חומר רקע
29
ליוני
2025
ג' בתמוז התשפ"ה
לכבוד
חברי וחברות ועדת הפנים והגנת הסביבה
הכנסת
מסמך עמדה לקראת דיון בוועדת הפנים
–
יום השלטון המקומי
בכנסת,
1.7.25
הכשרה, ליווי ופיתוח מקצועי לחברי
מועצה: תכנית פעולה לחיזוק השלטון המקומי
אתגר לאומי ברמה המקומית
–
הפער בהכשרות לחברי מועצה
חברי וחברות המועצה מהווים את ליבת הדמוקרטיה המקומית
בישראל. הם אמונים על קבלת
החלטות
ציבוריות, פיקוח על
תקציבים, מדיניות חינוך
ורווחה, אישור תכניות בינוי
–
וכל זאת ללא כל
מנגנון הכשרה
מוסדר, לפני ובמהלך
כהונתם.
המציאות כיום היא שרבים ממחברי המועצה בישראל לא עברו כל הכשרה טרם כניסתם
לתפקיד,
ו־50%
מהם לא שבו להתמודד בבחירות שלאחר
מכן. (המכון הישראלי
לדמוקרטיה,
2024
.)
ברשויות מוחלשות
–
בפריפריה ובחברה
החרדית, הערבית והדרוזית
–
הפער אף עמוק
יותר,
ומשליך על תפקוד
המועצה, על יחסי
נבחר-תושב, ועל אמון הציבור בשלטון המקומי (מרכז
אדוה,
2021
.)
למשרד הפנים מדריכים מקצועיים עבור נבחרי הציבור
ברשויות, אך יחד עם זאת לאחר הבחירות
המקומיות, עורך משרד הפנים הכשרה לפי
מחוזות- של מספר שעות
בודדות, ו/או הכשרות ספורות
במקרה
הטוב, לאורך
הקדנציה.
דווקא לאור אתגרי ניהול
מורכבים, העדר חקיקה
מוסדרת, ואחריות ציבורית כבדה
–
עולה הצורך
הדחוף בתשתית לאומית להכשרת חברי
מועצה. זהו צעד מתבקש לחיזוק המערכת
הדמוקרטית,
לשיפור השירות
לאזרח, ולהגברת היציבות הניהולית ברשויות
המקומיות.
זאת
ועוד, על רקע תקופת משבר בטחוני ומלחמה
מתמשכת, מתפקדות הרשויות המקומיות באופן
מוגבר באספקטים
נרחבים. עבודתם של נבחרי הציבור
ברשות, לצד הדרג
המקצועי, מושקעת במתן
מענה לתושבים בניהול מצבי חירום וחזרה
לשגרה, לצד המשך הפעילות
השוטפת. דווקא המציאות
הזו של מלחמה בעלת חזיתות רבות - דורשת הכשרה מקיפה יותר להתמודדות עם האתגרים
שמביאה הלחימה בחזית ובעורף ביחס לתפקידים השונים של נבחרי הציבור בשגרה
ובחירום, כמו
תיקי
הרווחה,
החינוך, הבטחון הישובי
ועוד.
המצב בישראל ביחס לעולם
בעשורים האחרונים גובר העיסוק בצורך לחזק את השלטון המקומי באמצעות פיתוח הון אנושי
איכותי. מדינות רבות אימצו תכניות מובנות
להכשרה, ליווי ותמיכה לנבחרות ולנבחרי ציבור במועצות
מקומיות, תוך שימת דגש על שילוב בין ידע
מקצועי, ערכי משילות ויכולות רכות (
Harvard
Kennedy School, 2016
.)
במדינות רבות
באירופה, כגון
גרמניה, הולנד
ושוודיה, נהוגה חובה להכשרה בסיסית לכל חברי
מועצה בתחילת
כהונתם, לרוב במסגרת מודולרית לפי תחומי
אחריות.
בנוסף, מוצע ליווי אישי
והכשרות מתקדמות לאורך
הקדנציה. במדינות
אחרות, כמו ניו זילנד
וקנדה, קיימות מערכות רשתיות
של קהילות
לומדות, פורומים אזוריים וקהילות ידע דיגיטליות
–
כלי חשוב לבניית שפה משותפת בין הנבחרים
והדרג
המקצועי.
בישראל, לעומת
זאת, טרם עוגן בחוק או בתקנות מנגנון מחייב ומתוקצב להכשרה של חברי
מועצה. המעט הקיים מטעם המדינה ו/או הרשויות עצמן מוגבל למפגש בודד של מספר
שעות,
ולעיתים פונה בעיקר לרובד המשפטי ולא להיבטים האסטרטגיים או החברתיים של ניהול
ציבורי.
היעדר הכשרה שיטתית פוגע הן באפקטיביות הניהולית של הרשויות המקומיות והן באמון הציבור
בארי,(
2018
.)
בהיעדר מסלול ברור של הכשרה
וליווי, גם חברי מועצה חדורי מוטיבציה מתקשים
להבין את גבולות
תפקידם, את כללי העבודה התקציבית
והמשפטית, ואת דרכי ההשפעה
האפשריות. הדבר מוביל
לשחיקה, לפרישה מוקדמת
–
ולעיתים לפעולה לא תקינה מתוך חוסר
ידע.
בהעדר מנגנון גמול או שכר לנבחרי ציבור בשלטון
המקומי, הפער ביכולת להעמיק ולהתמקצע
בתפקיד עצמו רק
מחריף.
הכשרה היא לא רק כלי תפעולי
–
אלא נדבך של ממש בבניית משילות מקומית
איתנה, שותפות
אזרחית ודמוקרטיה חיה בשלטון
המקומי.
שלטון מקומי בתקופת חירום
בתקופת משבר בטחוני ומלחמה
מתמשכת, מתפקדות הרשויות המקומיות באופן מוגבר באספקטים
נרחבים (
INSS, 2024
.)
עבודתם של נבחרי
הציבור, לצד הדרג
המקצועי, מושקעת במתן מענה
לתושבים בניהול מצבי חירום וחזרה
לשגרה.
במציאות הזו
–
של מלחמה
רב-חזיתית, מצב חירום מתמשך ותפקוד מוגבר של המועצות והרשויות
המקומיות
–
דורשת הכשרה מקיפה יותר להתמודדות עם האתגרים שמביאה הלחימה בעורף
ובחזית.
הפעילות המוגברת בעיתות חירום מדגישה את החוסר בהכשרה מקצועית לנבחרי ציבור בשלטון
המקומי גם בעיתות
שגרה.
כיווני פעולה לקידום הכשרה אפקטיבית לנבחרי ציבור בשלטון המקומי
1
. הקמת מערך הכשרות לאומי לחברי מועצה
יש להקים מנגנון הכשרות פרוס ויעיל שיאפשר לכל נבחר ציבור ברמה המקומית להיחשף
למידע,
כלים ושותפויות
רלוונטיים. המערך יכלול מספר
שלבים:
● שלב
א'
–
הכנה לקראת כניסה
לתפקיד: סדנאות הכנה ומפגשי היכרות שיתקיימו מיד
לאחר הבחירות
המקומיות. מטרת השלב היא לצייד את הנבחרים החדשים בהיכרות בסיסית
עם מבנה
המועצה,
תפקידם, גבולות הסמכות
והחוק.
● שלב
ב'
–
100
הימים
הראשונים: סדרת הכשרות ממוקדות עבור חברי מועצה חדשים
בתחילת
כהונתם. נושאים
לדוגמה: קריאה והבנת
תקציב, מערכת התכנון
והבנייה, עבודת
ועדות, פיקוח
ובקרה. השלב יכלול גם ליווי פרטני וחונכות צמודה לחיזוק יכולות העשייה
והתמודדות עם בעיות שצפות
מהשטח.
● שלב
ג'
–
העמקה והכשרה
מתמשכת: סדרה של
קורסים, סדנאות ואירועים תקופתיים
לאורך
הכהונה, המותאמים לשינויים בשלטון
המקומי, אתגרים
נקודתיים, ותהליכים רוחביים
(כגון רפורמות
תכנון, שינויי רגולציה
ועוד.)
בנוסף, מומלץ לכלול הכשרות ייעודיות בתחום ניהול
חירום, מוכנות לשעת
חירום, שיקום
תשתיות וניהול קהילתי במצבי חירום
–
כדי לוודא שלנבחרי הציבור יש את הכלים הנדרשים
להובלה בעתות
משבר.
2
. הכשרות נושאיות לפי תחומי אחריות
חברי מועצה אחראים על תחומי ידע מקצועיים במסגרת
תפקידם, לעתים ללא היכרות
מוקדמת.
לשם
כך, מוצע לבנות מערך הכשרות
נושאיות, שיועברו על ידי מומחים מהשלטון
המקומי, האקדמיה
והחברה
האזרחית.
נושאים
מרכזיים:
● חינוך - מבנה מערכת החינוך
המקומית, סמכויות
הרשות, ניהול משאבים ועוד
● תקציב - בניית
תקציב,
בקרה, סעיפים
ייעודיים, תקציב רגיל ובלתי רגיל
● תכנון ובנייה - לרבות קריאת
תכניות,
התנגדויות, מוסדות
תכנון, תהליכי בינוי ורישוי
● רווחה וחוסן קהילתי
● סביבה ואקלים מוניציפלי
על ההכשרות לכלול נפח זמן משמעותי (לפחות
40
שעות,)
ומומץ שיתקיימו באופן מודולרי
–
כל
משתתף יוכל לבחור אשכול נושאים רלוונטיים
לו, ועליהן להתקיים במימון
מלא.
בנוסף, מומלץ להציע הכשרות או השתלמויות מקצועיות ייעודיות לפי תיקים או נושאי דגל לפחות
פעם בשנה לאורך
הקדנציה. הכשרות אלו יאפשרו לחברי מועצה להעמיק בתחומי אחריותם
הישירים, לקבל כלים
עדכניים, ולהתחבר לעולמות ידע וחדשנות בתחום אותו הם
מובילים.
3
. הכשרות ייעודיות ברמת הרשות המקומית
מומלץ לפתח מודל של קבוצות הכשרה
פנים-רשותיות.
כל רשות תוכל לקיים תהליך הכשרה פנימי (סדנאות
משותפות, מפגשי
עומק) לחברי המועצה שלה
–
בליווי מנחה מקצועי
–
במטרה לגבש שפה ניהולית
משותפת, לחזק את שיתוף הפעולה בין
קואליציה
לאופוזיציה, לחבר בין הנבחרים לדרג המקצועי של הרשות ולמעשה לחזק את הדמוקרטיה
המקומית ואת העשייה למען התושבות
והתושבים.
תהליך ההכשרה יכלול גם שיתוף פעיל של אנשי מקצוע מהרשות
–
מנהלי
מחלקות, יועץ משפטי
וגזבר
–
כך שחברי המועצה ייחשפו לידע מקצועי ממקור
ראשון, ואילו הדרג המקצועי יעמיק את
הבנתו בתפיסת התפקיד של הנבחרים ודרכי העבודה
המשותפות.
מודל זה מתאים במיוחד לרשויות קטנות
ובינוניות, בהן פועלים מספר מצומצם של חברי
מועצה.
4
. חיזוק רשת חברי המועצה
–
קהילה לומדת
יש להקים רשת ארצית פעילה של חברי מועצה
–
מרחב שיאפשר תמיכה
הדדית, שיתוף
ידע, הצפת
אתגרים והשראה
הדדית.
● קבוצות אזוריות לפי מרחב גיאוגרפי (על בסיס אשכולות
אזוריים)
● קהילות מקצועיות לפי תחום (עיסוק
בחינוך, איכות
סביבה,
תחבורה, עסקים
ועוד)
● מרחב דיגיטלי לשיח
פתוח, פרסום
חומרים, שאלות ותשובות
● ליווי אישי ע"י מנטורים
–
ראשי רשויות ותיקים או בוגרי תכניות הכשרה
יש לציין כי התקיימו התארגנויות
דומות, אך בהעדר תקצוב ו/או עבודה מוסדרת עם משרד הפנים הן
לא נחלו
הצלחה.
5
.
כנסים, אירועים ומפגשים ארציים
● כנס שנתי לאומי לחברי מועצה
–
הרצאות,
פאנלים, קורסים
מרוכזים, מפגשי נטוורקינג
● מפגשים אזוריים תקופתיים (אחת
ל-3
חודשים)
● סדנאות מנהיגות ומדיניות ציבורית לחברי מועצה
צעירים.
המלצות לוועדת הפנים
–
צעדים אופרטיביים
1
. הקצאת תקציב ייעודי להכשרות חברי מועצה דרך משרד הפנים ויצירת שיתופי פעולה ו/או מיזמים
משותפים עם הגופים המקצועיים הפעילים בשדה
זה.
2
. עיגון מנגנון הכשרות חובה בחוק הרשויות המקומיות באופן מדורג ובהתאמה לסוג הרשות וגודל
המועצה.
3
. פיתוח פיילוט לאומי בהובלת שותפות רב-מגזרית
–
משרד
הפנים, קול
מקומי, מרכז שלטון
מקומי, רשויות מקומיות והאשכולות האזוריים
–
ליישום מודל ב־15
רשויות.
4
. שילוב החברה האזרחית כשותפה בהפעלה וליווי
–
קול מקומי כדוגמה לתכנית פועלת
ומוכחת.
5
. הכרה פורמלית ברשת חברי המועצה כתשתית מקצועית מתמשכת
–
כולל פלטפורמות דיגיטליות
ותמיכה
שוטפת.
6
. יצירת מנגנון גמול להשתלמויות עבור נחברי הציבור כחלק ממתווה הגמול הכללי ו/או
בנפרד.
7
. הגדרת בעלי תפקידים במשרד הפנים לטובת
הנושא.
8
. הכללת מרכיב של מוכנות
לחירום, ניהול מצבי משבר ושיקום קהילתי במערך ההכשרות המוצע
–
כחלק מתפיסת חוסן לאומי דרך שלטון
מקומי.
סיכום
השלטון המקומי בישראל נמצא בנקודת
מפנה. לאחר כל משבר בסדר גודל לאומי מתקיים שינוי מבני
של השלטון המקומי (איתי
בארי,
2024
.)
מאז תחילת מלחמת חרבות
ברזל, וביתר שאת כעת
לאחר מבצע "עם
כלביא," ראוי כי המדינה תפעל לחזק את השלטון
המקומי, שנותן מענה מיידי
לאזרחים, וזוכה לאמון הולך וגובר
מהציבור.
חיזוק חברי וחברות המועצה
–
דרך
הכשרה,
ליווי, ורישות
–
הוא תנאי הכרחי להצלחת הדמוקרטיה
המקומית ולחוסן החברתי
במדינה.
תכנית "קול
מקומי" של המרכזים לצדק חברתי הפועלת כבר
4
שנים, לצד גופי חברה אזרחית
נוספים, מביאים מהשטח מודל מוכח ומקצועי שיכול לשמש תשתית למהלך לאומי
כולל, ובסיס
לשיתופי פעולה ומיזמים
יחודיים, הכוללים התמקצעות בנושאי תוכן ועולמות ידע
עשירים.
מתן כלים מקצועיים לנבחרי ונבחרות ציבור בשלטון המקומי יטיב קודם כל עם התושבות
והתושבים,
ויאפשר לחיים ברשויות המקומיות בישראל להיות טובים ובטוחים
יותר, בעיתות שגרה וחירום
כאחד.