוחד נשים, שלעתים קרובות מהגרות כמפרנסות עיקריות התומכות במשפחות מורחבות .
(Ukwatta, 2010)
ההרכב הנשי ברובו (67%) של המדגם הסרי-לנקי, שמועסק בעיקר בתחום הסיעוד
הביתי, מרמז כי דפוסי הגירה מגדריים משפיעים באופן משמעותי על התנהגויות העברת כספים. שיעורי
ההעברה הגבוהים משקפים מחויבויות משפחתיות טרנס-
לאומיות חזקות ואת המרכזיות של העברות
כספים כמטרת הגירה.
לעומתזאת,עובדיםמהפיליפיניםמציגיםדפוסיהעברה מבוזריםיותר,כאשררק45%
שולחיםיותרמ-
75%
מהכנסתם. גיוון זה עשוי להצביע על שונות גדולה יותר במניעי ההגירה מעבר לתמיכה כלכלית
טהורה כאשר חלק מהמהגרים מקנים עדיפות גם לקידום אישי או לכוונות התיישבות ארוכות טווח
17
(Semyonov & Gorodzeisky, 2005)
.
האוטונומיה הפיננסית הגדולה יותר שלהם עשויה גם לשקף
רשתותהגירה ותיקותיותר ואסטרטגיות מתוחכמותיותרלניהול פיננסיחוצהגבולות.
עובדים מסיןמדגימיםדפוסיםייחודייםבמספר ממדים,כוללתדירותהעברה,נוחות דיגיטליתומודעות
לשירות.שיעורההעברההחודשיהנמוךיותרשלהם(62%
לעומת85-94%
בקבוצותאחרות)ושיעורגבוה
יותר של העברות "לפי הצורך" (25%) מרמזים על הסדרים פיננסיים גמישים יותר. זה עשוי להיות קשור
לפרופיל הגיל המבוגר יותר שלהם (58%
בגילאי 41-50
) ולמטרות הגירה ואחריות משפחתית שונות
בהשוואה לעובדים צעירים יותר. שביעות הרצון הגבוהה שלהם למרות מודעות נמוכה לעלויות מציגה
פרדוקס שמצדיק בחינה נוספתלגבי
נגישות למידע וציפיות.
עובדים מהודו, שרובם הגיעו לאחרונה כאשר 97%
נמצאים בישראל פחות משנה, מציגים שיעורים
גבוהים של בנקאות כפולה (92%
) והעדפה חזקה לערוצים פורמליים. זה עשוי לשקף הן את החידוש של
הסכמים בילטרליים פורמליים בין הודו לישראל והן את התחכום הפיננסי הגובר של עובדים הודים
בחו"ל. ההעדפה הברורה שלהם ל
חברת Rewire (57%)
מרמזת על מיקוד אפקטיבי מצד ספק זה או על
השפעות חזק
ות שלהרשתותהחברתיות
בתוךקהילה זו.
הבדליםאלהעלבסיסמדינתהמוצאמדגימיםכיהתנהגויותהעברתכספיםאינןניתנותלצמצוםלרמות
הכנסה או גישה בנקאית בלבד, אלא יש להבינן כפרקטיקות המעוגנות בהיסטוריות הגירה ספציפיות,
ענפי
ם תעסוקתיים ושדות חברתייםחוציגבולות.
4.3
.
הבדליםמגדריים בעומק המחויבות הפיננסית
למרות שלא נמצאו הבדלים מובהקים בהתנהגות הפיננסית לאורך ציר המגדר, הממצאים האמפיריים
מצביעים על כך שמגדר משמש כמשתנה מתווך מהותי בעיצוב דפוסי ההתנהלות הכלכלית של מהגרי
עבודה. ניתוח הממצאים לפי מדינת מוצא מגלה כי קבוצות שמרבית משתתפיהן הן נשים –
מסרי לנקה
ומהפיליפינים – מציגות דפוסי העברה ומודעות פיננסית מובחנים בהשוואה לקבוצות גבריות הפועלות
בעיקר בענפי הבנייהוהחקלאות.
נשים מסרי לנקה, המועסקות בעיקר בתחום הסיעוד, בולטות במיוחד בשיעורי ההעברה הגבוהים: 86%
מהן שולחות למעלה מ־75%
מהכנסתן. דפוס זה עולה בקנה אחד עם מחקרים קודמים העוסקים בנשים
מהגרות מדרום אסיה, המדגישים את תפקידן כמפרנסות מרכזיות, במיוחד במשקי בית מורחבים
הנשענים על תמיכה טרנס לאומית (
Ukwatta, 2010
). בהקשר זה, ההעברה אינה נתפסת רק כפעולה
כלכלית, אלאגם כמחויבות אתיתומוסרית המושרשת בתפקידים מגדריים.
בדומה לכך, משתתפות מהפיליפינים, אף ששיעורי ההעברה הגבוהים שלהן נמוכים יותר, מציגות דפוסי
שימושדיגיטלייםמבוזריםואסטרטגיותמגוונותלניהולהכנסות.הפיזורהיחסישלההעברות,לצדרמות
נמוכות של נוחות דיגיטלית בקרב חלק מהנשים, מעידים על מורכבות רבה יותר בניהול
משולב של
אחריות משפחתית וכלכלית. נשים אלו מדגימות סוכנות מגדרית מורכבת: הן פועלות בתוך מסגרות
מוסדיותוכלכליותמגבילות,אךמפתחותדרכיפעולהגמישותהמשלבותערוצים,ספקיםואמצעיתשלום
שונים.
18
לעומתן,הקבוצותהגבריות –
דוגמתעובדיםמהודוומתאילנד –
מציגותדפוסיםאחידיםיותר,הנשענים
על העברה באמצעות ספק יחיד, גם כאשר רמות האוריינות הדיגיטלית המדווחות הן גבוהות. ייתכן
שדפוס זה משקף הישענות על נורמות קהילתיות, תיווך של מעסיקים, או מגבלות גישה למידע. במילים
אחרות, גם כאשר הגברים מחזיקים במשאבים דיגיטליים ואדמיניסטרטיביים, סוכנותם עלולה להיות
מוגבלת עלידי מנגנוני תיווך לא־פורמליים.
מסקנות אלו מדגישות את הצורך בהמשך חקירה מגדרית של הכללה פיננסית. לא די לבחון משתנים
כלכליים ותעסוקתיים; יש לנתח את סוכנותם של מהגרות ומהגרים לא רק דרך פריזמות של ידע וגישה,
אלאגם מתוךההבניה המגדרית של תפקידיהםהחברתייםוהכלכליים.
4.4
. מודעותלעלויות,
ידע פיננסי,אוריינותדיגיטלית
ושביעות רצון
שיעור האימוץ הגבוה של ערוצי העברה דיגיטליים (66%
) מצביע על טרנספורמציה דיגיטלית משמעותית
ב
תוךהפרקטיקותהפיננסיותחוצותגבולות.עםזאת,
הממצאים
חושפיםיחסמורכבביןנוחותדיגיטלית,
גישהודפוסי שימוש בפועל.
המקרה הפרדוקסלי של עובדים תאילנדים -
שמדווחים על רמות הנוחות הדיגיטלית הגבוהות ביותר
(
3.46/5
)אךמראיםהעדפותנמוכותיחסיתלשירותיםדיגיטליים(23%
)-
מרמזכייכולתטכנולוגיתלבדה
אינהקובעתאתבחירתהערוץ.ניתוקזהעשוילשקףזמינותמוגבלתשלשירותיםדיגיטלייםלמסדרונות
ספציפיים לתאילנד, חששות לגבי תשתית דיגיטלית בצד המקבל, או סוגיות אמון תלויות תרבות
בשירותים פיננסיים דיגיטליים.
מנגד,עובדיםפיליפיניםוהודיםמדגימיםהעדפותגבוהותלאפשרויותדיגיטליות(64%
ו-
62%
בהתאמה)
למרות דירוגי נוחות דיגיטלית בינוניים. זה מרמז כי שיקולים מעשיים (נוחות, עלות, מהירות) עשויים
לגבור כאשר קיימים יתרונות ברורים. זה גם מצביע על ההשפעה הפוטנציאלית של מערכות אקולוגיות
דיגיטליות במדינתהיעדומוכנות דיגיטלית במדינת המוצא בעיצובהעדפות שירות.
שיעור משמעותי של עובדים
ממדינות מוצא שונות
המדווחים על שימוש בספק היחיד שהם מכירים
(במיוחד 51%
מהעובדים ההודים ו-
41%
מהעובדים התאילנדים),
מדגיש אסימטריה במידע בשוק
ההעברות. מגבלות אלה על בחירה מושכלת מגבילות תחרות ועלולות לשמר עלויות גבוהות יותר. עבור
עובדים
חדשים כמו עובדים הודים, זה כנראה משקף חשיפה ראשונית לשירות בנקודות כניסה, בעוד
שעבור קבוצות ותיקות יותר כמו עובדים תאילנדים, זה עשוי להצביע על חסמי מידע מתמשכים, פילוח
שוק או תלות מוגברת במעסיק בביצועההעברה.
ממצאיםאלהעוליםבקנהאחדעםמחקרעלהכללהפיננסיתדיגיטליתהמדגישאתחשיבותםשלגורמי
צדההיצע(זמינותשירות,עיצובממשק)ויכולותצדהביקוש(אוריינותדיגיטלית,אמון,מודעות)באימוץ
טכנולוגיה 2018) (Ozili,
.
כמו כן הם גם מדגישים כיצד טרנספורמציות דיגיטליות בשווקי העברות
עלולותלהחריף פגיעויות קיימות כאשר אינן מלוות במבני מידע ותמיכהמתאימים.
19
אולי הממצא המדאיג ביותר הוא המודעות המוגבלת לעלויות בקרב
העובדים המעבירים כספים, כאשר
רק52%
מהמשתתפיםמכיריםאתהעמלותשהםמשלמיםעבורהעברות.פערידעזה מייצגהןכשלשוק
בשקיפות והןפגיעות משמעותיתלמהגרי עבודה העשויים לשלםעמלות מופרזות מבלי להבין זאת.
השונות במודעות לעלויות בין
קבוצות העובדים -
מגבוהה יחסית בקרב עובדים מסרי לנקה (69%
)
ותאילנד (67%
) לנמוכה באופן בולט בקרב עובדים מסין (29%
)
-
מרמזת על רמות שונות של אוריינות
פיננסית,גישהלמידע,או
תיעדו
ף
שלגורמיעלות.היחסההפוךשנצפהביןמודעותלעלויותלשביעותרצון
בקרבעובדיםסיניםהואבולטבמיוחד,מהשמרמזכישביעותרצוןעשויהלעתיםלנבועמפערימידעולא
מאיכות שירות.
המודעותהנמוכה לעלויות בקרבעובדים ממדינות מסוימותעשויה לשקף מספר גורמים:
1.
אי-
בהירות במבני עמלות, כוללעמלותנסתרות בשעריחליפין
2.
חסמי שפהלהבנת תנאים והגבלות
3.
השוואת מחירים מוגבלתעקבניידות מוגבלת או אילוצי זמן
4.
העדפת נוחות או אמינות על פני שיקוליעלות
דפוסים אלה מצביעים על כך שהכללה פיננסית חייבת להימדד
גם
על ידי איכות ההשתתפות הפיננסית,
כולל קבלת החלטות מושכלת ואופטימיזציה של עלויות. הם גם מרמזים כי הכללה בנקאית פורמלית
אינה מתורגמת אוטומטית להעצמהפיננסית ללא אוריינותפיננסית נלוויתושקיפות שוק.
4.5
. בחירת ספקים ומבנה שוק מפולח
הריכוז של רוב נתח
השוק
בידי
שלושה ספקים -
- Rewire, Neema
ו GMT- -
בצירוף דפוסי התקבצות
לאומיים מובהקים, מצביע על מבנה שוק מפולח. פילוח זה נובע, ככל הנראה, מצירוף של שיווק ממוקד,
השפעות רשתיות, מיקוד ענפי, ותלות בערוצי האימוץ הראשוניים של השירות.
הקשר ההדוק בין מדינת
המוצא להעדפת הספק עשוי להעיד על פיתוח אסטרטגיות ייעודיות מצד הספקים, הכוללות התאמה
לשונית, תמחור מותאם למסדרון ההעברה, שיווק רגיש תרבותית, ויצירת שותפויות עם מעסיקים או
סוכנויות גיוס במדינת המוצא.
גם הגורמים המניעים את בחירת הספק משתנים במובהק לפי מדינת
המוצא. עובדים מהפיליפינים ומהודו מצביעים על חשיבות יכולות דיגיטליות (64%
ו-
62%
בהתאמה,)
בעוד שעובדים ממולדובה מדגישים נוחות גיאוגרפית (63%
) והמלצות ממכרים (50%
). הבדלים אלו
משקפים רמות שונות של ניידו
ת, אוריינות דיגיטלית, ותלות ברשתותחברתיות בין קבוצותהעובדים.
הדיווחים על אוטונומיה מוגבלת בבחירת ספק מעלים חששות באשר לרמת התחרות בשוק ולמידת
הסוכנות הצרכנית של העובדים. כאשר מחצית מהעובדים ההודים ו־41%
מהעובדים התאילנדים
מדווחים כי הם משתמשים ב"ספק היחיד שהם מכירים" מתעוררת שאלה לגבי מידתהכבילה הפיננסית
שלעובדים אלה ו
האם השוק אכןפועל
בשקיפות ו
תחת תנאים של תחרות משוכללת.
ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מחקרים על שווקים פיננסיים למהגרים, המדגישים את תפקידן של
אסימטריות מידע, עלויות מעבר, והחצנות רשתיות בעיצוב מבני שוק (2006 Orozco,
). הם מצביעים על
כך שהתערבויות לשיפור תפקוד השוק צריכות להתמודד הן עם חסמי מידע והן עם אילוצים מבניים
המגביליםאת יכולת קבלת ההחלטות של מהגרי עבודה בתחוםהפיננסי.
20
4.6
.
השלכות תיאורטיות
ממצאינומרחיביםאתתיאורייתההכללההפיננסיתבהדגשהכיבעלותעלחשבוןפורמלי-
למרותהיותה
הכרחית - אינה מספיקה לתוצאות פיננסיות אופטימליות. הכללה חייבת להיות מושגת כמבנה רב-
ממדי
הכולל ידע, סוכנות (
agency
),והשתתפות אפקטיבית.
המחקר גם תורם להבנת היחסים בין הכללה פיננסית דיגיטלית לפרקטיקות כלכליות של מהגרים.
הניתוק בין נוחות דיגיטלית לאימוץ שירותים דיגיטליים בקרב חלק מהקבוצות מאתגר מודלים
ליניאריים של קבלת טכנולוגיה ומדגיש את חשיבותם של גורמים קונטקסטו
אליים -
דוגמת גורמים
תרבותיים,
גורמים מבניים
או גורמיםחברתיים- בעיצוב השימוש בטכנולוגיה פיננסית.
יתר על כן, הממצאים
על התקבצות לאומית סביב ספקים ספציפיים תומכים בתיאוריות רשת של
התנהגותכלכליתהמדגישותאתה
פןהחברתי
שלהחלטותפיננסיות.
המשקלהמשמעותי
שלהמעסיקים
בבחירת ספק מדגים כיצד בחירות כלכליות של מהגרים פועלות בתוך מבנים חברתיים שגם מאפשרים
וגםמגבילים אפשרויות.
לבסוף, השינויים בפרופורציות ותדירויות ההעברה בין קבוצות עובדים
מצביעים על הצורך בתיאוריות
מדויקותיותרשלהתנהגותכלכליתחוצתגבולותהמתחשבותבהבדליםתרבותייםבמחויבויותפיננסיות,
עמדות סיכון, ואופקי זמן.
5.
מסקנות
מחקרזהבחןאת דפוסיהשימושבשירותיםפיננסייםוהעברותכספיםבקרבמהגריעבודהבישראל,
את
רמת המודעות והחסמים לשימוש בשירותים פיננסיים
ואת
בחירת ספקי השירות
תוך השוואה
בין
קבוצותעובדים
ממדינותמוצאשונות.
מתוךהממצאים,וכמענהלשאלותהמחקר,עולות
מספרמסקנות
מרכזיות:
•
הבדלים לאומיים הן מהותי
ים ורב-ממדי
ים:
התנהגויות העברת כספים נבדלות משמעותית בין
קבוצותממדינותמוצא מבחינתסכום,תדירות,העדפותערוץ,וספקישירות.הבדליםאלהמשקפים
אינטראקציות מורכבות בין גורמים דמוגרפיים, ענפי תעסוקה, היסטוריות הגירה, ונורמות
תרבותיות.
•
ההכללההפיננסיתהפורמליתגבוההאךלאאחידהבאיכותה:בעודש-
80%
מהמשתתפיםמקיימים
יחסים בנקאיים כפולים הן בישראל והן במדינת מוצאם, קיימים פערים משמעותיים בידע פיננסי,
אפשרויות ספק, ואוטונומיה בקבלתהחלטות, היוצרים צורה של"הכללה רדודה".
•
ערוצי העברה דיגיטליים דומיננטיים אך עם דפוסי אימוץ מגוונים:
השימוש הכולל של 66%
באפליקציות דיגיטליות מסווה שונות משמעותית בנוחות דיגיטלית, העדפה, ושימוש בפועל בין
קבוצותלאומיות,ללא קשר ישיר בין
אוריינות דיגיטלית לאימוץ שירות דיגיטלי.
•
רמת
ה
מודעותלעלויותמייצגתפגיעותקריטית:
רקמחציתמהמשתתפיםמכיריםאתהעמלותשהם
משלמים עבור העברות, עם שונויות בולטות בין לאומים. פער ידע זה מוביל פוטנציאלית לתוצאות
פיננסיות תת-אופטימליותועלויותעודפות שנושאיםבהן אלה שפחות יכוליםלהרשותלעצמם.
21
•
שוקשירותיההעברהמדגיםפילוחברור:
שלושהספקיםתופסים87%
מהשוק,עםדפוסיהתקבצות
לאומיים מובחנים המרמזים על שיווק ממוקד, אפקטים רשתיים, והשוואת מחירים מוגבלת מצד
צרכנים.
•
האוטונומיה בקבלת החלטות פיננסיות מוגבלת עבור רבים:
שיעורים משמעותיים של עובדים,
במיוחד בקרבמגיעים חדשיםולאומיםמסוימים, מדווחיםעלשימושבספקהיחידשהםמכירים או
כזה שהוצע עלידי מעסיקים,מה שמצביע עלבחירה מוגבלתואי-איזוןפוטנציאלי בכוח.
•
רמות שביעות
ה
רצון חושפות דפוס פרדוקסלי:
בעוד ששביעות הרצון הכללית מהשירותים היא
בינונית עד גבוהה (3.69/5
), שביעות הרצון מעלויות נמוכה יותר (
3.33/5
.)
אולם, חלק מהקבוצות עם
המודעותהנמוכהביותרלעלויותמדווחותעלשביעותהרצוןהגבוההביותר,מהשמרמזשפערימידע
עשויים להטותאת התוצאות.
מסקנות אלה מדגישותהן הישגיםוהן אתגרים מתמשכים בתמיכה ברווחההפיננסית של מהגריעבודה
בישראל. בעוד שהכללה פורמלית הושגה ובאה לידי ביטוי בשיעורים
בגבוהים של בעלות על חשבונות
בנק, היבטים עמוקים יותר של
הכללה
פיננסית -
כולל בחירה מושכלת של ספקי שירות, אופטימיזציה
שלעלויות, והתאמת שירותים-
נותריםתחומיםהדורשים שיפור.
הממצאים גם מדגימים כי שירותים פיננסיים אפקטיביים למהגרי עבודה חייבים לתת מענה לצרכים
הספציפיים, היכולות, והאילוצים של קבוצות
לאומיות מגוונות
ולא לאמץ גישה אחידה. השונויות
המהותיותשנצפובין
קבוצותממדינותמוצאשונות ב
כלממדכמעט
שלהתנהגותפיננסיתמדגישותאת
חשיבותן שלהתערבויות
שרגישות תרבותית וקונטקסט.
6.
המלצות
על בסיס
ממצאיהמחקר אנו מציעיםאת ההמלצותהבאותל
בעליהעניין השונים:
קובעי מדיניות, ספקי
שירותים פיננסייםוארגוני
ם סיוע אזרחיים.
6.1
.
המלצות
לקובעי מדיניות
6.1.1
תקנות
לשקיפות
העמלות
•
הגדרת
סטנדרטי
ם של עלויות כוללות, כולל מרווחי שער חליפין
•
חיוב פרסום המידע במספר שפות רלוונטיות לקבוצות מהגריםעיקריות
•
פיתוח כלי פשוט להשוואתעלויותנגישלמהגרי עבודה
6.1.2
חיוב
אוריינות פיננסית
באבני דרך משמעותיות בתוךהליך ההגירה
•
שילוב אוריינותפיננסית מכוונות מדינת מוצא
בה
כשרה טרום-הגירה במדינותהמוצא
•
אספקתחבילות מידע פיננסי עםההגעהלישראל
•
הצעת סדנאות ממוקדות דרךארגוניםקהילתייםומעסיקים
22
6.1.3
מעקב
וטיפול בפילוח שוק
•
ביצוע מעקב
שוטף
להערכת התחרות בשירותיהעברת כספים
•
בחינת חסמים
פוטנציאליים
ב
מעבר בין ספקי
שירותיםפיננסיים
•
תמריציםלחברות חדשות
שנכנסות
לשוק לעידוד תחרות, בעיקר בערוציהעברה לא רווחיים
6.2
.
המלצותלספקישירותים פיננסיים
6.2.1
שיפורחוויית המשתמש
•
פיתוחממשקים
ידידותייםופשוטים
•
תמיכה רב-
לשונית בכלהערוצים
6.2.2
מענה לצרכים ספציפיים של מהגרי עבודה
•
התאמת
השירותיםלדפוסי ההעברה הייחודיים של כל
קבוצת מהגרים
•
פיתוחחומריהדרכה ממוקדיםהמתייחסיםלפערי ידע ספציפיים של כל קבוצה
•
פיתוח מודל שירות
היברידי
המשלב כלים דיגיטלייםעם תמיכה אישית
•
הקמתנקודות שירות באזוריםעם ריכוזגבוה של מהגרי עבודה
•
הגעת צוותי שירות לקוחות לשטח
6.2.3
שיפור
השקיפות
•
הטמעת מחשבוניעלויות בזמןאמתבממשקי העברתהכספים
•
פיתוח תוכניותנאמנות המפחיתות עלויות למשתמשים קבועים
6.3
.
המלצותלארגוני
סיוע אזרחיים
6.3.1
הקמת תוכניות
עמיתיםלחונכותפיננסית
•
הכשרת מהגרים
ותיקים
כמנטורים פיננסייםעבור מגיעיםהחדשים
•
פיתוחהדרכות אוריינות דיגיטלית בהובלתעמיתים
6.3.2
קמפיינים ממוקדים להסברה
•
יצירת מדריכיםפיננסיים ספציפיים לענף
תעסוקהומדינת מוצא
•
שימוש בערוצי מדיהחברתיתפופולרייםבקרב קבוצות לאומיות ספציפיות
6.3.3
קידוםומיצוי
זכויותפיננסיות
•
להגנות צרכניות למהגריעבודה
•
איסוף ופרסום נתונים על איכות
השירותועלויות
23
מקורות
רשותהאוכלוסין וההגירה. (
2025
)
. נתוני זרים
בישראל: מהדורה מסכמתלשנת 2024
Bloch, A. (2007). Methodological challenges fornational and multi-sited comparativesurvey
research.JournalofRefugeeStudies,20(2), 230-247.
DeArcangelis, G., Fertig, A., Liang, Y., Srouji, P., & Yang, D. (2023). Measuring
remittances. Journal of development economics, 161, 103004.
Demirgüç-Kunt, A., Klapper, L., Singer, D., Ansar, S., & Hess, J. (2017).TheGlobalFindex
Database2017:Measuringfinancialinclusionandthefintechrevolution. World Bank.
Eggoh,J.,Bangake,C.,&Semedo,G.(2019).Doremittancesspureconomicgrowth?Evidence
from developing countries. TheJournalofInternationalTrade&EconomicDevelopment,
28(4), 391-418.
Harper,R.A.,&Zubida,H.(2013).Makingroomatthetable:Incorporationofforeignworkers
in Israel.PolicyandSociety, 32(1), 63-77.
Jacobson, K., & Landau, L. (2003).Researchingrefugees:Somemethodologicalandethical
considerationsinsocialscienceandforcedmigration.Geneva, Switzerland: UNHCR.
Mannan, D. K. A., & Fredericks, L. (2015). Theneweconomics oflabourmigration (NELM):
EconometricanalysisofremittancesfromItalytoruralBangladeshbasedonkinshiprelation.
InternationalJournalofMigrationResearchandDevelopment(IJMRD), 1(1).
Meyer, D., & Shera, A. (2017). The impact of remittances on economic growth: An
econometricmodel.EconomiA, 18(2), 147-155.
Orozco, M. (2006).Internationalflowsofremittances:Cost,competitionandfinancialaccess
in Latin America and the Caribbean—toward an industry scorecard. Inter-American
Dialogue.
Ozili,P.K.(2018).Impactofdigitalfinanceonfinancialinclusionandstability.BorsaIstanbul
Review, 18(4), 329-340.
24
Ozili, P. K. (2020). Theories of financial inclusion. In Uncertaintyandchallengesin
contemporaryeconomicbehaviour(pp. 89-115). Emerald Publishing Limited.
Ratha, D., Kim, E. J., Plaza, S., & Seshan, G. (2024). MigrationandDevelopmentBrief39:
Remittancesandlabormobilitytrendsandoutlook. KNOMAD-World Bank.
Semyonov, M., & Gorodzeisky, A. (2005). Labor migration, remittances and household
income: A comparison between Filipino and Filipina overseas workers. International
MigrationReview, 39(1), 45-68.
Semyonov, M., & Gorodzeisky, A. (2008). Labor migration, remittances and economic well-
being of households in the Philippines.PopulationResearchandPolicyReview, 27(5), 619-
637.
Siddique, A., Selvanathan, E. A., & Selvanathan, S. (2012). Remittances and economic
growth: Empirical evidence from Bangladesh, India and Sri Lanka.JournalofDevelopment
Studies, 48(8), 1045-1062.
Ukwatta,S.(2010).EconomicandsocialimpactsofthemigrationofSriLankantransnational
domestic workers on families and children left behind. Doctoraldissertation, University of
Adelaide.
World Bank. (2014). Globalfinancialdevelopmentreport2014:Financialinclusion. World
Bank.
WorldBank.(2022).GlobalFindexDatabase2021:Financialinclusion,digitalpayments,and
resilienceintheageofCOVID-19. World Bank.
World Bank. (2024). MigrationandDevelopmentBrief39:Remittancesandlabormobility
trendsandoutlook. World Bank.
25