חומר רקע
יולי 2025
נייר עמדה מטעם האיגוד הנוירולוגי
בישראל
לקראת הדיון בנושא:
השירותים הרפואיים בישראל בתחום האפילפסיה""
1
מכל 6
אנשים יחלה במחלה נוירולוגית בחייו!
לפי אומדן כלכלי מ-
2018, עלות
תחלואת המוח
למשק בשנה עמד
ה על כ-
16
מיליארד !₪
בעשורים האחרונים חלו תמורות משמעותיות
ברפואת המוח
בעולם -
פריצות
דרך מדעיות דרמטיות,
שמובילות לפיתוח תרופות, פרוצדורות
רפואיות וכלי טופיל בתחלואות מוח שונות. למעשה, הנוירולוגיה הפכה
ממקצוע רפואי מוגבל, שהתמקד בעיקר באבחון מחלות, למקצוע טיפולי
מלהיב
ומתפתח. אלא שחרף
התמורות
והעליה המשמעותית ב
יכולת
לטפל
בהיקף גדול של
תחלואות מוח, נותר המקצוע
מאחור -
מבחינת תשתיות,
כוח אדם וציוד טכנולוגי בכלל,
ובפריפריה בפרט.
מקצוע
ה
נוירולוגיה מחולק ל-
7
התמחויו
ת-על, אחת מהן בתחום
האפילפסיה.
אפילפסיה,
היא
מחלה
נוירולוגית כרונית, הנגרמת מפעילות חשמלית לא
תקינה בתאי העצב במוח,
ה
מובילה
להתקפים שיכולים להתבטא במגוון רחב
של הסתמנויות כמו
פרכוסים, בלבול, תנועות בלתי רצוניות או הפרעה
ביכולת הדיבור חולה אפילפסיה הוא מי שסובל מהתקפים חוזרים ונשנים,.
כאשר לרוב בין ההתקפים אין למחלה סימפטומים
והחולים מתפקדים
כרגיל, אך בעת התקף, החול
ים עלולים
להיפגע מהפרכוס עצמו, כתוצאה
מנפילה
או
לסבול מאי נעימות מפני הסובבים. אך היכולת החשובה ביותר
שנלקחת מחולי האפילפסיה, היא היכולת שיש לכולנו לצפות את המתרחש
איתנו. מכיוון שהתקף אפילפטי עלול להתרחש בכל רגע, החולים נאלצים
לנהל חיים נוכח אי הודאות המתמדת שמא התקף יבוא וישבש להם את
מעשי היום-
יום.
ניתן לחלות באפילפסיה בכל גיל, מגיל הילדות ועד אחרי גיל 60
,
כשכל שנה
מאובחנים בארץ מעל 5,000
חולים חדשים, כשליש מהם ילדים. בישראל יש
כ-
100
אלף חולי אפילפסיה (בכל הגילאים)
,
80
אלף מהם מעל גיל 18
.
עם זאת יש רק 26
אפילפטולוגים (נוירולוגים עם מומחיות-על
באפילפסיה).
בחישוב יבש המשמעות היא,, שכל רופא
צריך ל
טפל ב-
3,077
חולים. כיוון
שזה לא ריאלי, ביחוד נוכח העובדה,
ששליש מהחולים מורכבים במיוחד,
דורשים בירור וטיפול מתקדמים של אפילפטולוגים, ומצריכים שעות עבודה
רבות, משמע:
רוב חולי האפילפסיה - לא
מטופלים על ידי מומחה למחלתם.
הטיפול באפילפסיה מורכב, ולכן נדרשת מומחיות
וידע מעמיק בטיפול
תרופתי (
לרבות באוכלוסיות ייחודיות, כמו: נשים בגיל הפוריות, קשישים,
ובעלי מחלות רקע אחרות), ידע בפיענוח רישומים של גלי מוח ובתכנות
קוצבים למוח ומיומנויות רפואיות מתקדמות אחרות.
המחסור ברופאים קיצוני
במיוחד
בפריפריה, ומאלץ
חולים לנסוע מרחקים גדולים למרכז הארץ,
כדי
לראות רופא מומחה,
או להזניח את מחל
תם.
כבר לפני 3
שנים ב-
2022
פרסמה
וועדה לבחינת מקצוע
הנוירולוגיה בבתי
החולים ובקהילה, שמונתה על ידי משרד הבריאות, מסקנות לפיהן:,
"התשתיות וכוח האדם המקצועי בנוירולוגיה אינם מותאמים לספק את
הצרכים העדכניים הנובעים מהתפתחויות הטיפוליות".
וכן: "החוסרים
בשירותי הנוירולוגיה בולטים במיוחד בבתי חולים
בינוניים וקטנים,
בעיקר
בפרפריה,
ויש לקחת בחשבון את פריסת כח האדם והתשתיות כדי להבטיח
זמינות שירותים בכל הארץ"
.
חשוב לציין כי,
המחסור ברופאים נוירולוגים מומחים
אינו אקסקלוסיב
י
רק
בתחום האפילפסיה, אלא קיים ביתר מקצוע
ות-העל: בנוירולוגיה וסקולרית
(שבץ מוחי), בכאבי ראש ומיגרנה, בנוירולוגיה קוגנטיבית (דמנציה
ואלצהיימר), בנוירואימונולוגיה (טרשת נפוצה), במחלות עצב
ו
שריר
(לדוגמא
בניוון שרירים) ובהפרעות תנועה (בין היתר, במחלת הפרקינסון.")
על משרד הבריאות לקדם את מסקנות הועדה ובראשן:
הכרזה
על מקצוע
הנוירולוגיה כמקצוע במצוקה,
כדי לדרבן יותר רופאים לבחור בנוירולוגיה
כהתמחות
ראשית
ולפעול למען מבחני תמיכה עבור תחום הנוירולוגיה
שיאפשרו, בין השאר, יציאת רופאים להתמחויות באפילפסיה על מנת
שנגיע למצב שבו יש מומחה בכל בית חולים ומומחים בקהילה.