חומר רקע
346 דוחשנתי50ב
Ì
בגלל
התנגדותם של חברי המועצ
ה הדתית
ה
אור
תודו
קסים לכהן במחיצתם של חבר
ים שאינם
אורתודוקסים
,
לא התכנסה המועצה בשנת 1999
ולא
בחרה בבעלי תפקידים
.שר הד
תות לא
פעל לכינוס המועצה
,
והחברים הלא אורתודוקסים נאלצו לפנות פעם
א
חר פ
עם לבג
"
ץ כדי
שיורה על מימוש זכויותיהם
.
גם מועצת העירייה לא הקלה על
מ
לאכ
ת
חידוש ה
רכב
המועצה
הדתית
,
ונמנעהבמשךשניםמלבחורנציגיםשאינם
אורת
ו
דוקסים
.
הנה
לת
המועצה הדתית לקחה עליה תפ
קיד
לא לה
,
וחילקה תמיכות לארגוני צדקה
ו
חסד
בסכומים של מיליוני שקלים בשנה
.
תמיכות אלה היו קרוב למחצית מתקציב
המועצה
לפעולותיה
.
המועצה חילקה את הת
מיכות ב
חר
יגה
מהס
עיף שנועד לכך
ב
תקצ
בי.
למי
מון
החריגה העבירה המועצה כספים מסעיפי תקציב שונים בלא לקבל
על כך
את איש
ור
השר
מראש
,
כנדרשבתקנותהתקציב
.
ממצ
אי
הביקורת מראים שהמועצה נתנה תמיכות
,
הן לארגוני צדקה וחסד והן לפיתוח
מבני
דת
,
שלא על פי הנהלים והמבחנים ש
היא עצמ
ה
קבע
ה, וא
ף בניגוד להם
.
לא
ברור
מה
השיקולים שהינחו את חברי ההנהלה בעת שהחליטו לחלק תמיכות לעתים
ל
לא ב
דיקה
ול
לא
תיעוד ואסמכתאות
.
יש עמותות שהופלו לרעה לעומת אחרות ויש
שהועד
פו בלי הצדקה
.
התנהגותם של חברי המועצה ומנהליה
,
אינה עולה בקנה אחד
ע
ם ה
י
ותם נאמ
ני הציב
ור
הח
ייבי
םלפעולמשיקוליםגלויים
,
עניינייםושוויוניים
ב
חלוק
תכספיהציבור
.
הנה
לת
המועצה בשבתה כוועדת תמיכות לא העבירה את הפרוטוקולים של דיוניה
לאיש
ור
מליאת המועצה אף שהדבר נדרש בתקנות הניהול
.
משמעות הדבר היא
, ש
תמיכ
ות בהיקף של
מיליוניש
"
חבשנהניתנו
עלדעתהנהלת
המו
עצהבלבד
.
מינוי
דיינים וקביעת מקום כהונתם
1
. מער
כת בתי הדין הרבניים היא חלק ממערכת השיפוט ה
ממל
כתי בארץ ויש בה שתי
ערכא
תו:
בתי
דין רבניים אזוריים
,
ובית הדין הרבני הגדול
)
להלן - בית הדין הגדול
(
שהוא
ערכא
ה
עליונה ומקום
מושבו בירושלים
.
מינ
וי דיינים
, ה
רכב
בתי הדין הרבניים
,
תקופת כהונתם
של הד
יינים ותנאי פרישתם
מוסדריםבחוקהדיינים
,
התשט
"ו-
1955
)להל
ן–חוקהדיינים(.1
2
. בסעיף 13
לחוק
הדיינים נאמר
, ש"
שר הדתות יקבע בהתייעצות עם נשיא בית ה
די
ן הרבני
הגדול,
ובהתייעצות עם שר
המשפטים
,
את סדרי המי
נהל של בתי ה
דין
הרבניים וימנה על
ביצוע
ם אחד
הדיינים
...
שי
היהאחראיבפניו
".
בשנ
ת 1983
קבע
שר הדתות
"
הוראות בדבר סדרי מינהל ותנאי שירות בבתי הדין הרבניים
) "
להל
ן -
סדריהמינהל
(
והםפורסמובחוזרמנהלבתי
הד
יןהרבנייםביולי1990
.בספ
ט
מבר1989
1ביקור
תעל
"
הליכימינוידיינים
"
ראובדוחשנתי48
עמ,'257
.
המשרדלעניינידתות
347
הודעי
השר
,בת
וקףסמכותול
פיס
עיף13
לחוק
הדיינים
,
עלמינוימנהלבתיהדין
ה
רבניים.
בסד
רי
המינהל נקבע
, ש"
שיבוץ דיינים במערכת בתי הדין ייעשה על ידי שר הדתות בהסכמת
נ
שיא
בית הדין הרבני הגדול
".
סעיף 19 לחו
ק
הדיינים קובע
" :
ראה שר הדתות צורך
,
מסיבות
מינהליות
,
להעביר דיין דרך
קבע לבית די
ן רב
ני שבמקום אחר
,
יקבל תחילה את הסכמת
ישנא בית ה
דין הרבני
הגדול לאותה העברה
".
בעניין זה נקבע בסדרי המינהל
") :
א(
מנהל בתי הדין
ה
רבני
ים רשאי להעביר
מסיבות מינהליות דיין שכהונתו בבית דין אזורי
א
חד,
לכהן זמנית בבית
דין א
זורי שבמקום אחר וזאת
לתקופה
של עד שלושה
חוד
שים רצופים
,
שאפשר להאריכה
מסיבו
ת מי
דחוות
,
בשלושה חודשים
נוספים
. )ב(
ההעברה הזמנית תיעשה בהסכמת הדיין המועבר
ו
בהס
כ
מת נשיא בית הדין הגדול ולאחר
התייעצותעםראשיבתיהדיןהנוגעיםבדבר
".
המבשק
להתמנות לדיין פונה למינהל בתי
הדין הרבניים שבמשרד
וממלא
"
שאלון
איש
י - מועמ
דות
לכהונת דיין
) "
להלן - שא
לון
אישי
(.
בשאלון הוא מתחייב
,
בין היתר
" ,
לגור במקום
מ
ושב
בית הדין
"
שבויתמנהלדיין
)
אםיתמנה
(.
3.
משרד
מבקרהמדינהבדקמינוישלדייניםוקביעתמקוםכ
הו
נתם
.
להלןעיקר
ה
ממצ
אים.
מ
קום
כה
ונתו של דיין
בינורא 1998
התק
בלה
במש
רד מבקר המדינה תלונה בדבר העדפה בלת
י ת
קינה בהעברתו של
דיין
)
להלן - דיין א
('
לבית הדין הרבני האזורי בירושלים
.
לדברי המתלונן
,
דיין א
',
שהיה בעל
ו
תק של
פחות משמונה שנים בדיינות
,
הועבר לבית הדין האמור
,
בשעה שבקשותיהם של דיי
נים ב
עלי
ותק של
20
שנה
ויותר לעבו
ר אל
יו נדחות
.
המתלונן טען
,
שדיין א
',
שהאו
חתנו של מנהיג
ש"ס, ה
רב עובדיה
יוסף
,
הועברמשיקוליםזרים
.
משר
ד
מבקר המדינה בדק את העברת דיין א
'
מבית הדין הרבני האזורי בחיפה לבית הדין הרבני
האזור
י בתל אביב
,
ואחר כך לבית הדין הרבני האזורי בירושלים
.
הבד
יקה נעשתה במ
ינהל
בתי
הדין
הרבניים
.
להלןהממצאים
.
ש
יבוץ
דיין א
'
בבית הדין הרבני האזורי בחיפה
דיין א',
תושב ירושלים
,
קיבל סמיכה לדיינות באוקטובר 1990
. זמן
קצר אחר כך הוא ביקש
ל
התמ
נות
לדיין
,
ומילא שאלון
אי
שי וצירף אליו קיצור תולדות חייו
.
בין השאר הוא כתב
: "ניש
א
תי לבתו
של
ה
גאון רבי עובדיה יוסף שליט
"
א ובד בבד
הד
ריכני בנתיבות ההוראה
ו
הדיי
נות בפיקוחו ובחסותו
למדתיש
"
סבישיבתעטרתישראלבכוללהאברכים
".
חוד
שי
ים לאחר הסמכתו התמנה דיין א
'
לדיין בבית הדין האזורי בחיפה וכיהן בו בשנים
1992
-
1991
.
בהתא
םלהתחייבותובשאל
וןהאישיעבר
דיין
א'
לגורבחיפה
.
ה
עבר
ת
דיין א
'
לבי
ת ה
דין הרבני האזורי בתל אביב
1.
ממסמ
כי מינהל בתי הדין עולה
,
כי בתחילת שנת 1992
, לאח
ר
שכיהן כשנה בחיפה
,
פנה
דיין א'
אלמנהלבתיהדיןהרבנייםבבקשהלבד
וק
אםאפשרלהעבירולביתדיןבאזו
ר
אחר
,
348 דוחשנתי50ב
ולא
פש
ר לו לע
בור לגור עם ב
ני מ
שפחתו בירושלים
.
על פ
י המסמכים
,
נימק
ידין א
'
את בקשתו
ב
מצב
רפואישלבןמשפחה
.
נ
מצא
,
שבאוקטובר 1992
כתב
מנכ"
ל משרד הדתות דאז
)
להלן - המנכ
"
ל דאז
,(
לאשתו של הרב
עובד
י
ה יוסף
" :
הריני לאשר כי
סו
כם ש
]
דיין א
['
שליט
"א,
דיין בחיפה
,
יכול לעבור להתגור
ר עם
מ
שפח
תו ב
ירוש
לים ת
"
ו וכאשר יתפנה מקום בירושלים א
ו ב
אזור יעשה מאמץ להעדיפו על
א
חרים
מפאתמצבוהמשפחתיהנחוץ
".
בנובמ
בר 1992
כתב
מנהל בתי הדין הרבניים לדיין א
',
כי אישר לו לעבור לגור עם בני משפחתו
בירושלים
,
והודיעלוכיימשיךלשמשדי
י
ןבחיפהעדשימונהדי
יןאחרבמקומו
,
ואז
הואיועבר
לבית
הדין באשדוד או בתל אביב
.
בתשובתו מיוני 1999
למש
ר
ד מבקר המדינה כתב המנכ
"ל דאז, כ
י לא
התערב כלל
"
בנושא העברתו אואי העברתו
"
של דייןא
"',
לאביקשתיולא
ה
תער
ב
תילאאצלהרבני
ם
הראשיים שליט
"
א דאז
,
ולא אצל רא
ש
הממשלה ז
"
ל דאז
...
כל חלקי
בנוש
א הית
ה העברת
אינפורמציה ומעשה דוור בעלמא
". דל
בריו
,
בספטמבר 1992
התק
י
ימה
בביתו
של הרב עובדיה יוסף
פגישה בין מנהל בתי הדין הרבניים לבין
"
משפחת בית הרב יוסף
"; ל
אחר
הפגישה האיצה בו אשת
הרב
"
לדעת
את
התשובה
,
ולפירוחהדבריםשהעבי
ר
אלי
]
מנהל
בתיה
דין
הרבניים
[
כתבת
יאת
מכתבי
הנ"ל.
מכתבושל
]
מנהלבתיהדי
ןה
רבניים
[
נכתבכיוון
ש
הרב
נ
יתז
"
לרצתהתשובהמחייבת
".
מעורב
ותו של המנכ
"
ל דאז בעניין קביעת מקום מגוריו ומקום כהונתו של דיין א
'
היתה
ב
לא
ס
מכות ולכן אינה
ר
אויה
.
יתרה מזו
,
מעשהו של המנכ
"ל
דאז
,
שמסר
,
בלי הצדק
ה, ל
אדם
שמחוץ
למע
רכת
)
אשת הרב יוסף
(
מידע פנימי הנוגע
למ
ערכת בתי הדין
ה
רבניים,
הוא דבר
פסול
.
האמור בתשובתו של המנכ
"
ל למשרד מבקר המדינה מעורר
ח
שש
ש
הבקשה זכתה
לטיפולמיוחדמשיקוליםזרים
.
2
. בינ
ואר 1993
העב
י
ר ראש הממשלה המנוח
,
יצחק רבין
,
בתוקף תפקידו כשר ה
דתות
,
את ד
יין א'
"ל
כהן דרך קבע בבית הדין הרבני האזור
י ב
תל אביב
".
נשיא בית הדין הרבני הגדול דאז - הרא
שון
לציוןהרבהראשילישראל
,
הרבבקשידורון
)
להלן-הנשיאדאז
-(
נתןאת
ה
סכמ
ת
ולהעברה
.
ה
עבר
ת
דיין א
' לב
ית
הדין הרבני האזורי בירושלים
1
. ביו
ני 1997
כתב
דיי
ן א
'
מכתב לשר
הדת
ות דאז
,
השר אליהו סויסה ובו ביקש
"ועפלל בענייני
מיידית להעבירני לכהן בירושלים
,"
וציין כי הוא
"
מרגיש מקופח באי כיבוד הסכמים
חתומי
ם על ידי
הנוגעים והמוסמכים בדבר
,
באשר למינוי עבורי לכהן די
ין
בירושלים
".
כן טען
שקופח
בכמה
ע
ניינים
נוספים
:
היה ע
יכוב בהעברתו
לתל
אביב
;
הוא מונה להרכב דיינים שעוסק
ב
תחום
שלא נראה לו
;
החזרהוצאותנסיעותיומירושליםלתלאביבלאהיהסדיר
.
ב-
12.8.97
)תשהע
באב
(
שעות אחדות לפני שהתפטר מתפקיד שר הדתות
,
חתם השר
סויסה
על ה
חל
טה "
להעביר
,
מסיבות מינהליות
, תא
דיין
]א'
... [
לכהן
דרך קבע בבית
הדין
הרבני
האזורי בירושלים
".
לפי חוק הד
נייים,
אם ראה השר צורך מסיבות
מינהל
יות להעביר דיין דרך
קבע לבית דין רבני שבמקום אחר
" ,
יקבל בתחילה את
ה
סכמ
ת
נשיא בית הדין הרבני הגדול
לאותה העברה
".
השר
לא
קיבל את הסכמת
ה
נשי
א
דאז להעבר
ת
דיין א
'
ולכן לא בוצ
עה
ההחלטה
.
המשרדלעניינידתות
349
בתש
וב
תו ממאי 1999
למב
ק
ר המדינה מסר הנשיא דאז
"
שלמרות בקשותרבות לאהסכמתי
ל
החל
טתו
שלהשרסויסהלהעביראת
]
דייןא
['
לירושלים
".
בתשבו
תו מיולי 1999
למב
ק
ר המדינה כתב השר סויסה
,
שדיין א
'
הציג לו
"
מסמכים רפואיים
אודות
]
מחלה
של שני בני משפחה2[ התוכמ
ים בבקשתו להע
ברה
לירושלים
".
עוד כ
תב השר
, כי ש
ק
ל היטב
את הבקשה והתייעץ עם הנשיא דאז
, ו"
מדבריו הבנתי
,
שהעברה כזו אכן מתבקשת
לאור
הנתונים
הרפואיים של
]
דיין א
[.'
אולם מצדשניגם ידעתי
שי
תכןוהיא תגרום להתמרמרות
מ
צד
די
ינים ותיקים
,
המבקשים אף הם לעבור לירושלים
...
החלטתי לה
עביר
ו לירושלים בי
ום 12.8.97
. לצע
ר
י נפל פגם
טכני בכתב ההעברה והיא לא בוצעה בפועל
.
ברצוני לציין
,
שלא היתה
ידועה
לי התנגדותו של נשיא
ביתהדיןהגדולדאזלהעברתו
,
אילוכן
,לא
הייתימחליט
ל
העב
י
רובניגודלדע
ות".
2
. בנו
במבר 1997
הועב
ר דיין א
'
באופן
זמני לבית הד
ין ה
רבני האזורי ב
ירו
שלים
.
בתשובתו
ל
משר
ד
מבקר המדינה
,
בינואר 1998
, מסר
מנהל בתי הדין הרבניים
,
כי דיין א
" '
הועבר באופן
זמני
בלבד
לירושלים
.
ההעברהנעשתה על ידי כבוד נשיא בית הדין הגדול בעל פה
,"
וכי במועד
ה
עבר
ת
ושל דיין
א'
לירושליםהיוכלהתקניםב
ביתהדיןמאוי
שים
ולכןהואלאצורףלשום
ה
רכב
.
)א
(
לפ
י סדרי המינהל הסמכות להעברה זמנית של דיין מסורה למנהל בתי הדין הרבניים
; ה
עבר
ה
זמנית תיעשה רק לאחר התייעצות עם ראשי אבות בתי הדי
ן )
להלן - ראב
"ד(
הנוגעים
ב
דבר
.
לפיכך
,
העברת דיין א
'
על ידי הנשיא דאז נעשתה
בלא סמכות
. גם
נמצ
א,
שלא היתה
התייע
צות עם ראב
"
ד תל
אביב-
יפו
)
בירושליםאיןראב
"ד(.
)ב
( פל
י סדרי המינהל אפשר להעביר דיין באופן זמני לבית דין אזורי אחר למשך שלושה
חודש
םי,
ואם יש סיב
ות
מיוחדות - לשלושה חודשים נוספי
ם.
נמצא שדיין א
'
הועבר לבית הדין
בירוש
לים
ל
משךכתשעהחוד
שים
,
עד20.7.98
.
בתשבו
תו למבקר המדינה מסר הנשיא דאז
,
שדיין א
'
הודיע לו
"
שאינו יכול להופיע לעבודה
בבית
הדין בתל אביב עקב מחלה זמנית של
] ...
בן משפחה
[
באותו פרק זמן
...
נצ
טברו מאות
תיקים
המבקשים טיפול
ד
חוף העסקנו בירושלים את
]
דיין א
['
זמנית בטי
פול בתיקיםאל
ה)המבו
ררים על יד
י
ד
יין אחד ולא בבית הדין
(".
הנשיא דאז הוסיף
" :
אין
זו העברה לירושלים
א
לא ה
סדר זמני3 לטיפ
ול
בנושאים מיוחדים שלא במסגרת בית הדין
...
היות ואין זו העברה
לבית
הדין לי
ר
ושלים ולא העברה
מבית הדין בתל אביב
,
לא ראינו צורך להתייעץ עם הרא
ב"ד ב
תל אב
יב
ולבק
ש הסכמתו בכתב
.
על כל
פניםנעשההדברבידיעתושלהראב
"ד".
3
. ביו
לי 1997
מינה
הנשיא דאז ועדה שתקבע
"
כללים לזכויות קדימה של דיינים
...
בשא
לת ה
עדפ
ת
דיין על פני רעהו
,
בהעברה ממקום כהונה אחד למקום כהונה אחר או בהעברה
לירושלים
".
הוועדה
הגישה א
ת המלצות
הי בס
פטמב
ר 1997
, ובה
ן
המלצה להעביר דיינים
מסוימים
,
חמישה במספר
,
לכהונהבביתהדיןהרבניהאזוריבירושלים
.
דייןא
'
לאנמנה
עמם.
על אף
המלצת הוועדה
, העב
יר ב-
20.7.98
השר
יצחק לוי
,
בתוקף ת
פ
קידו אז כשר
ה
דתות,
את
דייןא
"'
לכהןדרךקבעבביתהדיןהרבניהאזו
ריבירושלים
".
2 ההד
ג
שהאינהבמקור
.
3 ההד
גשהאינהבמקור
.
350 דוחשנתי50ב
בתשו
בתו למבקרהמדינה ציין הנשיא דאז
,
שהעברתושל דיין א
'
לכהןדרךקבעבביתהדין
בירוש
לים
נעשתה
"
לאחרתקופתכהונתיכנשיא
,
ועלאףהחלטתהוועדה
ש
הקמתילקביעת
ס
דרי
העדיפויות
".
מתב
רר,
שהעברת דיין א
'
לכהונת קבע בבית הדין הרבני האזורי בירושלים נעש
תה בהסכמ
ת
הרב
הרא
שי לישראל
,
הרב ישראל מאיר לאו
,
שהחליף מחודש ניסן התשנ
"ח )
אפריל 1998
(
את הרב
ב
קשי
דורוןבתפקידנשיאביתהדיןהרבניהגדול
.
בתש
וב
תו מיולי 1999
למב
ק
ר המדינה כתב הרב לאו
" :
בהיכנס
י
לתפקידי מצאתי מציאות אשר
גם אם
דעתי לא היתה נוחה הימנה
,
לא ראית
י כי יהי
ה מן
הראו
י לשנות ממה שקבעו קודמי
...נכנסת
י לשמש
בתפקידי כנשיא בית הדין הרבני הגדול לאחר שחלף זמן ממינויו של
]
דיין א
'[ כדיין
זמני בירושלים
.
המשך כ
הו
נתו של
]
דיין א
['
כדיין בירושלים היה
מ
תוך הכרה בקביעות
ה
כהוהנ,
מבחינת
'
הכל מעלין
לירושלים ואין הכל מוצ
יאין
'. איצמות
זו
נתקבלה על ידי לאחר
שהיית
י משוכנע כי הדבר שנקבע
נעשה מתוך מחשבה ובחינת כל ההיבטים הציבוריים והחוקיים
...
הנחת
י כי ההחלטות הקודמות היו
לאח
ר
בדיקה מדוקדקת של המסמכים והבקשות
, ולכ
ן לא
מ
צאת
י
לנכון לבחון מחדש
,
לערער ולשנות
אתההחלטותהנ
"ל".
4
.
בתש
ובת
ו מינ
ואר 1999
למש
ר
ד מבקר המדינה מסר מנהל בתי הדין הרבניים
,
כי בבית הדין
ה
רבני
האזורי בירושלים יש תקן ל-
15
דיינ
ים ובפועל מכהנים בו 17
דיינים
;
בבית
ה
דין הרבני
האזור
י בתל
אביבישתקןל-
26
דיינ
יםובפועלמכהניםבו24
דיינ
יםבלבד
.
נתוני
ם אלו מחזקים את ה
חשש שדיין א
'
הועב
ר מבית הדין הרבני האזורי בתל אביב
לבית
הדיןהרבניהאזוריבירושליםשלאמשיקוליםענייניים
.
5
. בתש
ובתו ממאי 1999 למבק
ר המדינה
,
דחה דיין א
'
את "
המגמה המסתמנת והביקורת
העולה
מבין השורות כאילו היתה העדפה בדבר העברתי לכהן בירושלים כאילו משיקול
ים זרים
". לדוירב,
הוא הועבר לירושלים מסיבה רפואית
"
עניין הכרוך בפיקוח נפש ממש
;"
בגלל
"
חיסיון
רפואי"
הוא
השתדל
"
לערב בפרטים רק את האישים במסגרת המצומצמת ב
יו
תר הנוגעים
ב
החל
ט
ה זו
,
קרי
:
שרי
הדתו
ת
ובהם המנוח מר יצחק רבין ונשיאי בית הדין הגדול
...
גם מנהל
ב
תי דה
ין שאליו הופנ
תה
ה
בקשה לטיפול בהעברה לא היה בסוד פרטי הנושא הרפואי כדי לא
ל
תת פ
רסום שלא לצורך ואף
מזיק
".
Õ
מנהל
בתי ה
די
ן הרבניים
,
המופקד על העברת דיין מעי
ר
לעיר
,
לא היה
,
לדברי דיין א
" ',
בסוד
פרטי הנושא הרפואי
,"
ולמבקר המדינה נמס
רו
גרסאות שונות על מהות
"הנוש
א הרפואי
" ו
על
ז
הות החולה
.
על זאת יש להוסיף
,
שדיין א
'
הועבר לבסוף לבית
הדין
הרבני האזורי בירושלים
אף על פי שכל התקנים
ש
ם היו מלאים
,
ובניגוד
ל
המל
צ
ות של ועדה שבדקה את העניין
.
כן יש
לצייןכיההעברותשלדייןא
'
מביתדין
א
חדל
אחרלא
נעש
ועלפיהקבועבסדריהמינה
ל.
ממציא הב
דיקה
שפורטו בדוח זה בדבר העברת דיין א
'
מבית הדין הרבני האזורי
בחיפה
לבית
הדין הרבני האזורי בתל אביב ולאחר מכן לבית הדין האזורי בירושלים
, מ
עלי
ם
חשש
שפעולותאלהנעשושלאמשיקוליםשלטובתהמערכת
.
המשרדלעניינידתות
351
מינוי
שני דיינים לבית
הד
יןהרבני הגדול
למשדר
מב
קר המדינה נמס
ר מי
דע,
לפיו שני דיינים בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב מונו
לבית
הדין הגדול שלא משיקולים של צורכי המערכת
. ע
ל פי אותו מידע
,
מונה אחד משני
הדיינ
ים לבית
הדין הגדול עקב קרבתו המשפחתית לרב עובדיה יוסף
)
הוא נשוי לבתו של ה
בר י
וסף
,(
וכי מינוי דיין
זה,
המזוההעםש
"ס,ג
ררמינוינוסףלביתהדיןהגדול
,
שלדייןהמזוההעם
ה
מפד
"ל.
נוכ
ח
המידע האמור בדק משרד מבקר המדינה
,
בחו
דש
ים ספטמבר-
אוקטובר 1999
,
את
מ
ינוי
שני
ה
דיינים לבית הדין הגדול
.
הבדיקה נעשתה במינהל בתי הדין הרבניים
,
בבית הדין
הר
בני האזור
י בתל
אביבובבי
תהדיןהגדול
.
ברו
ריהשלמהנעשובאגףהתקציביםשבמשרד
האוצר.
ב
ית
ה
דין הרבני האזורי בתל אביב
בית ה
דין הרבני האזורי בתל א
בי
ב הוא הגדול בבתי הדין הרבניים בארץ
.
התקן שלו מונה 26
דייםינ,
אבלעקבהעברתשניהדייניםבספטמבר1998
,מכה
נ
יםבו24
דיינים.
בביתהדין
פועל
י
םבובזמןבכ
ל
יו
ם עשרה הרכבים
.
כל הרכב מונה שלושה דיינים או דיין יחיד
.
בממוצע
, דן כל
הרכב בכ-
300
תיקים
בחודש
.
הדיוניםמתחיליםבשעה9:00
ומס
ת
יימיםבשעותה
צ
הריים
.
כלדי
יןעובדחמישהימיםבשבוע
.
מנתנו
ים שמסר המזכיר הראשי של בית
הדי
ן למשרד מבקר המדינה עולה
,
כי תיק גירו
שין
מגיע
לדיון
ראשון כשישה שבועות לאחר שנפתח
,
ותיק בענייני מזונות -
כשלושה שבועות לאחר
שנפת
ח;
תיק
שהדיון
בו
מצריךכמהישיבות
,
ממתיןכחמישהשב
ו
עותביןישיבהלישיבה
.
ב
ית
ה
דין הרבני הגדול
1
. בבי
ת הדין הגדול כיהנו עד אפריל 1998
שמונ
ה דיינים
, מה
ם שישה לפי הת
קן ו
כן שני
ה
רבנים
הראשייםלישראל
.
בית
ה
דין הגדול יושב חמישה ימים בשבוע
.
הדיונים מתקיימים בהרכב של שלושה דיינים
.
הם
מ
תחיל
ים בשעה 10.00
בבוק
ר ונמשכים שלוש-חמש שעות
.
עיקר הדיונים עוסקים בערעורים
. מזכיר
בית הדין מסר למש
רד
מבקר המדינה
,
כי בכ50%- מרעה
עורים ניתן
פסק
הדין בישיבה
ה
ראש
ונה,
ובשאר-לאחרימיםמספר
.
2
. מהמ
סמכים עולה
,
שעדשנת1997
התק
י
ימוהדיוניםבכליוםבהרכבאחדבלבד
.
במאי
אותה
שנה
הודיע נשיא בית הדין הגדול דאז
,
הרב בקשי דורון
,
לחברי בית הדין
,
כי "
מתברר
ש
בתק
ופה
האחרונה
יש עומס של תיקים
,"
וביקש ממזכ
ירות
בית הדין
"
לקבוע בכל יום חמישה
תיקים
לדיון
".
בספטמבר
כתב הנשיא דאז למזכיר בית הדין הגדול
" :
עקב ריבוי
הת
יקים
,
יש
ל
פתוח
הרכב נוסף לפי שעה ב
יום
אחדבשבוע
".
ת
וספ
ת
שני דיינים לבית הדין הרבני הגדול
1
. ב-
31.3.98
פרסם
ה
שר לענייני דתות דאז
,
הרב
יצחק לוי
)לה
לן - ש
ר הדתות דאז
(, ב
רשו
מות
הודעה
"
כי יש צורך למנותשני דייניםשל בית הדין הרבני הגדול
".
שר הדתות דאז
פנה א
לשר האוצר
דאז
,ד"
ריעקבנאמן
)
להל
ן-שרהאוצרדאז
,(
וביקש
":
לאורהעומסהרב
352 דוחשנתי50ב
המוטל
על בית
]
הדין הגדול
... [
להוסיף 2 תקני
ם לבית הדין וב
כך אי
"
ה נקל ע
ל צי
בור הנזקקים
לבית
הדיןהגדול
".
במאי 1998
הודי
ע שר האוצר דאז לשר הדתות דאז
" :
בעקבות בקשתך להוספת 2 תקני
ם
לבית
הדין
העליון
,
הוחלט כי התקנים
יתווספו כדלקמן
:
תקן אחד על חשבון הפחתת תקן בבית הדין
ה
רבני
האזורי
,
ותקן נו
סף
תוספת של חודשי עבודה לבת
י הדין הרבניי
ם" )
כש
המשמעות היא
, ש
התק
ן
הנוסף
יהיה זמני
(.
בעקבות האישור מונו לבית הדין הגדול שני הדיינים
,
שכיהנו
,
כאמור
,
בבית
הדין הרבני
האזוריבתלאביב
.
כתוצא
ה מהעברת שני הדיינים נפגעו שני הרכבים בבית הדין הרבני האזורי בתל
אביב
.
המז
כירהראשישלביתדיןזה
מסרלמשרדמבק
רהמ
דינה
,
כיבכליוםעליו
ל
אלת
ר
שיבוץשל
דייניםכדישבשניההרכביםהאמוריםישבושלושהדיינים
.
2
. במכ
תב מינואר 1999
למש
ר
ד מבקר המדינה מסר מנהל בתי הדין הרבניים
,
כי בבית הדין
הגדול
"
פועל רק הרכב אחד ביום
.
בממוצע כל ד
יין
יושב יום בשבוע ולפעמים
יומיים
...
בב
ית
הדין
הגדול
דנים מדי חודש בכ-
80
תיקםי.
זמן ההמתנה לדיון הוא כחודשיים
.
זמן ההמתנה נובע
בעיקר
מכך
שעורכי
הד
ין המייצגים צדדים לדיון
,
אינם יכול
י
ם לקיים דיונים בפחות מחודשיים
, כיוון
שהם
מחויביםלדיוניםאחרים
".
יוצא
אפוא, ש
בבית הדין הגדול אין כלל
עומס עבודה
,
ומשך
ההמתנה לדיון בתיק אף
הוא
ק
צר יחסית
.
בבדיקת התיקים במינהל בתי הדין הרבניים לא נמצאו הנתונים
ש
לפיה
ם נק
בע
הצורך בתוספת שני תקנים לבית הדין
ה
גדול
.
למשרד מבקר המדינה
נ
מסר
ו
תשובות שונות
בדבר הצורך בתוספת הדייניםלבית
הדי
ןהגדול
,
ולאהובררעל
המהת
בססההבקשה
להג
דלת
תקןהדייניםבביתהדיןהגדול
.
)א
(
בת
שובתו מאוקטובר 1999
למב
ק
ר המדינה כתב שר הדתות דאז
,
כי "
הדר
יש
ה לשני
ה
תקנים
הנוספיםהועלתהבפני
ע
לידיכבודהראשוןלציוןהרבהראשילישראלונשיאביתהדין
הגדול,
באותו
זמן
, ברה
בקשי דורון שליט
"א.
בפגי
שה בביתו העלה
בפנ
י כבוד הרב הראשי
)
בעל
הפ(, תא
העומס
הרב המוטל על בית הדין הגדול וביקשני לפעול להרחבתו בשני תקנים נוספים
.לארא
יתי לנכון לבדוק
אחרידבריכב
ו
דהרבהראשי
".
)ב
(
בת
שובתומאותוחודשלמשרדמבקרהמדינהמסרשרהאוצרד
זא,
שבעקבותבקשתשר
ה
דתות
ד
אז הוא ביקש מ
סגן
הממונה על התקציבים במשרד האוצר לבדוק
,
יחד עם מנהל בתי
הדין
הרבניים
,
את הבקשה לתוספת התקנים
.
לדבריו
, "הב
דיקה העלתה שיש צורך בתוספת
דיינים ל
בית הדין הרבני
הגדול
,
עקבהעומסעלביתהדיןועינויהדיןהנגרםלמתדיינים
".
בתשבו
תו מנובמבר 1999
למש
ר
ד מבקר המדינה
כתב
סגן הממונה על התקציבים
,
כי "
תוספת
תקן של
אחד
...
אושרה בעקבות פנייתו של שר האוצר דאז להגדלת תקן הדיי
ני
ם ולאחר בדיקה
שנער
כ
ה עם
מנהלבתיהדיןהרבניים
".
בתשבו
ה מאותו חודש מסר מנהל בתי הדין הרבניים למשרד מבקר המדינה
" :
מצאנו שבעבר
, ב
שנת
1985
, מנה
תקן הדיי
נים
בבית הדין הגדול - 8 דיינים.
בנוסף התברר לנו שהרבנים
ה
ראש
י
ים לישראל
...
היושבים גם הם כדיינים בבית הדין הגדול
,
יושבים פחות ימים מאשר
ה
רבני
ם הראשיים הקודמים
...
בדקנו גם את צרכיהמערכת והמלצנו לשר האוצרלאשר תקן אח
ד
בלבד
כתוספת
.
לגבי התקן השנ
י
הואיוכלל
היעש
ותבשינויפנימי-
לגביואיןלנו
התנגדות
".
המשרדלעניינידתות
353
מ
התש
ו
בות עולה
,
שהצורך בתוספת דיינים לבית הדין הגדול לא נבדק עד תום
,
ועל כל
פנים
לאנקבעכמהד
י
יניםישלהוסיף
.
3
. בתש
ובתו למבקר המדינה
,
מדצמבר 1999
, כתב
נשיא בית הדין
הג
דול דאז
,
כי "
בבית הדין
גהדול
לערעורים
היו
מגיעים ערעורים לדיון רק לאחר אחד עשר חודש ומעלה מיום בקשת
ה
ערע
רו,
זמן רב
ארך בין דיון לדיון עד מתן פ
סק
דין
,
דבר שגרם לעינוי דין נורא
". וע
ד כתב
" ,
שקל
נ
ו אופציה להקצות
מתוך חברי בית הדין הגדול שלושה דיינים שבפניהם
יוב
או התיקים
ה
קשי
ם
והם יהיו
למעשה הרכב
מ
יוחד
לעגונות
".
הוא ציין
" ,
החלטנו להעביר את כל התיקים
ה
קשי
ם
של פסולי החיתון וכן שאר
השאלות הקשות בבתי הדין
ל
בית הדין הגדול
...
ולצורך זה
ה
חלט
נו
על הרחבת בית הדין הגדול
".
בסיום התשובה נאמר
" :
סבורני אפוא
,
שהשיקולים
ש
פורטו
היו שיקולים ענייניים שנו
עדו לשרת את
מערכ
יבתיהדיןבכללואתציבורהעגונות
ו
העגו
ניםבמיוחד
".
ב
תשו
ב
תו לא פירט הנשיא דאז כיצד מתיישב העומס הקיי
ם,
לדבריו
,
בעבודת בית
הדין
הגדול
עם העובדה כי בית הדין פועל בכל יום בהרכב אחד בלבד
,
וכי כל דיין
י
ושב
בדין
,
בממו
עצ,
יום-יומייםבשבוע
,
כשיום
דיוניםנמשך
שלוש-
חמששעות
ב
לבד
.
זאתו
עוד
,
בתשובתוכתבהנשיאדאז
,
כי"
איושבתיהדיןהיהלוקהבחסרכשחלקגדולמבתי
הדין
לא
היו מאוישים בהרכב מלאשל שלושה
ד
יינים והדברגרםלדחייתועינוידין
".
אולם
גריעת
שניהדיינים
משני הרכבים בבי
ת ה
דין הרבני האזורי בתל אביב
,
כדי למנותם
לבי
ת הדין
הגדול,
ודאי שהוסיפה על
עינויהדיןבתלאביב
.
Ì
מ
מצא
י
הביקורת מצביעים שלא היתה הצדקה לתוספת שנ
י
התקנים לבית הדין הגדול
, שכן
ע
ומס העבודה בו אינו רב
,
והדיינים יושבים בדין יום - יומיים בשבוע
,
בעוד
ש
העב
ר
ת שני
הדייניםמביתהדיןהרבניהאז
וריבתלאביב
פגע
הבעבודתושלביתדין
זה.