הודעה לעיתונות

דוברות הכנסת – יחד ננצח (הוועדה לביטחון לאומי) הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "פקחים הם לא עדי ראייה אלא חלק מהכוח האפקטיבית בשטח - בכוונתי לאשר את הצעת החוק עד לסוף חודש יוני" הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) התכנסה היום (ד') לדיון בנושא הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-2024 (מ/1823) – דיון בחלק שפוצל ונותר על שולחן הוועדה – הכנה לקריאה שניה ושלישית. במשרד לביטחון לאומי גיבשו מודל חדש להסדרת פעילות השיטור העירוני והמועצתי, שייכנס לתוקף בשלבים החל משנת 2025. המודל נועד לשפר את ביטחון התושבים, לקדם צדק חלוקתי, ולייעל את פריסת כוחות השיטור והאכיפה המקומיים. לדברי המשרד לביטחון לאומי, יחס שוטר פקח נמדד על ידי שילוב של פרמטר זמן התגובה של כוחות השיטור לאירוע כיום וגודל האוכלוסייה. ככל שהאוכלוסייה גדולה יותר- גודל הכוח עולה. ככל שזמן התגובה הממוצע לאירוע כיום נמוך יחסית- יהיו יותר פקחים משוטרים. יחס שוטר- פקח נגזר משילוב הנתונים. ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי: "עד לסוף חודש יוני אנחנו נאשר את הצעת החוק ובכך אנחנו נסיים את הצורך של הארכת הוראת השעה. המערך לייעול האכיפה והפיקוח ברשויות השונות נועדה לחזק את הביטחון האישי תוך כדי הגברת האכיפה במרחב העירוני. הצעת החוק שמונחת לפנינו היא תוצר של הפקת הלקחים במטרה להיכנס כחוק קבוע. אני מבין את האמירה של הרשויות שהן מבקשות שוויונות – אבל זה לא נכון, כל רשות וכל מועצה צריכה לקבל את המענה לפי הצרכים הייעודיים שלה. אנחנו רוצים לאפשר לכל הרשויות את מערך הפיקוח והאכיפה היעיל ביותר. טל גבאי, המשרד לביטחון לאומי: " סדר כניסת הרשויות למודל ייקבע על בסיס פרמטרים ברורים: גודל האוכלוסייה, היקף האירועים, מדד ביטחון קהילתי, כוחות שיטור קיימים ומרחק מתחנות משטרה. קביעת גודל כוח השיטור (שוטרים ופקחים) תיעשה במדרגות, לפי גודל האוכלוסייה והמאפיינים הייחודיים של הרשות. יחס שוטר-פקח יוגדר לפי זמני תגובה קיימים וגודל אוכלוסייה. לדוגמה, ברשות עם 15–30 אלף תושבים וזמן תגובה קצר – יוקצה כוח של 14 אנשי שיטור ביחס של 1 שוטר ל-1.5 פקחים. שיעור השתתפות המדינה במימון הפקחים ייגזר ממדדים סוציו-אקונומיים ופריפריאליים של הרשות. הרשויות החלשות יותר יקבלו סיוע גבוה יותר. מתוך 109 רשויות חדשות שיכנסו לתוכנית, 88 רשויות יהיה ביחס שוטר-פקח של 1:1. לפי המודל החדש אנחנו נראה יותר הגדלה של כמות הפקחים וצמצום יחסי של כוחות המשטרה. התקנים של משטרת ישראל שיתפנו ילכו להקמת יחידות חדשות". חזי רז, מנהל אגף חירום וביטחון רשויות מקומיות, משרד הפנים: "התכנית שהמשרד לביטחון לאומי הציג היא מנותקת. כל שנה יחס השוטרים ברשויות המקומיות רק הולך ומחמיר. במקום להשלים את תקני השוטרים החסרים היא זורקים את האחריות על כתפי הרשויות המקומיות. אנחנו רוצים לראות יותר שוטרים בשטח. אם לוקחים תקנים של שוטרים צריך להביא פקח במקומו במימון מלא". אלון ביטון, מרכז שלטון אזורי: "יש שוטרים של מג"ב במרחבים של חלק מהמועצות האזוריות, ואנחנו חוששים שגם התקנים שלהם ייעלמו מהשטח יחד עם הרפורמה". עו"ד דבי גילד חיו, האגודה לזכויות האזרח: "במתווה המוצע יש פגיעה בשוויון בין הרשויות. לפי המתווה, רשויות מקומיות שלא יוכלו לעמוד בהוצאות יוצאו מהתוכנית. הדאגה המרכזית שלנו, זה שהפקחים בשטח יחליפו את כוחות המשטרה". שמעון פרץ, ראש מועצת מיתר: "בדרך לסיפוק הזכויות לביטחון, יוצרים חוסר שוויון בין הרשויות. המועצה שלי קרובה מאוד לגבול ומה שמציעים לי בתוכנית לא יתרום להגברת תחושת הביטחון של התושבים. יש אצלנו אלמנטים מיוחדים של ביטחון שלא באו לידי ביטוי במתווה המוצע. גם בתוך המודל המוצע צריך לדעת לייצר את ההתחשבות במועצות בעלות צרכי ביטחון מיוחדים". עו"ד רועי הראל, עוזר משפטי ליועמ"ש בל"מ: "המשרד לביטחון לאומי פועל בכל דרך להחזיר את המימון לשוטרים לרשויות המקומיות שזקוקות לכך. אנחנו מעמידים חלק מהאמצעים הנדרשים לפיקוח של הרשות המקומית. יש רשויות חלשות יותר ויש חזקות יותר – אנחנו שואפים לתת את המירב לכל הרשויות אבל אנחנו לא יכולים לשאת לבדנו בנטל הכלכלי. רשויות שצריכות סיוע כלכלי צריכות לפנות לגורמים נוספים מלבד המשרד לביטחון לאומי". יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל סיכם את הדיון: "אני מבקש למחוק מהצעת החוק את המילים "פקח מסייע" והפוך אותם ל- "פקח שיטור". אותם פקחים הם לא עדי ראייה אלא הם חלק מהכוח האפקטיבית בשטח וכנגזרת מכך צריך יהיה לתת להם את הסמכויות המתאימות. צריך לאשר לאותם פקחים לשאת על גופם מצלמת גוף, יש לזה משמעות רבה ואני ארצה לקבל את דעת הגורמים הרלוונטיים על כך. אנחנו מתייחסים לכל הרשויות עם נקודת פתיחה שווה, מתוך רצון לאפשר את ההתאמות הנכונות לצרכים של כל רשות. במועצות אזוריות שבהן יש יותר מתחנת משטרה אחת – צריך להגדיר את תחנת האם הראשית". בנימין גל, דוברות הכנסת.