חומר רקע
07/07/25
אי'בתמוז
תשפ"ה
לכבוד
חברותוחברי ועדת קידום מעמדהאישהושוויןמגדרי
שוויון הזדמנויות באקדמיה ובשוקהתעסוקה-
היעדר מדיניותאחידהלהכנסת תינוקותלשיעורים
במוסדותההשכלה הגבוהה
נשים מהוות כ –
60%
ממספר הסטודנטים.יות באקדמיה, ומהוות רוב בכל אחד מהתארים: בתואר הראשון
59%
,בתוארהשני–
65%
,ובתוארהשלישי–
54%
.כאשר
הגילהחציונישלנשיםבמוסדותלהשכלהגבוהה
עומדעל 25.6
.שדולתהנשיםבישראלמפעילה את׳הקושל אליס׳ -
קומיצויזכויותבנושאי אפליהמגדרית.
הקו מסייע לנשים למצות את הזכויות שלהן בכל הנוגע למלחמה, לקבל ייעוץ משפטי במקרי הדרה מגדרית
במרחב הציבורי או במתן שירות ציבורי וכדומה.
ל׳קושל אליס׳ הגיעומספר פניות מטעם סטודנטיותבנוגע
לדרישהלהגעהפיזיתלשיעוריםלאחרלידהולהיעדרמדיניותאחידהלהכנסתתינוקותלשיעוריםבמוסדות
ההשכלה הגבוהה.
כיום, קיימת
שונות רבה
במדיניות המוסדות האקדמיים בנושא הכנסת תינוקות לשיעורים -
בעוד שחלק
מהמוסדותמאפשריםזאת,אחריםאוסריםלחלוטין.המועצהלהשכלהגבוהההבהירהכילאתתערבבנושא
והשאירהאתההחלטהלשיקולדעתכלמוסד,מצבהיוצרחוסרודאותואפליהביןסטודנטיותבמוסדותשונים
(זאת על פי מכתבו של היועץ המשפטי למל״ג עו"ד נדב שמיר מיום 30.7.2015
לשדולת הנשים, בעקבות
פנייתנובענייןנוכחותפעוטותבשיעוריםמיום22.5.2015
.)
מדיניותלאשוויוניתזויוצרתמצבאבסורדשבו
סטודנטיותממוסדאחדרשאיותלהביאאתתינוקןלשיעורים,בעודאחרות–
באוניברסיטהאחרתאואפילו
בחוג אחר באותו מוסד –
נאלצות לבחור בין השתתפות בשיעור לטיפול בתינוק. ההחלטות מתקבלות
לעיתים ללא נוהל כתוב, ונתונות לשיקול דעת אישי של מרצה או ראש חוג. מצב זה יוצר אפליה ברורה בין
מוסדות וחוגים, ובפועל פוגע בעיקר בסטודנטיות –
שהן הרוב המוחלט של ההורים המטפלים בתינוקות
בשיעורים.
שדולת הנשים קיבלה פניות רבות מסטודנטיות מהחוג
לעבודה סוציאלית
באחת מהאו
ניברסיטאות בישראל
שהתלוננו כי נאסר
עליהן להביא את תינוקן לשיעורים –
וזאת למרות שבחוגים אחריםבאותה האוניברסיטה
הדבר הותר בתיאום עם המרצה. לאחר התערבות השדולה בפברואר 2025
, הוסכם כי תתאפשר הכנסת
תינוקות עד גיל שישה חודשים לשיעורים עיוניים בלבד. מדובר בצעד חשוב, אך מצומצם –
והוא ממחיש את
האבסורד במצב הנוכחי, שבו מוסדות אוסרים את כניסתן של סטודנטיות לאחר לידה, לשיעורים שבהם
הנוכחות חובה, עם התינוק שלהן.
היעדר מדיניות כוללת של המוסדות האקדמיים פוגעת באופן ישיר בשוויון ובנגישות של נשים להשכלה
גבוהה. רבות מהן נאלצות להפסיד שיעורים ואף לדחות את לימודיהן, לעיתים בשנה מלאה ואף יותר, בשל
היעדר מענה מותאם להורות בגילאים צעירים. הפגיעה נושאת אופי מגדרי מובהק, שכן ברוב המקרים מי
שנושאות באחריות לטיפול בתינוקות הן נשים. בנוסף, השלכות חמורות במיוחד עבור אימהות ממעמד
מוחלש, שאינן מסוגלות לממן מסגרות טיפול פרטיות, ולעיתים נאלצות לנשור מהלימודים. היעדר מדיניות
כתובה ושקופה יוצרת תחושת אי ודאות, תלות בשיקול דעתם של מרצים או ראשי חוגים, ואפליה בפועל בין
שדולת הנשיםבישראל
| הברזל32
,ת"א -
יפו | טל.4955361
-
054
IsraelWomen’sNetwork | Habarzel32,TelAviv-Yafo |Tel.972-544-955361
[email protected]| www.iwn.org.il
מוסדותואפילובין מסלוליםבתוך אותומוסד. כלזאתעומדבסתירהלמדיניותהלאומיתאשרמעודדתילודה,
אך אינה מספקת
ליווי מערכתי מספק להורים צעיריםבמוסדותלהשכלה גבוהה.
על כן, שדולת הנשיםמבקשתלבצע את השינוייםהבאים:
1.
קביעתמתווהאחידומחייבלכללהמוסדותעלידיהמל"גובוהכנסתתינוקותלשיעוריםעיונייםתותר
עד גיל אותו יקבע המל"ג בהתייעצות עם מומחים בנושא, האם תהא רשאית לשבת בתוך השיעור
ועליהלצאתבמידהוהתינוקמפריעוהמרציםיוכלולדרושיציאהרקבמקריםשלהפרעהמתמשכת.
2.
הקמת תשתיות תומכות הורות בכל קמפוס הכוללות חדרי הנקה, משטחי החתלה, וחללים להאזנה
מרחוק.
3.
תיקוןחוקזכויותהסטודנטועיגוןמפורששלהזכותלהכנסתתינוקותלשיעוריםואיסורעלאפליהבין
מוסדותובין חוגיםבנושא זה.
לסיכום, הגיל החציוני של נשים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל עומד על 25.6
–
גיל המצוי בלב שנות
הפוריות,שבורבותהופכותלאמהותצעירות. האפשרותללמודבאקדמיהתוךכדיהיריון,לידהוגידולתינוקות
איננהפריבילגיה,אלאתנאייסודלשוויוןמגדריאמיתיולהשתלבותהוגנתשלנשיםבאקדמיהובשוקהעבודה.
האפשרות להכניס תינוקות לשיעורים אינה הקלה –
היא ביטוי להכרה בצרכים הממשיים של סטודנטיות
וסטודנטיםשהםגםהוריםצעירים.
שדולתהנשיםבישראלקוראתלוועדהלהמליץעלקביעתמדיניותאחידה,
ברורהומחייבתבכללהמוסדותלהשכלהגבוהה;לפעוללשינויעמדתהמל"גבסוגיהזו;ולקדםתיקוניחקיקה
שיבטיחו אתמימוש זכויותההורותבמוסדות ההשכלה הגבוהה.
בברכה,
רחלי סונגו, עו"ד
מנהלת קשרי ממשל
שדולת הנשיםבישראל
שדולת הנשיםבישראל
| הברזל32
,ת"א -
יפו | טל.4955361
-
054
IsraelWomen’sNetwork | Habarzel32,TelAviv-Yafo |Tel.972-544-955361
[email protected]| www.iwn.org.il