חומר רקע

לכבוד: תמוז תשפ"ה הוועדהלקידום מעמדהאיש ה יוני 2025 ייצוגנשיםברשויותהמקומיות:פערים,כשליםוהמלצותלמדיניות נייר עמדה –תנועת אמונה 1 . הרשות המקומית היא הרשות השלטונית הקרובה והנגישה ביותר לאזרחים והמשפיעה ביותר על מרחב חייהם. דו"ח מבקר המדינה בנושא קידום השוויון המגדרי בשלטון המקומי ( 2024 ) מצביע על פערים מגדריים בולטים לרעה ב מוסדות ה שלטון המקומי בישראל. הדוח מתמקד בהיבטים פנים- ארגוניים בגופים המקומיים, אך משלב נתוני מפתח המצביעים על פערי ייצוג והשפעה מגדריים משמעותיים. לדוגמא, שיעור הנשים מקרב בעלי התפקידים הבכירים ברשויות המקומיות הוא כ- 26% בלבד, ושיעור השכר הממוצע לחודש של העובדות ביחס לעובדים בכלל גופי השלטון המקומי הוא כ- 69% . אף על פי שקיימת חובה עקרונית לתקצוב מגדרי, רק מיעוט מהרשויות מיישמות בפועל ניתוח מגדרי של התקציב והיועצות לקידום מעמד האשה, שתפקידן להיות מעורבותבהתווייתמדיניותהרשותהמקומית,לקדםבחינהשלההשלכותהמגדריותשלהחלטותיהוכןלאסוף מידע ונתונים רלוונטיים, פועלות בהיקף משרה נמוך, לעיתים בהתנדבות, ללא כלים אפקטיביים או תקציב עצמאי,וללא מעמדעצמאי בקבלתהחלטות. 2 . כלל הממצאים בדוח הביקורת מציירים תמונה עגומה למדי על אודות מצבן של נשים בזירה המוניציפלית בישראל. פערי השכר בין המינים וחסרון ייצוג נשים במשרות בכירות, מהווים תימוכין למקומה הלא מחמיא שלישראלבמדדהפערהמגדריהעולמיולירידההמשמעותיתבדרוגה– ירידהשל23 מקומותביחסלדירוגהב- 2023 . ואולם שיעורן הנמוך של נשים בתפקידים נבחרים בשלטון המקומי מצביע על גרעון דמוקרטי חריף בדמוקרטיה המקומית. אמנם שיעורן הכללי של הנשים מקרב חברי המועצה בכלל סוגי הרשויות המקומיות עלה ביחס לבחירות המקומיות בשנים הקודמות, ואולם בראשן של 15 רשויות בלבד, מתוך 257 הרשויות, עומדות נשיםובכשליש מהרשויות שנבדקו בביקורת (83 מתוך238 רשויות)לאנבחרהאף אישה לכהן במועצת הרשות המקומית. בשים לב לכך שהשלטון המקומי בישראל הוא פעמים הרבה 'המקפצה' הנדרשת לכניסה לזירה הפוליטית הלאומית - כשליש מהנבחרים בכנסת הינם בעלי רקע קודם בפוליטיקה המקומית, קל להבין שענייננובגירעון שהשפעתו חורגת מהגבולות המוניציפליים. 3 . הממצאים מטרידים במיוחד דווקא משום שהם מוצגים ביחס לשלטון המקומי. איסור ההפליה בין המינים והבטחתשוויוןמגדריחשוביםבכלמישוריהחיים,ובמיוחדברשויותשלטוניותובמוסדותמעצבימדיניות,אבל כשמדובר ברשות השלטונית הנגישה והמשפיעה ביו תר על חיי האזרחים, הדברים מקבלים משנה תוקף. כפי שמציינת הביקורת, מתקיים קשר הדוק בין ייצוג שוויוני במוקדי קבלת החלטות מקומיים לבין חוסנה הדמוקרטי של הרשות. שגרתיומן של הרשויותהמקומיותנוגעת למרבית תחומיהחיים שלנו;חינוך, תרבות, דת, רווחה, בריאות ובטחון אישי. ברשות המקומית אנחנו מבלים את מרבית שעות הפנאי והמשפחה שלנו. אנחנו מחנכים בה את ילדנו, חיים ומזדקנים בכתליה. מציאותן החסרה של נשים במוסדות המקומיים משמעותה ביטוי חסר לצרכים ולסדרי העדיפות של נשים בעניינים המשפיעים באופן ישיר על מרחב חייהן. כך בימי שגרה כך,וביתר שאת בעתותחירום ומלחמה,והשנתיים האחרונותמדגימות לנו עד כמהעמוקה וחיונית מעורבותןשלהרשויותבניהולהעורףוהחוסןשלהקהילותהמקומיות.מיעוטחלקן,ובמקומותמסוימיםהעדרן המוחלט של נשים, איננו רק פגיעה בעקרון השוויון והייצוג ההולם, משמעותו פגיעה אנושה ביכולתן של נשים להשפיעולהגן עלהחיים עצמם. 4 . אנו סבורות כי אי אפשר להתעלם מהממצאים החריפים באמירה כללית לפיה יש לפעול לשינוי הקיים. מהלכים 'רכים' מבוססי רצון טוב לא יובילו אותנו לתוצאה הרצויה בטווח הזמן הקרוב, ואולי בכלל. חומרת המצבמחייבתחשיבהמחודשתעלהדרכיםלתיקוןיכולתההשפעהוהתמורהשלנשיםבמרחבהחייםהמקומי. הקיים אינו מספיק,נדרש 'שילוב כלים' כדילחולל אתהשינוי. מתוך הכרות עמוקה עם האתגרים עמם נשים מתמודדות במרחב המוניציפלי בישראל,ובשיםלב לממצאי דוח הביקורת, אנו סבורות כי יש להתמקד בהובלת תיקונים ב שלושה מישורים: א.חיזוק התמריצים הכלכליים ל הצבת נשים ברשימות למועצת הרשות ממצאי הביקורת על אודות השפעתו המוגבלת של ההסדר הקיים לעידוד ייצוג הולם בקרב נבחרי הציבור באמצעות תמריצי מימון בחירות מוכיחים כי נדרשת חשיבה מחדש; ההסדר מומש באופן מזערי בעיריות ובמועצות המקומיות מהמגזר הלא- יהודי ובעיריות ובמועצות מקומיות במדד חברתי- כלכלינמוך,ולאמומשכללבעיריותובמועצותמקומיותחרדיות. תמריץכספי משמעותי להצבתנשים במקומות ריאליים ברשימות למועצת הרשות עשוי לחולל שינוי תודעתי בדבר חשיבות המעורבות של נשים בזירההמקומית ול הביאל גידול בפועל בשיעורהנשים בפוליטיקההמקומית. ב. חיזוקמעמדן, סמכויותיהן ותפקידןשלהיועצותלקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות. עלפי ממצאי הביקורת בחלק מהרשויות המקומיות היועצות הן מינוי סמלי ללא תקציב, הכשרה או סמכויות של ממש. לעיתים מדובר בתפקיד נוסף של עובדת קיימת,ללא תוספת שעות או תשלום בעוד שרמות התמיכה וההטמעה המערכתית שונות באופן קיצוני בין ה רשויות שונות. יש לפעול להסדרה מלאה של התפקיד בחוק באופן הכולל התייחסות פרטנית לדרישות סף לתפקיד כמו תואר אקדמי רלוונטיוניסיוןבתחוםוקביעתשיעורמשרהמינימלימחייבבהיקףשללפחות50% בכלרשותמקומית. כמו כן, יש למסד את הסמכויות, הכלים והמשאבים המוענקים ליועצת באופן המשרת את תכלית התפקיד ובכלל זה: קביעת תקציב ייעודי שנתי לפעילות היועצת מתוך תקציב הרשות, סמכות לקבלת מידע,מסמכיםונתוניםמאורגניהרשותתוךזכותליתןחוותדעתהמחייבתהתייחסותבתהליכיקבלת החלטות וקביעת מדיניות בתחום מסוים או בהיקף תקציבי בעל השפעה מגדרית רחבה כמו תקציב ותוכניתעבודה שנתי ת, תכנוןעירוני , מדיניותחינוך ורווחהועוד. ברשויות שב הן מכהנות פחות מ20% חברות מועצה, תקום ליועצת זכות ל השתתפות בכל ישיבות המועצה, ההנהלה והוועדות השונות ולמתן חוות דעתה המקצועית בענייני םהנדונים. ג. מודעות ציבורית,ליווי והכשרה קמפייניםלהעלאתהמודעות,יוזמותלליווי ,הכשר ה ותמיכהמקצועייםבתחומי אסטרטגיה,תקשורת פוליטית,ניהולתקציב ותכנון מוניציפל י חשוביםלתמיכהבמועמדות לרשימותבבחירות המוניציפליות ולנבחרות מכהנות בשלטון המקומי , ובעלי תרומה לחיזוק המודעות הציבורית. מעורבות ותמיכה ישיר ים של משרדי הממשלה ובראשם משרד הפנים והרשות לקידום האיש ה, עשויים להביא תרומה משמעותית לתחום ולקדם שיתופיפעולה חיוניים עם ארגוני הנשיםוהחברה האזרחית. בהערכה, יו"ר אמונה,יפעת סלע עו"ד, ד"ר מורן נגיד,יועצת משפטית (מדיניות)