חומר רקע

PDF 7,335 תווים המסמך המקורי ↗
29 ביוני 2025 לכבוד ח"כיוסףטייב,יו"רועדת החינוך חברי ועדתהחינוך שלוםרב, הנדון: הצ"חמניעתהעסקת עובדהוראה שיש לותוארממוסד להשכלה גבוההברשות הפלסטינית (תיקוניחקיקה),התשפ"ה- 2025,עמדתהאגודה לזכויותהאזרחבישראל אנו פונים אליכם בקריאה שלא לאשר את הצעת החוק שבנדון, אשר מתאפיינת בפגמים חוקתיים מהותיים ובפגיעה קשה בזכויות יסוד של רבבות בני אדם, תושבי ואזרחי ישראל, בגירים וקטינים. הצעת החוק, המבקש ת לאסור על בעלי תארים שנלמדו ברשות הפלסטינית לעסוק ב חינוך והוראה בישראל, מקודמת במרץ ע ל אף שלא הוצג שמץ תשתית ראייתית התומ ך ב הנחת היסוד שלה ובתכליתה,ו תוךהתעלמותמעוררתהשתאותמהשלכותיההקשותעלמערכתהחינוךהערבית.הצעת חוקגורפת ונטולת חריגים זו,המונעתכלכולהממניעיםגזענייםפסולים, אושרחוברתלשורתהצעות חוק שנועדו במהותן לפגוע במערכת החינוך הערבית ובמורים בוסטודנטים ערבי ים, אינה מידתית ודינה להיפסל. נפרט. 1. תכלית הצעת החוק והנחת היסוד שבבסיסה: פעם אחר פעם, דיון אחר דיון, חוזרים המציעים על הנחת המוצ א המשמשת כמצע להצעת החוק: אדם שלמד במוסדות להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית, "המומחיתבשני דברים– שחיתותוטרור," ספוגכלכולו,מ"המסדועדהטפחות," באינדוקטרינציה אנטי-ישראלית, ועל כן אינו יכול לשמש כעובד הוראה בישראל בשל השפעתו המזיקה, לכאורה, על תלמידים. נדייק תזה זאת בלשון אחד המציעים, ח"כ הלוי: "אנשים שלומדיםבחינוךניאו- נאצילאילמדובישראל",וכן"אדםשבנהעולמובאקדמיהשלרש"פ,עבר פלסטיניזציה שלהשמדתישראל". 2. אידאולוגיה לאומנית כשל עצמה, שאינהנתמכת בשוםראיה,איהניכול ה להכשיר פגיעהאנושה בזכויות יסוד חוקתיות החוק, אם יעבור,. חותר תחת חופש העיסוק, הנגישות להשכלה גבוהה, הזכותלחינוך,הזכותלהליךהוגןוהזכותלכבוד. עקרוןיסודבמשפטבישראלקובע,שלאפוגעים בזכויות אדם אלא בחוק שנועד לתכלית ראויה, המתבסס על תשתית עובדתית איתנה, ובמידה שאינה עולה עלהנדרש.הצעתהחוקחוטאת לכלאלה. 3. נפתח בתכלית המוצהרת. מניעת השפעה מזיקה על תלמידים היא מטרה ראויה, אלא שאין כל צורך בתיקוני חקיקה על מנת ליישמה. חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג- 1953 , וחוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט- 1969 , אותם מתיימרת ההצעה לתקן, נוקבים כבר היום בשורת צעדים שיכול מנכ"ל משרד החינוך לנקוט אם נוכח שלאדם המבקש להשתלב במערכת החינוך עשויה להיות האגודהלזכויותהאזרח בישראל (ע"ר) | اسرائيلفيالمواطنحقوق جمعية| TheAssociationforCivil RightsinIsrael(ACRI) איתמרבן אב"י9 תל אביב6473629 | ابيبنايتمارشارع | ابيبتل٩ 9ItamarBenAviSt.TelAviv טלפון هاتف:0528-595351 Phone | פקס فاكس:03-5608165 Fax: | www.acri.org.il| [email protected] 2 השפעהמזיקהעלתלמידים.ביןהיתר, הואיכוללסרבליתןלואישורהעסקהכעובדחינוך, הוא יכול לבטלאישור העסקה שניתן ו הוארשאי לפטר ובשל זיקה לטרור והסתה לו. 4. אלא שהמציעיםאינםמסתפקיםבכך. שאיפתםהיא לקבועחזקהחלוטה,נט ולת חריגים וזכות ערר, לפיה לכל בוגר מוסד אקדמי ברשות הפלסטינית יש השפעה מזיקה על תלמידים, ועל כן הוא פסול מלהיות איש חינוך בישראל (סעיף 18 ב(א) לתיקון המוצע לחוק חינוך ממלכתי, סעיף 16 א(א) לתיקוןהמוצע לחוקהפיקוח.) להנחתמוצאגורפת זו איןכל עיגון עובדתי, זולת החזרה הרפטטיבית עליה שלמגישי ההצעה, הנעוצהבתפיסת עולמם. 5. רבבות מורים ואנשי חינוך שלמדו ברשות הפלסטינית נקלטו במהלך השנים במערכת החינוך בישראל – בירושלים המזרחית, בנגב וביישובים ערביים נוספים. הם מלמדים במוסדות חינוך מפוקחים, שמשרד החינוך בוחן את התכנ ים הנלמדים בהם ועוקב אחר איכות ההוראה בהם. שנותניסיוןארוכותאלהמהוו ת כרפורהללימודומחקר.אולםלוועדהלאהוצגכלדו"ח,מחקר, נייר עמדה או אפילו נתון קטן אחד המעידים על השפעה מזיקה לכאורה שיש למורים בוגרי הרשות עלתלמידיהם. 6. המציעים, ואף משרד החינוך התומך בהצעת החוק, לא ערכו ניסיון קל שבקלים לתקף את עמדתם בנושא, ולהצביע על כך שמדובר בתופעה רחבה וגורפת שיש למגרה בחקיקה קיצונית ופוגענית, זאת למרות ש ניתן היה לבחון זאת בקלות. למשל, באמצעות הליך הערכת מורים, בחינת עמדות מנהלים ומפק חים וביקור פקחי המשרד ב שיעורים. דבר מאלה לא נעשה. תיקוני חקיקה המתבסס ים אךורק על משנהאידאולוגית, ללא תשתית עובדתיתנאותה, דינ ם פסלות. כבר נפסק, כי ככל שמדיניות היא פוגענית יותר כך נדרשת הקפדה יתרה, דווקנית ונוקשה על האיזונים שהתבצעו עובר לקבלתה; שוככל שהפגיעהבזכויותאדם גדולהיותר, כךנדרש לאמץ אמת מידה ראייתית מחמירה יותר (בג"ץ 951/06 שטיין נ' רנ"צ קראדי.) הצעת החוק אינה עומדתבכלליםאלה. 7. הצעתהחוקאף אינהמידתית. ראשית, בשלכך שהיאקובעתהסדרגורף שאינומאפשר לרשות הרלבנטית,בענייננו מנכ"למשרדהחינוך, לברראתהעובדות לאשורןולהפעיל שיקולדעת,חרף פגיעתוהקשהשלהחוקהמוצעבזכויותאדם(ר'והשווה:בג"ץ10662/04 חסןנ'המוסדלביטוח לאומי ).שנית,בשלכךשניתןלהעלותע להדעתפתרונותהולמיםיותרלחששותי הםשלהתומכים בהצעת החוק, כדוגמת השתלמויות והכשרות ייעודיות לבוגרי תארים מחו"ל, והרשות בפרט, שמבקשיםלעסוקבחינוך( הכשרות שלדברינציגותמשרדהחינוךבוועדהמתקיימותכברהיום). ושלישית,בשלכךשהנזקהטמוןבה–חסימתדרכםשלאלפיצעירים להשכלהאקדמיתו לשילוב בשוקהעבודה, עולה לאין ערוך עלהתועלתהנטענת, שכאמור לא נבדקה ולאהוכחה. 8. אלהאינןהפרכותהיחידותהמאפיינותאתהצעתהחוק אלאאךהמרכזיותשבהן,ששופכותאור על הקשיים החוקתיים בה. לאלה ניתן להוסיף את ההתעלמות המוחלטת של מציעי החוק והתומכיםבו מהחסמיםהעומדים בדרכם שלצעירים ערבים למוסדות להשכלהגבוהה בישראל בעטיים פונים רבים מהם ללימודים ברשות, ומכך שהשתלבות החברה הערבית בכלכלה היא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים במשק וכלי מהותי לצמצום פערים (חסמים להשתלבות האוכלוסייה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, 2019 .) הם אף פסחו על קביעת שב"כ בדיונים בהצ"ח שונה)( לפיה מורים ערבים, ומורים מירושלים המזרחיתבפרט, אינםאוכלוסייתסיכון. האגודהלזכויותהאזרח בישראל (ע"ר) | | اسرائيلفي المواطنحقوقجمعية (ACRI) TheAssociationforCivilRights inIsrael 3 9. המציעים והתומכים אף התעלמו במפגיע מ המחסור האקוטי במורים במערכת החינוך, ומכך שכברהיוםבוחןמשר דהחי נוךאתהמוסדותלהשכלהגבוההברשותהפלסטינית,כתנאילהכרה בתארים שנלמדו בהם. בהתאם, לא כל תואר שנרכש בגדה מוכר בישראל. מנסחי הצעת החוק אף הגדילועשותשעהשפירטו בדבריההסברלה, כיהקביעההקטגוריתעלאיסורהעסקתעובדי חינוך עם תארים מהרשות תחול על כל תואר שנרכש בה, אף "אם התואר המסוים אינו נדרש לפיחוזרמנכ"ל לשםהעיסוקכעובדהוראהאוכעובדחינוך." 10 . אףהתוספת שנוספה להצעה אך לאחרונה, לפיהבוגרמוסדאקדמי ברשותייחשב כמי שלאניחן בערכים המתאימים" לשםהעסקה כעובד הוראה היא מופרכת. מהם ערכים אלה," ומי מופקד על יציקת תוכן למושג? האם היה עולה על הדעת לקבוע ש עובדי חינוך במוסדות חינוך חרדיים אינם ניחנים בע רכים הראויים משום בשמערכת החינוך החרדית מסרבים ללימודי ליבה, מדיריםילדות ונערות ולא מכיריםבאבולוציה?בהקשר זהיש לציין עוד שההצעהאינהמבקשת לתקן את חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, תשס"ח- 2008 , חרף העובדה שאף חוק זה עוסק בעובדי חינוך ובהעסקתם. זו היא ראיה נוספת למניעים הלאומנים והגזענים שעמדו בבסיסה , ולשרירות האינהרנטית לה. 11 . ונדגיש, אף הוראות המעבר המעוגנות בהצעת החוק, לפיהן לא תהיה לו תחולה רטרואקטיבית על מי שכבר מועסק בחינוך בישראל, והוא לא יחול אף על מי שבגר שנתיים ללימודי תואר ברשות, ככל שישלים לימודים לתעודת הוראה בישראל בפרק זמן קצוב, אינן מתקנות את הפגמיםהחמורים המאפיינים אותה. 12 . זאת ועוד. בלהיטותם להעביר את החוק המוצע התעלמו המציעים, ובעקבותיהם כמה חברי ועדה, אף מהסתייגויות חוזרות ונשנות מהחוק המוצע שהביעו נציגות מחלקת ייעוץ וחקיקה, כמו גם היועצת המשפטית לוועדה, האמונות על הדין ויישומו, בשל ליקויים משפטיים ניכרים בו. לואכןטובתהתלמידים הייתה זו שעומדת לנגד עיני הוגי הצעתחוק הםיכלו, למשל, לקדם בנייתאלפי כיתות ש חסרות ב מערכת החינוך בירושליםהמזרחית.הםגם יכלו להירתם למאבק בנשירת התלמידים העצומה הקיימת במוסדות החינוך בנגב. הם אפילו יכלו לפעול לשיפור לימודי השפה העברית - נושא ששב ועלה בדיונים כהצדקה נוספת לחוק - ואשר החסר בהם מאפייןאתכללמוסדותהחינוךהערביים. 13 . אלא שלא טובת התלמידים היא זו שמניעה הצעת חוק זו, אלא תפיסת עולם שרואה ברשות הפלסטינית ובפלס טינים כולם , גם אזרחי ותושבי ישראל, אויב , וניסיון מתמיד לנקות את המרחב החינוכי בישראל מסממני תרבות ומור שת פלסטיני ם, יהא המחיר לכך אשר יהא. בשל כלאלה,אנוקוראים לכם שלא לתת להיד. בב רכ ה, טלחסין, עו"ד האגודהלזכויותהאזרח בישראל (ע"ר) | | اسرائيلفي المواطنحقوقجمعية (ACRI) TheAssociationforCivilRights inIsrael