חומר רקע
(אי-
)אכיפתחובתלימודי
ה
ליבה בחינוך החרדילבנים בשנים
2024-2014
: סקירת נתונים
ד"ר אריאלפינקלשטיין
תקציר
על פי התקנות
וחוזר המנכ"ל החלים על החינוך החרדי היסודי, מוסדות אלה מחויבים
בלימודי
ליבה בהיקף הנע בין 55%
ל-
100%
מתוכנית הליבה של בתי
הספר
הממלכתיים. סקירה זו מציגה
ממצאים על
ה
אכיפ
ה של
חובת לימודי ליבה בחינוך החרדי היסודי לבנים בעשור האחרון. אלו הם
הממצאיםהעיקרייםהעולים מ
מנה:
•
שיעור המוסדות שמשרד החינוך מקזז מתקציבם בשל
אי-
עמידה בחובת לימודי הליבה
נמוךמאוד.אףשישאינדיקציותברורותלכךששיעור
ניכרממוסדותהחינוךלבניםבחינוך
החרדי אינם מלמדים לימודי ליבה כנדרש, שיעור מוסדות
אלו
שמשרד החינוך מקזז
מתקציבםהוא נמוך מאוד –
6%
בשנת תשפ"ד.
•
הי
עדר
אכיפה
מוחלט בחלק ניכר מהמוסדות. משרד החינוך א
ינו אוכף כלל
את חובת
לימודי הליבה במוסדות הפטור והמוכש"ר, המחויבים ב-
55%
ו-
75%
מלימודי הליבה
בהתאמה)(,
אף שכמחצית מהבנים בחינוךהחרדי היסודי לומדים במוסדות אלו.
•
שיעור הקיזוז מהתקציב נמוך מאוד.
גם
במעט מוסדות
החינוך ה
חרדיים שבהם נערכים
קיזוזים, שיעור הקיזוז נמו
ך מאוד ועומד בממוצע על כ-
6%
מהתקציב ש
הועבר למוסד
בשנת תשפ"ד (
2023/24
), סכום של
כ-
225,000
ש"ח למוסד.
•
ירידהבהיקףהקיזוזלאורךהשנים.לאורךהעשורהאחרוןחלהירידהניכרתבגודלו
בסך
התקציב המקוזז למוסד: בשנת
תשע"ד (
2013/14
)
,
העלות הממוצעת שנגרעה ממוסדות
שתקציבם קוזז הייתה 72
שעות שבועיות, בעוד בשנת תשפ"ד (
2023/24
)
נגרעה בממוצע
עלות שנתית של 32
שעות שבועיות בלבד.
•
קיזוזים
רבים יותר
בפריפריה מאשר במרכז.
שיעור גבוה יחסית של קיזוזים למוסדות
חינוך נער
כים
באזורי הפריפריה, ובפרט במחוז הדרום. קשה להצביע בבירור על הסיבה
ששיעור הקיזוז נמוך יותר
במחוזות ה
מרכז, אך ייתכן שהדבר נובע מקושי באכיפה
באזורים אלה שהם בעלי אוריינטציהחרדית אידיאולוגיתחזקה יותר.
•
בעיה חוזרת
באותם מוסדות. ב-
82%
מהמוסדות שמשרד
החינוך קיזז מתקציבם ב-
11
השנים שנבדקו
נערך קיזוז ביותר משנה אחת. ברבים מהמוסדות נערך קיזוז במספר רב
של שנים,וב-
10%
מהמוסדות
נערך קיזוז בכל11
השנים.
•
אי-שימוש בכלי של שלילת הכרה ממוסד.
אף שעל פי חוק יש למשרד החינוך סמכות
לשלו
ל
הכרה ממוסד חינוכי שאינו עומד בחובת לימודי הליבה, בפועל המדיניות היא שלא
להשתמשבסמכות זו.
2
הקדמה
לימודי הליבה בחינוך החרדי הם אחד הנושאים המרכזיים בשיח
הציבורי בישראל. תוכנית היסוד
(הקרויה לע
יתים גם "
ותכנית
הליבה"
) היא תוכנית לימודים שגיבש משרד החינוך, ונכללים בה
מקצועות
שנועדו ל
שמש בסיס משותף לכלל מערכת החינוך, כלומר להקנות בסיס ידע משותף לכל
תלמידי ישראל.
ותכני הלימוד בתוכנית הליבה נחלקים
לאשכולות, ובהם אשכול שפות וספרות,
אשכולמתמטיקהומדעים
,ועוד.המקצועותהנכלליםבתוכניתהליבהנחשביםחיונייםלהתפתחות
ולצמיחה של אזרחים אוטונומיים, בעלי ידע ומיומנויות למידה המאפשרים תפקוד והשתלבות
בחברהובשוקהתעסוקה.
ואולם,כידוע,בחברההחרדיתישהתנגדותלהטמעהשלתוכניתלימודים
זו ובפרט בקרבהבנים.,
סקירה זו
בוחנת
את מדיניות האכיפה של משרד החינוך בנוגע לחובת
ה
הורא
ה של
לימודי הליבה
בבתי ספר יסודיים לבנים בחינוך החרדי
בין שנת הלימודים תשע"ד (2013/14
) לשנת הלימודים
תשפ"ד (2023/24
.)
במערכת החינוך החרדית כיתות ז'-
ח' הן חלק מהחינוך היסודי, ולכן הניתוח
להלן דן גם
ב
כיתות אלו
. הסקירה תתמקד בקיזוזים, שהם סנקציות תקציביות שהמשרד נוקט
כלפימוסדותשאינםמלמדיםלימודיליבהכנדרש,כלומרגריעתכסףמהתקציביםשמשרדהחינוך
מעביר למוסדות החינוך. לקראת סוף הסקירה אעסוק גם בשלילת הרישיון וההכרה ממוסדות
חינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה כנדרש.1
1
סקירה זו מעדכנת ומרחיבה סקירה קודמת
שפרסמתי
בשנת 2022
. ראו אריאל פינקלשטיין, "
הקיזוז למוסדות
חרדיים בגין אי לימוד מקצועותליבההתכווץ: ניתוח מיוחד"
,אתר
המכון הישראלי לדמוקרטיה,
29.5.2022
.
3
רקע כללי
המעמד המשפטי של מרבית
מוסדות החינוך היסודיים בחינוך החרדי הוא ייחודי
ואינו תואם
לחינוך הממלכתי. למוסדות חרדיים שונים יש הגדרות משפטיות שונות,
שמה
ן
נגזר אופן התקצוב
שלהםוהיקףלימודיהליבה שעליהם ללמד.
לפיסעיף3לחוקחינוךממלכתי,התשי"ג-
1953
,
שרהחינוךקובעאתתוכניתהלימודיםשלמוסדות
החינוך הרשמיים. סעיף 11
לחוק קובע כי בנוגע למוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים "השר
רשאי לקבוע, בתקנות,
סדרים ותנאים להכרזת מוסדות לא רשמיים כמוסדות חינוך מוכרים,
להנהגת תוכניתהיסוד בהם, להנהלתם,לפיקוחעליהם ולתמיכתהמדינה בתקציביהם."
לפי סעיף
זה
הותקנו זמן קצר לאחר קום המדינה תקנות חינוך ממלכתי מוסדות מוכרים, התש
י"ג-
1953
.
בסעיף 1
לתקנות נכתב כי "תוכנית היסוד" היא "מספר השעות לפי המקצועות שהן
חובה על כל
מוסד חינוך". סעיף 3
לתקנות קובע כי היקף תוכנית היסוד במוסד מוכר יהיה 75%
מכלל שעות
הלימודים במוסד
חינוך רשמי, אולם השר רשאי לאשר שיעור שונה מזה, ובלבד שתלמידי המוסד
יגיעו, לפי מבחנים
ומבדקים, לרמת ההישגים
הנהוגה במוסד חינוך רשמי. אף שתקנות אלו נקבעו
בשנת 1953
, ולמרות הנוסח המפורש בחוק ובתקנה הרלוונטית, בעשורים הראשונים לקיומה של
מערכת החינוך לא גובשה על ידי שר החינוך תוכנית ליבה למוסדות המוכרים שאינם רשמיים,
והנושא לא נדון כלל.
עם זאת, משנת 1999
הוגשו עתירות רבות לבג"ץ בנושא, ובעקבותיהן נדרש
משרדהחינוך להסדיר בנהלים אתלימודיהליבה
ב
מוסדותהחינוך החרדיים.
בשנת 2011
פורסם
חוזר מנכ"ל משרד החינוך ש
כותרתו "
תוכנית היסוד למגזר החרדי בבית הספר
היסודי,
בכיתות א-ח".חוזר המנכ"למסדיר אתהיקףהשעות שצריכותלהילמד בכל אח
ד
מנושאי
תו
כנית ה
ליבה בסוגים השונים של בתי ספר יסודיים במערכת החינוך החרדית. להלן פירוט סוגי
המוסדות והיקף לימודי הליבה הנדרש בהם2
בהתאם לתקצובם על ידי המדינה:3
מוסדות פטור. מוסדות חינוךיסודיים הפועלים בצורה עצמאית ומרבית הלומדים בהם הם בנים.,
מוסדות אלו זוכים ל־55%
מהתקצוב שמקבלים מוסדות ממלכתיים, ובהתאמה מחויבים ל־55%
מלימודיהליבה.
מוכר שאינו רשמי
מוכש"ר)(. מוסדות הפועלים בצורה עצמאית
בלא שיוך לרשת ובלא מעמד
משפטי אחר. מוסדות אלו זוכים ל־75%
מהתקצוב שמקבלים מוסדות ממלכתיים,
ובהתאמה
מחויביםל־75%
מלימודי הליבה.
רשתות. במערכת החינוך החרדי היסודי פועל
ות שתי רשתות: בני יוסף (לשעבר מעיין החינוך
התורני), המזוהה עם מפלגת ש"ס, והחינוך העצמאי
, המזוהה עם מפלגת יהדות התורה. המוסדות
המשויכים לרשתות זוכים ל־100%
מהתקצוב שמקבלים מוסדות ממלכתיים,
ובהתאמה מחויבים
2
ההתייחסות להלן היא לשיעור מסוים של עמידה בתוכנית הליבה הנע בין 55%
ל-
100%
מלימודי ליבה מלאים. עם
זאת,
קיימים פערים מסוימים בין מה שנחשב ל-
100%
לימודי ליבה בחינוך החרדי ובין חובת לימודי הליבה בחינוך
הממלכתי, בעיקר בשכבות הלימוד ז'-
ח', והדבר עורר לאחרונה ביקורת בקרב הייעוץ המשפטי של משרד האוצר. כך
למשל,בעודחובת שעותההוראה בשכבותהלימודז'-
ח'(יחד)במוסדבחינוךהממלכתיעומדת עלתשעשעותשבועיות
במדעים, מוסד בחינוך החרדי באותן השכבות שלומדים בו 100%
לימודי ליבה מחויב רק ב
ארבע
שעות שבועיות
במדעים.היועץהמשפטי שלמשרדהאוצר,אסימסינג,הרחיבעל פעריםנוספיםבמכתב
ששלחבאוגוסט2024
למשנה
ליועצתהמשפטיתלממשלה,אביטלסומפולינסקי,שעסקבהצטרפותמוסדותהרשתותבחינוךהחרדילתוכנית"אופק
חדש".ראוגםענתבארט,אודישפיגלוגלעדמלאך,
אחדמחמישהתלמידים:החינוךהחרדיבישראל,המכוןהישראלי
לדמוקרטיה, 2020
עמ', 37
.
3 להרחבה על סוגי המוסדות והמעמד המשפטי שלהם ראו שלומית שהינו-
קסלר, "
יסודות החינוך החרדי: עקרונות,
מאפיינים, אנומליות"
,אתר
המכון
הישראלי לדמוקרטיה,
26.12.2024
.
4
ל־100%
מלימודי הליבה.
אף
שמוסדות אלו מתוקצבים ב-
100%
,
הם אינם מוסדות ממלכתיים
אלא מוסדותפרטיים שהם למעשה מוסדות מוכש"ר עם מעמד מיוחד של רשתות.
חינוך ממלכתי־חרדי
ממ"ח)(.
מוסדות חינוך ממלכתיים לכל דבר ה
ממומנים ב-
100%
מהתקצוב
של מוסדות ממלכתיים
ו
מחויבים בלימודיליבה מלאים (
100%
.)
חינוך מיוחד.
נוסף לכל אלו ישנם גם מוסדות חינוך מיוחד שאינם משויכים לאחת מהרשתות או
מסוגי המוסדותהנזכרים לעיל.
לפי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25
)
פועלים ברחבי הארץ 1,100
בתי ספר
יסודיים בחינוך החרדי, מתוכם 525
מוסדות המשויכים לרשתות (47%
,)
240
מוסדות פטור
(
21.5%
,)
119
מוסדות מוכש"ר (11%
,)
107
מוסדות ממלכתי-
חרדי (9.5%
) ו-
119
מוסדות חינוך
מיוחד (11%
.)
לימוד בחסר של מקצועות הליבה בחינוך החרדי הוא תופעה המתרחשת כמעט אך
ורק בקרב בנים,
ולכן הסקירה
מתמקדת ב
מוסדות אלו. מוסדות החינוך
לבנים בחינוך החרדי
קטנים יותר מ
מוסדות החינוך
לבנות, ולפיכך מספר מוסדות
ה
חינוך לבנים גבוה יותר כך,.
בשנת
הלימודיםהנוכחית(תשפ"ה)
ישנם
767
מוסדותחינוך
שבהםלומדים
בנים,רובםהמוחלט
מוסדות
לבניםבלבד,ומעט
מוסדות
מעורבים
ל
בניםו
לבנות(רובםמוסדות
חינוךמיוחד
או
מוסדות
שבפועל
מתנהלים ככל הנראה כמוסדות נפרדים ורק סמל המוסד משותף מבחינה רשמית.)
תרשים 1
מציג
את התפלגות התלמידים הבנים בין הסוגים השונים של
ה
מוסדות
וכן את התפלגות המוסדות
שבהםלומדים בנים.
תרשים 1
.
התפלגות
הבנים בחינוך החרדי היסודי (כיתות א'-
ח') לפי המעמד המשפטי של
המוסד, בחלוקהלמוסדות ובחלוקהלתלמידים,תשפ"ה(2024/25
)(ב-
%
)
התפלגות התלמידים
3%
8%
9%
40%
40%
חינוך מיוחד
ממלכתי-חרדי
מוכש"ר
פטור
רשתות
5
התפלגות המוסדות
10%
9%
40%
10%
31%
חינוך מיוחד
ממלכתי-חרדי
מוכש"ר
פטור
רשתות
מקור:
עיבודי המחבר למידע
שהופקמהמערכת האינטרנטית "במבטרחב" שלמשרד החינוך.
ניתן לראות שמרבית התלמידים הבנים בחינוך החרדי היסודי לומדים במוסדות פטור (
40%
)
וברשתות(
40%
). בשניםקודמותהתמונההייתהדומהלמדי,אךהחינוךהממלכתי-
חרדיהיה קטן
יותר,
ולכן שיעור התלמידים במוסדות הפטור,הרשתותוהמוכש"ר היה מעטגבוה יותר.
על
פי הנהלים, משרד החינוך מפקח על שעות הלימודים ורשאי להטיל
קנסות –
באופן של וזיקז
תקציבים
–
על מוסדות
שלא עמדו בהנחיות ולא ל
ימדו את היקף לימודי הליבה הנדרש מהם.
4
בהתאם
לדיווחים של המוסדותעל מערכת השעות ולבדיקות של מפקחי משרד החינוך,המפקחים
נדרשים לדווח
על
יהקף לימודי הליבה בפועל,
ובהתאם לכך משרד החינוך אמור לערךו
קיזוז
ולה
פחית מתקציב ה
מוסד את עלות השעות שלא נלמדו (במקרה שמדובר
ברשתות, הסנקציה
מוטלתעלהרשתולאעלהמוסדבאופןישיר,
והיאבוחרתאםלהשיתאתהקיזוזעלהמוסד.לצורך
הנוחות,
להלן אתייחסגם לקיזוזים אלו כקיזוזים שנערכיםלמוסדות.)
להלן יוצגו הנתונים לגבי קיזוז התקציבים בעשור האחרון, בשנים תשע"ד-תשפ"ד (
2023/24-
2013/14
)
.המידעמבוססעלניתוחשנערךבמכוןהישראלילדמוקרטיהלנתוניםגולמייםשהתקבלו
ממשרדהחינוךבמענהלשתיבקשותחופשמידע–
הראשונההתקבלהבשנת2022
,והשנייה,בינואר
2025
.מהמידעשהתקבלמהמשרדלאניתןלדעתמהוהמקצועאוהאשכולשבגינםבוצעוהקיזוזים.
4
הבסיסלכךהואבחוזרמנכ"למשנת2005
שבונכתבכי"תוכניתיסוד(הליבה)חלהעלכלהתלמידיםבמערכתהחינוך
היסודיבישראל, והיא תנאי מוקדםלקבלת תקצוב ממלכתי" (משרד החינוך, חוזר מנכ"ל תשס"ו /3א.)
6
שיעור והיקףהמוסדותשקוזז מהםתקציב
מהמענהלבקשת חופש מידע שהתקבל ממשרד החינוך בשנת2022
עולה כיהמשרד א
ינו
מקזז כלל
מתקציבם של מוסדות פטור ומוכש"ר אלא רק
מ
מוסדות הרשתות המחויבים ב-
100%
לימודי
ליבה.
המשרד הבהיר
שכאשר נמצא
שמוסד פטור או מוכש"ר לא לימד את לימודי ה
ליבה
בהתאם
לנדרש, נערך עימו בירור והובהר
ו לו חובותיו. בנוסף, נכתב כי "נערך דיון בנושא עם הגורמים
הרלוונטיים במשרדנו וחודדוהנהלים שגם במוסדות אלה במידהולאלימדו על פי הנדרשישלקזז
בהתאם."
5 מהמענה שהתקבל ממשרד החינוך בינואר 2025
עולה כי המדיניות של
המשרד לא
השתנתה, וגם כיום הוא
אינו מקזז מתקציבם
של מוסדות פטור או מוסדות מוכש"ר אלא רק
ממוסדות הרשתות. כך למעשה,
כמחצית
מהתלמידים בבתי הספר
היסודיים בחינוך החרדי
(תרשים 1
)
לומדים
במוסדות
שמשרד החינוך
אינו מקזז מתקציבם כלל בגין אי-
לימוד מקצועות
הליבה.
בפועל, מדיניות קיזוז התקציבים של משרד החינוך ננקטת אפוא כלפי מוסדות הרשתות בלבד.
מהנתוניםעולהכי
נכוןלש
נ
תתשפ"ה,
ברשתותישנם292
מוסדותשבהםלומדיםבנים,מתוכם170
ברשת
בני יוסף ו-
122
ברשת החינוך העצמאי. תרשים 2
מציג את שיעור מוסדות החינוך היסודיים
לבניםבחינוךהחרדי
שמשרדהחינוךקיזז מתקציבם
לאורךהשניםמ
תוךמוסדותהרשתותומ
תוך
כלל מוסדות החינוך לבנים בחינוך החרדי. בתרשים 3
מוצגים הנתונים על מספר המוסדות שקוזז
מהם תקציב
לאורך השנים.
תרשים2.
שיעורמוסדותהחינוךהיסודיים
לבניםבחינוך
החרדישקוזז
מתקציבם
בגיןאי-
לימוד
מקצועותליבה כנדרש,תשע"ד-תשפ"ד(ב-
%
)
25%
21%
20%
19%
19%
18%
18%
15%
15%
15%
13%
12%
11%
10%
10%
9%
8%
8%
7%
7%
6%
6%
5%
5%
5%
5%
4%
0%
תשע"ד
תשע"ה
תשע"ו
תשע"ז
תשע"ח
תשע"ט
תש"פ
תשפ"א
תשפ"ב
תשפ"ג
תשפ"ד
מתוך המוסדות היסודיים לבנים המשויכים לרשתות
מתוך כלל המוסדות היסודיים לבנים בחינוך החרדי
מקור: עיבודי המחבר למידע
שהתקבלכמענה לבקשת חופשמידע ממשרד החינוך.
5
אילנית שושני, מרכזת בכירה (העמדת מידע לציבור), בשם הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד החינוך,
4.9.2022
.
7
תרשים 3. מספר מוסדות החינוך היסודיים בחינוך החרדי שקוזז
מתקציבם
בגין אי-
לימוד
מקצועותליבה כנדרש,תשע"ד-
תשפ"ד
60
55
50
49
48
44
44
44
40
36
35
35
30
29
26
20
10
0
תשע"ד
תשע"ה
תשע"ו
תשע"ז
תשע"ח
תשע"ט
תש"פ
תשפ"א
תשפ"ב
תשפ"ג
תשפ"ד
מקור: עיבודי המחבר למידע
שהתקבלכמענה לבקשת חופשמידע ממשרד החינוך.
מתרשים 2
עולה כי
ה
שיעור השנתי של
מוסדות הרשתות לבנים
שקוזז מהם תקציב
עומד לאורך
השנים על 10%
–
20%
, ובשנת תשפ"ד הוא עמד על 15%
. כאמור, במחצית מהמוסדות (פטור
ומוכש"ר)משרדהחינוךאינועורךקיזוזיםכלל,ולכןבניתוחשל
כל
מוסדותהחינוךהחרדילבנים,
שיעור המוסדות
שקוזז מהם תקציב
נמוך בהרבה ועמד בשנת תשפ"ד על 6%
בלבד. כך, מספר
המוסדות שקוזז מהם תקציב
עומדעל כמה עשרות בכל שנה
(תרשים3).
תרשים 4
משקף את ההשפעה של הקיזוזים על שיעור ההשתתפות של משרד החינוך בתקציב
המוסדות
שקוזזמהםתקציב
.כאמור,מוסדותהרשתותמתוקצביםבהתאםל-
100%
לימודיליבה,
כךששיעורההשתתפותשלמשרדהחינוךבתקציבהמוסדותהללומשקף
לכאורה
אתשיעורלימודי
הליבה הנלמדים ב
הם.
לשם
הדוגמה, מוסד שהקיזוז גרע 5%
מתקציבו הוא מוסד שעל פי הדיווח
מלמד 95%
מתוכנית הליבה, ו
לכן שיעור ההשתתפות של משרד החינוך בתקציב המוסד עומד על
95%
.
8
תרשים 4.
שיעור ההשתתפות התקציבית הממוצע של משרד החינוך בתקציב מוסדות החינוך
היסודיים
בחינוךהחרדי
שקוזזמתקציבם
בגיןאי-לימודמקצועותליבהכנדרש,תשע"ד-תשפ"ד
(ב-
)%
95
94
94
94
94
93
93
93
93
92
92
92
92
92
91
90
89
88
88
87
86
85
84
תשע"ד
תשע"ה
תשע"ו
תשע"ז
תשע"ח
תשע"ט
תש"פ
תשפ"א
תשפ"ב
תשפ"ג
תשפ"ד
מקור: עיבודי המחבר למידע
שהתקבלכמענה לבקשת חופשמידע ממשרד החינוך.
גם במוסדות
שקוזז מהם תקציב
, מדובר בקיזוז שולי בלבד ביחס לתקציב המוסד.
כלומר,
מהתרשים עולה כי לפי
נתוני משרד החינוך
שיעור
העמידה בתוכנית הליבה
במוסדות שקוזז מהם
תקציב
הוא גבוה מאוד ועמד בשנת תשפ"ד על 94%
(בהמשך הסקירה יוצג ניתוח תקציבי מפורט
שלהנתונים הללו.)
האם שיעורהקיזוזים משקף אתהיקףלימודי הליבה הנלמדים?
השאלה המתבקשת היא האם
ועד כמה
שיעורי הקיזוזים הללו והיקפם
אכן משקפים את היקף
לימודי הליבה בפועל במוסדות החינוך החרדי
ים. אף שאין על כך נתונים
מדויקים, ברור לכל
הגורמיםהמעוריםבנושאכיהיקףהלימודשלמקצועותהליבהבמוסדותלבניםבחינוךהחרדיהוא
נמוך
בהרבה מ
המדווח על ידי מפקחי משרד החינוך. בשורות הבאות אצי
ג
כמה אינדיקציות
מחקריותלכך.
מחקרמקיף
שללטם
פרי-
חזן,נטע
ברק-קורןוגיל
נחמני
שנערךבשנים2019
–
2021
בחןאתסוגיית
לימודיהליבהבחינוךהחרדילבניםעלבסיסראיונותעם48
מנהליםו-
34
מוריםלמקצועותהליבה
ב-
62
בתיספר
יסודייםלבניםבחינוךהחרדי,שהם
מדגםמייצגשלמוסדותהחינוךשלהאוכלוסייה
החרדית, ולומדים
בהם כ-
18,000
תלמידים. המחקר מצא כי כמעט בכל המוסדות
אין
מלמדים
לימודיליבהבאופןמלאלפידרישותמשרדהחינוך,אךהיקפיאי-העמידהבנהלים
אינםזהיםבכל
המקצועות ובכל המוסדות.
המחקר הצביע על היקף נמוך במיוחד של לימודי ליבה במקצועות
אנגליתומדעים,ובפרטבכיתותז'-ח'
,שבהןישהתרכזותבלימודיהקודשלקראתהמשךהלימודים
בישיבה קטנה. כך למשל נמצא כי בכיתות
א'-ו'
ההיקף הממוצע של לימודי
מדעים
הוא 76%
9
מהנדרש
ושל לימודי
אנגלית
–
40%
מהנדרש;
ובכיתות
ז'–ח' ההיקף הממוצע
של לימודי
מתמטיקה הוא 76%
מהנדרש, בהיסטוריה –
41%
מהנדרש, במדעים –
39%
מהנדרש ובאנגלית –
25%
מהנדרש.
המחקר מצא כי השיעור הנמוך של עמידה בחובת לימודי הליבה מתקיים באופן
נרחב הן במוסדות הרשתות, הן במוסדות המוכש"ר והן במוסדות הפטור.6
נוסף על כך
, מחקר שפרסמתי
בשנת 2022
במכון הישראלי לדמוקרטיה
והתמקד בתחום האנגלית
מצא כי 76%
מהציבור החרדי שיש ל
הם
בנים במוסדות החינוך דיווחו כי ילדיהם אינם לומדים
אנגליתכללבביתהספר,אףשעלפיחוזרהמנכ"לרקהלומדיםבמוסדותהפטור(40%
מהתלמידים
הבנים) פטורים מחובת לימודי אנגלית.7
כלומר, קיים פער ניכר בין חובת לימודי האנגלית בחינוך
החרדיוביןהיקףהלימודים בפועל(ובפרטשגם
מוסדות
שמלמדיםאנגלית,לאבהכרחעושיםזאת
בהיקףהנדרש בתוכנית הליבה.)
הפער בין ממצאים אלו על היקף לימודי הליבה בפועל בחינוך החרדי ובין השיעור הנמוך מאוד של
קיזוזים בגין היעדר לימודי ליבה בהיקף הנדרש מלמד כי
נתוני הקיזוז
של משרד החינוך אינם
משקפיםאתהנעשהבפועלבמוסדותהחינוךהחרדיים.ואכן,דוחמבקרהמדינהלשנת2020
הראה
כי הפיקוח של המחוז החרדי במשרד החינוך על מוסדות החינוך החרדיים מקל מאוד
ואינו הולם
את ההנחיות של חוזר המנכ"ל. חוזר המנכ"ל מחלק את ת
ו
כני הלימוד לשלושה אשכולות, בשכל
אחד מהם כמה מקצועות. אף שהחוזר קובע את היקף השעות הנדרש בכל מקצוע בנפרד, מבקר
המדינה מצא שהפיקוח של משרד החינוך בדק את עמידת בתי הספר בתוכנית ה
ליבה
לפי
האשכולות
, כך שבית הספר נחשב ל
עומד בדרישה של תוכנית ה
ליבה
במלואה אם לכל אשכול
מ
וקצ
ית המכסה הכוללת של השעות שנקבעה לו.
כלומר,
המפקחים של המחוז החרדי אינם
מוודאים שכל מקצועות הלימוד באותו אשכול אכן נלמדים בהיקף השעות שנקבע, אלא
שמכסת
השעות הכוללת של אותו אשכול נלמדה. למשל, המבקר הציג מקרה של
מוסד
שעומד מבחינת
משרדהחינוךבתוכניתה
ליבה
במלואה,אףשבכיתותד'-
ו'מלמדיםבוחמששעותעבריתורקשעה
אחת אנגלית בשבוע,
במקום
שלוש שעות עברית ושלוש שעות אנגלית כנדרש לפי חוזר המנכ"ל.,8
עם זאת, הסבר זה על האשכולות אינו
הסיבה היחידה לפער הנזכר,
מכיוון שלאור השיעור הגבוה
של מוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים כנדרש מתמטיקה ומדעים, קשה לראות כיצד אפילו
באמצעות
"השאלת" שעות בין
המקצועות ב
תוך אשכול מתמטיקה וטבע,
מוסדות החינוך יכולים
להגיע לשיעור גבוה של לימודי ליבה. בנוסף, מבקר המדינה עמד על כך שהמדיניות של מפקחים
שוניםאינהאחידהכלל:"מבדיקהפרטניתמולהמפקחיםעלהכיכלמפקחפעלבאופןשונה,
למשל
במקרהשבולאהוקצושעותלימודלחינוךגופניבביתספרמסוים,מפקחאחדלאקיזזאתהתקציב
התואם,ואילו מפקח אחר קיזז תקציבבגין כל שעה שביתהספרלאהקצה."
9
אם כן, ניתן להניח ש
יש תת-דיווח על מוסדות שאינם מלמדים לימודי ליבה על ידי מפקחי משרד
החינוך.
6
Corren, and GilNachmani,“Noncompliance with the Law as
‐
Hazan,Netta Barak
‐
Perry
Lotem
InstitutionalMaintenanceat Ultra‐ReligiousSchools,”Regulation&Governance18(2), SpecialIssue
on:Regulation and Development (April2024):612-636
7
אריאל פינקלשטיין, אנגלית שפה זרה: אנגלית בחברה החרדית, מחקר מדיניות
194
,
המכון הישראלי לדמוקרטיה,
2023
עמ', 21
-
29
;
אריאל פינקלשטיין, "
סקר מיוחד: כמה מהבנים חרדים לומדים אנגלית והאם החרדים מעוניינים
בשינוי?", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה,
17.2.2022
.
8
מבקר המדינה,
דוח שנתי70ב,
2020
עמ',7
111
-9
111
.
9 שם עמ', 1119
.
10
האכיפה הנרפית בכל הנוגע לאי-
לימוד מקצועות הליבה במוסדות החינוך החרדיים קשורה ככל
הנראהלחוסרהרצוןשלהמפקחים(שרובםבעצמםחרדים)להתעמתעםמוסדותהחינוך.נוסףעל
כך,
במקרים רבים
אין להם תמיכה פוליטית במאבק זה, ולא פעם הדרג הפוליטי אף מבקש להצר
אתצעדיושלהפיקוח.דוגמהעדכניתלמעורבותשלפוליטיקאיםחרדיםבממשלהבריכוךובמניעת
סנקציות
למוסדות החינוך החרדי
העוברים על הנהלים ניתן להביא מתחו
ם
אחר. באפריל 2024
התחוללה תקיפה אווירית נרחבת של איראן על ישראל (שכונתה גם בשם "ליל הכטב"מים.)"
בעקבות המתקפה פרסם פיקוד העורף איסור על
פעילויות חינוכיות והגבלת התקהלות עד 1,000
איש ברחבי ישראל, אך למרות זאת מוסדות חינוך חרדיים רבים נפתחו בניגוד להנחיות. פתיחת
בתי הספר עוררה ביקורת ציבורית, ובתגובה זימן משרד החינוך מוסדות חינוך חרד
יים לשימוע,
ושר החינוך יואב קיש טען כי הללו יטופלו "באופן חריף". לאחר הזימון לשימוע התראיין חיים
ביטון,שרבמשרדהחינוךהאחראיעלהחינוךהחרדימטעםש"ס,לתחנתהרדיוהחרדית"
קולחי"
וסיפר על המעורבות האישית שלו במניעת הטלת סנקציות על בתי הספר הללו: "אני אמור להיות
ממלכתי [
...
]אוליזהלאפוליט
יקליקורקט.ישהליךשאמורלקרותאולי,אבלהמוסדותהללולא
ייסגרו ולא יישלל רישיונם, אני כמובן לא מקדים את מה שאמור להיות בתהליך, אבל אני כבר
דיברתי עם מי שצריך לדבר [
...
]
יהיה בסדר. יש החלטות של פיקוד העורף ויש הוראות של
הרבנים."10
ניתוח תקציבישל הקיזוזים
בתרשים 5
מוצג הסך הכולל של התקציב שקוזז בכל אחת מהשנים
ממוסדות החינוך היסודיים
בחינוךהחרדיבגין אי-
לימוד מקצועות ליבה כנדרש.
תרשים 5. סך
התקציב שקוזז
מ
מוסדות חינוך יסודיים בחינוך החרדי בגין אי-
לימוד מקצועות
ליבה
כנדרש, תשע"ד-תשפ"ד
במיליוני ש"ח)(
18.0
16.0
15.3
14.8
14.7
14.0
13.7
13.6
12.0
11.7
10.9
10.2
10.0
10.0
8.5
8.0
7.6
6.0
4.0
2.0
-
תשע"ד
תשע"ה
תשע"ו
תשע"ז
תשע"ח
תשע"ט
תש"פ
תשפ"א
תשפ"ב
תשפ"ג
תשפ"ד
מקור: עיבודי המחבר למידע
שהתקבלכמענה לבקשת חופשמידע ממשרד החינוך.
10
"יוני גרין, "זימון ת"תים לשימוע? חיים ביטון: דיברתי עםמי שצריךיהיהבסדר", חרדי10
,
18.4.2024
.
11
קווי
המגמה מלמדים
ש
בשנים תשע"ד-תשע"ז היקף הקיזוז עמד על כ-
15
מיליון ש"ח,
ולאחר מכן
הוא ירד ועמד על כ-
10
מיליון ש"ח; בשנת תשפ"ג הוא עלה שוב ל-
13.7
מיליון ש"ח ובשנת תשפ"ד
חזרל-
10
מיליוןש"ח.קוהמגמההכלליהואשלירידהבהיקףהקיזוז,ולאור
העלייהבסךהתקציב
לכל
מוסד
לאורך השנים, וכן
העלייה במספר המוסדות והתלמידים לאורך השנים, הירידה
הממשיתגדולה עוד יותר.
ייתכן שיש
קשר בין קווי המגמה הללו
ל
הרכב הקואליציוני של הממשלה, ובפרט
למידת השותפות
של המפלגות החרדיות ב
קואליציה. השנים שסך הקיזוז התקציבי היה בהן
בשיאו
הן תשע"ד
ותשע"ה, ובשנים האלה
המפלגות החרדיות לא היו חברות בקואליציה (רק לקראת סוף שנת
הלימודים תשע"ה הן חזרו לקואליציה). כך גם שנת תשפ"ג, שבה סך הקיזוז התקציבי חזר שוב
למספרים של
אמצע העשור הקודם (13.7
מיליון ש"ח) ומספר המוסדות שקוזז מ
תקציבם הגיע
לשיא (55
), הייתה השנה היחידה מאז תשע"ד שהחרדים לא היו בה כלל חלק מהקואליציה
בתקופת "ממשלת השינוי)"(
. בתחילת ש
נ
ת תשפ"ד נערכו בחירות, והמפלגות החרדיות
חזרו
לקואליציה (ואף ניתן תפקיד של
שר במשרד החינוך למפלגת ש"ס).
ייתכן שהירידה בהיקף
הקיזוזים ו
בהיקף המוסדות שקוזז מהם תקציב
בין שנת תשפ"ג לשנת תשפ"ד קשורה אפוא
למדיניות ממשלתיתמוצהרת או סמויה (כאמור,ייתכן
גם
שגורמיהאכיפהעצמם מעדיפיםלשנות
מדיניותעלפי מידת הגיבוי שהם צופים שיקבלו מהדרג הפוליטי.)
חוסר ההלימה בין קו המגמה של מספר מוסדות החינוך שקוזז מתקציבם (תרשים 3
)
ובין קו
המגמה של
סך הקיזוז התקציבי
(תרשים 5) משק
ף
למעשה שינוי בסך התקציב המקוזז
ממוסד
יחיד.
כאמור,הקיזוזהתקציבי
מ
מוסדמבוססעל
חישובשלהמפקחים
של
מספר
השעותהשבועיות
שלא נלמדו במוסד
בשנה
בהתאם לנדרש בחוזר המנכ"ל, והכפלת מספר השעות הללו בערך
התקציבי השנתי של שעה שבועית (ערךזה
נמצא
בעלייה לאורך השנים. בשנת תשע"דהוא עמדעל
5,957
ש"חובשנתתשפ"ד
על
6,684
ש"ח) שניהתרשימיםהבאיםמציגיםאתהשינויבשתיצורות:.
תרשים 6
מציג את מספר השעות הממוצע שנגרע ממוסד
שקוזז ממנו תקציב, ותרשים 7
מציג את
היקףהתקציבהממוצע שנגרע בשל כך.
12
תרשים 6
. מספר השעות השבועיות הממוצע שתקציבן נגרע ממוסדות חינוך יסודיים בחינוך
החרדי, מתוך המוסדות שקוזז
מ
תקציב
ם
בגין
אי-לימודמקצועותליבה כנדרש,תשע"ד-תשפ"ד
80
72
70
60
53
51
51
50
47
46
46
44
40
37
36
32
30
20
10
0
תשע"ד
תשע"ה
תשע"ו
תשע"ז
תשע"ח
תשע"ט
תש"פ
תשפ"א
תשפ"ב
תשפ"ג
תשפ"ד
מקור: עיבודי המחבר למידע
שהתקבל כמענה לבקשת חופשמידע ממשרד החינוך.
תרשים 7
. סך התקציב הממוצע שקוזז
מ
מוסד חינוך יסודי בחינוך החרדי, במוסדות שקוזז
מ
תקציב
ם בגיןאי-לימוד מקצועותליבהכנדרש, תשע"ד-תשפ"ד
בש"ח)(
450,000
426,371
400,000
350,000
333,665
310,019
303,042 309,149
300,000
293,053 293,755
291,218
250,000
248,398
242,856
227,802
200,000
תשע"ד
תשע"ה
תשע"ו
תשע"ז
תשע"ח
תשע"ט
תש"פ
תשפ"א
תשפ"ב
תשפ"ג
תשפ"ד
מקור: עיבודי המחבר למידע
שהתקבלכמענה לבקשת חופשמידע ממשרד החינוך.
13
מהתרשימים עולה מגמה ברורה של ירידה ב
ערכם של הקיזוזים שנערכו ל
בתי ספר
יסודיים
בחינוךהחרדי.מספרהשעותהממוצעשקוזזעמדבשנת תשפ"דעל32
שעות,בהשוואהל-
72
שעות
בשנת תשע"ד. בהתאם לכך חלה ירידה ניכרת גם בסך התקציב שקוזז
מ
מוסד בממוצע, והוא עמד
בשנת תשפ"ד על 227,802
ש"ח. כפי שהוצג לעיל (תרשים 4), מ
תוך
המוסדות שנערך להם קיזוז,
שיעור
הקיזוז נמוךועומדעל 6%
בלבד בממוצע מתקציב המוסד בשנת תשפ"ד.
כאמור, נראה ששיעור ה
שינוי ב
קיזוז ה
תקציב
ים
ממוסדות החינוך החרדיים א
ינו
משקף שינוי
ממשי ב
פועל בהיקף היישום של חובת לימודי הליבה,
אלא את המדיניות של משרד החינוך ביחס
ל
מידת האכיפה
שהוא מפעיל
כלפי אי-לימוד תוכנית הליבה בה
יקף הנדרש.
בהתאם, נראה כי
המדיניות הכללית של
המשרד לאורך העשור האחרון
היא ל
העלים עין מאי-
לימוד מקצועות ליבה,
בדבבדעם
צמצ
וםאתהפגיעההתקציביתבמוסדותהחינךהחרדייםשאינם מלמדיםלימודיליבה
בהיקףהנדרשמהם.
ניתוח הקיזוזיםלפי רשת ה
חינוך
בשניהתרשימיםהבאים מוצגניתוח של קיזוזי משרדהחינוךבחלוקה בין שתי הרשתות:
בנייוסף
והחינוךהעצמאי. בשנתתשע"דמספרמוסדותהחינוךלבניםוכןמספרהתלמידיםבשתיהרשתות
היהכמעטזהה,אךלאורךהעשורחלגידול
ניכר יותרברשתבנייוסף,כך שבשנתתשפ"ד
היו
59%
ממוסדות הבנים ברשתות משויכיםלרשתזו.
תרשים 8. שיעור מוסדות החינוך היסודיים בחינוך החרדי ש
קוזז מתקציבם בגין אי-
לימוד
מקצועותליבהכנדרש,בחלוקה לפי רשתות, תשע"ד-תשפ"ד(ב-
)%
40%
35%
35%
33%
31%
30%
26%
25%
21%
20%
20%
19%
17%
17%
17%
17%
15%
15%
13%
13%
10%
10%
9%
7%
7%
5%
5%
5%
4%
4%
0%
תשע"ד
תשע"ה
תשע"ו
תשע"ז
תשע"ח
תשע"ט
תש"פ
תשפ"א
תשפ"ב
תשפ"ג
תשפ"ד
החינוך העצמאי
בני יוסף
מקור: עיבודי המחבר למידע
שהתקבלכמענה לבקשת חופשמידע ממשרד החינוך.
14
תרשים 9.
התפלגות התקציב שקוזז
מ
מוסדות חינוך יסודיים בחינוך החרדי בגין אי-
לימוד
מקצועותליבה
כנדרש,
בין הרשתות
, תשע"ד-
תשפ"
ד(ב-
)%
100%
90%
80%
70%
62%
69%
69%
71%
71%
79%
60%
89%
89%
91%
92%
94%
50%
40%
30%
20%
38%
31%
31%
29%
29%
21%
10%
11%
11%
9%
8%
6%
0%
תשע"ד
תשע"ה
תשע"ו
תשע"ז
תשע"ח
תשע"ט
תש"פ
תשפ"א
תשפ"ב
תשפ"ג
תשפ"ד
בני יוסף
החינוך העצמאי
מקור: עיבודי המחבר למידע
שהתקבלכמענה לבקשת חופשמידע ממשרד החינוך.
מהתרשימים עולה
כי בעבר שיעור
הקיזוזים ממוסדות החינוך העצמאי
היה גבוה יותר,
ובהדרגה
חל איזון בין הרשתות.
עם זאת,
גם בשנת תשפ"ד שיעור הקיזוזים
ממוסדות החינוך העצמאי היה
מעטגבוהיותר(17%
לעומת13%
),אףכיבשלמספרהמוסדותהגבוהיותרברשתבנייוסף,בחינה
של מספר הקיזוזים בשנ
ה
זו
וכן בשנת תשפ"ג)( מעלה כי היו מעט יותר קיזוזים למוסדות של בני
יוסף(23
לעומת21
.)
בניתוחשלהמשמעותהתקציביתשלהקיזוזים,גםבשניםהאחרונותרובברור
של התקציבים המקוזזים ה
ם ממוסדות
החינוך העצמאי. הסיבה לכך היא שקיזוז ממוצע ממוסד
שלהחינוךהעצמאיגבוהמקיזוזממוצעממוסדשלבנייוסףבפערניכר–פיש
נייםובחלקמהשנים
אפילופי שלוש
ה.
ניתן
להציע שני הסברים להבדלים בשיעורי
ם וב
היקפי
ם של
הקיזוז בין שתי הרשתות. לפי הסבר
אחד, הפער נובע מהיקף שונה של עמידה בחובת לימודי הליבה בשתי הרשתות. רשת החינוך
העצמאי
משויכת לממסד החרדי האשכנזי,
והיא
נחשבת לשמרנית יותר מרשת בני יוסף
המשויכת
לממסדהחרדיהספרדי,ובהתאםישנםגםהבדלי
עמדות ביןקבוצותהאוכלוסייה הלומדות בשתי
הרשתות הללו. בשל כך ניתן לשער שהיקף לימודי הליבה הממוצע במוסדות רשת החינוך העצמאי
אכן נמו
ך מזה בשמוסדות רשת בני יוסף.
מחקר
ם של פרי-
חזן, ברק-
קורן
ו
נחמני
אכן מצא
שבמוסדות של הציבור הספרדי היקף לימודי הליבה גבוה יותר מבמוסדות
של הציבור הליטאי
והחסידי.
עם זאת, המחקר לא השווה בין שתי הרשתות, ולכן נכללו בדיון
גם מוסדות הפטור
והמוכש"ר, ששיעורם של הליטאים והחסידים בהם גבוה יותר.11
לפי הסבר שני, הפער אינו נובע מהבדלים בהיקף לימודי הליבה בפועל אלא מהעוצמה הפוליטית
השונהשלכלאחתמ
הרשתות,ו
הואמשק
ףאתהעובדהש
למפלגתש"סעוצמהפוליטיתגדולהיותר
11
Corren, and Nachmani
‐
Hazan, Barak
‐
Perry
, לעיל
הערה6.
15
במשרד החינוך. כיום למשל במשרד החינוך פועל שר הממונה על החינוך החרדי מטעם מפלגת
ש"ס(חייםביטון.)לפיכךייתכןשההשפעההפוליטיתשלש"סעלהפיקוחגבוההיותר,אושהפיקוח
מעדיףמלכתחילהלהתעמתפחותעם מוסדותחינוךשישלהםזיקהפוליטיתגבוההלדרגהפוליטי
הממונה.
ניתוח הקיזוזיםלפי מחוז גאוגרפי
התרשים הבא מציג ניתוח של הקיזוזים שנערכו למוסדות
החינוך ב
חלוקה למחוזות הגאוגרפי
ים
(שלמשרדהחינוך)בכללהשניםתשע"ד-
תשפ"ד.הנתוניםמוצגיםבהשוואהלהתפלגותהתלמידים
בכלל מוסדות החינוך החרדי לבנים, ובהשוואה להתפלגות מוסדות החינוך החרדי לבנים ברשתות
בלבד.
תרשים
10
.
התפלגות
מוסדות
החינוך היסודיים לבנים בחינוך החרדי בהשוואה להתפלגות
הקיזוזים שנערכו
במוסדות אלו
,לפימחוזגאוגרפי
,תשע"ד-תשפ"ד(ב-
)%
100%
90%
20%
33%
36%
80%
70%
29%
60%
28%
50%
41%
19%
40%
30%
17%
20%
13%
32%
10%
19%
13%
0%
התפלגות מוסדות החינוך לבנים
התפלגות מוסדות החינוך לבנים
התפלגות הקיזוזים בין מוסדות
בכלל החינוך החרדי
ברשתות החרדיות
החינוך
צפון + חיפה דרום
מרכז + תל אביב ירושלים
מקור: עיבודי המחבר למידע
שהתקבלכמענה לבקשת חופשמידע ממשרד החינוך.
מהתרשים עולה כי באופן יחסי להתפלגות
מוסדות החינוך
החרדיים, משרד החינוך עורך שיעור
גבוה יותר של קיזוזי תקציב ב
בתי הספר הנמצאים בפריפריה, ובפרט במחוז הדרום.
במחוז זה
נערכו לאורך השנים 32%
מהקיזוזים התקציבי
ים,
אף שפועלים בו רק 19%
מהמוסדות לבנים
ברשתותו-
13%
מה
מוסדותלבניםבחינוךהיסודיהחרדי.מנגד,במחוזותשבהםנמצאיםהריכוזים
החרדיים הגדולים והשמרנים יותר, מחוז ירושלים (הערים ירושלים, בית שמש, מודיעי
ן
עילית
16
וביתר עילית) ומחוז
ות
מרכז ותל אביב
(הערים
בני ברק ואלעד), בולט כי שיעור הקיזוזים
נמוך
יותראף ששיעור המוסדות הפועליםבהם
גבוה יותר.
ממצא זה מפתיע לכאורה,
שכן אף שקשה להוכיח זאת, סביר להניח שבפועל דווקא במוסדות
הפריפריאליים היקף העמידה בחוב
ות תוכנית הליבה גבוה יותר, מכיוון שהאוכלוסייה החרדית
המתגוררת באזורים אלו נחשבת לשמרנית פחות מהאוכלוסייה החרדית בריכוזים החרדי
ים
הגדולים,
המהווה את הזרם המרכזי של החברה החרדית. ייתכן
שהסיבה להתפלגות זו של
הקיזוזים היא קושי פוליטי גדול יותר
או היעדר רצון בקרב מפקחי משרד החינוך לערוך אכיפה
בקרבאוכלוסייהחרדיתאידיאולוגיתיותר.
הסבריםאפשרייםאחריםהםהבדלרנדומליבמדיניות
בין המפקחים באזורים השונים,
או שמלכתחילה מוסדות בפריפריה נוטים יותר לדווח למפקחים
על אי-
עמידהבהיקףלימודי הליבה הנדרש.
ניתוח לפי מספר קיזוזים במוסד
במרבית מוסדות החינוך שהמשרד קיזז מתקציבם לא היה מדובר בתופעה חד-
פעמית בשנה אחת,
אלאבתופעההמתמשכתעלפניכמהשנים.כך,לאורךהשניםתשע"ד-
תשפ"דנערכובסךהכול445
קיזוזים, ב-
98
מוסדות. להלן מוצג מספרהקיזוזים שנערכולמוסדות השונים.
תרשים
11
.
מספר הקיזוזים התקציבייםשנערכו
מ
מוסדות שקוזז מתקציב
ם,תשע"ד-תשפ"ד
20
18
18
16
15
16
14
12
10
10
10
8
7
8
5
6
4
4
3
2
2
0
קיזוז
שני
שלושה
ארבעה
חמישה
שישה
שבעה
שמונה
תשעה
עשרה
אחד עשר
אחד
קיזוזים
קיזוזים
קיזוזים
קיזוזים
קיזוזים
קיזוזים
קיזוזים
קיזוזים
קיזוזים
קיזוזים
מקור: עיבודי המחבר למידע
שהתקבלכמענה לבקשת חופשמידע ממשרד החינוך.
ניתן לראות כי רק ב-
18
מהמוסדות שנערך להם קיזוז היה מדובר בקיזוז בשנה אחת בלבד, בעוד
ביתר 80
המוסדות,
שהם 82%
מהמוסדות
שקוזז מהם תקציב נערך קיזוז ביותר משנה אחת.,
ברביםמהמוסדותנערךקיזוזבמספררבשלשנים,וב-
10
מוסדות(
10%
)
נערךקיזוזבכל11
השנים
17
שישלגביהןנתונים.12
ממצאיםאלומלמדיםעלתופעהשל"עבריינותחוזרת",אךגםעלהעובדה
שיש מוסדות שבמוצהר א
ינם
מלמדים לימודי
ליבה בהיקף הנדרש,
והרשת משלמת בגינם מחיר
תקציבי, בעוד יש מוסדות אחרים שאינם מלמדים לימודי ליבה בהיקף הנדרש,ובכל זאתלא נערך
להם קיזוז תקציבי.
שלילת רישיון
ממוסדות שאינם מלמדים ליבה כנדרש
עד כה
סקירה זו בחנה את הסנקציות התקציביות המוטלות על
מוסדות
בחינוך החרדי שאינם
מלמדים
לימודיליבה
כנדרש,אךבחוק
קבועיםגםכלי אכיפה
חריפיםיותר.
עלפיסעיף3
לתקנות
חינוךממלכתי(מוסדותמוכרים),התשי"ד-
1953
,הוראתלימודיליבה
בהיקףהנדרש
היא
תנאיסף
לקבלת מעמד של מוסד חינוך מוכר"".
אם מוסד
חינו
ך
אינו
עומד בתנא
י זה,
יש למשרד החינוך
סמכותלבטלאתההכרה
בואףלאחרשניתנה;אלאש
למעשה
משרד
החינוךאינומשתמש
בסמכות
ז
ו כלל. במענה שהתקבל ממשרד החינוך בינואר 2025
בתשובה לשאלה מהו היקף מוסדות החינוך
תחתפיקוחהמחוזהחרדישרישיונםנשללבשלהיעדרלימודיליבהבהיקףהנדרש,נמסרמהמשרד
כך: "
לא ידוע לנו על מוסד שבשנים האחרונות נשללה הכרתו בשל אי קיום מלוא לימודי הליבה".
אכיפה
מסוגזהאינהמתבצעתאףשנתוניהקיזוזהתקציבישלמשרדהחינוךשהוצגולעילמלמדים
כי למשרד ידוע על מוסדות שבאופן קבוע
בבמשך
שנים רבות אינם מלמדים את לימודי הליבה
כנדרש.
למעשה, גם בנושא זה היה בעבר ניסיון להוביל שינוי כאשר המפלגות החרדיות לא היו חברות
בקואליציה.באוגוסט2014
(לקראתשנתהלימודיםתשע"ה)
בעתכהונתושלשיפירון("ישעתיד)",
כשר החינוך, מוסדות
של רשת החינוך העצמאי
שביקשו לחדש את רישיונם
קיבלו
מכתב ממשרד
החינוךהמתנהאתקבלתהרישיוןבעמידהבתוכניתלימודיה
ליבה
באנגלית.מכתבזה
עורר
תגובות
קשותמההנהגההחרדית,
שחששה
שמוסדותחינוך
לאיוכלולפעולמכיווןשאינםמלמדיםאנגלית
כנדרש.
בפועל,
ככלהנראהלאהיומוסדותשרישיונ
םלאחודש,
ובפרטשכהונתושלפירוןהסתיימה
זמן קצר (ארבעה חודשים) לאחר שליחתהמכתב.
13
סיכום
מסקירה זו עולה כי משרד החינוך נוקט מדיניות אכיפה נרפית מאוד ביחס לחובת לימודי הליבה
בחינוך החרדי היסודי לבנים. על אף אינדיקציות ברורות להיקף גבוה מאוד של סטייה מתוכנית
הליבה במוסדות אלו, בפועל משרדהחינוך
נמנע מהטלת סנקציות תקציביותעל מרביתהמוסדות.
גם כאשר
משרד החינוך מטיל
סנקציות תקציביות, מדובר בסכומים זניחים למדי, ובפרט שלאורך
העשור האחרון חלה ירידה הדרגתית בגובה הסנקציה שהמשרד מטיל על מוסד שמקוזז ממנו
תקציב.בנוסף,המשרדאינו מפעילכללאתסמכותולשלולהכרהממוסדותחינוךשאינםמלמדים
את מקצועותהליבה כנדרש.
12
שיעור זהאף גבוה יותר בפועל,מכיוון שיש מוסדות שלא היו פעיליםלאורך כלהשנים שנבדקו.
13
עלאירוע זה והביקורת הקשה מצדההנהגה החרדיתראו
פינקלשטיין, לעיל
הערה 7.
18