חומר רקע

איל''ם- ארגון יתומים לאומיים מדברים התנועה הראשונה המאחדת את יתומי השכול הלאומי: טרור, צה"ל וכוחות הביטחון תפקודית –כתוצאה מאירוע איבה נייר עמדה:הסדרת הכרה ביתומים לאומיים כפולים – פיזית ו נושא המסמך: ​ הכרה מלאה ביתומים משני חללים: חלל פיזי וחלל תפקודי (המוגדרים כיתומים עצמאים על פי חוק עד גיל 21 ,) ​ וביתומים להורה יחידני שנרצח בפעולת איבה – שאין לגביהם כיום שום הגדרה חוקית מוגש אל: ​ ועדת העבודה והרווחה של הכנסת מאת: ​ אסיף תמם ​ יתום משני חללי פעולות איבה:חלל פיזי וחלל תפקודי | מייסד תנועת "איל"ם –ארגון יתומים לאומיים מדברים" תקציר מנהלים נייר עמדה זה קורא להכרה מלאה ומיידית בשתי אוכלוסיות יתומים משורות השכול הלאומי – אשר עד היום אינן נכללות כלל בשיח הציבורי, וזוכות להתעלמות כמעט מוחלטת מצד המדינה, התקשורת והחברה הישראלית: חלל תפקודי: ילדים שאיבדו הורה בפעולת 1 .​ יתומים משני חללים – חלל פיזי ו איבה, וההורה השני תפקודו נפגע אנושות( מוות תפקודי) באותה פעולת איבה, ובכך איבדו מאז ומעולם גם את ההורה הנותר, כתוצאה מקריסה תפקודית עמוקה. הם הוכרו כ"יתומים עצמאים" בצו שיפוטי ובאישור הביטוח הלאומי, אך הזכויות שקיבלו מוגבלות עד גיל 21 בלבד. ​ 2 .​ יתומים להורה יחידני שנרצח בפעולת איבה: ילדים שנולדו לתוך מציאות של הורה יחיד – וזה נרצח. הם נותרים בלי כל עורף משפחתי, אך אינם מוכרים כלל במערכת. המסמך מצביע על כך ששתי הקבוצות הללו הן למעשה "יתומים משני חללים:" החלל הראשון – פיזי, בדמות תפקודי או ההורה שנרצח. והחלל השני – מובנה, בדמות הורה קרוס או היעדר הורה לחלוטין מלכתחילה. זו מציאות המייצרת שכול כפול – אך החוק מתייחס אליו כאל אובדן אחד בלבד. המלצות ודרישות מדיניות: חלל תפקודי(בהתאם ללשון 1 .​ הכרה מיידית ביתומים משני חללי פעולות איבה – חלל פיזי ו החוק: "יתום עצמאי)" – יש להכיר בהם כיתומי פעולות איבה משני חללים, לכל דבר ועניין. 2 .​ הכרה מיידית ביתומים להורה יחידני, שגדלו מלכתחילה בתא משפחתיחד־הורי – כאשר ההורה השני נעדר או שזהותו אינה ידועה – כיתומים לשני חללי פעולות איבה, לכל דבר ועניין. 3 .​ נדרשת הכרה ליתום שהורהו היחידני נרצח בפעולת איבה, גם כאשר התא המשפחתי היה במקור דו־הורי – כיתום לשני חללי פעולות איבה, לכל דבר ועניין. דרישה כללית: הדרישות הייחודיות, כפי שפורטו לעיל, נשענות על עיקרון אחד: נדרשת הכרה לאומית מלאה ביתומים מהורה אחד שנפלו במסגרת השכול הלאומי – באמצעות קצבת הכרה סמלית, חודשית ולכל החיים. זהו אובדן מתמשך, שלעיתים אף מעמיק עם השנים, במיוחד בקרב צעירים שזהותם נשברה עוד לפני שנבנתה. הגיעה העת לתקן את השבר – ולהחזיר את היתום לזיכרון הלאומי, דרך חקיקה, הכרה מוסדית וייצוג ממלכתי. לשון החוק: "יתום עצמאי" – הכרה זמנית למצב מובהק של יתום לשני חללים, באחריות ישירה של המדינה מדובר בילדים שהתייתמו מהאב בעקבות פעולת איבה, כאשר ההורה הנותר – לרוב האם – אמנם נותר בחיים, אך קרס תפקודית בעקבות אותה פעולה. הילד איבד בפועל את שני הוריו: האחד נהרג פיזית כחלל פעולות איבה,והשני"מת" תפקודית – לעיתים כבר מן הרגע הראשון. במקרים אלה, לא מתקיימת הורות – אלא תלות הדדית קיומית בין הילד לבין ההורה שנותר. מדובר בתא משפחתי הישרדותי, שבו הילד נושא את הבית כולו על כתפיו – לעיתים מגיל צעיר מאוד – עד לנקודת שבירה בגיל ההתבגרות או תחילת הבגרות, שבה מתבהרת התמונה השלמה של השבר. במקרים אלו, המדינה מכירה בילדים אלו כ"יתומים עצמאים" – הכרה הניתנת בצו שיפוטי ובאישור הביטוח הלאומי, לאחר שנקבע כי הילד נדרש לעזוב את הבית עקב קריסת תפקוד של ההורה הנותר, או בעקבות כניסת בן זוג חדש שפגע במארג המשפחתי הרעוע ממילא ותרם לניתוק הסופי מהקשר ההורי. אך חשוב להבהיר: גם כאשר הפירוק הסופי של הבית התרחש בעקבות בן הזוג החדש – אין בכך כדי להפחית מאחריות המדינה. בפועל, מדובר ביתמות כפולה שנגרמה ישירות כתוצאה מפעולת האיבה, שכן עצם כניסתה של האלמנה לזוגיות שנייה אינה תהליך אזרחי פרטי – אלא חלק משרשרת הישרדותית בתוך מציאות של שכול לאומי מתמשך. היא עצמה במצב של קריסה – במאבק לשרוד בתוך שבר ומציאות לאומית זו נתמכת על ידי ההכרה של המדינה עצמה להמשיך להכיר באלמנות אלו לכל החיים כאלמנות מהשכול הלאומי. כלומר, המדינה מכירה רשמית בזוגיות השנייה כתגובה לגיטימית לשכול הלאומי – אך מתנערת מהיתום, שדווקא הוא עלול להידחק החוצה כתוצאה מאותו תהליך שהיא עצמה עודדה ותמכה בו. ולפיכך, יש לראות בילד כמי שהתייתם משני חללים – לכל דבר ועניין. במיוחד לאור האבסורד הבא: אלמנות רבות שהקימו זוגיות חדשה ואף ילדו ילדים נוספים – ממשיכות לקבל קצבת אלמנה מהמדינה. ​ בזמן שהמשפחה החדשה נהנית מתמיכה, הילד של החלל – נותר מאחור, לעיתים ברחוב. ​ כך יוצא שדווקא מותו של האב, החלל, מפרנס משפחה חדשה – בעוד היתום שלו, הילד שנולד מגופו ומהווה את המשך קיומו ושושלתו – נדחק לשוליים. מציאות זו מקבלת רובד נוסף של אחריות לאומית – שכן המדינה עצמה אפשרה לאלמנות להמשיך לקבל קצבה גם לאחר שהקימו זוגיות חדשה. כוונתה הייתה להיטיב – אך בפועל, היא יצרה מצב שבו הילד שנשאר מאחור, הילד של החלל, נותר חשוף, מודר, וללא הכרה. דווקא מותו של האב מפרנס משפחה חדשה – בעוד הילד שנולד מגופו, מי שאמור היה לשאת את שמו ומורשתו – נדחק החוצה מהזיכרון ומהמערכת. זו אינה רק עוולה מוסרית – אלא אחריות ישירה של המדינה. היא ניסתה להקל על האלמנה – אך הותירה את היתום כיתום לאומי כפול באופן סמוי לאורך שנים. כאן נדרשת הבחנה עקרונית: ​ כאשר קריסת ההורה הנותר נובעת מנסיבות אזרחיות – גירושין, התמכרות, הזנחה או אלימות – מדובר בשכול אזרחי, שאין עליו אחריות מדינתית ישירה. ​ אך כאשר הקריסה נובעת ישירות או בעקיפין מפעולת איבה – מדובר בשכול לאומי תפקודי, שבו המדינה נושאת באחריות מלאה, בדיוק כפי שהיא נושאת באחריות לילד ששני הוריו נהרגו באותה פעולה. האלמנה – עצמהחלל תפקודי – מנסה לשרוד במדינה המצויה כולה במצב פוסט־טראומטי. ובמצב כזה, לא ניתן לצפות מן הילד – שגדל בתוך יתמות לאומית כפולה וסמויה, שנוצרה ונמשכת באחריות ישירה של המדינה – לשאת את כל המערכת על גבו. והתוצאה? הילד הזה – שנשאר בלי עורף, בלי הכרה ובלי מענה – מקבל הכרה זמנית בלבד. ​ ההכרה ב"יתום עצמאי" מוגבלת עד גיל 21 , ואז מופסקת באחת. ​ כאילו ברגע שהפך לבגיר – ניתן להחזירו פתאום לבית שמעולם לא היה לו, ונלקח ממנו – בידי המדינה עצמה. ✦מספרים ו מספר היתומים לשני חללים (פיזי ותפקודי,) בהתאם ללשון החוק: 'יתומים עצמאים:' משרד הביטחון: 2 יתומים {על פי נתוני משרד הביטחון, ינואר 2025 } ביטוח לאומי: 31 יתומים {על פי נתוני הביטוח הלאומי, פברואר 2025 } (לא כולל יתומים שהוגדרו כך, וחלפו את גיל 21 )… מספר יתומים להורה יחידני: במשרד הביטחון: לא ידוע על מקרים כאלו ביטוח הלאומי: אין מידע מלא עבור כל היתומים וכן חסר מידע לגבי יתומים של תושבים זרים. מבדיקת התנועה "איל"ם – ארגון יתומים לאומיים מדברים:" על פי נתוני פרויקט "עתיד לעוטף," ישנם כ-60 יתומים מה-7.10 שמגדירים עצמם כיתומי 'הורה יחידני.' עם זאת, הם אינם מבדילים בין שני סוגי יתמות 'להורה יחידני.' שחשוב להבחין בכך: 1 .​ יתמות להורה יחידני שנוצרה לאחר פירוק של תא משפחתי דו־הורי, כאשר אחד ההורים נהרג בשכול אזרחי וההורה שנותר הפך להורה יחידני ונרצח גם הוא בפעולת איבה. כאן, הילד היה חלק מתא משפחתי דו־הורי לפני פירוקו, וכעת הוא יתום להורה יחידני בעקבות רצח ההורה השני. - מקרה זה למעשה נכנס תחת הגדרה של יתומים משני הורים 2 .​ יתמות להורה יחידני בתא משפחתי חד־הורימלכתחילה, שבו הילד או הילדה גדלו בתא משפחתי שאין בו הורה נוסף, ולירצחו של ההורה היחידני יש את ההשפעה של חיסול תא משפחתי גרעיני. במקרה זה, החיסול של התא המשפחתי הגרעיני הוא דומה לחיסול תא משפחתי דו־הורי של שני חללי פעולות איבה. מקרה זה מהווה לקונה חוקית שאין לה התייחסות בחוק ההבחנה הזו חשובה : כי עם הירצחו של ההורה היחיד בתא חד־הורי מלכתחילה, ניטלה מהילד כל תמיכה הורית, והיעדר ההורה השני, מאז ומעולם, מהווה הלכה ומעשה השמדה מוחלטת של התא המשפחתי הגרעיני. השמדה זו היא זהה לחלוטין להשמדת תא משפחתי גרעיני דו־הורי, שבה מדינת ישראל הכריזה אחריותה מלאה כלפי יתומים אלו. זהו אובדן שמדינת ישראל אחראית לו במלואו, בכל זווית היבטיו – בדיוק כפי שהיא אחראית לאובדן של יתום ששני הוריו נרצחו בפעולות איבה. ​ כמות יתומים להורה יחידני בתא משפחתי חד-הורי מלכתחילה: 1 ,(ייתכן ועוד כמה בודדים שפיספסנו בחיפוש)…