חומר רקע
7
ביולי, 2025
לכבוד,
חברות וחברי הוועדה לקידום מעמד האישה ו לשווין מגדרי
הנדון: מסמך מדיניות
של מרכז אדוה
לקראת הדיון בנושא -
שוויון הזדמנויות באקדמיה ובשוק
התעסוקה
לציון יום הסטודנט הלאומי
בהקשר סוגית שוויון הזדמנויות בעבודה, אחת הדרכים המרכזיות לבחון את מצב שוויון ההזדמנויות
בתעסוקה בישראל היא באמצעות שיעור העובדים המשתכרים שכר נמוך. כלומר, שכר חודשי הנמוך
משני שלישים מהשכר החציוני במשק. מחקר של מרכז אדוה מאפריל 2025
מצא, כי
בישראל כמעט
רבע מהמועסקים במשק משתכרים שכר נמוך (כ-
23%
). בחינה של חלוקה מגדרית מעלה, כי שיעור
הנשים העובדות בשכר נמוך, גבוה פי 2
משיעור הגברים המועסקים בשכר נמוך (כ-
32%
לעומת כ-
16%
בהתאמה.)
כמו כן, מאחר ונמצא כי אחד הגורמים המרכזיים שמגדילים הסיכון לעבודה בשכר נמוך הוא היקף
המשרה -
הדבר משפיע מאד על ציבור הנשים. בישראל שנת 2025
, הנשים הן עדיין המטפלות
העיקריותבביתובילדים.לכן,עםהכניסהלשלבההורות,רבותמהןיורדותבהיקףהמשרהומתפשרות
על גובה השכר בחיפוש אחר מקום עבודה קרוב לבית.
גם כאשר מנטרלים מאפיינים כהיקף משרה והשכלה -
קרי, גם כשנשים עובדות באותה היקף משרה
ובאותה רמת השכלה כמו גברים - הסיכוי שלהן לעבוד בשכר נמוך גבוה בכ-
70%
מזה של הגברים.
סיבה זו נעוצה בבידול התעסוקתי, המאפיין את תעסוקת הנשים בישראל, אשר מרוכזות במקצועות
המאופיינים בשכר נמוך (טיפול, רווחה וסעד, חינוך והוראה, ושירותים ומכירות.)
בחינה של סיכויי קבוצות שונות באוכלוסייה לעבוד בשכר נמוך העלתה כי בקרב אנשים עם מוגבלויות,
נשיםערביות,עובדיםבגילפרישהונשיםחרדיות,הסיכוילהעסקהבשכרנמוךגבוהמ-
40%
ולעיתים
אף עובר את ה-
50%. כך גם באשר לסוגי המקצועות, כמועסקים בלתי מקצועיים ועובדי מכירות
ושירותים –
שסיכוייהם לעבוד בשכר נמוך גבוהים פי 14
ופי 9
בהתאמה.
לכן, כדי לצמצם את הפערים בשוויון ההזדמנויות בתעסוקה -
כפי שמשתקפים בקבוצות העובדים
בשכר נמוך -
על המדינה לנקוט במדיניות הכוללת עדכון שוטף של שכר המינימום, במיוחד על רקע
יוקר המחיההגבוה בישראל; חיזוק האכיפהשל חוקיםהמגנים עלזכויות העובדים; הרחבת ההשקעה
הציבורית במערך הכשרות, בהסבות מקצועיות ובתוכניות התעסוקה, ועידוד התאגדות עובדים,
במיוחד במגזר הפרטי, שם שיעור העובדים המאוגדים נמוך מאוד.
ממצאי מחקר אחר שטרם פורסם מעלים, כי פערי השכר המגדריים מתרחבים עם העלייה ברמת
ההשכלה. נשים שכירות ללא תעודת בגרות משתכרות בממוצע 28%
פחות מגברים שכירים בעלי
אותהרמתהשכלה.בקרב אקדמאיםבעליתוארשניומעלה-הפערבשכרמגיעל-
35%
.כלומר,רמת
ההשכלה הגבוהה שלנשיםאינהמתרגמת לשכר גבוה יותר בשוקהעבודה. בין הסיבותלכך, הבדלים
מגדריים בבחירת תחומי הלימוד, והפחתת ערך של מקצועות בהן יש ייצוג יתר של נשים. פער
משמעותינוסףנוגעלייצוגהנמוךשלנשיםבתפקידיניהול:רק5%
מהשכירותבמשקממלאותתפקיד
ניהולי לעומת 18%
מהגברים. גם כאשר נשים מגיעות לעמדות ניהול, הן מחזיקות בפחות סמכויות.
למשל: מספר העובדים הכפופים למנהלת נמוך בממוצע לעומת מנהלים: 15
לעומת 20
. הסיבות לכך
טמונות,ביןהיתר,בסטריאוטיפיםמגדריים,נורמותניהולומאפייניםשלשוקהעבודההישראלי(עבודה
מרובת שעות וזמינות מרובה.)
ללא שינוי כל אלו, לא נייצר שוק עבודה המאפשר שוויון הזדמנויות לכולם.ן.
בברכה,
ד"ר יעל פרואקטור
מקדמת מדיניות וקשרי ממשל
מרכז אדוה - מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל